הלכות שבת מותר לנעוץ סוכריות על מקל בקלקר או לשלוף בשבת? הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ה

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו במלאכת בונה ובדין של בינין סטיר בכלים בשיעורים הקודמים עסקנו בדיני הרכבה ופירוק של כלים או של משחקי הרכבה ועסקנו בהרחבה במושג שנקרא אויס כלי מתחיל אוסוי ובמה שכלול במושג הזה עסקנו בדין של פתיחת קופסאות שימורים בשבת ובדין של פתיחה וסגירה של בקבוק יין או בקבוק שתייה אם שייך בזה עניין של בינין סטיר בקייל עסקנו גם בדין של שבירת חבית או כלי גמור ובדין שבירת חבית שנקראת מוסטקי שהיא חבית שעשויה משברי כלים שהדביקו אותם יחד בזפת ובהמשך לזה עסקנו גם בפתיחת שקית חלב או שקיות פשוטות של ממתקים וכדומה אם יש בזה דין בניסטר בקהלים היום נעסוק בעזרת השם בסוגיה נוספת בדין ביני סטיר בכלים והיא לגבי עשיית חור בכלי וסתימה של חור בכלי האם מותר בשבת לעשות נקב לעשות חור בכלי או לסתום נקב שקיים בכלי ואיזה מלאכה יכולה להיות בעניין הזה והקדים עשיית חור בקרקע עצמה היא בוודאי מלאכה של בוינה כך אומר אדמור הזקן בסימן שיד סעיף ביז העושה נקב בקרקע הבית כדי שייצאו המים חייב משום בונה על דרך זה סתימה של חור בקרקע עצמה היא גם כן מלאכה של בוניה כך כותב אדמור הזקן בסימן שיג סעיף חד המשווה פני הקרקע בבית או בחצר כגון שהשפיל תל או מילא גומה או גי הרי זה בוינה וחייב כך הדין גם לגבי עשיית חור או סתימה של חור בבניין שעומד על גבי הקרקע אדם שקודח חור בקיר כדי לתקוע בו מסמר ולטל עליו משהו חייב משום בונה על נקב זה הועיל ונקב זה הוא מועיל לבניין דהיינו לתקיעת היתד אומר אדמור הזקן בשיד סעיף ביז וגם על סתימה של חור בקיר חיייבים משום בוינה אם כך על כל פנים עשיית חור או סתימה של חור בקרקע עצמה או בבניין יש בה בוודאי מלאכה של בוינה ונקודה נוספת החיוב מן התורה משום לכת בוינה על עשיית נקב בקרקע ובבניין הוא לא רק במקרה שהקב נעשה גם כדי להכניס משהו דרך הנקב וגם כדי להוציא משהו דרכו אלא גם אם הנקב נעשה רק כדי להכניס או רק כדי להוציא עשיית הנקב היא מלאכה דאורייתא של בוינה כך זה הרי במקרה שהבאנו משולחן ערוך שאדם עושה חור בקיר כדי לתקוע בו מסמר החור במקרה הזה נועד רק כדי שיכניסו משהו לתוכו והוא לא נועד כדי שיוציאו משהו דרכו הו בכל זאת חי מן התורה משום אלכס בוינה על עשיית החור למרות שהחור נעשה רק כדי להכניס ולא כדי להוציא כי כפי שכותב אדמור הזקן בשיד סעיף ביז כאשר הנקב נעשה בקרקע ו בבניין חייבים מן התורה משום לכס בונה גם על נקב שנעשה רק כדי להכניס או רק כדי להוציא ולא מוכרחים שנקב יעשה גם כדי להכניס וגם כדי להוציא כדי שיתחייבו על זה מן התורה לעומת זה בנקב שנעשה בכלי הדין שונה בשתי הנקודות קודם כל החיוב על עשיית נקב בכלי הוא אף פעם לא מדין בוינה אלא החיוב יכול להיות רק מדין מקי בפטיש כך כותב אדמור הזקן בשיד סעיף ה בעשיית נקב בדבר תלוש אין בו איסור לעולם משום בוינה אלו משום תיקון כלי ונקודה שנייה החיוב מן התורה משום כי בפטיש על עשיית נקב בכלי הוא דווקא אם הנקב עשוי מלכתחילה גם כדי להכניס דרכו וגם כדי להוציא דרכו אבל אם הנקב נעשה מלכתחילה רק כדי להכניס או רק כדי להוציא אין בזה מלוכות דריס שמק בפטיש ונקרא את דברי אדמור הזקן בסימן שיד סעיף ביז העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס להוציא בו כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס ההורה ולהוציא ההבל שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים עעל עשייתו משום תיקון כלי שהיא תולדת מקי בפטיש וזה בניגוד למקרה