עומקה של מחשבה - פרק 24: בעקבות היראה

יש דברים שקורים רק במשפחה. >> למנועים חיגו כוכבית 6485. אתם מאזינים למשפחה פודקאסט. >> עומקה של מחשבה. חודשי השנה ומועדי ישראל בראי המוסר והמחשבה. מגיש הרב אפואים זלמן גלינסקי. ברוכים הבאים לפרק ה-24 של עומק של מחשבה. אני רוצה לדבר הפעם על אישיות פלאית ממש שמופיעה פעם בכמה דורות בין מבחינת הגאונות ובין מבחינת השלמות של האישיות. הפלא הגדול ביותר בתמות הזאת היא העובדה של מרבה הצער הוא נפטר בקיצור ימים ושלים בגיל 34 בלבד אבל הספיק בשנותיו המועטות לחולל מהפך בחיי רבים ואין ספק שעד היום ישנם משפחות שחווים לו את שמירת יהדותם בתור תעפוחות אבל לפני שהזכיר את שמו אני רוצה לחזור לזכרו נעורים שסיפרתי עליה באחד מהפרקים הראשונים של הסדרה הזאת אני מתכוון לכינוס שנערך בישיבת חברון לרגל יומה השלושים לפטירתו של מרן המשגיח במאה חודש זצר זכינו אז לפני כ-35 שנה שסרידי סלבותקה וחברון התקפצו ובאו להיכל הישיבה חלקם היו תלמידי האלטרמסלבורקה בעצמו מה שהיה דבר נדיר הם היו אז ממש בשנות הסיבה המאורחות זכינו לראות אז ומונינו איך נראו אנשים שהוצבו ונחזור למילה הזאת בהמשך על ידי האלטר בעצמו אבל ללא ספק הדרשה שהרעידה אז את הישיבה הייתה הדרשה של הגאון רבזבולונגרז אז היה רבזון גרז היה מזקני סלבותק היה אב בית הדין ברחובות משך עשרות שנים לא חזור כעת על המראה של רב זולון באותו מאורע שם כך תצטרכו לחזור לפרק על הסבא מסלבותקה אבל הדרשה עצמה סובבה כולה סביב הזכות הגדולה להיות תלמידי הלטרמס לבותקה ותלמידי ישבת חברון לשם כך רב זבולון בקולו הדק אבל מלא בעוצמה בלתי רגילה החל למנות את השמות של תלמידי האלטר הגדולים אני זוכר עד היום את השאגה שיצב מפי של רב זולון כשהוא מונע אותם אחת לאחת עם שתיקה בין שם לשם בשביל להגביר את את הדרמה. אבל ההשאגה הראשונה שזה נחרט בעצמות הייתה המילים. אני אנסה לחכות את קולו אף על פי שכפי שאתם שומעים הגארון שלי לא במי תבוא. השאגה הראשונה הייתה רבי לקפלן. השם הזה לבד היה בו בכתי להצל של ההרצה וגעגועים לאחד הבחירים אולי הבכיר שבין תלמידי אלטר מסלבודקה. נדמה לי שעד אותו מאורע אני אישית לא זכיתי לשמוע את השם הזה של רבל קפלן. אולי הסיבה היא בגלל שאני באתי מחוץ לארץ, גדלתי בעצם מחוץ לארץ בשנות ילדותי ששם לא היה קיבוץ גדול של תלמידי חברון וסלבותק. אבל מה שברור שאחרי שעגה כזאת אתה מרגיש שאתה חייב להכיר את הדמות. ומה עושים כאשר רוצים להכיר את הדמות של רב לקפלן? הולכים לקנות את הספר בעקבות היראה. וזה באמת העותק שנמצא אצלי עד היום, אותו עותק שגניתי לפני 35 שנה. אגב, הסברי יצא על ידי מוסד הרב קוק. אני כמעט בטוח שאפשר להשיג אותו עד היום בטח במהדרה מחודשת. כל מי שאי פעם פתח את הספר בעקבות היראה מיד נפגש עם דמות ייחודית שלא פגש כמוהו מהעולם. הניגודים שהקורה מוצא בספר ספק אם נמצאו מאז ועד היום באיש אחד. למדנות גיונית מחשבתית הג שירה ופיוט יחד עם ניתוח המציאות הפוליטית והמדינית של זמנו. מלבד מה שנכתב בספר אנחנו גם יודעים שרב לקפלן היה מנגן בחינור גם בעל תפילה ביום נוירועים בסלבותקה חוץ מזה שבזמן חירום לאחר מלחמת העולם הראשונה ואנחנו נחזור לזה אחר כך גם ארגן תנועת נוער לבנים אחר כך תנועת נוער נפרדת לבנות בכדי לקרב את הנוער ליהדות בימי מצור ומצוק אני רוצה לעמוד כאן רגע אחד על נקודה חשובה לפעמים אנחנו שומעים על דמות מופתית, אבל בגלל מרחק הזמן ומחסור בדברים כתובים, קשה לנו להבין ממה אנשים התלהבו. בעצם זה קורה הרבה פעמים. יש דמויות כן בעולם החסידות ודאי זה קורה שיש איזשהו אדמור שאנחנו יודעים שבדורו כולם הריצו אותו. ובגלל שאין לנו שום דבר בכתובים קשה לנו במרחק הזמן להבין מה מה היה הנקודה. אני רוצה להתמקד בנקודה הזאת לגבי הסבא מסלבותקן או האלטר כפי שתלמידיו קינו אותו. מצד אחד אנחנו יודעים שתלמידיו הריצו אותו בצורה נוראה. אני אתן דוגמה קטנה. רבי ינקב קמנצקי היה דוע בארצות הברית כחקימד יהודי. הוא היה הברדס של אוילומישיבס בארצות הברית