חזרה - חולין דף סט | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

[מוזיקה] ערב טוב רבויסי [קריאות עידוד] נשמע סימים מרוספד החיים אנחנו מדברים כל הסוגיה בעצם זה בהימה שהעובר אם שוחטים את האמא מותר לאכול את העובר בלי שחיטה בכלל קוראים לזה בן פקוע מה קורה מעובר מוציא את היד שלו, את הרגש שלו, חלק מהגוף ואחר כך הוא מחזיר את זה פנימה. אז יהיה לנו מחלוקס רב ורבי יוחיון. רב אומר אפילו מחזיר את זה פנימה זה עדיין אסור. אסור לאכול את החלק שיצא החוצה, אבל מותר לאכול את כל העובר. ורבי יוחנן אומר מותר לאכול את כל העובר. הגמרא אומרת שיש משהו דומה במיסר שיני. או אמר לפי שמוציאנו במיסר שיני וביכורים. מיסור שני זה אם יש לך פירות אתה חייב לתת 2% לכהן 10% לליבי ועוד 10% תלוי לפי השנה אתה נותן 10% לעצמך ואתה מביא את זה לירושלים מה קורה אם אתה מביא את זה לירושלים ואתה יוצא החוצה מירושלים כי כל זה שאלה של מחיצות זה המחיצות של הבהמה כפי שנראה קצת יותר בסוגיה הבאה כאן אתה יוצא מהמחיצות של ירושלים האם מותר לא להכניס את האוכל בחזר לירושלים? כן. לפי שמצינו איזה שני מקום שאפשר להחזיר. זה לא משנה אם יצאת אפשר להחזיר. אז אולי גם אצלנו בסוגיה הוא הוציא את הרגל מחוץ לאמא שלו והוא מחזיר לאמא זה בסדר תאכל גם את הרגל. איך הם הוציאנו דחסיב? לאסורך לאכול בשורך מסרדגונכו בשורךו. זאת אומרת לא בירושלים בבית שמש בשורךו בשערים שלך עוד לאכול. שמה אסור לך לאכול אבל להיות חוץ מחיצו וחוזרו מוטורים כאן רואים את המושג שיצא ונכנס וחזרה זה בסדר טוב אז בוא נראה זה ממש ממש פשוט הנה אנחנו ראינו את שיטת רב שיטת רב זה שאם הבהמה הבלד מוציא את הרגל ומחזיר את הרגל לתוך האמא ואחר כך שוחטים את האמא מותר לאכול את כל הבלולד בלי שחיטה חוץ מהעבר עצמו אסור. עכשיו נראה עוד לשון. יש לידה לאיברים. זה בעצם אותו דבר. שמה שברגע שיצא הרגל החוצה זה נולד. זהו נולד. אי אפשר לשחוט משהו שכבר נולד על ידי האמא. אפשר לשחוט מה שלא נולד על ידי אמא. שוחטים את האמא. וגם הבלד ניתר על ידי השחיטה כי זה בן פקור. אבל העבר שיצא החוצה נולד. שלום הלך. הוא כבר לא חלק מה מהעהובר. אז בעצם זה אומר אותו דבר בול. העבר עצמו אסור. הרגל שיצא החוצה זה אסור. יש לידה לאיברים. הרגל שיצא החוצה זה לידה ואי אפשר להתפטר מהשחיטה של האמא. ומהרוב המסנו אורכים בארץ ישראל ככה אמרו רב אמר יש לידו לאבורם ורבי יוחנן אמר אין לו. המחלוקת היא לידה לעבר או לא. מה ביניו? זה נראה ממש אותו דבר. זה מילים אחרות, אבל זה אומר אותו דבר. שאת הרגל אי אפשר לאכול על ידי שחיטת האמא. כי בעיניו למיסר מיוט עבר שבפנים. לא. אם אתה אומר יש לידה לעבר, זאת אומרת כל הרגל נולד. אז גם החלק הקטן שנשאר בתוך הגוף של הפרה, זה גם נולד. כי כל האבר נולד. אם הלב נולד, אתה לא יכול להגיד חצי לב נולד וחצי לב לא נולד. כל הלב נולד. אם הרגל נולד, אם היד נולד, אז כל היד עד למעלה הוא נולד. אפילו שרבע מהרגל בתוך האמא לא, הכל כולו נולד. אבל אם אתה אומר שהעבר עצמו אסור, זה אומר לנו שכל מה שיצא החוצה אסור. כל מה שנשאר בפנים מותר. אפילו דיברנו על מקום החתח, אבל רק זה לא העבר. מה שיצא החוצה זה אסור זה