פנחס מפקד `אוגדת הנוקמים` במלחמת מדיין, הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ה

שלום לכם מאזינים בצופים. נכנסנו עכשיו לשלושת השבועות ולאחר שראינו בשבוע שעבר את מעשה הגבורה והקנאות של פנחס. ואחר כך בתחילת פרשתינו מצינו את הצלש שהוא מקבל. אחרי שהוא קיבל את הצלש מהקדוש ברוך הוא, הגיע עכשיו הזמן לנקמה באוי ישראל במדיין. ואנחנו עובדים עכשיו על המלחמה שהשם ציווה להילחם בהם. בפרק לא פרשתנו פסוק ג אומרת התורה וידבר משה אל העם לאמור החלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על מדיין לתת את נקמת השם במדיין פסוק ה ממשיך וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה 12,000 חלוצי צבא. כי הקדוש ברוך הוא אמר לקחת 1000 למטה. מכל שבט נרתמו חיילים לצאת לקרב נגד מדיין. על המילים וימסרו. משמע בעל כורחם. אומר רש"י שהם שמעו שמיתתו של משה תלויה במלחמה הזאת משה אומר ואחר תיסף אל עמך אז הם לא רצו ללכת כי יגברו את המלחמה יהיה מיטתו של משה אז לכן וימסרו בעל כרוחם ממשיך הבזור ומספר וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא כלי הקודש וכצוצרות התורה בידו כלי הקודש אומר רש"י זה אהרון והציץ על המילים אותם ואת פנחס אז רש"י מתעכב על המילים האלה ואומר מגיד שהיה פנחס שקול כנגד כולם כנראה הוא לומד את זה מזה שהוא לא כתוב הוא פנחס בתוכם אלא היה 12,000 וחוץ מזה את פנחס בן אלעזר הכהן אז הוא היה שקול כנגד כולם של רש"י ומפני מה הלך פנחס ולא הלך אלעזר יש לו אבא שיותר גדול ממנו אלזר הכהן הגדול למה הוא לא הלך אפשר כאן להעיר הערה לכאורה מה הוא שואל אלעזר הוא הרי כהן גדול וכהן גדול יש לו ציווי מן המקדש לא יצא אבל זה לא שאלה כי האיסור הזה שמקדש לא יצא זה רק בשעת עבודה כך פוסק הרמבם אבל כאן שהם יצאו עם הארון והציץ, הציץ הוא אחד משמונה הבגדים של הכהן גדול, בלי הציץ הוא לא יכול לעבוד עבודה. אז אם הוא במילא לא יכול לעבוד את עבודתו כגהן גדול, יכול היה הוא לצאת לקרב ולעמוד בראש חטיבת הנוקמים במדיין. למה לא הלך אל הזהר רק פנחס? אומר רש"י על כך שלושה פירושים. פירוש ראשון אומר אמר הקדוש ברוך הוא מי שהתחיל במצווה שהרג את כוסבי בצור יגמור. אמרת התחיל במצווה אמרו לא יגמור. פירוש אח דבר אחר אומר רש"י שלמה הוא הלך פנחס? הוא הלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו שנאמר במדיינים מכרו אותו אז הוא הלך לנקום במדיינים שמכרו את הסבא רבא של המשפחה שלו את יוסף הצדיק משלים רש"י את הרעיון ואומר ומנן שהייתה אמו של פנחס משל יוסף הוא מביא פסוק משמות פרק ושם כתוב מבנות פוטיאל מפרש רש"י מה זה פוטיאל מזרע יתרו שפיתם הגלים לעבודת אלילים ומזרע יוסף שפטפט ביצרו אז הוא הלך לנקום את נקמת יוסף אבימו פירוש שלישי אומר רש"י יודע למה הוא הלך? כי הוא היה משוח מלחמה. יש דין במלחמות שיוצאים ממנים כהן שיהיה משוח מלחמה. כהן קרב יעמוד. כן. וממילא אותו מינו להיות מפקד