בודאי והיה מרשם יועץ לגדולי התורה יחד עם משה פיינשטיין ורב ודרמן שהם הנהיגו את ארצות הברית בזמן שאני הייתי ילן פעם שאלו את רבי יאנק יונצקי כשהוא הגיע לארצות הברית לא יותר נכון לקנדה רעיון עבודה בשביל להיות רב קהילה בקנדה אז הקהילה הייתה בעל אוריינטציה חסידית ושאלו אות רבי יף אם הוא חסיד לפני שמקבלים אותו כרב אז רבי כוונה תשובה מעניינת הוא אמר אני חסיד אבל הרבי שלי האדמור שלי הוא ליטאי מה הוא התכוון הוא התכוון שהוא חסיד של הסבא מסלבותקה אבל מה לעשות שהסבא מסלבותקה בעצמו היה ליטאי אנחנו רואים את ההרצה לפי רב ינק אשרבי יאנקי בקדיר זה הרצה כמו חסיד לאדמור שלו מצד שני הסבא אף פעם לא כתב ספר ולהפך הוא הנכון הוא רצה ששמו לא יוזכר עלי אדמות באף מסמך ומאמר כאשר כתב מכתבים פומביים הוא הציע את שמו במילה הצפון שזה ראשי תיבות של נוספי פינקל שזה היה השמו המלא של הסבא לכן קשה לנו היום באמת להעריך התגדלותו אבל הפתרון נמצא במשפט מדהים שאמר החופץ חיים עליו חופץ חיים אמר לסבא מסלבותי אני מחבר ספרים ידוע חופץ חיים חייב הרבה ספרים ישבור חופץ חיים שמסלושן והמון המון ספרים ישראל וכולי אני מחבר ספרים והסבא בונה בני אדם. לכן הפתרון הוא לעיין בגדלות של תלמידיו ומזה לנסות להבין מי היה הרב. כאשר אנחנו רואים את רחבות האופקים של רבלקפלן, מתחילים להבין מי היה הסבא מסלבותקה בעצמו. אתה פתאום מרגיש שהיו אנשים שהיו על רמה אינטלקטואלית בכל תחום. השתמשו עם הכישונות הגדולים שלהם לחיות חיים יהודיים על רמה. חלק מהפרק הזה בשונה מהפרקים הקודמים יהיה מוקדש גם לציטותים קצרים וטובנות שלקפלן קם תוכלו לראות ולחוש באיזה רמה של אדם מדובר מזה נוכל להשיג כפי שאמרתי קודם מי היה הסבא מסלבות כשהוא בנה את האדם הזה לפני שניגש לקרואות חייו של רב לה אני רוצה לספר שתי סיפורים שהם בעצם סיפור אחד שסיפרו בעולם הישיבות על הגאונות של רבלקפל אחד מהעילויים של סלבותקה התרס או התחתן, אני לא יודע באיזה מאורע זה היה, אם זה היה באירוסין או בחתונה והחתן כדרכם של בני ישיבות מסר שיעור פלפול חריף בסוגיה מסוימת לפני עניפים אבל בגלל העילוי ישקייט של העילוי הזה רבים התקשו להבין ולעקוב אחרי חדות המחשבה והמהירות של הדברים אבל מיד אחר הפלפול של החתן נעמד על רגל הרבה לקפה פלן וחזר על כל השיעור בחרוזים. בכמה מקורות כתבו שהחתן היה רבן קוטלר אבל הרב שח שכנראה נכח באירוע מספר זה מתועד גם בספר שימוש אותו וגם בספר הביוגרפי על הרב שח בשם מורן הרב שח שהחתן לא היה רבן קוטלר אלא היה רב מוישה פינקל שגם כן היה עילוי עצום תכף נחזור לזה שרב מושה פינקל התרס או התחתן אז עם הבת של רמו שמטי אפשטיין ראש ישיבת צלבות זאת אומרת זה היה פעם ראשונה שהמשפחה של הסבא מסלבותקה רשפנקל היה הבן של הסבא מסלבותקה התחתן עם המשמעות חפשטין שהיה ראש ישיבת סלבותקה הרב שך זכר באיזה סוגיה היה החידוש ונדמה לי שרק אחרי כמה שנים הוא הבין משהו בחידוש הזה בזכות החרוזים שרב לקפלן אמר על על אותו חידוש היה איזה משהו שכתוב הברג הברג זה על האבן היה איזה משהו חרוז שהיה קשור לאיזה אבן ומזה הרב שחיק איזשהו משהו בחידוש אני אישית חושב שהעידות הזאת היא יותר נכונה יותר מאשר העידות שזה היה רבן קוטלר א מכמה סיבות אף אחד מהסיבות הוא לא סיבה מוחלטת לא היה חותכת אבל ה הסברה נותנת שזה היה רמו שופינקל בגלל שלפי מה שבדקתי רמבן קוטל היה יותר צעיר מרבל לקפלן ומי שמכיר את המעמדות של ישיבת חברון וכנראה גם בסלבותקה פשוט לא מסתבר שבחור מבוגר כאילו בחור אלטרר יעשה את המעמד הזה על בחור צעיר יותר אבל זה לא רעיה מוכרחת א הסברה השנייה שמסתבר שזה היה ורמ שפינקל בגלל שומ שופינקל התחתן עם הבת של הראשי וש סלבותקה וכנראה האירוסיין החתונה היו בסלבותקה וכל בחורי הישיבה היו שם ולכן גם בלקפלן היה שם וזה היה שמחה של שתי הרבז שלו גם של הסבא וגם של אה של רמו שמות חפשטיין לכן מסתבר ש כל הסיפור הזה היה עם רמו שופינקל ולא עם רבן קוטלר ורמו שופינקל באמת היה יותר מבוגר קצת מרבה לקפלן שגם אז גם גם