מלכות ה' | דרך מצוותיך - מצוות האמנת אלוקות - שיעור 1 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] או שכל הראשי פטנים יעלו על מסוק והוא התפוצץ לא על ידינו או לפחות אף אחד לא ידע שזה על ידינו הוא התפוצץ והם ילכו או שאנחנו מפוצצים את המסע מתן שאנחנו קוראים את מסת מחסר הפחד מול כת מול העולם, מול טרא שאנחנו מורידים א מספר מספר שתיים אמרו לי תשמע אי אפשר שניהם זה או או מה הייתם אומרים שמה שכבר בטוח קרה זה עדיף אז יוצא שאת העיקר כבר הרווח עכשיו אני ספק כתפל לא הלוואה היא שגם תפל ואם הרווח לאחצו לחיים בחיים [מוזיקה] >> כן יומדו כלך השם >> אמן >> ואני לא יודע מי מממן את הבקבוקים פה אבל הקדוש ברוך הוא לא חוסך לחיים ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפל >> אמן אמן. טוב, אנחנו רוצים להתחיל בשיעורים שבקראת א היים הנוראים. האמת היא שאני האמת שאני ממלא פה תשוקה ישנה שלי יש לי מנה כזה מדי פעם למלא תשוקות היה לי הרבה שנים תשוקה להסביר להבין מה זה בואן ידו הימנית ובואן רגלו הימנית ותנוך אוזנו הימנית ושנים שנים שנים עד ששנה אחת היה שהוא נפלא פה ואיזה זמן הסתובבתי אחר כך על העדים של בוא ידו ופן רגלו ו היה עוד כל מיני חוקות כאלה שהתמלאו שטנס והשנה זכינו למלכות חמישית א מלכות ישמעאל בחלום מבוכת נצח שגם זה שנים על שנים חיכיתי ומתנתי וזה הגיע אה א בזמן ברוך השם ומאז חזרתי את זה הרבה פעמים אז אה הרבה מאוד שנים כשמגיע אלו ואני חושב על איזה מצווה הכי ראוי לעשות שורה אני אומר לעצמי על מצוות המנת אלוקות סברה הכי פשוטה בעולם אפילו לא צריך להסביר זה הנשמה של כל המצוות זה השורש של הכל זה הדבר הראשון ששמענו בהר סיני אנוכי השם אלוקיך וכשחוזרים בתשובה על כל מיני מצוות זה לפעמים נשאר דהוי ולא מחת לא כל תשובה היא מעוררת גם תשובה לעניין המופלא הזה של המנת אלוקות אז את השנה התעורר בי העניין הזה בהתר זה ועוגה הכנה נפלאה לראש השנה כי זה מלאכת השם נכון שאנחנו רוצים מלוך על כל העולם כולו לכמודך אבל הלכת השם על כל העולם יש בה מעגלים מעגלים נו אז ברור שהמעגל של להפוך כל העמים את כל שפה רע בשם השם זה מעגל יותר עיקרי מאשר א אז הרנו הצעיה כשוט היא במעלה יותר גדולה מצא וברור שישראל ששווים למקומם ולהשראת השכינה והדוד והראיה זה להיר ובתוך ישראל כל אחד המעגן שסובב אותו הוא קודם עד שלבסוף אולי המלאכה הכי גדולה זה להמליך את השם עליי שהקדוש ברוך הוא ימלוך ל כל העולם זה נפלא ושאני אהיה כצופה אבל שהקדוש ברוך הוא ימלוך עליי זה עומק העומקים של המלאכת השם זה לא אומר שהגאולה יותר חשובה בלכת השם שתבוא איתה שפרו של משיח אבל שופר גדול לחירותינו מכל מיני הסתכלויות חיצוניות לחזור אל האמונה זה מצוות היום של ראש השנה שהקדוש ברוך הוא חוזר למלוך על העולם ובריאת העולם חוזרת כראשית הבריאה זה היום תחילת מעשיך זה היום תחילת מעשיך אין הכוונה רק אז היה תחילת מעשיך אלא זה היום עכשיו שוב תחילת מעשיך שבכל שנה יורד שפע לעולם איזה מתב שלם קצובים בראש השנה ועד ראש השנה ובעצם בראש השנה מסתיים העולם עכשיו הוא מתחיל מהתחלה וכל הופעת אלוקות בעולם שהיא הפלא הכי עמוק שאנחנו יכולים להגות ולעסוק בו זה הסוגיה של האמנת אלקות איך הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם וה בדרך מצותיך ה הצמח צדק האדמור צוח צדק ק אה כותב זה דברים נפראים ביותר סודם כל יש פה אני אשאיר את זה גם אצלי במקום יש פה את השם שלי שזה לא יאבד אה שאפשר לקחת ולראות אה כדי ל להמקום העיקר שאנחנו רוצים זה פרק ג ד ויש שמה אה מער תוסות יום טוב מופלאים מאוד על הרמבם ואחר כך חשבון מופלא של הדמור הצמר צדק איפה הרמבם אה נכון איפה המקום של דבריו של הרמבם על פי הארי הקדוש זה ההערה הראשונה בספר התניה עוסקת בזה הוא המדע הוא הודע הוא הידוע אה ושם גם כתוב על פי חוכמת הרזים לאיזה מקום זה שייך הרמבם ואיזה מקום שייך המהרל ועוד גבוה מעל גבוה גבוהים עליהם כל האור של פנימית התורה וא תורת החסידות א במצוות אמנת אלוקות לכן