סנהדרין בימינו, חזון ומציאות | הרב עזריה אריאל, ישיבת המקדש | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] התורה אומרת כיפלם אחד דבר למשפט בין דם לדם ודין לדין ונגע לנגע דברי רבות בשריך זה כל המרחב של דיני התורה הגמרא בסנהדרין א מפרטת יותר את הפסוק הזה ומביאה דוגמאות מכל חלקי השס וקמתה ועלית למקום אשר אשר בחר השם ירושלים מדרש לכולים הלבים אל השופט ש ביהם ודרשת ויגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר שיגידו לך וכולי לא תסו מדבר שיגידו לך ימין ושמאל ואחרי זה דין זקן ממרא האישה בזדון וכולי הוא מת האיש ההוא אז לגבי דיני זקן ממרי יש פה אמירה מאוד חמורה מדובר על דווקא על זקן חכם מישראל ראוי להוראה והוא פוסק אחרת מהזנהדרין הוא לא חייב לחשוב טוב כמותם אבל הוא חייב הלכה למעשה לקבל את הכראעתם לפחות אחרי ששמעו אותו והחליטו שלא להתחשב בדעתו והגמרא אומרת לא משנה אפילו אם הוא אומר שיש לו איזה מסורת אחרת והם אומרים מספרתם זה לא משנה אבל יותר מעסיק אותנו ההנחיה לכתחילה לפני האימות עם הזקן אומר כי ייפל לך דבר למשפט ש דברי רבות בשרך אתה בגבעתיים בחולון בראש פינה יש לך איזה התלבטות משהו נפלא ממך אז יש כתובת כתובת מרכזית לעם ישראל כולו וקמת ועלית כתוצאה מכך אומרת הגמרא בסנהדרין דף בח הייתה לאחרונה בדף היומי תניה אמר רבי יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל ישראל אלא בת 90 בשקת הגזית אני דילגתי פה על כמה פרטים הוא צריך דבר לשאול יש שאלה שואלים בית שבאיראן קודם כל אם שמו אמרו להם אם לא הולכים לבית דין בעיר סמוכה ואם אם לא ידעו אז יש עוד איזה יררכיה בתי דין בכניסה להר הבית ובתחנה הסופית אלו ואלו באים לשת הגזית ואם נשאל שאלה בפניהם אם שמעו אם יש להם איזה מסורת מרבותיהם אמרו להם ואם לא עומדים למניין עושים הצבעה שאלה חדשה מתעוררת שאלה חדשה מכונית אוטונומית בשבת אסור מותר זכויות יוצרים יש דבר כזה אין דבר כזה אין על זה מסורת מסיני לא קיבלנו משמעיה ואבטליון לא קיבלנו מרבן יוחנן בן זכאי נאלצים לחשוב מחדש ועל הסוגיה וכדרכות של עולם כשם שאין פרצופיהם שווים ככה אין דעותיהם שוות אבל מקפידים שהסנהדרין יהיו במספר בלתי זוגי כדי לאפשר הכראה. עושים הצבעה 36 בעל 35 נגד. זאת ההלכה לעם ישראל כולו. אבל מ שרבו תלמידי שמאי הלל שלא שמשו כל צורקן רבו מחלוקת בישראל ונעשה תורה כשתי תורות. מה קרה בימי שמאי והלל ותלמידיהם שגרם להתפצות הזאת? או למה לא יכלו להכריע במחלוקות ביניהם? אנחנו יודעים שיש כ-300 מחלוקות וביבנה אומרת הירושלמי יצאה בת קול שהלכה כבית הלל אבל שמאי והל היו אומרת הגמרא בשבת כ-100 שנה לפני החורבן במשך כ-100 שנה היה היו שני בתי מדרש עם מחלקות רבות ביניהם יש פה כיסאות א ו למה זה לא הוכרע אז יש אומרים איזה נסיבות מדיניות. יש עוד דבר שרואים שהיה ויכוח בין בית שמע בית הלל. מה הדין כאשר מצד אחד יש רוב ומצד שני יש מיעוט שמחד תפי מחודד יותר. יש איזה קבוצת מיעוט יותר איכותי. שם לא היה מיעוט. שם היו שונים. הגמרא אומרת שבית הלל היו הרוב אבל בית שמאי היו מחדדי תפי יותר מחודדים יותר אה כנראה גם בית הלל הכירו בעובדה הזו משתמע שלא על זה הוויכוח אז בעצם יש פה איזה ויכוח בין רוב פחות למדני לבין מיעוט למדני יותר האם במקרה כזה המיעוט צריך להתבטל לדעת הרוב ו מחלוקת שאין דרך להכריע בה כי המיעות נשאר בדעתו שמה שהתורה אמרה ללכת אחרי רבים להתות זה כאשר הם שווים לא כאשר המיעוט יותר מחודד והרוב אומר א לא משנה בכל מקרה הרוב קובע אז בזו מחלוקת שאי אפשר א להכריע בה אז אלה הסברות שונות מה קרה שזה לא הגיע לכלל אחראיו תצע מזה אנחנו מגיעים היום כבר אחרי החורבן למצב שבכל דף במשנה ברורה יש כבר איזה חמש ש מחלוקות וכבר אין צפייה להכראה אלא עשה לך רע סלק בספה כל אחד בוחר הרב שלו את ספר הפסיקה שיותר מדבר אליו יותר לעדתו לסגנו כל אחד וכעניינו עלפי מה בוחרים ונעשה תורה אמר רבי יוסף כי שתי תורות נו זה כבר מצב שאפשר להתגעגע אליו כבר היום כבר כ200 תורות ולאן זה הולך. אז זה חזון של התורה שתהיה החידות של הפסיקה. וזה כאשר יש בית דין גדול בירושלים שמכריע ומצווים בית הדין המקומי שמתלבט