שיעור לימי בין המצרים שבעה עשר בתמוז עקיבא ניחמתנו!, הרב אשר פרקש

ימי בין המצרים שלושת השבועות שמתחילים מ17 בתמוז עד תשעה באב הם ימים של אבל ימים עצובים על פניו ימים שבו ודים עם ישראל וכל הדורות אנחנו מתאבלים על חורבן בית המקדש 17 בתמוז חמישה דברים קראו בו כמו שהמשנה והגמרא במסכת תענית אומרת לנו אותו דבר גם בתשעה באב חמישה דברים הדברים הכי קשים בהיסטוריה של עם ישראל מחטא העגל שבירת הלוחות אחר כך פקיאת החומה של ירושלים גם בבית ראשון גם בבית שני ועד לשרפת בית מקדשנו בית מקדש הראשון ובית מקדש השני בתשעה באב וזה הפך את שלושת השבועות האלה לשלושת השבועות הכי הם אפשר להגיד עצובים של השנה בשלושת השבועות האלה ישנם הלכות בשולחן ערוך הלכות בין המצרים אחרי זה יש הלכות תשעת הימים הלכות תשעה באב שהם ההלכות שבו עוסרים עלינו כל מיני דברים שמביאים לשמחה במשך השבועות האלה אסור לערוך חתונות שמחות מסוגים שונים ולהגיד שחיינו לקנות בגדים חדשים וכולי וכולי וכל זמן שהמתק קרבים יותר לתשעה באב גם כן הולכים ומחמירים בכל מיני פרטים יש את שלושת השבועות אחרי זה יש את תשעת הימים שבוע שחל בו תשעה באב עד לתשעה באב עצמו שאז אנחנו יש את כל ההלכות שבשולחן ערוך איך צריכ צריך ודי להתנהג באותם ימים וכאן אנחנו רואים דבר מפלי בתורת החסידות כמו בכל דבר תורת החסידות מנסה למצוא את החיובי, את האור בכל פרט, את הנקודת ה השמחה, נקודת האור שיש בכל דבר, בכל מצב, בכל מצווה, בכל יום. אז גם בימים האלה שכמו שאמרנו ימים של מרירות ואבלות אז תורת החסידות מחפשת ומוצאת בימים האלה את ה את הכוח להפוך את האור לחושך את הכוח לחפש את החיובי ואת הטוב גם בימים האלה אז אנחנו היום נתעמק קצת בכמה נקודות שיש יש בדיוק בשבועות האלה איך תורת החסידות מאירה לנו, נותנת לנו את המבט היותר לעומק הדבר לראות איך בשלושת השבועות האלה מה באיזה פרטים אנחנו יכולים למצוא את החלק החיובי שבזה. אנחנו נדבר על מספר הימים, 21 יום, שזה בעצם שלושת השבועות. מה מסמל המספר הזה של 21 יום? מה מסמל המספר הזה של שלושת השבועות? נדבר גם כן על הפרשיות השבוע שקוראים את זה תמיד באותם שלושת השבועות ואז נתחיל לראות איך שבעצם יחד עם המרירות והחושך והאבילות אז דווקא יש הדברים מאוד כשמתעמקים נכנסים לעומק הדבר אנחנו יכולים לראות איך שדווקא בימים האלה ישנם רמזים מאוד מאוד עמוקים על התכלית ירידה כמו שחסידות תמיד מלמדת אותנו את הכלל הגדול של ירידה לצורך עלייה להסתכל על הירידה ולראות בתוך הירידה איך שהיא בעצם התקדמות לעבר העלייה הגדולה ואז אנחנו גם בימים עצמם של שלושת השבועות יכולים לראות אותם במבט אחר לגמרי במבט יותר עמוק יותר פנימי ואז להסתכל על זה באופן חיובי וזה גם יש לזה השלכות מעשיות כמו שנראה היום שההתנהגות בשלושת השבועות על פי היסודות של תורת החסידות אז גם ההשלכות שלה שיש הרבה עשייה חיובית למרות שבשולחן ערוך מודגש יותר מה