0:00 / 0:00
השם לא מחכה שתהיה מושלם הוא מחכה שתהיה אמיתי | פרשת נשא הרב שבתי סלבטיצקי שנת תשפ"ה
142 views
To donate or for dedications to continue the holy work לנדבות והקדשות להמשיך את עבודת הקודש https://secure.cardknox.com/chassidusonline
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
את השאלה הזאת אנחנו שומעים המון
פעמים. אנשים שואלים, איך אוכל להרגיש קשר
פנימי עם
השם? איך אוכל להתפלל ולהרגיש את הקדוש
ברוך הוא
בתפילה? איך אני יכול לקבל יותר שפע רוחני
בחיים
שלי? עוד יותר איך אני אוכל שהשם יסתכל
עליי בעין טובה ויפתחו לישרי שמיים?
אפילו המלאכים שאלו את הקדוש ברוך הוא את
השאלה הזאת. הם ראו שעם ישראל מקבלים יחס
מיוחד מהקדוש ברוך הוא. הם רוצים להבין מה
הסוד. איך הם מקבלים את
זה. הם שאלו את הקדוש ברוך הוא הרי כתוב
שהשם לא נושא
פנים. זה לא הוגן.
ולמה פתאום רואים את הקדוש ברוך הוא הרבה
פעמים שהשם נותן ונותן בלי
חשבונות ואדם מרגיש קשר
פנימי הוא מרגיש ששערי שמיים נפתחים
לו אומר הקדוש ברוך הוא אתם רוצים לדעת
אני אגיד לכם ואת זה נלמד היום בעזרת השם
יתברך השבוע
פרשת הסו
ובפרשה התורה מספרת שהקדוש ברוך הוא אומר
לכהנים לכו לברך את עם
ישראל וידבר השם אל משה לאמור דבר אל
אהרון ואל בניו לאמור כ תברכו את בני
ישראל אמור להם יברך השם
וישמרך בהתחלה שלושה מילים אחרי זה יאר
השם פניו אליך ויכונק חמש ואחרי זה יותר
ישא השם פניו אליך וישם לך שלום
ושמו את שמי אל בני ישראל ואני
אעבר. כולנו מבינים שהשיא זה המשפט
האחרון. ישא השם פניו אליך וישם לך
שלום. הברכה הגדולה היא שלום. כמו שאומר
המדרש, אם אין שלום אין
כלום. ואיך זה מגיע על ידי שישא השם פניו
אליך?
ביחת כהנים זה
היה מצב שכל עם ישראל
התרגש. בבית המקדש שברכו אמרו את שם
המפורש. ספר יצירה, אחד מספרי הקבלה
הקדמונים
ביותר הוא כותב שיש שמה את כל הברכות
שבעולם. הגמרא אומרת עד כדי כך שהשכינה
שורה על הידיים של הכהנים.
לכן אנחנו לא מסתכלים עליהם.
וגם כיום שלא אומרים את השם המפורש, כתוב
בספרים לכסות את הפנים שהכהנים לא יראו את
עם ישראל ועם ישראל לא יראו את הכהנים.
ומעניין שגם משליח ציבור כל יום בחזרת השץ
אומרת ברכת כהנים.
גם אנחנו באופן פרטי שעושים את ברכת
התורה, אחרי שעושים את ברכת התורה אומרים
את ברכת
כהנים. צריך להגיד משהו מהתורה ובוחרים את
זה. למה? למה לא אומרים שמע ישראל השם
נוקן לשם אחד? שזה היה הקריאה שאנשים הלכו
למסירות נפש על זה. והיה עם שמות.
תשמעו, עוד יותר בערב יום
כיפור שהולכים לברך את הילדים, איך מברכים
אותם? ברכת
כהנים. בחתונות זה רגע נורא מרגש שרואים
שההורים של החתן ושל
הכלה מברכים את הברכה הנפלאה הזאת של ברכת
כהנים. וברכת כהנים יש סודות נפלאים
ביותר.
היום
נלמד סוד אחד, פרט אחד בברכת הכהנים והסוד
הזה איך לפתוח שרי
שמיים, איך להרגיש קרובים לקדוש ברוך
הוא. אומרת הגמרא מסכת
ברכות ישא השם פניו אליך.
אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא,
ריבונו של עולם, כתוב בתורתך אשר לא ישא
פנים ולא יקח
שוחד ו ולא אתה נושא פנים לישראל דכתיב
ישא השם פניו
אליך מה הסוד איך זה איך זה
קורה אומר להם הקדוש ברוך הוא
למלאכים איך לא ישא פנים
לישראל. למה? אני כתבתי בתורה ואכלת ושבעת
וברכת את השם אלוקיך. אז מתי צריכים לברך
שאכלת
ושבעת? והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד
כבצן. מה זאת אומרת? יש
מחלוקת האם צריך לברך ברכת המזון שאוכלים
כזית שזה בערך
27 מ של
נפח עד כזית יש דעה אחרת שעד
כזית אומר הקדוש ברוך הוא למלאכים עם
ישראל מברכים ומודים ברכת המזון גם שהם לא
סביאים רק שהם אוכלים כזית או
כביצה לכן אני נושא פנים אליהם
עצם זה שהם מודים גם על דבר קטן. יש כזאת
בדיחה, סיפור אמיתי, שפעם היה מישהו שהיה
צריך פרנסה, אז הוא בא לרב, אומר לו,
"הרב,
תעמוד באמריקה על יד
הבורסה ושם תפתח
בשבטן קטן
ותמקום ותמכור סנדוויצ'ים. אנשים הולכים
לעבודה, רוצים לאכול משהו, והוא מכבוא שם
פלקט כל סנדוויץ' 5ח
דולר עם ביצה, עם טונה, כל מיני דברים
ואנשים שמו את ה-5 דולר, לקחו את
הסנדוויץ', המשיכו ללכת. עובר בן אדם אחד,
ראה אותו עומד בשש
בבוקר,
קריר, משפשף את
הידיים. הוא אומר לו, "כמה זה עולה. אומר
לו, "זה עולה 5 דולר. למה אתה מוכר את זה?
פה אתה עומד?" אומר, "אין לי
פרנסה." הוא שם את ה-5 דולר והולך. אומר
לבן אדם, "רגע, אדוני, שכחת את
הסנדוויץ'." אומר, "לא, לא, לא, ברוך השם.
יש לי במשרד שלי מטבח, יש לי בן אדם שמכין
את האוכל, לא חסר לי שום דבר. ומאז כל יום
הוא עובר, שם את ה-5 דולר, לא לוקח את
הסנדוויץ' שממשיך ללכת.
חצי שנה אחר כך שהוא כל יום הוא נותן לו
עובר שם את ה5 דולר וממשיך
ללכת אומר לו הבן אדם הזה שמוכה אדוני
אדוני אדוני כן מה אמרתי לך אני לא צריך
את הסנדוויץ' שיש לי לא לא זה לא ראית
מחיר אליה ל8
דולר זה קורה שבן אדם לא מודע לא מכיר
טובה אומר הקדוש ברוך הוא עם ישראל מכירים
טובה
לכן אני נושא
פנים. צריך להבין למה דווקא
זה שבני ישראל מהדרים
במצוות. למה דווקא זה גורם שהוא נושא
פנים, שהוא עושה פרוטקציה לעם ישראל? יש
עוד המון המון דברים שעם ישראל מחמיר על
עצמם. מוקצה זה רק דרבנן.
בשר וחלב שבשר של עוף זה גם
דרבנן נטילת עדיין יש המון המון הלכות שזה
לא
מהתורה אז למה דווקא זה שמאדרים לברר ברכת
המזון על כזית או כביצה זה פותח את שרי
שמיים והשאלה היא יותר
גדולה יש לנו איסור של ברכה
לבטלה הרמבם אומר שזה מה
התורה התוספות אומרים שזה
דרבנן ויש נפקמינה להלכה בוא נגיד שיש צום
ובן אדם בא הביתה ולוקח איזה דבר ועושה
ברכה ברוך אתה השם מכולם שהכל נהיה בדברו
ורוצה לשתות פתאום נזכר זה צום מה הוא
עושה אם הוא
ישתה הוא שותה בצום אם הוא לא ישתה הוא
יעשה ברכה לבטלה לה אז לפי הרמבם אסור לו
מכיוון שזה מהתורה לפי התוספות יכול להיות
שמותר אותו דבר אם הוא בא הביתה לפני
הבדלה שלא שותים ולא אוכלים הוא עשה ברכה
אוי נזכרתי או בתש הימים שלא אוכלים בשר
פתאום הוא הוא הולך לאכול בשר פתאום הוא
נזכר אז אם הוא אכל רק כזית או כביצה הוא
לא שבע איך אתה יכול לברר ברכת המזון זה
ברכה לבטלה בכלל.
ועוד שאלה, מה זה שהם מדקדקים על
עצמם? למה לא מחמירים?
ולמה זה על עצמם? מה זה על עצמם? הם
מתקדקים. אז בואו נראה דבר ראשון את
הביאור מה הגדלות הזאת שבני ישראל מברכים
ברכת המזון על כזיית כבצה.
אחד מגדולי האדמורים היה רפסמח בוני
מפשיסחה. הוא היה ממשיך דרכו של היהודי
הקדוש מפשיסכם. הוא מסביר דבר מאוד מאוד
מאוד
נפלא. הוא אומר שאנחנו מקבלים דבר
מסוים, אנחנו מאוד נהנים מהדבר
שקיבלנו. וכמה שהדבר יותר גדול, יותר יקר,
יותר חשוב, אנחנו נהנים יותר.
