חזרה - מנחות דף פז | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

מדבס אמס מדרכי אין מביאים לא מוסג אנחנו שש שורות מלמעלה דף פז עמוד א' הם מביאים לא מוסויק ולא מבושל למדנו במישה שאסור להביא יין שהוא מתוק ולא מבושל ולא מאושן הביסול שואלת הגמורה וקרא שבמש בעצמה כתוב הם מביא מסליסטיון שזה יין מתוק ומביא כושר אז למה יין מתוק אשר ואמרת שיין מתוק זה פסול אם הבאת זה פסול זה סתיר מניובי במשנה כתוב מתוק לא יביא ומביא פסול וגם כתוב הליסטיוון שמבת זה כשר קרוחותני לא חייבים לקרוא שגם הליסטיו וגם המתוק פסול. לא שזה כשר, זה פסול. אבל שיהיו אומר טוב זה קצת דויחק. אפשר להבין שיש כאן שתי סוגי יין. חולי דשמשור אם המתיקות בה מהשמש לא מועיס. זה אפשר להביא לבס המקדוש. זה לא סוג טוב של הנביאים. זה סוג מעולה של הנביאים. רק הגיע הקרן של השמש תפס אותו ועשה אותו קצת מתוק בסדר חוליו דפירו אם זה סוג ענבים שמאוד מתוקים מויס זה מום בגוף של הגפן בגוף ה בגוף הענבים זה אי אפשר להביא לבית המקדש אין מבין יושון דברי רבי רבי אומר שיין ישן שאנחנו היום כל אחד מסתכל סתכל על הבקבוק איזה שנה הזה אה 2003 וואו זה עוד 100 דולר הם מביאים יושו דברי רבי וחומכשירים אומר חיסקים הייתה מדריבי מה למה מאיפה הוא קיבל את זה אומקרו כתוב בראש חודש לכבש יוין מה הכבש כתוב את המילה כבש וכתוב יין מה הכבש בין שנוס הכבש הוא בין שנף יין בן שנסו שואל את הגמור אם הכבש בן שלישון עם פוסול אבל בין שנתיים זה בוודאי פסול אביה עם בן שלישון עם פוס אז אם ככה אם אתה לומד מכבש אז תגיד ש אם הכבש אם הכבש בין שתיישון פוס יין בין שתיישונים פסול וכי תמחינם אם תגיד נכון יין בין שתיישנים זה פסול בות יין בן שתישון לא יובי הבי כושר מן שמס מי אמר שאם הבאת זה כשר אומר לו יובי רבי וגם מביא כושר אלו מרובה הינות מדרבי תחסיב על תר יין כיס אדום כתוב בפסוק אל תשתה יין שהוא אדום וזה משובח אדום הוא טעים ומשובח ואז תשתה את זה ולא תדע להבדיל בין טוב לרע ותשתגע ותעשה שטויות על תראה יין כיס אדום רק שהוא אדום אדום אבל ברגע שהוא נהיה יותר ישן אז הצבע אדום שלו יורד הוא נהיה צבע אחר וממילא כאן אנחנו רואים שהיין בן שנה זה היין המשובח שצריכים להביא לבס מקדוש זה גם הסיבה שבליל הסדר אנחנו שותים יין אדום בפסוק הזה על תירי יין כיסא אדום שזה זה יותר משובח אז בוא נראה אה לא [מוזיקה] זה של [שירה] soל [מוזיקה] [מוזיקה] לפי המזג זה ‏Very beautiful. [מוזיקה] >> הצעיר זה מה שאנחנו מחפשים. כסטל הישן לא שווה לבזמקדוש. אוקיי? אין מביאים לאי מנדיוס. לא להביא יין. ענבים שהם על הדלויוס זה ככה שהם טולים אלא מענבים ששוכבים על הקרקע קרומם אוהבודם פעמיים בשונו צריכים