שלא ישה נקב בלול של תרנגולים שהוא מחובר לקרקע שגם כאשר הנקב עשוי רק להכניס או רק להוציא יש ב זה איסור דריס משום בפונה אלא שאמנם מן התורה מותר בשבת לעשות נקב בכלי אם הנקב עשוי רק להכניס או רק להוציא בכל זאת באו חכמים וגזרו על כל נקב אפילו עשוי להוציא בלבד או להכניס בלבד שמ יבוא לעשות נקב שחייבים עליו זה דברי אדמור הזקן בשיד סעיף ג זאת אומרת שחז חששו שאם יהיה מותר בשבת לעשות נקב שנועד רק להכניס או רק להוציא אדם עלול לעשות בשבת נקב שנועד גם להכניס וגם להוציא והוא יעבור על ליסו דריסה לכן הם אסרו לעשות בשבת אפילו נקב שעשוי רק להכניס או רק להוציא לפי זה כותב אדמור הזקן בסימן שיד סעיף ג שאין עוקבים נקב חדש בחבית שיזו בו היין למרות שהנקבה רק כדי להוציא יין חית והוא לא נעשה כדי להכניס דרכו משהו לחבית בכל זאת אסור לעשות כך מד רבון יותר מזה אומר הדמו הזקן שם שאפילו אם היה בו נקב הוא בא להוסיף בו מעט להרחיבו אסור והוא שמתכוון להוסיף זאת אומרת שגם אם היה נקב בחבית עוד מלפני שבת ואדם מתכוון בשבת רק להרחיב את החור כדי שזרימת היין מהחבית דרך החור תהיה חזקה יותר גם את זה עשרו חכמים כי חזל חששו שאם יהיה מותר בשבת להרחיב בכוונה חור בכלי כדי להוציא מתוכו משהו או כדי להכניס דרכו משהו אדם עלול להרחיב בשבת נקב מסוג כזה שנועד גם להכניס וגם להוציא ואז הוא יעבור על מלוחות דריסה של מקי בפטיש לכן הם אסרו להרחיב בכוונה נקב ישן גם אם הנקב נועד רק להכניס או רק להוציא מכל זה יוצא שמיס ופיל אין הבדל בנקודה הזאת בין חור שנעשה בכלי לבין חור שנעשה בבניין וגם בכלי אסור על כל פנים מדרבנן לעשות חור חדש או להרחיב חור ישן אפילו אם החור נעשה רק כדי להכניס או רק כדי להוציא אלא שיש חילוק שלישי בי נקב בקרקע ובבניין לביין נקב בכלי והחילוק הזה הוא גם נפק מנ למיס ביניהם החילוק הזה מדבר על הרחבה של חור קיים כאשר האדם לא מתכוון לפעול את ההרחבה של החור אבל זה פסיק רישה ודבר וודאי שהחור התרחב על ידי הפעולה שלו זאת אומרת במקרה שכבר היה במקום חור למשל סכין היה תקוע בחור עוד מלפני שבת כדי לסתום אותו וברור לנו שהוצאה של הסכין מאחור או הכנסה של הסכין בחזרה לחור אחר כך תרחיב את החור אלא שהאדם עצמו לא מתכוון בפעולה של הוצאת והכנסת סכין להרחיב את החור אלא כל הכוונה שלו בהוצאה ו בהכנסה של הסכין היא רק לעצם ההוצאה וההכנסה של הסכין במקרה הזה יש הבדל ל אוכל למיסה בין אם החור הו בקרקע ו בבניין לבין אם אחור ו בכלי אם החור ו בקלי מביא אדמור הזקן בשיד סעיף ג מחלוקת אם מותר להוציא ולהכניס את הסכין בשבת או לא ולפי אדמור הזקן ההלכה בזה היא שאם יש צורך שבת בהוצאה ו בהכנסה של הסכין למשל כאשר אדם זקוק בשבת ליין שבחבית מותר להוציא את הסכין מהחבית כדי שיצא ממנה יין ומותר להכניס בחזרה את הסכין כדי לעצור את זרימת היין מהחבית אפילו שזה פסיק ר שזה ברור לנו שהחור יתרחב על ידי הפעולות הללו כי היות שהעשייה או הרחבה של חור בחבית שנעשה בכוונה אסורה לכל היותר רק מד רבון כיוון שמדובר בחור שנועד רק להוציא הוא לא נועד גם להכניס וסור דריס בעשיית חור בכלי קיים רק בחור שנועד גם להכניס וגם להוציא כמו שאמרנו במילא החומרה של חזל שאסור לעשות או להרחיב חור שנועד רק להכניס או רק להוציא היייתה מלכתחילה רק במקרה שאדם מתכוון להרחיב את החור אבל אם הוא לא מתכוון להרחיב את החור וההוצאה של הסכין מהחבית נעשת לצורך שבת אז לפי אדמור הזקן ההלכה בזה היא כמו הדעה של סוברת שחז לא אסרו להרחיב שלא במתכוון חור שנועד רק להוציא או רק להכניס אפילו שזה פסיק רי ששחור יתרחב זה אם הסכין תקוע בכלי אבל אם הסכין תקוע בקרקע