הכנה לר"ה: אהבה לכל יהודי, למרות החטאים והפשעים שלו לקוטי שיחות חלק י"ט , הרב זושא וולף שנת תשפ"ה

שלום רב. בשעה טובה בסיעתה דשמיא אנחנו פותחים שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים עם הרבי כאן בבית משפחת ריבקין במרכז כבר חבד השיעור האחרון לשנת תשפה. היום יום שני כבול תשפ"ה וכבר שבוע הבאה ראש השנה שבוע פרשת ניסבים שבוע הבא פרשת וילך ולפנינו נשיחה נפלאה של ההכנה הכי טובה וההכנה הכי חשובה לשנה החדשה לראש השנה שיהיה לנו שנה טובה ומבורכת מה ההכנה הכי טובה והכי חשובה לראש השנה מה ההכנה הכי טובה אנחנו נראה תכף בהמשך אבל הרבי פה דורש מאיתנו וואו דרישות חשובות אבל מאתגרות מאוד במיוחד לתקופה זו אבל אנחנו נראה שזה ההכנה ואין בלתי אם אנחנו רוצים שנה טובה צריך לעמוד באתגר המיוחד הזה שהרבי מציב בפנינו נראה תכף אגב כמה פרשיות יש בתורה >> כמה פרשיות ישבתות >> כמה פרשיות יש כמה פרשיות יש בחמישה חופשי תורה >> אנחנו רגילים לומר שיש כמה מה מה המספר השוטף אצלנו >> שאנחנו רוצים רגילים לומר כמו פרקי התניה כמה >> ג >> גן אבל האמת היא שיש 54 יש 54 למה ספרים 53 נראה כאן לפנינו השנה הקביעות שנצובים וילך מפוצלים נצבים לפני ראש השנה וילך ואחרי ראש השנה נראה אז שיחה אתם יכולות לראות בכותרת שזה וילך אבל זה למעשה זה עוסק בנצבים וילך או ששנה יום הכיפורים אז הכל ביחד אודות הפרשיות מצבים וילך כתב רבי סעדיה גאון ומהן מנג פרשיות התורה מתוך ה-53 פרשיות יש פרשה אחת הנחלקת לשתיים פרשה שמתפצלת ונקראת בשתי שבתות אם יש צורך בכך אם הקביעות מצריכה לזה איזה פרשה הפרשה היחידה שנחלקת לשתיים אתם ניצובים הנחלקת לבאמצע לוילך מוישה כלומר יש מפעם פעם לפעם שבתות שקוראים שתי פרשיות ביחד וכמו עוד פרשיות אחרות. כששני פרשיות רגילות קוראים ביחד הכוונה היא שתי פרשות שונות נפרדות שקוראים את שתיהם בפרשה אחת בשבוע אחד. נצומי וילך זה לא שתי כשקוראים אותם בשבוע אחד הם לא שתי פרשות שונות שקוראים אותם בשבוע אחד אלא הם באמת פרשה אחת. כשקוראים אותם בשתי בשתי שבועות הפירוש הוא שאותה פרשה מתפצלת ונחתכת לשתיים פרשה אחת נצובם זה 40 פסוקים וילך 30 פסוקים נראה שתיהם בצרות מאוד >> מה זה כן לא לא רק שגם אם היו שתיהם ביחד הם היו קצרים מאוד אבל כשחותכים אותם אז כמובן זה קצר מאוד והחייטת אתם רואות כל יום שלוש 3לוש וחצי פסוקים כן נראה מדיוק הלשון פרשה מתחלקת לשתיים ולא כלשונו בשאר הפרשיות המתחברות שבדרך כלל הלשון הוא שמונה מהם מצטרפות לפעמים ש ביחד תזריע מצויר אחרי קדוישים בחוקיס חוקת בלק ונקראות בארבע שבתות מוכח שנצבים וילך לא דומה לתזריע מצור לכל זה כי היא בעצם פרשה אחת אלא שלפעמים מחולקים אותה לשתיים כלומר לצובם וילך כמו שאמרנו זה פרשה אחת נראה בהערה שלוש שזהו אחד מהתירוצים למה מונים גם סדרים? למה אומרים 53? הרי לכאורה אם נספור אחד אחד כמה נגלה שיש? 54. אלא מה? כי מי וילך באמת זה פרשה אחת. למרות שבאמת בחומש זה מחולק ל-54 אבל האמת היא 53. >> אז מי חילק את זה בשתיים? >> אז אמר חז"ל חז"ל קבעו שכאשר יהיה קביעות שמצריכה הרי מה הרי הרי מתי? מתי זה יוצר לנו בעיה? אם אם לדוגמה ראש השנה זה חמישי שישי כן או שבת ראשון אז אתה מפסיד לשבת אם אתה מפסיד שבת כי יש לך ראש השנה השנה אנחנו לא מפסידים שום שבת יש בסובה ויום כיפור זה לא בשבת אז אתה חייב עוד פרשה אז אתה אין ברירה אתה לוקח את נצוב נצובים וחותך אותה כדי שיהיה לך פרשה בין לבין כי הקביעות מחייבת את זה >> מה הסיבה שלא צירפו שתי פרשות וחו כי יש הרי פרשות מחוברות >> לא כי פה כי פה אין אתה לא פה אתה לא צריך לחבר פה אתה צריך לפצל פה יש לך שבת בלי בלי שבת בלי פרשה אם לא יהיה לך אם לא תפצל מה תעשה אז האזינו אתה לא יכול לחתוך את האזינו באמצע כי זה הכל עניין אחד כן וסבר גם כן אתה מגיע על הסוף אז הגעת לנצובים אין ברירה אתה חותך אותו באמצע ומנסה לפצל את התוכן שלו אז אם כן נצומים וילך הם לא הפרשות האחרות הם שתי פרשות נפרדות א אלא שלפעמים קוראים את שתיהן יחד בשבת אחת זה שאר הפרשות אבל לצומים ויילך כפי שאמרנו פרשה אחת שנחלקת לשתיים בסוגריים יש פה רמז מעניין יש לזה רמז מובא בשולחן ערוך רמז מאוד חביב וכן משמע מהסימן המובא בשולחן ערוך על הביטוי שמופיע בספר דניאל בנביא דניאל דניאל מתבטא שהם היו אוכלים הוא וחלניה מישל ועזריה הם היו