דרישת א-להים - המשפט בישראל | הרב יהושע ון־דייק, ראש ישיבת איתמר | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] טוב, שלום וברכה. זמן קצר, המלכה מרובה. אה, נושא הכנס פה הוא על משפט עברי, מסכת סנהדרין, דיני תורה ועוד ועוד. אני רוצה לדבר על ה הייתי אומר על התיאור הראשון של המשפט בישראל וזה בעצם פרשת יתרו מתחילה בתיאור של משה רבנו שופט את ישראל מן הבוקר עד הערב. הצעת יתרו מה קרה? האם התיישמה בעם ישראל? ומה חשב משה רבנו ומה המסקנה שלו? האם ההצעה של יתרו קשורה באמת לתוכן בתי הדין או רק לייעול בתי הדין? האם זה שינוי של תוכן או שינוי של סגנון? וממילא גם אם נפקמינו הרבה הרבה לימינו אנחנו נמצאים היום בעיצומה של איך אומרים עירור כל מערכת המשפט בארץ לצערינו של הרקאות אבל אני חושב שמיך אומרים מהלימוד בתורה בתורה ובחז"ל אפשר ללמוד הרבה גם אפשר ללמוד הרבה גם עלינו בסדר אז תראו מערכת המשפט בעם ישראל אתם יודעים הפרשה הכי גדולה שעוסקת במשפט זה פרשת משפטים ספר שמות. אבל עוד לפני פרשת משפטים יש את פרשת יתרו שבה יש את מתן תורה. אבל לפני מתן תורה יש תיאור של יתרו שבא למשה רבנו ורואה אותו שופט את העם מן הבוקר עד הערב. התיאור הזה בסופו של דבר יתרו לא מבין איך משה רבנו עומד לבד. כן אני אקרא אולי תראו באים ממחורת מקור אחד מופיע לפניכם וישב משה לשפוט את העם וימוד העם על משה מן הבוקר עד הערב ויר חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד ערב ויאמר משה לחותנו כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים כי יהיה להם דבר בא אליי ושפתי בין איש ובין ראהו והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו ויאמחות משה איליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה נבול תיבול גם אתה גם העם אשר אתמך כי כבד ממך דבר לא תאכל עשהו לבדך אתה שמה בקולי יצך והיא אלוהים ממך יהיה תאיתה כן יהיה יהיה אתה לעם מול האלוהים והבאת אתה את הדברים האלה האלוהים מיזרת אתם את החוקים ואת התורות בודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו ואתה תכזה מכולם אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בעצה ושם שמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי 50 שרי עשרות ושבטו איתם מחולט והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטו שפטוהם והקל מעליך ונשאו איתך את הדבר אם את הדבר הזה תעשה בצבך אלוקים ויכול תעמוד וגם כלם אשר עוזה על מקומו יבוא בשלום וישמע משה לכל חול תנו ויעז כל אשר אמר ויבחר משה אנשי חיל וכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאוד שר 50 שרי השרות ושבטו את המחולת את הדבר הקשה יבונ אל משה ואת הדבר הקטו נשפטוהם וישלח משה את חוקנו וילך לו אל ארצו זה הפרשה זה התיאור תיאור משה רבינו דן את עם ישראל מן הבוקר עד הערב מה משה רבנו חשב ומה יתרו בא ומציע באמת משה רבנו חשב שהוא יכול לשפוט את העם מן הבוקר את הערב לבדו 60 ריבו יצאו ממצרים רק יוצאי צבא יש לך בערך עם שלוש מיליון 3 וחצי מיליון אז מה משה רב רבינו באמת חשב שככה הוא יכול לשת ואתם יודעים מה מה ההצעה הזאתי של יתרו פיזור סמכויות תיקח שרי אלפים שרי מאות שרי ההצעה זו התקבלה דרך אגב מה אתם רואים התקבלה כן כן קיבלה כן לדורות כן אתה יודע מה זה אומר שזה לדורות אתה יודע מה זה שרי אלפים שרי מות שרי 50 הגמרא בסוף פרק ראשון בסנהדרין נוסע חשבון אה בערך 70,000 דיינים זה נראה לך סביר תראה היום את מערכת המשפט היום תראה כמה שופטים יש כן לצרנו לבושתנו מערכת בתי הדין לא מגדינים אותם מאז כמו המדינה אתם תראו שאין אין שום פרופורציה לגידול שלה לעומת גידול האוכלוסיה אבל תראו שופטים של בית משפט אין כזה מספר 10 אלפים שרי 100 שרי 50 שרי עשרות על כל 10 דיין כל כולל כל 10ה אברכים יש דיין אחד וזה בישיבה עכשיו בישיבה אתה צריך הרבה יותר כי הרי יש הרבה כאלה שלא למדו בישיבות זה תקבל באמת מערכת שונה זה הזה מחנות היום זה לא מדבר אז הפוך אני אומר היום אין לך מספר כזה היום אין לך מספר כזה אז מה מה הולך פה כלומר אנחנו תמיד רגילים לומר אה משה רבינו נכון נראה לנו תמיד משה רבינו איזה איש רוחני א תלמיד חוכב אבל לא איש מעשי ולא איש פרקטי ולכן הוא דן מהבוקר עד הערב ובא יתרו ומציע צה חכמה. יותר מזה אני אגיד לכם האור החיים הקדוש למשל שואל את השאלה מה מה מה החידוש של יתרו. אתם יודע גם יתרו זה שאלה במילה בשם שלו. יתרו מיותר או יתרו יתר הוא יתר פרשיה שהיה צריך ובלעדיו לא היינו מגיעים אליו. או אולי ההצעה שלו היא הצעה בכלל מיותרת? מה הוא רוצה? אז אור החיים הקדוש אומר תראו במקור שתיים מה אומר אור החיים הקדוש אומר ונראה כיתם הדבר הוא להראות השם את בני ישראל הדור ההוא בכל דור ודור כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה צומד משכלת יתרו בצתו באופן סדר בני אדם אשר בחר כי יש באומות מכירים דברים המאושרים והכוונה בזה כי לא באה הבחירה בישראל לצד שיש בה השכלה והכרה יותר מכל האומות וזה לךות השכלת יתרו על המטה כי לא מרוב חוכ חוכמת ישראל והשכלתם בחר השם בהם אלא לחסד עליון ולאהבת האבות ויותר ירב לכך טעם זה למן דמר יתרו קודם מתן תורה בא כי מתחכם השם על זה קודם מתן תורה לומר שהגם שיש באומות יותר חכמים מישראל אף על פי כן אותנו הביא השם אליו ובחר בנו ועל זה בפרט עלינו לשבת לאשר בחר בנו מצד חסדיו גם למד אמר אחר מתן תורה בא יש טעם במה שסידר ביעיתו קודם להראות הכוונה נזכרת שזולת זה אין הכוונה נזכרת נגלת ואבל מה אומר לך אור החיים הקדוש אור החיים הקדוש בסוף הוא רק דן עם זה לפני את התורה חכם מתה תורה כרונולוגית מה היה באמת ומה למה התורה הקדימה אבל בין כך ובין כך בעצם מה הוא אומר אומר תשמע אתה יודע עם ישראל הקדוש ברוך הוא בחר בעם ישראל כן כי בכם חשק הקדוש ברוך הוא לא בגלל שאתם חכמים יותר הנה אתה רוצה חכמים הנה יתרו היה יותר חכם הציעצה חכמה וקיבלנו אותה חוכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין אבל חוכמה יש גם בגויים אז תרו הציע עכשיו אני אומר האם זה הצעה של תוכן? לא לא כתוב פה תוכן נכון כתוב פה בהצעה של ה היינו קוראים לזה היום א א יעול בתי המשפט בסדר היום היינו קוראים לזה הכנסת מחשבים לברך את בתי המשפט כדי לייעל את בית המשפט כדי לקצר תורים לבית המשפט בסדר אז יעול בית המשפט אז יתרו מציע ייעול בית המשפט אומר אור החיים הקדוש תדע לך בכוונה לפני מתן תורה התורה המריכה בפרשה הזאתי של פרשת יתרו מדוע כי תדע לך שחוכמה בגויים תאמין ואנחנו לא החכמים הכי גדולים ויש חוכמות שאנחנו יכולים לקחת מאומות העולם. אני אומר היסוד הזה נכון, הוא יסוד יפה. חוכמה בגויים תעמיד, מדע וכל הדברים של של תוכן, כן? לא תורה אבל צורה. ודאי שכן אבל זה מה זה החידוש מהצעה כזאתי כאילו זה כזה גאונות מה שיתרו חשב. אני שואל משני הצדדים קודם כל וכיבלי יתרו לא היינו חושבים על זה? מישהו חושב באמת שמשה רבנו יכול לעמוד ולדון את העם מן הבוקר עד הערב היה צריך חכם כאילו זה החוכמה זה זה הפרס נובל שהגיע איזה חכם לא אומות העולם ואמר נבול תיבול איך אתה יכול לעמוד מן הבוקר עד הערב כי זה כזו גאונות צריך חכם אומות העולם שיגיע ויחדש לי את החידוש הזה שאלה אחת שאלה השנייה ואם זה כזו חוכמה אז האם החוכמה הזאתי נשארה ואני אומר לכם התשובה היא לא התשובה היא לא הגמרא לסנהדרין תגיד מצווה להקים ת דין בכל עיר ועיר בכל פלך ופלך אבל לא מצווה להקים דיינים של אלפים 100 50 עשרות אז היא גם זאת אומרת זהזה זה הגזמה הגזמה פראית אפילו עוד יותר קשה שאתה רואה בספר דברים שמשה רבינו חוזר על התיאור של הצעת יתרו שם בכלל יתרו לא בתמונה כן תראו במקור אחד ב אתם רואים ואמר עליכם ביתי לאמור לא אוכל לבדיט אתכם השם אלוקיכם ירבה אתכם היום כחובי השמיים לרוב השם לא אבותיכם יוסף עליכם ככם מלפעים ורך אשר דיבר לכם איך עש לבדי תוככם מסכם ורבכם פה כאילו משה רבינו מתלונן איך אני יכול לשרא את כל מסע עם הזה מה זה לא כמה כמה אפשר לסבול כן ואז הוא אומר בו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ושימשיכם ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דיברת לעשות לא טוב הדבר אשר יתרו דיבר אלא טוב הדבר אשר דיברת כאילו זה הצעה של משה רבינו הקרדיט למשה רבינו ויקח את ראשי שיטיכם אנשים חכמים וידועים ויתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים שרי מאות שרי 50 שרי עשרות ושוטרים בשבטכם צבת שותכם בעת ה לאמור שמוע בן אחיכם ושפטם צדק בין איש ובין אחי ובין גרו לא תקירו פנים במשפט כקתון גדול תשמעו לא תגרו מפני איש כי המשפט אלוקים הוא והדבר אשר מכם תקריבו אליי שמעתי רק אומר יש פה פסוק ככה שצריך לדעת אותו פה שמע בינכם שבטם צדק זה אחד היסודות הכי הכי חשובים בכל מערכת בתי הדין של התורה והאמת היא שכל העולם העתיק את זה מאיתנו עד היום זה אחד החוקים הכי הכי אוניברסליים זה שמע בין אחיכם ושבתם צדק שאתה דן שומע מישהו אתה צריך לשמוע גם את הצד השני אתה שומע צד אחד לא שומע את הצד השני אז אתה נגוע בדבר אתה לא אובייקטיבי אתה צריך לשמוע אותו מה הוא אחד מתלונן עלי אתה צריך לשמוע מה הצד השני אומר שמוע בנחכם זה ד הלכה ידועה רק אומר בסוגריים אנשים לא יודעים חושבים שזה רק בתי דין כל מערכת שיש בה הכראה שיפוטית היא כמו בית דין היה לי את זה ברבנות למשל בזמנו אני יודע מה הזכירות מחליטה לקבל מישהו או לא לקבל מישהו עכשיו מישהו אומר עליו לשון הרע אומר תשמע לא כדאי לך לקבל אותו הבן אדם הזה הוא כך וכך אם אתה לא שומע את הצד השני אתה עובר על שמע בין אחרים הוא שבטי צדק