הצבא. עד כאן דברי רש"י. רש"י הזה דורש הרבה ביאור. אבל נראה מה הבעיות שיש ברשי הזה. קודם כל מה הכרח את רש"י לפרש שפנחס היה שקול כנגד כולם? אולי אולי הפסוק הזכיר אותו בנפרד בגלל החשיבות של תפקידו כמשוח מלחמה לפי הפירוש השלישי. איפה מצינו? שגדולה חשיבותו של פנחס כנגד כל עם ישראל. מה הצדקות שלו יותר מכריעה את כולם? שאלה שנייה, אם רש"י כבר קבע בראשית פירושו שפנחס שקול כנגד כולם? קבע את זה כעובדה. אז מה אתה שואל מפני מה לא הלך אל הזר? זו הסיבה. בגלל שפנחס יש הכל כנגד כולם. באלעזר לא אז כבר ענית מה אתה שואל עכשיו שאלה שלישית כתוב מפני מה הלך פנחס מה זה הלך הוא הלך מעצמו הרי משה שלח אותו כמו שכתוב מפורש בפסוק וישלח אותם משה בעת פנחס אז למה כותב רש"י אומר הקדוש ברוך הוא היה צריך להגיד אומר משה למה אומר הקדוש ברוך הוא בכיל לא משה שלח אותו שאלה נוספת למה רש"י צריך את כל התירוצים האלה התירוץ הראשון לכאורה יפה מאוד המתחיל במצווה אומרים לא גמור למה לא הסתפק בפירוש הזה. מה חולשה יש בפירוש הזה שצריך עוד פירושים? עכשיו, לפי הפירוש השני יהיה גם קשה. מה אומר הפירוש השני? שהוא רצה לנקום את מכירת יוסף על ידי המדיינים. קשה קצת. איזה עניין יש בנקמה לאחרי כל כך הרבה דורות? הזכרת עכשיו לנקום את המדיינים שאבי אבי אבות אבותיהם מכרו הזה עכשיו אתה הולך למקום בהם מוזר חוץ מזה מה היה החטא עם של המדיינים שקנו עבד ורצו לסחור בו מכרו הרבה סוחרי עבדים גם ישמאילים מכרו אותו אל המדיינים אז למה דווקא המדיינים אתה רוצה לנקרום בהם מוסר על הכל. השאלה האחרונה היא הפירוש השלישי שאומר שמינו אותו להיות בשוח מלחמה. לכאורה זה עונה יפה על השאלה. מה שאלת מפני מאלך פנחס? בגלל שמינות להיות משוח מלחמה. אז למה החולשה של הפירוש הזה היא כל כך גדולה? עד שרשי הציב אותו כפירוש אחרון. הוא היה צריך להיות הפירוש הראשון והבלדי. זה עונה על כל השאלות. אז בואו נראה מה ההסבר. הפירוש הראשון שאומר מי שהתחיל במצווה יגמור מרמז לנו כאן שמה שהוא אמר שפנחס שקול כנגד כולם אין כוונת רש"י שהוא שקול בצדקות שלו בזכויות שלו שהוא פשוט הצדיק הכי גדול שמכריע את כל ה-60 ריבו כי בוודאי אליעזר אביו היה יותר צדיק ממנו. חוץ מזה שיכול גם להיפגע אם בנו הולך והוא משמש צדיק יותר מאביו. אלא מה? ישו שקול כנגד את כולם זה רק בגלל המעשה מסירות נפש שהוא עשה שהוא התחיל בהריגתה של המדיינית. ועל זה כתוב השיב את חמתי מעל בני ישראל ולא חיליתי את בני ישראל בכינתי אז יוצא שכל קיומו של כלל ישראל שהקדוש ברוך הוא לא שפך חמתו עליהם תלויה בזכותו בזהו שהכל כנגד כולם עכשיו אני מבין למה לא אליעזר אליעזר צדיק גדול אבל הוא לא שקול כנגד כולם כי הוא לא היה שותף בעניין הזה של הרי ריגת זמרי והמדיינית. עכשיו הרי הציווי למשה היה לקחת מבני ישראל 1000 למטה. וזה לא מספר של בערך כי זה סכום מדויק. לא 1011, לא 12,000 בדיוק. דרך אגב, תסתכלו, הפסוק חוזר ארבע פעמים על