הנפקמינה. אז יש כן נפקמינה רציני. בואלו. שאלה לדברי אומר אין ליד לאיברורם לפי רבי יוחנן שאומר אין ליד לאברור הוציא הרזירו הוא הוציא את היד הימיני שלו החזיר את היד הימיני וחוזר והוציא סיוד והחזירו הוא הוציא [נחירות בוז] את היד השמאלי עכשיו והחזיר עד ששלים לו רובו מהו אחר כך הוא גם מוציא את ה את השדרה שלו החוצה בקיצור היה רוב הבהמה בחוץ בשלבים 10% ואחר כך עוד 10% ועוד 10% האם ה10 ועוד 10 ו10 מצטרפים לרויב עד ששלים לרובו מהו מי אמרנו נופק לרובו תכלס הרוב יצא המיו בפנים אזו אז זה נחשב ילוד או דילמד הדר מכיוון שברגע שהבהמה יכולה להחזיר את היד העובר מחזיר את היד אין לידה לעובר אז יכול להיות שלא ה10% שיצא החוצה חזר בפנים אז כלום אז יש עכשיו כלום אי אפשר לצרף את ה10 וד 10 אם תמצא לו עם הקיבן דהדר הודר אם אתה אומר שכן הוא הזיר את זה וזהו נגמר הוציו ברסודי וחתוכו מה קורה אם הוא לא החזיר יצא הרגל חתך יצא היד חתך כל פעם שיוצא משהו חותך חותך חותך עכשיו השאלה זצבח תוכו עד שישלים לרוב וככה יש לו רוב בחוץ מהו מי אמרנו נופק לירובו תכלס יצא רובדין מרובסחז לא זה היה יד פלוס רגל פלוס עוד יד פס לא זה צריך להיות דרוב בבת אחת תשמע תסת עמד א כתוב במש זה הכלל דבר שגופו ושאינו גופו מותור למדנו במשנה שמשהו שמגוף הבהמה, למשל, אם חתכת חלק מהתחול של הבהמה, של האמא וזה נשאר בפנים, איזה כליה אחד, נשאר בפנים, זה אסור לאכול את הקליה הזאת על ידי השחיטה של האמא. למה? כי ברגע שחתכת את הקליה הזאת, אז זה נהיה עבר מן החי, אז נכון זה נשאר בתוך הבטן של הפרה, השחיטה לא מתירה את זה ושאין גוף המותר. אם זה לא חלק מהאמא, זה חלק מהולד. חתכת רגש של הבלולד וזה נשאר בתוך הבטן של האמא ואחר כך שחטת את האמא, מותר לך לאכול את הרגל. עכשיו, אם נסתכל במשנה, מה החידוש בזה? המשנה בעצם חוזרת על עצמה. כתוב מפורש חוויטך מאובור שבמר. אם אתה חותח חתיכה מעובר, מותו באכילו. ואחר כך המשנה אומרת, זה הכלל. ושאינו גופו מוטו. מה זה זה הכלל? זה הכלל תמיד בא להוסיף משהו. אמרת מפורש אם חתכת רגש של העובר וזה נשאר בתוך הבטן של האמא ושחטת את האמא, יש כאן בן פקור, אתה יכול לאכול גם את העובר וגם את הרגל ואחר כך אתה חוזר על עצמך ואתה אומר זה הכלל דבר שגוף אוסור. אם זה חלק מהגוף של האמא כמו קליה או >> דחול אסור לך לאכול את התחול זה אבל שאין גופו שכבר אמרנו בתחילת המשנה מוטר אז לכן הגמרא אומרת לכאורה זה בא להגיד לנו בדיוק את השאלה שלנו זה בא להוסיף משהו שמה מילה ואסויגבנו שמה שחלק קטן מהעובר נשאר בפנים את הרוב הוא חתך חתך חתך עשה חתיכות וזה לא נחשב לידה מותר אפשר לאכול את מה שנשאר בפנים? לא, זה לא בא להגיד את זה, זה בא להגיד משהו אחר לגמרי. סו כל מייפור בעלי רבי שמן הציור הזה יש פרה שילדה כמין גמל. עכשיו מה הבעיה בגמל הזה? זה בסדר גמור. זה פרה. לא האבא שור האמא פרה. למה? כי אם מסתכלים על הרגליים שלו זה אין כאן פרסה. זה יש לו רגליים של גמל. אז רבי שמעל אומר שאם זה מחוץ לבטן של האמא אסור לך לאכול את זה. החידוש של המשנה שאם זה בתוך הגוף וזה לא שלה זה לא חלק ממנה זה ולד מותר זה חידוש אגב אומר רבי שמין קולות בן פורסור שיש לך בן פרה