למעלה מקרא סבריי הרי אתה מכריע בגלל מישהו אולי הוא איזה שונא שלו קרתי מקרה כזה כן איזה סכסוך בין זה אז אחד לכלך על השני אבל אחר כך שאתה מבלר אתה רואה תדעו לכם אז זה יכול להיות רב זה יכול להיות מזכירות יישוב זה יכול להיות ת קבלה כן כשאומרים משהו ראה על מישהו או מתלוונים על מישהו צריך לשמוע את הצד השני יש שאלה קשה איך אתה עושה את זה כאילו כשמוע בין אחרים צריך את שני הצדדים ביחד אבל אני אומר לכל הפחות גם לשמוע את הצד השני ברגע שאתה שמע את הצד השני אתה הרבה פעמים מבין את התמונה סגור סוגריים זה משה רב רבינו מכניס וזה הלכה חשובה ביותר כן יש לזה מחיר אבל בלי זה לא יהיה דין צדק אני זוכר פעם הייתי משמש את הרב נוגבר ביום שישי מנירה והיה לו גם ביידין באותו יום והיו אנשים באים אליו לתור אז פעם אחת מישהו מתקשר לטלפון מתחיל לטלפון ליצור עשה לי ככה וכך וכך וכך אז הרב עוצר אותו ואומר לו כן הרב בת שמעת שבת כחתך אומר לו תקשיב בתורה שלי כתוב שבוע בינחם שבטם צדק אני כבר לא יכול לדון אותך כל טוב אני כבר שמעתי אותך, לא שמעתי את הצד השני. ככה זה זה דעיני ישראל. כן. אם אתה שומע מישהו אחד בוכה לך זהו, השתכנע, כאילו אתה כבר נגוע אפילו אחר כך תשמע את מישהו השני. בעיקר הדין שמע בינכם שאותם צדק. טוב, אבל לסגור סוגריים רק נושא חשוב אז לא יכלתי לתאפק לו להגיד אותו, אבל אני חוזר. משה רבינו אומר את ההצעה הזאת, בכלל לא מזכיר את יתרו. משה רבינו עניו מכל אדם שהתורה הידה עליו. כן? ויש משה עניו מכל האדם אשר על פני אדמה. אז משה רבנו פתאום לא נותן את הקרדיט ליתרו ופתאום הוא לא מזכיר ופתאום אומר שהוא עשה את זה ואומר אני לא יכלתי לסע את תוככם זכה סע תורכםזה עבו לכם אנשים פתאום איפה איך פתאום יתרו נעלם מהתמונה הזאתי שאלה נכון כן אה נכון אה אומרים שמשה רבינו הוא כאילו מצד אחד הוא לא את הרעיון של יתרו נכון הוא רצה ש את ה את את המפגש הישיר בין האזרח למשה רבנו בסוף הוא השתחלה שכן צריך יפה עוד שאלה נכון ועוד משהו חשוב פה מה אתם רואים כל הזמן הדיינים פה קרועים אלוהים כן חוץ מהמשפט כי יבוא אלי היד לדרוש אלוהים אבל אלוהים כן ובאמת כן כי עד דבר שניהם יבואו עד האלוהים אלוהים אלוהים כל הזמן כלומר זה לא סתם ששם של שמיים אנחנו אלוהים מתכוונים גם כן לריבונו של עולם וגם אלוהים אנחנו מתכוונים לדיינים זה לא סתם שיתוף השם אתה יודע בעברית שיש לך שם אז כל דבר הוא מדוקדק בכ בקיצור, עיקר השאלה היא פה, אני עכשיו חוזר, ודאי שזה קושיה איך משה רבינו א לא לוקח קרדיט ומעלים את יתרו, אבל עיקר השאלה היא מה יהיה אהבה האמינה. בסדר? מה אהב המינה של משה רבנו? וכי משה רבנו חשב שהוא יכול לדון את העם מן הבוקר עד הערב לבד? וכשאתה שואל מהבמין אז ממילא אתה שואל אז מה כאילו מיותר הפרשת יתרו? כאילו ששבנו לא היה מגיע לזה לבד. כדי להבין את הדבר הזה אני רוצה להביא לכם כמה דוגמאות של גמרות שאב מינה לא ברורה אבל החידוש הוא שדרך אהבה מינה אתה לומד יסוד שאם לא היית שואל מה אהבה מינה לא היית מגיע ליוד הזה שדרך אגב זה הסיבה גם שצריך ללמוד גמרא ולא רק הלכה כי בגמרא יש שאלה ויש תירוץ אז הרבה פעמים התירוץ דחת אהבה מינה אבל אהבה מינה לא נדחתה ברעיון אהבה מינה ברעיון היא נכונה רק פה יש תירוץ מקורי מתרץ אבל יש יסוד להבין תאומינה ומי שלא ילמד גמרא ולא ילמד תאב מינה לא יגיע למסקנה הזאתי בסדר אז כדי לענות על זה אני רוצה להביא דוגמה דוגמה ממערכת הקמת בתי ספר או תלמודי תורה בעם ישראל תקנת רבי יהושע בן גמלה עכשיו זה במקרה יוצא שהם באמת קשורים למה למה בתי משפט ותלמוד תורה קשורים יש לי מישהו רעיון שבת ערב אז א' נכון התקנה תהיה טוב נקרא את התקנה אבל שהתקינו שיהיה בכל עיר כל פלך ופלך ומה שנתן לי השראה לדבר הזה הוא אתם יודעים שמרן הרב מרן הרב קוק היה כן הישיבה הייתה בעיר אבל הרבה פעמים הוא היה מטיל עם הרב חרלפ לעיר העתיקה אז בספרים כתוב שתמיד משך אותו רבי יהודה החסיד בחורת רבי יהודה החסיד למה המקום הזה משך אותו אז הרב היה אומר לרב חרל כי פה היה אמר פה היה הבית דין של רב שמואל סלנט ופה תלמוד תורה עץ חיים מי שיודע היום איפה שהיום אוהב ציון א איך קוראים לבית כנסת הרב הזר היה ליד ליד איך מנחם ציון מנחם ציון מנחם ציון שם היו חדרי התלמוד תורה תלמוד תורה של העיר העתיקה תלמוד תורה עץ חיים המפורסם שרב לוין היה משגיח בעץ חיל בתלמוד תורה אז בעיר העתיקה תלמוד תורה היה כלומר שם היה גם בית דין של רב שמואל סלן ושם היה גם תלמוד תורה וכנראה יש קשר ביניהם בסדר זה לא סתם אני אומר אז תראו יש תקנה ספחות הדף הגמרא במקור שש הגמרא שואלת ככה פעם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמל שמו שילמלאו נשתקחה תורה מישראל שמתחילה מי שיש לו אב ולמדו תורה מי שאין לו אב ולא היה לומד תורה