או בקיר של בית וברור לנו שהוצאה או הכנסה של הסכין תרחיב את החור כותב אדמור הזקן בש יד סעיף ד שהמנהג הוא שאפילו עם ההוצאה וההכנסה של הסכין נעשת לצרך שבס אסור להוציא להכניס את הסכין בשבת לחור למרות שהאדם לא מתכוון בזה להרחיב את החור כי היות שבעשייה של חור חדש בקיר מתוך כוונה להכניס לבד או להוציא לבד יש מלאכה דריסה ואין בזה רק איסור דרבנן לכן המנהג הוא לאסור להרחיב את החור על ידי הוצאו והכנסה של הסכין כאשר ההרחבה של החור תיעשה באופן ודעי ופסיק רישי גם אם האדם לא מתכוון להרחיב את החור נציין במילה אחת שדמור הזקן כותב שזה רק מנהג לאסור להרחיב את החור שבקיר במקרה הזה ואיין בזה איסור ברור מן הדין ובוודאי לא מן התורה הסיבה שאין בזה איסור מן הדין כמו בכל דבר שאי כמו בכלל דובר שאין מסקב בפסיק רישה שיש בזה איסור דרסה זה בגלל שהגדלת החור על ידי הכנסה והוצאה של הסכין כשהוא לא מתכוון להרחיב את החור היא מלאכה שאינו צריכו לגופו והיא נעשת כילה אחר יד ויש בה גם קלקול של הקיר כמו שמפרט אדמור הזקן שם בסימן שיד סעיף ד נגיד משהו במאמר המוסגר חשוב לציין כאן נקודה חשובה בהמשך למה שלמדנו כעת שמעתי ששואלים על דברי אדמור הזקן שאמרנו לגבי הוצאת הסקין מחור שבכלי שהיות שכאשר הוא מתכוון להרחיב את החור האיסור הוא רק מדרבנן לכן במקרה שהוא לא מתכוון להרחיב את החור והדבר נעשה לצרך שבס מותר להוציא את הסכין אפילו אם זה פסיק רשה שתעשה בזה הרחבה של החור כמו ש כמו שאמרנו שלכאורה קשה הרי האדמור הזקן כותב בכמה מקומות שגם בדבר שכל האיסור בו הוא רק מדרבנן יש איסור בדוב שני מסכן ופסיק רישי אז למה כאן אין איסור בדבר שני מסכן ופסיק רישי אז אפשר להסביר את העניין שהדבר נובע ממה שלמדנו כעת לגבי הוצאת הסכין מחור שבקיר שאפילו לגבי הוצאת הסכין מחור שבקיר מתוך כוונה להרחיב את החור שהאיסור בזה הוא דריסה בכל זאת כשהוא לא מתכוון להרחיב את החור אפילו אם זה סיקרי ששחור יורחב יש בזה רק איסור דרבון ולא איסור מנתר כיות מלחו שין צי חו לגופו ומקלקל וכלי אחר יד וכולי ואם כך אפשר לומר שלכן לגבי הוצאה של הסכין מכלי שכל האיסור אפילו כשהוא מתכוון להרחיב את החור הוא רק מד רבון לכן כשהוא לא מתכוון להרחיב את כלי אם זה לצרך שבס אין בזה אפילו ס דרבון אפילו אם זה פסיק רשה ונראה לומר שגם זה כלול בדברי האדמור הזקן בשיד סעיף ג לגבי עשיית חור בכלי שהיות שכל האיסור אפילו במסכה אנו הוא רק מדרבנן לכן באיין מזקן אין אפילו איסור דרבון אם זה לצרך שבס עד כאן ההערה במים ר מוסגר יש נפק מינה הלכתית נוספת לגבי הרחבה של חור בין חור שבכלי לחור שבבניין המחלוקת שהבאנו לגבי הוצאת סכין שליפת סכין שתקוע בכלי כאשר ההוצאה תרחיב בוודאי את החור אלא שהאדם ששולף את הסכין לא מתכוון להרחבה הזאת שלמדנו שלהלכה רק אם שליפת הסכין נעשית לצרך שבס אז מותר להוציא את הסכין מאחור אבל אם אין בזה צריך שבץ אסור להוציא את הסכין מאחור המחלוקת הזאת וההלכה למעשה בזה קיימים רק כאשר יש לאדם תועלת מהתרחבות של החור כמו במקרה שהסכין תקועה בחבית של יין שהרחבת החור גורמת שהיין שבחבית יזרום החוצה בזרם טוב יותר אבל אם הסכין לא תקועה לא תקועה בחבית של יין כדי לסתום זרימה של יין אלא הסכין תקועה בסתם כלי כמו למשל בספסל או בדבר תלוש אחר כדי לשמור את על הסכין למשל כפי שהיו עושים פעם שהיו תוקעים את הסכין בחור שהיה בקיר או בכלי כלשהו וככה היו שומרים על הסכין אז במקרה כזה כאשר האדם לא מתכוון להרחיב את החור על ידי הוצאת הסכין אין מחלוקת בין השיטות ולפי שתי הדעות מותר להוציא את הסכין מהספסל גם אם זה פסיק רשב ודבר ודאי שהחור ש בספסל יתרחב