מבחינה הזאת זה יותר מסתבר אבל איך שלא יהיה זה אחד מהסיפורים על הגאונות של רב לקפלן סיפור דומה מסופר על מאורע שכאשר א הסבא מסלבוקי חזר מהגלות שחינת העולם הראשונה הוא מסר שיחה מוסרית בפני תלמידי הישיבה ורב לקם על רגליו מיד אחר שיחה וחזר כל השיחה בחרוזים אבל אני חושב שהסיפור הגדול מכולם ואנחנו נחזור על זה יותר בפרטות בהמשך זה אותה העובדה שהרב קפלן התחתן בגיל 30 ומיד נקרא להיות ראש בית למדרש של הרבנים בברלין ותוך ארבע שנים עשה מהפכה אדירה בגרמניה ואנחנו נחזור לזה בהמשך. איך אדם בשנות ה-30 לחייו צובר כזאת השפעה ועדה בתוך זמן כזה קצר? מוכרחים לומר שיהיהודי גרמניה פגשו באישיות הגאונית אבל המושלמת מושלמת גם במידות ובהנהגה. זה בעצם המופט הגדול מכולם על הגאון רב לקפלן. ניגש כעת לדבר על קורות חייו הקצרים אבל המלאים בלימוד ועשייה של רב לקפלן אז רב אברום אליהו קפלן שזה שמו המלא נולד לאביו שגם הוא נקרא רב אברהם אליאור קפלן והשם של הבן ושם של האבא שמות זהים אבל הכינוי של האבא בעולם הישיבות היה העילוי מירקוב יש מסורת בדוקה בבית בריסק והוא מוזכר במכתב ששלח הגריד מבוסטון הגריד סולוביצג מבוסטון שזה הנכד ש של אבאים שהיה ראש שיבת ירצר קלחונון בניו יורק הוא שלח את המכתב הזה למשפחה לפי איך שאני הבנתי המכתב עדיין נמצא בראש ברשות המשפחה שסבור רב חיים מבריסק אמר שהכיר הרבה אנשים שקראו להם בעולם עילויים אבל היחידי שהיה עילוי באמת היה העילוי מירקוב העילוי מירקוב נפטר באופן פתאומי יש איזשהו ויכוח מה היה שם בדיוק איך הוא נפטר ואני לא אכנס לזה והוא נפטר כמה חודשים לפני לידת בנו והבן נקרא על שם האבא הילד אברום אליו בן אברום אליו קפלן למד תורה מקרובי משפחה וכן בישיבת טלז הוא הגיע לישיבת טלז בגלל שאשתו זאת אומרת אמא שלו האלמנה התחתנה עם יהודי חשוב מטלז וכל המשפחה עברה לישיבה לעיר טלז ו קפלן בתור ילד כנראה גדל בטלז והגיע לישיבת טלז בשנותיו הצעירות בסופו של דבר אנחנו נח שהוא יחזור לשם אבל בתור ילד הוא היה שם נגיד בגיל 13 אבל בגיל 17 הוא נסע ללמוד בכל בתקופה שאתה מותר בכל עמד תחת הנהגתו של רב צירש בוידה צויר שברידה היהגם האחיין וגם החתן של הסבא מכלם נעשה קצת סדר הסבא מכלם שמשו מהשם המשפחה שלו היה זיב שמחה זיז של זיב וה אח שקראו לו הבלייב ברוידה הכינוי שלו לא היה רב לייבצ'יק בסוף חייו רב לייבצ'יק היה בחוצר שטויץ בירושלים ביחד עם גדולי המוסר שהיו פה רביצה פטרבורגר נופטלי אמסטרדם ועוד צדיקים וגדולים אבל בלייד ברוידה היה אח של הסבא מקלן באיזשהו שלב הוא אחרי שהסבא מקלן נפטר הבלייד ברוידה ניהל את התלמודי ריקל הם ככה קראו לישיבה הזאת א בזמנו א אחרי זמן קצר הבלייב א ברוידה העביר את ההנהגה של א תלמוד לקלם לבן שלו שבעצם היה החתן של הסבא מכל החתן של אחיו ולבן הזה קורא רוב צבי שברוידה הוא היה ה מאוד מאוד נארץ בליטה אז הרבה לקפלן למד בתרמותר של כלם באותו זמן אנח נציין פה בסוגיים אנחנו נחזור לזה בהמשך שברבות הימים רב לקפלון בעצמו התחתן עם בת אחותו של רב צביידה זאת אומרת נחד ד של הבלייד צ'יק של האח של הסבא מכלם קראו לה אסטר א וככה הוא בעצם נהיה אחיין של רב ציו בויד שהיה הראש שלו אבל זה קרה בשלב יותר מאוחר אבל כשהוא למד בכל הוא לא העריך ימים בישיבת כלם בשלב מוקדם יחסית הוא עזב את כלם ועבר לסלבותקה שם הוא נדבק במורו ורבו לכל החיים שזה היה הסבא מסלבותקה. המעבר הזה מקלם לסלבותקה היה מאוד חשוב בבניין אישיותו של רב לקפלה. ראשית צריך לזכור שרב נשאר בסלבות כשבע שנים שזה תקופה ארוכה מאוד ללמוד ב בישיבה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. עכשיו פה אני רוצה לעמוד על נקודה מאוד מאוד עניינת. כשאנחנו מדברים על המעבר בין כלם לסלבות של רב לקפלן פה יש פה נקודה מאוד חשובה יכול להיות שאנשים ידעו על מה אני מדבר הרבה אנשים מכירים את השם של רב לקפלן ורק בזכות מנגינה ושיר שהוא חיבר לא מנגינה מנגינה היא לא שלו כנראה אבל בזכות שיר שהוא כתב השיר כמפורסם נקרא שוקר חמו והתפרסם מאוד כשיר