שאסור לעשות בימים האלה אז תורת החסידות מדגישה שבנוסף לכל ההלכות שכמובן הם הדברים החשובים והעיקריים שודי צריך לדעת מה אסור לו לעשות במשך השלושת השבועות האלה אבל יש גם כן את החיובי איך יהודי מנצל את שלושת השבועות האלה להפוך את ה את החושך למנוף של אור ואת החורבן למנוף של בנייה. נקדים קודם כל עם הסיפור המפורסם שהגמרא מספרת לנו. הסיפור המפורסם במסכת מכות לא נעריך בפרטי הסיפור רק להגיע לנקודה. הסיפור המפורסם בסוף מסכת מכות שרבי עקיבא יחד עם שלושת מגדולי התנאים של אותו זמן רבי אלעזר בן עזריה רב יהושע בן חנניה ורב גמליאל הלכו ביחד אז הגמרא מספרת שתי סיפורים פעם אחת הם הלכו לכיוון רומי רומא ושמה הם כבר עמדו מרחוק כמה וכמה קילומטרים הם ראו את ה את השמחה ואת החגיגות שחגו ברומא ואז הם התחילו לבכות שלושת התנאים חברים של רבי עקיבא קראו את בגדיהם ובכו ורבי עקיבא אמר להם למה אתם בוכים הם שאלו לו למה אתה צוחק והם אמרו לו מה זאת אומרת אלו שהחריבו את בית המקדש שלנו האומה השפלה הזאת שהחריבו את בית המקדש לקחו אותנו לגלות איך הם חוגגים ואיך הם שמחים והבית שלנו בית אדום אלוקינו שרוב באש איך אנחנו לא נבכה אמר לם רבי עקיבא דווקא בגלל זה אני שמח כי אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו לחת כמה וכמה אם הגויים הרשעים האלה שהחריבו את בית המקדש יש להם את כל ההרחבה ואת כל המה שהעשירות שיש להם קל וחומר מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לתת לעם ישראל עושה רצונו ואז הגמרא מספרת סיפור דומה שקרה אחר כך כשהם חזרו ועלו לירושלים. אותם ארבע תנאים היו עולים לירושלים, הגיעו להר הצופים ואז הסתכלו מהר הצופים. מה הם ראו? שועל יוצא מבית המקדש. הר הצופים נמצא במקום גבוה שמש אפשר להסתכל על שטח הר הבית. ואז הם ראו שועל יוצא מתוך בית קודש קדשים. זאת אומרת הר הבית כבר היה בית המקדש כבר היה חרב. כמובן רבי עקיבא וחבריו חיו בערך 50 שנה אחרי חורבן בית המקדש אז הם ראו את החורבן הם ראו את כל התהליך והם ראו איך שהשטח של הבית המקדש חרב לגמרי ושועלים את העיילים שמה יוצא מבית קודשי קודשים מאותו מקום שפעם היה קודש הקודשים התחילו לבכות וקראו את בגדיהם ורבי עקיבא שמח עוד פעם אותו דבר למה אתה שמח למה אתם עצובים אז הם אמרו לו מה זאת אומרת מקום שנאמר בו שזר לא יכול להיכנס בו רק כהן גדול פעם בשנה והמקום הזה שועלים הלכים בו איך אנחנו נהיה שמחים ודאי שאנחנו נפכה אמר להם רבי עקיבא לכך אני שמח אם התקיימה נבואה יש שתי נבואות יש נבואה אחת שאומרת ציון שדה תחרש שהציון ירושלים הולכת להפוך לשדה אם לחורבה ויש פסוק אחר אחר בנבואה אחרת שאומרת עוד ישבו זקנים וזקנות בשערי ירושלים איש משנתו על ידו שיבואו ימים שירושלים יהפוך למקום שבו אנשים סתובבו בחירות ובשמחה ובא גם זקנים וזכנות ילכו בעוד צורה בריאה משנתם וכולי אז כ עכשיו שהתקיימה נבואה ראשונה ואנחנו רואים את