אבל יש לו רגליים כאלה של קולות כמו של גמל אוסור אסור לך לאכול את זה בחוץ הל מילךדיוצב זה משול נולד אבל מאמוי אם זה בתור בן פקו שורי מותר בוא חנניה עוד שאלה הוציא בורסודווי באזור אמר יש לך קורבן שהוא בתוך האזור. הנה סתכלו כל השטח הזה של האדום זה האזור. אסור לך להוציא קורבנות מחוץ לאזור. סוג סוג של כן חטוס אסור לך להוציא החוצה אוי לא. מה קורה עם העובר של החטוס? אם יש לחטוס עובר ושחטת את החטוס אז גם העובר הוא חטוס. זה לא משנה. אתה רוצה העובר הוציא את היד שלו. עכשיו אנחנו כל הזמן דיברנו על בוסר בסוד הטרייפה שבפסוק כתוב שדה. מה זה שדה? תגיד בשר טריפה. מה זה בשר שדה? >> בלי מחיצות. >> אנחנו מדברים על מחיצות. שדה זה בלי מחיצות. אז מה המחיצות של העובר? האמא. עכשיו פתאום יש לנו עוד מחיצות. המחיצות של האזורר. האם המחיצות של האזורר עוזרים כאן לסיפור? תכלס זה לא בוסר בסוד טריפו זה בוסר באזורו יש כאן מחיצות אז הוא הוציא את היד שלו תוך המחיצות של האזור אז אומרת הגמורה אובור אוציור סודזור אמרו מגודה ומחיצה לגבי קודשים הרי זה נחשב מחיצה כאן זה הגבול אסור לך לצאת מכאן אבי נמי לגבי דהי אז אולי אולי דילגתי משהו לגבי קודשים הבינמי לגבי דהי אז גם לגבי קודשים זה מחיצה לגבי ההובה זה עוד מחיצה ואם יוציא את היד שלו זה כלום אפשר לאכול את היד או הגדיל גם הי מחיצי זה לא קשור לעובר למה דמחיסו אמו היא אנחנו רק מסתכלים על האמא בנוגע להעובר זה רק האמא או אז אומרת הגמרא לא לא אומר לי ביהי ותיבואי לך קודשים קלם בירושלים אני לא מבין יש עוד סוגי קורבנות קוראים להם קודם קעלם יש לך שלום טוידו נוזיר כל מיני דברים כאלה מה המחיצה שלהם כל ירושלים אז עכשיו תגיד לי שאם העובר הוציא את היד שלו בירושלים זה מכיוון שזה מחיצה לקרורבנות האלה זה מחיצה גם לעובר מה פתאום אף אחד לא שאל כזה שאלה למה לא מה נפקמנה קודש קל ירושלים כל שקם ירושלים מהם אלוהיק מבו אלוך למה אתה לא שואל מחיצה סו בור כי מכיוון שהמחיצה של עובר זה האמא זה לא ירושלים וזה לא הזורה חוכנ מחיצו בימ גם באזורה גם בקודש קודשים אנחנו מסתכלים על האמא והיא מוציא את היד שלו בבסמקדוש אי אפשר לאכול את זה עוד שאלה מעניינת בוא לפה הויציו ברסודי בין סימן לסימו היה לנו את השאלה הזאת בדף ל משהו דומה מאיפה זה הבהמה כן עכשיו בבהימה יש קנה והבושת הנה יש לי אותם זה הקנה זה הצינור שהוא נושם בו וזה הושת להיום. עכשיו ננסה. וואו, זה חותך. טוב, טוב. בוא עשה שחיטה וכאן במקום הזה כאן שהוא חתך את זה פתאום הוא עוד לא חתך את הלבן, הוא חתך את השחור. זה עובד הפוך, זה הלבן. לא משנה, לא משנה. בשביל ה אני לא הולך לחתוך עכשיו את זה. כאן העובר הוציא את היד שלו פום [כחכוח] ואז אחרי שהוא הוציא את היד שלו הוא ממשיך הלאה. אני לא רוצה שזה יחתוך אותי. הבנתם? הוא חתך סימן אחד, יצא היד, חתך סימן שני. עכשיו >> אמרנו או אמרנו שאם אם הוא הוציא את היד, השחיטה של האמא לא עוזרת. האם? אז בוא בוא נחזור ש שהשוחט שוחט סימן את הסימן הראשון מה מה זה עוזר לי מה זה עוזר לי >> רגע שום דבר קיצים >> אבל זה עוזר לי 50% למה לשתי דברים שתי דברים שעכשיו אני יכול לעשות מה אני יכול לאכול את הבהמה שחיטה