גרמא | הרב עידו הבר, ישיבת ירוחם ואב"ד ארץ חמדה דרום | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] טוב שלום לכולם באמת התרגשות גדולה כמו שהרב אידו אמר להיות חלק מהמקום הזה חלק מהכנס חלק מהחזון שבאמת הרב אידו מהמובילים שלו אני נוהג להתחיל כל דיון שאני אומר לבעלי הדין שאנחנו לא עומדים אף אחד לא עומד לדין בפני כולם אנו עומדים לפני ריבונו של עולם אלוקים ניצב בדת כהל דין זה השראת שכינה ובית הדין הוא הצומת שבין בית המדרש שביין התורה המעמיקה שאנחנו עומדים בבתי המדרש לבין החיים והמציאות והדרכה על פיהם זאת השראת שכינה אז החזון הזה לאורך השנים והכנס הזה הוא חלק מהשרת שכינה שנזכה בעזרת השם שתלך ותגלה בצורה מלאה אני אתחיל מדוגמה אחרי שהרב אידו תבה עקרונות כלליים נתחיל מסיפור נתחיל מהסוף נלך אחורה מעשה שבא לפנינו חלק ממעשה בצורה מטושטשת בבית הדין שבדרום קבלן לא מנוסה לא מורשה לקח על עצמו פרויקט שיפוצי מורכב בלי לחתום על חוזה בצורה מסודרת ו אחד הפרויקט גדול מאוד גדול עליו בכמה מידות ואחד ה אחד מנקודות הכשל המשמעותיות א היו בשיפוץ קומת המרתף של אותו מבנה גדול כאשר הוא השקיע זמן וכסף רב בשיפוץ קומת המרתף והוא לא השקיע ולא טיפל מסברה דיליי באיטום של המרתף א נעשה איזשהו דיון בין הצדים לא ניכנס לכל הפרטים ובסופו של דבר היייתה החלטה לנקות באיזשהו פתרון גרוע ואחרי שכל הפרויקט הסתיים הגיע החורף ברוך השם ואיתו גם נזכה הרטיבות א יש לנו המון תיקי בנייה ש ליקויי בניה הרבה מאוד דברים שקשורים לרטיבות ופה זה היה קשל רציני מאוד מעבר לנזקים שנגרמו לשיפוץ עצמו שזה הפסד כספי רב נגרמו נזקים גם ל לרכוש של דיירים שבעל המבנה שיקן באותו מקום ונגרמו נזקים גם לשם הטוב של אותו מקום לאור ההתנהלות ולאור נזקים ארוכי טווח שנגרמו לסוחרים אז דיון מעניין וכמובן שיש לנו פה כמה סוגים של גרמה כמה סוגים של גרמה וכולנו מכירים את הגמרא בכמה וכמה מקומות שאומרת שגרמה בנזיקין פטור פטור אבל אסור אומרת הגמרא בבא בתרא פטור חיה בדיני שמיים אומרת הבריתה בב קמה אבל פטור ואנחנו צווים פה בפני שאלה גדולה מה עושים מה עושים האם לחייב האם לא לחייב אני רואה את כל תלמידי החכמים שנמצאים פה אני בטוח שכולם כבר מתחילים לגלגל את כל הסוגיות על גרמה וגרמי וא פ עובר הגבול את קונקס דינ הדגר מי של הרמבן שיטת הרמבם כל הדעות ככה איפה בדיוק זה עומד זה גרמה או גרמי חייב או פתור המקרה בא לפנינו בבית הדין של ארץ חמדה הגזית דרום וכל מי שחותם על הסכם הבוררות של ארץ חמדה גזית אנחנו לא דנים מי שלא חותם על הסכם הבוררות סעיף שש בהסכם הבוררות על פי אחד מכנסי הדינים שהרב ידו ציין בהתחלה קובע כך הצדדים מתחייבים לשלם בגין זקי גרמה והפסדים של מניעת רווח בהתאם לנסיבות כפי שקבע על ידי בית הדין ולפי שקול דעתו אז הנה יש סעיף מפורש שכל מי שבא לפנינו חתם עליו שאומר שאפשר לחייב על על גרמה אז מה קורה פה האם נחייב כמה נחייב מה המשמעות של זה איפה זה עומד ביחס לדין תורה אם בזה בעצם ביטלנו את כל קונטס דין הדג מי של הרמבן