תניא פרק מ"ג חלק י' - הרב נפתלי ערלנגר | בני ברק

חב הסילום אחרי שאלתר בא ואמר ששב ורב ישב הסוילום אל תרבי אחב הסוילום יבוא באמצע עמוד אחסלום יבוא מהתפונ ודעס דו השם יסוף ברוך הוא הבסלום בא מההתבוננות גדול השם דו השם יסוד ברוך הוא ומה ל קוללמין סיבב קוללמין שלוש וכל כמי קילומרשיף אומרת אז פה יש שלוש המדרקות שאלטר תמיד מזכיר מה לכללמי זה האלוקות שמצמת לפי עירך הנברואים סיבב קוללמין זה האלוקות זה האלוקות שלמעלה שהרבה יותר עליון מלהתגלות בגדרי הנברואים זה בלי גבול כי זה גיד ש בלי גבול אחר כך יש כקמ כלומשיף זאת אומרת כשאנחנו אומרים שכלסטלשלס כלסר שטלשלס זה נחשב כלא זה שום ערך זאת אומרת אנחנו לא מדברים זאת אומרת הכל מי כלו כמו שחוש מדברים בין הגילוי האלוקי של ממלכוללמין בין הגילוי האלוקי של סביב קלמין כלפי כמי כלפי הקדוש ברוך הוא בעצמו מו אין לזה שום ערך ושום חשיבות זה קור לקמלום מהמשחושים זאת אומרת שאתה מדבר על ממה לכלל מין סב כללמין אז הדבר ישזה עוד איזה ערך זאת אומרת העולמות תופסים איזה ערך יש להם איזה חשיבות האם זה בהתייחסות לעולמות האם זה יותר נעלה מהעולמות אבל בסופו של דבר עם איזה ערך שנדבר על על כל חושיב זאת אומרת אין לזה שום ערך כלפי הקדוש ברוך ברוך הוא זאת אומרת וכשבן אדם קולט את הרוממות הזו כשבן אדם קולט את הרוממות הזו של הקדוש ברוך הוא ופעל תרבי מגיע רבי מוסיף עוד שורה כביטל דובר דיבור בנפש ביד חשבת מכם סלב קנל זה שורה שאלטר לא מזכיר כל כך בפעמים אבל היה לנו את זה כבר אצל אלטרה בפעמיים פה בתניה היה את זה גם בפרק חוף וגם בפרק לג אבל תרבי הזכיר שאיזה רמה של ביטול איך שאנחנו אומרים כל כמ כל חושב איזה רמה של ביטול שאתה לוקח דיבור מילה אחת אות אחת מילה אחת כשאתה כשאתה מדבר את האות הזו את המילה הזו שההוא ישמע אומרת אז כבר יש פה איזה אבל הלב שיצטמצם בצורה של אותורה בצורה צורה של מילה שההוא יכול לקלוט את זה ולשמע את זה אבל כל דבר שמופיע החוצה פרת אותיות שמופיעים בחוץ יש להם שורש עמוק בנפש ואלטר מדבר מאוד בריכות בגרסיד שמני שזה שהשורש של זה בקדמוס הסיכל האותיות השורש שלהם הם בקדמוס השכל זאת אומרת זה בנפש בדרגה יותר נעלת משכל זאת אומרת במקום הכי בשורש של השכל בקדמוס הסיכל אני חושב שקדמוס הסיכל זה ביטוי שמגיע מהמגיד לא לא זאת אומרת אני לא חושב שזה ביטוי אה שמופיע ככה בספרי קבולה חושב שזה ביטוי שמגיע מהמג קדמוס הסיכל זאת אומרת המקום בנפש שהוא על שכלי ה הוא לפני השכל בדרך כלל חוכמה שבנפש נקרא קדמוס השכל אין אין שמה עדיין הבנות והיגיון זה יותר יותר השורש זה קד מסיך ואותיות ואותיות מופיעים מהמקום מהמקום הזה בנפש והאות [כחכוח] כשנמצאת שמה היא לא אין אין לה שום ערך של אות זאת אומרת זה לא כשאתה מדבר אותיות בחוץ אז אתה רואה אות אז אז יש יש כבר מציאות של אותיות נכון שזה מאוד חסר ערך לעומת לעומת לעומת הנפש אבל כשאתה מדבר כשהות אותיות נמצאים כלולים בשורשם בנפש בקדמוס הסיכל, אתה אפילו לא מפחין את האותיות. לא רק שאתה אומר שהעות היא היא מאוד קטנונית לעומת לעומת לעומת השורש שלה, היא אפילו לא מפיעה שמה כאות. אנחנו יש לנו הוכחות שכליות שבכרח מאיפה מאיפה נובע האותיות? בהכרח שאותיות יש להם איזה שורש מאוד עמוק בנפשו משם משם משם אותיות משם אותיות יוצאים החוצה אבל כשאתה באותו מקום בנפש לא רואים לא לא מורגש שמה ולא אי אפשר להבחין שמה אותיות הם מגיעים משמה וכשאנחנו באים לדבר והחידוש כשאנחנו באים לדבר על הקדוש ברוך הוא זאת אומרת הרי כל הגילויים של הקדוש ברוך הוא זה דבר דבר ההזה בדבר השם שמיים נס כל הגילוים של הקדוש ברוך הוא נקראים אותיות כמובן אותיות אלוקיות אותיות רוחניות אבל כל הגילויים של הקדוש ברוך הוא נקראים אותיות כשהפסוק מדברים על דיבור על ממר השם על דבר השם על מהמר השם אז הרי דיבור ואמירה זה מאותיות אז בהכרח שהגילוי אלוקי שמעוזה את העולמות שזה דבר השם שזה זה אותיות זאת אומרת כמו אצלנו יש הדיבור משמעותו שאני מתגלה אז כל הגילויים של הקדוש ברוך הוא נחשבים נקראים דיבור של הקדוש ברוך הוא והדיבור יש להריא אותיות כמו השורש של האותיות הם כמו שהם כלולים ב בנפש והם לא והם לא הם לא הם לא נרגשים בכלל הם לא נבחנים בכלל אי אפשר להבחין אותם אי אפשר להבחין בהם ואז אז אנחנו מדברים אז אצל הבן אדם זה באמת שתי מצבים יש את האות איך שיופיע בחוץ איך שומ מדבר ויש את האות איך שהיא נמצאת בשורשה שהיא לא שהיא לא שלא מורגשת כלל שלא מורגשת כלל כותל הקדוש ברוך הוא גם שתי מצבים אבל אבל במצה מדויקת יש זה איך שזה נתפס אצלנו ואיך שזה ואיך שזה מצד האמת של הקדוש ברוך הוא מצד האמת של הקדוש ברוך הוא גם כשהדיבור נאמר בחוץ הוא בדיוק כלול במקור כמו שהוא לא נאמר בכלל כשאנחנו מדברים על האותיות שנאמרו בחוץ הם בעצם הם בעצם קיימים בשורשם כמו שהם לא נאמרו בכלל, כמו שהם עדיין כלולים במקור. זאת אומרת, אין אצל בן אדם כזה דוגמה שהדיבור שנאמר בחוץ כמו שכלול במקור שתי שתי מצבים שונים לגמרי. האותיות כמו שהם כלולים במקור הם כלולים לגמרי בו בנפש. כשהם יוצאים החוצה הם הפכו להיות