אבל הוא אומר
לפעמים עיקר ההנאה זה לא הדבר
שקיבלנו אלא עיקר ההנאה ממי
שקיבלנו. אם קיבלנו מבן אדם חשוב, בן אדם
שאנחנו מעריכים, בן אדם
נעלה ואנחנו מקבלים מנה אפילו מתנה
קטנה, זה אצלנו יקר.
בוא ניקח את הדוגמה הכי
פשוטה שאישה מקבלת מבעלה את הטבעת שהוא
אומר לה הרי את מקודשת
לי הטבעת הזאת אנחנו נוהגים שלא לעשות
מלום לעשות הכי פשוט טבעת זהב ואפילו
נוהגים שלא יהיה שום שריטות למה שהאישה לא
תחשוב זה שווה יותר שווה פחות זה רק
זהב וכמה זה יקר לאישה אישה
הזאת. לא לפני הרבה זמן היה
אישה לינור בת
דוד, בת 25 שפתאום היא לא מוצאת את הטבעת
שלה. התחילו לחפש לחפש לחפש בבית לא מצאו,
הלכו לפה, הלכו לשם ואז אמרו אולי בלי
כוונה זרקו את זה לפח
אבל הפח כבר יצא החוצה.
הלכו לחברת ניקיון בתל
אביב והסבירו להם והם כל כך הרגישו את
הצער של האישה הזאת כמה זה שווה הטבעת
הזאת זה לא הערך זה מה שמסתתר פה מה שבתוך
אותם
הוא הם הסכימו לקחו את הזוג מחוץ לעיר תל
אביב איך שזורקים את כל הזבל והתחילו
לפנות לפנות לפנות לפנות ולפנות לפנות
ולפנות. בסוף מצאו את השקית
הזאת ושמה השקית שלהם פתחו ושמה היה
הטבעת. איזה שמחה איךודו להם ותראי איך
שהם הסכימו להשתתף ברגש
הגדול. אנחנו יודעים אנשים שמקבלים לפעמים
מהרבי אני מכיר אחד שקיבל עיפרון קטן
שהרבי השתמש בו או אנשים שקיבלו דולר של
הרבי. כמה זה יקר. יש סיפור מרגש מאוד על
איזה איש
עשיר שהיתעלמן השם
ישמור. ואז הוא לקח לו אישה טבחית. אמרו
שהיא טבחית מאוד טובה והוא אמר לה תכיני
לי אוכל כמו
אשתי. איך אשתך הכינה? אומר אני לא יודע
אבל היא הכינה דברים טובים תכיני. והיא
מתחילה להכין לו.
כל המאכלים שהכינו צרפתיים, איטלקיים,
ישראלים,
אמריקאים, פשרים, דגים, כל דבר הוא אומר
כן כן זה טוב, אבל זה לא כמו אשתי, זה לא
כמו
אשתי. והאישה הזאת לא יודעת מה לעשות עם
עצמה, לוקחת ספרים וכ לא הולך שום דבר.
ואז פעם אחת היא הכינה את
האוכל ושם את זה על המחבת והיה איזה
התקשרות טלפון ואתם יודעים נכנסים לשיחה
וכשהיא שימה את השיחה היא באה ואומרת וואו
היא רואה שזה
נשרף לא לגמרי לגמרי אבל כבר שרוף אז היא
אומרת לאיש סליחה סליחה זה צרוף אבל אני
אכין לך עוד מעט משהו אחר אומר לו לא אני
נורא רע ואני רוצה
לאכול אין לה ברירה הביאה את האוכל שהוא
שרוף והבעל אומר או זה כמו שאשתי זה מה
שאני רוצה להיות מה הוא חיפש פה הוא לא
חיפש את האוכל הוא חיפש את הקשר עם
אשתו הוא
חיפש את הרגש הזה שהיה לו כשאשתו הייתה
פה אומר הקדוש ברוך הוא למלאכים מסבירפסים
חביבני
מפשיסכם עם ישראל שהם מקבלים כזה
זית הם נהנים, הם
צבעים הם לא נהנים בגלל הכמות של האוכל,
לא בגלל האוכל
הגשמי הם נהנים מזה שמרגישים את הקשר
איתי, הם קיבלו את זה
ממני, אצלם זה כמו הטבעת הזאת, הרבה יותר
מזה אפילו האוכל עצמו מצד עצמו לא משביע.