אוכלים מפטבג המלך פטבג המלך זה הבישולים המאכלים שהם היו אוכלים אצל המלך שמה נבוכד נצר מי שהיה שם המלך אז החז"ל בשולחן ערוך הם לוקחים את המילים האלה ואומרים נותנים על זה רמז פת בג כלומר בג המלך פת וילך המלך מי זה המלך ראש השנה בג המלך כאשר הקביעות ראש השנה או שני שלישי או שלישי רביעי אז מה אתה עושה פת בג את וילך אתה פוט מה הכוונה פוט חותך אותו כמו שעושים פתיטים אתה לוקח מבצק חתיכה גדולה ואתה פוט אותה היינו שכאשר ראש השנה המלך חל או ביום שני או ביום שלישי בשבוע קוראים וילך בפני עצמה. ככה כתוב בשולחן ערוך. והמגן אברהם ממפרשה השולחן ערוך מבאר את זה. פת וילך פירוש מלשון פתות אותה פתים שמחלקים את ניצבים לפתיתים. פתית אחד זה ניצבים פתית אחד זה וילך. אז מה כלומר פת וילך כמו פתות אותה פתים. אתה לוקח משהו אחד וחותך. אתה לוקח חלה אחת או רק אחד לחלקים אז גם כאן שוברים מפרידים את וילך מנצבים שורה התחתונה נצבים וילך זה באמת מה פרשה אחת לאן הרבי חותר מה אנחנו יכולים להבין מה הרבי חותר כאן אם ניצבים וילך עם באמת פרשה אחת ולמרות זאת אותה פרשה לפעמימה מתפצלת מה המסקנה שנובעת מכך בוא נקדים אנחנו אמורים כבר להכיר את הראייה של הרבית שכנראה בבסיס יש להם תוכן תוכן אחד משותף שלכן בדרך כלל הם ביחד. כאשר הם מתפצלים אפשר למצוא למרות שיש ביניהם תוכן משותף אפשר למצוא ייחודיות לכל לכל חלק. עובדה היא שאתה מחלק אותו. אם אתה מחלק אותו כנראה בכל זאת אתה יכול למצוא ייחודיות. ואם אנחנו מחלקים אותם לשניים איזה חלק אמור להיות יותר נעלה הראשון או השני בפשטות? החלק השני. כי אתה הולך ממצב אחד למצב נעלה יותר. אז עוד מעט נגלה שיש לשני מחנה משותף ובכל זאת יש לכל אחד ייחודיות בפני עצמה. נראה. מאחר שלכל פרשה יש תוכן כללי שבו היא נבדלת משאר הפרשיות. כל פרשה יש לה ייחודיות. מובן שלנצבים וילך יחדיו יש תוכן כללי אחד משותף. כלומר לא רק שיש איזשהיא נקודה משותפת שבגללה אתה יכול לחבר אותם. זה לא איזה נקודה אקראית. כי באמת זה פרשה אחת. עניינם העיקרי של שני הפרשיות אחד. יש פה מחנה אחד משותף מרכזי לשתי הפרשיות זה מזווית אחת. מצד שני הרי זה גם מתפצל. ואף על פי כן מזה גופה שלפעמים קוראים את וילך בשבת בפני עצמה מובן שביחד מזה ביחד עם זה שלשתי הפרשיות ישתוכן אחד בכל זאת יש הבדל יש חילוק ביניהם איך שאותו עניין מתבטא ויתרה מזה. כיוון שפרשת וילך מגיעה אחרי ניצבים, צריך לומר שוילך ישנו מעלה עילוי באותו עניין על פני ניצבים ועילוי יותר גדול שאתה קורא אותו בשבת בפני עצמה. זאת אומרת מצד אחד יש פה מחנה משותף מצד שנית אתה יכול לפצל אותם ובוילך זה אמור להגיע לדרגה גבוהה יותר. עד כאן הקדמה ברור דברים מובנים אבל נצבים וילך אנחנו קוראים אותם כל אחד בהקשר לחג אחר נצבים מכין אותנו לאיפה לראש השנה וילך מכין אותנו למה >> ליום הכיפור אז אנחנו מביא אנחנו אמורים להבין שהתמונה היא רחבה יותר צריך למצוא מה התוכן המשותף לראש השנה ויום כיפור ה אומרים לו את עניין אחד מצד שני לכל אחד יש ייחודיות בפני עצמה והעניין של של נצבים מכין אותנו לראש השנה. העניין של וילך מכין אותנו למה? ליום הכיפורים. אז צריך להבין את ההקשר, התמונה הכללית. מה הסיפור של ראש השנה ויום הכיפורים? מה הסיפור של ניצומים וילך? ואיך כל פרשה מכינה אותנו לאותו חג בפני עצמו. כן? ברור. מה המהלך שרב? >> ניצבים וילך גם כשזה מחובר זה תמיד לפני ראש השנה. >> כן. >> נכון. נצבן נצב תמיד לפני ראש השנה. עוד מעט נראה. אגב, אני חושב שגם כן שנה שעברה למדנו גם כן שיחה בתוכן דומה אם אני לא טועה, אבל פה זה מזווית אחרת. הדברים של הרבי עשירים. עוד מעט נראה כן למה תמיד ניצבים זה הכנה. אתם ניצבים היום. מה זה היום? יומה דדינה יום הדין וכולי. נראה. והנה באות ב אומר ההרה בפרשת ניצבים קוראים תמיד לפני ראש השנה ואדמור הזקן מבאר את שייכות. >> כן כן כן. אבל פה זה ההקדמה. באות ג' זה מתייחס ממש למה שאמרת. אתם ניצבים היום כולכם לראש השנה. מה שאין כן פרשת וילך כאשר היא מחולקת ונפרדת מנצבים קוראים אותה בשבת לאחרי ראש השנה לפני יום הכיפורים אז אם ניצבים זה הכנה לראש השנה מסתבר שמה שהתוכן של וילך שייך גם ליום הכיפורים זאת אומרת אז אנחנו אומרים לעשות אותו חישוב אבל מצד שני יש נקודה משותפת לשניהם סימן שגם ראש השנה ויום הכיפורים יש להם נקודה משותפת תוכן משותף