מציאות מציאות עצמאית מציאות שנקלטת אפילו אצל השני. הם הם התגשמו להיות מצפיאות מגושמת עם אבל הלב, עם אבל עם קול וזה נקלט אצל השני. זאת אומרת זה ברמה מאוד מאוד מאוד נמוכה. הקש זה שורש מאוד עליון. אנחנו מדברים אצל כלפי הקדוש ברוך הוא האותיות הנמוכות, האותיות שפועלות את המציאות של העולם. מה זה נקרא אותיות נמוכות? האותיות האלה יוצרות את כל את כל סדר שטלשלס. האותיות האלה יוצרות את את הגילוי הבלי גבול של הקדוש ברוך הוא. הם יוצרים ממעלה, הם יוצרים סובב, הם הם הם הגילויים של הקדוש ברוך הוא והם והם נחשבים כלפי הקדוש ברוך הוא כמו שבכלל לא כמו שבכלל לא הופיעו כמו שהם עדיין תלולים במקור ובכלל לא יצאו החוצה וכמו שהם לא הופיעו זאת אומרת העולם העולמות כלולים כל זאת אומרת העולמות והאותיות של העולמות זאת אומרת הדבר השם שמה את העולמות כלול במקור כמו שהוא לא יצא מהמקור בצורה שהוא יצא מהמקור שאנחנו רואים סדר שטל שלס אנחנו רואים אלמין אנחנו מבינים שלאלמין יש ממה לכלם חיות אלוקית מצומצמת לפי ערך חלומות אנחנו מבינים שלאלמין יש סיבב כללמין זאת אומרת חיות אלוקית שכל כל כל שהעולמות הם הם מוגבלים הם חסרי ערך לעומת הסיבב כל הסביב כל זאת אומרת גילוי אלוקי בלי גבול שהוא לא יכול להצטמצם במציאות של העולמות וכל זה אבל כל זה בסופו של דבר אתה מדבר בצורה של אלמין אתה מדבר בסגנון שזה יצא החוצה בסגנון שזה כבר כבר תגלה והאמת היא שזה בטל לגבי הקדוש ברוך הוא כמו שזה בכלל לא יצא מהמקור כמו בכלל ש יצא ממקום זאת אומרת כזה עוצמה של ביטול זה נקרא בעצם ייחוד שאנחנו מדברים סיבב כלל מין ממלק לכללמין מה לכל בטח זהיחוד התואה סיבב קולעלמין ישמורים הרבה פעמים כן מדברים סביב כל מייחוד אבל עוד אפשר לקרוא סביב כל מייחוד אבל לביטול הזה שכולק לא חושב כביטל דיבר אחד כך הלשון של אלטרבי הוא לא אומר כביטל דיבר איךוד לגבי נפש כן יש הרי שתי שלבים זאת אומרת אפשר לדבר דיבורי חוד כמו שהדיבור לעומת המחשבה המחשבה לעומת המידס המידס לעומת המויכין המויכין לעומת הנפש אז אתה לוקח דיבור אות אחת לעומת הנפש זאת אומרת אות אחת לעומת כוח הדיבור הוא הוא מאוד הוא מאוד קטן ולעומת המחשובת לעומת המידס לעומת המוויכין לעומת הנפש אז מה זה כבר רות על טרבי לא מדבר מזה פה מדבר מביטל הרבה יותר עמוק הוא מדבר איך שזה כלול במקור שאיך שזה כאילו לא יצא אפילו מהמקור זאת אומרת זה ברור שהוא קטנוני כי אם הוא נמצא במקור הוא קטנוני אבל הרבה יותר מקטנוני זאת אומרת הוא כאילו לא קיים לא רק קטנוני כשאומר קטנוני אני אומר שה אני אומר הוא קיים אבל אבל כאילו אין איזה זה כזה דבר קטן לעומת לעומת משהו ענק פה אנחנו מדברים הרבה יותר מזה לא רק משהו קטן לעומת משהו ענק הוא כאילו לא קיים זאת אומרת כאילו שנמצא במקור ולא יצא בכלל לגמרי מהמקור זאת אומרת זה זהזה זה וזה וזה ייחוד אלוהי יחודי לוהי זה לקלוט שכל העולמות פה שמופיעים בצורה של עולמות בצורה בצורה כאילו שזה יצא החוצה האמת זה לא יצא החוצה אין כזה דבר כלפי המקור זה לגמרי כלול במקור וזה מופיע כמו מחוץ למקור ההופעה הזו היא לא היא לא דמיונית היא הופעה אמיתית כל הקדוש ברוך הוא יש את היכולת הזו שמשהו שהוא הוא הוא כל הוא כלא חושי משהו שהוא לגמרי כלול במקור להופיע בצורה שהוא תופס מציאות מחוץ למקור אבל זה רק כלפינו זאת אומרת כלפי הקדוש ברוך הוא אין הבדל זאת אומרת זה לגמרי כלול במקור לגמרי חסר ערך וזה בעצם ייחוד אלוהי ומהבית זה אלטר מדבר פה אני קורא עכשיו עוד פעם בפנים וכול קמי כלום ממש חושיב וכביטל דיברכות בנפש המסקלס וכמו שדיבור אחד כשנמצאת בנפש מזכלס באוידו במחשבתו אוי בחמדסל קנל זאת אומרת כשזה עדיין כשזה עדיין לא לא לא ירד בכלל לרמה לרמה של דיבור לרמה של אותיות זה עדיין נמצא או במיכין או בחמדס הלב שזה עוד יותר יותר נעלה גם במחשב הזה עדיין כבר יש אותיות >> כן אני אומר >> למה הוא אומר את זה שיגיד ישר כנת הלב כנל שם הוא דיבר על כל התהליך תגיד למה מחשבת הוא כמת לב >> אני חושב שכלפי התפיסה שלנו אני חושב שזה רק בוא נמר זה שאלה את שואל ככה האם יש באמת הבדל האם באמת יש שתי מדרגות בכשבת סלב אני לא חושב שיש שתי מדרגות לא אצל הבן אדם אצל הבן אדם יש שתי לא בדוק כלפי הביטול של הקדוש ברוך הוא. אז הביטול הוא ביטול ביטול גמור. זה לא רק זה רק לא כמו באוידו במחשבת. בטח ביטול הרבה יותר נעלה. אין ספק. מסתובב בתפיסה שלנו כשבן אדם רוצה לצייר את זה לעצמו אז אז הוא יכול לתפוס כזה כזה כלו ווא יכול לתפוס כזה כלו. אני לא אני לא חושב שיש באמת שתי שתי שאתה [כחכוח] מדבר כלפי הקדוש ברוך הוא זה בטא לגמרי כמו בחמד סלם. זה לא זה לא שתי >> רק כדי שנסטבר את האוזן שלנו. >> ככה אני חושב. יכול להיות ככה אצלי אצלי אצלי מובן אתה יוצא יוצא שהאותיות הכוחות האותיות הם יותר נעלות מהכוחות של האצילות דבר השם שמיים נעשו הכל בריבו של השם >> כן >> האלה הם השורש של >> זה גם הצילסם דבר השם שמיים נעשו זה דיבור אל צילס זה מה זה דבר השם שנסו זה כוח המלכוס כך במפורש משרכת ומונה אבל זה יצא מ אבל מה שפועל את זה זה סוף סוף זה דיבור >> זה דיבור מלכוס דעתילס דבר השם שמים נסו זה מלכוס דעתילס וזה ככה מפרש בריח ושרת ומונה בפרט בפרקים האחרונים השם שמ דבר השם >> דבר השם >> דבר השם זה כבר מלכות הצילס >> צילס כן מלכוס צילס מופיע בצורה של אותיות זה נקרא במאמורים תמיד עיר אלוקינו עיר אלויקנו עיר אלוקינו זה כל אחד דיברו של הקדוש ברוך הוא והעיר ולמה זה נקרא עיר? כי זה מורכב מבתים ואבנים ואבנים זה אותיות ובתים זה מילים והכוח הדיבר של שלבטא אותיות אותיות א אותיות ומילים זאת אומרת שיהיה גם אותיות ויהיה צירוף של האותיות האלה זה עיר לכן זה כוח הדיבורספירות האלהות יותר >> תמיד דיבור זה מלכוס כשאנחנו מדברים למשל שזה נמצא מושרש בשורש אז זה בחוכמי אז אז בחוכמה או או בכסר ועכשיו כשאתה אתה זה כשאתה מדבר על מחס דצילס ועל חוכמה דצילס וכשתרצה לעלות יותר למעלה תר זה זה תמיד זה זה אתה יכול לעשות מיד התקות >> אותיות אומר אלטר תראה בדיבור בליטת דבר המסכיל איסבויצסחים סוף ספר ויקרו הוא מביא אלטר בשמקמלק אני חושב שכל גילוי עליון באיזה רמה שרק יהיה נקרא לזה אותיות יש אומר אלטר יש אותיות של דיבור יש אותיות של מחשובה, יש אותיות של טיינוג, יש אותיות של רוצן. זאת אומרת כל אותיות זה ביטוי של גילוי, כוח הגילוי אך אך אנחנו מדברים כשנחנו מדברים שאותיות נמצאים כמו שאותיות נמצאים בשורשם. יש אותיות, יש שורש האותיות. למה אני שואל? כי כתוב כי זה זה כפ אותיות >> כן >> והציל זה 10ה כוחות. אז איך זה מסתדר? >> נו איך זה מסתדר? אז זה לא קושיה כ כי בוא נאמר ככה זה לא האותיות הם לא ספירס דצילס למלכוס דעתפילס בוא נדבר קודם בפשטות אחר כך נעלה איך אומרים אשכס אוהבת תמיד לעלות לגובה אחר כך נעשה את הקפיצה לגובה קודם נדבר את את הפשט מלכוס דצילס זה אחד מהספרס דצילס האופ שמלכוס דצילס מבטא את עצמה א יכולה להתגלות על ידי חוב ביסויסיס יותר מדויק על די חובז חוביס וחמישה אותיות מנספך שורשיות אבל החובביס זה באמת כוחות של המלכוס דצילסת המלכוס דצילס כעצמה היא ספירה אחת של הספירסד צילס אופן הגילוי של המלוכסדילס אופן הביטוי שלה יש לה חוף ביס למשל זה מדובר ככה חמש אותיות של המנספך זה החמש גבורס שבונים את המלכוס דצילס הם הם יוצרים את הכוח את מה זה קבונים את הגבור שמציוס הם יוצרים את את הכוח של ה דיבור זה צמצום האור אלוקים מצטמצם ב-22 אופנים מה שיוצר את האפשרות להצטמצם ב-22 אופנים זה החומש גבורס החומש גבור זה לוקח את הגילוי של מידסמלכוס להצטמצם בחובבי סיפנים זה וזה וזה נקרא היגבורס של שיוצרים את הדיבור שיוצרים את החובי הדיבור בסופו של דבר יש לך ביס אבל זה כבר גילוי של מידס המלכוס בריזל זה נקרא בריזל יש סגנון רזל ביצחיים קורא לזה שחובי סיסס בונים את הם בונים את את הגוף של המלכוס ומתחלק לשלוש קווים זה מחלק חווי סיססס מתחלקים לשלוש קווים ששב אותיות כל קו יש את השורש הזה אבל ה או שיש עוד ציור אם אם כ מצרפים את האותיות הסופיות את המצפך אז איק בחר גלש א דוף הנחס סמ ז חפצ ט צ ואז יש את האל שחוזר לא' אבל אבלשם מדברים את זה בצפירה של תע של תשע של של תשע ספירס אבל הכל ספירס של מידס המלכוס מידס המלכוס בעצמה מורכ עורכבת מחוב ביס זה צורת הגילוי של ספירס המלכוס אבל ספירסמס של עצמה אחד מהספירס דסירס אז מה היה מה שהתגלה הספירה זה חומה זה לא על ידי אותיות >> כל הספיר אז כדי שהם יתגלו בפועל הם צריכים להתגלות דרך ספיר הסמל הם פועלים בוא נקרא לזה ככה תשע ספירות יש את הספירות של עצמם הם רוצים לפעול משהו הם צריכים לפעול דרך ספירה סמלכוס כי זה ספירס המלכוס זה הכוח הגילוי של כל הספירס >> אבל גם אני שואל אני שואל לפני >> זה מוזר במרמורים יש מלכוס דחוכמה גם החוכמה גם החוכמה היא החוכמה והבינה גם כן זה גם גילוי של הקדוש ברוך הוא >> כן >> אז זה לא על ידי אותיות כל גילוי זה אותיות הרב ה מדבר שכל מה על מלכות זה אצילות בסדר הבנו עכשיו מה מה זה גילוי של למעלה זה לא על ידי אותיות זה גם על ידי אותיות לכאורה כל גילוי זה אותיות אז אז אז מה כשהתגלה החוכמה בהתחלה התגלה החוכמה התגלה לבינה זה סוג של דיבור סוג של אותיות >> אתה אומר ככה יש אותיות ברמה של חוכמה יש אותיות ברמה של בינה יש זאת אומרת החוכמה זה נקרא בוא נקרא לזה במילים שלך שאתה רוצה להגיד כמו שיש מלכוס דחוכמה יש מלכוס דבינה שזה הכוח הגילוי של חוכמה יש כוח הגילוי של בינה אז אותו דבר ואז אתה אומר עכשיו מלכוס דחוכמה זה בעצם האותיות של חכמה ומלכוס דינה זה אותיות של בינה אז נכון כתוב במאמורים שמהמלכוס דכ מהמלכוס שכל האספירס נוצר נוצר האסספירס של מלכוס זאת אומרת ממלכוס דחוכמה נוצר נהיה חוכמה דמלכוס ממלכוס דבין נהיה בינדמלכוס זאת אומרת מהמלכוס שבכל ספיר נוצר המלכוס הכללית נוצר מדס המלכוס הכללית אז אתה רוצה אז אתה אומר שאנחנו יכולים להפחין אותיות זאת אומרת לדבר על הבחנה של אותיות גם במלחוס דחוכמה במלכוס דמינים בסדר אבל זה זה בוא נאמר ככה כמו שאתה תבין כשאנחנו מדברים תמיד ספרס המלכוס נדבר על על המלכוס כשלמה למרות שנגיד שהיא מקבלת מהמלכוס דחוכמה אנחנו לא נדבר עכשיו על המלכוס דחוכמה נדבר על