כשהוציא או את הסכין מהספסל ומותר לעשות את זה גם אם אין צריך שבץ בהוצאה של הסכין מהספסל כי במקרה הזה שהסכין תקועה בספסל אין שום תועלת מההרחבה של החור ובמקרה שאין שום תועלת מהרחבה של חור שנעשה בכלי אין בהרחבה של החור אפילו איסור דרבון ואפילו אם אין בהוצאה של הסכין צריך שבס כי על פי מה שלמדנו שהאיסור בשבת לעשות או להרכיב חור בכלי הוא לא מדין בונה אלא הו מדין מתקן כלי ומקי בפטיש הרי האיסור של מתקן קליו מקי בפטי שייך רק כאשר יש תועלת ותיקון בעשיית החור אם זה שכעת אפשר להכניס משהו דרך החור או להוציא משהו דרך החור או גם להכניס וגם להוציא אבל במקרה שהסכין תקוע בסתם כלי או בספסל שאין שום תועלת מההרחבה של החור הרי יוצא שלא נעשה שום תיקון בהרחבה של החור שבכלי כי אין מזה שום תועלת ובמילא אי אפשר בכלל לאסור את הרחבת החור מדיל מתקין כלי ואפילו אם אין בזה צרך שבס כיוון שלא נפעל בזה שום תיקון אז לא שייך בזה גזירה משו קי בפטיש אלא במקרה כזה שאיין שום תועלת מהרחבת החור מותר לשלוף את הסכין או לתקע אותו בחזרה בכלי גם אם ברור לנו שהחור התרחב על ידי זה ואפילו אם אין צרך שבס בזה כך הוא לשון אדמור הזקן בסימן שיד סעיף ה בעניין הזה הוא כותב כך אבל סכין התקוע בספסל או בשער דבר התלוש מותר להוציאו בשבת אף שעדיין לא הוציאו מעולם זאת אומרת שהיות שהוא לא הוציא אות שלף את הסכין הזה אף פעם מאחור אז בוודאי שהחור יתרחב על ידי הוצאה של הסכין כמו שהדמוקרטיה נקב בדבר תלוש אין בו איסור לעולם משום בוי נעל משום גזיר תיקון כלי אם עשה הוא פתח להכניס או להוציא אבל כשאינו עושה הוא פתח כלל לא להכניס ולא להוציא אלא שנעשה ממילא על ידי הוצאת הסכין אין בו איסור כלל זה לגבי סכין שתקוע בכלי אבל במקרה שהסכין תקוע בקרקע א או בקיר של בית היות שהאיסור לעשות חור בקרקע או בבית הוא מדין בונה ולא מדין מתקן כלי ומקי בפטיש אסור להרחיב חור בקרקע או בקיר של בית גם אם אין מזה שום תועלת ו של זה יהיה לכול ה יותר כמו מלאח שאינו צריך או לגופו שהיא גם כן אסורה על כל פנים מדרבנן בהתאם לשיטות הראשונים בדין מלאווח ש ציח או לגופו אם זה מן התורה או מד רבונו ולא ניכנס לזה כעת וככל שברור לנו שהוצאה או הכנסה של הסכין לקיר תרחיב את החור יהיה אסור על כל פנים מדרבנן לשלוף את הסכין מהקיר או מהקרקע גם אם האדם לא מתכוון לזה וגם אם אין בזה שום תועלת אז נסכם את ההלכות שלמדנו כעת לגבי עשיית חור בכלי לי א' עשיית חור חדש בכלי או הרחבה של חור קיים בכלי שנעשית גם כדי להכניס וגם כדי להוציא כמו בלול של תרנגולים שהוא לא מחובר לקרקע שהחור נעשה גם כדי להכניס אור וגם כדי להוציא הבל זה אסור מן התורה משום לכס מקי בפטיש ב עשיית חור חדש או הרחבה של חור קיים שנעשית בחבית של יין מתוך כוונה ש זרימת היין מהחבית תעשה בזרם טוב יותר אסורה רק מדרבנן כיוון שמלכה של תיקון כלי ומקי בפטיש בעשיית פתח בכלי קיימת רק בפתח שנועד גם להכניס וגם להוציא אבל פתח שנועד רק להוציא כמו במקרה הזה וכך יהיה הדין גם בפתח שנועד רק להכניס אסור לעשות אותו רק משום גזירת דרבנו שם האדם יעשה פתח שנועד גם להכניס וגם להוציא ויעבור על איסור דריסה אז במילא יש בזה רק יסו רבנן ג' הרחבה של חור שקיים בכלי עוד מלפני שבת והרחבה מביאה לאדם תועלת כמו למשל בחבית של יין שההרחבה משפרת את הזרימה של היין אלא שהאדם מצידו לא מתכוון במעשה ההוצאה של הסכין מאחור לפעול את ההרחבה של החור ורק שזה פסיק רישה ודבר ודאי שהחור יתרחב על על ידי ההוצאה של הסכין יש מחלוקת אם יש איסרו דרבון במקרה כזה וההלכה בזה היא שלצ רך שבס מותר להוציא את הסכין מהחור שבכלי למרות שההוצאה