הם צביעים מזה שמרגישים את הקשר עם הקדוש
ברוך
הוא. והרבי מסביר את זה יותר עמוק. לכל בן
אדם יש גוף
ונשמה. הגוף שבע
מגשמיות. הוא נהנה מכל דבר שמחזק את האגו
שלו, את הגשמיות שלו, שהוא שבע
בגשמיות. נשמה נהנית במשהו אחר לגמרי.
נשמה נהנית מקשר עם הקדוש ברוך הוא. מקשר
במצוות ומעשים טובים. וכאשר יהודי מקבל
כזית, אבל ממי הוא מרגיש שזה בא מהקדוש
ברוך הוא. הוא שבע מצד הנשמה, הוא מרגיש
את הקשר של הקדוש ברוך הוא וזה שווה אצלו
הרבה יותר מהכל.
ומעניין גם החתם החתם סופר פוסק יש דעות
החתם סופר שבן אדם שבע לא מצד המאכל אלא
מצד דבר אחר הוא יכול גם כן לעשות ברכת
המזון וזה המפתח לקשר עם הקדוש ברוך
הוא וכאן יש מסר מאוד
עמוק הרבה
אנשים מרגישים שברכה זה להגיד
תודה זה דבר נימוסי. מישהו נתן לי טוב אני
אני מודה לו הקדוש ברוך הוא נתן לנו זה
נימוסי להגיד תודה רבה אבל הברכה זה הרבה
הרבה יותר עמוק ברכה זה ההרגשה הנפלאה
והשמחה
והעונג על הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא
אני מרגיש שהקדוש ברוך הוא נתן את הכזית
הזו את מה שהוא נותן לי במיוחד בשבילי
בהשגחה הפרטית זה לא סתם קניתי
ואכלתי כל מה שיש לי מסתובב בהשגחה פרטית
שזה יבוא
בשבילי וזה הכרת הטוב שאני מודה לקדוש
ברוך הוא על הקשר שלי ואני
שבע וכאשר יהודי מברך על כזית זה משהו אחר
לגמרי זה לא
סתם זה ברכה עמוקה זה ברכה שנוגעת בנפש
שלו הוא מרגיש את הקשר עם הקדוש ברוך
הוא לכן נוכל להבין למה הקדוש ברובר דוש
ברוך הוא אומר בגלל שהם מברכים על
כזית אני נושא פנים לעם
ישראל למה אחד מהמידות הגדולות של הקדוש
ברוך הוא זה מידה כנגד מידה מידה כנגד
מידה זה כלל אצל הקדוש ברוך הוא זה חוק של
הקדוש ברוך הוא אומר הקדוש ברוך הוא אם
ודי שבע
ונהנה רק מהקשר שלו לקדוש ברוך
גם אם הוא קיבל דבר
מועט, מידה כנגד מידה על הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא יש לו נחת רוח שודי עושה
איזה מצווה קלה, איזה דבר
קטן. גם שהוא עושה דבר קטן אצל הקדוש ברוך
הוא זה מאוד
חשוב. ישא השם פניו אליך. למה? בגלל שאתה
זוכה בדין. למה אתה זוכה בדין? מכיוון שכל
דבר קטן שאתה עושה זה נחשל דבר גדול.
להבדיל כמו שכל דבר קטן אצל הקדוש ברוך
הוא שכביכול הוא שבע
מזה וכאן תשמעו ביאור נפלא של רב חי
מולוז'ן היה ראש ישיבת ולוזן הוא מסביר מה
זה הם מדקדקים על עצמם מה זה על
עצמם אומר דבר
נפלא אם בן אדם כשהוא הולך לברך ברכת
המזון על כזית
זאת אומרת שכזית אצלו זה מאוד יקר. מה
יקרה אם מישהו בא ומבקש ממנו
אוכל או אני נהנה מכזית, אני אתן לו גם
כזית. אני אתן לו גם עם מה שאני מברך. אני
נהנה. אומר רב חיים ולוש לא מדקדקים על
עצמם אתה מכזית נהנה ואתה מברר ברכת המזון
אתה מרגיש שבע. כלפי השני תן לו
בשפע. תן לו לא לפי ההשגות שלך תן לו לפי
השגות שלו מתי הוא יהיה
סב. וכאן הרבה אנשים
שואלים איך אנחנו מחזקים ומעוררים את
האמונה שלנו. הרי לכל יהודי יש את האמונה
בתוכו. איך אנחנו מגלים את האמונה?