באיזה סוגיה מצווה לגשת אליו ולקבל את הכראתו. אותו בית דין גדול אומר הרמבם בהלכות אומרים הוא רשאי גם לחלוק על בתי דינים קודמים שקדמו לו בדין גדול שתרשו באחת מן המידות כפי שמה שנראה בעיניהם שדין כך ודנו דין ואמד לכם בית דין אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הרי סותר בדם כפי מה שנראה בעיניו אלא שופט השבים עמהם אלך חייב לכת בית דין שבדורך בהלכה הבאה הרב מדבר על בית דין שגזר גזרה מדרבנן יש פה איזה משהו שנראה מוזר הרמב"ם אומר דבר כזה לגבי אם יש מחלוקת ברמת הדאורייתא איך נכון להבין את הפסוק אפילו בדין קטן זאת הוא נקרא בית דין הגדול מבחינת שהוא הבית דין הגדול שבדור אבל גם אם הוא פחות ברמה שלו בהשוואה לדורות הקודמים הוא רשאי לחלוק על הבית דין הקדמון לעומת זאת אם ה המחלוקת היא על דרבנן בית הדין הקדמון גזר גזרה דרבנן אין בית דין רשאי לבטל דברים בדין חברו אל כן גדול בחוכמה ומניין דווקא בדרבנן אתה צריך להיות יותר כפוף. יש זה ראיה מגמרא מועד קטן לגבי תוספת שביעית שבית דין אחד א קבע שכן בית דין מאוחר החליט לבטל. הגמרא אומרת, אם המחלוקת היא הבית דין הגדול אמר שזה דין מדאורייתא אז מובן למה הקטן חולק עליו כי הוא הבין אחרת את התורה אבל אם הבית דין הגדול אמר אמר את זה בתוקרת הרבנן לא מובן איך הבית דין המאוחר רחשי לחלוקשר הוא לא גדול בחוכמה ובמניין יש איזה עוד דוגמאות פה ושם בשס שבית דין מאוחר חולק על הקדום לו בדאורייתא הגמרא בזבחים על הרחבת המזבח בתחילת ימי בית שני הוסיפו ארבע פעמות אחד כמה הסברים בגמרא בזבחים תסא מדוע הרחיבו את המזבח אחד ההסברים שהיה להם מחלוקת על ללכות ניסוך היין האם היין צריך להישפך אל תוך המזבח או מחוץ לו קצת בית שני חלקו על בית ראשון אתם ניסחתם לא כמו שהתורה התכוונה דבר מופלא אה העוז להסביר ככה את את התורה האחרת מכפי שהבינו ואם מהשון אבל זה עקרוני זה לגיטימי אני חושב שאפשר לספור על יד אחת את המקרים בש שזה קורה ואולי ישאר עודף כמה אצבעות זה לא מעשים שבכל יום לחלוק על הבית דין הקדמון בוודאי שלא כאשר הבית דין הקדמון אמר דבריו במסורת ממשה שקיבלסרה ליהושע רק כאשר אנחנו יודעים שהבית דין הקדמון אמר את זה מסברתו אז מהתו בתורה מד ג מידות שהתורה נדרשת אז בית הדין המאוחר רשאי לחלוק אבל בכל אופן זה הסמכות שעקרונית נתונה לבית דין הגדול לחלוק על קודמיו בהבנת התורה. מה צריך להיות כדי שיהיה בית דין גדול? אז יש פה שני היבטים, השמיכה והמקום. השמיכה אומר הרמב"ם מקור ארבע אחד בדין גדול ואחד צריך קטנה או בדין של שלושה אפילו צריך שיהיה כל אחד מהם סמוך עם פי סמוך איש באיש עד בית דינו של יהושע עד בדינו של משה רבנו. משה רבנו סמך את יהושע. כתוב בתורה פש פנחס והמושג של הסמיכה שמיכה לרבנות שהולך היום זה מבחני הידע אבל השמיכה במובן ההלכתי ה המיקורי שרב מסמך את תלמידו כאשר הרב רואה שאותו תלמיד הגיע להוראה אבל הסמכות של הרב להסמיך היא בי כביותו של הרב עצמו סמוך איש עם פי איש עד משה רבנו ואם לא אתה לא ראוי להיות דיין מדאורייתא אז אםשלת הזו נקטעה אתה חסר סמכות לכאורה הגמרא אומרת עוד מגבלה שהשמיכה היא רק בארץ ישראל כאשר הסומך והנסמך נמצאים בארץ המוראי בבל ברובם לא היו סמוכים הגמרא אומרת בבוקמה שהסמכות שלהם לכן לדון דיני ממונות היא חלשה יותר שליחותה כאב דינן לכן יש דינים שהם שכן דנים שלא לא יכנס לפרטים באופן כללי דיני כנסות קנס שהתורה קובעת א לא דנים אלא רק בדיינים סמוכים כל וחומר שלהיות זה אפילו להיות בית דין של שלושה אבל כל וחומר בסנהדרין קטנה או גדולה צריך להיות סמוכים איש עם פי איש אני מדלג מה שפה מופיע לכם באותיות קטנות זה מבחינת תן לחכם וחקם מאוד כי הזמן לא משאיר לנו לכל להיכנס לכל לכל הפרטים. א העיקרון אני רק אומר במשפט הדין הזה שצריך להיות סמוך איש מפי איש באופן בשלשלת רציפה הוא משתמע מגמרא שתכף נראה הוא לא מפורש לגמרי בחז"ל ויש ראשונים שאפשר להבין שאולי לא תפסו ככה אבל חבל ראשונים תפסו ככה לא רק הרמב"ם אלא גם א הראשונים נוספים והם לא אומרים את זה כשיטת הרמב"ם אלא הם יבינו ככה ישירות מהדקדקו ככה מהגמרא שנראה א בהמשך נושא המקום הגמרא אומרת לגבי מקור