תרחיב בוודאי את החור שבכלי ד' אבל כאשר הרחבה של החור לא מביאה לאדם שום תועלת כמו במקרה שהסכין היה תקוע בספסל מותר להוציא את הסכין מאחור ולהכניס אותו בחזרה גם אם זה דבר ודעי ופסיק רישי שהפעולה תרחיב את החור גם אם אין בזה צורך שבת בכלל כי כאשר אין לאדם תועלת מהרחבה של החור שבכלי אז לא נפעל שום תיקון מהמעשה שלו ו במני לא שייך בזה גזרת דרבון משום תיקון כלי ומקי בפטיש הכלל הזה הוא נפק מינה להלכה גם בימינו למשל יש כאלה שתוקעים ממתקים כמו סוכריות על מקל וכדומה בתוך קלקר לכבוד יום הו או אירוע אחר ובמהלך האירוע הילדים שולפים את הסוכריות על מקל מתוך הקלקר ונשאלת השאלה האם מותר בשבת לתקוע את מיני המתיקה האלה בקלקר והאם מותר לשלוף אותם בשבת מהמתקן הזה מהלק אז לפי הכללים שלמדנו יוצא שלטק את הממתקים בקלקר לראשונה אסור בשבת כיוון שלמרות שהחורים בקלקר נעשים רק כדי שיכניסו בהם דברים ולא כדי שיוציאו ויעבירו דרכם דברים בכל זאת הרי למדנו שמד רבון אסור לעשות חור חדש בכלי או בדבר תלוש אחר אפילו אם החור נעשה רק כדי להכניס או רק כדי להוציא אבל אם הממתקים הללו כבר היו תקועים בתוך הקלקר מותר לשלוף אותם החוצה בשבת אפילו אם זאת הפעם הראשונה ששולפים ממתקים מתוך החורים הללו כך שהחורים בוודאי התרחבו על ידי השליפה הזאת כי היות שהתרחבו של החורים לא מבי לדם שום תועלת יוצא שההרחבה של החורים לא פועלת שום תיקון ובמילא אי אפשר לסור את זה מדין תיקון כלי ומכ בפטיש לכן זה מותר דוגמה נוספת דומה לזה האם מותר לאישה שתולה את הפאה שלה בשבת על גבי מעמד בצורה של ראש שעשוי מקלקר האם מותר לתקוע בקלקר מחת שתתפוס את הפאה שלא תזוז כמו שעושים ביום חול והאם מותר בשבת לשלוף מהקל את המחת שתופסת את הפאה כדי שהאישה תוכל להוציא אותה את הפאה מהראש הזה וללבוש אותה אז התשובה היא שלשלו את המחת מהראש של הפאה בוודאי מותר כי גם אם החור התרחב על ידי זה הרי אין לאישה שום תועלת מההרחבה של החור אלא שבאחרונה יותר מזה שכאשר מדובר על מחת דקה מותר גם לתקוע את המחת בראש של הפאה ולעשות חור חדש כיוון שחור שנעשה על ידי מחת דקה חוזר ונסתם כאשר מוציאים את המחת מהראש של הפאה ובמילא אין חשיבות לחור כזה ולא נחשב שנעשה כאן חור מלכתחילה על דרך הדין שדמור הזקן כותב בסימן שכ סעיף עז ש שאין איסור של חפירת גומה בהוצאה של עפר תיחוח כיוון שהפר נשפך בחזרה ולא נוצרת גומה בפשטות זאת הסיבה גם לזה שמותר בשבת לפתוח פקק שם שסוגר בקבוק יין למשל למרות שהפתיחה נעשת על ידי שמברג את החולץ בתוך הפקק ונעשה חור בפקק של בפקק שם וגם יש לאדם תועלת מאחור כעל ידי זה הוא יכול לחלוץ את הפקק ובכל זאת מותר לעשות את זה בשבת הסיבה הפשוטה לזה היא כי החור שנעשה בפקק שם חוזר ונסתם כאשר מוציאים ממנו את המחט של החולץ וחור כזה לא נאסר בשבת לידך אסור בשבת לעשות חור בפטמה חדשה של בקבוק לתינוק כיוון שהחור הזה נשאר פתוח ויש לאדם תועלת מאחור כי האוכל יוצא דרכו ויש בזה תיקון כלי ומה כי בפתי של פתמה של הבקבוק נראה לומר יותר מזה שעשיית החור בפתמה אסורה מן התורה ואיין ב רק יסור דרבנן כיוון שהחור בפתמה נועד גם להוציא וגם להכניס הוא נועד להוציא אוכל ולהכניס אוויר כי כאשר נכנס אוויר הפטמה לא מתכווצת והאוכל יכול לצאת כידוע ומכאן לנקודה עמוקה יותר יש סוג של פמות שיש בו מחט אבוה ותוקעים את הנר בתוך המחת של הפמ וכך הנר עומד ונשאלת השאלה האם מותר ביום טוב לתקוע נר במחט של פמות כזה ולהשתמש בו או לא בפשטות לפי מה שלמדנו קודם יוצא לכאורה שיהיה אסור ביום טוב לתקוע נר במחט של פמות כזה כי נעשה חור בפמ ויש לאדם תועלת מהחור הזה כי הוא מעמיד את הנר