המלכוס בעצמה אז אותו דבר כשאנחנו מדברים על אותיות המקום של אותיות זה בספיר המלכוס כי אתה אומר שהיות ספירה סמלכוס בעצם היא תוצאה מספירות יותר מהכוח הגילוי של הספירות היותר עליונות אז ממילא גם אז אז אז נדבר על הכוח הגילוי הזה גם במובן של אותיות. אין נכנם אומר אל תראה מדבר על אותיות על אותיות ברמה הכי עליונה הוא מביא את זה שמה שיש אותיות ברמה ברמה הכי עליונה אבל שוב פעם זה זה פשוט שזה לא זה לא הדרגה הכלל ה הנומרטיבית נקרא לזה הדרגה הכללית של אותיות זה אותיות יותר דקות יותר שורשיות גילוי זה אותיות מיל אתזה אתה אומר חשבון פשוט שכל איזה סוג גילוי אז הנפחין שמה אותיות וזה יהיה אותיות אותיות מאוד מאוד שורשיות אננו אין את הויד הזה של אוס אחד מהווידס שצדיק הדורס אחד מה הדברים מאוד יסודיים שהחיידר של הבעל שם טוב יש את זה בקבולה יותר קדמונית שיש את זה אצל אצל הרבבום הבולפיה יש אצל בולפיה זה זה סיס זה נושא בפני עצמו רבם בולפייה ה היה נושא מאוד מאוד מורכב בהיסטוריה של כלל ישראל הרשבי יצא נגדו בחירוף נפש החידו מביא אותו בכובד גודל מאוד א אבל והוא בעצם מתעסק הוא באמת הספרים שלו מאוד מאוד עסוקים עם איך לצרף אותיות ואיך [נחירות בוז] איך לחבר אותיות איך לחיות אותיות את העולם של האותיות יש היום אחרים שמשתמשים מהספרים שלו זה נהיה היום היום כמו כל דבר היום זה פתוח להכל אז יש כאלה שמשתמשים שלו אבל בוא נאמר ככה תמיד בלשם אחד הוידוס הגדולים שבל שם טובה מה גילול התלמידים שלהם וזה עבר בצורה של תירשב בעל פה אין לנו את זה היום ה העובדה של צירוףסיס הם בעצם ראו כל דבר כתוב מספר על הצן זרוב שהצנזרוב היה כל מיני דברים שלא היה מזכיר כי היה לו אלף אותי מילים שאת זה הוא דיבר כי על ה1000 מילים האלה היה לו על כל מילה צירוף אייחוד ממילא מילה חדשה שכאילו לא נכנס אז אין לו את את הייחוד. הוא כנראה לא קיבל מהרבס שלו את הייחוד. אז הוא היה צריך להסתבר מילים אחריות. לא לא לא הזכיר את ה את ה כי כל דיבור שלהם היה ייחודים. אין לנו בכלל צריכים להיות בלישר. דבר ראשון בשביל זה לדבר על משהו אחד ולהחזיק חוש על משהו שני. כן. אתמול התוועדנו. אז התונו ש הרבי ריץ אמר בתשלך בערב ראששון בראש הששון תופס שני חזר בתשליך. אז הוא אמר לחשוב צריכים לחשוב על מלחוסד אינסוף לדבר צריכים לדבר על חייב קריסיסמריקה [שיעול] [כחכוח] בת שיני שבסרס המשפחה אז אמר שלחשוב צריכים לחשוב על מה זה אינסוף לדבר צריכים לדבר על חי וכרס זה זה כישרון אדיר זה זה מתכוון עכשיו מתכוון כישרון אדיר זה לא רק עניין שכלי אה אה לא דיבר >> אבל הוא לא דיבר בכלל אבל הוא לא היה צריך לדבר אומר הוא מביא סיפור על הרובשיצר על הזרע קיש על הרובשיצר סיפ הוא לא דיבר שהוא לא יכל לצמצם את האיחודם ב לדבר הרי הרוביצר היה נחשב בדיחה דמלקה הרי כל ה הרוב שצר אצל הצדיקים אחד שדיבר כל הזמן א משפטים חריפים משפטים אה כאילו בדיחות רוב שצ לפני הפטירה שלו אמר שהוא לא עשה בדיחה אחת אף פעם כל מיוב הוא לא אמר גליכבר יש איזה ביד שאומר לא אמר אף פעם גליבר לא אמר אף פעם אמירה אמירה חיצונית עלמציו שלו כתוב יוחיד בדוירי בחוכמסלוקוס יסר שבוכוב לנוסן לכתוב כך כתוב על המציב ושל הרוב שצורף היוכד ואז זה בעצם זה אני אומר אומר רואים מה מה הפירוש הוא לחיות מחשבה אחת ולדבר מחשבה שנייה וזה בעצם היה עבודה שכל הצדיקים הם התיקו ככה דינים הדגל מביא בלשם ת איך המתיקו דינים כשהגיעה הצרה הם קלטו את השורש איזה אותיות זה השורש הרוחני של הצרה הזו והם הפכו את הצירוף של האותיות כשהם הפכו את הצירוף של אותיות נמשך שפע אחר מלמעלה זאת אומרת זה זה נקרא מי שעומל השם ידקים יכים את זה ידלק מה שדול הולך זה הולך דרך יומר דרך אותיות דרך אמירה ולהצליח להביא דרך האמירה הזו דרך האותיות האלה את אותו שפע זה בעצם היה אחד אחד מה מהווידס הגדולים שתמיד הבהם כל הזמן לצרף אותיות ואת אנחנו יכולים לעשות חשבון אבל זה זה גילוי מלמעלה זה דביקות זה דביקות בלמעלה אז שואל אותי עכשיו אם תמיד בלשם היה ביניהם חילוקי מדריגס עד איזה אותיות אז עד איזה דגת אותיות כל אחד הגיע סתום היה ביניהם חילוקי מדריגס בדרגת אותיות ות יכול להיות שגזירה שירדה עד למטה עד למציר היה אפשר לסדר אותה שמה יכול להיות שהיו צריכים לעלות אותיות לדרגה יותר עליונה ולסדר את זה עוד יותר עליון לעלות יותר למעלה לסדר אנחנו לא קולטים זה עולם רוחני האותיות האלה אותיות רוחניות להיות דבק באור האלוקי שנמצאת באותיות וכך וכך תיקנו תיקנו ככה כתוב דגל מי מושלבי צדיק מושלבי הצדיק מושל בקדוש ברוך הוא מבטל את הגזרות על ידי שהוא הוא כביכול גוזר את האותיות את הוא משנה את הצירוף של האותיות לצורה אחרת. ככה הוא גוזר. גוזר זה מלשון דיבור. הוא מצרף את האותיות בצורה אחרת וכך וככה דברים דברים נמתקים. בוא נתקדם הלאה. קופ אנחנו מדברים על ביטל ועלך דשבי. זה זה מה שנוגיע אלינו עד עכשיו. אומרת שאנחנו צריכים לקלוט שבעצם כל העולם זה אותיות. ואיזה רמת אותיות אותיות כמו שהם כלולים במקור שאין להם שום ערך. שום ערך, [נחירות בוז] שום דבר, כמו שזה לא מופיע בכלל