המספר אל למטה. זה לעיכובה, לא פחות ולא יותר. והפסוק לא אומר ופנחס בתוכם. אז הייתי אומר בתוך ה-12,000 כלול גם פנחס. אלא הוא אומרת פנחס מחוץ ל-12,000. הקדוש ברוך הוא ציווה למשה רק לשלוח 12.000 לב אז יוצא לפי זה שמשה שפנחס לא נשלח על ידי משה כי הוא הצטבר רק 12,000 הוא מחוץ לחשבון הזה אז מה הוא הלך הוא הלך מעצמו ואז נשאלת שאלה הזכרנו קודם שרשי אמר וימסרו בעל כורחם כיהודי דים שיצאו לקרב הזה לא רצו לצאת כי ידעו שמיטתו של משה תלויה בקרב הזה. אז איך ייתכן שפנחס כן הלך? הוא לא אכפת לו שמיטתו של משה קשורה בקרב הזה. לכן אומר רש"י באמת לא משה שלח אותו. אלא מה? אומר הקדוש ברוך הוא, הייתה כאן הוראה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא שמתחיל במצווה יגמור ולכן אלעזר הכהן לא עלה כי הוא לא התחיל במצווה. עוד דבר, אלעזר ככהן גדול אסור לו להתמא בקרבות בפרט ש כתוב שם שהרגו את חמשת מלכי מדיין הוא לא יכול להתמ בטומת מת הי תשלום מה עם פנחס פנחס זה שני דברים גם הוא התחיל במצווה וגם מצינו שנעשו לו ניסים בהריגת זימרי וכוסבי והניסים היו הניסים היו בין הניסים שהוא לא יטמא המדרש תנחומה מצטט אומר שהיו שמה 12 ניסים לא אמנה עכשיו את כולם אבל הנס התשיעי היה שלא הטיפו דם כשהוא הרים על הרומח את הזוג זמרי והמדיינית לא הטיפו דם כדי שהוא לא יתמם מרביעי דם שלהם והנס העשירי ששמר הקדוש ברוך הוא רוחם שלא ימותו ורק בסוף אומר המדרש שהוא חוותן בקרקע ואז הם נשלפו מהרומח והוא כבר לא נוגע בהם אז זאת אומרת נעשו לו ניסים מיוחדים שהוא לא יתמע רגע, אפילו עוד לא היה כהן. הסתבר כתוב מפורש בחז"ל, לא נתקהן זמרי עד שהרגו לא נתקהן פנחס עד שהרגו לזמרי. זאת אומרת שברגע שהוא הרגו לזמרי הוא כבר התכהן אז מילא היה צריכים להגן עליו שהוא לא יטמא בנחשו לא ניסים. אז ממילא הקדוש ברוך הוא אמר מי שנעשו לו ניסים האלה יעשו לו ניסים גם במלחמת מדיין והוא לא יטמא איך הוא יהרוג את המלכים את חמשת המלכים מרחוק יעשה להם יירות על ידי הציץ כתוב שהוא יראה להם את הציץ והם נפלו אז מילא המתחיל במצווה אומרים לו גמור והוא גם לא יטמא אז אמר הקדוש ברוך הוא שחוץ מה-12,000 ילך פנחס אז מה החולשה בפירוש הזה יש כנראה קושי אחרת ראה שהיה מסתפק בפירוש הזה בלבד החול נשאר בפירוש הזה כי הריגת כוסבי צור לא יכולה להיחשב כתחילת מצוות הנקמה במדיין הרי יגמור זה לנקום במדיין אז המתחיל במצווה איזה מצווה לנקום במדיין בזה שהוא הרג את א את כוסבי בצור הוא לא רצה כאן לנקום נקמת השם במדיין כי הרי הוא הרג אותם מדין בכלל לו אותה מדין הבואל הרמית כנאים פוגעים בו אז למה הוא הרג אותה בגלל שהדין אומר שמתי יש רשות לקנאים לפגוע בבועל הארמית רק כשלא פירש אחרי שהוא גמר את העבירה אסור להרוג אותו אז לכן פנחס שרצה להרוג אותו מדין קנאים פוגעים בו נאלץ להרוג אותה עם ביחד. אז זאת אומרת זה שהוא הרג אותה זה לא בשביל לנקום במדיין, זה בשביל לקיים את הדין שכנאים