את כל העולם השלם הזה של חו של משפט א זאת השאלה זה מה שאני רוצה להדגים א באמצאות המקרה הזה תכף נחזור אחורה לסוגיות כשה הכותרת הכללית היא ודאי וודאי שלא אנחנו לא מקבלים כבלו את פקודת הנזיקים בחוק הנוסח של הסעיף הוא בהתאם הצדדים הת חייבים לשלם נזקי גרמה והפסדים של מניעת רוח בהתאם לנסיבות כפי שיקבע על ידי בית הדין הוא לפי שיקול דעתו ושיקול דעת של בית דין זה שיקול דעת של תורה זה חושן משפט זה הפוסקים ואני אנסה פה באמצעות הדוגמה הזאתי גם קצת לחזור אחורה לנסות לעמוד על השאלה מה קורה במקרה הזה על פי דין ומה המשמעות של זה שהדברים באו לפנינו אחרי לאור הסעיף הזה ולאור מדיניות בית הדין אז קודם כל נתחיל עם זה שבאמת סוגיית גר היא סוגיה קלאסית שנוהגים לראות וללמוד כמבטא את פר בין המקובל בעולם המשפטי הרחב לבין לביין דין תורה סוגיה שגם הרבה פעמים משתמשים בה כאיזה שהי ביקורת ו שהרבה פעמים מרחיקה באמת אנשים מלבוא לדון בדין תורה רבותינו האחרונים בכללה מורי ורבותיי הגאון רב אברום שפירה זכר צדיק לברכה שזכיתי ללמוד אצלו בישיבת מרכז הרב מורי ורבי רבז בח גולבר גון שזכיתי ללמוד אצלו בארץ חמדה ועוד רבים רבים עסקו בשאלה הזאתי והציעו דרכי פתרון שונים איך אפשר האם נכון ואיך ומה הדרכים שבהם אפשר לחייב בגמה והסעיף הזה בהסכם הבוררות שקודם הקראתי הוא הדרך שלנו לפתור את הבעיה כלומר יש סעיף מפורש אבל גם אחרי הסעיף הזה הסעיף הזה כמו שאמרתי הוא לא בא לבטל את חושן משפט אלא בדיוק ההפך הסעיף הזה מאפשר לנו לדון חושן משפט הסעיף הזה מאפשר לנו לדון לבחון את הדברים ולהכריע על פי דין תורה לפי מדרג שאותו אני א א אנסה לסמן אז קודם כל הגמרא מפורסמת נתחיל עם שתי הגמרות ככה הקיצוניות הגמרא מפורסמת א א ש אחת מהיסודי לגבי הפתור של גרמה הגמרא בב קמה נ עמוד ב' אמר רבי יהושע ארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם וחייה בדיני שמיים ואלון הפורץ גדר בפני בהמת חברו הכופף קמתו של חברו בפני הדליקה הסוחר ידי שקר להעיד וכולי אז יש לנו ארבעה דברים שעושה אותם פטור מדיני אדם וחי בדיני שמיים ובכללם דוגמאות של גרמה פורץ גדר בפני באמת חברו והזיקה נחלקו הראשונים על איזה מה בדיוק הנזק שהיא עשתה א כופף קמתו של חברו בפני הדלקה ונגרם ניזה כלוא נזכה גרמה ש הברייתא רבי שע בן לוי בא ואומר שהם פטורים וחייב רק בדיני שמיים עכשיו מה ההגיון מה ההגיון יש לנו דין אמרנו ל שלכול של משפט עומדת מאחוריו היגיון עומדת מאחוריו צדק חזל באים ומפרטים אותו אנחנו כולנו נוקטים בשיפולי למתם של חזל אנחנו לא באים לכתוב תורה חדשה חס וחלילה הדבר הזה יש בו הגיון יש בו הגיון בשתי רמות א יש בו הגיון מהותי ההגיון המהותי הוא קשור לזה שלהוציא ממון זה דבר קשה כאשר אנחנו מדברים בנזיקין לא מדובר במצב של גנב או גזלן אין פה ממוני גבך אדם גרם לפגע בחברו גרם לו נזק ממוני ואנחנו רוצים לעשות השבה של העובדה שאני גרמתי נזק שבאופן כזה שתייצר חובת תשלומים ולהטיל על אדם חובת תשלומים שהיא לא ממוני גבך לא להוציא המון זה דבר קשה ולכן