והרי החור הזה ישאר פתוח ולא יסתם אם יוציאו ממנו את הנר כמו במקרים הקודמים של חור בראש של פאה או בפקק שם שהחור נסתם כשר מוציאים ממנו את המחת וכולי ואם כך לכאורה צריך להיות שהיה אסור ביום טוב לתקוע נר בפמ כזה אבל באחרונים כתוב שמותר ביום טוב לתקוע נר במחט של פמות כזה היות שהחור שנעשה בנר סתום כל הזמן במחט של הנר והוא לא חור שעומד פתוח אפילו רגע אחד ההיתר הזה דורש הסבר כמובן שהרי למדנו קודם שאסור מן התורה לתקוע מסמר בקיר וזה למרות שהחור שבקיר נשאר סתום כל הזמן על ידי המסמר שתקוע בתוך החור אז למה לגבי תקיעת נר במחט של פמות אומרים שזה מותר בגלל שהחור סתום כל הזמן במחט של הפמ ושאלה נוספת היות שהחור שבנר נעשה כדי להכניס בתוכו את המחת של הפמ שתחזיק אותו לכאורה צריך להיות על כל פנים מיסור דרבון לעשות חור כזה שהרי ללמדנו שמד רבנן אסור לעשות חור בכלי אפילו כדי להכניס לבד או כדי להוציא לבד אז נראה להסביר את העניין קדים נקודה יסודית מאוד בכללות הסוגיה שאנחנו עוסקים בהיום שחובה לעמוד על הנקודה הזאת קודם למדנו שיש חילוק יסודי בין עשיית חור בקרקע או בבניין לבין עשיית חור בכלי שעל חור שנעשה בשבת בקרקע או בבניין חיייבים מן התורה גם אם החור נעשה רק כדי להכניס או רק כדי להוציא אבל על חור שנעשה בכלי חיייבים מן התורה רק החור נעשה גם כדי להכניס וגם כדי להוציא החילוק הזה דורש כמובן הסבר מה שורש ההבדל בזה בין חור שנעשה בקרקע לבין חור שנעשה בכלי אז כאשר מתבוננים בדברי אדמור הזקן בסימן שיד סעיף ביס בדין הזה נראה לדייק שהחילונים נובע מזה שהחיוב על עשיית חור בקרקע ובבניין הוא משום מלכס בוינה וכאשר החיוב הוא מדין בונה חיייבים על יית כל חור שמועיל לבניין אפילו אם הוא מועיל רק להכניס או רק להוציא אבל אם החיוב על עשיית חור אבל זאת אומרת אבל החיוב ש על עשיית חור בכלי הוא לא מדין בונה אלא הוא הרי מדין מתקן כלי ומק בפטיש כפי שלמדנו וכאשר החיוב הוא משו מתקן כלי החיוב לא בעל עשיית חור אלא החיוב בא על עשיית פתח ופתח הוא חור שעשוי גם להכניס וגם להוציא לכן החיוב מן התורה על עשיית חור בכלי קיים רק בפתח שעשוי גם להכניס וגם להוציא נקרא את לשון אמור הזקן בסימן שיד סעיף ביז ונראה שכך משמע בפירוש בדברים שלו אדמור הזקן כותב כך התוקע יתד בכותל לתלות בו כלים וכיוצא בזה חייב משום בונה ואפילו לא תקע היתד אלא שקדה חור בכותל לתקוע ביתד חייב משום בונה על נקב זה הועיל ונקב זה הוא מועיל לבניין דהיינו לתקיעת היתד וכולי אבל העושה נקב בדבר תלוש אינו חייב אלא אם כן הנקב עשוי להכניס ולהוציא בו כגון נקב שבלול של תרנגולים שאינו מחובר לקרקע שהוא עשוי להכניס האורה ולהוציא האבל שנקב זה הוא פתח גמור וחייבים על הסיתו משום טיקון כלי שטול סמק בפטיש רואים שנקב שנעשה בכלי אדמור הזקן מגדיר כפתח גמור והוא לא מגדיר אותו כחור בכלי זה פתח זה לא חור נסביר את הדברים בעשיית חור בקרקע או בבניין שהחיוב הוא משום בונה כל חור שמועיל הבניין נחשב מיסה בניה והיות שגם חור שעשוי רק כדי להכניס כמו למשל להכניס ולתקוע מסמר בתוכו מועיל לבניין גם חור כזה מועיל לבניין כי על ידי זה אפשר לטלו תמונה או על הקיר וכולי לכן חיייבים משום בונ גם על חור שנעשה רק כדי להכניס כי כל הוספה ובניין שמועילה לבניין נחשבת מבניה והיות שגם חור שעשוי רק כדי להכניס ולתקוע במסמר מועיל לבניין במילא גם עשיית חור כזה היא מעשה של בנייה וחייבים על זה משום בונה מה שאיין כן לגבי עשיית חור בכלי החיוב ששייך בזה הוא רק משום תיקון כלי או מקי בפטיש ולא משום בו כיוון ש עניין בכלים שייך רק בבנייה או בהרכבה של עצם הכלי או בחיבור והרכבה