של מוסר קלאסי ובינינו הוא דווקא שיר די עצוב של האדם שמבין מה תכלית האדם אבל לא מצליח להשיג אותה. נכיר רק את קטע הפותח של השיר. את השיר עצמו יחד עם המגינה הנפוצה שכנראה לא הולחנה על ידי הרב קפלן. את זה נשיר לסוף הפרק. אז נשמע את השיר א בעצמו. אבל כרגע אני רק נכיר נקריא את הקטע הפותח של השיר. ואפשר להבחין כאן את השיר הדי עצוב הזה. של רבי לקפל שוקו חמו שוקו נפשי בתוהום יגונה הרב קיים כי עומדה ליפולי במלחמתה את הבשר ואת הדם ימיי עוברים ימיי קלים מבלי כחת מבלי ט אם לזאת קראת החיים אמורנ כללי מה זה מת אז השיר הזה באמת מביע בן אדם שנמצא במלחמה מתמדת והוא לא מבין למה זה נקרא חיים. ומה שמוזר בשיר זה שזה לא מתאים עם שער הכתבים של הרב קפלן בעצמו ואנחנו נראה את זה ללא בהמשך. זה פשוט לא מתכתב עם הגישה של הרבה לקפלן למוסר. פשוט בצורה דרמטית לא מתכתב. ואנחנו אנחנו נקריא בסוף הפרק הזה קטע של הרב קפלן על מה זה מוסר האמיתי. ולכאורה השיר הזה פשוט לא מתכתב עם זה לחלוטין. הגישה של רב קפלן הייתה גישה של תקווה, של שמחה, שנקרא של גילוי בהודו. ככה הוא ככה הוא בעצמו הגדיר את העניין של גיר השמיים. יר השמיים זה גילו בהודה. הוא אומר כמו אדם שרוקד עם הילד שלו על הכתפיים שהוא מצד אחד מפחד שהילד ייפול אבל זה לא פוגם כי הוא זה בשמחה שלו לרקוד עם הילד שלו על הכתפיים. ככה קפל מגדירגירה. אנחנו נראה את זה בסוף הפרק. אז מה באמת הפתרון של החידה הזאת? איך יכול להיות כזאת סתירה בין השיר כל כך מפורסם של רב לקפלן לבין מה שהוא בעצמו כותב על על מוסר ועל יראת שמיים. הפתרון של החידה הזאת נמצא במאמר מאוד מאוד יסודי שכל אחד המעוניין להכיר את הרב קפלן ודרכו במוסר ובלימוד חייב לעיין בו. המאמר הזה הוא של רבי יוסף גבריאל בחופר. משום מה זה כתוב עם קבק אוופר אבל אני כשאני זוכר בשנותי ממש בשנות נאוריי אז אני זוכר שקראו לו בחופר אני לא מבין למה זה כתוב עם קאמר הזה הופיע בגיליון המעיין בחודש תמוז תשנט א יש מאמר נוסף שהתפרסם כמה שנים אחר כך מי שרוצה להוריד את המאמר הזה יכול להוריד את זה מהאתר של המכלול שזה בעצם ה האתר התורני של ויקיפדיה ואפשר להוריד את שתי המאמרים מהמקום הזה אבל הפתרון נמצא שם במאמר בהערת שוליים כזה הרב בחופר טוען שהשיר שוקחמו נכתב ביותר רבל קפלן צעיר לימים כאשר למד בכלי בתפיסתו של הרב קפלן אודות המוסר קרה רק אחרי שהוא עבר לסלב בות זה בעצם הפתרון של האחידה הזאת שהשיר נכתב בכל ורק אחר כך שנה הרב קפלן את גישתו למוסר אבל נחזור כרגע לתולטות חייו של רב לקפלן לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה אנחנו אומרים הוא למד באסלבות כעד פרוץ מלחמת העולם הראשונה כשבע שנים הוא עדיין בחור עוד לא התחתן הוא חזר חזר בלקפלן אחרי בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר טלז שמה התגורם משפחתו כפי שהסברתי קודם שם הוא התקרב מאוד למער בלוך יש אפילו מכתב שהמערי בלוך כותב עליו מכתב ההרצה בעצם בתקופה הזאת השקיע עצמו בלימוד גמרא בעיון במשך כל שנות המלחמה הרב קפן ראה בשנים האלו את הבסיס העיתן שלו בעיון התורה לכל ימי חייו העודה שהוא היה מנותק מכל דבר הוא פשוט השקיע את עצמו נדמה לי שהוא מצא חבוסה שמה אני לא חושב שראיתי את השם של הרב בוסא אבל ישב ולמד בעיון כל ימי המלחמה כאילו מנותק מכל הסובב מה שמעניין הוא שלאחר המלחמה הרב קפל ראה את המציאות מה שקורה צריך לדעת דבר אחד ואני אגיד פה משהו במאמר המוסגר הרבה פעמים יש לנו ביקורת על על המוסדות שלנו מוסדות על אימוד על החדורים על הבסינקף על ה שסטנס שבגד לכל אחד יש לו ביקורת צריך לדעת דבר אחד בעקבות מלחמת עולם הראשונה כל המוסדות התורה בעולם באירופה נחרבו המצב הזה גרם לכך שהילדים הסתובבו ברחובות בכל מיני מקומות והיה פשוט תהליך חילון דרמטי בקרב הדור הצעיר בליטה. אחרי שראיתי את זה הבנתי כמה עצם המושג שיש לנו מוסדות כמה זה חשוב לנו מישהו מוכן לקחת על עצמו את הניהול של מוסדות התקצוב של המוסדות ואת המערכת תלימודים זה פשוט חסד גדול לעם