תקיעה בחצוצרות במלחמה בזמן הזה | הרב ישראל אריאל, ראש ישיבת המקדש | כנס האסופות ה-4

ברשותכם נפתח את הדיון שאלת תקיעת חצות צרות צוצות הקשב בזמן מלחמה קווה שיש לאנשים מדף המקורות ש בכניסה שמה היו דפי מקורות לשל השולחן בכניסה נו להביא חלק מהמקורות פנימה לחלק [מוזיקה] לנשמ ‏a הכותרת של הדיון חצוצרות ביית מלחמה המצווה בהלכות א' א' האם יש מצווה עשה בזמן הזה לתקוע בחצוצרות בעת צרה בואו נקרא את הפסוקים מצוות עשיית חצוצרות כסף התקיעה בהן בעת שרה נאמרה בבמדבר אעשה לך שתי חששות כסף בקשה תעשה אותם ובני ארון הכהנים התקילו בחצצרות והיו לכם לחוקת עולם חוקת עולם אומר שזה גם היום חוקת עולם לדורותיכם כי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם ותם בחצוצרות נזכרתם לפני אדוני אלוהיכם דרשתם אוכם הרמבם בספר המצוות כותב אנחנו מצוים לתקוע חצות בטות הצורך והצרות נצעק לפני השם תענה כלומר כשאנחנו עומדים להתפלל פני הקדוש ברוך הוא שיצרה בדרך כלל זה היה גם קשור לתענית ש בחלק מהמקרים בזמן שבזמן ש בזמן בית המקדש היו מתאספים בחצות הר הבית גם כשאין מקדש המצווה היא מצווה לתקוע חצצור אנחנו מצווים א הביטוי אנחנו מצוים מלמד מדובר במצווה הנוהגת בזמן הזה אנחנו הרמבם הוסיף בהלכות תענית מצוות תעשה מן התורה לזהור ולהריע חצוצרות על כל צרה שתבוא לציבור ש שנאמר על הצר הצוהר אתכם מה זה הצר הצוהר כל מיני צרות כל מיני צרות למשל אם ביידן לדוגמה הוא מתחיל לעצור בזרימת תחמושת כדי לעקב את צן שאומר אני לא רוצה שתיכנסו לרפי זה חלק זה חלק מצרה הצרה לא צריכה להיות דווקא עצב המלחמה [מוזיקה] א ובימי התעניות האלו זועקים בתפילות ומתחננים ומראים בחצות מראים זה לשון תרועה התקיעה בשופר חצות [מוזיקה] יחד דווקא במקדש ש אז היה החצוצרות היו תוכות באמצע והשופרות מהצדדים א אז אם כן התיה ושפה חצרות יחד רגד במקדש בלבד אז כתוב שהצרות מעריכות כיוון שזה העיקר השופרות השופר מקצר אלו הן הצרות של ציבור ש מתענים ומטים עליהם רמבם מתחיל למנות על הצרת שונא ישראל לישראל ועל החרב ועל הדבר יש קורונה לח ירע על הרבה וכדומה כל צרה אתה צריך גם להתענות למעשה היום בימינו לא מצילים תעניות בזמנם זה ה חלק מהחיים משום מרחמים על הציבור שלא חלילה אם תענו יום אחד מה יהיה תכן שגם חוששים שאם תגיד כולם מתענים והציבור בסוף לא ישמע אז לא רוצים להסתבך עם הציבו אבל את התקיעה בחצ צבו זה צריך לעשות ממשיכים ב מצוות החצ רותמה בצידה לעורר לתשובה כך כותב הרמבם בכות תעניות בדבר זה מדחי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזכו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשה והרעים מורה להם וזהו שיגרום להם להסיר הצרה עלה זה בא לור לתשועה אנשים מתחילים לחשוב מה בעצם אנחנו לא בסדר וך השם לצערנו יש לנו הרבה מה לתקן גדוע נושא חילולי השבת נושא הצניעות נושאים רבים אחרים שצריכים תיקון אז אה אז מיד נסגרים שרגע אחד יש פה מה לתקן ואז עושים תשובה וזה יעזור שהקדוש ברוך הוא רואה