ולמרות שזה זה משותף אבל לכל אחד יש לו ייחודיות ועל כן הביאור הרעיון שאמרנו מקודם בנוגל ליצבים וילך מצד אחד לשתיהם תוכן אחד מצד שני פרשת וילך יש מעלה על פרשת נצבים כדי להבין את זה צריך להקדים ולהסביר איך הרעיון הזה משתקף גם כן לגבי העניין של ראש השנה ויום הכיפורים והרבי מתחיל לאמר לנו למה ראש השנה ויום הכיפורים זה עניין אחד מהשותף לשני החגים האלה נראה ראש השנה ויום יום הכיפורים הם עניין אחד המשך אחד עד שיום הכיפורים נקרא בשם ראש השנה גם יום הכיפורים חז"ל בתנ"ך גם כן יום הכיפורים נקרא ראש השנה כלומר זה עניין אחד ההתחלה של השנה ה קביעת הדין על כל על כל השנה כולה ותכס הרבי אמר באות ג' הרעיון של בניין המלכות עוד מעט נזכיר נרחיב קצת יותר מה זה בניין המלכות על כל פנים יש פה תהליך אחד כללי של הימים הנוראים בתחילת השנה שמצד זה ראש השנה ויום הכיפורים זה עניין אחד עם משמעות רחבה אחת מעידך יש ביום הכיפורים יתרון על פני ראש השנה שכפי שאומרים בראש השנה יכתבון או ביום צום הכיפורים יחתמו אז מה יותר נעלת לא מתי שאתה כותב אלא מתי שהדין נחתם לגמרי היינו שיום הכיפורים הוא הגמר והחותם של ראש השנה אז גם פה אנחנו רואים כבר רואים את הכיוון יש להם מצד אחד תוך תוכן משותף ומצד שני יש להם גם כן הבדל ויום הכיפורים הוא יותר נעלה. ראש השנה זה הכתיבה ויום הכיפורים זה החתימה. אז מה העניין של ראש השנה ויום הכיפורים ומה הייחודיות שלהם? בואו נדלג ישר לאות ג'. רבי הזקן מבאר את שייכות אתם ניצבים לראש השנה. למה הפרשה הזו נקראת ככלה לראש השנה? אומר ככה, ראש השנה הוא הזמן של תמליכוני עליכם שהעם ישראל ממליך את הקדוש ברוך הוא להיות מלך על עם ישראל ועל העולם כולו. ומתי המלך רוצה להיות מלך? מה ההכנה הכי טובה? שדף שמ שהקדוש ברוך הוא אומר, אוקיי, אני מסכים להיות מלך, נראה תכף. מתי מתי נפעל ויהי בישורון מלך? אז איך הפסוק ממשיך שמה בעזרת הברכה? ויה בשערון מלך בהתאסף ראשי עם שכל הקבוצות בעם ישראל מתכנסים ביחד כאשר כולם מתאספים יחד להיות לאחדים כאחד וכל עם ישראל עם כל החילוקים אומרים אנחנו ביחד אנחנו עם אחד עניין אחדות ישראל אז בהתאסס ראשי עם יחד שבטי ישראל אז אז אז ויישורון מלך וזהו התוכן הכללי של אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם מי נמצא כאן ביחד כאיש אחד? ראשיכם, שבטיכם, מהאנשים בדרגות הנעלות עד האנשים הנחוטים. שואב מך ומבלי הבת על חילוקי המדרגות שבין בני ישראל, אף אחד לא אומר לעצמו כשמתכנסים יחד, אני שואב מים ואני ראשיכם שבטיכם. כולנו יהודים אין הבדל חילוקי מדרגות וכולם ניצבים כולכם, כולם כאחד לפני השם אלוקיכם. אז אנחנו רואים שראש השנה ויום הכיפורים זה עניין של א וישורון מלך שהמלך בא מגיע למלוך עלינו ההכנה לכך היא אחדות ישראל ניצוב היא מסמל את האחדות וכנראה שגם מי עוד מסמל את האחדות גם פרשת וילך בוא נראה איפה וילך מסמל את האחדות >> כל הימים האלה נקראים עשרת ימי תשובה או ששנה עד יום כיפור >> נכון אז זה העניין המשותף שביניהם אבל צריך למצוא מה העניין הייחודי של כל אחד ואחד? נראה עניין זה אחדות כל ישראל הוא גם הנקודה הכללית של פרשת וילך איך הפרשה מתחילה וילך משה למי הוא הולך אל כל ישראל מה זה אומר כל ישראל יש פה הליכה אחת זה לא שהוא הלך לכל אחד בפני עצמו ונתן מסר מוטאם או מסר ייחודי לכל אחד בא להדגיש שיש כאן הליכה אחת ודיבור אחד לכל בני ישראל בשבת דיבור אחד אני הולך לכולם עם הליכה אחת ואמירה אחת גם הפרשה מסתיימת וידבר משה באוזני כל כהל ישראל לדברי השירה הזאת אז הוא מדבר לכולם לכל קהל ישראל כאחד אז הפרשה מתחילה באחדות מסתיימת באחדות אז אנחנו כבר רואים פה את המרעיון שאנחנו למדנו כאן אנחנו מבינים שבעשרת ימי תשובה ראש השנה ויום הכיפורים אנחנו זקוקים לאחדות כי זה הכלי וזה התנאי למלכות של הקדוש ברוך הוא אנחנו רואים שניצבים מסמל את זה אתם ניצבים מים היום כולכם וגם וילך גם כן מסמל את העניין אלא מה אנחנו צריכים להבין בעומק יותר למרות שבראש עשרת ימי תשובה ראש השם יום הכיפורים יש את ההמלכה של הקדוש ברוך הוא יש ייחודיות בהמלכה של יום הכיפורים על פני ראש השנה או במילא גם כן האחדות של פרשת וילך היא אחדות גדולה יותר ועמוקה יותר מהאחדות של אתם ניצבים עוד מעט נראה לאן הרבי לוקח את זה מדרגה גבוהה מאוד עוד אני מדלג על אות ד' באות ד' נאמר רק בקצרה