נורמלית עוזר לשתי דברים [כחכוח] אפשר לאכול את הבהמה וזה גם זה גם >> מוציא נבי >> נכון זה מוציא נבי לו לפני לפני אם לפני זה אם הבהמה הייתה מתה הייתה נביא לו עכשיו >> גם בסימן אחד >> לא ודאי שלא אבל סימן אחת זה 50% הוא עשה הוא הוא התחלה זה התחלה טובה שהוא עושה שתי דברים אבל ברגע שהבלד הוציא את היד שלו עכשיו הסימן השני רק יכול לעשות אולי דבר אחד להתיר לאכול את הרגל ודאי שלא אז מה כן >> שזה לא יטמא >> אולי שזה לא יטמא נסה עוד פעם בין סימן לסמן בין שתי הסימנים האלה הוציא את היד מהו ממצטרף סמרשו לסמ שני לתלו אוילוי האם לפחות הסימן השני יכול לעשות שהוא לא יהיה נבלה כי אחרי אחרי ששוחטים בהמה אפילו מוצאים שהוא טרף הוא לא הוא לא מטמא כי היה לו שחיטה אז אולי לפחות את זה נכון ששתי הסימנים לא אותו דבר עכשיו הם לא שווים הראשון עושה שתי דברים השני עושה דבר אחד אבל אולי לכל לכל הפחות שזה יוצא מדי נבלה אומר קו חומר אם הו לויסימן ראשון לסימן שני להתיר באכילו אם הסימן הראשון עזר לנו להתיר את את העובר ואת האמא לאכול אפשר לאכול את ה את האמא הסימן השני מצטרף ביחד עם המסימן הראשון גם לאכול את העובר יוטרי מדי לבי אז ודאי שהוא יצטרף הרי איך איך אתה אוכל את את העובר שבבטן על ידי ששוחטים את הסימן השני את זה שוחטים אחד אחר כך את השני בלי את השני אי אפשר לאכול את העובר בפנים אי אפשר לאכול את האמא אבל אתה אוכל את העובר אתה אוכל את האמא אי הוא הוציא את היד בסדר אתה אוכל אז אם זה עזר לאכילה אז שזה יעזור גם לטומא כך הוא טועל יש גם פרה הוא יחתוך את שתי הסימנים והוא הוא חתך את שתי הסימנים רק מה שקרה באמצע הוציא את היד של העובר הוציא את היד >> זה לא קשור האמא ודאי אפשר מותר לאכול גם את העובר אפשר לאכול השאלה רק כל השאלה על היד האם זה מטמא או לא מטמא לאכול את היד לא תוכל לאכול אז הוא אומר אם זה עזר הסימן השני אתה לא אתה לא אומר שהוא לאלא לא שחט את הסימן השני הוא כן שחט את השני ואת השני זה מועיל שאתה יכול לא יכול לתא אמא אתה יכול לאכול את העובר אז שזה גם להוציא את הטומ מהיד הזה אומר חושים לתיר לו עוד שאלה עוד יותר מעניין בואי רבי יומיו מה הוא לא חויש לזרו מה השאלה כאן יש לך בן פקור תקשיבו אותו מה קורה כאן יש לך בן פקוע שאסור לך לאכול את הרגל שלו למה כי הוציא את הרגל אז הוא מסתובב כל החיים שלו תקשיבו מה שהוא קורה כאן יש לך בן פקוע ולד נולד לפרה שמותר לך לאכול את כל הפרה את כל הבלולד חוץ מיד אחד מהיד הימיני שלו בסדר אז יום אחד ההוד הזה מת בגיל שלוש הוא נופל אתה עושה ממנו סטייקים אין בעיה תתחיל לאכול אותו אבל לא את לא את הרגל ימיני למה כי את זה הוא הוציא עוד שהוא היה בהריון בבית שנים הוא הוציא את הרגל טוב את היד אל תאכל את זה עכשיו מה קורה תקשיבו שאלה פצצה הוא מתחתן הבלד הזה פשוטו והוא מוצלחס ונולד לו ילד האם מותר לאכול את הרגל של הילד בואי רבי מה הוא לא חושב לזרוי טוב האו מתעורר אני אמרתי לכם זה שאלות מעניינות מאוד היי רידומי אז מה קרה כאן עם מי הוא התחתן עם בן מינוי עם עם א [‏צחוק] עם עם אשכנזי מה הוא התחתן כאן היידומי אילוני אילי דזלה בהמלסה הולך והתחתן עם שידור רציני לא בן בקועזה