שעושים תשובה א זה יעזור גם כן שהקדוש ברוך הוא ישמע את הזקה ויושיע זהו שקרום להם להסיר הצרה מעם אבל אם לא יזכו ולא יריו לאמרו דבר זה ממנהג העולם ור בצרה זו נקר נקראת כידוע לנו שכמעט שלושה חודשים עברו עד שעשו תפילה בקוטל שלושה חודשים איזה צורה יש לזה יש מלחמה אנשים נהרגים אנשים נשבו נשחטו נאנסו מה זה השקט הזה הרמבם מלמד אותנו מה זה תגובה יהודי יש מציאות הקדוש ברוך הוא מודע למה שקורה אצלנו תתקנו את עצמכם אבלם יגידו לא זה מקרה עוד סב סב של תלים סב של זה מורחים את זה נו אז אם זה וסבב לא קשור לשום דבר אז אפשר להמשיך אה אז אם יאמרו שדבר זה מנהג העולם יראה לנו וצרה זו נקרו נקראת הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק מעשה מראים ותוסיף הצרה הצרות אחרות אם אתה לא עושה תשובה אם אתה לא מריע זבו צרות נוספות למה לא התעוררת לא התעוררת בסדר נעורר אותך גמרי נבוכים מוסיף הרמבם מצוות רותם בחצצרות ונזכרת לפני השם אלוהיכם לחזק בדעת האמיתי והוא ש שם התעלה יודע את ענייננו ובידו לתקנם ם עבדהו הוא יודע מה קורה פה רואה את החיזבללה הוא רואה את איראן רואה את החמס אז לא רק זה הוא יודע את כל העבירות שלנו אז חברה תתקנו ידו תקנם ממנ עבדהו ו נפסיד אם נמרו אם נמשיך למרות את י אז אז א אז אנחנו עשויים חלילה להפסיד לא שנאמין שהוא מקרה ודמה שרה זה לא אין מקרה אין מקרה בעולם המבטל את המצווה עובר בעשה ג' ש תגידו טוב אז לא אני זה הידור מצווה הדור מצווה לתקוע בחסר אני אני לא חדר במצווה אומר לך אבטל את המצווה עובר בעשה המשנה בראש השנה כלומר מצוות היום חשרות לפני הבוא בגמרא מטרת התקיעה היא לכנס את הציבור לתשובה לשון הגמרא כנופייה כולם צריכים להתכנס כל אנשי העיר מבטלים את המלכה כולם מתאספים לרחבה שמרכז העיר ו עושים כינוס אגב לפי מה שאומר הרמבם למעשה לפי מה שאומרת הגמרא אז חצי היום בית דין היה יושב מתחילים לשאול במי שמדובר מה שקורה באותה עיר גם עיר שיש לה איזה צרה מסוימת רק באותה עיר איזה מחלה שתוק בתה משהו בית הדין יושב כל הבוקר מתחילים לדול מה מה לא בסדר אצלנו א יש פה איזה הסוחרים מרמים יש פה חילולי שבת יש פה ענייני אריות יש פה כל מיני דברים ומיד עושים תיקונים עושים תיקונים הוצאים תקנות בית הדין אז אתה מתפלל תבואו לכותל תתפללו מה עשינו באים עם כל ה עם כל העבירות באים אל הכותל העיקר התפללנו צריך לתקן א אז אם כן לפי המבואר בגמרא מטרת תתק לכנס את הציבור לתשובה שון הגמרא כינויה נמצא שאם הציבור לא תקע כס צות ולא הכרס לתשורה ביטלו מצוות עשה מן התורה ד' חצוצרות התורה במלחמת מדין כך מורב במדבר שם נאמר ושל ותם משה מחמת מדין ת פנחס בן אלעזר הכהן צבא וכלי הקודש וחצוצרות התורה בידו מה זה כלי הקודש זה ארון ארון הברית ארון הברית וחצוצרות התורה בידו מואר בתחומה שעצר מצר תוקים חצוצרות שהלכו למדיין בחצוצרות עשו נקמה ניצחו חצוצרות ניצחו כתוב לא נפקד ממנו איש זה היייתה המלחמה היחידה עשו מפקד בסוף לא נפקד ממנו איש משהו כן כל מלחמה יש