חמש מצעבית פגי אותו זקן ממרה על בעל הסנהדרין להתווכח איתם פגש אותם לא בלשכת הגזית הם יצאו לאיזה סיור באיזה שכונה חיצונית לירושלים בית פגם מוזכר בכמה מקומות והם ראה עליהם ממרה את פיהם יכול תאים ראתו המרעה תלמוד אמר וקמת למקום מלמד שהמקום מקום גורם כלומר דין זקן אמרה נאמר דווקא כאשר הסנהדרין נמצאת במקומה הגמרא באבנה זרה מרחיבה בזה יותר 40 שנה שלו חבית התגלתה סנהדרין ו ישבה לה בחנות יש אומרים שזה חנות זה רחבת הכותל של היום למה היא לך מהמקמינה מהגלות הזו מה התוצאה ההשלכה הלכתית מזה שהם יצאו מלשקת הגזית שבאזהרה אל הפריפריה של הר הבית אמר רבי יצחק ברב דמי לומר שלודנו דיני קנסות הדינים של קנס נזק חצי נזק א 30 ש₪ לאבד דברי ההגדרה של קנס תשלומי כפל יש ממון ויש קנס ממון זה כאשר הפיצוי הוא עולם את הנזק עושים את זה עומדן של הנזק ולפי זה הפיצוי זה נקרא ממון אבל אם הקנס הוא לא עולה אחד לאחד את הנזק כי אני רק חצי צי נזק או שהתורה קבעה איזה סכום קבוע אונס ומפטא ומציא שם רע לא לפי איזה עומדן זה נקרא קנס זה רק מי שנקרא וניגש לבית אלא אלוהים רק מי שמוגדר כדיין סמוך מומחה הוא מורשה לפסוק בזה ואז והגמרא אומרת מה אז הם לא דנו דיני כנסות דיני כנסות גדתך הרי זה אפשרי גם כאשר הסנהדרין גלתה במקומה הרי אמר מדם הרב בח בר זכור אותו אשתו ורבי יהודה בן בבא שמו שילמלאו נשתקחו דני כנסות מישראל והגמרא מהירה בסוגריים נשתקחו מה חסר הידע לגרסינו יש משניות תלמד בעל פה תדע אלא בטלו דני כנסות מישראל מדוע כי גזרה מלכות הרשעה מלכות רומי גזרה על כל הסומך ירג כל הנשמח ירג מה עשה רבי יהודה בן בבה הלך לאיזה מקום גם לא רצה לסכן את התושבים מסביב הלך וישב בן שני הרים גדולים שמח שם חמישה זקנים וכולי ואחרי זה הוא נספע שם מסר את נפשו על זה ועליו נאמר שאילמלא הוא בטלו דיני כנסות כלומר הגלות הוא היה כבר אחרי החורבן הבית המעשה הזה רבי מאיר רבי יהודה זה תלמידי רבי עקיבא זה עשרות שנים אחרי החורבן כן עדיין היה אפשרי כנסות והוא הציל את המשך קיומם אז זאת אומרת הנוכחות של הסדרש הדין שמלמד שהמקום גורם זה לא רלוונטי היכולת שלדות דיני קנסות אלא מה לא תדני כנסות אלא שלא ידענו דיני נפשות דיני נפשות המקום גורם כלומר רק כאשר הסנהדרין נמצאת בשקת הגזית אז רשאי כל הסנהדרין בירושלים או או גם בחוץ לארץ לדון דיני נפשות אבל כאשר סנדרין לא נמצאת במקומה אותה זיכה אל מקום שראת השכינה לא קיימת אז אי אפשר לדון די נפשות בשום מקום בעולם אבל דיני כנסות זה הוא הצילמלאו בטלו דיני כנסות מכאן המקור להבנה שמדובר לזה שרשרת רציפה איש מפי איש שלא ניתן לחדש אותה אלמלא הוא הציל את המצב בטלו דיני הכנסות מישראל חלילה והיום באמת בטלו לכו היום לבתי הדיין לדיני ממונות תדברו על דיני כנסות אין מי לדבר יד לכם נצטרים אנחנו לא סמוכים, אנחנו לא מוסמחים לדון דיני כנסות. אה, הדין הזה שמלמד שהמקום גורם הוא נאמר באופן ברור לגבי דיני נפשות כלפי אותו זקן אמרה. זאת אומרת שאחרי שהסנדרין כולו במקומה בא איזה חכם מישראל הוא מצפצף על הוראת בית הדין הגדול, הוא לא יוצא להורג. טוב עכשיו והאם הוא חייב לשמוע להם המצוות עשה של ועשית על פי דבר שירוך האיסור לא תסור האם הוא נאמר עליהם רק אשר גם כאשר הם יצאו מקומם כאשר בית הדין עבר ליבנה אז הבנו דיני נפשות לא אבל החיוב לצייט להם קיים או לא בזה יש מחלוקת לא פשוטה והראשונים ואחרונים מקור שבע הספרי דברי חז"ל פס ש צופטים ובתא כן אותו פסוק שביתו פתחנו ובטה לכולים הלביאים לשופץ ובטה לרבות בית דין שבנה באיזה מובן לרבות את הבן שבנה לא רק למקום אשר יבחר אומר רבנו הלל אחד הראשונים פרשה נספרי די ארו בית דין שבנה מי חייב לעשות כהוראתן כלומר כלומר אומרים חז"ל על פי פירוש זה גם כאשר הבית דין עזב את המקדש חובה לצייט לו זו הסמכות התורנית המרכזית של הדור חובת הציוד קיימת הריגה לזקן אמרה לא תתקיים במצב הזה אבל חובת ציוות קיימת ואילו הנציב מולוזין מפרש את הספרי אחרת לגמרי מה זה לרבות בן שיבנה שצריכים לעלות לירושלים שכאשר המקדש קיים ים ויש ביבנה איזה בית דין של חכמים גדולים עוד לפני החורבן תן לי יבנה וחכמיה אנחנו בקרב יבנה זה מקום עם מסורת