לא דפקט משהו רציני מה היד ביסו אז מה אכפת לי אם יצא לו הרגל או אפילו פיקו דלמנמי אפילו לא יצא לו רגל יש לו בעיה אם בן פקו מתחתן עם פרה רגילה אז הבלד בעייתי מאוד למה דומר המש אומר חושים שם זה רעב או אז יש מחלוק גזים צריכים לחשוש לאבא לאמא לא זה שומ שחוששים לזה רעב בן פקוע בואל באמליסו אם האבא הוא בן פקוע האמא היא לא הבלד אין לו את הקונו למה למה אין לו את הקונו לא כי זה נחשב כאילו סימן האבא שתי הסימנים שלו שחוטים הוא שחוט אפשר לאכול אותו ככה אז שתי סימנו משחוטים עכשיו הוא מתחתן עם אישה פרה אישה שיש לה שתי סימנים לא שחוטים אז הבלת שלהם יהיה לו סימן אחד שחוט סימן אחד לא שחוט אז איך אפשר לשחוט אותו צריכים לשחוט רוב שתי סימנים איך יש לו לא יש שתיים שחוטים לא יש שתיים לא שח שחוטים סך הכל לא >> לא לא ה היא פרה רגילה היא פרה רגילה שתיים לא שחוטים שתיים שחוטים מתחתנים אז הבלת שלהם אחד שחוט אחד לא שחוט ככה לפי החשבון או אם אתה רוצה להגיד שבכל [נחירות בוז] רש"י אומר שתי פירושים בכל סימן חצי שחוט חצי לא שחוט בסדר אבל תכלס תכלס אתה לא שוחט רוב כי 50% כבר שחוט צריך או או אז לכן הגמרא מי אמר את זה מישהו צע כאן שהוא התחתן עם בן פקוע עם בס פקוע לא הצריך אלא בן פקוע גבו שתי שתי בני פקועס התחתנו עכשיו אם יוציא רגל לא האבא הוציא רגל אז הרגל שלו אסור לאכול הוא התחתן עם בס פקורו ונולדם ילד שם זוכר והכל עכשיו רוצים לשחוט את את הבן הזה את הקטנצ'יק יכול להיות שהרגש שלו טרף. למה? כי זה כמו אבא. מה? איבר מוילד עיבר. האם כל עבר של האבא האבא עובר לבן והרגל הימיני הקדימה הוא טרף? אז גם הבן שלו טרף. וחותך לבשורי אוילמל בלזרי. אז או שאל תאכל את הרגל הזה בכלל, תחתוך אותו. או שהרגל הטריף שלו נכנס עכשיו לכל הזרע ומבלבל עושה את כל הזרע לטוב אז כל הפרה שיוצא משמה הוא חצי טרף יש לו [נחירות בוז] אחוזים של טריפה בוא נגיד שהרגל הקדמי של הפרה שהוא יצא החוז 5% מכל הפרה בסדר אז עכשיו 5% מהבלת שלו הוא לגמרי תרה ואסור לאכול את ה-5% הזה את הרגש שיצא טוב אז עכשיו יש לו בן אז 5% מהאבא נכנס לכל הבן גם ללב גם למוח גם לרגל האחורי אז אסרו לך לאכול שום דבר בכל בכל גרם של בשר יש איזה משהו שבמשהו שטרף >> כמו זיום >> בדיוק חודרבר בוא נביא לך ראיה פשיט מבלבל זרי ודאי שזה עובר לכל הגוף דמקה יצו מיויל לצומו מה אם האבא עיור אז פתאום הבן יהיה עיוור זה רק הולך לאותו עבר בר וכיתיה יוילד כיתה ואם יש לו חסר לו רגל זה פשיט מבל בזרי זה ודאי זה הולך לכל הגוף ואחי גבוילון הנה בוא נראה איזה סרטון וואי וואי וואי טוב הנה זה קצת קשה כבד חזבלה البنت واخبرنا على العذاب وخزينه لمعونا شوسين ‏Congratulations, father they brought you many gifts. ‏Commander [צרחות][גניחות] [‏צחוק] [מחיאות כפיים] וכיתי יוט כיטי אני לא מבין בגלל שחסר לו רגליים אז גם הבן שלו לא אלא פשיט ודאי זה פשוט שזה עובר לכל הגוף זה לא הולך לאיזה עבר אחד ככה הקושיה שלו ככה ודם ושיו הרי כל בהמה היא נוצרת מהאבא ואמא שיש להם חלב [נחירות בוז] ודם מורב בכל ה בכל הדבר ואיך אתה יכול איך אנחנו אוכלים בשר שעשוי מחב ודם אונם היא לא ישנו אז גם אצלינו ההבלד עשוי מאבא שאחד