קורבנות כך שאגב הרב גובן זצל היה יוצא למלחמות השונות ראיתי אותו ח את ששת הימים אם זה מאר הבית אם זה בכותל קון משוח מלחמה הוא הולך בעקבות פנחס מה שראיינו פה פנחס היה כהן משוח מלחמה אז קורה משוח מלחמה יוצא עם החצות צרות עם כלי הקודש עם ארון הברית לנו אין ארון הברית אז הרב גורן היה לו לוקח ביד אחת ספר תורה היה לו ספר תורה כטן שאגב על הלוחית של הכסף היה כתוב כל המלחמות שהספר הזה עבר מלחמת השחור מלחמת סיני וששת ימים וכולי וכולי כל מלחמה שנספה היו מוסיפים מטעדים את זה בנשר הספר הזה הגיע גם להר סיני לראש הר סיני חצוצרות כסף לא היה לו רו לכם רב רשי לצד בוא תעשה מה שכתוב א התרגלנו שאין חצוצרות א לוקח לפחות שופר הוא אגב הלך לביתו של הנזיר זצר מורי ורבי הוא הייה חותנו החותן שלו אז היה לו שופר ב בעזה הוא נלחם בעזה היה לו שופר שם אבל המכונית עלתה באש אז א פתאום אמרו לו תשמע עולים על ירושלים אז הוא אומר פס איזה ג'יפ הגיע לירושלים בוא לנזיר זצל ולקח ממנו את השופר שם השופר הזה תקעו בהר הבית ובכול בכי כרון הוא רצה כאילו ממשיך את משוח המלחמה עצמו לא היה כוהן אבל יש נקודה של עצם החצוצרות בעצם התורה מלוה את הלוחמים היי מלכי יהודה תקולחמה ח תוצרות י הימים כ כתוב ויאמר הרביה סליחה וסור אביה את המלחמה 400 אל איש בכו מאנשי יהודה ירום שהוא מלך ישראל הרך ם המלחמה ב800 אל בחור גיבור חי ויקום אביה ויאמר שמעוני ירבם וכל ישראל אמנו האלוהים כהניו תבו שהכהנים מלוים אותם חצוצרות התרועה להריע עליכם חצוצרות הת רואה להריע עליכם י בתם משנ מות אלש אנחנו לא מדגים אל תילחמו עם השם כי לא תצליחו והכהנים חצרים בחצוצרות ויריעו איש יהודה ואלוהים נגף את יהומה וכל ישראל וינוסו ת אלוהים ביד באים ללמד אותך מה זה הכוח של [מוזיקה] החצוצרות כ שהיה צריך שכל גדוד וכל חטיבה וצד שהרב עצ יהיה לו חצוצרות בידו יוצאים לקרב תוקעים בחצצרות א בכל אופן כפי שנראה נושא החצוצרות תחדש לאחרונה מכון המקדש צר חצוצרות לצורך ענייני המקדש למיניהם אבל זה כבר כ30 שנה שיש תפילות בכותל ו כל מיני דברים אז במיוחד הרב אליהו שפירה הרב אליהו היה מצלצל לביא חצוצרות יא חצוצרות לא כולם הבינו מה הה אחד הרבנים הרשעים שאומר לא נהגנו מה זה לא נהגנו יש מצווה בתורה אז אתה לא נהג מצווה שבתורה א יש לך בעיה אבל כפי שאמרנו היו כאלה שעודדו את העניין ואנחנו ד בהמשך עוד דעות נוספות בעניין הזה מ ממשיכים הלא חצות צרות המלחמה גם חצרות הישועה מפרש אבן עזרא במיד מה זה וביום שמחתכם התקנתם בחסות כ כתוב שם ום שמחתכם ראשי חדשיכם מה זה יום שמחתכם זה כורה זה יום טוב אומר לך אבן עזרא כגון ששבת מארץ אויה גמרתם את רפיח או ניצחתם האויב הב עליכם וקבלתם יום שמחה זה ביום שמחתכם אז תבואו חזרה למקדש ותבקרו בחצצרות לשמחה שיש הבדל במלחמה תוקים תרועה ילו ב במקדש בזמן שמחה אז יש תקיה תרועה זה בא יותר להפחיד תקיה זה כבר כאילו עם קול של הרגעה כן מצינו יושפט מלך יהודה כאשר הבסו אנשי ירושלים אודות מפלת המואבים