את העניין של אות ד' אות ד' הרבי אומר שגם פרשת וילך ראינו שיש שמה דיבור כללי של משה רבנו לעם ישראל אבל יש שמה גם כן את מצת הקל בהרחבה מה זה אומר הקל אנשים נשים ותף כולם באים לבית כולם היו לבית המקדש והמלך הוא לא מסביר להם דברי תורה אלא הוא קורא מה זה אומר הוא קורא הוא לא אומר להם תוכן שכל אחד יכול להבין כי בהבנה יש הבדלים הוא אומר להם דברי קדושה שמדבר ישר לנשמה ומדלגים על השכל. כלומר גם הדיבור של פרשת וילך ומצוות הכל זה דיבור אחיד לכולם. זה פחות או יותר מה שיש כאן באות ד'. על כל פעמים אנחנו צריכים להבין מה הייחודיות של ראש השנה, מה הייחודיות של יום כיפור, האחדות של ראש השנה והאחדות של יום כיפור. ולאן אנחנו אמורים להגיע באחדות הזו? אז נראה כאן באות A אנחנו מדלגים לאות A לעמוד 302. והרבי פה יבאר מה זה ראש השנה, מה זה עם הכיפורים. ובמילא נראה אחר כך מה זה נצבים ומה זה וילך. נראה באות ה. החילוק בנצבים וילך בעניין אחדותם של ישראל. אמרנו מקודם שזה נקודה משותפת של האחדות אבל חייב שיהיה החילוק גם כן כי ההרי הם מתפצלים. יובן בהקדים החילוק מה קורה בראש השנה? מה קורה ביום כיפור? בעניין תמליכוני עליכם. נקרא קטע ונסביר ונסביר בעל פה. כאמור הנקודה של ראש השנה ושל יום הכיפורים אחת היא יש פה מחנה משותף של 10 ימים תמליכוני עליכם מה הסיפור אז יש פה נאמר נאמר בעל פה כמה כמה בקצרה את הרעיון בתורת הקבלה הארי זל חידש מושג חדש בתורת הקבלה במושג חדש שלא היה ידוע המושג של בניין המלכות מה זה אומר בניין המלכות בקצרה ניקח דוגמה כתוב הרי בתורה שלגבי ארץ לגבי ארץ ארץ ישראל ארץ אשר השם אלוקיך דורש אותה תמיד מראשית השנה ועד אחרית שנה מזה מסיק האריז על מה זה דורש אותה תמיד בראשית השנה ודחית שנה שמתי הקדוש ברוך הוא דורש או דורש אותה ומתעניין ואכפת לו ועוקב אחרים מה שקורה כאן לא באופן צחי ואינסופי אלא מתחילת השנה ועד סוף השנה כאילו כל שנה הקדוש ברוך הוא עושה תוכנית לשנה הקרובה מגיע סוף השנה אוקיי אומר סיימתי את העבודה שלי סיימתי את התוכנית שהתחלת בראש השנה וכדי שיהיה חיות חדשה ו כוח ורצון חדש מה שיהיה עד עכשיו לא מספיק ואז כביכול בליל ראש השנה הרצון והחיות האלוקית מסתלקת ועולה ליכלות העליונים ובמשך הלילה מזמרת מכניסת החג עד למחרת בתקיעת שופר ובתפילות וכולי יש מה שנקרא מופיע בכתבי הקבלה כמו כשאדם יושן אז הוא חיוני או לא יש לו חיות או לא יש לו מה שנקרא נקרא כיסת דחיות טיפת חיות אתה לא עם כל החיות והעיר והפעלתנות והכוחות שלך שאתה במשך היום אבל אתה זה לא שאתה מת חלילה אבל יש לך חיות מינימלית אז בליל ראש השנה יש מינימליות של חיות מגיע ראש השנה וצריך עוד הפעם מראשית השנה צריך עוד הפעם המשכה חדשה העבודה שלנו בראש השנה היא גם על ידי התקיעות גם על ידי הטהילים גם על ידי התפילות והזכרונות מלכיות, שופרות, התנועה של הביטול, כל כל הכל כל העבודות האלה לכל אחד יש את הייחודיות שלו, אבל כל התכנים האלה הם מביאים לדבר חדש, מביאים לתהליך תהליך מחודש אומר הקדוש ברוך הוא, אוקיי, אני נותן מחדש חיות חדשה וכולי לשנה הקרובה, לעם ישראל ולעולם כולו. עכשיו, כיוון שהאחיות האלוקית הזו מגיעה מהיכולות הכי עליונים, כי הרי הסתלקה אחיות עד שזה ירד כאן למטה, בדרך כלל כמה כמה ספירות יהיה שהולך מלמעלה עד למטה? כמה סדר ההשתלשלות זה? 10 ספירות מחוכמה, בינת דעת עד למלכות. והרי מה זה אומר מלכות? אנחנו יודעים הרי שספירת המלכות זה הספירה שממנה מגיע השפע לעולם הזה. מלחות ובכלל כאילו הדיבור התקשורת כאילו התקשורת ו העולם שממנו מגיע השפע בפועל זה מלכות כיוון שיש 10עשרה בחינות אז זה מתחיל מראש השנה כל יום מורידים כביכול את הרצון האלוקי שיסתלק בראש השנה ויתחדש עוד הפעם עד למטה מתי זה מסתיים ביום הכיפורים אז ביום הכיפורים למעשה שפה זה נחתם כי עד יום הכיפורים זה עדיין בהיכלות העליונים עולמות העליונים זה עדיין לא הגיע כאן למטה זה לא נחתמת יום הכיפורים היום העשירים בניין המלכות אז זה מתחיל בראש השנה ו מסתיים ביום הכיפורים ומהם מתי זה הכי חשוב אם אנחנו רוצים שיגיע לפה אז היום הכי חשוב מבחינה זו יום הכיפורים נראה הנה העניין תמליכוני עליכם שבראש השנה זה תהליך של עשרת אמת תשובה ומתי המלכות כלומר הגילוי האלוקית נשלם פה למטה ביום הכיפורים ולכן אומרים המלך הקדוש כל 10 ימים אז מה ההבדל החילוק