מה י דרוש ולמטתם אותם נכון למטה אותם לכם דבר דבר ב שבך בביתך אומר חז"ל מה מה זה ולמדתם אותם מצווה עלב ללמד את בנו אז בהתחלה דרוש מה היא דרוש לדתם אותם ולימדתם אתם זה היה ההתחלה התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים בסדר כי מה קרה היו יתומים שאין להם אוהב או אני יכול להוסיף בסוגריים היו אני יודע מה אנשים שאבא שלהם בחיים אבל הוא בחוץ לארץ הוא בעסקים הוא לא נמצא אז מה התקינו אז התקינו שכל ילדי ישראל יגיעו לירושלים נכון התקינו שיעור מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים מה היא דרוש תשובה כי מציון תצא תורה כלומר דרשו כמציות תצאי תורה הוא דבר השם ירושלים כן הרבה פעמים הגמרא מביאה תחילת פסוק בהנחה שאנחנו יודעים את סוף הפסוק אז כי ציון תצא תורה דבר שם ירושלים אבל ציון בירושלים זה אותו דבר כן ארץ ישראל נקראת על שם ציון בסדר אז תרוש כמציות תצא תורה דבר השם ירושלים אז מה השאלה זה דבר השם כי מציאות תצא תורה לכן צריך להיות בירושלים. תוספות אומר, למה ירושלים? תראו תוספות במקום. תוספות מקור שמונה אומר, מה מיוחד בירושלים? תשובה אומר התוספות. לפי איש היה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון ליבו יותר ליראת שמיים וללמוד תורה. כדדרשינן בספרי למען תלמד ליראה גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמיים ועבודה היה גם הוא מכוון יראת שמיים ועוסק בתורה תוסט מאוד מאוד חשוב מסביר לנו גם את מעשר שני מעשר שני בעצם עושה כולנו כהנים כאילו אנחנו עושים מעשר ואת המסר אנחנו צריכים לעלות לירושלים ולאכול בירושלים בטהרה אז מה אם זה שלי תן לי לאכול איפה שאני רוצה למה אני צריך לעלות לירושלים ולהתאר ולהיות בתוך ירושלים. תשובה אומר התוספות, תקשיב, בירושלים יש אווירה קדושה בירושלים יש את בית המקדש בירושלים כהנים בעבודתם, לביאים ושירם וזמרם. בירושלים יש את בית הדין הגדול בירושלים, כן? בלשקת הגזים, יש את חכמי הסנהדרין. ירושלים עיר של נביאים, של כהנים, עיר של הרבה תלמידי חכמים מבית הדין הגדול יושב שם. אז בטח ובטח שיש שם ישיבות, יש אווירה קדושה בירושלים. וכיוון שיש אווירה קדושה בירושלים אז אדם שבא לירושלים הוא סופג רוחניות, הוא סופג יראת שמיים. ולכן אומרת הגמרא שבהתחלה אבאמינה היה ללמוד בירושלים. אבל מה אומרת הגמרא? אז למה זה לא נמשך? אומרת הגמרא נכון אז התקינו שיהיה יושבים מלמדי תינוקות בירושלים כן מה י דרוש כי מציון תצא תורה ועדיין מי שיש לו אב היה מעלהו מלמדו אבל מי שאין לו אב לא היה עולה לא היה לא היה עולה ולמד התקינו שיהיו מושיבים בכל פלך ופלך ומכניסים אותו כיוון שטז כבין יז גם פה כי זה קצת זה קצת כאילו תמוע התחלת מלמדי תינוקות עברת לבין כן 16 17 אבל התשובה היא כי אמרו ירושלים זה עדיין מה קרה קרה שמי שאין לו אב לא היה מעלה אותו לירושלים אז יוצא שהיתומים לא הרוויחו מהתקנה הזאתי אז הרוויחו שיעשו בכל פלך פלך זה כאילו מחוז נגיד מועצה מקומית אבל עדיין מועצה מקומית זה רחוק אז איך אפשר ללכת אה איזה אפשר ללכת אז לכן אמרו כבן 15 כן 16 איזה גיל שכבר יכולים ללכת יכולים לא צריך לדאוג להם נכון אומרת הגמרא ומי שהיה רבו כועס עליו מבעד בו ויוצא מה אתה מתחיל ללמוד בגיל 15 16 גיל כזה זה כבר א איך אומרים זה כבר בית חולים לפצועים אתה צריך לעצב אותו ילד קטן אתה יכול לעצב אותו חנוך הנהר על פי דרכו נער על פי דרכו אתם יודעים יש פירוש מה זה חנוך הנהר על פי דרכו המשלה הקדוש מביא שתי פירושים הפוכים אנחנו בדרך כלל אומרים לחנוך לנער צריך את הדרך שלו אבל הוא מביא בשם א אחד מחכמי צפת השלב מביא אומר חנוך לנער על פי דרכו נראה לך שאפשר לחנך את הנר על פי דרכו אם אתה תעשה מה שהוא רוצה רוצה חופש רוצה הפקרות אז אז גם מתייסקים יסור ממנה אז הוא ישאר מופקר כל החיים מדבר את זה עלבית כנסת שלא לתת לילדים לדבר בבית כנסת והכל אז איך זה מסתדר עם מה שאנחנו לומדים תמיד חנוך לנער על פי דרכו אמרתי התשובה היא אתם יודעים שתי פירושים מה זה נער יש משה רבינו והנהר נער קרוב שמואל והנהר נער נער זה תינוק ונער זה גם מה שאנחנו קוראים לו גיל הנהרות אז גיל של ילד זה בסימן שאלה נראה לך שילד אתה תחנה חנך אותו לפי דרכו. הוא רוצה חופש, הוא רוצה הפקרות. אז אם תחנך אותו לפי דרכו, גם כזכו ממנה. לכן מה פתאום תחנך אותו? כך אומר השל הקדוש. אתה מלמד ילד לדבר בית כנסת, לקשקש בבית כנסת, לעשות אז אחר כך הוא מדבר, אחר כך שאתה רואה מבוגרים דברים בבית כנסת, תדע לך שאבא שלהם לא הקפיד עליהם על קדושת בית הכנסת שהם היו קטנים. אבל בגין מבוגר אתה אומר הפוך הנוכנר על פי פה כבר לא יעזור כוח. שח הגמרא אומרת נכון מי שאם אתה תקה את הבן שלך בגיל בוגר אז איך אומרים אתה עובר על לפני עבר לא יותר הוא יקה אותך זה כבר מאוחר