נאמר בהם יושב ויבוא ירושלים נבלים וכינורות וחצוצרות אל בית השם כמה ימים לפני כן לקחו את החצוצרות כדי לתקוע נגד המואבים בחצוצרות התרועה אבל שמה כתוב שהייתה חרם איש וראהו וו אז הם היו פטורים מ להילחם הם רק הסתכלו איך שהם הורגים אחד את השני חזרו להר הבית ותקעו תקיעה של שמחה א שאותם צרות חששות התרועה לעורר לתשובה ואותם חששות זה גם זה להבין את השמחה כן בכל כל מצוות עשה יש לה ברכה אם אתה מברך על מצה ועל מרוא זה מצוות עשה אז למה לא ברך ברוך אתה השם אלוקינו ך עולם אשר קדשנו וציונו על תקיעה חצו צרו וכתוב אז א נגיד אנחנו תקנו פה במנחה עוד מעט נשמע את הטיות פה גם עכשיו שאנחנו לא בשדה הקרב צריך לחשוב אצרי לברך אבל אם בבוקר החטיבה יצאת לקרב התקיעה זה ממש מצוה תעשה וצריך לברך כלל יום ויום כלו כל כל יום ויום כל יום ויום זה מלחמה חדשה אתה פותח את החדשות עובר צל כן מותר להודיע שנהרג פה נהרגו שם נפצעו שם אתה רוצה להציל את הפצועים ונו שת עם אויבכם כל יום זה מלחמה חדשה בעבר כבשו את זה יומיים כבשו אותו פה ארבעה חודשים נהרגים ונהרגים השם ישמור צריך לזרוק כל דקה צריך לזרוק יהודה ה מקבי סעיף ז יהודה המקבי חצו בתר יציאתו לקרב בספר חשמונים מת ויבואו יהודה וחייליו למצפה מול ירושלים ויצאו למצפה זה נבי סמואל של היום רמות חני למצפה או לירושלים וייצוב ביום הוא ויבשו ק ויביאו את בגדי הכהונה ויזכו השמיים על השם ה מקדשך נרמס ונטמע כהניך נרדפו על צבא איך נוכ לעמוד בפניהם ללא תשועת כפין וב בחצוצרות חר כן שם יהודה ם שרי אלפים שרי מאות שרי 50 שרי עשרות כתוב את משה ונסכו שוב ניצחו אימפרייה היו לו 5000 חיילים 5000 לא מאומנים כמו היוונים הבנים היו מאומנים סוסים מרכבות ו אימונים עשרות אלפים היו לפעמים 50 אל לעמ גם 70 אל יוד עם קומץ קטן פרץ פנימה ל המחנה פיזר אותו ח חסות המלחמה ממרד הגדול בירושלים המורדים רומאים תקו בחצוצרות המלחמה בטרם ציאה נקרה זה לפני החורבן חצוצרות מלחמה אליון צחו לדורות בשער טיטוס מי שמסתכל שער טיטוס רואה חצוצרות זה שם אפשר לומר שתיעדו את ה את התהלוכה של השבעים היהודים אז התהלוכה קללה ל מנורה וקללה גם את חצוצרות הנורא זה משהו מיוחד שהרומאים לא היו בחיים שלהם אז תיעדו את זה החצוצרות פשוט הם היו שמעים כל בוקר המורדים תוקעים בחצוצרות יוצאים למלחמה לכן ראו לנכון לתעד את זה כן ה צריכו לראות על מטבע הכסף שהביאו המורדים במרת בר כוכבה יש מטבע מפורסמת עעם שתי חצות ר ש ר כוכבה הודיע אז לא היה אמצעים להודיע טלוויזייה לא הו נמצאים חרים לפרסום אבל היו פתאום רואים על המטבע מטבע של רומי מבע הרומאית אפשר לומר בלשוננו כיסחו אותה במקום מה ש אזה סמל רומאי נשר או משהו כזה פתאום הופיעו שתי חצות כסף לציין ש אנחנו כן א אנחנו פה במלחמה הט המנהג לתקוע בשופר במי הגאונים שמעתם המנהג לתק בשופר מ יהודי ות מית רבי זרח יעלי מבע למור מביא דברי הגמרא בראש השנה במ דברים אמורים שתוקעים בחצוצרות בשופר יחד במקדש אבל בגבול מחוץ למקדש מקום שיש חששות