אותיות אלה אנחנו קולטים שכל סדר השתל שזה כמו דבר שמצד הקדוש ברוך הוא, כלפי הקדוש ברוך הוא זה דבר שהוא לא קיים בכלל, שלא מופיע בכלל. ואז כשיהודי ככה מתבונן, יהודי ככה חי את ההתבוננות הזו, חי ממעלה כל העלמין, סיבב כל העלמין, כל הקמק חושב עד עד עד ביטול גמור. אז בעצם כשגיע כזה דבר על די זבונזו עלי זבזו ממילא תספשת מדס דף סב מל תספשת מדסה מל תספשת מדס שבנפש מלבוש דהינו שלא תסלבש בשום דברנו גשמיני ולא לך פה כלל שדום בלתי השם דווי מוקר החיים של כל התענוגים שכל בתיס חשיבה זאת אומרת אומר זאת אומרת על טרבה מדבר בנוסחה מאוד מעניינת השלב הראשון שלב מדבר זאת אומרת אני לא יוצר פה את מידס האוהן מידס האוו נמצאת אצלי קיימת אצלי רק באופן טבעי והולכת על דברים שאני אוהב אותם דברים שאני מכיר אותם דברים שאני אוהב אותם וכשאני מתבונן אני פתאום קולט מה האמת של כל מה מה המשמעות האמיתית של כל הדברים. הכל זה אלוקות ובכלל רמת אלוקות שהרבה יותר נעלת מההצטמצמות בדבר הזה. הדבר הזה כשאני רואה אותו הוא ברמה הכי נמוכה אבל האלוקות היא הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר נעלת. אז אני בעצם מבין שבמקום לאהוב את זה, במקום לאהוב את הסוכריה שאני שאני אוכל, אני אז האמת האמיתית של הסוכריה זה האלוקות שנמצאת בסוכריה. והאלוקות שנמצאת בסוכריה היא חסרת ערך לעומת לעומת האלוקות שהרבה יותר נעלת מגילוי בסוכריה. ובכלל זה בכלל לגמרי כלול במקור. אז יש פה את המקור בעצמו, את הקדוש ברוך הוא בעצמו. אז אני הולך לאהוב איזה משהו שהתפשט ממנו ושיתמצם ממנו ושהגיע ברמה מאוד נמוכה. אני הולך אליו ישירות. אני הולך אליו ישירות. אז מנסה שכבר קיימת. במקום ש שהיא תיפל לכיוון של דברים חיצוניים אז אני מנוות את האוה מול מול הקדוש ברוך הוא. מול הקדוש ברוך הוא. וזה וזה בעצם השלב הראשון. זאת אומרת יש יש לי נטייה של רצונות למיניהם שזה נקרא בעצם מידסאו אני אני מאוד חושק במשהו חפץ במשהו אני רוצה את זה ואז אני אומר לך תעשה חשבון מה אתה רוצה אתה רוצה את הדבר את הדבר הזה את שהוא כך וכך נראה בחיצוניות אבל מה מה המהות האמיתית של ככה אמרנו הרבה פעמים את המשל אני אמרנו את זה יותר בצורה שלילית אמרנו את המשל שיכנס פה בן אדם שהוא שהוא שהוא מנובלו מקושכין והוא הוא הוא חסר דיה. זאת אומרת אין לו אין לו חולה מחלות וחסר דיה. אבל הוא הולך לבוש מאוד מאוד מאוד מאוד יפה. שיגעון של שיגעון של לבושים. כאילו לבוש בצורה ממש מושכת, מעניינת. ואז בן אדם אומר פשי בוא בוא בוא בוא בוא בוא נתחבר איתו ביחד. בוא נעשה עסקים איתו ביחד בוא נהיה איתו ביחד. ואז אומרים לך חברים את עם מיד אתה מתעסק? אתה יודע שהוא אדם אדם לא נורמלי אדם אדם אדם חולה אדם מסכן אז אתה אומר תשמע תראה איך הוא יפה אז על זה אנחנו את מדברים טמבל מה אתה אתה אתה אתה אתה אתה אתה אתה מתעלם מהמציאות האמיתית של של אותו בן אדם ואתה אתה אתה נמשך אחרי החיצוניות של הדברים זה חשבון שמאוד מאוד קל מאוד קל לחזור על זה ולקלוט עד כמה לא להימשך אחרי החיצוניות וזה חלק חלק אחד על רבי פה מדבר לא רק אל תימשך אחרי החיצוניות רבי אומר התעורר בך מדסאו אבל אתה מביא תקלוט את מי כן לאוף החשבון הזה שאנחנו מדברים תמיד זה מה לא כאילו אל תימשך אחרי החיצוניות של העולם ותתחבר לאמת של הקדוש ברוך הוא זה דבר שצריכים כל הזמן לחזור ולשנן אל תרב אמר את זה בסוף פרק א ממבייס שאמונה זה לקלוט שהפנימיות זה אלוקות לאמן להתאמן לקלות שמונה זה הפנימיות של הכל הפנימיות של הכל זה אלוקות ואז תתחבר לפנימיות אל תתחבר כל השמיים ואורץ הכל זה לבושים חיצוניים של חיות אלוקות מה אתה נמשך אחרי מה אתה נמשך אחרי החיצוניות אפה אנחנו מדברים שלב יותר תלמידה ועצמה תיקח וכן תאהב לא אל תאהב משהו חיצוני תאהב את המהות האמיתית של הדברים. המהות האמיתית של הדברים זה ממלה, זה סובב וביטול גמור לקדוש ברוך הוא בעצמו ואז אתה פונה לקדוש ברוך הוא בעצמו ולא פונה אחרי החיצוניות. אני קורא עוד פעם את זה בפנים. שעל ידיזבננוזו אם מילה תספשת מנסה אב שבנפש מלבושה. אז זאת אומרת מה זה נקרא לבושה? זאת אומרת, כשהאו מופיעה ב א ב שהיא אוהבת משהו מסוים, כשהאבה מתמקדת באיזה נושא מסוים, אז יש פה את כוח האווה, את מידת האווה, מה שהיא מתבטאת, היא מתמקדת במשהו מאוד מסוים, זה נקרא לבושים של האווה. זאת אומרת, איך במה במה התבטא האווה? התלפשה זאת אומרת התמקדה בנושא זה בנושא בעניין מסוים בעניין פרטי מסוים ואז ואז תספש אתסה שבנפש דהינו שלא תסלבש שום דבר הנוב ותינו גשמי זאת אומרת ואז בעצם אני מפשיט את האווה של שלא להתמקד שלא שלא שלא לבטא את זה לא עלות ותנוגים גשמיים אויר רוכני גם תנוגים רוחניים אבל שלא קשורים מהקדוש ברוך הוא כן זה המון פעמים כבר דיברנו רוחני והקדוש ברוך הוא רוחני ואלוקי זה שתי דברים יש תנוגים רוחניים בן אדם יכול להנות מדבר סיכל דברי חוכמה אדם יכול להנות מ מאומנויות מסוימים זה תנוגים רוכניים זה לא תנוגים גשמים זאת אומרת אדם נהנה משכל לא נהנה פה מדבר מגושם נהנה פה מדבר רוחני גם גם היום שיש אנשים שיש להם השראות השראות