ביניהם בין ראש השנה ליום הכיפורים בראש השנה התמליכוני עליכם כלומר ההסכמה הרצון האלוקי זה עדיין בראשיתו זה לא אומר שזה יהיה כאן בפועל בעולם הזה יש עוד סדר השתלשלות שלם ויש עולמות עליונים אומר בסדר אני מתחיל את העניין יש תענוג תוכנית כללית לכך היום שבו מעוררים את תענוג והרצון בני ישראל מעוררים את הרצון של עצמות של הבורא למלוך על העולם ויש בכוחם של ישראל לפעול זאת בגלל שעם ישראל הם באמת חלק מעצמיות הבורא זה מושגים גדולים בחסידות שרב מביא אותם במאמרים של ראש השנה ויום הכיפורים יש לזה הם שייכים שלמים של העניינים האלה על כל פנים עם ישראל הם חלק מהבורא ולמרות שהוא באין ארוך מאיתנו כמובן בורא ונברא ואינסוף אבל כיוון שאנחנו מושרשים מה שנקרא נטואים בעצמיות הבורא אז עם ישראל יכולים לפעול ולחדש את הרצון הזה אז בראש השנה הזה מתחיל התהליך בשורש בעשרת ימי תשובה נפעל בלשון הקבלה של האריזל שכל התהליך הזה של הגילוי האלוקי יורד ומקבל צורה ומקבל מדידה והגבלה עד כאן למטה עד ליום הכיפורים שבו בניין המלכות הוא בשלמותו ואז התמליכוני עליכם המלוכה של הקדוש ברוך הוא בעולם שהתחילה בראש השנה ביום הכיפורים זה מגיעה מגיעה בשלמות אז אנחנו כבר מבינים יכולים להבין מתוך הדברים האלה אם יום הכיפורים זה היום הכי חשוב שבו הקדוש ברוך הוא שורק מתגלה כאן למטה ואם התנאי למלוכה מה הוא אחדות כלומר אז אנחנו צריכים ביום הכיפורים להגיע לרמה יותר גבוהה של אחדות מאשר הרמה של ראש השנה כי בראש השנה עוד רגע רבי גיד את הדי בראש השנה זה עדיין התחלה של התהליך זה עוד כאן למטה אז האחדות של ראש השנה היא לא מספיקה כדי להביא את הדברים כאן בפועל נראה מאחר שאתם ליכוני עליכם שם המלוכה הזאת היא נפעלת מתי? כשמתאספים יחד על ידי אחדות ישראל. אז מובן שכמו שיש הבדלים בין ראש השנה ליום הכיפורים, כמו שיש חילוק בין ראש השנה ליום הכיפורים בנוגע למלוכה של הקדוש ברוך הוא, שבראש השנה זה עדיין רצון כללי ומושט. וביום הכיפורים זה מגיע כאן בפועל, ישנו חילוק על דרך זה גם בעניין של האחדות של כל ישראל. בראש השנה האחדות היא בעיקר כפי שהיא למעלה, בשורש, במקור. וביום הכיפורים מתגלת האחדות הזו כאן למטה. אולי נקרא עוד קטע ונסביר את זה יותר כדי שיש פה איזה דות לא מגיעה בסוכות. >> מה זה >> האחדות לא מגיעה בסוכות? >> תראי הערה 47. תראי הערה 47. בלקותי שיחות חלק ד מובא שזה בדוגמת האחדות של חג הסוכות על האחדות של ראש שני ויום הכיפורים. גם בסוכות באמת יש גם כן ייחודיות לאחדות של סוכות שאתה לוקח ארבעת המינים ויחד. הרבי אומר במידה מסוימת הרעיון שהוא מדבר כאן דומה לרעיון של סוכות אבל פה בדקות הרבי מביא פה יש כן חילוק בין יום הכיפורים לסוכות ויום הכיפורים הדרגה שמגיעים אליה כאן היא יותר נעלת מאשר האחדות של סוכות אפילו שבהשקפה החיצונית ה נראים הם נראים די דומים אבל יש פה עניין עצמי יותר ביום הכיפורים אם נספיק נגיע להערה 47 נכון את נוגעת בנקודה שרבי עצמו מאיר כאן בהערה בוא נראה מה ההבדל בלת איך שאנחנו נראים בראש השנה ואיך שאנחנו אומרים להשתקף ביום הכיפורים אחדותם של כל נשמות ישראל בשורשם ומקורם אינה בדרך חידוש גמור כי האחדות שם היא מפני שמלכתחילה אין מקום לפירוד ורחלוקי דרגות כמו עיגול שאין לו בחינת ראש וסוף. אם ניקח דוגמה מחיינו ננסה לקח דוגמה אולי קרובה לכך א אבא ש משפחה שנולדה להם 10ה ילדים כשהם גדלים אז כל אחד יש לו את ה את המסלול שלו את הפנים שלו את המראה שלו ואת הכיוונים שלו וכולי ויכול להיות הבדלים שונים מן הקצה ל הקצה אבל כשהתינוקות בוא נמר כשאנחנו רואים בוא נמר שנולדה עשיריה בוא נמר כן הם כולם נראים אותו דבר אז כשכולם אותו דבר אתה אומר או כולם באמת אין הבדל בין אחד לשני וכשאתה רואה אותם בנקודה ההתחלתית שלהם, בנקודה הראשונית שלהם, בוודאי עוד כשהתינוקות היו כלולים אצל האבא, אצל האמא, שמה שמה אתה לא רואה הבדל בין אחד לשני. אז מצד אחד יש אחדות, אבל זה לא חוכמה שיש האחדות הזאת, כי אין שינויים ואין הבדלים בין אחד לשני. איך שהם במקור זה לא חוכמה שאנחנו נראים ומשתקפים ומשתלבים זה עם זה. מתי החוכמה היא שיש אחדות? מתי החוכמה? כשכל אחת גודלת וכל אחד הולך לכיוון אחר ולא רק שכל אחד הולך לכיוון אחר אלא לפעמים כאלה יש כאלה שהולכים לכיוונים לא טובים בנוגדים והם לא עושים את מה שצריך והם מצערים ומכאיבים וכולי