אין שופר זה לשון הגמרא אם אתה תוקע בתל אביב בחיפא בעזה מקום שיש חששות אין שופר אז מה זה שהגוונים אמרו שצריך לתקוע בשופר וכותב הרז קמל כי ה מתניתא שמקום שיש לך צרתן שופר ואני טוע ממה שראיתי בתשובת הגונ שכתבו נהגו לקת בשפר מה קרה לגאונים לא למדו גמרא בניגוד למור בתורה ולפי משנה זו נראה לנו שאיין לנו לתקוע בתעניות בגבולין אלא בחצות צב א הוא צועק ואומר רבותיי אל תתקעו בשפר כמו שראיתם בדי הגלונים אלא ח צות למ הביא את תשובת הגו כדי לסתור אותה קובע על ההלכה על פי משנה הברייתא שבעת צרה לתקוע מגבו משופר אלא בחצצרות י סתירה בשולחן ערוך בבית יוסף על התור כתב לתקוע בח צוצו ילו בחיבורו שולחן ערוך פסק לתקר בשופר דברת מצינו בשולחן ערוך ור החיים הכותב עברו עניות האלו של סילת קשבים בדי גוזרים עוד שבע תעניות שמתריע בהם בשופר לא עובדים בסתירה למה שכתב הוא עצמו בבית יוסף לתור הוא כותב דע ח צרן א זה הוא כותב בטור שגע לשולחן ערוך אומר לת כ בשופר מה קורה אתה חולק על הרמבם בלי טעם ובלי סיבה עוד פעם אני חוזר דע [מוזיקה] עניות האלו זועקים בתפילות אנחנו ממטרים חפצ הדבר תו מדו כתב שולחן ערוך ההפך שתוקעים בשופרות עכשיו להקדים זה סיפור קצת יותר גדול שאנחנו לא נעריך בו אבל קרתה אתזה תקלה מהלך הדורות קרתה תקלה אנחנו יודעים שלפעמים הסלק משתנה אבל אם אתה נדבק לסניק אתה יכול להביא לטעויות למשל עוד 100 שנה הכירו ש על העכבר צריך ללחוץ מימין משמאל באמצע יגידו כ מה אנשים היו לוחצים על העכברים לא היו מבינים מה קורה אבל מעשנו זה כינוי לאיזשהו חלק של ה מחשב אז זה מה שקרה אחת מטופות החורבן שינוי בלשון הלשון שופה השתנתה בשון לחצוצרה מתברר כי בעקבות החורבן התחלפו המושגים חצוצרה ושופר מספת ההמון זה לשון הגמרא במסכת שבת התלת מילי אלה שלושת הדברים איש נשמעו קיח רב בית המד חסות צרטה שופרה שופרה חסות סרטה קרתה תקלה התחילו נגיד שופר זה חצוצרה חצוצרה שופר שואלת הגמרא למה נפק מינה נפקא מינה משיבה השופר שלראש זה שופר של ראש השנה מפרש רשי אין תוקעים אלא באותו כלי שם הארץ קוראים חצוצרות רבי ארץ קוראים חצוצרות אז בראש השנה תוקעים החצוצרות והוא באמת שופר או אם בא הארץ לשאול במ תקה אומרים לו בחצות היום יבוא בן אדם ששאל את הרב במת אלוקים ני רוצה לתקוע בראש השנה נגיד לו בחצות רות גיד לו הסבא שלי תקע בשופר איך את ו תקוע בחו אבל בזמן הנו השפה חזרה למה שצריכה להיות אז אם כן אבל בזמנם הפוך המרץ שואה במה לתקוע בראש השנה חצוצרות ל שהוא מבין ש חצוצרות זה שופר וכתב בשו הרבן אם לא אם לא ודנו חכמים על השינוי היינו מכשירים חוצות לראש השנה שהכריזו וודי רבותינו יש נשמעו היו טועים אבל אחר אחרי שהסבירו שישתנו השמות בסדר אז אנחנו מסתדרים עם הכינויים החדשים ככ גם המשנה בכינים זה משנה זה לא רק גמרא מתארת כבש שנשחט ושימוש בעברו לאחר מותו כשהוא חי כל אחד אם יש כבש שנשחט יש לו כל אחד זה הכבש כשהוא מת כולו שבעה כשכבש מת אתה יכול להוציא שבעה מיני קולות באותו הכבש איך שתי