אומר האדמור הזקן, אחד מהעצות
הנפלאות, לחזק ולעורר את האמונה, לברך
ברכה
בכוונה. מכיוון שברכה זה לא רק הכרת
הטוב, זה לא רק דבר נימוסי, זה הרגשה של
קשר לקדוש ברוך הוא. וברגע שאתה מברך
בכוונה, זה מעורר, מגלה את את ה את האמונה
שלך לקדוש ברוך הוא, את הקשר שלך לקדוש
ברוך הוא. ובואו ננסה ביחד להבין את זה
יותר
עמוק. איך מגיעים לקשר כזה נפלא, הרגשה
נפלאה כזאת שאני מרגיש את הקדוש ברוך
הוא. אז נלמד
ביחד כמה שורות ממאמר של בעל התניה באיגרת
הקודש, סימן
ב. זה אפשר לדבר על זה מאוד הרבה, אבל
ניקח היום פרט אחד.
אומר יעקב אבינו כשהוא חזר מחרן עם כל
המשפחה
שלו והוא שולח מלאכים לאחיו עשו הוא יודע
שעשו רצה להרוג אותו הוא שלח הרי את אליפז
להרוג
אותו והם חוזרים והוא שולח מתנות לעשו
ורוצה לפייס אותו רוצה להשלים
איתו הם חוזרים ליעקב ואומרים לו עשו בא
לקראתך אבל הוא לא רוצה שלום
הוא הולך לקראתך ו-400 איש
עמו. ויעקב פיחד ויצר לו. ואז אומר הפסוק,
ויאמר
יעקב אל הקדוש ברוך הוא, אלוקי אבי אברהם
ואלוקי אבי
יצחק, השם האומר אליי שוב לארצך ולמודתך
ואיתי
וימך. הרי אתה אמרת לי לחזור.
קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את
עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ואתה
הייתי לשני
הכנות הצילניננה נכי מיד עשו
יעקב שופך את הלב לקדוש ברוך הוא אומר
שבאתי באתי במקלי ועכשיו הייתי שתי מחנות
ילדים משפחה שלמה
רכוש
גדול ואני מפחד עכשיו שאותו עשיו יבוא
ויהרוג
אותנו. וכאן השאלה הגדולה שכל המפרשים
שואלים, מה הוא אומר קטונתי מכל
החסדים? מה הוא פחד? הרי השם שאמר לו ללכת
בחזרה לארץ כנן, השם הבטיח לו ושמרתיך בכל
אשר תלך.
אז יש כמה ביאורים. יש ביאור חושב שאולי
זה שהוא קיבל כזה שפע זה מוריד מהזכויות
שלו. אבל זה גם לא פשוט. הרי השם הבטיח לו
הושמרתיך.
ומה זה קטונתי מכל
החסדים? משמע מהפסוק שמה קטונתי לא בגלל
שאולי הזכויות שלי ירדו.
עצם החסדים הם גרמו לי להרגיש קטונטי
קנטונטי מכל החסדים 100
חסדים אומר אל תראה בכאן ביאור
נפלא מה ההרגשה הנורמלית של יהודי שמקבל
שפע מקבל ברכה מקבל כסף בריאות משפחה
ילדים נחת מהילדים
משהו מה הוא מרגיש הוא מרגיש טוב
הוא נהנה מזה. כמובן הוא נהנה וכמובן הוא
מודה לקדוש ברוך
הוא. אבל בדרך הטבע של בני אדם, כאשר הוא
מרגיש שפע, הוא מרגיש ברכה, הוא מרגיש
טוב, הוא נהנה מזה,
ולפעמים הוא האגו שלו מרגיש טוב.
האגו שלו נהיה גדול
יותר, המציאות שלו מתרחבת, הוא מודה לקדוש
ברוך הוא, אתה נתת לי את זה, אבל אני
עכשיו יותר עשיר, יותר חכם, יותר מכובד.
ומה קורה כשבן אדם נהיה גביר? פתאום הוא
מתחיל לחשוב שהוא לא רק גבויר, הוא גם חכם
יותר, ירא שמיים יותר. הצלחה הגדולה שלו
שהוא זכה מביאה לו להרגשה של גדלות. גם
בצדדים אחרים שזה לא שייך בכלל למה שהוא
קיבל, הוא בטוח שהוא מבין יותר
בחינוך והראיה שאנשים באים ושואלים אותו
לפעמים עצות הוא הגביר של הבית כנסת או של
הקהילה והוא לפעמים מחליט אני יכול להיות
בורר בין סוחרים ואנשים הולכים אליו
מעריכים אותו בגלל האושר שלו אבל אין דבר
אין לזה שום קשר לדבר אחר
אבל שורש העניין שהוא מקבל שפע הוא מקבל
רחבות, התפשטות.
ומי שמגיע אליו כזה חסד, הוא נעשה יותר
בכל התחומים. משוחרר יותר, גדול יותר,
חשוב
יותר.