כן א' אנחנו התחלנו עכשיו כי יש לנו הרבה דרך המצווה הזאת זה מצווה ארוכה מאוד אה ארוכה אחדות השם ארוכה הרבה הרבה יותר ו אה בהמשך נעסוק בעוד סוגיות יש בה את כל הסוגיה של שינוי הרצון בתפילה וכל הסוגיות האלה שהסקנו בהם במהלכת השנים כמה פעמים כולל שנה שעברה כשלמדנו עולת ראייה אז נגענו בזה ולא זכתי שההנחה הפשוטה של א התפיסה שלי בעניין שי הרצון זה מבוק אני את המצווה הזאת למדתי לפני יותר מ-40 שנה ולא זכיתי תי לחזור אליה אולי פעם אחת כן היה משהו שאני לא זוכר ואני זוכר כשלמדתי את זה אז אז א הרגשתי שהנשמה יצאת לי מהגוף מרוב אה פלא של אמנת אלוקות ולכן גם כל הזמן אני רוצה לחזור לזה ובהמשך כאן יש את ההסברה החסידית הבהירה מהירה המהירה המהירה המתוקה מדבש בסוגי שני רצון למעלה ואיך שמצד אחד הוא יתברך אין לפניו חס וחלילה אין אין אצלו חס וחלילה לא שייך אצלו שום שינוי כי כל שינוי מלמד על חיסרון ומצד שני ודאי שאנחנו מתפללים אליו והוא עונה בפשטות שמוסברת בארכות עצומה כאן ושכחתי שכשאני בא לסוגיה הזאת זה בעצם הדם שזורם מורידים אנחנו א נזכה בעזרת השם בהמשך גם לסוגיה המופלאה הזאת כפי שיבאר אותה בטוב טעם ודעת עמוק ישר חד חידוד חבדי נפלא האדמור רוצה לחציב רקים א' וב אנחנו קצת נרוץ אז לחור חגורות אומרים אנוכי השם אלוקיך אשרתיך בארץ מצרים בית העובדים זו מצוות עשה בעצם עוד מעט אנחנו נראה כפולה לידה ולהעמים שיש אלוק יש גם ידיעה וגם אמונה בהמשך זהבר לא בהקשר רק של המצווה הזאת בחינוך אלא בהקשר אה מפורט יותר עשיר יותר בספר המצוות במצוות עשה סימן א' מפני שהספר הכי חינוך הולך כידוע בסדר הפרשיות זה בצווה כ אבל אצל הרמבם לפי סדר חשיבות זה מצוות עשה א' מצווה א' היא הציווי אשר ציוונו באמנת האלוקות והוא שנעמיד שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנצאים והוא אומרו אנוכי השם אלוקיך עד כאן שמה והרמבן שם כתב מחלוקת הנודעת מתפרטת פה קצת בשם הלכות גדולות שלא מנעה בתריק ונראה עם דעתו של כך כותב הרמבם שאין מניין תריג מצותיו אלא גזרותיו שגזר עלינו לעשות או מנענו שלא לעשות צ ולא תעשה אבל האמונה היא לא גזרה ממנו האמונה במצוותו התל שהודיע אותה אלינו באותו מופתים ובגילוי שכננו אלינו אשר הוצאתיך בארץ מצרים הוא העיקר לשון שממנו נולדו המצוות לא יבנו בחשבונם ונספר שמה מחיטה כשם שקיבלתם מלכותי קבלו גזרותיי כלומר שהמצוות הם ענפי האמונה וכיוון שכך האמונה היא ודאי לא הענף של עצמה אז היא השורש וכל המצוות הם ענפים ואת השורש של כל הענפים האלה שהוא עצם האמונה לא רים אסור סו אנחנו חוזרים לדברי הרמבם קבלת המלכות עניין בפני עצמו אסור חז"ל במכילתאק כוונת המלכות עניין בפני עצמו הנה זה כאן רומז לנו גם על עניין ראש השנה קבלת המלכות זה מצעת המנת אלוקות קבלת מלכותו עשו קבלת המלכות עניין לפני במצוות זרה התעלה בעניין אחר לכן באותו עניין האחר חר יש תרייג שלא קוללות את ההנת אלוקות ומכל מקום דעת הרמבן מעצמו היא כרמבם למרות שהוא מסביר הסבר נפלא את דברי הבג הוא לא סובך אותו הוא כמו שסיים שם זהו דתג ויש לו פנים זה ספרה רצינית אבל עוד פרצת לא תעשה אני מתחבר מה נראה לי ובהסגותיו ללא תעשה סימן אף כתב לאדיה כרב וזה לשונו שצטוונו מצווה הראשונה בקבלת מלכות שמיים ראש השונה מצטנו במצווה ראשונה בקבלת מלכות שמיים כלומר שנאמין שיש אלוק פועל לכל המצות מוציאן מעין המוחלט אלא יש שהם עליו ואלה יש שיחפוץ בו בכל זמן מן הזמנים כמו כל המופטים כל השיעורים והוא שאמר יתברך והתעלה אנוכי השם אלוקיך אשר צתיך מארץ מצרים מבית עבדים שהיא מצווה באמונה כמו שכתוב ובארנו אנחנו אותו בראיות מדבריהם זה ציווה אותנו בז וזאת האמונה שהיא סוד התורה עד כאן לשונו לענייננו אם כן הרמבם בהשגות ללא תעשה חוזר לבאר את עמדתו שלמרות שיש ספרה גדולה בדברי הבהג אבל הוא פוסק הרמבם שיש מצעת אמונה וכן כתוב מפורש בריה מאמנה פרשת בערה דף כמוד א וזה לשונו היה מהמנ זה חלק לזוהר וידעתם כי אני הבי אלוקיכם פיקוד אדם מצווה זו קדמה לכל פיקודים לכל פיקודים