קרנ שתי חצות זרו איך אתה מוצאים מקרניים חצוצרות של כסף אבל המשנה עצמה דברה כ ספת מה הארץ שתי קרניו שזה קרניים של כבש אז זה שתי חצוצרות שזה שופרות שתי שוכב שתי חלילים אורו לטוף נאב לנבלים וכולי הרגיל ברשון המקרא תמ היה חושים משתי קרניים של כבש שתי חצוצרות קסם ברטנורה שם קרניו ל חצוצרות לשופרות קינה לשיפור חצוצרת דבר מאוד מאוד קשה כש מתבלבל הסיפור קשה לדעת איך הם הסתדרו שמה אבל הודע זה עד כדי כך השתלט על השפה שמרץ ששואל אני מחר רוצה לתקוע להייות בראש השנה מה להביא אומרים לו חצוצרות הוא יודע שצך להביא שופר הגאונים יג הגונים דיברו בלשון וקראו לשופר חצות צרטה כך מתיישבת קושיית הרזה לגאונים שמר טמ מה הם אומרים שצריך לתקוע בשופר מה קרה לגוני ואני תממה שראיתי בתשובת הגוונים שכתבו נהגו לתקוע בתענית בשופר התורה אמרה חצרות מתברר שרצו ד בספת עמוד כדי שידע אמו לתקוע בתענית בחצוצרה כך כתוב בתורה כתבו הגאונים שופר הדבר מוכרח בשאילת דרם אחי גאון שאומר שאילת שאלו ד מחבן דבית ישראל למת קתא למתק בחצות צרת בחד בתשרי זהו כתוב בש הגיוני שמחייבים עם ישראל מחויב למתק חצות רטה בח בי תשרי נו אז באמת הגונים הי לתקוע בחצרות חאש השנה מה יהיה ד תלת מ השתנו שמיו בית המקדש סיפור חצוצרת השליח ציבור ניש כל חצו תשח הציבור הבעל תוקע ישקול חצו רטה בידי כלומר קח שופר בידו בראש השנה הוא מברך ברוך אתה השם לתקוע בשופר נתקע בשופר שחיינו ונתקע אנחנו טמאים אבל עובדה שזה הפך למציאות מסוימת שצריך לעשות שם סדר כן הסבר לסתירה בשולחן ערוך אמרנו שבטור הוא כותב כמו הרמבם לתקוע בחצות ו הגיע לשולחן ערוך אומר תקר בשופר מה קרה בבית יוסף הביא דעת הרמבם לתקוע בתענית חצצור מדח גיסא ופה קרה משהו שקשה מאוד להעריך בו צריך להביא את כל המקורות מה שקרה שזה כל כך נשתל העניין של השופר במקום חצוצרה שקהילות ספרד בקהילות ספרד בתעניות היו תוקעים בשופר מנגנו לתקוע בשופר אז מה שקרה ש אז אם כן התקבל המנהג רבות בספרי הראשונים סליחה תקבל המנהג בקהילות ישראל בספרד תקוע בתענית בשופר כמובן רבות בספרי ראשונים לא הבנו פה את כל הראשונים זה ים שלם לפיכך לא רצה לשנות מן המנהג הוא היה רגיל בצרפת בספרד התה מגיעה התענית היו תוקעים בשופר עכשיו צריך לדעת השולחן ערוך היה מגורשי ספרד הוא הגיע לצפת שם היה ריכוז גבוה מאוד של גולי ספרד אנוסים ו גם גושים אז הוא לא יכל להגיד להם שיעור עד עכשיו נהגנו נהגנו בתענית לתקוע בשופר עכשיו הגענו פה לצבת אנחנו נתק בחצוצרה אנו לא משנים מין המינה אז לכן בשולחן ערוך הוא כתב שתקוע בשופר ש עצמו ידע ה בבית יוסף הוא כתב דברי הרמבם נקרא חצו צרו הנג יש דבר כזה שמנהג עוקר ע אבל זה שוב זה פתגם אממי מבחינת המציאות בבחינת המציאות ההלכה קיימת כן לעולם וי עולמים הרמבם אומר שיש הרבה מנהגים שקשה לעכור אותם יש הרבה מנהגים שקשה לעכור אותם אנשים נוהגים לסוע לי רון אפילו שחלילה זה סוכר אנשים נוהגים לסוע לאומה ש מסוכן אמר זה מנהג יש הרבה מנהגים שאנחנו נאחזים בהם