לאבד לקחת א להדור להדור מסביב לכל ה לכל ה לכל הקפנים פעמיים בשנה רבי יוסף הבל קרנו דפרדסדרופקבי תפי ריבקו היה לו כזה פינה בפרדס והוא היה מעדר פעמיים בשנה הוא עשה פעמיים תפי יותר מרגיל וכמר דדורי מיוחד טריין והין שהוא היה מוציא היה פי שתיים יותר חזק זאת אומרת בדרך כלל תלוי רוב אומר זה חצי חצי נראה לי אבל בדרך כלל היו מוסיפים שלוש חלקים של מים לחלק אחד של יין אבל ה היין של רב יוסף [מוזיקה] זה מזיגס היין >> [מוזיקה] >> או אבל שרב יוסף היה תראו ראיתם את הצבעים הנה תראו עוד פעם את הצבע אה זה לא חשבתי שיש נפקמיל בצבע שש חלקים של מים [מוזיקה] לתוך חלק אחד שישית או שביעית אבא של יין זה היה כל כך חזק שהיכלת להוסיף פ ש מים ליין חמדור מיו על פי ש אומרת הגמרא לאחת צובים גדולים לא היו אוספים את היין בחביות גדולות חביוס קדיוס לודיוס בניס היו משתמשים בחביות של לודיויס של לוד בינונים הםכינוס הם שתיים שתיים לא הייתה שם שתי קדים אחד ליד השני. מכיוון שאם אחד מתקלקל אז הריח שלו יכנס לשני ויהרוס את השני. אז היו מרחיקים אחד מהשני. הלו אחס לחץ אחד אחד לבד כל אחד לבד. כיצד בוידק איך היו בודקים את היין גיזבריוש וקונה בידוי היה לו קנה זורק הגיר כי גש בקונה. אז אם אתם שמים לב למעלה ביין יש עובש כזה ברג שהוא רואה את העובש אז זה לא טוב אז מה הוא היה עושה הוא היה עושה דופק עם המקל שלו טונו זורק הגיר של שמורים ברגע שהגיע הלבן של השמרים גזבור הגש בקונ הוא היה עושה רעש עם הקנה שואלת הגמורה למה הוא צריך לדפוק עם הקנה ולי מאימר שהוא יגיד תעצור תעצור זהו מספיק אל תשפוך יותר בסלי לרבי יוחנון זה ראיה לרבי יוחננו דוב רבי יוחננון קשהם שהדיבר יופסומים כשעושים את הפסומים אומרים הודי כיטב זאת אומרת הכל יפה לפסומים כך דיבורה ליין אותו דרך כשמדברים ליד יין זה הורס את היין דבר מעניין רבי יויסי ברי יהודה אוימר הוא אומר אומר שאם יש את הקמח הזה, את הלבן הזה, את העובש הזה בחבית, כל החבית פסול. בואי רבי יויכנון הקדישו מהו שילכי עולם משום בלמום. מכירים את זה לפחות הפעם הרביעית שיש לנו את זה. לכן אני אומר הגמראות האלה קלות ברוך השם אה ישמק מה קורה לפי רבי יויסי. אתה לוקח את החבית ואתה מקדיש אותו לבסמ לשיט עושה זה פסול זה בלמום בלמום אז כמו שבן אדם מקדיש בהמה שיש לה מום ואתה יודע שיש לה מום אתה מקבל מלכס אז גם אם אתה מקדיש את היין הזה או דילמו א בלמום אלא בבמה אולי מום זה רק בבקו תו רבונון אילים כשאתה מביא כבש בין שנתיים מאיפה אתה מביא את זה ממ מו מו יש להם את הכבשים הכי טובים בני שנתיים כבוס אם אתה מביא כבש בן שנה בחברות זה בחברשת הכי טוב עגולים אתה רוצה להביא עגל משורון גויזולז ציפורים מהר המלך יש להם את