הראשונה של כל המצוות למינדה דאית שליתא אילה דיו איבון א לידה שיש שלית עליון מלך עליון זה מה שש מלך עליון שיש מלך עליון דהייהו ריבון אה שהוא מלך העולם שאנחנו חוזרים אין סוף פעמים בראש השם השם מלך השם הלך השם עבר זה די אז לאכו מלך יום ועוד ועוד וברא על מין כולו כולו שמיה וארה וכל חלון והוא ברא את העולם כולו השמיים והארץ כל צרה ודי יהיו בכלל כיוון זה האמונה בכללות זה שם אמונה בפרצות שלא עובדת כאן כן זה ידו פיקוד אדם באורך הכלל. כלומר כשאדם יודע את המצווה הזאת באופן כללי כדי הולף לו לאורך פרט כי השם הוא האלוקים. אז הוא צריך גם לפרט את האמונה הזאת את הידיעה הזאת. והפירוט הוא כי השם הוא האלוקים. הרי הכתוב אומר הוויה אלוקיך. אז לגלות איך זה מתגלה באלוקים שזה המידה של בריאת העולמות הטבע בגימטריה כידוע דורך פרט כמה כמה רזים וסטרין דב עד כאן לשונו לענייננו מבדבריו שפיקוד הקדמה מאורחל היא מצווה זו דמנת אלוקות שמנה רבא מפסוק אנוכי כלומר אף על פי שהראמנה לא היה לפני הרמב"ם אבל כידוע רבנו הרב ציון על השאלה אם הרמב"ם היה מקובל או לא שהוא אמר הרבה דרכים לאותו הר כלומר שהרמב"ם מגיע למרומי האמונה כפי שהזוהר הגיע בדרכו הרמבם הגיע בדרכו האם הוא גם ידע בסוף או לא רוצה סדר לא נכנס להכריע בשאלה הזאת יש איזה אריכות עם לא נעסות בקה אבל הרמבם בונה כמו הראמן ואחר כך כתב ואחר כך מה שכתב באורך פרח היא מצוות אחדות השם מצוות אחדות השם זה המצווה הבאה בדרך מצוותך שהיא מצווה בריכות הרבה יותר מופלגת שזה מתאים מאוד ימם נשמצת המנת אלוקות זה באורח כלל זה שורש שורש שורשים ומצוות אחדות השם זה איך אנחנו מגלים שהשם אחד בתוך כל ההתפרצות של ריבול העולמות והנבראים וממילא זה גם מצווה הרבה יותר מפורטת זה המצווה הבאה מדרך מצוותך אם מצחות השם של רב שם סימן ב מפסוק שמע ישראל השם אלוקינו אשר אחד שזה אחדות השם כלומר יש שתי מצוות אחת מהנוכי זה מצווה א' והשנייה משב ישראל זה מצווה ב' וכן כתב הכחו תיז כלומר מצווה אמנת אלוקות זה מצווה כה בחינוך אנוכי ומצת תיז שמה זה מצוות אחדות השם וכן ולהקדמת זוהר ראשית פיקוד הליטה פיקוד הרביה של מצוות אלו בית מצוות אלו המנת אלוקות ויחוד שם טוב וכמובן יש אה להכין ולהין בדבר הזה ומי שרוצה הספרים האלה באמת ספרים נפלאים אה יזמרוכה של אמו משה שילט שבעצך ו יחד עם אה אפילו לא יכול להגיד ידידנו גם מסיים את קצת מורנו רבנו קצת הרב גופים אולי גדול מבירי ומסבירי חבד יש פה צוות שהוא ביניהם ו א מלאכות מלאכת הספרה כמו שיש בחבד אין נדמה לי בשום מקום אחר משני טעמים א' ש המיימרים שאותנו מסבירים הן מאוד מאוד מאוד לוגים על כן קרא שמע חבד חוכמה בינה דעת הם מאוד מאוד מאוד לוגיים יהיוניים דקים דקי הבחנה אנליטיים בצורה שאין כדוגמתה ולא רק המאמרים, ממילא גם כל התלמידים והמסבירים הם אה תלמידי חכמים מזה עסוק. ולכן יש פה הסמורות מאוד מאוד לוגיות, מאוד מאוד שכליות. שלחתי לרב מישה שילת היום נשך כוח גדול ושכחתי למשל אותו קושיה. יש לנו שתי קושיות בהמשך אותם הייתי צריך לשאול אותו אולי א אחרי השיעור עשה את זה אה טוב והנה באמת צריך להבין קושיה בעה שאמונה מצאתו את הל שהוא העיקר השורך איך הם מילו בחשבון הציבורים הרמבן אומר שבסוף נכון הרמבם אבל הוא אומר שהבעת מתכוון לדעת נו אז באמת מה משיבך שיבש שאינת הבק וכן הרב רבי חזדה קרסק ספר אור השם הביאו רבי יצחק אמרבנ בספר ראש המנה פרק ד' וזה לשונו לשונו של ה רבי חזדי אור השם שמובא גם בראש המנה שטעה טעות גמורה מי שמנה אנוכי השם אלוקיך מצווה זה לא כמו בעק שלא מנח [מוזיקה] חריף עמוק עמוק עמוק בן רצי אומר שזה המהפך מהפילוסופיה אל תורת הסות הקדוש ברוך הוא ראה צדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור ודור וזה השטילה של העמקת הדעת יוסף הכל כך עד שהתק קור את כל הוודאות הפילוסופית ותפתח מקום למה שלמעלה ממנה זה הקדוש ברוך הוא שלח מנו את חבי חיסא קרס שהיה מעמיק וחריף שאין תו מצו אז שטעת הוא גמורה מי שמנה אנוכי השם לוקח מצווה לפי