לא יכולים ל לוותר עליה אה ממשיכים תתמה תקינה בחת סות לכתחילה בכהנים אנחנו ים ל נושא אחר מה ש ראוי לכתחילה לעשות נו מצבנו בחת לוח הזמנים אנחנו צריכים לגמור עוד מעט אז מה שנעשה נקרא רק את הכותרות תקיעה וחצוצרות לכתחילה בכהנים אבל אם אין כהנים במקדש בכהנים דווקא אבל ב כן בחוץ למקדש אפשר גם על ידי כל אנשים ישראלים טז מצוות התקיה חוצות נגד בין בצרת רבים בצרת יחיד תראו בפנים יש כמה גששות יחיד הנרדף מפני גויים אומר הרמבם אתה שומע שאחד נרדף הייתי אומר אפילו לא על ידי גויים היום גם יהודים נרדפים על ידי יהודים השם ישמו אנשים הולכים למעצר ל מעשר מנהלי מסר תקה בחץ אוצרות לעורר רחמים ישה מקשה ליל כך שאפילו על על צרת היחיד ם בזה כתוב הצר הצורר כל מיני צרות ממשיכים בכותרת הבאה יז מצווה בני העיר לעשות חצוצרות כסף לאריה ותעניות תגידו טוב במקדש יעשו שמעתי מישהו שאומר אם כבר לתקוע בחצוצרות אז רק בחצוצרות מקדשי לא ככה כתוב ב במשניות שמסכת תענית שהעיר מטרת כל עיר שנגיד צרו עליה יש ב מחלה איש ב משהו אנשי העיר הם מטרים או למשל בעיר מסוימת אתה שומע שיש בעיר אחרת מלחמה אתה גם כן מתריע כדי להציל אותם לכל עיר לכל קהילה לבן האמת צריך שיהיה לחצות אנחנו הג במכון המקדש באחרונה מייצרים צוצות והיו גם צוצות שהגיעו לדות הקרב ממשיכים הלאה חצוצרות מקשה אחת זה מצוה לכתחילה אומר הרמבם נקרא בפנים נאמר בתורה עשה לך שתי חצות ו כסף בקשה תעשה אותם תבוא מלחמה בארצכם ם בחצות מדברי הרמבם כלי המקדש נראה שאיין זו אל המצווה לכתחילה זו לשו חצוצרת נסת משת שכסף עש את המנגות עות כל כסף כשרע תחו שו אם אתה עושה את זה מן החושק זה כבר לא חצצת יכול לעשות חצצה של כסף אפילו שזה לא מקשה אגב צריך לדעת מקשה זה נושא לדיון מה זה בכלל בוא ניכנס לציץ אליעזר אין לחדש את המצווה מדעתנו דלא רבר יש לתמו בציץ אליעזר הסוללת קיום המצווה בזמן הזה ו שלו המסקנה המתבקשת ברורה הייא שיש לך י לשלילה ז אומרת אין לנו לחדש מצווה צות כאלה מדעתנו כמובן לילה המצווה התקיימה על ידי פנחס ממושה ומלכי יהודה וחשמונאים ם ניצחו במלחמות ו יש איזה 30 פוסקים שמים שזה מצווה אז איך מה אפשר להגיד פה שזה מדעתנו זה כתוב תורה אנחנו מחדשים פך אם אנחנו מחליטים שלא לתקוע אז אנחנו מדעתנו מחליטים לעקור את המסה כ פסק הלכה בביד אדי של הרב פרנק זצר ברגלי המצב החמור שקיים בעוונותינו הרבים באחרונה תשל לפני כ50 שנה כאשר המשב ציון נמצא בסכנת מלחמה עם אדום וישמעאל שנועדו יחדיו למשימות רשע חינו מגוי החליט בדס פה עיר הקודש ירושלים ת תכונן לחדש מצוות עשה לתקוע בחצצרות כפי דעת הרמבם הוא עצמו ר פרנק יצר חצרות כסף שעד היום תוקעים בזה בבית הכנסת של הרב גץ בכותל המערבי הבנו תינה שקנו יהוד תורת הקדושה תבואו מלחמה בארצכם נצר הצורר אתכם רותם בחוצות נזכרתם לפני השם אלוהיכם נו שתם אוכם שנזכה כמובן נזכה במר קיום שמחתכם כםם בחצות כם רצון אנחנו עכשיו נראה פה איזה סרט ברשותכן סרט קצר מה ש מסדות הקרב מסדות הקרב חוקים בחצצרות