היונים הכי טובים שיש רבי יהודה אומר מביאים כפוסים תקשיבו טוב שגובם כרוכבם הגובה שלהם כמו הרוחב שלהם אומרים הטויסבס אומרים הטוסס באמצע ובר ובבר ממש באמצע ובברשס רבו אומר כבוסים של תומדהו היו כל כך גבוהים שכלים על גבי הרוזם הם היו ענקיים כמו ג'רפות שאוכלים למעלה בעץ ארז וכשהיו מרכיבנו על הגמלים היו שמים אותם על הגמל הם יותר ענקיים מהגמל שהרגליים שלהם הם נוגעים ברצבה רק להקפוסים נגרורים לאורץ רק להזכיר לכם מה זה גמל זה גובה של גמל ברך כן אם [כחכוח] זה גובה של בן אדם אז זה הגובה של הגמל עכשיו אתה שם כבש על הגמל אז הרגליים שלו עוד יותר ארוכות מהגמל כי יש את כל הגוף של הגמל בקיצור אתה מדבר כאן על איזה 3ל מטר הרגליים של הכבש הרגש של הכבס זה 3 מטר משהו מטורף משהו ענק הוא רוצה שתביא כבסים משמה תביא כבסים לא משמה אבל כאלה כבסים אומר רב שילו מהדרבי יהודו תחסיב יר מקנך ביום ההוא קר נרחוב קר זה כבש שזה יהיה כבש רחב אומרת הגמרא כסיב על חוסך ירושלים הבקדתי שומרים על החומות של ירושלים שמתי שומרים כל היו וכל הלילה תומ לא יהיה חשוב המזכירים השם על דומלוכם אל תשתקו כל היום וכל הלילה תומיחשו הם אף פעם לא ישתקו המזכירים השם אל דומי לוכם אל תשתקו לכם מה אמרים מה הם אומרים שהם לא שותקים כל הזמן אוכי אומר רוב שילו אתוסוק תרחם ציוטוסום אתה תקום תרחי עם ציווי שיהיה לך רחמנות על ציוון הירושלים זה מה שהם אומרים כנראה שרים כל הזמן רב נחמן ויצחוק אמר בוא נהיה ירושלים השם הקדוש ברוך הוא יבנה את ירושלים ומקורם היה ואמר לפני החורבן שלא צריך בניין ירושלים אז מה שומרים היל אומרים אומר אומר ובר שלי לא כיבורך השם בציון הקדוש ברוך הוא בחר את ציון כיבוך השם בציון אבו למוישבוי יש לו תאווה הוא למוישולי לשבת שם שיהיה המושב שלו דרך כל הקורבציבו הדרך כל כורבנו הציבו הדרך כל קורבנו הציבו אומרת המשנה שני מידו של יובשו במקדוש היו שתי כלים שתי כלים עכשיו זה שתי גדלים היו בוא נגיד 100 כאלה אבל היו שתי גדלים שתי מידות שתי סוגים מה הם היו ייסורים וחצי יסורן יסורון וחצי יסורים דיברנו כל כך הרבה על היסורון שכל לחם היה יסורואין והכהן גודל מביא ייסורן והוא מחלק את זה לחצי חצי יסורים מהבוקר חצי דיברנו הרבה על הייסור אז היו שתי כלים אחד הוא היה בגודל של ייסורן והשני חץ איזורן עכשיו יכול להיות שהיה 20 ייסורן כי היה כל כך הרבה אנשים שהיו מביאים בנוחס היו צריכים למדוד. יכול להיות שהיו 20 חצי, לא יודע כמה היו שמה, אבל היו הרבה. רימי רומר, יסורון, ייסורין וחציורן היו שתי סוגים של יסורון שהגמור תסביר. שוב זה לא שתיים של ייסור כי אולי היו 100 אבל שתי סוגים של ייסורים וחצי ייסור אז היה שלוש סוגים של כלים לפי ייסור