שהמצווה היא מן המצטרף מה זה מן המצטרף מצווה זה לא יכול להיות קומה ראשונה כי מצווה זה אומר שאני חייב להניח קודם את המצווה והמצווה מצטרפת כקומה שנייה להנחת היסוד שיש מצווה אז כיוון שמצווה מוכרחה להניח מצווה אז איך תצוו על המצווה הרי מצווה כמו מוכחה להניח אותה זה חייפות לפי שמצרים מצטרף ולא תצוין זה לא אתה לא מצווה ידוע אתה לא יכול לדבר על מצווה בלי שכבר הנחת מצווה אז איך אתה אומר מצווה להאמין במצווה כשאמרת מצווה כבר אתה במצווה ולזה כאשר נניח אמונת מציאות הכל בצווה כבר נניח אמונת מציאות הכל קודם אמונת מציאות הכל וכל זה בתכלית הביטוי והכל זה זה ממש איך להגיד דבר כזה שאני אוכל את הזנב הנחש אוכל את הזנם של עצמו עד הסוף אמר מה זה שיך אונה החכם הגדול השלם בדיוות רבי יצחק אברבנן החזיק דעת הרמבם אז הוא מביא את רבי חיסאי קרסק ו הוא מתרץ את דעת הרמב"ם מקושיה רבי חסד בפרט כי כן הוא דעת הראיה מאמנה משה אמת ותורתו אמת מה זה הראיה מאמנה זה מה שהתגלה לרשבי ממשה רבינו בעצמו זה ראיה מאמנה אז משה אמת תורתו אמת זה ודאי ונדמה לי שיש פה רמז מה הרמז >> הרמבם משה אמת תורתו אמת הרמב"ם ומשה תורתו אמת הרי המנה ולזרת שם פרק ז' מובא שם דברי הרמבם שאין כמה טוב כפי שהבין בו רבי חיסד בפירוש ראו שהיא מונת מציאות הכל רוצה לומר שהוא נמצא בלבד אשר סופרו הוא הנהדר חס וחלילה כלומר נגיד שמה זה נמצאת מנת אלוק יש שתי אפשרויות להגיד שיש אלוקים או שאין אלוקים ולהגיד יש אלוקים הפך מהם אלוקים שזאת תהיה המצווה אומר מה פתאום זאת לא המצווה וזה בוודאי רבי חזדה צודק שלהגיד שלא נכון לומר שאין אלוקים אלא נכון לומר שיש אלוקים וזה המצווה זה בוודאי אפשר להגיד כי אחרת אין מצווה. אם אתה אומר אלוקים ודאי מצווה אז זה מצווה אז זה ודאי כמו שרבי חיסאי אומר זה החשבון הזה הוא ברור הוא צודק 100% אלא שלא עשות הכוונה לא לזה הרב מתכוון אז מה התכוון הרב אבל אם העיון הטוב הישר יראה שאינו כן אבל כוונת הרב הגדול הרמבם בכל דבריו הוא שהעיקר הראשון אפשר לעשות שוב באלו שהעיקר הראשון והמצווה הראשונה הוא שנאמין שאל ברוך הוא שכבר ידענו שהוא נמצא לא בזה אנחנו עוזכים ידענו שנמצא עכשיו אנחנו צריכים לבאר להיין להסביר בעומק יתר מה היא הידיעה הזאת מה כלול בידיעה הזאת לא באופן אופן פרט שזה מצאת אחדות השם אחדות כמו שתי בתוך העולם אלא באופן כלל אבל לא עצם מציאותו לעומת ההדרו אלא מה סוד מציאותו מה היא מציאותו עכשיו כמובן עוד רגע הוא יקשה מה זה מה עם מציאותו את מחשבה תפיסה וכלל אז איך אתה יכול לדבר על זה הוא מתרץ אבל כרגע אנחנו סומכים על זה שיהיה תירוץ לשאלה הזאת ומבינים שיש שני עניים א' עצם מציאותו וב מה זה אומר מה קלו בזה אז אותו אלוה שנאמין שאלוה ברוך הוא שכבר יהיה דם שהוא נמצא ועל זה ודאי לא שיך לצוות מציאותו הוא היותר ראשון ויותר שלם אשר בכל המציאות שהוא קודם לכל ממילא הוא בורא הכל מחדש הכל יש מעין והוא השלם שבכל המצויות מן השלמות שאין בה שום חיסרון היא העומק של מצוות המנת אלוקות שאנחנו צריכים להעמיק בדעת תנו בעניין הזה שמצילתו אינו אפשר מצד עצמו כתר הממצאים אבל הוא מחוייב במציאות מצד עצמו כידוע בראשונים יש לפחות שניים ואולי שלושה סוגי מציאות יש אפשרי המציאות כלומר יש פה יין לשתות לחיים על אה כמה ראשי ש חמס ש ירו עליהם פצצות בדוחה ואפשרי שהם נהו ואפשרי שלא כרגע אנחנו לא יודעים זה אפשרי אפשר אפשרי שהם בין החיים אפשרי שהם בין המתים מה שמד בכלל על כל מציאות בעולם הזה אפשר שתהיה אפשר שלא תהיה אבל יש והוא העיקר ממני יש גם נמנם מציאות יש דברים שאי אפשר שזה סוגיה עמוקה מקובלים אומרים שאין דבר כזה מציאות זה רק אה בעיה בהצגת הדברים לא ניכנס לסוגיה הזאת אבל הרמבם אומר יש נמנע מציאות מה נמנע מציאות הקדוש ברוך הוא לא יכול לברוא את הקדוש ברוך הוא זה נמות אי אפשר יש דברים שלא יכולים להיות בשום אני באופן המקורנים אומרים אם תנתח את המשפט הזה תראה שהמשפט הזה הוא לא לוגי, הוא לא בנוי, נכון? לכן אין דבר כזה מן המנמציאות יש רק