עוד מלפני חורבן הבית היה פה בית דין ברמה יותר מן המקובל אפילו הבית דין הזה של יבנה חייב לעלות לירושלים לשכת הגזית ולצייט ללשקת הגזית לא נאמר פה לפי הנציב שגם גם אחרי החורבן יש מצוות חובת ציוט לבית דין הגדול. הרמב"ם מכניס אותנו פה בשאלה הזו לאיזה דיסבוכת. במקור שמונה הלכות אומרים בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר התורה שבעל פה עמודי ההוראה וכולי כל מי שלא עושה הוראתן עובר ולא תעשה לא תסור אז לכאורה הוא צמתם את זה לבית הדקש בירושלים אז אם כן לכאורה אין חובת ציוט לבית הדין הגדול בזמננו לא נדבר על בית דין הגדול לרבני שאפילו לא דינים סמוכים איש מפי איש כן הם רק עברו מבחנים קשים מאוד אבל הם לא סמוכים איש עם פיש אה ה אבל אפילו בית דין שסמוכים שהסמיכה עוד נמשכה אחרי החורבן אחרי רבי יהודה בן בבה מאות שנים אין חובת ציוות לבית דין גדול כזה לכאורה לעומת זאת בהקדמת הרמבם למשני תורה הוא מדבר על שרשרת הפסיקה בישראל ומה מקורות הסמכות המחייבים בהלכה ואומר נמתה רבינה ורבשי וחבריהם סוף גדולי חכמי ישראל למתים את כל פה וכולי ופשתה גזירתם ותקנתם תגותם בכל ישראל בכל מקומות משבותם התלמוד הבבלי הוא הגיע לכל קבוצות ישראל ואחר בית דין של רבשי נתפזרו ישראל בכל ארצות פיזור יתר וכל בית דין שמד אחרי הגמרא לא פשטו מעשיו פניהם בכל ישראל לפני ריחוק משבותיהם רבנו גרשום מאור הגולה זה הכינוי. כן. האם החרם שלו הגיע לתימן? לא. מאורגול באשכנז, אבל הוא לא מחייב את כולם. מחייב את האשכנזים. אה, מחייב את האשכנזים. מה הרדטרה שלהם? זה דין אחר. מה רדאתר? חשבון אחר. זה לא דיני לא תסור. לפי כך אין קופים דינה זו מנהג מדה אחרת. אי אפשר לכפות מנהג עדה אחת על עדה אחרת. לגיטימי שהספרדים יוכלו כתיות אבל כל הדברים שבגמרא באבלי חייבים כל ישראל ללכת בהם הועיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו להם כל ישראל ואותם החכמים שהתקינו וכולי הם כלי ישראל לא רובם אז פה הרמבם מענייך סמכות לבבלי שהיה א' לא לא בארץ ישראל אלא בבל אז בעצם לא לא היו סמוכים ודאי לא היו לא היה מקום גורם לא לשקת הגזית לא שמיכה אפילו אבל בכל זאת אנחנו מה מכוח הסמכות של הבבלי למה הוא מחייב האם יש פה את החיוב הזה של הלסור אמרת בית דין גדול של ירושלים עליו נאמר עלות אסור בזה התלבטו האחרונים בדעת הרמבם אה תראו למשל במרגנית הטבה א על ספר המצוות אה מה שהרמבם כתב אה שיש עשה ולא תעשה דאורייתא אה א סליחה א זה דווקא בן הגדול שבירושלים מה שגזרו בן גדול שבאושה זה רק השמחת בעלמה וגם הרב קוקצה בשוד דעת כהן סימן פד סובר ככה שמה שהרמבם אומר שהבית דין שבבלי מחייב אותנו זה לא ברמת החיוב דאורייתא של העשה ולא תעשה זה תקנת חכמים להתייחס לזה כמאין בדין הגדול גדול שבירושלים כל עוד זה סמכות מוסכמת ומקובלת שהתקבלה על כלל ישראל זה מחייב אותנו מדרבנן רבי חולבסרמן מקור 11 תופס אחרת יש לו מהלך ארוך כדאי לקרוא קונטרס דברי סופרים על יסודות התורה שבעל פה נראה מדברי רב שהסכמת כל חכמי ישראל רובן יש להם לקוח שבית דין הגדול אני מדלג לשורה האחרונה כיבוץ כל חכמי ישראל רובן בכל מקום שהם הם בן דין של כל ישראל מעליהם עליהם אמרה תורה אין לך לשפת בימיך כלומר מה שהמקום גורם זה רק לגבי איזה איזה בית דין של 71 אם אתם לא במקום שהתורה יהיה יעדה לכם אתם מאבדים את התוקף המיוחד כי אתם 71 חמים זה הרבה אבל זה עדיין מיות למה שאתם תהיו מוסמחים במיוחד יותר מכולם אבל אם זה איזה התאספות של רוב חכמי ישראל שבדור זה יש לזה דין בדין הגדול גם מדאורייתא גם בבבל וגם בלי שמיכה הוא מילה בהשלכה גם בזמן הזה זאת אומרת צריך להבין את העניין לדוגמה דיברנו על בית דין גדול שמוסמך לחלוק על בית דין קדום אפשרי בימינו לא אפשרי מדאורייתא לפי ה המרכנית הטבה והרב קוק זצל מדאורייתא כדי להיות בדיין גדולות צריך להיות בנשחקת הגזית וסמוכים השאר זה מדרבנן זה לא מעליק לך סמכות סמכות מדרבנן זה לחומר לא לכולה זה לא מעניק סמכות לחלוק על דורות קודמים לפי רבי אלחונון אם היה היום קיבוץ כל חכמי ישראל יש לו תוקף בית דין הגדול והוא בית דין הגדול כל דבר בעניין בלי שמיכה בלי לשקת כזית ומי שעוד בכיוון