מדי בקיצור אז ראו שזה מאוחר מדי סגור סוגריים רוא שזה מאוחר מדי גיל 16 17 אז לכן מה התקינו כן אז מי שהרבו כועס עליו מבו ויוצא עד שבא יהושע בן גמלה ותיקן שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסים אותם כן שש כבן שבע אז הוא תיקן שלא רק במחוז זה תלמוד תורה אלא יהיה בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך אתם שומעים בכל עיר ועיר בכל פלך ופלך כוונה היא אין אישוב בלי תלמוד תורה כמו שיש 10עשרה דברים שצריכים בכל יישוב צריך אומן צריך ככה צריך זה צריך תלמוד תורה כלומר חוק לימודים חינם מה שהיום קוראים חוק לימודים חינם זה תקנה קדומה של רבי ש בניין אנחנו הבאנו את המצאת בתי הספר לעולם בסדר מי רבי שוא בן גמלה או דימי בית שני עכשיו רבותיי אני חוזר שנייה לתקנה הראשונה נראה לכם הגיוני שהביאו את כל ילדי ישראל לירושלים והבעיה הייתה רק היו איזה כמה יתומים שאבא שלהם לא העם לכן שינו את התקנה נראה לכם הגיוני ימי בית שני אין השאות הולכים על גמלים ועל חמורים מי ידאג להם אחד עכשיו שפתח את הראש אחד פתח את הסנטר אחד זה מה עם אוכל מה עם לינה מה עם לטפל בהם מה מה הולך פה איך יכול להיות היום היו מסתדרים תביאו תנסו היום עם אוטובוסים להביא את כל ילדי ישראל לירושלים תבנו להם פנימיה תבנו להם תעשו ביביסיט זה לא ילך זה צריך ככה זה עשה ככה זה זה אתה לא יודע מה הקופת חולים שלו זה אתה לא יודע מה זה זה קרה ככה זה הבנתי איך אפשר איך אפשר כל ידי ישראל להגיע לירושלים מה יש לכם תשובה מה אתם אומרים איך למדתם את הגמרא פשט גמרא והרי שאני לא מדברת על בן שסו בן 17 הרי שם מדברת על מלדי תינוקות אני מדייק שמים לב כתוב נכון שבתחילה מי ש כתוב ככה התקינו שיעור מושבים למדי תינוקות בירושלים שלד תינוקות זה זה ילדים קטנים שזה יהיה בכל עיר בעיר זה עדיין יהיה אווירה של ירושלים או יפה לכן אני אומר התשובה היא רבותיי זה לא היה פרקטי מעולם אף פעם אבל בכוונה הגמרא כתבה משהו שיש לאבא מינה שהוא יהיה הוא לא היה ש אני לא מאמין שהיה פעם אחת שהצליחו לירושלים להביא את כל אולי הביאו ליום אחד אבל לא ל למערכת לימודים של שנה זה לא היה זה לא היה לא רק בגלל היתומים זה לא היה כי זה לא זה לא פרקטי זה לא מעשי אבל רבותיי אם הגמרא הייתה מדלקת על השורה הזאתי של אהבה מינה לא היית מבין מה הוא תלמוד תורה בעם ישראל כתה יכול להבין תלמוד תורה בעם ישראל בית ספר כמו שהיום אומרים מה זה בית ספר היום הם אומרים בית ספר. מה זה בית ספר? ב ש לומדים ספר. כלומר בתלמוד אבא לומדים ידע, לומדים מדע. אבל כשחז"ל אומרים לך שאני רציתי באידיאל בחזון רציתי שמה? שהתלמודי תורה יהיו בירושלים. אז בעצם מה אני אומר לך? שבית ספר או תלמוד תורה או ישיבה זה לא רק תורה. מה אתה לומד? זה לא רק טקסט, זה לא רק ידע, זה לא רק כמה דפי גמרא למטה, אלא העיקר העיקרי מה הוא מה העיקר? יראת שמיים מה שאומר התוספות. למה ירושלים? כי בירושלים מקבלים יראת שמיים. כלומר, בירושלים יש שימוש לבדי חכמים. בירושלים אתה רואה גדולי ישראל, אתה רואה את הדיינים, אתה רואה את הכהן גדול, אתה רואה כהנים יוצאים בית הקדש, נכנסים בית הקדש, אתה רואה את האווירה קדושה כדי לחנך לא מספיק ידע, צריך אוירה קדושה. אתם יודעים החתן סופר פה כותב שהתקנה בירושלים היא לא רק לתלמידים, היא גם למלמדים, גם מלמלדים צריכים להתחזק ביראת שמיים, גם המורים צריכים להתחזק ביראת שמיים כשהמורים נמצאים בירושלים, הם מתחזקים ליראת שמיים גם הם. נכון? מה אתה יכול ללמד בלי יראת שמיים? יש בנפש הרב את יודע אחרי שהרב נפטר רב צודה הוציא שנה טירתו נפש הרב יש שם מספר שחפצו לעשות איזה כנראה זה היה בבוס כ רצו או לא יודע אולי זה כבר ביפו אבל הוא אומר רצו לעשות א כן חדר שהיו עם הורים יתרי שפה אבל חסרי יראה כן כלומר ידעו לדבר עברית טוב אבל לא כולם היו ירי שמיים היו בגולחים בתר אז אמר הרב מותר שיהיו אלגים אבל שיקראו את הפסוק ותקנכם לא תגלכו אז יקימו את הפסוק הזה מאשר ידעו לקרוא עברית יפה אבל הם לא מקיימים את התורה איזה יראת שמיים איזה דוגמה אישית אם המלמד שלך עם המורה שלך עם הרב שלך לא מקיים את התורה הרי דוגמה האישית היא א'ב אבל החידוש של הגמרא שבלי אהבה מינה שכל תלמודי התורה צריכים להיות בירושלים לא הייתי יודע שעיקר הלימוד הוא יראת שמיים עיקר הלימוד הוא שימוש תלמיד חכמים לראות ספר תורה חי מה שהגמרא אומרת אני כן הגמרא בסוף מכות הטיפשה היא בבלי אולי טיפשי שעומדים מקמי ספר תורה לאדים כמ תלמידי חכמים תראה תלמידי חכמים ואז המסקנה תהיה רבותיי שגם אם זה לא פרקטי ומה גם אם זה לא פרקטי ואתה בסופו של דבר מה אתה בסופו של דבר מוותר על האיין ואתה עושה תלמוד תורה בכל עיר ועיר בכל פלך ופלך אבל תנסה לעשות את התלמוד תורה בכל עיר ועיר בכל פלך ופלך כמו