משפטים לא נכונים משפטים לא לא גי מחלוקת לא ניכנס לזה הרב זצל מטה לדעת המקורנים בשמונה קבוצים יש כמה פסקות זה לעניינינו יש עוד והוא העיקר העיקרים מחוייב למציאות כלומר שלא יכול להיות שהוא לא יהיה כי כשה כשאתה יודע עליו אז זה ידיעת שלמבותו זה גם ידיעת מחויב מציאותו זה לא שאפשר שהוא יהיה אפשר שלא הוא יהיה הוא מחוייב מציאות אה עם הדבר הזה אנחנו דים בסודים קצועות אה לפעמים אנחנו אוהבים לרענין קצת ולז זעזע קצת את האמונה. אז היינו אומרים בישיבה ש על השאלה אם יש אלוקים או אין אלוקים התשובה הנכונה היא שאין אלוקים. בדיוק שלימדתי את זה לפני 30 שנה בקירו איזה ישיבה היה בפחור שהתנהג זה לא כבי כדי בית אז שלחו אותו לשבוע החינוך בישיבה גבוהה ושלחו אותו לפה והוא בא זכוח כזה כולו שו הוא ניגש לבחור ראשון ואומר לו תוכיח לי שש אלוקים הוא לא זה היה בדיוק אחרי השיעור והוא בא לשני אומר ישקים הוא אין הוא על השלישי בסוף אחד חס וחמד אומר לו אני אוך לך שש אלוקים אבל תדע זה עניין המוק מאוד מאוד מאוד וזה לא מיום חול רק שבת קודש אז זוכים לא זוכר שבת שבת קודש ושבת בערב הוא אמר לו נומר לו אתה צריך לספות את כל שבס שבת בבוקר אחרי התפילה אחרי הצ'ונט נלך לטא קצת אז עכשיו בתקופתו תקופה ההיא המקרש ספורט של בקצה השכונה פה היה מקרש פעיל של הליגה היה בו משחקים עם קהל שבת היינו שומעים את השאגות ג עד לישיבה אז הוא לוקח אותו לטייל ויש יצחק והולכים ליד והוא מטייל לא חזור ליד ופתאום היה גול כולם צוחקים יש גול ואז הקבוצה שכניסת את הגול זועקת מה שאלוקים מה אתה רואה לא יודע למה התשובה הנכונה לשאלה אם יש אלוקים או אין אלוקים היא שאין אלוקים. תחזיקו טוב את הראש י שלא יחזור אחר כך כי אם אתה כנה ורציני כלומר אם אתה סתם דר דה אומר בנים לא מתכוון אז עזוב אותי אבל אם אתה קנה רציני אז אני שואל אותך שאלה פשוטה יש אלוקים או אין אלוקים וואו נהפוך את הסדר אתה שאלת אותי יש אלוקים או אין אלוקים ואני אומר תגיד לי את הבחור רוצים או לא רוצים אתה שואל רוצים רצינות טוב אז אם אתה שבצינות יוצא שאתה כרגע מניח שיכול להיות שיש ויכול להיות שאין נכון אחרת לא היית שם אתמיתי על הצד שיכול להיות שאין שזה אחת האפשרויות בעיניך שתברר יכול להיות שזה מה שתגלה על הצד שאין אלוקים אתה נמצא או לא נמצא אם שאלת אותי את זה כנראה אתה נמצא אתה שואל משמע אתה קיים אז אם שאלת אותי ואתה קיים, אתה בעצם מכריז לי בשאלה הזאת שאני שואל על אלוקים כזה שגם אם הוא לא קיים אני קיים. אלוקים כזה חיים חי. זה בעצם כשאתה שואל יש אלוקים או אין אלוקים ממילא אתה מוכרח לדבר על אפשרי אמצי כן אתה אומר יכול להיות שהוא איננו זה כלול בשאלה אלוקים שהוא אפשרי אמציאות באמת אין רק מחוייב המציאות יש אפשרי מציאות אין יש להעריך בזה ואנחנו סים סוגרים חוזרים אבל הוא מחוייב במציאות מצד עצמו וכבר התבייש שהמחויב הוא כי הוא אינו צריך באמצעותו לזולתו למה הוא מחוייב לא צריך שום דבר כדי שהוא יהיה הוא נמצא מצד עצמו בכל מה שהוא זוהו צריך למציאותו אליו הכל תלוי בו והוא לא תלוי בכלום איפה זה כתוב הדבר הזה תחילת הלכות יסודי תורה ברמבם יסוד היסודות עמוד החכמות כדי לדע שיש שם צי ראשון ואם הוא לא נמצא אין כל ריכה אני מצא אין כל נמצא חולים מצא ואם כל הנמצאות לא נמצאים הוא לבני נמצא זה זה מה שאומר הרמבם אז אומר הרמבם התכוון שאת ההבנה הזאת מי הוא אותו אלוקים שעליו אני מדבר שכבר ידעתי את מציאותו אבל עכשיו אני צריך לדעת שהוא מחוייב במציאות שמציאותו מצד עצמו שהוא שלם בכל מיני שלמויות זה משתמנת ועולם יתברך שציווי האמנה אינו על מציאות האלה כי על זה לא נצרך לציווי ככל אדם שנמצא כמו שזה רק הציווי הוא האמנה של מציאותו הוא היותר שלם והוא לא נכנס לפירוץ אלא יותר שלם כי זה עיקר מה שהוא ידון בהמשך אומנם מה שרחמה נזכר הם השלמות בצ מציאותו שהוא מחוייב במציאות הוא עושה חילוק בתוך דברי בנית אחד שהוא אמר שהוא השלם והשני שהוא אמר שהוא מחוייב במציאות אז הוא אומר הציבוי הוא השלם ומה שהוא