חזל מלמדים אותנו שהגבולות הם מינימליים ורק כאשר יש באמת מעשה ישיר של האדם הוא אפשר להטיל עליו את את החובה הזאתי דבר שני זה יותר קש זה עניין של גבול גבול החיוב ברגע שאנחנו באים ומרחיבים את החיוב גם לגר עד היכן עד היכן כמה חוק אפשר ללכת רק נדבר על הדוגמה שאני הבאתי יש לנו את הנזק הישיר שהמים גרמו בגמה לשיפוץ יש לנו את הנזק שנגרם לרכוש של הסוחרים יש לנו את הנזק של השם הטוב של המוסד עד לאן נגיע כמה רחוק נרחיב את החיוב ובמובן הזה הצורך לתחום ולקבוע פה זה נגמר וכל מה שקשור לנזקים הוא הכרחי ולכן יש צורך לקבוע תחום לקבוע הגבול וזל מלמדים אותנו איפה הגבול א עובר יחד עם זה התורה חזל גם מלמדים אותנו שיש מצבים שבהם מוטלת אחריות מורחבת יותר אנחנו מכירים אדם דע זיק הדם חיה בארבעה דברים תשלו אחיש והתשלומים האלה של אדם דזי קדם הם קולים בתוכם גם אחריות מורחבת של גרמה יש לנו שבט יש לנו ריפוי אלה דברים שהם גמות והתורה מטילה תחשב בעובדה שמדובר בנזק ככל הנראה חמור יותר אדם דע זיק אדם אז התורה מטילה אחריות מורחבת אנחנו מכירים גם בבריתה של רבי חב רביש רש בב קמה דוגמאות של גרמה כמו שומרים שומר חייב על נזקים שנגרמו כתוצאה מאי שמירה שלו על הנכס ע על הרכוש יש מצבים שבהם התורה מחייבת אותנו אחיות מורחבת יותר מזה כן ב בין אם זה בגלל חומרת הנזק בין אם זה בגלל איזשהי לקיחת אחריות חוזית נאמר ככה כש אנחנו מוצאים בשומרים בנוסף גם ב אדם שהזיק ממון שהוא לא בכלל אדם זיק אדם שבו נאמר שגרמה בן הזיקין פטור ורק אסור או חיב ידי שמיים גם בזה אנחנו יש סוגיות רבות שאנחנו מוצאים שחייבים בהם מדינה כולנו יודעים שמכירים את הגמרא בב קמה צט עמוד ב מביאה לנו דברי רבי מאיר שדן דינה דגרמי וקלן הלכה כרבי מאיר שדי דינה דגרמי כלומר יש בוודאי דעה שסובר שיש מצבים של נזקים עקיפים שאדם מזיק ממון ובכל זאת הוא חייב בהם נחלקו הראשונים מה בדיוק המשמעות של זה ק לקצה כאשר ייש לנו את שיטת רשי בכמה וכמה מקומות שממנו עולה שזו פשוט מחלוקת בתנאים ו ואמוראים האם גרמה בן נזיקין פטור או גרמה בן נזיקין חייב רבי מאיר שמחייב דין הד גרמי פשוט סובר שגרמה בן נזיקין חייב כך הולה ברשי בכמה וכמה מקומות יש לנו בקצה השני את שיטת הרצה שמובא בבעלי התוספות שאומר שבאמת כולם מסכימים שמעיקר הדין גרמה בן זיקין פטור אבל גרמי הוכנס כלומר יש הכרח ראו חזל שיש צורך במצבים מסויימים לתקן שיהיה חיוב מגרמי בדבר שכיח שרגיל לבוא ותיקנו וכך פוסק צווה ולכן אין סתירה בין הכלל של גרמה בן הזיקין פטור לבין רבי מאר שדיין דין הדי גרמי אלא יש מצבים שבהם תיקנו ובתוך נמצאים לנו רוב רוב הראשונים בעלי התוספות הראש ראשוני אשכנ רשו ספרד בראשם הרמבן בסינה דגרמי שבאו וקבעו שאיין מחלוקת אלא יש כו תפר יש גבול שעובר גבול דק ונחלקו בניסוים ואיין כאן המקום יהיה להעריך ולברר את החידושים הלמדנים שעומדים אחרי כל שיטה ושיטה בראשונים למרות שזה בהחלט דבר שראוי לעשות אבל קבעו קריטריונים שונים לשאלה איפה עובר הגבול מתי מחייבים על גרמה שיש לנו את הנושא ש