פוגעים בו בזמרי. נכון בעקיפין יש פה גם פגיעה במדיין כי בהמשך הפסוק אומר צרורת המדיינים כי צוררים הם לכם בנכליהם. אשר נקלו לכם על דבר כוסבי בצור אחותם המוכה ביום המגפה. זאת אומרת הם נתרו לו על זה שהוא הרג את בת המלח שלהם אבל הוא עשה את זה לא בשביל לנקום במדיין על בת המלך שלהם. הוא היה עושה את זה גם עם כל אישה אחרת כי הוא היה צריך להרוג את שניהם יחד. דרך אגב בסוגריים לכן כתוב בתחילת הפרשה שקנו את כנתי בתוכם הוא הרג את זמרי בן צלו אשר הוקע את המדיינית מיד אחרי זה כתוב בת המדיינית כוסבי בצור אז בשביל מה הוא אומר הוקע את המדיינית את זה הוא רצה לסנגר על פנחס שלא חשב שהוא הרג אותו שלא כדין, הוא הרג אותו יחד עם המדיינית. אז ממילא הקושי בפירוש הזה הוא שזה לא תחילה של נקמת השם במדיין. אז ממילא הליכתו למלחמה איננה נחשב את גמר המצווה. הוא התחיל במצווה אחרת של קנאים פוגעים בו ויגמור במצווה של נקמת מדיין. זה לא התחלה וסוף של אותו דבר. לכן נאלץ רש"י להביא פירוש שני. מה הפירוש השני? אומר שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו, שהמדיינים מכרו אותו. לפי הפירוש הזה לא הייתה כאן הוראה מיוחדת שאמר הקדוש ברוך הוא שהוא ילך. ובגלל הזכות של הניסים שלו הוא יזכה להפיל את המלכים מבלי להטמא להם. לא. אלא זו הייתה יוזמה אישית של פנחס עצמו. לכן כתוב הלך פנחס. ובזה הוא רצה להכשיר את הסיבה למה יש לו את הרשות למעורבות אישית שלו במלחמה יותר משאר ראשי השבטים כי הוא יש לו חשבון אישי עם המדיינים שמכרו את הסבא שלו כאן מעניין שבגמרא מובא העניין הזה אז יש מחלוקת בגמרא ספק פק האם כתוב מבנות פוטיאל האם הקשר שלו של פנחס ליוסף הוא מצד אבי אמוצד אם אמו והגמרא שם נשאלת בספק רש"י כאן מכריע כותב שאבי אמו היה מיוסף שאלת השאלהם ככה מה גרם לרשי לשלב בפירושו גם את הדעה המנוגדת שמזרע יתרו שפיתם הגלים לעבודה זרה זה לא ייחוס גדול שמה הוא מזכיר את זה פה אבל הוא רוצה לדבר על הייחוס שלו ליוסף יש לומר שהדעה הזאת שגורסת שאבי אמו היה יתרו זו הייתה הדעה שהפיץ יצו השבטים שביזו כמו שכתוב שהיו השבותי מבזים אותו ראיתם בן פוטי זה שפיתם אבי עגלים לעבודה זרה והרג הוא נשיא בישראל הם טעלו את מעשה הקנאות של פנחס בתורשה שהוא ירשאכזריות של פיתום הגלים זה דבר אכזרי הוא ירש את זה מאיתרו אז הרשי בכוונה מזכיר את זה ואומר כדי לשלול לדעתם של אותם שבטים אז פנחס מדגיש שההליכה שלו למלחמה היא בהתנדבות למה להבליד שהמורבות היתרה שלו נובעת משייכותו ליוסף שיוסף היה שומר הברית והוא פטפט ביצרו כדי לנקום בזה שהמדיינים מכרו את יוסף הצדיק. א שאלנו שאלה מה כל כך גודל החטא? יש הרבה סוחרי עבדים זה העבודה שלהם. אם יודעים מי זה לקחו עבד מכרו אותו. מה מה החטא הגדול? אז בואו נראה את הרשי מביא את הפסוק והמדיינים מכרו אותו. בואו נראה מה כתוב שם בסיום אותו פסוק ובראשית לזו כתוב והמדנים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר שריס פרעה מהנפקמינה למי הם מכרו אותו לאבדלה לאחמד מה זה משנה? ככה שמכרו אותו. אומר רש"י במקום אחר בפרק מאברית פסוק מ שהוא מדבר על פוטיפרה מרשי הוא פוטיפר ונקרא פרוטיפרה על שם שנסתרס מאליו. זה היה כעונש לפי שחמד את יוסף למשקב זכור. זאת אומרת, הם לא מכרו אותו סתם כאבד. הם חיפשו אחד מסרי פרעה ולשם זנות שמטרתם הייתה לפגוע בקדושת יוסף הצדיק. ולכן הלך פנחס למלחמה כדי לשלול את ממונם כדי שהם יפסידו את הרווחים שהרוויחו מאותה המכירה להקדיש את זה כתרומת המכס להשם עכשיו יהיה גם מובן מה פירוש פטפט ביצרו שהוא לא נענה על הדרישות של פוטיפר והם חיפשו להחתי אותו ולכן הוא רוצה עכשיו לשלול מהם את הרווחים של אותה מכירה ולמרות שעברו דורות רבים יש גם כן דבר דומה שלמה לוקחים חמישה שקלים בפדיון הבן אז אומרים חז"ל כי זה היה מחיר שמכרו את יוסף בנה של רחל בח שק אז רואים שיש חשבונות מדורות דורות להשלים ולתקן את החטא הקדמון עכשיו מה מה הרווחנו לפי הפירוש הזה לפי הפירוש הזה פנחס בכלל לא היה צריך להיות בחזית המלחמה לא עמד בראש כל המלחמה הוא לא היה צריך להרוג את המלכים והוא לא היה צריך לניסים כדי שהוא לא יתם מה כל תפקידו היה בהליכה הזאת לדאוג שחלק מהביזה של מדיין, השלל של מדיין יוקדש למשכן. זה מעלה על הפירוש הראשון. כיפי הפירוש הראשון שהוא המתחיל במצווה אומרים לו לגמור. מה פירוש המתחיל במצווה? פי הפירוש הראשון חשבנו שהוא הרג את כוסבי בצור. אז מי שהתחיל הוא יגמור. אז יש עוד קושי בפירוש הראשון. אם התחלת המצווה שלו הייתה הריגת מדיינית אחת ועכשיו הוא הולך לגמור אז היה צריך מה לעשות? להרוג את כל נשי מדיין. איך זה שהוא לא דאג? שלא יהיה מצב של חייתם כל נקבה למרות שפנחס היה איתם. זה מחזק עוד יותר שלא זו הייתה המטרה שלו כרגע. מטרה שלו הייתה לנקום את נקמת מכירת יוסף. אז ממילא על ידי זה הוא אישר את ייחוסו ליוסף, לא ליתרו. זה מה שהוא הלך להשיג עכשיו אליעזר לא היה זקוק לאישור של ייחוסרו כי הרי אותו לא ביזו השפטים שהוא ירש מיתרו אכזריות אז מילא הוא לא היה צריך ללכת כי האינטרס היה של פנחס רגע אז מה חולשה בפירוש הזה זה השני שהוא צריך פירוש שלישי. אלא אפשר לומר חולשה של הפירוש הזה בדרך הפשט קשה לומר שאדם יוצא עכשיו למלחמה על חטא קדמון שעבר זמנו. חטא שאין לו שום קשר לעניינים העכשויים של העם המדייני. מזה שהם החטיאו עכשיו את בני ישראל בשיטים אני הולך עכשיו לנקום בהם לנקום נקמתו של יוסף לפני מאות שנים זה קצת קשה בדרך הפשט עוד בעיה יש אם באמת מטרתו של פנחס הייתה לנקום על מכירת יוסף ולכן הלך פנחס ולא אלעזר אפשר לשאול שאלה מעניינת למה לא נחלץ למבצע הזה יהושע בן נילחם המדיינים? הרי הוא עצמו משבט אפרים בן יוסף. אלעזר משבט לוי. רק אבי אמו היה יוסף. שר בן הוא משבט יוסף עצמו מצד אבית. השבט הרי נקבע לפי האבא. אז למה הוא לא הלך? זאת אומרת, זה לא רק בגלל לנקום את נקמת המדיינים שמכרו את יוסף. לכן רש"י