ישראל איך שלא יהיה הרב קפן ראה את המצב בליטה אחרי מלחמת העולם הראשונה כאשר המוסדות נחרבו וילדים הסתובבו והוא החליט לעשות מעשה והקים כמה זה מפתיע לל אדם שהיה שקוע בעיון התור מקים תנועת נוער תנועת נוער לבנים ואחר כך הוא ראה כנראה שזה מצליח הוא הקים תנועת לו לבנות וככה הוא הציל המוני נפשות הרב קח בעצמו מתלונן באותו תקופה על זה שאין לו זמן ללמוד אבל הוא הבין שאין אין ברירה מה שנקרא אסושל השם אפרוסרסכו אין מה לעשות היה צריך א פשוט להציל את הדור טוב אז א הרב קפן כבר בחור מבוגר כמעט בן 30 פ 1920 למניינם שלוש שנים לאחר סיום מלחמה הוא נסע לאישה את כפי שהזכרתי קודם את מרת אסתר אבו משהו אני לא יודע לבטות את השם הזה היא נחדש של הבליי ברוידר המכונר הבלייבצ'יק שהיה אח של הסבא מכל ומיד אחרי הנישואים שלו הוא מקבל הצעה מפתיעה עד אותו זמן לא היה דבר כזה בעולם. הצעה שמגיע מקום לא צפוי הוא לכאורה רחוק מאוד מההו של עולם הישובות הליטאי. אז נסביר מה מדובר. הגאון רבי עזריאל הילדסיימר זצל שהיה בעצם רב מהונגריה כמה שידוע לי שיטת לימוד שלו הונגרית הוא ראה את המצב בגרמניה החילט לפתוח בית מדרש לרבנים שזה היה בית מדרש מטעם ליהדות גרמניה. הרבה אנשים שלימדו שמה היה להם תארים אקדמיים שזה היה דבר כאילו בחובה בידות גרמניה הוא הקים בית מדרש על רמה בלימוד סגנון הונגרי אבל ומי שעמד בראש בית המדרש באותו תקופה שאנחנו מדברים עליו היה הגהן רב דובד צבי אופמן היה מגדולי הפויסקים מגדולי הדקדקנים כתב ספרים נפלאים גם בפסק וגם בביור המקראות של התורה אבל הוא כבר הגיע כבר לגיל זקנה ורב דובצופון רצה לראות מי יהיה היורש שלו שימנו תועות בחייו והבן של המיסד רבזריל לילדסיימר ואת החידוש הזה שמעתי ממש לאחרונה בעקבות שיחת זום שנהל הנכד של רבזיל אילדסיימר אולי הוא גם נין של אילדסיימר א לכבוד השנת המאה לפטירתו של רבי קפלן והוא מספר שם שההצעה להביא את הרב לקפלן לבית המדרש של הרבנים הגיע על ידי התייעצות של רבי מאירדסיימר הבן של רבזירדסיימר עם אפונו ג'רוב שהיה מיודד איתו והפונו ג'רוב הציע לו את רבי לקפלן בתור מועמד מתאים עכשיו צריך לדעת שזה זה רב ליטאי שגדל בישיבה ליטאית וישיבה מוסרית לכאורה אין נקודת חיבור בכלל בין המועמד לבין המקום כן דברים בסמד של יקס של יוצאי גרמניה עם השיטה שלהם תור דרך ארץ ורבי לקפלן מגיע מעולם הישבות הליטאי מתנועת המוסר אבל זה ההצעה שהייתה ומיד עם בואו של רב לקפלן הוא גרם למהפך אדיר בכל האזור כנראה שזה גם תלוי באישיות המיוחדת של רבי לקפלן אישיות מושלמת כזאת מוסרית ומאוד מרוממת כפי שאנחנו נראה הוא גם הצליח להכניס את דרך הלימוד הליטאית בסופו של דבר הוא הצליח לגרום לתלמידים מברלין ללמוד בישיבות ליטה שזה דבר שלא היה לא היה שייך לחלום עליו קודם והוא גם הצליח להכניס את רעיונות של תנועת המוסר תנועת המוסר סלבותקאית כמובן גם את זה הוא הצליח להחדיר בברלין וחוץ מזה שהוא גם היה הפסק העליון של יהדות גרמניה וכל את זה בשנים ספורות ממש. איך אנחנו יודעים את זה? בגלל שלצערנו הרב הרב קפלן הגיע לברלין בשנת 1920 למניינם ונפטר בפתאומיות ב-1924 למניינם. סך הכל ארבע שנים פעל הרב בברלין והשפעתו הייתה ניכרת גם לאחר פצירתו. פצירתו של הרב קפלן הקטה בהלם את ידות גרמניה. אפשר לראות הדים להלם הזה בהספד שנאמר שאמר עליו ממלא מקומו שכמו הוא היה התלמיד שלא היה סבא בסלבותקה מדבר על הסידש הגוי ביחנק וינברג וההספד מופיע בספר לפרקים רק נקרא משפט אחד מאשרינבר גומ שמה אפשר להרגיש את הכאב באוויר אומר רבנבר ככה יודע אנוכי שמוסד זה מוריו ותלמידיו בתוך האבל שרוים שעננת דואי כבדה רובצת על הרוחות. צורך נפשי הוא להגיד לכם כמה אני משתתף בכאב זה מה גדול חלקי בו ואולם גם צורך נפשי הוא לעצמי להתגבר על מעמסת הכאב מעיקה זו. אז זה היה השנותיו עלי אדמות של הגאון רבי לקפלן. משך הרבה שנים לא הייתי מודע לכך שהרב קפלן זכה להשאיר אחריו בן קטן שהיה בן שנתיים בעת פסירתו. שמו של הבן היה צביא. כך זה נכתב. אני מדגיש את זה בגלל