ואז הוא מרגיש ביחס לקדוש ברוך
הוא מרגיש מציאות יותר. אני חשוב יותר, יש
לי יותר, אני מקבל יותר. ואנשים שואלים
אותי, הוא מרגיש גם ביחס לקדוש ברוך הוא
את המציאות שלו. הוא מודה לקדוש ברוך הוא,
כמובן לקדוש ברוך הוא, אתה נתת לי את זה,
אבל אני מציאות. אז גם כלפי הקדוש ברוך
הוא מרגיש יותר
יש, יותר
אגו. ויש כאן עומק נפלא שגם יהודי שומר
מצוות.
שמקבל שפע הוא מודה לקדוש ברוך הוא לא
כפוי טובה חס ושלום לא רק זה הוא נותן
צדקה למה השם נתן לי אני לא כפוי טובה אני
משתמש במה שהשם נתן לי לאחרים אני נותן
צדקה אבל
בעדינות אם נבחון את השורש של הדברים זה
אגו אני מודה לקדוש ברוך הוא שאני נהייתי
יותר גדול שאני נהייתי יותר חשוב
האגו שלי
גדל ואם מותר להגיד את המשפט הזה שהוא
משפט חריף מאוד אבל יש בזה
משהו באיזשהו מקום גם אם הוא היה מקבל את
את השפע הזה את הברכה הזאת את הכסף את
החוכמה את ה ממישהו אחר הוא גם היה מודה
לו זה לא רק שייך אל הקדוש ברוך הוא אני
קיבלתי את זה ואני מתרחב ואני מרגיש טוב
אני
מודה זאת אומרת באיזשהוא
מקום שניכנס בעומק של
הדבר הוא מודה למי שנתן לו אם זה הקדוש
ברוך הוא הקדוש ברוך הוא אם זה מישהו אחר
זה מישהו
אחר אבל
כשנרצה לזהות מה מסתתר אחרי התודה רבה הזה
אחרי ההודעה הזאת אגו
אגו והוא נעשה יותר מציאות גם כלפי הקדוש
ברוך הוא ובאיזשהו מקום הוא אומר עכשיו
אני מסתדר מאוד טוב כמובן אני ממשיך
להתפלל ולהאמין בהשם אבל בתוך תוכו מה
ששתנה עכשיו אני עצמי עומד על הרגליים
שלי ויש לנו אולי משפט מאוד קשה
צמרמורת שבכל דבר יש את האמצעי וה
התכלית בבחינת מה פה
העיקר העיקר אני או העיקר הקדוש ברוך הוא
וברגע שהוא מודה לקדוש ברוך הוא על הטוב
שנתן לו בעצם כביכול השם הקדוש ברוך הוא
הוא אמצעי בשבילי לתת מה העיקר העיקר שאני
מרגיש טוב שיש לי שפע יש לי ברכה
יכול להיות שמישהו אחר היה נותן לי גם
הייתי מודה לו העיקר זה המציאות
שלי. וכאן מסתתרת הנפש
הבעמית. כאן מסתדרת הנטייה הראשונה של
אנשים שאני מקבל שפע. זה בשבילי, זה
ההרגשה שלי. הוא יהודי טוב, הוא שומר
מצוות, הוא לא שוכח למות בתפילה ולהודות
להשם.
אבל בתוך ההודיה הזאת שהוא אומר תודה
רבה שהיית אמצעי בשבילי שנתת
לי זה עדין
מאוד אבל זה עמוק
מאוד בא תורת החסידות פותחת לנו עולם
חדש באדמור הזקן אומר קטונתי מכל
החסדים הרגשה הנכונה שצריך להיות שדווקא
חסד ד הזה שהשם נותן לך ואתה
מודה עושה אותך יותר
קטן יותר מה זה קטן בטל יותר לקדוש ברוך
הוא אתה לא מרגיש שהאגו שלך צמח וגדל ברוך
השם אתה עומד על הרגליים אתה מרגיש יותר
בטל לקדוש ברוך
הוא למה אומר אל תראה בככה חסד זה עניין
וימינות תחבקני
אתה מרגיש קרוב לקדוש ברוך הוא
יותר. אתה מרגיש שכביכול השם מחבק אותך,
הוא נותן לך, הוא משפיע
עליך. וכמה שבן אדם מרגיש יותר קרוב להשם,
זה פועל עליו באופן אוטומטי ביטול להשם.
ביטול של האגו שלו. איך? איך זה? פשוט
מאוד. בוא נראה דוגמה. כשאנחנו הולכים
במקום ורואים איזה הר גבוה רחוק, אנחנו
מתפעלים אבל לא מרגישים קטנים כלפי ההר
הזה. אבל ככל שאנחנו מתקרבים להר הזה אני
מרגיש יותר קטן, יותר בטל.