אמר מחייב במציאות עניין פי דרך הקבלה בעניין אחר כמו שהתבר לפנינו נמצא שמ את זה אנחנו נסביר בהמשך כי גם על יותר מחוייב מציאות אין צריך לאמונה זה הנקודה המרכזית שהוא חדש פה שמחויב המציאות לא צריך אמונה. אין מצוות אמונה אנוכי במציאות. יש מצווה אבל לא אמונה. זה מצוות דעת. לכן הפילוסופים יכולים לדבר על זה מדעתם. זה לא אמונה. אמונה זה משהו למעלה מהדם. אבל שהוא מחר המצות זה דעת יש מצב דעת אלוקים או לפחות יש מי שימנה מצוות דעת אלוקים כמו שנראה לקמן ולפרד ממצוות האמונה וכל מה שהוא ידבר כאן זה על שתי דרגות במצווה דעת ואמונה הוא אומר מצוות האמונה זה לא כולל את מחוייב מציאות היותר שלהם כן אבל מחוייב מציאות זה דעת זה לא אמ כי גם על יותר מחר במציאות אין צריך אמונה בכלל בכלל הידיעה שכבר ידענו שיש בורא חיי העולם וממילא שהוא מחוייב במציאות כי הוא מחייך ואין מי שיחייה אותו כל מציאות תלויה בו והוא לא תמציאות זה המחויה במציאות כמו שבאר בעצמו עניין מחוי במציאות שהוא זה שהכל תלוי בו והוא לא תלוי בשום דבר וזה לא אמונה, זה דע. אני מבין את זה בשכל. אלא האמונה היא שהוא יתברך רב ונסגב למעלה ממעלה ממדרגת החוכמה. כמו שנתבר מצד הנדרים. צרת הדברים הכוונה בתוך דרך מצותך ל אז תתבר שהאמונה היא שם יתברך למעלה למעלה ממדרגת החוכמה למה זה קשור פה לחוכמה כי מצוות דעת אלוקים היא מצווה בחוכמה שבאדם אבל מצוות האמונה זה לא משהו שאפשר לתפוס בחוכמה זה למעלה מזה שהוא שלם בכל מיני שלמויות זה אמונה ושהוא מחוייב במציאות זה דעת בחוכמתנו אבל עיקר האמונה זה למעלה לחוכמה והדעת ובכלל זה שהוא יתברך לחת העולם באופן שהם בטלים במציאות לגמרי לגבי דבר השם רוח ואם יתברך כי ביטול לאור השמש בשמש כמו מתביר בליקו המרים אז זה היה א'ב של תפיסת האלוקות של אדמור הזקן ושל חבד שחוזר בממרי חבד עד בלי דקר אצל אדמור הזקן אבל לא רק שהעולמות כולם הם לא רק שהוא מחיה אותם ואחרי שמחייה אותם והוא בורא אותם אז הם קיימים כל תורת הסוד ועוד יותר החסידות ויתר על הכל תורת חבה מסבירה שאם אתה מבין שהוא המחיותם ושמילא אפשר יהיה מציאות ואתה מבין את הפער הבלתי נערך שבין מחויב מציאות לא אפשרי מציאות ממילא אתה מבין שאפשרי המציאות הוא לא מציאות כלל כי רק מה שמחויב במציאות ממציא אותו וכל רגע ורגע אז הוא נמצא אז מצד עצמו הוא בכלל לא מצלם גם אחרי שנברא יש מעין מצד עצמו הוא עין כשהקדוש ברוך הוא עושה ממנו יש אבל הוא עדיין עין מצד עצמו זה תורת הביטול החבד בדעת אלוקים ובכלל זה שהוא יתברך מחופן שמתילים למצו לגמרי לגמרי לגבי דבר השם ברוח פי יתברך כי ביטרו לו השמש בשמש שזה נבלא כאילו אם נאמר את זה בלשון של ה חוקרים עד עכשיו של הפילוסופים הישראליים ענקי עולם צדיקי הדורות אז אפשרי המציאות הוא בלוח במכול המציאות הוא אין לו באמת מציאות כשאתה מבין את הפע שבין מחוייב לבין אפשרי כמו שנתאר בליקותי המרים כמו שנתאר מצוה י פה אלא שיש לומר שאמונה זו נכלל במצוות האמנת הייחוד ובזה ייתכן כן [מחיאות כפיים] לא שמתי לב מקודם שהוא בזה ייתכן זה משפט בשני מילים שלא כל כך ברור מה מה רוצים להגיד זה גם כאן הם ‏So יתכן שיש גם עוד מצווה שהיא אמנת האיחוד שעליה הוא מדבר בנפרד. זה לכאורה קשה שגם על הייחודם לא נצטרך לצב כלל. מה זה השם אחד? למה צריך לייחד אותו? כי ממילא מושג הוא כמו שמדת רבי חסדי שלא למנותו גם כן בכלל לציבורים אלא שהציבוי הוא של האמנה הוא כנל כלומר שהוא למעלה למעלה עד שכל העולמות אצלו כביטול אור השמש בשמש ה התעלות של מחויב במציאות על אפשרי מציאות עד שאפשרי מציאות הוא לא תופס מקום אמיתי כלל זה בעצם המצווה טוב יש פה חייב להיות כזה חריף ולהגיד שבשביל להאמין שיש לי מצווה אני צריך להגיד שמח מציאות והיכול לבטל אליו כאילו חושה שת קשה גם פה כאילו צריך אמונה בסיסית יש מצבי >> לאיזה עניין מספיק העניין הזה >> לעניין מצווה באיזה שהי מצוות >> הוא לא מדבר כאן עכשיו להפך רבי יחסיה ס אומר שלא יכול להיות שיש מצוות אמונת השם כי אם יש מצווה יש מצווה אז