הציון שדה תחרש אז אני יודע שגם הנבואה האחרונה תתקיים בשלמות ולכן אני שמח ואז הגמרא מסיימת ואומרת אמרו לו בלשון הזה עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו מה הגמרא הזאת מלמדת אותנו שתי הסתכלויות הסתכלות של התנאים הגדולים רבן גמליאל רב אלעזר בן עזריה רב וען חנניה הסתכלות בריאה של אנשים נורמלים שנורמלים גדולי ישראל גדולי עולם תנאים גדולים שהם מסתכלים על המבט ורואים את המציאות המציאות המראה המציאות שגורמת לקר לקרוא את הבגדים ולפרוץ בבכי. איך יכול להיות כזה חורבן, כזה דבר גדול, כזה דבר קשה? רבי עקיבא, רבי עקיבא הגדול, רבי עקיבא בא ופותח להם את העיניים ונותן להם מבט אחר. המבט שרבי עקיבא נותן להם לא רק שזה מבט שונה ואחר אלא החידוש בגמרא היא שרבי עקיבא מצליח גם לשכנע אותם להדביק אותם השמחה הזאת עד שהם מסיימים ואומרים לו פעמיים עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו אז כאן אנחנו מתחילים להבין שיש מבט מסוג אחד יש מבט מסוג אחר ושניהם יש להם מקום על פי התורה גדולי התנאים המבט הפשוט והרגיל שאתה רואה חורבן וזה מביא אותך לבכות. אבל יש את המבט היותר לעומק זה רבי עקיבא. אותו רבי עקיבא. זה מאוד מעניין שדווקא רבי עקיבא אותו רבי עקיבא שהוא זה שאמר כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה הוא עושה אותו לטובה. אנחנו מכירים את הסיפור של רבי עקיבא גם כן מתקופה אחרת בחיים שלו. כשהוא הולך ומטייל ולוקח איתו לנסיעה שלו את החמור ואת התרנגול ואת הנר ואז ה לקחו את החמור שלו הרגו את התרנגול טרפו את התרנגול והנר נרבא ורבי עקיבא אין לו בית איפה להישאר כי לא נתנו לו להיות בעיר ורבי עקיבא אומר כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה הוא עושה אותו לטובה ואז מתברר באמת שבזכות כל מה שקרה דווקא הדברים השליליים שהיו נראים על פניו דברים שליליים שאין לו איפה להישאר בלילה יצטרך להישאר בשדה ושהנר נרבע ושטפו את התרנגול ושלקחו את החמור שלו אף על פי כן דווקא מתוך זה יצא דבר טוב שבזכות זה הוא ניצל הציל את החיים שלו כמו שמסופר בתלמוד סיפור המפורסם אז אותו רבי עקיבא הוא זה שרואה בכל דבר את הראייה היותר עמוקה הוא לא מסתכל על הדברים בראייה, במבט השטחי, הוא נכנס לעומק הסיפור, הוא נכנס לדברים לעומקם והוא מגלה שמתחת לחושך נמצא אור מאוד מאוד עמוק. שלפעמים דווקא ההסתכלות הז דווקא הדברים שכלפי חוץ נראים, דברים קשים, דברים חשוכים, דברים מרים, בתוכם נמצא האור הפנימי יותר עמוק, יותר נפלא. וזה בעצם הנקודה הפנימית של כל השלושת השבועות, את כל הבין המצרים, ההסתכלות היותר עמוקה, כשנכנסים לעומק הדבר, אנחנו מתחילים להסתכל על הדברים בעיניים של רבי עקיבא. הרבי דיבר על זה פעם בהתוודות, אמר דבר נפלא. זה לא סתם רבי עקיבא, יש פה משהו עוד יותר עמוק שאומר לנו למה דווקא רבי עקיבא היה לו את המבט הזה, ההסתכלות הזאת. כי בשונה משלושת