מה משמש מה היו עושים עם היסור שבו היו מודד לכל המנוכוס כל מנחה ומנחה היו צריכים למדוד עם היסור אומרת המשנה לא מוידלשל שלו של הפר שימו לב שבפר כתוב והקריב על בן הבוקר מנחוס 13 ינ מכיוון שלפער צריכים להביא 13 הייתי חושב שאולי יש כלי יותר גדול שהוא בגודל של 13 אם תמלא אותו פעם אחת לא לפר ממלים את ההיסורן שלושה פעמים עוד פעם ועוד פעם שופכים עד שיהיה שלוש בשל בשלוש לפר ולא בשל שניים לי וגם א שיש לו שתי ספרים אין לו כלי מיוחד אלו מידדם מסרונוז תמיד משתמשים רק ביסורים עכשיו הכלי השני שקוראים לזה חץ ייסור חצי יסור משמש מה היו עושה עם זה שבו מד חביתי כהן גודל מחצו בבוקר מחרצי אורב הכהן גודול שהיה מביא חביתין כל בוקר זה היה מגיע בחצי ייסורת היו משתמשים בחצי ייסורת תניו ירו אמר מה תמדו מרסורן יסורן לקבסיכות כתוב פעמיים את המילה יסורן מה זה המילה למה פעמיים מלמד ששי ישראל נצים במקדוש שתדעו לכם שיש כאן שתי סוגי כלים של יסור מה זה שתי הכלים האלה איך עוד גודוש ואיך עוד מחוק שימו לב הנה יש לנו דיושי שעבד עד 4 בבוקר בשביל הדברים האלה המחוק זה אם אתה ממלא אותו עד הסוף ואתה מוחק ואתה ומיישר את זה מיישר קו יש לך בדיוק יסור השני תשימו לב הוא יותר נמוך בוא נראה אם אפשר לראות שהוא יותר נמוך. הוא קצת יותר נמוך. אבל אם אתה גודש אותו ואתה עושה הרימה אז יש לך היסורים. אומר אומר מאיר חייב להיות שהיה שתי כלים כאלה מכיוון שבפסוק כתוב ויסורן ניסור. למה כתוב יסורן ניסור? חייב להיות שאחד הוא יסורן ממש. ולמה אתה משתמש בזה בצד שמאל? כי אם אתה הולך ומביא את זה למזבח, אתה מביא את זה למקום אחר שלא ישפך. וההוא הגדוש שאתה לא צריך ללכת למקום אחר. אתה לא אתה לא מפחד שזה ישבך. גודשב היום מודד לכל המנוכס. אז זה בצד ימין ככה אתה מודד. זה יפה זה גדוש. דף פז עמד בז למעלה בעזרשם אנחנו מגיעים רק למשנה. מחוק שבו ה מודד לחבית כהן גודול המחוק הזה שהוא ישר זה לכהן גודל למה אז כמה סיבות כאן קודם כל אז רשי אומר שאם אתה מביא אותו למקום אחר זה יכול זה יכול לשפך צריך להביא וגם שאתה מחלק אותו לחצי קשה מאוד א לחלק אותו אם הוא גדוש דרך החום או אם לא שומע ליסורים לא נכון נכון היה כלי אחד שנאמר ואיסורן איךוד לקבסכוד ואם כן אתה לא יסור סורן יש לך בעיה יש לו טענה טובה כתוב ייסור יסורן לרבחצורן היסור ריסור בא להגיד על הכלי של החץ יסור ורמחץ יסור מנורי אם חכום לומדים מיסור ניסור ואתה לומד מיסור ניסיון שיש שתי סוגי יסורים שגדוש ומחוק אז איך אתה יודע חץ יסורים נקיסור רבונב ולא ידרשי רימיר לומד תבוא והם לא לומדים תבוא ורמיר הי ויסור כב איךוד מה יועובדלי מה שחום לומדים שהיה רק יסורן אחד הם לומדים מהפסוק סורק ההוא שלוש פעם