אז אתה יכול לייצר אחדות עם כזה דבר או שאתה לא יכול לייצר אחדות אולי אתה יכול לומר את האחדות אני יכול לייצר כשאני מתעלה מהחילוקי הדעות או כשאני מסנגר על החילוקי הדעות כשאני מטשטש לחילוקי הדעות מטשטש את המעשים הלא טובים. אתה יכול לומר אני אוהב אותו ולא אכפת לי מה שהוא עושה או אני אוהב אותו ואני מתעלם ממה שהוא עושה. אבל לראות את מה שהוא עושה לכאוב ולהצטער ולדעת שהוא לא טוב ולומר גם אז אני אוהב אותו זה האחדותה האמיתית. וזה הרב אומר ההבדל בין ראש השנה ויום הכיפורים. נראה דווקא כאשר עושים מפירוד אחדות כשאתה מגיע למקום שבו אתה לא רואה בגלוי שאנחנו מציאות אחת ואנחנו דומים אחד לשני שמה אתה רואה בי אתה רואה בשוטף אתה רואה אתה רואה דברים מפורדים דברים שונים יהודים שונים כאשר פועלים אחדות במקום שיש בו חילוקי מדרגות בפירוד כלומר לא רק שהם חילוקי דרגות שהם שונים אחד לשני אלא הם נפרדים אחד מהשני ומתרחקים אחד מהשני אזה יש חידוש אמיתי של אחדות. דווקא האחדות שמתוך הפירוד מבטאת את האחדות הפשוטה האמיתית שלמעלה. מה מבטא יותר את הכוח של הקדוש ברוך הוא שהוא באמת אחד מה שנקרא אחדות מוחלטת ושמה לא שייך שום עניין של הפך האחדות. זה לא חוכמה לגלות שהקדוש ברוך הוא אחד וכאילו הוא כולל את הכל כשלא מפריעים לו ולא מנגדים לו וכולם ביחד איתו וכולנו כולנו נראים כפי שאנחנו במקור שלנו זה לא חוכמה זה לא זה לא החידוש של האחדות שלו החידוש לגלות את אחדות הבורא שגם כפי שעם ישראל נמצא פה למטה וכל אחד עם הבעיות שלו וכל אחד עם הצרות שלו וכל אחד עם מה שהוא עושה לא טוב ולמרות זאת כל בני ישראל אומרים כפי שאנחנו ככה אנחנו אנחנו מציאות אחת פה זה מראה את הכוח של הקדוש ברוך הוא ואת האחדות של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא זה כבר משהו הרבה יותר נעלה והרבי אומר פה בהמשך באות ו נקרא חלק מאות ו שיש הבדל בין ראש השנה ליום הכיפורים שימו לב אמרנו שגם ראש השנה וגם יום הכיפורים אנחנו באחדות ואנחנו ממלכים את הקדוש ברוך הוא וכולי אבל יש הבדל בראש השנה מה אנחנו עושים ביום כיפור שלא עושים בראש השנה אחד הדברים הבולטים ביום הכיפורים אומרים על חטא ובראש השנה לא אומרים על חטא. למה אתה לא אומר על חטא בראש השנה? הרי גם כן זה תחילת השנה. אתה רוצה שהקדוש ברוך הוא יהיה איתך למלך וכולי בראש. בוא ניקח דוגמה מהברדיצ'ובר. יש הסיפור המפורסם מרב לבי יצחק ברדיצ'וב. רבי לבי יצחק הלך יום אחד בבוקר והוא יצא החוצה מבית הכנסת. ומה הוא רואה שמה? הוא רואה שמה את הבעל הגלט. עם התפילין שלו. מה הוא עושה? מושך את ה תוך כדי שהוא מדבר ככה הוא מושך את גלגלי העגלה ככה לפני שהוא יצא לדרך בעל הגולה וכולי על פניו זה משהו א זה משהו א לא מתאים זה משהו מבזה אתה מבזה את התפילה וכולי כל אחד אחר איך היה מתייחס לכך בכילו מי אתה אתה אתה לא מתנהג כשורה וכולי ואז רב לי יצחק אומר וואו תראו את היהודים האלה גם כשהם עושים ביניה אחולין דבקים בקדוש ברוך הוא ואומרים שמע ישראל הם מונחים בקדוש ברוך הוא גם תוך כדי שהם עוסקים בידיים השומן וכולי אז יש פה באמת לימוד זכות נפלא אבל באמת אותו יהודי עשה ליחור הדבר שלילי אבל רבי לוי יצחק לימד עליו זכות ומה הוא אומר אני הוא לא אומר אני מתעלם מהשליליות שלך הוא מסנגר על שליליות שלו כן כלומר הוא אומר אני מוצא בך נקודת זכות אני מאיר את החושך הזה זה מעלה גדולה אבל זה כמו ראש השנה בראש השנה אנחנו מתעלמים מהחטאים אנחנו למעלה מהחטאים, אנחנו יהודים, אנחנו בשורש של הקדוש ברוך הוא, אנחנו נקודה אחת. ואז זה לא חוכמה להתאחד כשאתה מתעלה מהעבירות או מטשטש את העבירות או מייפא אותם. זה לא חידוש. בראש השנה לא אומרים על חטא. ביום הכיפורים החידוש הוא יותר גדול. אחרי תשע ימים של המלכה של הקדוש ברוך הוא וגילוי הקשר של הקדוש ברוך הוא כאן למטה, יש לנו את הכוח שאפילו שאנחנו אומרים על חטא, אתה לא מייפה את החטאים. אתה לא מטשטש אותם, אתה מכיר בהם שאני חטאתי, הביתי ופשטת. ועם החטאים ועם הפשעים שלנו, הקדוש ברוך הוא איתנו לגמרי. ואם אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא יהיה איתנו לגמרי, למרות שאנחנו אומרים על חטא, מה זה דורש מאיתנו? לגמרי. >> עם מי? באיזה מצב? >> גם עם השני שחטא. זה לא שאתה מתעלה מהחטא שלו ולא שאתה מייפה אותו אלא אתה יודע שהוא חוטא ופושע והציק