התנאים האחרים אנחנו יודעים שרבי עקיבא היה בן גרים. רבי גמליאל, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה היו בעלי ייחוס גדול מאוד. הגמרא אומרת, רבי אלעזר בן עזריה היה כהן, היה צאצה עשרה דורות מעזר הסופר כהנים הגדולים. הוא עצמו היה נשיא. כמה שהגמרא במסכת ברכות מספרת לנו רב יהושע בן חנניה היה לוי גמרא אומרת שהוא היה מהשוערים עוד בן בית המקדש אז הוא היה משבט לוי רבן גמליאל בני הנשיאים נכד של הלל הזקן משרשרת ממלכות בית דוד נו מה יכול להיות יותר גדול רבי עקיבא דווקא מאיפה הוא מגיע הוא הגיע ממקום של חושך רבי עקיבא היה הגיע ממקום של ההורים שלו היו גרים, הוא היה מבני גרים. רבי עקיבא עצמו, אנחנו יודעים 40 שנה היה עם הארץ רואה צון ודווקא הוא שהגיע מהמקום של החושך הוא זה שהצליח להבין, להפנים ולא רק זה, אלא גם ללמד את חבריו הגדולים איך צריך להיות המבט העמוק של יהודי כשהוא רואה מצבים של חושך. איך יהודי צריך להתייחס למצבים של מרירות, מצבים של אבילות, לדעת שבתוך החושך הזה נמצא הניצוץ של האור הגדול. צריך לדעת רק איך למצוא את זה. ואז גם בהווה, כשאתה עדיין לא נמצא בנחמה, אתה עדיין מסתכל על המצב כפי שהוא בהווה, אתה כבר יכול להתחיל לחייך ולשמוח, כי אתה רואה את היתרון האור מתוך החושך. אז אם נחזור לשלושת השבועות, מהוא המבט העמוק שחסידות נותנת? כמו שאמרנו, רואים את זה גם במספר הימים, גם בשלושת השבועות, גם בפרשיות השבוע. 21 יום, שלושת השבועות זה 21 יום. כתוב במדרש בירמיהו הרי אנחנו יודעים בהפטרה הפטרה שקוראים בשבת הראשונה משלושת השבועות בדרך כלל זה או בשבת פרשת פנחס לפעמים זה שבת פרשת מטות ההפטרה הראשונה דברי ירמיהו בן חלקיהו ספר ירמיהו זה ספר של מרירות ירמיהו נקרא על שם המרירות הוא הנביא של חורבן בית המקדש מהו הדבר הראשון שהקדוש ברוך הוא אומר לירמיה הנבואה הראשונה מקל שקד אני רואה הקדוש ברוך הוא מראה לו מקל שקד מקל עניב של עץ שקדים והקדוש ברוך הוא אומר לו אתה יודע מה זה המקל הזה שוקד אני על דבריי לעשותו אני ממהר שוקד שקד מלשון שוקד אני ממהר להביא את חורבן בית המקדש והמדרש אומר מה השקד הזה זה העץ השקד זה העץ שצומח הכי מהר מכל הפעירות בעולם. השקד לוקח לו 21 ימים מאז שמתחיל לצמוח עד שהוא מסיים. זאת אומרת מאז שנוטאים את השקד שצומכים שקדים לוקח לא יותר מ-21 ימים. אומר המדרש כמו שהשקד זה 21 ימים לכן גם כן ימי בין המצרים זה 21 ימים. יפה. אז המספר 21 מתאים עם המספר 21 של השקד. אבל כאן יש פה משהו נפלא, משהו עמוק, שהאדמור הזקן עומד על זה שהעניין של ה-21 של השקד, למה דווקא פרי השקד? מה יש מיוחד בפרי השקד שדווקא הוא מסמל את הדבר הזה, את המהירות הזאת? השקד כשהוא צומח קודם כל כשהוא קטן הוא מר ואם הזמן הוא הופך להיות למתוק המשנה אומרת הגמרא אומרת המשנה במסכת מעשרות אומרת שיש שתי סוגי שקדים יש שקדים מרים ויש שקדים מתוקים אבל גם השקדים המתוקים