הזה של רבי חוננו זה רבי שלמה פישר צהל בית ישי א דרשות בית ישי דרשת טו מעריך בכיוון הזה החזון איש א חלק בנחרצות רבה על רבי אלחוננון פה והבת יש מיישב את קושיות דוגמה בכיוון שמדבר רבי אלחוון רבי גאון מקור 12 שאלת איך את שתי תיבות של שני גאונים חלוקות זו על אתה אתה הולך לרב גוגל, מביא לך שתי תשובות, מה אתה עושה? אחינחזינה. זאת אומרת יש כלל בגמרא הולכים אחרי בדאורייתא הולכים אחר המחמיר בדרבנן אחר המקל אם זה מחלוקת שקולה אין לו חוב מיעות אבל רבי גון אומר דמון אחר קודם כל אחי חזינה כי במקום שיכולים לשאול את הדבר עם בית דין הגדול שהוא קיים באותה שעה שואלין ועושים כדבריו יה לך שופט שבמיך הוא מדבר על שתי תיבות שתי גאונים כלומר הוא מדבר על דור שלו בדור שלו בדין הגדול קיים אתה שאל מה הוא מדבר מן הסתם לשבות בבל סורה פומבדה שהתקיימו מאות שנים אחרי חתימת התלמוד מנהג שתי ישיבות מושג שמופיע בהרבה בקדמונים שתי ישיבות בבל ככה נהגו זה זה מרכז התורה העולמי אז זאת אומרת רבי גאון מעניק תוקף של בית דין הגדול זה וקמת ועלית לא היה נעים לו כנראה להגיד תשאל אותי אבל זאת זה מה שהוא אומר בזמנו מרכז ה התורה העולמי היה בבבל הבלתי מעורר לא קם מרכז תורה מקביל ברמתו כל תשובות הגאונים יש נגיד הסידור שלנו סידור רב אברהם גאון מה זה הסידור רב אמרם גאון תשובה שרב אמרם גאון שישב בבבל שלח לצפון אפריקה לאלג'יר על כללי התפילה סדרי התפילה כל הסידורים שלנו מכל העדות הם על בסיס אותו סידור שנשלח מבבל לצפון אפריקה זה רק דוגמה מיני אלפים כן להשפעה האדירה לעוצמה אדירה של ישיבות בבל עוד מאות שנים אחרי חתימת התלמוד כמרכז תורני עולמי בלתי מעורר את מה שהרמבם הסמכות שהרמעניק לתלמוד הבלי בלבד ולא לגאונים רבי גאון מעניק פה גם לגאונים עוד מושך עוד מאות שנים קדימה את אותה סמכות של רבינה ורבשי מי נגד כן לפי רב לפי חידוש רחומן הכוח של בית דין הגדול מובא ככוח הכראה או גם בסמכויות האם הם דנו גם דיני נפשות כלל חכמי ישראל יכולים עכשיו לחדש דיני נפשות הורד ככוח אחרה במה של דנים האם כלל דיני כלל חכמים ישראל יכולים ים דיני כנסות או רק במה ש דנים צריכים כוח הכראה אם פסוק זה ולזה זה מחייב לס אה אני לא יודע לענות על השאלה אני לפי זכרוני הוא לא מתייחס לפירוש אבל יתכן שברחתי פה אם הוא יהיה שם אני לא לא זוכר שאלה טובה טוב אני פונה רגע לסוגיה אחרת בסוגיה שלא תתגודדו במסכת יבמות דנה הגמרא על אותה תקופה שהיו במחלוקת בית שמע בית הלל האם עשו בית שמיים כדבריהם לא עשו כדבריהם האם המיעוט שמר על דעתו או לא א והגמרא לא תתגודדו לא תעשו אגודות עוגדות והגמרא מסייגת מאוד את התכו מעולה של הדין הזה לכאורה אה כן אומרת הגמרא במות במקום 13 אני קורא את דברי הביה הרמבם פסק כמותו כמ לא תגודדו כגון שתי בתי דין בעיר אחת אם יש באותה עיר שני בתי דין שהללו מורים כדברי בצב הלל זה לאותדו אל תגדות עוגדות אבל אם שתי בתשתי בתי דנים שתי עיירות לתלן בא אם בתל אביב נוגעים ככה בירושלים נוגעים ככה לא רק בפורים שזה ככה צריך אלא יש להם ויכוח בחנוכה מוסיף והולך פחות והולך בסדר שבתל אביב יעשו ככה בירושלים יעשו ככה לא קרה כלום אין בזה לא תתגודדו הרב המקל אפילו באותו העיר איך זה ביחס להנחיה של כי ייפלם לך דבר וקמת ועלית שאיפה מצד אחד אומרים לנו שאיפה לאחדות התורה אחדות הפסיקה מצד שני אומרים לא תתגודדו זה רק כאשר ב באותה עיר יש מנהגים שונים שזה יותר צורם לעין ההבדל הזה אתה עושה ככה השכן עושה ככה זה יהיה מייצר את לא תגדו את המחלוקות אבל אם זה באיזה מקום רחוק מהעין רחוק מהלב מישהו עושה אחרת לפני עידן הכפר הגלובלי אתה לא יודע הוא עושה ככה או אני עושה ככה זה לא מפריע איך זה מסתדר עם המגמה של אחדות הפסיקה דן בזהשות שוט מהרשדם מבינים גמרא מרשדם מגדלי הפוסקים לפני כ500 שנה הדור של גירוש ספרד שאגב הפגיש גלויות בצורה שמאוד עוררה את השאלה שלא תגדו וגבולות הסמכות ו אה הוא מקשה רש"י במסכת סוכה כותב ש למה בארץ ישראל לא נוטלים מול בשבת בלכאורה במקור רק לפחות בירושלים שיודעים אה את קפיעות החודש אז נתלו לו גם בשבת ו ובחוץ לארץ לא הגמרא אומרת שכיוון שבחוץ לארץ לא אז גם בארץ לא