שניים לי שאתה מודד מידה יותר גדולה שלושנו סרוינים אל תמדוד בכלי מיוחד תמדוד רק בכלי של ייסורים ותעשה את זה שלוש פעמים רבון נפל מניק קודו יש נקודות על הו של ויסורן השני אז משמה הם לומדים ודזה אני אומר רבי יוסי לא מנוקב שבאמצע היסור למה יש שמה נקודה שבאמצע יסורן של ייסורן ראשון של יום דבר וריש של חג באמצע היסור של סוקס של דוד לא בשל הפר שניים לעין ורמקודו לא ידורש והוא לא לומד ניקוד הוא לא לומד שיש דרשה בנקודות בנקודות חצי יסור משמש שבסוידר מודד לחבית [כחכוח] כהן גודל מה עושים עם החצי סורים זה טוב לכהן גודל מוידד שואל את הגמור מה מודדים ורמיני חביתי כהן גודל היו בו עם חצוים לא הוא לא היה מביא מהבית שלו למדנו סוגיה שלמה הוא לא יכול ללכת בבוקר להביא חצי יסורים ולחזור בצהריים עם עוד חצי יסורים אלא מביא ייסורן שולים וכל זהו הוא מביא את הכלי המלא של היסורים מהבית ואז הוא מחלק את זה לחצי אז מה אתה אומר לי שהוא משתמש בחציון הוא משתמש בחיסון שלם שישזמיד נמי דקטוני מחלק איך הוא מקבל חצי ייסורן מה היסורן נכון הוא מביא את היסורון בכלי גדול אבל אחר כך הוא משתמש בחצי ייסורן להוציא משמה חצי ייסורים ובזה הוא משתמש בבוקר מה שנשאר בכלי זה מה שמשתמש בצהריים סימון חצי חביתי שולחן פה מני רבי חומר גרו מי ברחומר מרב חיזו אז יש לו כאן שלוש שאלות חצי סורון לרבי מאיר קודש היום אוקיי האם מה שרבי מאיר אומר שהיה חצי יסורון זה החצי יסורון האם החצי ייסורון היה פחות מהחצי ייסורים ואז היו צריכים לקדוש או לא שואלת הגמור מיד אני לא מבין למה אתה שואל דווקא לפירמיר לרבונה גם לרבונ היה אחצור אומרת הגמור לרבון גופלו גודש אנחנו שואלים לפי רמיר כי לרבו יש לנו שאלה אפילו על ייסורת מרמיר נשמע לרב מאיר ומר מאיר נשמע לרבו בוא קודם כל נלמד מרמיר לרמיר ואז שנדע מה רבי מאיר סובר אז נדע מה רבול סובר מה זה אומר דו רבי מאיר ייסורן מוק אמרנו בחבידים של הכהן גודול הישרון היה מחוק אז חצינה ממוחוק אז גם החץ יסור שהכה גדול משתמש גם הוא משתמש בשניהם הוא משתמש בעיסורן הגדול בעיסורן הרגיל והוא מחוק אז גם החציורן כנראה הוא מחוק ומדר מאיר מוק שאנחנו כבר הבנו שברמר חייב להיות ששניהם מחוקים רבונ מחוק אז גם רבונו סוברים שזה מחוק בוא מנירב חזדו עוד אחד חביתי כהן גודול במחלק לך בכלי יש 12 לחמים שהכהן גודוליל מביא כל יום 6 בבוקר ושש בצהריים האם הוא מחלק אותם בידיים או עם כלי אומרת הגמורה פשיט ד ביד ודאי שהוא מחלק אותם ביד י בכלי טותוני יכניס מה הוא יכניס משקל לתוך רבי סמקדוש בוא נראה [מוזיקה] זה אחד יסור מצד ימין חצי ייסור בצד שמאל הנה הוא מחלק אותם ביד למה איך הוא יכול להכניס משקל לתוך הב שואלת הגמרא ביחס למה לא שהוא לא