כשהם צומכים הם בעצם מרים בהתחלת הצמיכה כשהם קטנים במשך הזמן הם הופכים להיות מתוקים וגם השקדים המרים. אז כתוב בספרים שלמרות שהם מרים אבל כשמתקנים אותם והמשמים אותם על האש ו עושים איתם איזה תהליך אז הם הופכים להיות לשקדים מתוקים וטעימים שאנשים משתמשים איתם לאכול אותם כל מיני ממתקים זאת אומרת שהשקדים יש בהם את הנקודה הזאת של מרירות שהופכת למתיקות וזה בעצם כל הסיפור אדמור הזה זקן מסביר עם זה גם כן את הסיפור הנפלא שהתורה מספרת לנו על השקדים. מי מכיר את הסיפור של השקדים? זה היה לאחרונה למדנו על זה בפרשת קורח. כאשר התורה מספרת לנו מה שהיה עם הקורח שבא לערער על כהונת אהרון היה רגע של מרירות רגע של חושך. הסיפור של קורח סיפור של טרגדיה. וכשהקדוש ברוך הוא רצה להפוך את המציאות הזאת, את הערעור, את הקטרוג על על אהרון הכהן, להפוך את זה למנוף של צמיכה, לחזק את שבט הלביא, לתת להם כוח, לתת להם את המתנות ושנתן להם כל פרשת קורח, זה היה גם כן עם הקל שקד. והני פרח מתה אהרון ויצא ציץ ויוצא פרח ויגמול שקדים והשקדים מסמלים את הכהנים את ברכת הכהנים אז גם פה מוזבר בתורת החסידות מה יש כל כך מיוחד בברכת הכהנים שגם פה יש את ההתהפכות מהחושך לאור בכוח ברכת כהנים זה הכוח שהכהן עם הברכה שלו הופך מצבים של חושך למצבים של אור יברכך השם וישמרך וישמר ריך מן המזיקים כמו שרשי אומר לנו ויישם לך שלום להפוך את המצב של המלחמה מצב של אויב למצב של שלום ברכת כהנים זה לקחת את השקדים המרים להפוך אותם לשקדים מתוקים מצב של מרירות כשהיה בימי קורח הפך להיות למנוף של חוזק תוקף לצמיכה לאהרון הכהן ולכל שבט הלוי ואותו סיפור זה גם כן שלושת השבועות שלושת השבועות מסמלים את השקדים שהם מרים בהתחלתם. אבל על ידי יהודי, על ידי זה שודי לוקח את אותם ימים, ודווקא באותם ימים הוא מתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות, דווקא בימי החושך הוא הופך את הימים של חושך לימים של אור, על ידי נר מצווה ותורה אור, על ידי ציון במשפט תיפדה ושבוע בצדקה, שזה ההפטרה שאנחנו קוראים בשבוע השלישי שלושת השבועות שאז אנחנו אומרים את הפסוק בסוף ההפטרה, ציון במשפט תיפדה ושו בצדקה שגם פה על ידי משפט שזה תורה ועל ידי צדקה תורה וצדקה זה הכוח להפוך את החושך לעשות אותו לאור אז זה הסמל של ה-21 ימים של השקד להפוך את המרירות למתיקות שלושת השבועות מה יש בשלושת השבועות גם פה דבר מעניין דווקא שלושת השבועות מה מסמל על מספר שלושה. מספר שלוש מסמל את בית המקדש השלישי. זה לא מקרה שאנחנו קוראים לזה דווקא שלושת השבועות. ומעניין שזה השם הרגיל. השם שבני היהודים רגילים לקרוא לימים האלה. רוב עם ישראל קורא לזה שלושת השבועות. זה השם הרגיל. מה הסמל של שלושת השבועות? כי השלושת השבועות זה השלושת השבועות שמתעורר אצל כל יהודי הצימאון הגעגועים לבית המקדש השלישי. המספר שלוש אנחנו יודעים שזה מספר מאוד מאוד יסודי ביהדות. הגמרא