למיניהם אז זה גם תנוגים רוחניים אבל זה לא קשור לאלוקות. לא קשור לאלוקות. זה צריכים כל הזמן, הבן אדם צריך להמיד לעצמו כל הזמן את הנקודה הזו מול העיניים. מוכרים לבן אדם כל מיני עניינים פה פה לזה, פה לזה, פה לזה. ובן אדם מרגיש שהוא מתרומם, הוא מתעלה, הוא נהיה רוחני. הבן אדם כל הזמן צריך לזכור רוחני זה עדיין לא אומר כלום. רוחני זה זה נשאר בסופו של דבר נברו ווזה נשאר בסופו של דבר אני אני אפילו לא מדבר אחרים יגידו לך סתראה אחרי טומ אני אפילו לא מדבר עכשיו אפילו שזה לא מצד הקליפה לא לא חייב להיות שכל לבד מצד הקליפה סתם נויגה כל זה נויגה אז אז הכל אז אבל כל האני שלי זה נויגה אז זה נקרא מצד הקליפה אתה אומר אבל איך אתה אומר את הקליפה הזו זה אני בעצמי כן אני לא אני גם כזו קליפה אבל ה אבל סתם רוחניות זה לא הוכחה לכלום. רוחניות זה יכול להיות ניברו וזה שום דבר לא. איי אני מרגיש איזה התרוממות, אני מרגיש שזה התעלות, אני מרגיש איזה מה זה משנה? זה אתה, זה אני. זה שוב פעם זה שוב פעם משהו אנושי, זה שוב פעם ניברו, זה שוב פעם משהו חיצוני, זה שום דבר לא. במקרה הטוב אומרים שום דבר לא. במקרה היותר גרוע זה גיד לך שזה נויגר או פלוס. פלוס. כן. למשל אנשים אנשים לוקחים את הצמוחים למיניהם ואומרים לך ואומרים לך הם הם הם נכנסים לאיזה לאיזה לאיזה לאיזה לאיזה רוחניות לאיזה לאיזה עולם וכן אני מכיר כמה וכמה אנשים אמרו לי החרונה שלהם הקבלת שבס שלהם זה זה זה הצמוכים ככה הם נכנסים מרגישים שהם נכנסים להשראה של שבס שרעה של שבס לא הולך להתווכח איתם אם הם מרגישים משהו או לא מישהו אומר מי שעומד לידיה משתגע בטח שהם אבל אבל זה לא קשור לקדוש זה שום דבר לא זה אני אני רוצה להרגיש ככה אני רוצה להרגיש ככה אני רוצה להרגיש ככה יש אמת של הקדוש ברוך הוא טוירו מצווס אמונה הכל אמונה ביטל זאת אומרת אתה מדבר על האמת של הקדוש ברוך הוא זה זה אמת חוץ מזה שום דבר שום דבר אבל קרוב טבחים וזה אז אז אתה אומר הוא יצר אז בוא אגיד לך במילים שלך הוא יצר איזה השם והוא מרגיש קרוב לשם שהוא יצר אותו כליב דוד זורק ככה עשו הם יתפו אלוקים ועבדו את האלוקים שהם יצרו שיר טוב כזה אפילו שזה לא יודע מה >> זה ח זה חוויה וזה זה עניין של תינוק מה זה קשור לקדוש ברוך הוא מרגיש הוא מרגיש אתלות מרגיש פתאום >> אני לא מתווכח שלא מרגיש את >> פה יותר נראים לו או שבוכמה >> לא שוב אז פה פה בוא בוא לא לא בוא בוא נעשה סדר בוא נעשה סדר בוא אמונה בהשם צעולם הוא רואה >> בוא נעשה סדר בוא נעשה סדר אם הוא מכוון עם כל העם כל ה עם כל ה עם כל ה כמו שתים בוא נקרא את הדוגמה של השירה כי זה דבר שבישג יד שלנו כן הוא אוהב לשיר אז אז אז יש אחד ששאר ותוך כדי שהוא שירה הנפש לא מתעוררת והוא מכוון את כל את כל את כל ההתעוררות איך להתחבר יותר מהק הקדוש ברוך הוא ולקיים תירו מצווס זה עיקר ההדגשה חיבור לקדוש ברוך הוא צריך להתבטות בקיום הטר והמצ חוכמות בנקודה הזאת מי שאומר לך אני מרגיש חיבור לקדוש ברוך הוא אני חי בחיבור לקדוש ברוך הוא איך הוא אומר אני אני מחובר אני באמת העשייה לא כל כך מעניינת אין כזה דבר חיבור לקדוש ברוך הקדוש ברוך הוא גילה איך מתחברים איתו הקדוש ברוך הוא אמר שהוא הוא מופיע דרך הייג מצס וכך אפשר להתחבר עם הקדוש ברוך הוא אי אפשר להמצ צי חיבורים חיבורים >> לא אבל שיהיה מאיר שיהיה מאיר חיבור חיבור בסדר יהיה אבל אנחנו מדברים על החיבור בלי זה זה לא עולה למעלה >> שוב פעם לא לא עוד פעם עוד פעם לא אז אני לא מדבר >> אני לא אני איפה שמעתם מניסיה לבד אמרתי >> אמרתי שכשהוא מתעורר בהתעוררות שהוא מדבר אז הוא רוצה את השם ואז איך הוא מה הוא רוצה כתוצאה מהשם לקיים תירו מצפס >> הוא הולך לקבלת שבס הוא אומר הוא הולך הולך להתפלל מיריב >> אה >> הוא הולך להתפלל מהיריב בקבלת שעה בספון האחרונה הוא מתפלל מהירים הוא לא רוצה הוא לא רוצה אתם [‏צחוק] אתם מדברים על שתי דברים אתם מדברים על שתי דברים שהוא מדבר אני אגיד לך על מה שהוא מדבר על מה שאתה מדבר אתה מדבר את המשל שאני אמרתי הוא לא מדבר את המשל שאני אמרתי סתם יש הבדל ביני לבינו על שתי המשלים אני דיברתי על המשל שאני אמרתי שאדם רוצה להרגיש את עצמו הוא הוא קורא לזה סביב הקדוש ברוך הוא בעצם רוצה להיכנס לחוויה הוא קורא לזה סביב הקדוש ברוך הוא זה בדיוק ההגדרה של הצמוכים אני לא מדבר אני אומר צמוכים הטמאים הסומים הצמוחים הקפונים היד סב [‏צחוק] >> דומים בלאש נקיה כן [נחירות בוז] לא אתה חושב שאני >> אתה מבין אידיש וזה יש אנשים מבינים תגיד שזאת ולא תת שזאת >> לא אתה חושב שאני מדבר מאלחס אלמשיכה [‏צחוק] אני לא מדבר ממה שכתוב בחומיש את מ מח ממין זה סתםזה מסתם מהדברים שר שרוב הנוער שמתמודד זה משתמ הכוח הכי חזק שגורם להם שגורם להם א לנוע בשני העולמות זה הדבר הדבר הכי מושך היום. אני לא חושב שיש דבר שיותר מושך מזה אבל אבל ה הנקודה הזו זה לא מדבר עכשיו חלק של הוירס שזה מביא שזה פסיק רישה פסיק רישה של הוירס וזה זה עוד סוגיה אני לא אני לא דיברתי עכשיו בדווקא מזה פטרס חוכ הוא מאוד עסוק מהפסקרש של הוירס