ההמשך אבל הוא עלה לארץ ישראל עם אמו וגדל כאן בארץ. הבן למד בישיבת חברון. מאוד טבעי שנלמד בישיבת חברון שזה המשך של סבת לבותקה אבל באיזשהו שלב הוא מאוד התיידד והתקרב לדמותו של הרב משה צבי נריה ועזר לו להקים את ישיבת כפר רואה ואני רוצה להדגיש פה נקודה שהדור החדש לא יודע אותו צריך לזכור שהקמת ישיבת כפר הרואה הייתה הצלה של ממש עבור נהרים רבים שלא היו מקבלים חינוך תורני כלל אולי שהקימו את הישיבה הזאת שמעתי לך רבי יודה פליזצליקדכה שהיה יד ימינו של מן מורן הגן יחזקאל סרנה ראש חברון חמי שמפחה צלסרנה ישירות שהוא מקנה בעולם הבא של הרב נריה על שהציל אלפי נשמות רק לאחרונה נודע בציבור שרב נריה הוא זה שגילה את כוחו של הגאון הגדול א רבו וייסמקר זצל שהיה נער הוא שלח אותו מ כפר רואה ללמוד בשבת פונוביץ' ובזכותו עולם הישיבות קיבל את אחד הלמדנים הגדולים של הדור שהקים את ישיבת פת מתטתיהו איך שלא יהיה הבן הזה של רבי לקפלן שלמד בחברון התקרב מאוד לרב נריה ועזר לו להקים את ישיבת כפר הרואה משום מה תלמידיו של הבן הזה במקום לקרוא לו הרב צבי היו קוראים לו הרב צבי בסגול אני לא יודע למה א הוא קונע בשם שם הזה ככה הבנתי מדברים מפורשים שראיתי ושמעתי אולי באמת בהזדמנות הזאת אנחנו נשמע א כמה מילים בקולו של הבן הזה הרב צבי או הרב צבי שהוא מתאר שהוא גדל בין השער בחוצר שטרויס בירושלים היות והסבא שלו כפי שהסברתי קודם רבלייפצ'יק האח של הסבא מקם היה גר שם אז הוא מתאר את ההוואי בחוצר שטרויס אנחנו נשמע כמה מילים ומקום ההגנה שלהם הייתה חצר שטרויס בירושלים רבותיי הכרתי אתם בילדותי את חצר שטרויס זאת הייתה מותר להגיד חצר של מתנחלים שהתנחלו בלייב היישוב הערבי מוסר שכונת מוסר הייתה ערבית לגמרי והם התנחלו שם לפני בערך 100 שנה עוד בזמן הטורקים והמתנחלים הללו היו אמושפאיו של רבי סלנטר תנועת המוסר הייתה נפצרה של תנועת המוסר בירושלים הייתה חצר שטרויס ומראשי המתנחלים האלה היה הגאון היה גם רבי יצל בלזר רבי צלפטרבורגר מגדולי תנועת המוסר ובכלל מגדולי התורה והגאון רבנפטולי אמסטרדם הם עלו לארץ והתיישבו שם בחצר שטרויס וגם שינות המוסר דעד היה הסבא שלי רב לצ'ק בוידר צדיק לברכה הסבא שלי מי זוכר על הברכה הוא ומשפחתו ישבו שם בחצר שטרויס ובין המתנחלים היה שם גם בתקופת צעירותו הגאון הצדיק רבי ידב משחרל זכר צדיק לברכה ראש ישיבת מרכז הרב ורבו של הרב נריה השליטה גם הוא היה מן המתנחדים בחדש שטרוש בשונה מהפרקים הקודמים אני רוצה להתחיל בהקראות של קטעים קצרים של הרב קפלן בכדי לתת לשומע פרק טעם של רחבות הדעת של הרב הרב קפלה זה צריך לדעת רבותיי זה המסר הגדול שיוצא מהדמות הזאת ומהספר בעקבות העירה שלהיות תלמיד חוכחים וירא שמיים וברוסר ולהקפיד חמורו זה יכול לבוא ביחד עם רמה אינטלקטואלית מדהימה ורחבות הדעת מדהימה הציין שהמאמר של הרב בחופר שאני הזכרתי קודם עשה עבודה מצוינת בליקוד קטעים מרתקים וחלק ממה שביא כאן אולי לא הכל חלק ממה שאני אביא כאן כתוב במאמר הזה של הרב בחופר בשביל היה הפתעה הקטע הקדום ביותר שנכתב על ידי הרבה לקפלן זה היה בן 12 בלבד פשוט קשה להאמין שילד בן 12 מוציא מהעץ שלו כאלו מילים כך הולך הקטע בשעת עייפות הרוח בשעה שהזיכרון מחיה את צללי העבר וקור חודר מהם אל הלב בשעה שהרעיון כמו שמש סתו מאיר על הערבוביה של ההוה ומתבדר בזף על מקום אחד מאין עונים להתנשא אל על ולעוף קדימה בשעות הרעות האלה של עייפות הרוח אני רגיל לצייר לפניי בדמיוני את אופיו הנשגב של האדם. אני לא יכול להגיד לכם רבותיי שאני הבנתי כל מילה שהוא כותב כאן אבל המסר שתמון במילים המעטות האלו זה ש שאדם שנמצא בשעה של העייפות הרוח צריך להתבונן באופיו הנשגב של האדם וזה בעצם מסר סלבותקאי מאוד מאוד גדול שאדם בעצם טבעו לפני שהוא עבד על עצמו ונהיה גדול את מתחורכם בעל מוסר האדם בעצמו יש לו עוף ופי נשגב שהקדוש ברוך הוא טבע בו. משארים משער הנבראים מעל שאר הנבראים. זה רעיון שעובר חוט השדרה בכל הכתבים של כל המאמרים של הסבא מסלבותקן. עכשיו אני אגיע לקטע