ומציק ועושה בעיות ועם הבעיות שהקשות שלו אני אוהב אותו זה כבר משהו הרבה יותר גדול >> אהור של >> כן זה המשמעות זה המשמעות כי זה נכון גם כשאנחנו מייפים או אני יכול התעלמתי אני לא ראיתי את זה אני רואה רק את הדברים הטובים שלו את הדברים הרעים אני לא רואה זה גם הלאה אתה יכול לומר אתה לוקח את הדבר הרע וללמד על זה זכות. זה גם מעלה. אבל פה אתה כביכול עם הרוע, עם המצב שלו כפי שהוא רע, אני לא יכול להתאחד איתו. לא זה יום כיפור. יום כיפור אומר גם כפי שאנחנו במצב השלילי שלנו אנחנו אחד עם הקדוש ברוך הוא. ראש השנה זה למעלה מחילוקי הדעות, למעלה מחילוקי המצבים של כל אחד ואחד. יום הכיפורים עם הבעיות אנחנו איתו וההכנה שלנו כשאנחנו גם כן מתייחסים אחד לשני באופן חיובי גם לא שאנחנו מתעלמים מהבעיות עם הבעיות שלות עוד מעט נראה איך שזה משתקף בנצבים וילך נראה בוא נראה בעמוד בעמוד 303 בטור בטור השמאלי כן ובזה יבואר אתם רואות בזה יבואר בטור בטור השמאלי ובזה יבואר הטעם שדווקא בליל יום הכיפורים נוהגים שקודם כל נידרי קודש שמתפללים מתירים לכל העבריינים איפה היית בי בראש השנה בראש השנה גם כן כולם הגיעו לבית הכנסת למה שמה אתה לא אומר מטיר להתפלל עם העבריינים כי בראש השנה אתה לא הסתכלת עליו בתור עבריין אתה תשת את ההבדלים האלה אבל אם הייתי רואה אותו בתור עבריין אני לא הייתי יכול לדבר איתו לא הייתי יכול לצרף אותו למניין בראש השנה ניתן להתעלות למעלה מן המקום שבו העבריינים ועבירות נוגעים אנחנו כמו תינוק שנולד אנחנו מתייחסים לכל עם ישראל לא כפי שאתה עכשיו שבת אלא כ אני מתייחס על הנשמה שלך אני לא מתייחס למה שאתה עושה אני מתייחס למי שאתה אמור להיות לפי למי שאתה במקור ושם אני לא רואה עבירות אבל אם הייתי רואה עבירות זה היה עושה לי בעיה אני לא יכול להתפלל עם בעלי העבירות אבל כשאני לא מסתכל עליך בתור בעל עבירה אני יכול להתפלל איתך אה אבל כאילו שמה בראש השנה לא ייתכן עניין של להתפלל עם העבריינים היכולת להתאחד או להתחמר עמם בעודם בציור של עבריינים כאן למטה עבריין ניין אמיתית איתו אתה לא יכול להתפלל שמה אתה בראש השנה אתה מתעלם אתה למעלה מכך אתה לא רואה אותו בתור עבריין אתה רואה אותו רק בתור יהודי דווקא ביום הכיפורים אחרי 10 ימים של העבודה ותוספת באחדות מגיעים אנו לידי האופן האמיתי של ויעשו כולם אגודה אחת אפילו יהודים אלה שלעת אתה כמובן כן הם בציור של עבריינים כפי שהם עבריינים והם עוד לא חזרו בתשובה הוא הגיע לבית הכנסת עבריין מי יודע כמה מה מה יש לו על הידיים? מתאחדים עם כל ישראל, מתפללים ממם באגודה אחת. וזה החידוש הגדול. זה האחדות של יום הכיפורים אחרי בניין המלכות. וכשאנחנו עושים מצדנו את ההכנה הזו, אומר הקדוש ברוך הוא, אוקיי, אתם עשיתם מצדכם, עוד מעט נראה מה ההכנה שלנו. אז הקדוש ברוך הוא אומר, אוקיי, גם עם העבריינים אני יכול להתפלל ואני אעשה אתן לכם את מה שצריך. איך כל זה קשור לנצובים וילך? איפה אנחנו רואים בנצבים שנצבים כאילו אנחנו מתעלמים אל חלוקי הדעות ובוילך אנחנו עם עם חילוקי הדעות אנחנו נמצאים ביחד נראה באות ח זהו גם העילוי שלו בערך בפרשת וילך ביחס לפרשת ניצבים פרשת ניצבים עוסקת באחדותם של כל ישראל באיזה סיטואציה נכון שכולם יחד ראשיכם שבטיכם חוטבצך שואב ממך כפי שהיא נובעת מכך שבשעה זו הם ניצבים לפני השם אלוקיכם. אנחנו כל יהודי כאילו מגיע אומר אני שוכח מהכל, אני עוזב את הכל, אני מתעלם מהשגרה שלי. בוא בוא ני אקח דוגמה בחיינו כשהיו נוסים לסיים סמדי כן היו נוסאים לסיים סמדינדי אז היו נדחקים שמה מי כל החסידים ביחד שמה לא ניכר מי הוא מי כן כאן בכפר חבד חי היום בבית הכנסת יכול להיות שיהיה הבדלים זה למעלה זה יותר חשוב זה פחות חשוב מגיעים לרבי כולם בהשוואה אחת אז לפני השם אלוקיכם כשיש את הגילוי שכאילו הרבי מאיר עליך והקדוש ברוך הוא ככה אתה קרוב אליו אז החילוקי דעות מתבטלים והם לא קיימים אז אבל זה דרגת אחדות נעלת אבל עדיין לא הכי גבוהה. כפירוש כאשר כולם מתעלים למעלה במקור חוצם אז זה לא חוכמה שאתה כולם מתאחדים כי אין אתה לא רואה את החילוקי הדעות אתה מתעלה מהם אתה מגלה את הנקודה את השורש אז זה דרגה אחת פרשת וילך עוסקת באחדות כפי שהיא מתגלת מבני ישראל לא למעלה ולא במקור ולא בשורש אלא בשטח בחיי היומיום בעומדם בדרגתם הם כל אחד עם הציור שלו מה שנקרא לא רוצה