מהרגליים שלו טרף או דילמו טריסור אמרינון זה ממש אני לא יודע כאילו מהב מינה טרייסור ימרינון מותר לאכול בשר שעשוי מחב ודם של האבא ושל האמא שיוצרים ילד חלב דם זהרי אבל זה גם חלב גם דם פלוס רגל טרף לא אולי את זה אנחנו לא אומרים כאילו אולי ולמען לפי מי זה הולך הנה רבי מאיר רבי מאיר חולק על כל הבן פקורו הוא אומר שאם אם הולד הוא כבר ברק כיום או בתשע חודשים אין אין בהם פקור שמה הנה רחיל ודמי כולם מסכים זה איסור דרס זה לא חיל ודם והבלד נוצר זרע שיש שמה חלב ודם איסור יוצא לקה אבל ה האיסור של יוצה שהרגל יצא החוצה אין כי אין לו בכלל את המושג של בן פקוע ואז יש לו רק שתי ייסורים אי לרבי יהודה איסור יוצה אז יש אחד איסור חלב ודם לקר אבל הוא לא אוחז מכל האיסור של החלב ודם אז יש לו רק איסור אחד איך הגעת לשלוש ייסורים דסנן גיד שנוהג בשליל וחל בואי אוסו בשליל וכן ביוסו חגיד הנש של הבן פקוע נוהג בשליל והחלב שלו וחל בוי עשו דרבי מאיר רבי דמר אין נוהג בשליל וחל בימו זאת אומרת אין כאן את האיסור של החלב ולכן יש רק איסור אחד לפי רבי יהודה לא משנה איך הגעת לשלוש איסור אלו כל מקויח לא ימרינון ודאי שזה לא משנה שאבא יש לו רגל אחת שטרף זה לא זה לא מזיק לילד דשורי צריכים לגרוס כאן ושורי ואמילו מה הוא לגמיה אס חלובוי אם יש כאן בס פקור ילדה שהיא הייתה בבטן של אמא שלה כששחטו את האמא ולא צריכים לשחוט אותה ויש לה חלב חולבדעלמו לא כאב מנחי דומי ושורי למה כי יש גם בעיה רצינית של החלב של הבן פקוע למה הגמרא אומרת צפורה בעצם חלב זה עבר מן החי זה כאילו יצא מהחי אז איך מותר לך לאכול את זה אז כל אבדלמו לא יקב מנחי דומי משורי הינמי לא ישנו אולי זה לא כמו אב מנחי זה לא משנה אדיל מוסם איסלי תקנת אולי זה כן איזה מנחי רק מה אנחנו מקילים בזה לאיסור בשחיטו כי איסרי התקנת לאיסור בשחיטו כי מכיוון שאתה יום אחת שחטת אמא אז כאילו אנחנו מתירים עכשיו את האבר מנחה הקל הזה אבל יש כאן התר של שחיטה אבל בבן פקור אין שחיטה לעולם לא תוכל להתיר אותו עם שחיטה אורזה גןס בשחיטו תיקו ממשיכים הלאה חוטך מורוב כתוב שאם חתכת חתיכה מהעובר והשארת את זה בתוך הבטן זה בסדר מנדס וכל בהמו מפרס פרסו [כחכוח] בהמו בא בהמו לרביסבלד תראו איזה יופי שימו וכל בהמה בא בהמה אוסות חלילו בהימה בתוך בהמה מותר לאכול אתם רואים >> בהמה בהמה לרבי איך אנחנו יודעים שיש את המושג הזה של בן פקוע כי כתוב בהמה בתוך בהמה וכל בהמו בא בהמו כי זה כן זה מיותר כתוב בהמה פעמיים אוסות חילו תאכלו אלא מעט או יומירו בואי או אז מה זה מה זה תמורה זה איסור דריסה כשיש לך בהמה ואז עשית אותו הקדש אמרת זה אוילא ואז החלטת אוי איזה טמבלני למה אני למה את הבהמה הזאת אני אוהב את הקדוש ברוך הוא אני רוצה להביא לו משהו הרבה יותר חזק משהו שעולה פי שלוש מזה הוא אומר הרי זה השני במקום הראשון זה למה אני לא יודע אני מושג הרי זו תמורת זו אז השני גם נהיה בדיוק אותו דבר כמו הראשון אם אתה אומר שהבהמה שבתוך הבטן של אמא שלה זה בהימה בבהמה וזה נחשב בהמה ולכן אפשר אפשר לאכול אותו בלשחיטו אלו ימיר בוי אם בן אדם יגיד שהבהמה הזאת הנה אל רבד אל מיד בלומתנן אין ממירים לאיבורים בוורם הראשון זה