ירושלים כאין ירושלים תבין את הרעיון של ירושלים ותעשה את זה כאן ירושלים תביא את הילדים פעם בנדמה במסיבת חובש תביא אותם לרב נמץ על ירושלים תעשה פעם אינסטיור תביא רם גדולי ישראל תביא אותם לירושלים תשים את התלמוד תורה ליד ישיבה ליד אברכים ליד תלמידי חכמים אם הבנת את הרן של ירושלים אז אי אפשר פרקטי אבל אם אבל אבל דרך הרעיון אתה מבין מה צריך להיות בתלמוד תורה מה צריך להיות בבית ספר ואז אתה בונה אותו בקונספט שהוא מתאים שהוא שהתלמיד לא רק קבל רק א זה אלא אתה מקבל יראת שמיים פוגש גדולי ישראל תבין גדולי ישראל הבית ספר יש פה עכשיו ידידי הרב עזר האריה נמצא פה איתי למדנו אותו בכיתה ביחד אנחנו היה לנו אה המנהל היה הרב מרדכי טובן בוגר ישיבת קרב ביבנה ממש מהתלמודים הבכירים הוא היה מנהל הוא היה מביא לנו גם מביא אותנו לגדולי ישראל גם מביא גדולי ישראל אלינו לבית ספר כל שנה בחודש אלול או בעשרתי תשובה היו הולכים לרב נמן מנצהל אני כבר לפני 45 שנה זוכות את הרב נמסלם תלית דו תפילין היינו שים ככה בכניסה לבית שלו כל ספר כל שנה הרב שלום משש רב שירושלים הגיע אלינו כל שנה הרב אבדיה יוסף הביא גדולי ישראל אתה פוגש זה משהו אחר אתה רואה גדולי ישראל זה לא אותו דבר כמו שאתה לומד רק מספר אתה פוגש אתה חווה אתה מתרגש זה הרעיון של וזה לא היה אפשרי להילמד אלמלא הגמרא הביאה אבאמינה שהיא לא מסת בסדר זה ברור כן אומרים נכון שח ש נגיע לעניין כי אנחנו בסוף לא נגיע למשפט כן שר ישראל היא קדושה מכל הארות ירושלים היא קדושה מכל הארי נכון אז יש משהו בירושלים שהיא כן שגם אם אין בה את כל דרך חכמים כן יש בה קדושה גברצה נכון נכון נכון נכון אבל אבל אתה רואה שהתוספות עבר שבסר שני אתה רואה הוא בפירוש דיבר על תלמידי חכמים שמסתובבים מירושלים רבותיי דרך אגב יש לי עוד דוגמה טוב אני אני קודם כל אגיד מערכת המשפט כדי שאתה העיקר לגמור ואני אתן לך קרות דוגמאות רבותיי זה התשובה לגבי משה רבינו אם אתם שואלים אותי וזה מאוד מאוד חשוב מה הכוונה משה רבינו גם בלי יתרו היה מבין לבד שנבול תיבול גם אתה כל גם כולם אשר איתך הוא לעולם לא חשב שאפשר להחזיק מערכת משפטית של אדם אחד אבל תשימו לב מה הוא אומר כי יבוא אליי העם לדרוש ראש אלוהים אתה א א כלומר יתרו הוא רגיל אומות העולם גם באומות העולם יש שבצנו להקים מערכת בתי דין כן אין מדינה בעולם שיכולה להסתדר בלי מערכת משפט או בלי מערכת בתי דין אחרת תהיה אנרכיה אז צריך משפט צריך בתי דין אבל מה זה אצלם בתי דין ובתי משפט פטירת סכסוכים עבריין בית דין פלילי מישהו שעבר על החוק או יש סכסוכים או יש דיני מונות אז צריך בית דין אבל הכל זה מה שנקרא לפתור בעיות. יש בעיה צריך לפתור. אומר לו משה רבנו, אתה לא הבנת. אצל עם ישראל הבית דין הוא לא רק לפתור בעיות הוא דרישת אלוהים. אדם רוצה לדעת את האמת. כן שהרב מרדכשטרבר זכר צדיק לברך היה אומר שלמדנו מסכת בבאמציע כן שניים אוחזים בטלית. אז הוא היה אומר שניים שרבים על הטלית באמת הם לא כי הם חמדנים כל אחד רוצה את הטלית אלא הם באים לבית דין. רוצים לדעת אני לא רוצה לקחת פנימה שלא שייכת לי אני רוצה לדעת מה הדין האמיתי איזה שייך לי או שייך לך כאילו זה דרשת אלוהים אמיתי דרשת אלוהים גם בדיני ממונות לא כי אני חמדן ואני רוצה והוא רוצה אלא אנחנו רוצים לדעת מה הדין האלוקי אבל גם אם לא הגיעו לכך רבותיי גם אם לא הגיעו לכך אני מדגיש גם אם לא הגענו לדרגה הזאתי זה האידיאל שצריך להיות במערכת בתי דינים על פי התורה ולכן תראו מי אנשים שצריכים לבחור אותם כדייינים אנשי אמת ירא אלוקים שונאי בצע איזה אנשים רבותיי כן מה זה הרב אומר אני מתחבר לי תודה רבה תודה רבה רם זכות אותו שתו שום דם לצמו לגבי בתי ספר הוא אומר גם אמר רב יהודה הרב לגבי רבי יהודה בן בבא והרב זכר אותו אשתו יהודה בן שהוא מסר את המשו על הסמיכה כלומר יצא שהחיבור למשה רבנו הואחיבור לביתי עסר יפה מאוד, יפה מאוד. אני אגיד לכם יותר מזה, כי השמיכה זה אותו דבר. הרב יגיד כאילו איך זה יבוא לידי ביטוי שיהיה לנו דיינים במילים אחרות, שניה, קודם כל נסביר מה שרב אומר זה פילאים. אנחנו בעצם אומרים, תקשיב, אני בכוונה עצבתי את משה רבנו בהתחלה כדיין יחידי כדי שתבין אני רוצה דיינים כמו משה רבנו, לא הצלחתי אבל יהיה חתיכה של משה רבינו. איך הגמרא אומרת על גדולי ישראל משה שפיר כאמרת. מה אומרת שכשהמורא אמר איזה משהו טוב קראו לו משה רבינו כי הוא מבחינת משה רבינו הוא ממשיך את התורה של משה רבינו אומר הרב זרי השמיכה בישראל זה המשך של משה רבינו יש סמוכים כן סומכים דיינים סומכים את הבית דין הבא בית דין הבא יש מסורת השמיכה על זה רבי יד בן בבא מסר את הנפש על השמיכה כלומר אנחנו מחפשים כמו משה רב אה אי אפשר להגיע למשה רבינו רבותיי וזה הבדל גדול אגיד לכם כל השיעור