כאשר אנחנו עומדים לפני איזה תלמיד
חכם בקי בש"ס פוסקים לפני צדיק גדול
ורואים את הגדלות שלו בתורה את ההבנה
העמוקה שלו את הצדקות שלו את הברכות שלו
את השפע שלו את הגדלות שלו כמה שאני יותר
קרוב אליו אני מרגיש בטל יותר אני מרגיש
קטן
יותר וזה מעורר את עצמנו לענווה להיות
מודעים
שיש לנו עוד הרבה לאיפה לגדול ולצמוח,
הרבה איפה
להתקדם. לא מזמן
קראתי ד של
אסטרונאוט אלה שטסים בחלל.
הוא מתאר את ההתרגשות הנפלאה
שלו שהוא יוצא מכדור
הארץ והוא רואה את הכוכבים, את הירח, את
השמש, את מיליוני הכוכבים, את הסדר
המופלא, את המרחבים העצומים
האלה. ממש הוא מרגיש קטן קטן בטל הקדוש
ברוך
הוא. ובאופן אוטומטי הוא צועק, מה רבו
מעשיך השם?
פעם שמעתי, לא בדקתי את זה, שכאשר עלו אל
הירח פעם
ראשונה לאותו
ה ה אותו הכסמונת שקראו לו, נדמה לי,
נייל, שהוא גם היה מאמין גדול באופן הקדוש
בקדוש ברוך הוא. אז הוא אומר,
כשבאו אמרו לו שאתה יורד מהחללית תגיד צעד
קטן לאדם, צעד גדול לאנושות.
אבל שמעתי שאם שומעים את ההקלטה, לא בדקתי
את זה, שהוא
ירד
ספונטניצבו מעשיך
השם. אם קצת נתבונן המדענים אומרים היום
שרק העולם הנצפה מה שאנחנו יכולים לצפות
באיזשהיא תשועה.
מהערכה
היום שהוא נמצא
בכוטר של
מיליארד שנות
אור. המהירות של אור זה 300,000 קילומטר
לשנייה. כמה זה? 93 מיליארד שנות
אור. האם נוכל לתאר את הגודל הזה?
וכאשר בן אדם קצת פותח, נהיה לא מצומצם
רחב, פתאום הוא רואה מהדם הזה בתוך כל
העולם הנפלא
הזאת. זה
ביטול לא שביטול שאתה נמחק, ביטול שאתה
מרגיש שאתה מצד עצמך ע ואפס. הכל לקדוש
ברוך הוא.
אבל בהרגשה הנפלאה שאתה מרגיש הקדוש ברוך
הוא
איתך, הוא מושגיח אליך, הוא נותן לך את
הכזית
הזה, הוא נתן לך את הבית, הוא נתן את
המשפחה, הוא איתך וימינותך בכיני. וכמה
שאתה מרגיש יותר שהקדוש ברוך הוא נותן
לך, אתה מרגיש את הקשר אליו. אתה מרגיש
מצד אחד שאתה עין ואפס, אבל מצד שני,
וואו, אני קשור לקדוש ברוך הוא.
ופעם מישהו אמר לי וזה דבר שאני לא פעם
עושה אותו כדאי לנו מאוד לפני התפילה לפני
התפילה לסגור את העיניים
ולחשוב להתבונן על כל השפע שהשם נתן לנו
ולכל אחד יש שפע אינסוף אינסוף שהוא נתן
לנו שאני רואה שאני שומע שאני מרגיש שאני
מדבר שאני אני נושם שיש לי משפחה ואני חי
ואני יכול ללכת ויש לי ידיים ויש לא לכל
אחד יש את כל הרשימה הנפלאה
הזאת וברגע שבן אדם עומד
ומתבונן ומודה לקדוש ברוך
הוא מקבל כזה
רגש מאוד
עמוק רגש של אהבה לקדוש ברוך הוא רגש מצד
אחד שהתא עפס מצד אחד אתה קשור באינסוף
העוצמה שלך היא נפלאה יש לך כוח עצום
מכיוון שאתה קשור לקדוש ברוך הוא וזה נותן
לנו עוצמות
חדשות ממש מי שעושה את זה מרגיש את זה
בחוש בחוש
בחוש ובזה נבין עוד דבר מעניין מאוד
יעקב אומר כי במקלי עברתי את הירדן
הזה אומר המדרש שני שני
פירושים. פירוש אחד, אנחנו יודעים שאליפז
רצה להרוג אותו והוא אומר לו, "עשו אמר לי
שאם אני לא הורג אותך, הוא יהרוג
אותי." אמר לו יעקב, כתוב שאני חשוב
כמת. קח את כל הכסף שלי וממילא כמו שהרגת
אותי וזהו. אז זה הוא
אומר, כי במקלי עברתי את הירדן. עברתי את
הירדן רק עם מקל, בלי גרוש, בלי כסף.