תמיד זה החולין כן המילה הראשונה זה החולין שאתה עושה תמורה זה במקורי איבורים זה החולין בקוצ'ים שזה עובר אתה לא יכול לקחת עבר של של חולין של הבהימה של הפרה שלך שסתם רואה בחוץ נגיד או הרגל הזה יהיה תמורת העובר של הקודשים ולא עובורין בעבורן ואתה לא יכול לקחת את העובר של החולין ולעשות אותו במקום עבר של קודשים אתה יכול לעשות בהימה לבהמה אבל לא עבר לעובר ולעובר לעבר הנה יש לנו הסרטון בהמשחולינזו יתמור תחס אז הוא בור בחיז קודוש עםזו זה לא עובד וליבורים והובים בשלמים החולין שזה איברים ועוברים של חולין בקושים שלמים כי זה זה חתיכות ולא ישלמים בהוהם ולא חולין שלמים באיברים והוברים אבל למה אם ההובר נחשב הנה בוא נראה את התמונה עוד פעם אם הדבר הזה נחשב באמה לגמרי בלי שום ספק זה נקרא בהימה בתוך בהימה אז למה אתה לא יכול לעשות תמורו בדבר הזה אתה אומר לא הוא בא הוא בתוך הבטן של אמא שלו הוא לא שווה למה הוא לא שווה הוא בהימה אלו המקרו אתה צודק לא לומדים את זה מהפסוק הראשון בהימה בבהמה אלו המקרו וכל בהמו לרביזולד ככתוב כל הבהמות היא אורי אבינו חודך מנתחיל ומנקלו סנמי אם זה כל הבהמה אז גם חתיכות מהבהמה שיהיה מותר חתכת כליה אחת ושארת את זה בתוך האמא בלי בלי לא אמא מעוברת באמה רגילה שחתכת לה את הקליה וזה נשאר בתוך הבטן שלה ושחטת אותה אסור לך לאכול את הקליה למה היא יצחק כי זה עבר מן החי שחתכת את זה היית חיה ואתה לא יכול להתיר אבר מן החי על ידי שחיטה אלאנן אבל למה כל מה שנמצא בתוך הבהמה כתוב וכל הבהימה לרבות אבל כל מה שנמצא בפנים גם את הקליה גם את התחול על שמותו ככילו מנתחול מנקלוס לא כתוב מפורש אסור אבל כו לא יש איזה מיוט אוסו שני ולכסירו אם אתה יכול לאכול את כולו אם אתה יכול לאכול את כולו אז אתה יכול לאכול את מה שנמצא בפנים אבל אם זה חסר אז לא אתה לא יכול לאכול ממנה אומרת הגמור א אל תשורזה מוצ דמוס יוינו טישטרי שחטבהמה ופתאום אתה מוצא בתוך הבהמה משהו שדומה ליונה גם במסכת סנידו יש לנו אישה שילדה כמנינה משהו שנראה דומה ליונה הלמנה דמוסיו אוסוכילו למה בינו פרוסק מכיוון שיונה אין לה פרסות זה לא איך קוראים לזה מה פריז פרסו אלא קולת במיפור ליצר אמרנו שאם זה גמ גמל נראה כמו גמל ויש לו רגליים קלוטות לא פרוסות אמרנופנים זה בסדר >> שבפנים זה כשר למה למה זה בסדר אין לה פרסות אותו שמואל ברבי שמ בן יוחוי פרסו בבו חילו אבל יונה בלי פרסות לא רב שימי ברשי אמר לאלו מקור לא אנחנו הולכים טוב אז בוא נראה את הסרטון קודם יש לנו בהמה שהיולדת כמנינה הנה לי יש כאיליונים פסת ב100%וצ [גניחות] >> [‏צחוק] >> רב שימי ורשי אמר לאל כדוק מקור לא >> אנחנו לומדים את זה מהפסוק שימו לב וכל בהמו באהמוסות חילו רב שמברש לא כדי גם זה מקור שמה זה לומדים מכאן שבהמה בתוך בהימה מותר לאכול זה זה זה המקור של רב שיבר שמ מקורות כיכה שלו חיים אמירים חומני רב שמני יש לנו את רב שימן ברשי שמה מני רב שמני זה רב שמ תזכרו זה רב שמ רב שמלן אומר דמקיש תמורו למייסר תמורו מה זה תמורו עוד פעם אחד לוקח הוא הקדיש בהמה הוא עושה את זה אויילו ואחר כך הוא לוקח הוא רואה משהו יותר יפה אפילו פחות יפה זה פשוט אפילו יותר יפה אומר אני רוצה שזה