הזה אני פעם ראיתי איזה מאמר באחד האלונים ומה זה הצטערתי עליו על זה על זה על זה פתאום היה לי את כל הרעיון של השיעור כי אותו רב מה טען אותו רב טען תראה מה אתה רואה מאיתו אתה רואה שיש לך אידיאל גדול ויש לך חזון גדול אבל הוא לא מכיל את הכלים והוא לא פרקטי אז כל תורה שאין לה רגליים אז היא לא עומדת אז לכן עדיף להתפשר ולכן עדיף להתכוט ותעשה משהו שהוא יעיל ולא משהו שהוא גדול ואני אומר רבותיי בדיוק הפוך פרשת תרו בדיוק הפוכה היא ידעה שיש דברים שהם לא עומדים במציאות אבל בכוונה התורה מציבה דברים כאב אמרינה. כי מאבנה יהיה לך חזון. אל תתפשר. תיקח את המשה רבינו הכי גדול שיש לך בדור. תיקח את המישהו שהכי מתאים להיות משה רבינו. תיקח את המישהו שאתה מגיע לבית דין אתה מתרגש. אני אומר לכם, אנחנו מגיעים תלמידים, אנחנו עושים כל שנה סיור בגדולי ישראל, הישיבה. לוקחים את הישיבה לגדולי ישראל. ביום אחד הולכים מ לגדולי הדור. לפעמים אתה אני נכנס אני אני כאילו מזיע התרגשות לא רצתי לא זה אתה רואה אדם גדול אתה אתה זה זה פועל עליך רבותיי אני אני אומר הרב מזר הייתי אנחנו זכינו לשמש אנחנו שני ראשי ישיבה בזמנינו היו באמת מגדולי ישראל שבת ברכז הרב היה רב אברום שפיר הזכר צדיקה והרב שאול ישראלי שניהם היו דיינים בבית הדין הגדול בתקופה בתקופת הזוהר תבינו שהיו בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית עריות אני מדבר איתכם על הרב אלישיב, הרב אדה יוסף, הרב מדכי אליהו, הרב יוסף קפח, הציצץ אליעזר, הרב אלדנברג א הרב ג'ולטי באמת היו גדולי ישראל. אתם יודעים למה? למה איך אתה מרגיש שאתה בא ואתה מרגיש מה זה כי תבוא אליי לדרוש אלוקים? קודם כל אתה רואה הבית של הרב פתוח. אין לו טלפון מסונן, אין לו כתובת חשויה, אין לו חומה, אין לו איזה מיליה שעושה חופש בחוץ לארץ, רק עם השופטים והזה. יש לכם הם שופטים כאלה? אתה יכול היום להגיע לטלפון שלו? אתה יכול להגיע לכתובת של מישהו? לתם פתוחה. אתם יודעים, מאז ומעולם אף בית דין בעם ישראל היה גם רב. רב זה אף בית דין זה קהילת קודש בוש קילת קודש זה. למה? הוא יושב בתוך עמו. הוא נמצא בבית כנסת. אתה יכול לבוא אליו, אתה יכול לסוח איתו. אין דיסטנס. הוא דיין, הוא גדול, אבל יש לך קשר אישי. כשאתה בא אליו אתה יכול להרגיש מה זה דרישת אלוקים. אתה רואה יהודי צדיק, אתה רואה יהודי שכסף לא מדבר אליו. חייב לספר לך. אני פגש יש לי הרחמי גר ליד מישהו שק בשם ניסים היה עושה את הקנטרינג לרב עובדיה יוסף. היה עושה את השמחות. אז תמיד משפ אומר לו תמצא לי סיפורים ככה. אתה יש לך סיפורים מהמטבח, מה שנקרא שאחרים לא מכירים. אז הוא אומר לי פעם אחת אני בא אני מסדר את הסלון והכל ואני ככה מסדר את הספרים ואני פתאום רואה בספרים אני אומר אני רואה צ'ק צ'ק עם מספר דולר משהו כזה 50 אל דולר עבר התאריך ואני שואל את הרב מה זה אז הרב אומר זה סימניה של הספר אז הוא שואל את הרב למה הרב לא בדא את זה עבר את התאריך אומר לו הרב זה שוחל זה כסף לא כשר מי שנתן לי את זה אני לא סומר שזה כסף כשר אז זה סימניה על הספר לא כל לא כל צ'קפודים זה כסף לא כשר מבינים כשאתה בא ככה אתה רואה רב לא הלך לא הלך לחופש אתם יודעים היהודי מהבוקר ערב אז אתה מבין מה זה דרישת אלוקים בסדר אז אין מישהו כמו משה רבינו אבל יש דומים למשה רבינו הדומים למשה רבינו ואתה לא היית לומד את הפרשה הזאתי בלי שהתורה הייתה אומרת לך כלומר במילים אחרות וזה התשובה על ספר דברים משה רבנו רצה לעשות כמה שבועות לדון מהבוקר עד הערב כדי שאנחנו נבין מה נערכת משפט בעם ישראל כדי שאנחנו נבין איך צריך להיות בתי דין בעם ישראל כדי שאנחנו נחוש מה זה מערכת אמיתית של צדק ויושר של מה זה אנשי אמת מה זה שונא בצד דרך אגב גם אפילו הוא לא אומר ליתרו את דרו אומר דבר הגדול את הדבר הקשב הדבר הקל משה רבינו אומר את הדבר הגדול כן כלומר לפי יתרו תלוי אם זה סכום גדול אז יהיה בית דין לזה אם זה סכום קטן בית דין לתביעות קטנות אצלנו לא הקשה קשה יכול להיות דיון של 100 ש₪ וקל יכול להיות דין של מיליון שקל קשה זה השאלה שלא מה באמת הזה וגם תזכרו כל הבתי דין האחרים אחר כך יהיו תחת בית הדין הגדול כלומר יש בית דין בכל עיר ועיר וכל פלך ופלך יהיו כפופים לבית הדין הגדול ובית הדין הגדול זה כאילו משמה יוצא תורה לישראל זה המשך של הר סיני אז יש היררכיה יש כפיפות כלומר לוקחים את הגדולים לוקחים את היראים אם היינו זוכים לכך וזה מה שהתורה בעצם מלמד אותנו זה כך אמור להיות מערכת המשפט א בישראל אני אתן לכם עוד שתי דוגמאות זה אנחנו נסים כי עבר הזמן נכון צודק או יש לי עוד 10 דקות מה נגמר אז רק שתי שתי דברים קודם כל אתם יודעים הדרשה נפלאה של עין תחת עין אה נכון אה מה שהתורה אומרת א עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל מה חז"ל אומרים הגמרא בבא קמה בדף פד אומרת כך עובל אומרת לא מביאה 1000 דרשות למה זה רק ממון אז אתה שואל את עצמך למה התורה כתבה את זה ביד תהחתיים אם זה רק ממון אז תכתוב ממון למה לבלבל אותי למה לכתוב משהו שאחר כך קראים יגידו לא זה ככה ואנחנו נגיד ואנחנו צריך להביא הוכחות בתורה שמעל פה רב ציודה יש על זה כן תורה נפלא חוזר על זה הרבה פעמים בזכות רב ציודה מה הוא אומר גם פה אתה צריך להבין את האבאהמינה אהבה מינה היא עין אם היה כתוב רק ממון אתה היית אומר טוב בקטנה הוצאתי עין של החבר שלי בסדר ישלם לו 50 אלף שק הכל בסדר לא לא באמת אין לזה תחליף יש דברים שאין איזה תחליף. התורה בסוף הרב סודה היה מביא את המשל מהזוהר של אבא ואמא. זה כמו הילד עושה משהו רע אז אבא מרים את המקל הולך להכות אותו ואז הבן מאוד מפחד ואז הוא הולך לאמא ומחבק אותה. אז כן הזוהר אומר אין סתירה אבא ואמא הם ביחד האבא צריך להפחיד אותו. תשמע אסור לעשות דברים אסורים. אוי ואבוי אבל חס ושלום האבא לא באמת רוצה להכות אותו. כן. נגיד ילד או תקחו דוגמה יותר טובה. ילד הכניס יד בחשמל נותן לו מכה. הוא ילד רץ לכביש הוא נותן לו פליק שלא יעיז עוד הפעם כי הוא חס על הילד שלא ידרץ אבל הילד עכשיו מרגיש נטוש אז הוא הולך ומחבק את אמא שלו אמא שלו מחבקת אותו זה לא סתירה זה אבא וזה האמא אומר הרב ציודה ככה ככה עין תחת העין אתה חייב ללמוד אבא מינה אבא אמינה זה להוציא לך את העין נכון שבסוף התורה יכול להיות רחמנית בסוף מידת החסד שולטת יותר ממידת הדין אז נותנים לך ממון אבל כשאתה קורא פעם ראשונה וזה מה שאתה רואה אתה נבהל מה עין ואז כן טוב לא שהבעלה הזאת תישאר לך רושם. בסדר? אני אסיים בעוד דוגמה אחת גם קשורה עכשיו למלחמה. אני לא יכול להתפק אבל בזה באמת דקה ואני גומר. אתם יודעים שסעל הפסוק שקראנו בשמחת תורה שמח זולנו בתך ישכר בו עליך. מה הנציב אומר? צי יש פירוש נפלא. תמיד בדרך כלל אומרים שכר וזבולון. אומרים מה זה ישכר וזבולון? זה תורה ועבודה. זבולון היה אסכר היה אחר בורגרם יושב אל השתיים לומד תורה שופט והכל וזבולון היה מפרנס אותו. ככה תמיד אומרים. אבל הנשיא אומר אבל למה כתוב בו עליך מחזולו בסדרך ישכר בועליך ממתי באוהל אוהל בארץ אנחנו נשים בבתים לא באוהל אנחנו לא בדוים לכן אומר הנציב אומר הנציב והפרוש שם לא אוהל הכוונה היא אוהלי מלחמה אני אקרא לכם לעולם זאת הייתה על ישראל שעה שיוצאים במלחמה ייחדים אנשים לתורה ולתפילה כל היום שיוצאים עם הלוחמים לאועלי השדה כדית במדרש רבא כזה אולי מחנה שעל שדי המלחמה עוסקים בתורה ובתפילה ישכר בעצמו לא היה בעלי המלחמה עד בו דוד אבל מה הוא עשה הלכו עם זבולו לתורה ולתפילה ט אומר על הציב תשמע הביא את זה מדרש פרשת פנחזק היו הולכים את חכמים לאועלי השדה תגידו איזה הגיוני מה אתם באמת רוצים מחר כל הישיבות ישיבת קרם בבנה ניקח אותם עכשיו לאיך אומרים שיתחי קינוס בעזה זה ניקח אותם מה זה זה לא פרקטי תשובה אני חושב שאותו דבר למה נציב אומר לך שמחז כשאתה לומד תורה בשעת המלחמה באולי המלחמה מה? מה? אז אתה מה? אתה מרגיש את המתח? אתה שומע לא עלינו על הרוגים, אתה שומע לא עלינו על פצועים, אתה מרגיש את הדריכות, אתה מרגיש את האחריות, אתה מרגיש כמה התורה משפיעה וכמה אתה צריך להתמיד יותר ויותר. זה נותן לך יותר אחריות, נכון? אז גם אם בסוף זה לא פרקטי ואנחנו לא יכולים לעשות את זה, אבל תלמד את דברי הנציב הזה, איך אומרים? תביא את המלחמה, אליך לבית מדרש, תביא אותו לישיבה. כשיש מלחמה נרגיש שזה מלחמה לא נהיה עדישים כאילו יש פה איזה מלחמה מקום אחר ואנחנו במקום אחר בעולם נרגיש את המתח כן כלומר יש דברים שהם לא יסימים אבל תדע לך לעולם זאת על ישראל כמו שאומר הנציא כשיש מלחמה תלמידי חכמים בחורי ישיבה צריכים להרגיש את המלחמה צריכים לקחת יותר אחריות על התורה יותר אחריות על הלימוד יותר אחריות על ההתמדה וכמובן זה מרבה זכויות ללוחמים אז א בסדר אז איך אומרים אנחנו חושב שזה ברור היום אני חושב שלא מתקרבים היום אני חושב שככל שאנחנו איך אומרים ככל שמערכת המשפט יותר עקובה אז אנחנו מבינים היום במה אנחנו מצפים ומה זה השיב השם ק שצתחילה ועשר ממנו יגון להנחה זה הברכה היחידה ב-18 שאנחנו אומרים עסר ממנו יגון להנחה אז יש לנו הרבה יגון והנחה להסיר מאיתנו אבל איך אומרים לא שום רפורמה לא אנחנו אף פעם לא לשכוח את החזון החזון הוא השיבה השטנים הראשונה צפרת תחילה ורק אחר כך יקר להחיר הצדק קריאה נאמנה שנזכה להשבת המשפט משפט התורה בישראל להתחלת כל המדינה איך אומרים זה היה החזון של הרב הרצוג עוד לפני קום המדינה בהתחלה הבטיחו לו שזה מה שיהיה הוא כתב על זה ספרים אז שנזכה שזה יתממש עוד בימינו בעזרת השם איך אומרים בסופם לזכות תוך זה נזכה לגולה שלמה אמן כי רצון เฮ [מוזיקה]