המיידיות את הוודאות של הנזק ועוד קריטריונים נוספים הרבן בגיד דינ דגרמי יש לו חידוש עצום במצבים מסוימים שהוא קובע שברמה המהותית כבר הדבר ניזוק לפני שהנזק בפועל חל ויש לנו את שיטת הרמבם שכמובן יש בה עיקול שורי דעות שונות איך לבאר אותו כאשר הרמבם התשובה לחכ מלוניל בסימן תלב מדבר על חלוקה בין מצב שאדם התכוון להזיק למצב שלא התכוון להזיק כלומר חלוקה לא מבחינת השאלה כמה הנזק ישיר אלא מה המגמה שעמדה בבסיס המעשה א כאשר יש כוונה להזיק לכאורה גם רשלנות פושעת אבל בצורה מאוד מאוד חמורה של מודעות לנזק כאשר הנזק הוא די הוא ישיר ה אלה מצבים שבהם נראה שהרמיוני שצו שזה המוטו של הרמבם אז יש לנו שיטות שונות בראשונים איך להסביר את הפער בין גרמה לגרמי כלומר אם אני אסכם כרגע בזמן הקצר בכותרות שאנחנו עסוקים בהם יש מצבים שבהם התורה הטילה חיוב מורחב יש מצבים שבהם אדם לוקח על עצמו חיוב מורחב ויש מצבים שבהם זה למרות שהנזק הקיף הוא ספיק ישיר בשביל לחייב עליו או לחלופין הוא מספיק חמור בשביל לחייב עליו כמו שככל הנראה אנחנו מוצאים ברמבם לגבי התפיסה של כוונה להזיק אז יש פה עולם שלם שמבטא היגיון מבטא צדק מבטא יושר מחשבה של חזל בשאלה איפה להעביר את התחום ההכרחי בין מצבים שבהם אפשר לחייב למצבים שבהם א אפשר לחייב אז נשאל את השאלה למה בכלל צריך את סעיף שש בהסכם הבוררות שלנו למה עסקו כל רבותינו שאלה האם ואיך ניתן לחייב בגר מעבר למה ש למה שכבר חייבו איש זה שתי תשובות תשובה אחת תחיל מהתשובה שקשורה למה שהרב ידו דיבר עליו קודם לעובדה שככל שהדיון מסועף יותר יש בו דעות רבות ובדין ממונות שמוציא מחברו עליו הראיה קיי מלן שתמיד יכולה נטבע לומר קים לי ולכן אם נזכור פסקי דין בבתי הדין רבנים מהתקופה שבה הם זכו לדון בדיני ממונות לפני שנטלו אותם ם שלא בצדק נוכל לראות שהם דנו פעמים רבות בדיני נזיקין ובררו את שאלת הגבול בין גרמה לגרמי או שאלות אחרות ובסופו של דבר אמרו אי אפשר להוציא ממון בגלל ש קמלי וכאשר יש לנו את הסעיף הזה גם את סעיף הפשרה וגם את הצעיף של אה סעיף ש שעוסק ישירות בנושא גרמה אנחנו יכולים להכריע על פי השיטות המרכזיות בפוסקים ולקבוע שניתן לחייב חיוב על פי על פי זה שיש פה דינ דגרמי או על פי עיקרון אחר שאני מקווה שן ספיק להראות ביחס למקרה הספציפי הזה אז זה מחיה את דין התורה ומאפשר לו להוציא לפועל כושל משפט במציאות החסרה שאנחנו נמצאים בה זה נותן לנו סמכות ויכולת ובאמת בכל כל מצב שבו נאמר שיש חיוב כזה נחייב מעיקר הדין נחייב חיוב מלא במצבים שבהם על פי שיטות הראשונים על פי שיטות הפוסקים המרכזיות לא ניתן לחייב אנחנו לא נחייב חיוב מלא יכול להיות שנגיע להכרעה על בסיס היושר א כדי בגלל שיש חיוב לצאת ידי שמיים חייב חיוב מופחת או שנגיע למסכנה שלא נכון לחייב פה בכלל כלומר הסעיף הזה נותן לנו מדרג שמאפשר דבר ראשון קודם כל אנחנו צריכים להיכנס לחושן משפט ולעומק הסוגיה ודיני הגמרות הראשונים והפוסקים ולבחון האם יש פה חיוב מעיקר הדין על פי השיטות המרכזיות בפוסקים האם אפשר לחייב פה במידה