נאלץ להביא פירוש שלישי. מה הפירוש השלישי? רש"י, דבר אחר שהיה משוח מלחמה. יש דין שמופיע בפרשת שופטים שכשאשר יוצאים למלחמה אז בשדה הקרב עומד הכהן שמיוחד מינו אותו לכך שהוא יהיה משוח לדבר על העם במלחמה והוא בעצם יוצא לפני כל העם אז הוא משוח מלחמה אז ממילא לפירוש הזה לא צריכים דברי דרוש אתה שאלת למה הלך פנחס ולא הלך אלעזר פשוט זה היה מינוי מינוי את פנחס שהוא יהיה משוח מלחמה והוא יעשה את התפקיד הזה והתפקיד הזה יכול לעשות רק כהן כן. לכן יהושע בן נן לא יכול היה לצאת. ואליעזר אביו ככהן גדול גם הוא לא יכול להשתמש כמשוח מלחמה. אם תהינו ברמבם שהוא מדבר על משוח מלחמה, יש שמה כמה דרגות. יש כהן גדול, יש גן כהן גדול. משוח מלחמה זה דינו ככהן ידיעות. אחד הדברים זה שאם הכהן גדול מת אז הרוצח משתחרר מעיר מקלט. אם הכהן משוח מלחמה מת, הוא לא מחזיר את הארוצ מעיר מקלטו כי דינו ככהן ידיות. כך פוסק הרמבם. אז מילא אביו לא יכול לשמש במינוי הזה. אז מובן למה הוא ולפי הפירוש הזה אין עוד עוד מעלה בפירוש הזה אין חשש סכנה שפנחס עלול להתמא לחללי המלחמה הוא הרי כהן למה כי המשוח מלחמה בכלל לא יוצא איתם למלחמה לא יוצא לחזית זה ראיתי ברמבם מפורש שאומר שלפני שנכנסים לקרב אז עומד הכהן המשוח מלחמה מכריז שם את ההכרזות כל התפקיד שלו זה לדבר אל העם לפני הקרב להכניס בהם מוטיבציה להילחם ללא חט סתכלו ברמבם פרק ז מלכות מלכים הלכה ג' בכלל לא כתוב שהוא צריך להילחם אז ממילא הוא לא יתמר אז מכל הצדדים הפירוש הזה הוא הכי פשוט ומוריד את כל השאלות. אז תשאלו אם ככה אז למה נדחה הפירוש הזה לשגיות אחרון? למה רש"י שם אותו בסוף? מה חולשתו של הפירוש הזה? אז אפשר לומר שלושה נימוקים. א' התלמיד בן חמש למקרא עדיין לא למד בכלל את הדין של משוח מלחמה מלא זה חידוש בשבילו כל המושג הזה של משיח מלחמה דבר שני משיח מלחמה תפקידו להזהיר את העם שמי שירך לבבו כל היר ורך הלבב ילך וישוב אל ביתו במחמת מדיין לא הייתה אופציה כזאת היא כתוב וימסרו בעל כוחם אז אם מי שהיה רוצה להתחמק לא יכול להתחמק אין לחזור 12,000 האלה גוייסו גיוס חובה ולא יכולים לחזור השלישי משח מלחמה מכריז שמי שבנה בית או נתה קרם ילך וישוב אל ביתו ובמדבר הם היו הרי במדבר בתרב נכנסו לארץ אז אין שם בנה בית ואין נתה קרם אז זה לא מתאים להגיד משך מלחמה לכן צריכים לחזור לפירושים הראשונים יוצא שעל ידי שלושת הפירושים ברשי הוא הקיף מכל הצדדים את הנימוקים למה דווקא פנחס יצר למלחמה הזאת והוא זכה לירט את חמשת את המלכים עם הציץ אחרי שהם פרחו שם בכישופים של א בלעם שהפריח אותם בשמיים והוא הוריד אותם עם הציץ יהי רצון קרוב ממש שהקדוש ברוך הוא ינקום את נקמתו באויבי ישראל ויעזור לעם ישראל באופן אל טבעי לירד את כל השונאים מרחוק מבלי להיפגע מבלי שיפלו חללים וכמו שכתוב כי לא נפקד ממנו איש שלא יהיו עוד יותר חללים שהותרו לפרסום ונחם השם את עמו ובניין בית המקדש עוד בחודש אב זה גשבז ג'בז