במסכת שבת בסוגיית מתן תורה הגמרא אומרת לנו כן בריך ברוך עם ישראל שיש להם תורה משולשת עם משולש בחודש השלישי המון דברים ממתן תורה קשורים עם המספר שלוש דווקא שלוש זה סמר על עם ישראל כהנים לביאים וישראלים תורה זה תורה נביאים וכתובים חודש השלישי חודש סיבן קיבלנו את התורה ביום השלישי והיה ביום השלישי שאז היה היום של מתן תורה השלישי של שלושת ימי הגבלה, משה, אהרון ומרים, שלושת המנהיגים שעל דרכם קיבלנו את התורה, המון דברים של מספר שלוש. המספר שלוש זה מספר של גאולה. מעניין אומר הרבי, גאולה מתחיל עם האות ג' גם כן, מספר שלוש. ג' מלשון גומל, נותן נתינה, גמילות. הגאולה הזה, הג', הגאולה השלישית שכולנו מחכים לה. אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, שלושת האבות שכנגדם זה שלושת בתי המקדש. אז דווקא שלושת השבועות מסמלים את הימים שבהם אנחנו מתקרבים לגאולה השלישית. גם כן. יש דבר מעניין גם כן כשנכנסים וזה יותר לעומק שיהיה שלושת השבועות, אחרי זה יהיה שבע. זה נקרא שלושה דפורניתא, שלושת השבועות של פורנות, של האבילות. ואחרי זה יהיה שבע של נחמה. אז דבר מעניין, אנחנו יודעים שבכ ששמדברים בקשר לספירות ישנם 10 ספירות. אז 10 ספירות של הקדוש ברוך הוא זה גם כן מחולק למספר שלוש למספר שבע. יש את שלושת הספירות העליונות חוכמה, בינה ודעת. ויש את שבע הספירות שהם המידות העליונות. חסד, גבורה, תפארת, נצח, עוד יסוד, מלכות. אז מוסבר בתורת החסידות שישבעת הנחמה זה כנגד שבע המידות. שלושת השבועות זה כנגד שלושת המוחין, כנגד חוכמה, בינה ודעת. דווקא שלושת השבועות מסמל את החוכמה בינה ודעת, את שלושת הספירות העליונות מבחינה הרבה יותר גבוהה. וזה דבר נפלא שדבר דווקא שלושת השבועות האלה קשורים עם משהו הרבה יותר נעלה, הרבה יותר גבוה. וזה בעצם הסיבה למה פה למטה דברים שבהשורש שלהם הם יותר גבוהים, כשהם יורדים בעולם שלמטה אז אנחנו לא רואים את ה נראים כלפי חוץ בבחינת חושך. והתפקיד שלנו זה להפוך ולגלות את העומק, את האור שנמצא בתוך החושך, לגלות את השורש שלהם שדווקא שלושת השבועות מגיעים מהמקום היותר גבוה, מהמקום היותר נעלה. וכאן אנחנו רואים את זה מעניין גם בפרשיות וגם בהפטרה של אותם שלושת השבועות. רואים את הנקודה הזאת בצורה נפלאה ביותר. אנחנו רואים בפרשיות שקורים במשך שלושת השבועות האלה פנחס, מטות, משאי ודברים. זה שלושת הפרשיות שבדרך כלל קוראים בה שלושת השבועות. פנחס, מטות, מעשי דברים. מה הדבר שנמצא בארבע פרשיות האלה? נקודה שעוברת שחוזרת על עצמה בפרטים שונים דווקא בכל הפרשיות האלה הכניסה לארץ ישראל כיבוש הארץ מפרשת פנחס עד עכשיו לא דיברנו על זה מתחיל פרשת פנחס ואז לאילה תחלק הארץ אך בגורל תחלק את הארץ פרשת פנחס התורה מתחילה לספר לנו איך משה רבנו מתחיל להכין את עם ישראל לכניסה לארץ הגורל שבו עם ישראל מחלק את הארץ ישראל לכל השבטים, מתכוננים להיכנס לארץ. פרשת מטות, התורה