ולא לא נחייב חיוב מלא יכול להיות שעדיין אומר שאם יש חיוב די שמיים בתורת פשרה פודים חיוב פודים חיוב כזה בממון בחיוב מופרד על פי היושר אולי חיוב עוד פחות אבל זה המדרג שעל פיו אנחנו נלך אננו קודם כל לפנה לחו של משפט לבירור מעמיק של הדינים סיבה שנייה למה צריך את הסעיף הזה היא א מהותית יותר והיא קשורה לזה שאנחנו מציאות החיים שאנחנו נמצאים ב היום יש בה הבדל יש בה שוני עכשיו שוני אחד אני חושב שהוא פחות מרכזי אבל אמר אותו הגאון הרב ליכטנשטיין בספרו בחיבור העצום של אלדין דגרמי שהוא בא ואמר שבמציאות שאנחנו נמצאים ב עם כלל הטכנולוגיה יש כל כך הרבה דרכים אפשר לעשות הכל בגמה ואפשר גם להזיק בגמה והיות ואפשר לומר קמלי כמו הרמבן וארי אז גם אם אדם מתכוון להזיק אבל יעשה את זה באמצעות אמצעי טכנולוגים של גרמה לא נוכל לחייב אותו אז אז האמת היא שכבר עצם העובדה ברגע שפ טרנו את בת קמלי פתרנו גם את הבעיה הזאתי אבל זו בעיה שאפשר לומר שהיא מחודשת דבר שני הוא העובדה שאנחנו חיים בעולם שאחריות מורחבת זה דבר בסיסי בו זה קשור גם לחוק וגם לפקודת הנזיקים שמטילה הח אחריות מורחבת וזה קשור גם עכשיו אני עסוק בשאלה מה מייצר מה קשור לזה שכולנו יש לנו ביטוח כל מיני ביטוחים כל אחד מחזיק בביטוחים שונים ורבים שהרעיון של הביטוח הוא לייצר כיסוי מורחב לנזקים כל איש מקצוע רציני והרבה פעמים שחותמים חוזה מסודר זה גם כתוב בחוזה מחזיק באחריות מקצועית מה הרעיון של אחריות המקצועית הוא בדיוק לבוא ולכסות תשלומים אחריות מורחבת גם לנזקי גרמה אנחנו נושעים ברכבים יש חובה חוקית להחזיק ביטוח צד ג עד רמה כזאת שהמדינה הקימה קרן פיצוים שקוראים לה קרנית שבא לפצות נזקי גוף אדם שנפגע בתאונת דרכים בנזקי גוף למזיק שלא כחוק לא היה ביטוח חובה בתוקף הוא יכול לטבוע את קרנית את חברת הביטוח הזאת כדי שתספק לו אחריות מורחבת אנחנו נמצאים בעולם שלם שאחריות מורחבת זה משהו שמון בתודעה וממילא מערכת שבה מעבר לכך שזה מיצר מצבים שבהם למר שיש פה התחייבות חוזית על פי מנהג זה גם מייצר מצב שבו חוסר אפשרות לחייב באחריות מורחבת א או יש צורך להרחיב את האפשרות לחייב אחריות מורחבת כדי שהמערכת תשקף את הצדק והיושר המקובל בחברה ולכן הסעיף הזה הוא נצרח הוא הכרחי ומשמעותי וכמו שאמרתי הוא לא מרחיק אותנו מכו של משפט אלא להפך הוא מחייה את את הסוגיות אני אסכ אסיים רק ולחזור למקרה שדיברתי עליו ולשאול את השאלה האם אפשר לחייב את אותו קבלן בנזקי הגרמה שהטיפול הלא מקצועי שלו בשיפוץ א ו אז אנסה לבחון את זה ממש בקצירת העומר לפי השיטות השונות הנזק פה הוא בוודאי לא מיידי אפילו הנזק של הרטיבות למבנה הוא לא מיידי ולכן מי ששם את הדגש על המיידיות יהיה קשה מאוד לחייב לגבי הנזק של הרטיבות אומנם הוא לא מיידי אבל הוא ודעי ולכן יש פה ברי אזקה א האם יש פה כוונה להזיק פי הרמבם שבא ואמר שיש תנאי של כוונה להזיק יש פה רשלנות רשלנות פושעת אבל לא כוונה להזיק ועל אף שאת דברי הרמבם אנחנו נרחיב גם לאחריות לרשלנות פושעת אבל היא מוגבלת מאוד ז צריכה להיות