חריף מאוד של הרב של רבי לקפלן שכאילו מבקר את הסגנון המוסרי הקודם. קטע הבא נכתב לפי הרב בחופר מיד לאחר בואו לסלבותקה. וכאן שומעים את ההבדל בין המוסר הקלאסי לבין הסוג המוסר המרומם של סלבותקה. יש פה דברים ממש ציניים ואני מבקש מחילה אם מישהו יפגע מהתיאורים האלו של הרב קפלן. החרב היותר חדה המונחת על צברנו ואינה נותנת אותם להתפשט בקומה זקופה נגד החיים. הטבעות של ברזל היותר כבידות המיגרות על עצביותנו ומעקבות אותנו להתכנס לאגרוף חזק אחד כלפי אירופה החצופה הנלחמת איתנו הם אותם הרעיונות הגדולים על דבר אבליות העולם הזה שהוריש לנו המוסר מבלי לאמד אותנו מתי להשתמש בהם ומתי לסור לא דרך גיסה זאת אומרת מה שהוא בא ואומר שמצד אחד המוסר לימד אותנו להבלייות העולם הזה זה דבר נכון אבל לפעמים לא משתמשים נכון עם עם הרעיונות הזה מהרעיון הזה של הביות העולם הזה וכאן הוא ממשיך הלאה מיפגשנו עם גל קטן של חיים עם מעצור אחד של העולם הזה אנו מבטלים אותו מיד כאפרדהרה ונשים ממנו בנשימה אחת מבלי להתבונן כלל מה יש לנו לענות עליו מה טובע הוא מאיתנו ואם באמת מודים אנחנו לא במקצת או כופרים בהכל כל עבודתנו לאלוקי ישראל איננה אלא מראה חלשה לא יראת החטא הגדולה של לוצטו פה לרמחל יראה מחששה של רפיון עצבים פניקשל חס ושלום בדבר שאינו אגון אנו אין לנו אלא גמגום של מינים שמע שמע לא טוב פן לא נהיה ככה לא נהיה ככה בזה אנחנו מחזיקים אותו אותנו לירי שמיים אוי לאותה בושה וכלימה יהיה הבריאות האבירה של שכל התורה, יהיה האבירות הבריאה של ההוראה התלמודית שלנו הנוקבת בדין את ההר. במילים אחרות, מה שהוא מתכוון לומר זה שיש לו תורה ולמוסר להגיד על כל דבר בחיים. ויש אנשים שברגע שמתקלים באיזשהו משהו מה זה במקום לבדוק מה התורה רוצה להגיד, יש לה לומר על הדבר הזה, פשוט אנחנו נסים ממנו ולא לא מתאמתים איתו. שכל התורה אמור לתת לנו בריאות אבירה להתמודד עם ה עם האתגרים של החיים. לא לא בריחה של הסנות. זה בעצם המסר שהוא אומר כאן. אני יודע שזה דברים חריפים אבל זה דברים שהם כתובים. הקטע האחרון שרוצה להקריא זה מצאתי עוד פעם במכלול. אני חושב שזה גם כן מובא בעקבות העירה אבל זה קטע עוצמתי מאוד. עכשיו לכיוון ההפוך בדיוק. עוד עוד דוגמה של רחבות הדעת. עכשיו הוא מדבר על אנשים האלו שבורחים למרחוזות אחרים בשביל לחפש אינטלקטואליה במקומות אחרים. ככה כותב הרב קפלן. בן ישראל כלום אין לך עוד די מזון לנשמתך אצל עםך שלך. כלום צריך אתה לקבדות אצל זרים. למד את תורתך. שנן את תולדתך. הקר משעורך והוקך הגדולים זמר את התהילים שלך הבן את הכוהלת שלך העמק באיוב שלך חלום בחזון ישעיהו שלך התחיה בגמרא שלך הבה כדראש על ידי הרמב"ם שלך בחה הושחק ברבי יהודה הליבי שלך וחוזה בארי זל שלך הבה טוב ועניו ברמו של קודברו שלך חדד צריך לכה בתשובות רבקיבי עיגר השתעשעה בדפי קצות החושן בעל נתבייש כי אנשים אחים אנחנו לכמה מאיתנו כאן זרים היו רבים מן השמות האלו כמה מאיתנו שמעו כמעט בפעם מושנה בחייהם אלא מן השמות הללו שמעו כאן פושקין שזה שם סופר שמרו כאן גטה ואפילו שמו כאן עוד איזה שם שאני לא מכיר כן זאת יאקלו בוודאי מהר יותר. כלום סבורים אתם שאלה האחרונים יתנו לנו את הכוח להיות לנצח. לא. זאת לא יומר אף אחד מאיתנו. אף אחד לא יאמר פושקין חי וקיים. זה לא ייתכן. עלינו ללמוד להרגיש ולחשוב יהודית ואם זה לחיות יהודית. טוב, אני חושב שאנחנו קיבלנו הצה לנשמתו הגדולה של הרב קפלן באמצעות הציטותים הללו. אז כאן אנחנו רוצים א באמת להביא קטע ארוך יותר של רבי לקפלן. הס הקטע הזה נמצא בתחילת הספר בעקבות היראה שכאן הוא מגדיר מה זה יראת שמיים ומי שיקרא את הקטע הזה יבין למה העשיר שוקר חמו לא כל כך מתאים להלך המחשבה של רב לקפלן כפי שאמרנו החידה הזאת פטורה על ידי זה שהכנראה ה התפיסה החדשה הזאת של יראת שמיים הגיע אחרי שהוא עבר לסלבותקה והשיר שוקרחמו נכתב שהוא היה עוד בכל אבניקי עם דילוגים קצת בשביל לשמוע על הרצף הוא מביא איך שאנשים לא מתרגמים נכון מושגים יסודיים ביהדות