יש עוד פירוש שני שאומר המדרש. איך הוא
עבר את הירדן? לקח את
המקל, הרים אותו על על הירדן ונפקע
הירדן. של הרבי כאן זה שתי פירושים סותרים
אחד את השני. פה אתה מרגיש את הביטול שלו,
את העין שלו שאין לו עוצמה, אין לו כלום.
ופה אתה מרגיש משהו עצום. המקל שלו בוקע
בוקע את הירדן.
מסביב הרבי נפלא דווקא ההרגשה הזאת שבמקלי
עברתי את הירדן שאני מצד עצמי אין לי
מציאות דווקא שאני מרגיש את הביטול לקדוש
ברוך הוא בתוך זה אני מרגיש את הקשר לקדוש
ברוך הוא וזה נותן לי את הכוח שלי זה נותן
לי שאני מרגיש שיש לי עוצמה ויש לי כוחות
עצומים כמה שאני מרגיש יותר קש שור לקדוש
ברוך הוא שאני מצידי ע ואפס זה נותן לי את
העוצמה לפני כמה זמן הייתי באמריקה ושמעתי
מאחד
מהמשפחה שלי סיפור מאוד
מעניין אחד מהמשפחה היה שוחט הוא והוא
עכשיו עוד שוחט והוא נסע
למקסיקו שחט שם הוא
חוזר ממקסיקו לניו יורק
בשדה התעופה כמו חסיד חבד מחפש יהודי
שיניח לו
תפילין שואל פה שואל שם ואז הוא רואה איזה
בן
אדם אומר לו
אתה אולי אתה מניח
תפילין אומר לו לא פה בתור כל אני לא יכול
להניח אתחיל ובכלל אני לא אני לא מאמין
אוקיי ונכנסו לשיחה מספר לו אני גר
במקסיקו ברוך השם הצלחתי מאוד יש לי עסק
עסק גדול מאוד של בגדים עובדים אצלי 2000
אנשים וברוך השם ברוך השם יש לי שפע
בריאות
ומשפחה שואל אותו אותו
שוחט אני יכול לשאול אותך השאלה כמה ילדים
הייתם
בכיתה אומר 25
28 אז אומר לי בבי בוא תגיד לי בלימודים
היית
מהטופ מתמ מתמטיקה ופיזיקה הייתה טוב. לא
לא לא. אני הייתי ממש מהשתיים שלוש הכי
למטה הכי
למטה. אז אומר לי אני יכול לשאול אותך עוד
שאלה? כן בבקשה. מכל הקבוצה שלכם, הכיתה
שלכם,
כמה עשירים
כמוך? תגיד לי כמה עשירים כמוך. כמה
הצליחו בחיים
כמוך? מרים את הראש, חושב אף אחד.
אז אומר, תגיד לי, אז למה אתה
זכית? למה אתה זכית? אתה אומר לבד שאתה לא
היצר בבית ספר, היית למטה ואתה פתאום
סוחר, ביזנסמן, איך?
למה? האם זה לא שהקדוש ברוך הוא נתן לך את
זה? אתה פעם חלמת בבית ספר שתהיה
ככה? היה
שקט. ואז הוא אומר, "תביא לי את התפילין."
הביא לו את התפילין ונעמד באמצע, לא בצד,
הניח את התפילין והודעה לקדוש ברוך
הוא. שאנחנו נתבונן בשפע
שקיבלנו, נגיש בכל האכילה של כזית
ושבעת ונרגיש את הקשר לקדוש ברוך הוא, את
הזכות שיש לנו זכות לעשות מצוות.
ומצווה היא לשון צבתא שאני יכול להתחבר עם
הקדוש ברוך הוא.
וזה משנה לנו את כל
החיים. גם אם נעשה את זה
קצת, איך אנחנו יודעים? השם אומר, תפתחו
לי כיחודו של מחת ואני אפתח לכם כפתחו של
עולם. אומר הקוצר, למה מדברים כחודו של
מחת?
מחת הוא קטן מאוד, אבל שאני דוקר דקירה זה
יותר מכאב. דקירה של מח זה מזיז אותנו
לגמרי מזיז אותנו
לגמרי תעשה צעד לקדוש ברוך הוא אבל זהיה
כחודו של מח תעשה אולי קצת אבל תעשה את זה
ככה עם כל הלב עם כל הנשמה שלך עם כל הרגש
שלך תעשה את זה טוב וזה יפתח לך שרי
שמיים השם יתן
לנו שפע
ברכה
שנזכה להתרגש מהקדוש ברוך הוא, להתרגש
מהשפע שהשם נתן לו, להודות לקדוש ולהיות
צביעים מזה. וזה בוודאי יפתח לנו שערי
שמיים, יתן לנו רגש אחר, תפילה אחרת,
עבודת השם אחרת, שפע ברכה ונזכה בקרוב ממש
לביאת משיח. ‏Ja.