לומר עם הלכלוך שלו אבל עם השוטף שלך ובאמת שמה אנחנו לא רחוקים מאוד ושונים אחד מהשני ואנחנו בוא נראה בוא נראה אצל במילים וזוהי כוונת הכתוב וילך משה וידבר אל כל ישראל הרי מה אמרנו מקודם ואתם ניצבים שאתם ניצבים איך לפני השם אלוקיכם יצאתם מהמצב שלכם והתקרבתם לשם אלוקיכם בוילך זה סיפור הפוך משה הולך מהמצב הנעלה שלות והוא הולך אל מי אלינו לכל אחד כפי שהוא במצב השוטף שלו. משה רבנו הלך ונמשך, דיבר, כלומר התאים את עצמו אל כל ישראל כפי שהם עומדים המדרגה שלהם. אז מצד אחד הוא יורד אלינו לכל אחד עם הבעיות של כל אחד ואחד. אבל מאידך הייתה הליכה, הייתה זו הליכה והמשכה אחת אל כל ישראל. הוא מגיע באופן שווה לכולם. לפי שזהו החיבור של עצם הנשמה למעלה. הוא מאיר את הוא מגלה את האמת האלוקית הוא מגלה את השורש של כולנו לא רק כפי שאנחנו למעלה מההבדלים אלא כפי שהנשמה היא למטה אז נצובים וילך זה מתאים לראש השנה ויום הכיפורים נסכם אתם ניצבים היום כולכם זה אומר איך שבני ישראל מתעלים מהמצב השוטף שלהם אומרים אנחנו יש רק הקדוש ברוך הוא אין עולם ואין שוטף וכולי זה החלה לראש השנה שבראש השנה הקדוש ברוך הוא אומר אוקיי איך שאני רואה אותכם בשורש שלכם שמה נחמד לי אתכם ושם אני מוכן להיות מלך עליכם זה עדיין לא אומר שהוא יהיה מוכן להיות מלך עלינו גם כפי שאנחנו כאן בשוטף הבעיות שלנו יום הכיפורים זה מתן לפרשת לפרשת וילך משה הולך לבני ישראל ומגלה את עצמו גם כפי שהם במצבם היהוד זה מקביל ליום הכיפורים שהקדוש ברוך הוא ממשלים 10ה ימים שלהוריד את השכינה כאן למטה את המלכות כאן למטה עד שהוא מוכן להתפלל עם העבריינים ואין לו לא שאין לו בעיה היה איתם אלא אפילו שאתם עבריינים אני איתכם מה זה אומר לנו אז מה ההכנה שלנו בשורה התחתונה נראה באותת נראה באותוט ההוראה מכל האמור בנוגע לפועל עשרת ימי תשובה הם זמן מסוגל לא הוספה באהבת ישראל ורבי מדגיש כל זמן שבהתאסף ראשי עם אינו בשלבות אם אנחנו כן אנחנו כחסידים אנחנו לא כולנו ביחד אז זה לא רק בעיה של אחדות זה בעיה הרבה יותר גדולה לט כי אם אנחנו לא באחדות כשחסר באחדות עם כל בני ישראל יהיה אשר יהיה מצבם אז זה לא שמישהו יכול לומר נו זה רק בעיה נקודתית זה בעיה מקומית יש חיסרון בפרט מסוים אחדות זה בעיה אבל השאר הדברים הם בסדר אלא הדבר נוגע לעניין הכללי של תלמיד חונה עליכם על כלל ישראל והקדוש ברוך הוא פחות יהיה קרוב ופחות יתן כאן את מה שצריך זה אחד ועוד אחד כשאנחנו באחדות אז הוא יותר מולך עלינו באופן יותר יותר שלם או מאחר שבימים אל תתכונן ליום הכיפורים, השיחה הזו יצאה בוילך בין ראש השנה ליום הכיפורים צריכה שימו לב וזה למעשה השורה התחתונה של כל השיחה וזה מה שאמרנו בהתחלה מה הדרישה הגדולה של הרבי צריכה אהבה לכל יהודי להיות לא רק באופן שהאוהב מתעלה מהרע שבזולתו אני יכול שאני מתעלה מכך לא ראיתי אני לא ראיתי אני מששע ש מה שנקרא על כל פשעים תחסה אהבה כן אז מה זה אומר אני לא רואה, אני מכסה, אני מתעלם, אני רואה רק את הדברים הטובים שלך. זה לא מספיק. יש לפעמים שאתה רואה את הפשע ואתה מלמד עליו זכות. כמו שרבי לבי יצחק עשה. אני לא מכסה על הפשע, אבל אני כאילו מטשטש את הפשע. זה לא מספיק, אומר הרבי, אלא רק באופן שהם האוהב מתעלה מהרע ורואה מלכתחילה רק את הטוב. ובגלל זה שהוא מוחק את הרע, יש בו אהבה כלפה והוא מתאחד עמו. זה לא מספיק. לקראת יום הכיפורים צריך אפילו בשעה שהוא רואה את הרע שבזולת והוא יודע שזה רע וזה רע אמיתי מכל מקום הוא מגלה כלפיו אהבה ללא חשבונות מה זה אומר האהבה שאני מגלה אהבה כזו באה לידי ביטוי זה לא סתם אהבה מטפורית באוויר מה זה אומר לאהוב אותו לך אליו תתקרב אותו ותתקן איתו בהתעסקות גדולה ובהשתדלות יתרה לסייע לו לבטל את הרע שבו כמו שמביא פה בתניה למשחן בחבלי בלי אבות אהבה וכולי וולי יוכל לקרבון לתורה השורה התחתונה ההכנה הטובה ביותר לראש השנה ליום הכיפורים כשהנר אנחנו נוכל לפעול בתוכנו כלפי מי שלא יהיה אחד שתיים מי שלא היה לקחת מישהו שאנחנו יודעים שהוא שלילי עם השלילה להתייחס אליו ברגע של האהבה ובעזרת השם הוא יתהפך לטוב ועל ידי ההתעסקות במבצע אהבת ישראל וימים אלה נזכה לקיום תמליכוני עליכם בגללוי לחתימה לגמר חתימה טובה ביום הכיפורים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוכניות. בטוב אני והנגלה. בשות טובות ושנה טובה.