מסביר רש"י שלא לעשות ישראל אגודות אגודות נראה כ שתי תורות של דידן לא דחילול שבת אנחנו בחוץ לארץ לדול לא דוכה אז לכן גם לארץ ישראל זאת אומרת מבטלים פה מצווה מן התורה שנטלת בשבת למרות שתושבי ארץ ישראל יודעים לפחות תושבי ירושלים יודעים מה התאריך בוודאות ובכל זאת אתם לא נותיו כדי ליישר קו מחוץ לארץ שהתורה לא תראה מפוצלת איך זה מסתדר עם אמר שאמרנו שלא תגדו בשני ערים שתי ערים אין בעיה אומר ה מרשדם ואני תרצתי פתאום כלומר שלפתי תשובה על המקום אבל הוא נשאר בה שניה להבין לו את כדור יש פה שתי בחינות אחד לעבור עליו מן התורה ושתיים שאף על פי שאין איסור צריך לעשות מצווה מן המובחר להיות הדברים בלתי נעות שרק מצווה כוללת לכל ישראל יהיה חילוק ביניהם כלומר ופה הוא עושה לנו סדר בין הסוגיות הסוגיה בומר דנה מה איסור דאורייתא לא התגדו מה איסור דאורייתא זה פשוט דבר שלא יתכן צי להילחם בו בכל תוקף כאשר באותה עיר יש מציאות של מנהגים שונים אבל א בשתי הרים אין איסור דאורייתא אז אין איסור דאורייתא אז לכן בסדר סבבה נמשיך ככה בלי שאיפה להתאחד לא מציון המובחר מגמת התורה נשארת כי פלמך וקמת ועלית. אבל זה זו שאיפה שהיא מצווה מובבחר דאורייתא הוראה לכתחילה מדאורייתא אבל אין בזה איסור ליו כאשר המחלוקת לא מגיעה לכלל פיצוץ בין האוכלסייה ב בתוך אותה עיר. בכיוון הזה גם במשפטי עוזיאל. הרב עוזי איזה צל מקור 15 גם במקום ששני בתי דין קבועים ושבים בחוכמה ובניין ואז כל אחד לגיטימי שכל אחד יעמוד בדעתו כדעת רבא אני קופץ רגע למקום 13 רבא שהלכה כמו טובו בפשטות א אמר ש אפילו בשני בתי דנים ברכה זה גם בסדר רק שלא באותו בית דין יהיה יהיה פלונטר אם כי הרמבם משום מה בזה פסק כי היה בעיה אבל בכל אופן גם כללגיטימי מבחינת לא תתגדו מצווה מנמוחר לסע וליתן בהלכה ולהסכים לדעה אחת או לנהוג כדעת הרוב זאתי חובתנו מצוות התורה להורות כדעת הרוב לת כולנו בעגבודה אחת ככל דרכי התורה והס עכשיו תראו אז בעצם יוצא לנו ככה שאנחנו מדברים על חידוש הסנהדרין אפשר לדבר על זה בכמה רמות יש את החזון השלם סנהדרין בהשכת הגזית אגב כדי שיכנסו לשחקת הגזית צריך גם שתהיה לנו פרה אדומה אחרת אתם לא יכולים להיכנס לשמה אה אז א ואז חזרות הסמכויות של דיני נפשות אם אני שם בסוגריים את השאלה שלך אה וכל דיני האכיפה שבתורה ולא יכנס כאן לדיון אה של כפייה דתית א בימינו כדאי לא כדאי ואיך הפנתי פה לשוט עשה לך חלק ח פט ממליץ להין שם בנושא שקפיה דתית אבל זה לא הנושא אה זה הסנהדרין זה החזון המושלם שזה צריך בפשטות את חידוש השמיכה ו וגם את המקום גורם ה עכשיו לגבי חידוש של שמיכה המקום גורם אז כידוע סביב המקום הגורם יש עוד קודמי גורמים שמתעניינים במקום וכעת מפריעים לנו לחזור אל המקום הגורם אה וחידוש השמיכה יש לזה נושא בפני עצמו כידוע לפני כ-500 שנה בצפת היה ניסיון של רבי יעקב ברב רבו של מרן לבית יוסף לחדש את השמיכה היה ויכוח על זה עם הרלבך רבי לוי בלבים וחכמי ירושלים, חכמי צפת מול חכמי ירושלים והנושא אה החזיק מעמד א שנים מספר ואחרי זה שקה א במה בדיוק הם התווכחו איך אפשר לחדש את השמיכה בלי הרציפות שהזכרנו אז אומר הרמבם מקור 16 נרים לי הדברים שמסכימו כל החמים שבארץ ישראל למנות היינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים הרב אומר איזה חידוש נראים לי דברים אם תהיה ההסכמה כללית של חכמי ארץ ישראל על מישהו שהוא סמוך הוא סמוך בלי רציפות זה עוד יותר קשה מרציפות אתה לא הראשון שאומר את זה של של ההסכמה הזו של כל חמי ארץ ישראל צריך להיות נס יותר גדול מאשר שעכשיו רוב קל זה חלק מהוויכוח בין צפת לירושלים הרלבך אמר קל זה קל אז אני נגד אז התבטל לעניין כן היו ביניהם כמה ויכוחים וכמה סוגיות א' הדבר צריך הכרע כשהרמב"ם מסיים פה איזה סיומת לא מקבל את אצלו הדבר עוד לא סופי אפשר להתלבט סיומת לאופי ינית לרמב"ם מה הוא מתכוון שהוא הוא בספק הוא ממש בספק בזה ההנחה בשיח הארוך מאוד בין מארי ברב לרלבך הייתה שאם זה הרב היה בספק אנחנו לא יכולים להכריע רבי יעקב ברב נתן לפרש הדבר צכריה זה הולך על איזה עניין אחר שבו בהלכה לא יכנס לפרטים אני חושב שעל הפשט כוונת הרלבך שהרמב"ם אומר את זה