אני לא מדבר מהוירס בכלל בסדר הוא מפחד מהיר >> מה זה פסיק >> מי שלוקח צמוכים לא ימולת שזה לא יביא אותו לוירס חמוס זה קפסיק [נחירות בוז] ה החלק הזה זה החלק החמור כי בד טרו מיצס אסטירו מיצס תופס כל המדד מי ש מביא לאכ תור ואמית שזה הדבר הכי חמור אני מדבר לא לא מהחומרה הזו מדבר מהחומרה שבן אדם מתרגל לחיות לא אמיתי זאת אומרת הוא חי הוא חי חיי דמיון ח הוא חי חיי חוויה חיי דמיון זה בעצם זה בעצם ה ה על המשל שאני דיברתי המשל שהוא דיבר המשל שהוא דיבר ומה שעושים אצל החסידים בלי שב זה המשל שהוא דיבר יושבים שעתיים שלוש ישרים זמיר 10 שעה בסרים ניגונים לאף דווקא לא כולם לא לא כולם לא כולם חסילים לא צריכים משקלא לא תבקר >> מתי מתי מתי מתי ישבת בזיץ חסידי >> לא ישבתי כשעובר מולי אומר שבס גצבס >> אני גם אני גם עובר גודשבס ככה כשאני פוגש יהודי בשבסתי אותך בערב שבס אני לא יודע אבל אני מדבר על חסידים יש עוד חסידים חרק בוא יקח לי בוא יקח לי מה זה בוא יקח לחיים קח זה לא >> זה זה באשט מישהו מישהו >> לא משנה מי >> לא מישהו אחד שטוי שמה אחר כך אף אחד לא שטוי שם אחש >> אבל אבל לא משנה לא לא בסדר לא הוא מדבר על דוגמה אחרת אבל האמת אני מדבר על מה שיושבים בליל שבס מנגנים וזהניגון הזמן הזה הזמן הזה של השיר זה בעצם לעורר את הנשמה ואז בעצם זה נכון שזה מורר רגשות ואז אם אני כל הזמן מכוון מול איך להתקרב לקדוש ברוך הוא והקירוב לקדוש ברוך הוא בסופו של דבר הוא דרך תור דרך קיום תורה המצווס רק כמו שאתה אומר אני רוצה אני רוצה להיות מחובר לקדוש ברוך הוא דרך התו מצ אני רוצה לעורר את החיבור שלי לקדוש ברוך הוא אז לכתחיל ש לכתחילים זה נקרא תינוג אלוקי לא נקרא תינויג רוחני זה נקרא תינוג אלוקי כ כי אני בעצם זה בעצם לפתח את מילסה >> נו אז מה ההבדל בין זה בין החיים או בין לא זה אמרתי יש את מה מה אני רוצה ואת מה אני משתמש אותו יהודי חסידי שיושב בליל שבס רוצה לקיים תור מיצא לקדוש ברוך הוא הוא משתמש בשביל זה את הכוח של לנגן ולהשיר ביחד שזה אומר הכוחות שמוררים את הנשון את הנפש יש אחד שרוצה להרגיש את הנפש רוצה להרגיש את הנפש באופן רוחני ני רוצה להרגיש את הנפש מתי האחטמצ שעושה את זה אז יש זמנים רגועים כניס השבי זה זמן רגוע להיכנס ל לאווירה ולחוויה הזו מבחינתו מבחינתו לא אמרת קבל שבס לא לא ק לא קרה כזה דבר נורא אמרתי פה תמיד את הדוגמה היה אצלנו בבית שמש יש אצלנו בבית שמש מניין קוראים לזה מניין קרלבך אז היה שמה אז היה מניין היה מודעות גדולות בכל המד בשעה 8 וח אמירת הלל >> באמירה אמירת הלל ברוש וזמרו כלי זמר למטה היה כתוב תפילת שערכ 8 וב אותיות קטנות אבל אני מאוד מבין אותם כאילו אי אפשר לכתוב בלי לכתוב שכס כל להתפלל שכס מתי ש צריך להתפלל שכיס לא זה העניין הם צריכים את את החוויה היחטים זה הלל אבל הם צריכים את שוב שוב פעם אני לא אומר על כל אחד מהם אבל זה ה זה ה זה ה זה המהות וזה איףחידשקט זה בעצם זה זה בעצם זה נקרא תינוג רוחני אני רוצה להרגיש את עצמי באופן רוחני כמובן שאני מכניס לזה מוטיבים מוטיבים דתיים מוטיבים יותר א זה יש מישהו אחר הוא רוצה את הקדוש ברוך הוא רוצה את הקדוש ברוך הוא דרך תיר מץ אז הוא מבין שתקדוש ברוך הוא אפשר רק דרך אמיר הסלל כי זה המצווה של הקדוש ברוך הוא איך איך איך איך [‏צחוק] איך איך אומרים מילים של שבח הקדוש ברוך הוא מקיימים מיץסע ככה אתה מתחבר מהקדוש ברוך הוא רוצה את ההתחברות לקדוש ברוך הוא שתעשה עם כל כויס הנפש שלו עם כל הרצון אז הוא אז אז הוא מנגן ניגון יכול להיות שהוא מנגן הרבה ניגונים יכול להיות שהוא מנגן אפילו שעתיים שלוש לפני זה היה לי את זה עם אברך אברך אמר לי בפסוקס אומר לי מה זה זמן סמחסינו אומר לי אתה מבין מה שקורה פה אפשר לצוות עליך היום להיות שמח או שאני כאילו אם אני נמצא באווירה אני נמצא באווירה אני לא נמצא באווירה. מה אמרתי לו? מה הפירוש? אומרים לך תחשוב את האמת של הקדוש ברוך הוא ותיכנס לזה שאתה מחובר לקדוש ברוך הוא ואז אתה שמח. אומר לי, אתה מדבר משהו רציני, אני מדבר, יש כזה דבר שנקרא להיכנס לחוויה ולהיות ולהיות בכל זה זה אם יש את זה אם יש איזה רגע מתאים אפשר לעשות את זה >> אה >> לא שומע >> כן >> אה שומעים אותך הרב רוצים לשמוע את השאלה לא הייתה >> נכון נכון >> אז נכון נכון אני אגיד אני אחזור על מה שמע מקור טוב למקרום מה שדיברנו אומר כתוב הנה השכינשיר למטמח של מצווה ומביאים הוכחה מהפוסק של דוד המלך ניגן ויקנגן המנגן אתיוחם איפה היה מצווה שמחה של מצווה היות והוא ניגן לצורך להגיע לנבואה שכינשר איזה נבואה היות ות וואניגן לצורך להגיע לנבואה אלורך הקודש אז זה עצמו כבר מצווה זה נקבר נקרא שמחה של מצווה אז בעצם זה כל מה שדיברנו שבעצם אם כל המטרה של הניגון זה בסופו של דבר להתחבר לקדוש ברוך הוא דרך צורת החיבור של הקדוש ברוך הוא אז זה בסדר גמור אבל דרך מצווה דרך דרך תירו מצווה אבל אבל סתם אני רוצה להרגיש את עצמי אני רוצה להיכנס לחוויה זה זה בעצם זה בעצם נקרא הצמוכים למה לקרוא לזה צמוכים כי מילא אתה רוצה להיכנס לחוויה קצת למעצב בסדר אז