המצווה זה לפני המצווה >> כן איזה מצווה >> וזה וזה מספיק היה המצווה כמו שאתה אומר ויש את כל המצוות הוא המצווה אבל חוץ מזה התורה מצווה עוד מצוות מצוות אמנת אלוק עוד מעט נראה גם מצוות דעת אלוקים וגם מצוות ייחוד השם שבזה היא אומרת לך אל תסתפק באיזה ידיעה מינימליסטית ללא העמקת הדעת אתה מצווה גם להמין גם למדת גם ליחד זה מצה אחת שתי מצות שלוש מצות איך שלא נספור אותם אבל עצם זה שאתה מצווה משהו מעבר רק להנחה ש שלא קורה ברא אותנו והוא מצווה אותנו שעל זה לא צריך ציווי וגם לא אפשר ציווי כי אם יש מצווה יש מצווה אבל בנוסף על זה אומר הרמבם והרמבן ועבר בנ וככה נראה ודאי דעת הדמור הצמח צדק שיש מצווה נוספת והיא כל העניינים שמעבר למינימום הזה של האמונה שהוא באמת לא יכול להיות מצווה אבל כלים שמבת בוודאי יכול להיות מצוה להיות מצווה עכשיו המעבר כמו שהסביר אותו הברבנל הוא מדקדק בלשון בעצם הזמחת שני דברים וכמו שאתה הסמחת את השלם זה רק צד אחד הנמוך אבל לשלם מצד עצמו זה גם מה שלמעלה למעלה בזה הוא יפרט את העניינים בהמשך לעניין זה >> גם לפי רבי צדי אז גם א מצוות איחוד השם לא נכש עד שצריך לומר שזה לא איחוד השם הפשוט אלא איחוד גבוה ונזכר שרק הוא נחשב רק עליו צריך לצוות למה גם הניחוד פשוט צריך לצבות גד >> הוא יש מצווה אבל ש לפי רבי חיסטי אין ציווי באמת >> לא צריך צי ואין ציווי >> למה לא צריך ציווי הליכות השם כי יש מצווה זה שיש מצווה זה לא אומר שהוא הבקח חי מיוחד אחד היחוד אה >> אתהשם אחרי שתרצנו לפי הבר בנ את קושיה רבי חזדה רבי חזי יענה לקושית רבי אברנל עוד לפני אפילו מה שהצמך צדק אומר אפילו אבר בנל בעצמו מה היה עני רבי חזדיי אז יש מצווה מי אמר שהוא משלם ומחויב המציאות >> לכאורה כן לך יגיד זה כלול בזה זה ודאי שזה מובן אין פה צבי דינים אתה לא יכול לחלק חלק את זה זה הוא יגיד לא אפשר זה ולא זה אפשר האם רבי חסד אין טעם גדול לומר שזה זה ואי אפשר לחלק ולהגיד לא אני יכול להניח רק את זה בלי זה יש טעם גדול לומר ככה שברגע שאתה אומר אלוקים זה מה שהתכמת שהוא שלם על כל שלמויות וכל מה שתגיד כל המציאות זה הכל ברו מיד ד בהתחלה וזהו >> אחרת הוא לא מצווה שמקשיר >> אחרת הוא לא המצווה הרחור לפחות הוא יכול להיות שיש מצווה אלטרנטיבי כמו מלך בשר ודם שהוא גם יכול להיות המצווה אבל ברור שכשאתה אומר שהמצווה זה אלוקים לא התכוונת למלך בשר אדם אלא למצווה שהוא כולל את כל זה בפירוש בכלל אבל כולל את כל זה והם אומרים שהמצווה היא שזה לא יהיה בכלל בפירושה עכשיו באמת יש פה מקום זה לא זה מה שגם הרמבן אומר כאילו הבג שאומר זה לא יכול להיות זה משהו שהוא מקדיב לכל המצוות הוא שורש כל המצוות וכל מה שתאמר בזה כלול בזה שזה שורש כל המצוות אתה לא שאתה לא צודק מה שאתה אומר רק זה הכל בכלל ולא צריך זה עוד חלק כי זה כבר נמצא אני אפשר להבין לכמה יכול להיות עוד בפיסת האמונה עוד בפסת המצוות יכול להיות שגיד רבי שצד שמצווה שציווי של מצווה כזה שהוא לא נכנסיאות זה פשוט לא מצווה אולי חוק שדאי לך לעשות אחרת אנש המצווה זה מצווה אלוקית שאם קורות המציאות ואם מתורה ואז כבר סתורה >> למה שלא תהיה מצווה שמצווה המלך ממוש ביום ראשון אדומים ויום שני בבגדים צורבים ויום שלישי בבגדים ירוקים למה המלך לא יכול לצבות תלמד את הבגדים שלי ותזכור טוב טוב מתי אני לבוש מה חוקים צריכים לעשות מדברים על זור של תורה שהיא תורה שמה לעולם שהיא כבר נוגעת אמונה עוד פעם שוב אני שואל אותך למה אי אפשר שמלך בשר דם במשל יצווה עניינים שקשורים אליו תסתכלו לאף שלי ואחרי חמש דקות תסתכלו על האוזן ימין שלי ואחרי זה על האוזן שמאל שלי וכל צבות תסתכלו עליי למה זה לא יכול ליצור למה מצווה לא יכולה לת בוא בוא אנחנו נמעית בשוטים כי יש לנו הרבה הרבה מה ללמוד וזה כל כך נפלאש אבל אה נפס עכשיו הוא מגיע לי כך ועניין זה הוא הנקרא בזוהר סובב כלים שעל זה נמצאת האמונה אבל בחינת ממה לכל העמים אינו נופל על זה לשם אמונה אלא כמו שכתוב הוא מבשרי איך זה אלוקי אחזה ממש והוא תרגום