יהיה במקום זה זה אסור והוא מקיש תמור למייסר איך שימו מאוד מאוד פשוט פוסגל [כחכוח] ביז וכל מסר פוסג לג ותמורוסי אז זה הקש זה ממש אחד השני ומה זה מייסר אז בוא נראה לכם עוד פעם זה לחדשים כן מייסר יש מקוד אוהב את ‏Ah. And then when he gets all the way to number 10, what does he do? אבל יש הקש תמור למי. מה מייסר אינו נהג באבורם ועובים? מה אתה לא אתה לא סופר רגליים, אתה סופר בהמות שלמות, אתה לא יכול לספור עוברים, מה שלא נולד, או רגליים שחתוכים או רגליים שקשורים לבהמה. אתה אתה סופר 10 בהמות ועשירי קוידש אף תמורנה נגז בבורם והובורים שלום אתה שואל אותי שאלה אבל בבהמה כתוב מה שבתוך הבהמה מותר אז אולי שגם איבר גם כן לא זה לא תמו איבור בורם לא ומתמרו >> איך אנחנו יודעים שזה הולך כמו רבי שמעון >> זה סנן אומ רבי יוסי לו במוקדושים כשאתה עושה קורבן רגיל כן אתה שם קורבן בצד בהימה בצד אומר זה קוידש זה יהיה קורבן הוא אומר רגל של זו אוילו כולו אוילו הנה הנה רגל של זו עולה >> מה קרה >> רגל של זו עולה כל כולו נסע אוילו אבל לפי רב רבי יהודה רק הרגל נעשה אוילו כן אומר רבי יוסף אלו מקדוש מי מרגלו שזו אוילו כול אוילו אם בן אדם מקדש את עצמו רק את הרגש שלו נכנס קצת לתוך הבסיסמדר דרש כל כולו נעשה הקודש בסוף כן או מיד לפי הגמור כאן >> אז כן אחרי אף או עם הרגל כוללו אף כשיו עם הרגל של זו תחת זו תקול תמור תחתהו בוא נלמד מאוילו אם אחד אומר מסתכל על הרגל והוא אומר הרגל של הבהמה הזאת אוילו אז זה מתפשט לכל הגוף של הבהמה כולו נעשה אוילו אז גם בתמורו אם אחד אומר שהרגל הזה יהיה במקום כל הבהמה הזאת שזה יתפשט בכל הבהמה ושהשני יהיה תמורו למקום עד וזה רב שימין כן אנחנו רוצים ללכת בשיט רב שמין למקום הילרבי מאיר ורבי הודו מסלבור הם לא הם לא סוברים בזה בכלל למה ותניו יוכל לאמרגל לו שזו אוילות כולילות לאמר כל שיתם ממנו לשם יהיה קודש הייתי חושב שהכל נהיה אוילא הוא אומר רק רגל ממנו קודש ולא יקול הקודש ייצחולן לא זה לא יוצא לחולן את לא יהיה ביוס הקדושה נשאר ברגל אוקיי צד אז מה אתה עושה עכשיו תמוכ צורך לויס מה שאתה עושה זה אתה מוכר את זה למישהו שצריך אוילו והוא מקדיש הרי עכשיו הוא קנה בהימה שהרגל הימינית לזה קדוש אז מה הוא עושה הוא עושה את כל את 95% ה שנשאר בבמה הוא עושה את זה אויל נשאלת את השאלה הגמרא מדברת זה שמה הוא לא הביא אוילו הוא הביא 95% הוא לא הביא מה >> הוא קנה אבל את הכל >> לא זה של ההוא זה אתה לא יכול לקטנות מה הוא זה שלו ה5% נשאר של הראשון טוב אוקיי זהמוך לצורך אומר חולין חוץ מדמי שבו [כחכוח] כל הכסף הנה אתה אפילו רואה את זה כל הכסף זה חולין חוץ מהח של ה של דברים ברבי יהודה אז רבי רבי יהודה סוברים שזה לא עובר להכל רבי יוס שמלא רג שזו כול אוילות לאר יהיה הוא אומר שהכל נהיה אוילו רק שוא אומר רגל זה מתפשט בהכל למן הל רבי מאיר ורבי יהודה סלו ספורה הם אומרים שהקדושה הקדושה לא מתפשט אליו לרבי שמז אם ככה אתה נקם מזה רבי שמין ומה אז העובר לא נסע אתמורו למה כי יש שקש למיסו אז אומרת הגמור אה לא זה לא רבי שמן רבי יויסי שיק אמר הוא מציא את זה לבד הוא לא שיטות אחרות רבויס שיהיה לכם ערב טוב ונעים