של חלקים מהכלי אבל אם עצם הכלי כבר בנוי ואדם רק מוסיף בו ועושה בו חור למשל ההוספה הזאת של החור לא נחשבת מעשה של בניין כיוון שהוספה בכלי שהוא כבר קיים ושלם ומורכב לגמרי לא נחשב מיסה בניה אלא החיוב על עשיית חור בכלי שהיה רק מדין תיקון כלי ומק בפטיש והיות שהחיוב על עשיית חור בכלי הוא רק משום תיקון כלי אז החיוב מן התורה קיים רק במקרה שאדם פותח פתח בכלי אבל במקרה שאדם עושה רק חור בכלי הוא לא חייב על זה מן התורה כי עשיית חור בכלי היא לא פעולה מספיק חשובה להתחייב על זה משום תיקון כלי ורק עשיית פתח בכלי נחשבת תיקון חשוב לכלי ואפשר להתחייב על זה משום תיקון כלי ומקי בפטיש לכן החיוב מן התורה על עשיית חור בכלי שייך רק בפתח ש עשוי להכניס ולהוציא כי פתח הוא חור שנעשה גם להכניס וגם להוציא והיות שהחיוב על עשיית חור בכלי ב לשי יד פתח בכלי לכן החיוב קיים רק בפתח שנעשה גם להכניס וגם להוציא זה ההבדל בין חור לפתח חור יכול לעשות רק כדי להכניס או רק כדי להוציא אבל פתח נעשה גם כדי להיכנס בו וגם כדי לצאת דרך הפתח לכן בקרקע או בבניין שעל כל הוספה שמועילה לבניי חיייבים משום בוינה אז החיוב מן התורה הוא קיים גם על עשיית חור זאת אומרת גם עלל חור שנעשה רק כדי להכניס אורה כדי להוציא מה שאין כן בעשיית חור בכלי שזה החיוב משום תיקון כומ בפטיש החיוב יכול להיות רק על עשיית פתח ופתח זה דבר שנעשה גם כדי להיכנס דרכו וגם כדי להוציא לצא דרכו לכן החיוב מן התורה קיים רק בפתח הוסו להכניסו להוצי כל זה הוא מן התורה אבל חכמים סרו לעשות בכלי גם חור זאת אומרת חור שעשוי רק להכניס או רק להוציא וזה בגלל חשש שם האדם יבוא לעשות פתח שעשוי גם להכניס וגם להוציא אז אחרי כל זה נוכל להסביר את את העניין שהתקשו בו קודם למה מותר ביום טוב לתקוע נר במחט של פמות הרי החור בנר נעשה על כל פנים כדי להכניס בו את המחת ומדרבנן אסור לעשות חור בכלי אפילו כדי להכניס לבד ועוד מה זה שונה מתקיע של מסמר בקיר שזה אסור מן התורה למרות שהחור סתום כל הזמן עם המסמר כפי ששאלנו אבל בהמשך ליסוד שאמרנו ייתכן להסביר את העניין הזה היות שהחיוב מן התורה לשית חור בכלי קיים רק בעשיית פתח ובמציאות פתח הוא מקום שלפחות חלק מהזמן הוא פתוח והוא לא סתום כל הזמן לכן גם כאשר חכמים אסרו לעשות בכלי חור שעשוי רק להכניס או רק להוציא הם עדיין השאירו על כל פנים את המציאות של פתח שהוא מקום שלפחות חלק מהזמן הוא פתוח וכיוון שבנר שתקוע במחט של פמות המחת ממלאת את החור שבנר כבר מרגע עשיית החור והנר לא היה אפילו רגע אחד במצב שהיה בו חור וחלל כי החור הרי נעשה בנר תוך כדי התקיעה שלו במחתרות כי חזל אסרו רק חור שדומה לפתח על כל פנים במציאות זאת אומרת חור שיש בו חלל והוא לא סתום כל הזמן עעם מה שנכנס בתוכו זה לגבי חור שנעשה בכלי שהחיוב בעיקרו הוא על עשיית פתח כיוון שהחיוב הוא משום תיקון כומה כ בפטיש ורק פתח נקרא תיקון חשוב כמו שאמרנו אבל לגבי חור שנעשה בבניין היות שהחיוב מן התורה על חור בבניין ומדין בונה במילא החיוב קיים בכל מקרה שנעשה חור שמועיל לבניין לכן החיוב קיים גם בתקיעת מסמר בקיר למרות שהחור מלא כל הזמן במסמר כי אצל תקיעת המסמר בקיר היא דבר שמועיל לבניין ועל כל הוספה בבניין שמועילה לבניין חייבים משום בונן לפי זה יש לנו היבט נוסף בהיתר לפתוח בשבת פקק שם של בקבוק למרות שהחול עושה חור בפקק כי היות שבשעה שנעשה החור בפקק החור מלא עם ההברגה של החולץ ואין חלל בחור ואחרי שמוציאים את החולץ מהפקק החור שבפקודה חלל לכן אין בזה אפילו איסור דרבנן כי עשיית חור בכלי יכולה להיות אסורה רק במקרה שיש חלל פתוח בחור שאז זה דומה לפתח