יכניס יש בכל מפיה משקל מה הבעיה אומרת הגמרא כן בקלולוקסיב כתוב בפסוק של הקלולוגס כתוב שימדו את הלחם במשקל הנה בשבילי לו מתי לחם ועוף שמלחמכם בסנורכוד וזה התפורר ואז לא ידעו איך לחלק לחמים שמה אין שמה פרוסות והשיבו לך מכם במשקול יצטרכו להשתמש במשקל אם ככה לבוא ירחב זה לא זה לא דבר יפה להכניס משקל שמפורש בפסוק משקל עם לחם לשקול לחם בבית זה לא לעניין וא מנר מברך אומר עוד שאלה מרב חסדור שואל את רב חזדו שולחון מה הוא שיקדש קמוצים בגוי דשלוי אנחנו יודעים שעל השולחן שמו את ה-12 לחם הפול בנוסף לזה שמו שתי בוזיכים, שתי כפות מלאים לבוינו. האם שאתה שם את הלבוינו על השולחן בעצמו לא בתוך הכפית, האם זה מתקדש? שימו לב שאם המסגרת הוא למטה מהשולחן, זאת אומרת הלמעלה ש של השולחן זה כמו שולחן שלנו שאין לו ביסקיבל, הוא חלק לגמרי אין לו אין לו צדדים הוא חלק אז שתשם משהו על זה מה יקדש את הלבוינו אומרת הגמור מיד מקדש לחם הרי זה מקדש את הלחמים והלחמים אין [כחכוח] זה ביסיבו בכלל מקדש אולי זה גם יכול לקדש אתלבנוחז מקדש הלחמים עשויים להיות על השולחן אז זה נורמלי דחזיקש לאחזלי לא מקדש ומה שלא ראוי אתה צריך להכניס את הלבוי מעיקר הדין בתוך הבז בזיכן ולא שמת את זה אז זה לא מקדש את זה אומר לי אינוי מקדש זה באמת אם אתה שם את זה ככה ישר על השולחן זה לא מקדש שוא הגמרא איני ואומר בכנון דבריו חי מרזויפל עכשיו בוא נחזור ללחם הפון שימו לב שהלחמים היו כל כך גדולים ולא רצו שהם יצאו החוצה מהשולחון אז קיפלו אותם ככה לכן הצורה של הלחם הפונם מאוד מעניינת ככה זה נראה זה מקופל עכשיו דברי אומפחים אומרס כואב כל אחד הוא שתי טפחים וחצי שתי טפחים וחצי טיים וחצי כפול 6 כמה זה אז תפוח 2 וחצי * 2 זה 5 4 זה 10 6 זה 15 דבר מדברים אומר זה כבם זה שולחו מקדש חמיש אוז טוח 6 * 2 זה 15 זאת אומרת שהגובה שיש מהשולחן עד שאתה גומר עם כל החמים זה לפחות 15 טבע זאת אומרת זה יש לזה קדושה הקדושה בא מהתחתית של השולחן ועולה 15 טפוחים שזה מאוד מאוד חזק הקדושה הזאת דבר יו מדבר חיים כואבל רק שתי טפחים עכשיו 6 * 2 זה כמה 12 כל אחד יודע אם זה שכת שתי סותח למעלה אז רואים שזה מאוד מקדש אומר לי הנה מקדש לי קורב מקדש לי פוסל נכון ה באמת הלבוינו הוא לא מקדש השולחן לא מקדש אותו כדי שיוכלו להקריב את זה שהרי מקריבים את הלבוים אבל זה מקדש כדי לפסול עכשיו שהמנחה פסולה למה? אז רש"י למעלה אומר שזה נסע שלא כמצוותה זהו אז הוא לא יכול להחזיר את זה הוא לא יכול לעשות שום דבר ורשי למטה אומר שזה מקדש לי פה זה שהתפוליוים נוגע בזה זה נעשה הפסול כאילו שהבזיכים בעצמם קידשו את זה רבו סאי שיהיה לכם גוט יונטף שכרגול מאויד יראה אותכם מחר בעזרת השם הגוט יונט