זה תי וסתר אבל אבל ה אבל יש משהו שסוחף אותך כובש אותך ומביא אותך לבאמת למשהו מאוד דמיוני למשהו מאוד לכן לכן זה כל כך חמור מבחינה נפשית ועוד יותר חמור מבחינה של של שזה מביא לייסורים >> אה בין זה למשק >> משקה לוייקורף סתם בוא נעשה סדר >> בנושא של הייסורים לא יקורף גם בנושא של החוויה אז במשקיע עצמו גם צריך לסדר יש אנשים ששותים כל שבס והסיבה שהם שותים כל שבס כי הם הם בעצם >> הם מחפשים לברוח מעצמם לא טוב להם עם עצמם הם רוצים להיכנס לאיזה מקום זה וזה והם מסכנים הם מסכנים יש יהודים ששותים משקה בשביל קצת לעורר את הנפש ולהתחבר הפוך הם הם הם בפעילות ושייכות לקדוש ברוך הוא עם כל העוצמה באותם רגעים חוץ שתיית משקה חסידית שבכלל נועדה בכלל נועדה לחדור יותר פנימה בכלל לא ל בוא נמר בהתוועדות התורה הרבה פעמים אנשים היה תחילוסי תחילוסי תחילוסי תחילוסי כמו שצריך תוך וסיף איזה פתאום מקבל איזה פתאום לא נחמד המשקה בפה ה שמעתם רב זלמן סתם אבל זה לא רק זמן שמעתי כמה פה אומר לי משק הרבי היה דיבר על משקמה שזה דובר מוס רק בשביל לשחוט את הנפש באמיס אין ברירה צריכים לקחת את הדבר מוס הזה אבל רבז פה פבריג אחד מבחינת הכללים של העולם הוא שטיין כן פתאום הכמויות כמויות אלכהול שנכנס בגוף שלו וברך אומרים הוא גומר בקבוקים כן זה לא והוא אומר שלא בחסידושף הברינגן הוא לא הכניס שלו כלפי כאילו לא הוא לא סו משקה חסיד שפברינג זה הסדר של חסיד שופברינג אבל כמובן שהוא יהודי כזה קבולסולניק עכשיו היה אבל זה מי סיכולים הוא מתד ארבע לפנות בוקר שלוש לפנות בוקר ארבע לפנות בוקר בשש 6 וח כבר יש שיעור כבר יש שיעור כבר יש שיעור רגיל אבל שיעור אחד שיעור שניים אבל אבל אבל אבל אבל אבל זה קבל זה זה תנועה שקבלו הסול כי זאת אומרת הוא הוא הוא זה נקרא ממקום של חיבור ממקום של שמוביל אותי לקיום של הקדוש ברוך הוא להתחבר לקדוש ברוך הוא להביא אותי למקום של בריחה למקום של התפרקות למקום של אה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה זה אז נכון שזה לא כל כך חמוקצחים כי זה לא כל כך משפיע כל כך כמעצים אבל יש אנשים שבאמת יוצאים מדעתם גם מ אני מכיר אני מכיר אנשים שכבר צריכים להתגרש כמשפחה שלמה קרה בשכנות שלי שהוא היה מחור ע על שתייה לים >> לא בחור על שתייה כן היה אסור היה אסור לא יודע איך היה משיג את זה החביעו והחביאו אבל למה כמו הסיפורים החסידיים היו תמיד הסתובבים הבקבוק והיו צריכים להתגרש והיה ברטון וזה לא עזר וכולו וכולו ברח משם כולו כמו זה זה ברור ש ש בסדר בוא נקרא עוד כמה שעות לפנים ונסה ישנה כן >> מה אני מספר פרק חס למה זה לא נקרא שמהפך להפוך א >> פרק חופכס את המכנ לא הסמידס >> אז בפרק חוף חס הוא שואל שאלה טובה אומר זה מתבקש השאלה הזאת את הסגנון נחש תראה מדבר פה שכבר יש שם נוה וזה התלבש והופכים את זה הופכים את זה לאבקדוש ברוך הוא אז אומר שזה בעצם על לא מידס שאלת רב אומר בפק חס שלא י להסיק לאסמידס אבל כאן הוא לא אומר ככה. כאן הוא אומר שזה על ידי התבונ ממילא זה קורה. זה לא שתלבש בך אהבה לעולם הזה ואז אתה מתבונן כדי לעלות אלא פה תתבונן. ההתבוננות היא ההתבוננות ממילא כבר לא תרצה את הדבר ככה אני >> אז זה ונכון וזה וזה לא הסמיד שאלטר במכשיר אני תאפקתי מלהגיד את הורט הזה אני התאפקתי מלהגיד את הורט הזה בצורה חיובית אומרת זה בצורה של שאלה כש אני התאפקתי להגיד שפה אלטרה ברומסטויד של הלוסמידס כי כי זה הלוסמידס שגם אלטרה במכשיב הבעיה של אלטרה זה צריך לדעת על אלטרבה אין ויכוח עקרוני בנושא של הלוסמידס לאוסמידס זה המגיד זה המגיד זהלשון טובה מהגיד אל תרבי לא מתווכח עם הרבס שלו רק אומר שמבחינה פרקטית אתה נמצא למטה אתה לא יכול לעשות את הלאס מידס מי ש מחובר למטה לא יכול להגיד אני מרומם אני מרומם עכשיו אתה למטה >> הפה אתה בעצם נמצא עכשיו למעלה אתה חושב על הקדוש ברוך הוא אתה מתבונן על הקדוש ברוך הוא אתה נמצא אתה נמצא ברגע הטוב שלך ברגע של ההתבוננות אזמילאז אז כוח חב שיש אצלך מוסב עושה שבה מול הקדוש ברוך הוא אבל זה לא שפירוש אני עכשיו עסוק בתי למה זה כאילו אני נכנס בנגינה אכנס בשירה ובאמצע פתאום ידלק אצלי איזה משהו לא טוב ואני אעשה חשבון שם משהו על לא טוב הזה הרי אלוקות וממילא אני יכול להתחבר לאלוקות לא לפנימיות של המשהו הלא טוב הזה זה לא זה כפרה זה אל תראה בשלם אבל פה אני הפוך אני חושב על הקדוש ברוך הוא והמידיה הגולמית שנמצא אצלי בנפש היא היא הופכת להיות לא לא לא אוהב את הקדוש ברוך הוא הפוך פה זה פה את רואה שאלת רבי באמת בסופו של דבר מגיע מאותו חדר ה נקרא שח שנסיים שלא יתסלשום דבר גשב ולא ילך פה כלל שום דבר בלילום בלתי השם לבדו בכיר חיים שכל התנוגים שכולם בטי במצא כמכשיבה ואין הרוך וד כלל בני חולם כמו שאין הרוך כלים ואפס מוכל לגבי חכצי בשמיים לכופתורת כל שיר לבוא ויצור לבוא וגוי כמו שנברה לכמון הבן אדם קולט שזה חסר ערך במקום להתעפק בשטויות אתה יכול אתה יכול להתעפק עם האמת של הקדוש ברוך הוא אתה מיד עוזב את זה אחר כך על תרבי אומר איך עובר לדבר איך שזה יוצר ברוך השם לאילו אנחנו נק ‏K.