על החידוש הגדול הזה של חידוש השמיכה א בלי הרציפות אבל על פניו אני חושב כשהרב אומר דבר צריך הוא לא התכו בהכרח להגיד אני זה בשביל הסתפק 5050 הוא אומר טוב נראה לי ככה אני לא בטוח בזה 100% מה שתגידו כלומר אם נראה לכם כם כל כ האם כרב הדבר צריך הכוונה אה זה מין ספק שקול ואז כל מי שמרגיש שהוא לא ברמה של הרמבם אסור לו לדבר על זה זה אסור לו להכריע כן פה אני חושב שהבנה יותר פשוטה למי הרמב"ם הדבר צריך אחריה הכוונה ככה נראה לי ותעזרו לי להחליט שככה אה א אבל בואו נשים את זה בצד כרגע בסוגריים את האפשרות של חידוש השמיכה יש פה עוד איזה רובד יותר בסיסי שהוא לא תלוי לא במקום ולא בשמיכה והוא אחדות הפסיקה לפחות ברמה של התלמוד הבבלי אמרנו מדאורייתא מדרבנן נתפלפל זה לא משנה זה שתהיה לעם ישראל סמכות תורנית מרכזית זה יעד שהוא הלכתית הוא לא תלוי לא במקדש ולא ברציפות מספיק שיהיה איזשהי סמכות ארונית מרכזית מקובלת על כלל ישראל כולו הוא בוקר כולו אתם יודעים תמיד יש את האלה ש נגד כל מיני דברים אבל אם אה רחוב כל החוגים התורנים יסכימו על איזשהי סמכות ארונית מרכזית שהיא המקובלת עליהם יהיה לזה כוח כמו רבינה ורבשי יש לזה משמעות אדירה קודם כל מבחינת מגמת התורה התורה שואפת שתורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם המצב הקיים שאיש הישר ביניו יעשה וכל אחד בוחר את הרב שלו הוא מאוד נוח ברמת קיום מצוות הפרטי שלך אבל הוא לא מתאים למגמת התורה אם אנחנו רוצים שהתורה אני חושב שזה גם ברמת היחיד אתה עכשיו צריך להתחשב בכל מיני דעות כל מיני מחלקות כל מיני הספקות אם תהיה פסיקה אחידה על אה על דברים אנחנו אז יהיה הרבה ספקות יהיה אפשר לפתור כן אנחנו היום בפסיקה מתחשבים הרבה מאוד בחילוקי דעות א המחמיר יש לו תבוא על הברכה והמק יש לו למי שיסמוך וכל מיני משפטים כאלה מורכבים כל מיני פסיקות מורכבות שבאות לחשבן דעות שונות כן ובאם יה לנו סנהדרין א במובן של ה שיהיה לנו נחדש את הבבלי כן נוכל לפשט מאוד את ההלכה וזה יהיה א מאוד יקל על קיום התורה על זכירתה על ידיעת תה אה על קיום יותר מדויק שלה. אבל בוודאי שאנחנו באים אל רשות הרבים, אם אנחנו רוצים חולמים על חזון של מדינת התורה, איך אפשר תראו היום למשל במשפט האזרחי מה שנקרא. טוב, יש לו את הפלון תראים שלו מי קובע זה נושאים של בפוליטיקה אבל ברמת הבתי המשפט ישירה הכי ברורה יש א שלום ומחוזי ועליון וההרכאות הנמוכות מחוייבות לפסיקות של ה הר ההרכאות הגבוהות יותר מבתי הדין הרבנים זה לא ככה יש הרקעת עירור שנקראת בדין הגדול גם היא אגב הוקמה רק בלחץ של הבריטים על הרב קוק עם הקמת הרבנות הראשית אה מצאו לזה גם צידוקים תורניים אבל מזה זה התחיל אבל בכל אופן הבתי הדין האזורים הרבנים לא כפופים לאחרות שבית דין הגדול אם בית הדין האזורי פסק איזה פסק ומישהו יראר בבית דן הגדול בית הדין הגדול הופך את הפסק זה זו החלטה למקרה קרה ספציפי אבל בפעם הבאה שיבוא סיפור זהה לאותו בית דין אזורי הוא רשאי אם הוא רוצה לפסוק כמו שהוא פסק בפעם הקודמת יכול להיות שמתוך אה כבוד לרבנים הוותיקים והמבוגרים יותר אה ודאי בסך הכל תלמידי חים גדולים יותר שבת לרבני העליון יבטלו את דעתם אבל זה לא חובה חוקית מבחינתו וזה דבר שהוא א מייצית אם עכשיו נתרגם את זה לדיני המונות יש סכסוך בין שני אנשים עכשיו נלך להרכב הזה יפתקו לנו ככה נלך לרכב הזה יפתקו לנו ככה היום א יש למשל רשת בתי הדין ארץ חמדה הגזית שהם פורסים בכמהות בארץ ומשתדלים מאוד לייצר אחידות ושקיפות אה מערכת מתואמת שמי שניגש אתה יודע לאיזה הרכב שלא תלך יהיה פחות או יותר אותה תוצאה בבתי דין אחרים אה העסק לא עובד ככה א יש בתי דין שב בבני ברק של לפי הכללי התקנון לא נותנים נימוקים בכלל לצדדים כן אז אז זה וכל הרכב עם הגישה שלו ויש דברים קריטיים עד כמה מתחשבים בדין מלכות הדינה בהלכות שכנים כמה מתחשבים בחוק א שאלות מאוד יסודיות אז אי אפשר לתאר אין מצב של מדינה יהודית בלי מערכת חוק מתואמת אין דבר כזה מדינה לא יכולה לעבוד ככה אין לנו מה להצי ציע לציבור הכללי בארץ אם אנחנו לא סגורים על עצמנו. המצב הזה של ריבוי דעות הוא נוח מאוד לקיום ד' דמות של היחיד אבל ברמת