ממשיכה לדבר עוד פרטים על בני גד, בני ראובן שהם רצו לקבל חלק גם כן בחוץ לארץ. ואז מגיעה פרשת מסי. ואז עוד פעם התורה כותב לנו את כל הגבולות של ארץ ישראל עם כל הפרטי פרטים ופרשת דברים. התורה ממשיכה לדבר על פרטים, על כיבוש הארץ, גם החלקים שכבשו בני גד ובני ראובן, גם על החלקים שכבשו בתוך אר ישראל, בדיוק ארבע פרשיות האלה מדברים על כיבוש הארץ, אבל יש פה משהו עוד יותר נפלא. לא רק שמדובר על כיבוש הארץ, תשימו לב שבארבע פרשיות האלה מדובר לא רק על כיבוש ארץ ישראל, אלא גם כן על הכיבוש של הארצות שמחוץ לארץ ישראל, על הכיבוש של בני גד ובני ראובן, רמת הגולן וכל הערים שכבשו גם כן מחוץ לארץ ישראל, הגלעד וכולי. מה יש פה מעניין? אנחנו יודעים, כתוב בספרים, למה בני גד ובני ראובן רצו חלק בחוץ לארץ? מה כל כך באר בהם שהם רצו בחוץ לארץ? יש הרבה הסברים והרבה פירושים, אבל יש משהו נפלא שכתוב בספרים גם כן, בספרי הראשונים ועוד, שהם רצו לקיים כבר א חלק מההבטחה שהקדוש ברוך הוא הבטיח שעדיין לא התקיימה במילואה, שאנחנו נזכה לקבל לא רק ארץ שבע אומות אלא גם כן ארץ 10 אומות. הרי הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו בבין הביתרים שאנחנו הולכים לקבל 10 אומות. בפועל אנחנו כבשנו רק שבע אומות. יש את הכיני כניזי וקדמוני שעדיין לא זכינו לכבוש אותם. את זה בעזרת השם נכבוש בימות המשיח כמו שכתוב בפרשת שופטים כי ארחיב השם אלוקיך את גבולך שזה יהיה ארץ כיני כניזי וקדמוני. אז בני גד ובני ראובן הם רצו והם כבר היו רצו כבר להתחיל שיהיה כבר תעימה מימות המשיח ולכן הם ביקשו לכבוש גם חלקים ששייכים ל לשלושת האומות של כיני כניזי וקדמוני שכבר יהיה לנו חלק מהכיבוש שלעתיד לבוא שזה כולל גם כן את שלושת הארצות של כניזי כניזי וקדמוני איפה מסופר על זה בפרשיות שאנחנו קוראים בשבועות האלה של תשעה באב זאת אומרת בפרשיות דווקא בשבועות שמדברים על הגלות ועל חורבן הארץ ועל גלות עם ישראל וכל זה דווקא אז אנחנו קוראים בתורה את הפרשיות שנותנים לנו חיזוק אמונה וביטחון על כיבוש ארץ ישראל ולא רק כיבוש ארץ ישראל אלא כיבוש ארץ ישראל עם כל ה-10 אומות ותסתכלו את הדבר הנפלא המספרים שאמרנו עד כמה הם מודויקים אמרנו קודם יש שבע פרשיות של נחמה ויש שלוש פרשיות של שלושת השבועות 10 הפטרות מחולק שלושה ושבעה גם פה אנחנו אומרים אותו דבר האומות יש שבע אומות שזה כנגד שבע המידות אותם אנחנו כבשנו כשנכנסנו לארץ פעם הראשונה ויש את שלושת האומות כנגד חוכמה בינה ודת או כתר חוכמה בינה שזה שלוש האומות היותר גבוהות שאת זה עדיין לא כבשנו זה נכבוש בקרוב בביאת משיח צדקנו והתורה מספרת לנו איך שלפחות קיבלנו כבר טעימה מהם על ידי הסיפור של בני גד ובני ראובן יש לנו גם חלק ב בכל ה10 האומות הארצות אז זה קשור בעצם עם כל מה שדיברנו על השבועות האלה וכאן מגיעה העבודה שלנו מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות עם כל זה אז נפלא גם מבחינת 21 הימים גם מבחינת שלושת השבועות, גם מבחינת פרשת השבוע, גם בהפטרה, דבר נפלא, למרות ששלושת ההפטרות שאנחנו קוראים נקרא פרנותאה, הפטרה של פורניות שמדבר על גלות, הפטרות קשות כשקשה אנחנו לקרוא אותם הפטרות מאוד קשות אבל כל הפטרה מסיימת בפסוק של גאולה, בפסוק חיובי ממש נפלא. איך שכל הפטרה מכל שלושת ההפטרות מסיים בפסוק של נחמה קודש ישראל השם ראשי תבואתה הפטרה ראשונה או אלו שקוראים דברי ירמיהו מסיים עם כה אמר השם זכרתי לחסד נאורייך הפטרה השנייה גם כן אם תשוב ישראל אליי תשוב ההפטרה השלישית ציון במשפט תיפדה ושווה בצדקה כמו שאמרנו קודם למרות שהפטרות עצמם מדברים על דברים של מרירות וחורבן יש את היתפחה את ההפיכה לטוב בפסוק האחרון שזה העיקרי תמיד הכל הולך אחר החיתום שהופך את המרירות למתיקות מה זה אומר בפועל ובמעשה אז זה אחד מהדברים הנפלאים שהרבי דיבר בתקופה בדור שלנו שאנחנו עומדים קרובים יותר ויותר לגאולה אז דווקא בשלושת השבועות כמובן שדבר ראשון חייבים לקיים מה שכתוב בשולחן ערוך כל הדברים שכתוב בהלכה אבל יחד עם זה צריך להתרכז ולהשים כוח בבנייה לכן אחד מהדברים שהרבי הציע בשלושת השבועות זה לקבוע זמן ללמוד הלכות בית הבחירה ללמוד מות הלכות בית הבחירה זה דרך שאנחנו בונים את בית הבחירה. המדרש אומר שאמר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל, יחזקל מג ששמה יחזקאל אומר הגד לבני ישראל לבנות את בית ללמוד עלעל על בניית בית המקדש. ויחזקאל כתוב במדרש הטען לקדוש ברוך הוא הרי נמצאים בבבל. מה מה מה ילמדו עכשיו על בית המקדש? הם בן כל לא יכולים לבנות אותו. והקדוש ברוך הוא אמר להם לא. בגלל שאנחנו נמצאים בגלות אז אנחנו בית המקדש שלי יהיה בטל אני רוצה שיבנו גם עכשיו דרך הלימוד וזה נותן לנו מסוד ברור ונפלא שעל ידי שאנחנו לומדים עכשיו הלכות בית הבחירה הלכות בית המקדש בימים האלה אנחנו בעצם בונים את בית המקדש אז הרבי דיבר תמיד שבשלושת השבועות כל אחד צריך לקבוע זמן ללמוד הלכות בית הבחירה גם בתנך ביחזקאל פרק הפרקים האלה ממג ללמוד במשניות מסכת תמיד במידות ללמוד בגמרא במקומות שמדובר על זה ברמב מלכות בית הבחירה ובספרים שמסבירים לנו על בניין בית המקדש וחוץ מזה כמובן ציון במשפט תיפד ושווה בצדקה הוספה בתורה הוספה בצדקה לחפש יהודים להניח להם תפילין לרות שבת עוד יהודי לקרב אותו ליהדות דווקא בימים האלה להתעסק בבניין ובקרוב ממש נזכה שדווקא בימים האלה יקויה מה שנ שנאמר בפסוק המפורסם יהפכו ימים אלה לשון ולשמחה לימים טובים בבניין בית המקדש השלישי ואז נזכה שכמו שכתוב בשם הארי זל שהימים האלה בימי בימות המשיח יהיו ימים של ימי ימים של שמחה ימי ימים טובים עוד יותר מיום רגיל מכל שאר ימות השנה שנזכה לראות את זה השנה הזאת הגאולה השלמה בניין בית המקדש ניצחון המלחמה וש שיהיה כבר שלום ושלווה ומנוחה בבית המקדש השלישי ממרה בימינו. אמן.