ולא במקרה שהחור נסתם מיד עד כאן דיברנו על ההלכה של עשיית חור בכלי או הרחבת חור בכלי לפני סיום השיעור נלמד את הכללים לגבי פתיחת סתימה בכלי חוויתו כלי אחר שהיה באעם נקב והנקבה מעצמו או שאדם סתם אותו ורוצים בשבת לפתוח בחזרה את הסתימה זה מותר או לא אז יש בזה כמה חילוקי דינים ואדמומי סעיף ו אם מדובר בסתימה שנעשתה מלחתחילה כדי שיפתחו אותה וסתמו אותה בחזרה באופן תדיר מותר לפתוח אותה בשבת אבל אם הסתימה לא עשוייה כדי לפתוח ולסגור אותה באופן תדיר יוצא בדברי האדמור הזקן שהדין של פתיחת הסתימה בשבת תלוי בעיקרו בחוזק ו בהידוק של הסתימה לכלי אם הסתימה מהודקת היטב לכלי או לא שאם היא מהודקת היטב פתיחה של הסתימה נחשבת עשייה של פתח חדש והרי למדנו שאסור בשבת לעשות נקב חדש בכלי אבל אם הסתימה לא מהודקת היטב לכלי פתיחה של הסתימה לא נחשבת עשיית נקב חדש בכלי ובמילא יהיה מותר לפתוח אותה על כל פנים לצורך כפי שנראה הדבור הזקן מביא בזה שלושה חילוקים ושלושתם סובבים בעצם סביב עניין אחד והוא החוזק והידוק של הסתימה ל הכלי החילוק הראשון שיש בזה הוא במיקום של הנקב אם הנקב נמצא בחלק התחתון של הכלי מה שנקרא בלשון השולחן ערוך כנגד השמרים אסור לפתוח סתימה של נקב כזה בשבת כי היות שהקב נמצא אומר אדמור הזה כ למטה כל כך הרי כל כובד היין נשען עליו וצריך סתימה מעולה לפיכך כ שפותחה חשוב פותח נקב חדש זאת אומרת שהיות שהסתימה נמצאת קרוב לתחתית של הכלי שזה מקום שכל כובד היין נשען עליו ברור שהסתימה של הנקב הא סתימה מעולה שעשו אותה כראוי סגרו אותה היטב ובמילא הפתיחה של הסתימה נחשבת כמו פתיחה של נקב חדש והרי למדנו קודם שפתיחת נקב חדש בחבית של יין אסור על כל פנים מד רבון זה במקרה שהנקבה למטה קרוב לתחתית של הכלי אבל אם הנקב נמצא גבוה יותר מה שנקרא בלשון השולחן ערוך למעלה מן השמרים יש חילוק בזה בין חבית של חרס לחבית של עץ אם הנקב הוא בחבית של חרס היות ש סתימה שנמצאת במקום גבוה בחבית של חרס אומר אדמור הזקן היא לא מהודקת יפה בנקב כי אין צריך סתימה מעולה כדי שהיין לא יצא מהחור הזה כיוון שאיין לחץ גבוה של יין על חור שנמצא בגובה הכלי למעלה מן השמרים במילא פתיחה של סתימה כזאת לא נחשבת פתיחה של פתח חדש בכלי ובלשון אדמור הזקן בש יד סעיף ו שאיין בזה פתיחה של פתח חדש אבל אם הנקב הוא בחבית של עץ היות שהדרך בסתימת נקב בחבית של עץ היא שמדקדק שסותמים בו הנקב וחותכים ראשו על דעת שלא להוציאו מביא אדמור הזקן בסימן שיד סעיף ח מחלוקת עם פתיחת סתימה שהיא מהודקת כל כך נחשבת כמו פתיחה של נקב חדש ובמילא יהיה אסור לפתוח סתימה בחבית של עץ אפילו עם המיקום של הגבוה למעלה מן השמרים או שכל סתימה שנמצאת במיקום גבוה למעלה מן השמרים מותר לפתוח אותה בין בין בחבית של עץ ובין בחבית של חרס אז יש בזה מחלוקת וא אדמור הזקן כותב שבמקרה של צורך גדול אפשר להקל לפתוח את הסתימה בשבת צריך לדעת שבמקרה שמותר לפתוח את הסתימה מותר גם לעשות חור בסתימה על ידי מברג וכדומה ואין הכוונה שמותר רק לפתוח את הסתימה עצמה כמו שהיא למרות שהמברשת כלי שמלאך תולי איסור הרי מותר בטלטול לצורך שימוש בגופו החילוקים הללו שלמדנו מדברים על נקב שנסתם שלא על דעת לפתוח אותו באופן תדיר אבל נקב שנסתם מלכתחילה על דעת לפתוח ולסתום אותו שוב באופן תדיר הבנו קודם שלדעת אדמור הזקן מותר לפתוח אותו בשבת ובפשטות צריך לומר שטעם ההיתר בזה הוא מאותו יסוד שלמדנו כעת סתימה שנעשה שנעשית על דעת שייפתחו ויחזרו ויסתיימו אותה באופן תדיר לא נעשית מלך תחילה באופן מהודק וחזק שהרי צריך לחזור ולפתוח אותה לכן פתיחה שלה לא נחשבת פתיחה של פתח חדש לכן זה מותר