רשלנות הם מודעות לנזק רואים ברמבם גם שיש יסוד של מידיות בוודאי שכאשר נותן סם בפני בהמת חברו כאשר זה גם לוקח זמן וגם זקוק לדעת באמת חברו לא יהיה חיוב מדינ דגרמי בוודאי כאש אנחנו מדברים על הנזק לסוחרים שהם הם בחרו לשים את הרכוש שלהם שם זה לא גרה מנותן לשם המוות בפני בהמת חברו ויהיה קשה מאוד לחייב אז בוודאי וודאי ביחס לפגיעה בשם הטוב ולכן לחייב פה מדינ דגרמי חיוב מלא קשה מאוד סיבה נוספת למה קשה מאוד לחייב פה חיוב מלא מדין דגרמי השך בסימן קפ מביא על פי דברי בעל המאור בסוגיית דיין שטעה כאשר יש רשלנות פושעת של הניזק הוא לא יוכל לטבוע דין הדג נידון דידן מי ששכר את הקבלן ידע שהוא לוקח ילד לא ילד אבל בחור צעיר חסר שהוא לא קבלן מורשה שהוא פוקט גדול עליו בכמה מידות ודין דגרמי הוא לא יוכל לדרוש פה ולכן קשה מאוד ל פה מדינ גולם חייבנו פה חיוב מלא על הנזקים על שתי הרכיבים הראשונים של הגרמ מסיבה אחרת בדיני פועלים אומר הנתיבות על פי הרטבה המפורסם שכאשר אדם סוחר פועל הוא סומך עליו הוא סומך עליו שהוא יבצע את פעולתו כראוי כך כאשר אדם לוקח פועל כך כאשר הוא לוקח שליח ולכן יש פה התחייבות חוזית מדין רב בכותרת שבעצם אני כאשר אני לוקח פועל אני סומך עליו שיבצע את מלאכתו כראוי ההתחייבות החוזית הזאת מאפשרת גם לחייב בגרות מסויימות הנתיבות מדבר על לחייב בגמה מחמת זה ש הייתי יכול לקחת מישהו אכר שיעשה את העבודה בצורה טובה יותר ולהרוויח ולכן הדבר הזה מטיל חיובי גרמה בדומה לשומרים לשליח כך גם על פועל החיוב הזה אבל גם הוא מוגבל א קשור לסוגיה גדולה מאוד נוספת החיוב הזה גם הוא מוגבל בגלל שכל התחייבות חוזית יש בה בעיה להתחייב על דבר שאינו קצוב הדבר הזה הוא שונים מחלוקת ראשונים גדולה הרמבם פוסק שאי אפשר להתחייב על דבר שאינו קצוב אסמה אומר שכאשר ההתחייבות היא מדין רב כולם מודעים לרמבם שאי אפשר להתחייב על דבר שנו קצוב ולכן ההתחייבות הזאת שהנתיב בא ואומר שקיימת בפועל היא מוגבלת והיא לא יכולה להיות התחייבות שאינה קצובה אני סבור שצריך לקצוב את ההתחייבות הזאת הקציבה של ההתחייבות היא על רווח שהיה ברור מלכתחילה שזה הדוגמה ש הנתיבות מביא או משהו שהוא מסויג א' במשהו שברור היה שייקרה א או סביר מאוד שיקרה והוא מסויג מבחינת התשלום לגובה שכר העבודה שמראש התחייבת לשלם לפועל כלומר שכר העבודה של הפועל הוא משועבד לאחריות הזו שלו בנזקי גרמה גם אם לא היה סעיף שמחייב ש את הפועל להחזיק באחריות ביטוחית ולכן א עד התחום הקצוב הזה אני סבור שיש לחים חייבנו אני אסכם שם זה גם היה להחזיק ו לאציזה עוד יותר קל אני אסכם אנחנו יש סעיף שמאפשר לחייב בגמה סעיף הבוררות של בתי הדין של ארץ חמדה גזית לפי שיקול דעת בית הדין שיקול דעת בית הדין נקבע על פי המדיניות שנקבעה בכנסים של בית הדין הדבר הזה הוא לא מבטל חושן משפט אלא מחייה חושן משפט הוא מאפשר לנו לפסוק ו על פי מדרג שקובע מתי נכון לחייב חיוב מלא מעיקר הדין ומתי נכון לחייב חיובים חוטים כאשר יש לנו רק חיוב ידי שמיים או על פי הדין והיושר אר כוח [מוזיקה]