כשאומרים לו יראה הרי אין תרגמו אלא כך כך אנשים רגילים לתרג מה זה יראה הוש כפוף מצח מקומת עיניים טוהות גב גיבן שמאל מרתט ימין מכה על חטא, הרקובות נוקשות, פרקיים כושלות, קרסוליים מועדות. והוא לא יודע שתרגום זה, מי שככה מבין מהמושג יראה, כופר בדברי היודע מה זה יראה ומה פירושה. מקור מצאה ומעין היא באה. לא יבוא הצער בקהל היראים. היראה לא צר היא לא כאב לא דאגת תמורים ומשל למה הוא דומה לרט אתד יראתו של אב על בנו הקטן האהוב לו בשעה שהוא מורכב על כתפו והוא רוקד עמו וסוחק לפניו להיות נזר בו שלא ייפול יש כאן שמחה שאין דומה לה עונג שאין דומה לו והיראה הנעימה קרוחה לקבם אינם מעקבותם בחירות הריקוד, אינה מטיפה בם טיפה של מראה. אדרבה, היא מעודדת אותם. עובר איתי בתוכם כשכחוט שדרה, זה הזוקף והמעלם. ומסבבת היא אותם, כי מסגרת צנועה זו המשו חן ונועם. היא תוסיף קיום, היא תחזיק מעמד, יראת השם תוסיף ימים. בריא לו לאב שילדו מורכב עליו היטב שלא ייפול רוחבו האחור שהרי הוא זוכרו בכל עתגע לא ישכחהו כל תנועה קלה בו ירגיש בל יזח ממקומו לב יתה הצידה ומפיכך ליבו בטוח והוא מרקד והוא משחק במראות מה שהוא אומר זה שאבא שרוקד עם הילד שלו על הכתפיים מצד אחד יש לו ירה גדולה שהילד לא ייפול אבל הוא רוקד איתו עכשיו בוא נתר לעצמנו רוקד בשמחת תורה עם הילד על הכתפיים. אז נוכל להגיד שהיראה שהילד ייפול משביט את השמחה של האבא. הרי האבא אבא גאה בזה שהוא רוקד עם הילד. הוא שמח זה שהוא רוקד עם הילד. היראה בעצם היא משלימה את הריקוד הזה, שומרת על השמחה הזו אבל היא לא היא לא מבטלת את השמחה. אם בריא לו לאדם שצרו חייב עליו ניסע על מרומי הכרתו שלא ייפול משם אחור שאף לרגע לא ישכחהו יזכרו בכל עת ביראה ינצרנו לרגעים יפקדנו אז ליבו בטוח והוא מרקד והוא משחק כשניתנה תורה לישראל ירדו הרצינות והאליזות כוחות בה יחד יתלקדו ולא יתפרדו הוא הסוד של גיל גיל ברעדה האמור בספר תהילים הריקוד והדין הזמרה והמשפט נעשו שותפים מזה לזה סאו זמרה ותנו טוף כינור נעים עם נבל תקעו בחודש שופר בכסל יום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב ולא רק בישראל כי גם בעמים ישמחו וירננו לאומים כי תשפות עמים מישור רואים פה את ביחד השמחה והמשפט באים ביחד גם בטבע זה כך אז ירננו כל עצה היר לפני השם כיו לשפוט אותו הארץ לא רק למטה גם למעלה שמחים בציתם וססים בבוהם עושים באימה רצון כולם שמחה ואימה בדיבור אחד אכן זוהי שיווי המשקל זוהי ההתאמה הנפלאה חוץ של יראה אצילה העובר בטבעות האליזות הבריח התיכון במצפוני האדם המבריחים מן הקצה לקצה משמחת החיים הגמורה אכילה שתייה ורבוי מנות זה רומז למה שכתוב בראש שונה עד ו' החיב חיבור אל מעבר לחיים זכון זכאון של יום המיתה להבריחם זה אל זה ולהוציא פרי נצח איך שלא יהיה אנחנו רואים בקטע הזה איך שאצל הרב קפלן היראה והשמחה באים ביחד הוא מדגים את זה שזה לא רק אצלנו זה גם באומות לא רק באומות גם בטבע לא רק בטבע גם בשמיים הדבר הזה תמיד בא ביחד השמחה והמשפט הרצינות והעליזות. זאת הדרך של המוסר הסלבותקאי שגילה בלהקפלן בסלבותקה וזהו רצה להנחיל והנחיל על אדמת גרמניה. כפי שהבטחנו אנחנו נשים עכשיו את השיר המפורסם של רב להשוק חמו עם הקול של הבא בשבורות. תודה רבה שהיתם איתי בפרק הזה שפגשנו בו אדם גדול בענקים שלצערנו נפטר בקיצור ימים ושנים אבל ההשפעה שלו ניכרת עד היום וניפגש בעזרת השם בפרק הבא תודה רבה שוק נפשי פסחים וינו דקה יום כיפל היא בלחמתו בוסד כיפל היא במלחמת הבוס ויש יום יום קולים מבלי כחס מבליס אם מהזה אם הנוכיל מהזה כי לא ידע איך כך יואי מיחזכיר הכילו בחיס הם לשכוח מוזכיל >> הזנתם לומקה של מחשבה מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי תודה לעורכת תהילה סיטון למנהלת ההפקה על הגולשטיין ולעורך הסאונד אברימי ויזל כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 026523 שלוחה 51 להתראות בפרקים הבאים שכחמובים בים לילוי למתהים אחיני כילית למח אולי החלוים החיני כללי מחולטח אולי אסחלו