היום שהציניות הרגה את הרגש

היום ששה עשר יום שהם שני שבועות ושני ימים לעומר גבורה שבתפארת. היום לפני שבעים שנה (במוצאי יום א' אייר התש'ז) התאבדו בתא הכלא שלהם "עולי הגרדום" לוחם האצ"ל מאיר פיינשטיין הי"ד ולוחם הלח"י משה ברזני הי"ד בסיפור גבורה יוצא דופן בגבורתו ותפארתו. השניים נידונו למוות על ידי המשטר הבריטי בארץ ישראל. הם תכננו להתפוצץ שניה לפני ההוצאה להורג עם התליינים שלהם בעזרת רימוני יד שהוסלקו בתוך תפוזים אל תוך תא הכלא במבצע שנקרא "מבצע שמשון ופלשתים". אך כשהבינו שהרב יעקב גולדמן מתכנן ללוות אותם עד לגרדום ממש הם שינו את תוכניתם והחליטו להתאבד ביחד בתא הכלא ולא למות בידי התליינים הבריטים. הם התחבקו והצמידו את הרימונים בין שני הלבבות שלהם ושחררו את הנצרה... גם בשניה זאת לפני ההתאבדות הם הבינו שהשוטר הבריטי ששמר עליהם והתייחס אליהם בכבוד עלול להיפגע... הם העניקו לו במתנה ספר תנ"ך כדי שיצא לכמה דקות לשים את הספר בתיקו ובזמן הזה הם הפעילו את הרימונים... לימים יביא את הסיפור הזה ראש ממשלת ישראל לשעבר מר מנחם בגין ז"ל כדוגמא לאחדות ישראל מובהקת של אשכנזי (מאיר פיינשטיין ז"ל) ומזרחי (משה ברזני ז"ל) ולא רק ההבדל בין המזרחי לאשכנזי עומד על הפרק אלא גם המחלוקת הפוליטית שהייתה בין ארגון האצ"ל (מאיר פיינשטיין ז"ל) לבין ארגון הלח"י (משה ברזני ז"ל) גם מחלוקת זאת לא הפריע להם לעלות בסערה השמימה ביחד... מר מנחם בגין ז"ל גם ויתר על הזכות להיקבר בחלקת גדולי האומה לצד שאר ראשי ממשלות ישראל ובחר להיקבר לצד מאיר ומשה גיבורי ישראל. 9 שנים אחרי סיפור הגבורה של "עולי הגרדום" אור לא' אייר ה'תשט"ז נכנסו שלושה מחבלים ערבים מארגון הטרור ה"פדיון" לבית הספר למלאכה בכפר חב"ד וטבחו בחמישה תלמידים ומדריך באמצע תפילת שמונה עשרה. גם במקרה הזה נרצחו יהודים אשכנזים ומזרחיים רק בגלל שהם בני העם היהודי... המדריך שמחה זילברשטרום וחמשת התלמידים: ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי אלברט אדרי ועמוס אוזן הי"ד. על המקרה הזה אמר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח כי "במקום שנתגלתה מידת הדין (גבורה) תתגלה עתה מידת הרחמים" (תפארת) אם נתבונן על אותם תאריכים שבו קרו המקרים האלו (א' ב' באייר) בהיסטוריה היהודית נגלה נתון מדהים. א' אייר שנת ב'תמ"ט חל המפקד הראשון של בני ישראל על ידי משה רבינו במדבר סיני. זאת למעשה הפעם הראשונה מאז יציאת מצרים שבני ישראל על כל גווניו שבטיו וריבוי דעותיו מתחיל להיקרא "עם". א' אייר שנת ב'תתקכ"ט שלמה המלך התחיל לבנות את בית המקדש הראשון שמטרתו היא "בית תפילה לכל העמים". כן כן... אכן יש מקום לכולם! אותו שלום שכולנו מצפים לו מחכה לנו מעבר לפינה בבית המקדש שמסמל את האחדות המיוחדת של כל האנושות ביחד עם שמירת השוני והיחוד של כל עם ועם. ב' אייר תש"ב החלה כתיבת ספר תורה לקבלת משיח צדקנו בהוראת אדמו"ר הריי"צ נשיא הדור הרבי (ראשי תיבות ראש בני ישראל) הקודם של חסידות חב"ד. ב' אייר תשנ"א הוגש לרבי מליובאוויטש לראשונה פסק דין רבני שהוא מלך המשיח והוא גם קיבל את פסק הדין הזה ולמעשה קיבל על עצמו את התפקיד... אנו רואים שתאריך זה בהיסטוריה היהודית מגלם בתוכו את מהות האחדות שלנו כעם ללא הבדל בין עדות מנהגים ודעות פוליטיות. ההיפך הוא הנכון... האחדות שלנו באה לידי ביטוי דווקא מתוך השוני שלנו. 12 שבטים שהם למעשה 12 אחים שמסמלים 12 דרכים שונות בעבודת והכרת הבורא. ביום שנצליח להתרומם מעל חומות השוני האדישות והציניות שמנסה להפריד ולקרר בינינו ביום הזה נוכל להשלים את יציאת מצרים שלנו ולהגיע למנוחה האמיתית ולזכות באמת להיות אור לגויים ולהשלים את הנבואה של "אז ימלא שחוק פינו" ו"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" בבית המקדש בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש! בהצלחה לנו :-)