של ראייה וגם שאנו רואה בראייה גשם ממשי בשר מכל מקום הזה הרי זה כאיל הוא רואה ממש עניין זה שהקדוש ברוך הוא קרא את כל העולמות קריאת את השכל לדבר שמתאמץ אצלו עניינו הרי זה עריה בענייני בשר הוכחה מהילד היהודי שגדל מרוסיה גדל ילד ברוסיה הסובייטית ששם היה מצווה לעקור את כל האמונה אז המורה רצה לחנך את הילדים וגם את הילד היהודי שאין אלוקים אז הוא אומר להם אתם רואים שולחן אומרים כן סימן שיש שולחן אתם רואים לוח כן סימן שיש לוח אתם אומרים ספר סימן של ספר אתם רואים אלוקים לא סימן של אלוקים אז ה ודי קם אומר אתם רואים את השכל של המורה לא סימן שאני לא שכל אבל בעיני השכל רואים שיש לו שכל עקום אבל שכל מי שאין לו שכל לא יכול להגיד שטות כזאת אז הוא אומר ראייה שהיא לא בעיניה בשר היא גם כן ראייה ובזוהר יש חלוקה שמלווה גם היא את כל תורות חבד מקצה לקצה כמעט סובב כל העלמים וממעל כל העמים או בתרגום שלפעמים הוא מתאים ולפעמים לא אבל לפעמים הוא מתאים מה שאנחנו רואים בשפתנו בשפה א של לימודי אמונה של כתבי הרב ו מערב ואחרים אבל בשפה המדוברת אצלנו יותר למעלה מגדרי עולמות ובתוך גדרי עולמות למרות שגם זה בעצמו זה קצת חבדי אבל זה כבר יותר מתאים לאוזן שלא מדברת בלשון המדויקת של הזוהר ממה לכל עלמין כמו שמוסר הדבר בחסידות בד ב א רב חיים גולוזין זה הפוך אבל לא ניכנס לזה מחלוקת בס דברי הזוהר אבל האדמור הזקן מבאר אחריו חבד אחריו רוב ההונן אני חושב אור גם בפניו אולי שמעלה כלמין הכוונה אור אור אלוקי שממלא ומחיה את העולמות. מה שהוא מעמיד ומקיים ומחדש שיש מעין בכל רגע ורגע את העולמות, זה נקרא ממה לכל ה. אבל משהו למעלה למעלה מגדרי העולמות, האם הקדוש ברוך הוא רק מחדש עולמות? ודאי שלא. אז אם כך, אם הוא רק מחדש עולמות, אז הוא רק בן 5785 שנה. כי לפני כן לא היה עולמות אז לא היה מחי שלהם ואם הוא רק זה אז משהו קודם להגיד שהוא רק זה הנפילה של שפינוזה שלא נעשה בה עכשיו בכלל הרב עושה כבר לא מעט אבל בוודאי שבמונת ישראל המונח הפשוט הוא לכל ילד שלא שמע בעולם את כל המושגים האלה שהקדוש ברוך הוא ודאי למעלה למעלה מלהיות רק מחייב ומקיים ובורא עולמות יש מים וזה אפילו לא טיפה מהמוקינוס מה שהוא מחייה את העולמות זה אפילו לא חלק כי חלק הוא תופס איזה מקום אז זה אפילו לא חלק מה שהוא חי מצד מה שהוא מציאותו מצד עוצמו אז מה שהוא למעלה מגדרי העולמות אז זה אנחנו אומרים שהוא סב כל זה בפירוש הפשוט שהוא מלמעלה הוא למעלה מכל הגדרים האלה לא למעלה במקום כי זה בכלל בלי מקום כמובן זה למעלה הכוונה מה שי חוט לענייני עולמות בכל צורה שתחשוב על עולמות אז הוא לא שייך לזה הוא למעלה מזה אז הוא סובב על זה מלמעלה ומה שהוא מחיים מקיים בורא יש מעין עולמות זה נקרא ממה לכל אני שהוא מחייה אותם הם לא לבד אז הוא מחי אותם אז הוא ממלא אותם חיים כל אחד ואחד לפי עניינו הוא מחוס לפי נינו את הספר לפי עניינו בשני הקומות האלה שהם יסוד מוס בפנימיות התורה ובכל האמונה בכלל כשפנימיות התורה מחדדת מאו מה שכל ילד יהודי יש לו בבטן בלי לדעת לפרט וכשהוא שומע את זהה ודאי פשיטה שהוא גם למעלה למעלה מלהיות בורא לנברא והוא גם בורא למברא אבל הוא לא רק בורא נברא חלילה אז משהו למעלה מלהיות בורא לנברא נקרא סיב כולם ומה שהוא בורא לנברא זה ממה לכולם עכשיו הוא גידוש שמה שאתה מתבונן באותו בורא לנברא זה דעת אלוקים זה אתה יכול לראות ואם צריך זה אלוקה אתה יכול לראות אלוקות בדרגה של ממה לכל והוא יעריך בזה לראות כמו את השכל של המורה זה לא לראות בעיני בשר אבל זה לראות בוודאות בתוקף התפיסה כמו לראות בנבסר ועוד רגע הוא יפרט גם מה זה צריך זה וכולי אבל משהו למעלה מלהיות בורא לנברא אין שום כלי שאתה יכול על ידו לראות את זה כי כל העניין שהוא למעלה מיות בורני נברא שראייה לא נופלת בו משום סוג לא חוכמה ולא חוכמה עילה ולא מה שלמעלה מעלה מזה אלא אמונה. אמונה זה החוש שהקדוש ברוך הוא נתן בתוכנו להיות קשורים במה שלמעלה מכל גבר. זה החוש הכי פילי בתוכנו. וזה מצוות המנת. ‏M.