הפרש זה ברשות הרבים זה לא מאפשר להתקדם כל וחומר כאשר מדובר על עולם שמתקדם במהירות עצומה משתנה כל הזמן שאלות חדשות צוצות דבר יום ביומו שאלה כמו פונדקאות מי האמא היולדת או האם האם הביולוגית יש ניסיון לדלות ראיות מהמקורות ז בעבר זה היה תהליך מאוחד הכל תהליך ההריון היום אפשר לפצל אותו ועכשיו השאלה מה המרכיב הקובע כן או לדוגמה בהגדרת אש היה שילוב של אור וחום עכשיו עכשיו אפשר לייצר אור בלי חום, חום בלי אור. מה קובע המגדיר כאש? שעליו נאמר בפרשת שבוע הקודמת לא תמורש בכל משבותכם ביום השבת חוט לאט זה זה דאורייתא דרבנן כן כל מיני שאלות מהסוג הזה שצות כל הזמן שאלה כמו זכויות יוצרים בהלכה האם יש זכות על קניין רוחני יש דבר כזה אז שלאות מהסוג הזה הם אה אפשר למצוא בהם קשת של דעות ש לא מגיעות לאיזה הכראה מוסכמת ובנושאים קריטיים ו ואז זה זה מסנדל אותנו מלהקים מדינה יהודית כהחתה בתקופת הקמת המדינה הרב ארטור גזצל שאף א לנסח אה לתרגם את השולחן ערוך לעברית מדובר ברדקנית ושזה יהיה המצע של חוק המדינה. למה ירשנו את חוקי הבריטים? כל מיני סיבות. אחת מהם לא הייתה חלופה על המדף מוכנה. הדקנית מנוסחת. ברור. מה אנחנו הולכים לעשות? ב נשאר לי שתיים שלוש דקות. מה אנחנו היושבים פה יכולים לעשות כדי להתקדם אל הזון? קודם כל זה שיושבים פה ביחד מעשרות ישיבות זו ברכה עצומה שכל ישיבה שיש לה בשגרה את הניואנס שלה ואת הדגל שלה. יודעים שהאמת לא נמצאת רק אצלנו בכיס. יש פה עוד יהודים שאפשר לקבל מהם כל מיני דברים. זה א'ב. זה א'ב לקיים להרבות שיח בין בני תורה מכל החוגים והסוגים ו להטמיע אצלנו תרבות של תשועה ברוב יועץ של שיח תורני עם כמה שיותר אה תלמידי חכמים לפני הכראה. זה נוח מאוד לאדם לשבת בביתו, לכתוב פסקים לפי מה שהוא תופס את את המציאות ואת ההלכה, להתחיל להתחכך עם אחרים ולשבור את הראש ולהבין מה הם התכוונו והם צודקים, לא צודקים. תאמינו לי, זה כאב ראש. אבל זה התוצר של זה הוא הרבה יותר מכוון לרצון השם וזה דורש אבל איזה חשיבה אה תרבות אחרת של תרבות אחרת של של לימוד של בעיקר בדגש של פסיקת הלכה אני חושב שחשוב לעודד בכל אבת אפשרי גם מפגשים בין תלמידי חמים מסוגים שונים מגוונים שונים שבני תורה יסוכחו אחד עם השני יכירו זה את רבותיו של זה ו א יעודדו בכל דרך אפשרית קבלת החלטות הלכתיות מתוך שיח היום זה תהליך שהוא מתעצם של א כל מיני אה א בעיקר בדור אלקטרוני א אבל אה קבוצות קבוצות שיח שמשתפות תלמידי חמים זוגים שונים ב א איזה מעגל חשיבה בדרך כלל ממוקד לאיזה נושא או א מגוון של של נושאים זה מפרא בצורה שקשה לתאר יכול לספר לנו איזה חוויה אה הרב אה אר תרן שליטה שלח לו השם רפואה שלמה א הוא בשעתו כשהתחיל לדרכו ברבנות ירושלים הוא כנס איזה צוות של אה א א כ-20 אה 20 רבנים מכל החוגים והסוגים נס איך הוא הצליח אני לא יודע איך הצליח לעשות את זה אבל התכנסו מדי חודש בחודשו כל פעם הוא היה בפניהם שאלות א חדשות שמתארות ירושלים ולדיון משותף שהיה אנשים הגיעו עם התחלה עם איזה חשדנות כלשהיא עם הזרות וזה היה פשוט כיף לראות איך אנשים א עד היום שזה כבר נפסק א אני עוד מקבל בחלק חלקם הזמנות לשפחות כן זה היה פשוט מרשים לראות עד כמה ה בקלות אפשר לפרוץ עם מגע אישי של א עיניים ולעיניים לשיח תורני משותף ומשתדלים לא לגוע בסוגויות בתפוחי אדמה הלועתים תכלס דברים שאלות של יותר פשוטות קודם כל בשביל לייצר אמון כן שלהבין שלשני אין קרניים כל אחד מהקרניים שהוא יחס לפני הקרנה עם מסוג אחר אבל מה שכל אחד חשב זה אין לתאר אין לשאר עד כמה הנושא הזה הוא מצד אחד יחסית פשוט כמה הוא בנפשנו ואני אומר את זה דווקא ל אתם יחסית צעירים ועל הכתפיים שלכם להטמיע תרבות של שיח תורני כמה שיותר משותף, כמה שיותר מגוון. זה לא סותר שכל אחד יש את הרב שלו שהוא שאוהב ממנו עיקרי תורה, אבל עם פקיחת עיניים ואוזניים לדרכים אחרות. וככל שאנחנו א נתחזק בעניין הזה יהיה קל יותר בדור הבא בעזרת ש עוד כמה עשרות שנים שיהיה בית דין תורני מאוחד שהוא משותף שרוב כלל ישראל שלמרי התורה נוסים את עיניהם אליו ואז השמיים עם הגבול בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יעזרנו דבר [מוזיקה]