המצווה הגדולה לרשת את הארץ ובליבה את הר הבית - בוערת! • פרשת מטות מסעי | הרב אלישע וולפסון

אנחנו השבת קוראים פרשיות מתות משאי א מתחברים אל הארץ, מתכוננים אל הכניסה לארץ ובפרשת מעשה מופיעה לנו המצווה היקרה והלא פשוטה שאנחנו עדיין א בתוך מאמצים רבים בתוכה א מצוות ירושת הארץ כך כתוב וידבר אדוני אל משה בערבות מואב על ירדן ירח חולמור דבר אל בני ישראל ואמרת להם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנן והורשתם את כל יושבי העץ מפניכם ואיבדתם את כל משקיעותם ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כלותם תשמידו והורשתם את הארץ והשבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה ויתנחתם תעס בגורל וכולי ואז כידוע הפסוקים הכואבים ואם לא תורישו את יושבי עצמי מפיניכם ושר תותירו מהם לסיקים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה והיה כשדמיתי לעשות להם יעשה לכם הפסוקים האלו מלווים אותנו יום יום שעה שעה אה באמת רש"י פה בתחילת הפרשיה הזאתי מביא דברי אומר חז"ל שואל כי אתם עוברים כן הפסוק אומר א דבר בני עשן להם כי אתם עוברים את הרדן אל ארץ כנן ולא כמה פעמים הוזרוע על כך למה עוד פעם חוזר במזיר הזה אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה אתם זוכרים לנס כן היה צריך לזכור היה קריאת ים סוף לא רק בים סוף היה קריאת ים סוף גם בירדן נס גדול עצום ונורא כשאתם עוברים בירדן ביבשה על מנת כן תעברו. אתם עוברים המים יעצרו יעמדו כנד יעמדו כנד לא יזוזו. אם אתם עוברים על דעת שאתם הולכים לקיים את מצוות התורה לרשת את כל הארץ. ואם לו מים באים ושוטפין אתכם. השם ישמור. למה הציווי הזה הוא בא עם כל כך אזהרה חמורה? כמו שאומר שגם חוזר הרבה פעמים וגם עם כמו עם איום כזה. איום מה אם אתם לא אם אתם לא תעברו על דעת לרשת את הארץ המים ישתפו אתכם. לכאורה אתה אומר בסך הכל זה דבר טבעי אתה בא לארץ במדבר לג נא אתה בא לארץ ישראל לארץ המובטחת ברור שאתהזה אתה רוצה את המקום שלך אתה רוצה את הנחלה שלך אז זה דבר טבעי וברור שבעצם יש פה איזשהי אמירה פנימית שיש פה איזשהי צורך לעמוד נגד הטבע כן המים זה נגד הטבע הטבע שלהם זה לזרום לזרום כל הזמן בלתי פוסקים והם צריכים לעשות הפך הטבע שלהם לעמוד כחומה בצורה לתת לעם ישראל לעבור ובעץ אומר משה אומר לעם ישראל אתם תצטרכו לעמוד כחומה נגד הטבע שלכם והדעת כן תעברו כי הטבע הטבע הפשוט הוא זה עזוב בוא נעשה בריתות שלום בוא יהיה בסדר ואז אנחנו יודעים בהמשך והתערבו בגויים ולמדו מעשיהם וכולי ויש לנו פה אזהרה מאוד חריפה שאם והכאשר דמיתי לעשות להם מעשה לכם מה שאם אתם לא תורשו את שבי הארץ יהיה לכם ייסורים קשים ואתם תגורשו ממנה ולא ההפך ורואים מכאן שיש לנו בעצם ניסיון שאנחנו היום היום מתמודדים איתו ממש היום מתמודדים איתו כמה קוש קושי שעם ישראל עובר מול ה המוסריות הזאתי שאתה אומר לכאורה א כן כמו ששאול אומר מה למה מה אסור אפשר אפשר להסתדר והתורה אומרת לא אתה צריך לנקות את הארץ ארץ הזאת צריכה להיות מבלעדיות בלעדיות של עם ישראל וכמובן >> שכאשר אנחנו מדברים על ארץ ישראל אז בראש ובראשונה זה הר הבית, הר המוריה, הרמבן המפורסם על מצוות ירושת הארץ. אז אה הוא אומר, נקרא דברים ידועים וכל כך חשוב לחזור עליהם. שנצטוונו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך והתעלה לאבותינו, לאברהם, יצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. אפילו שמסור לך. אתה צריך ליישב כל רגב ורגב בארץ ישראל. כל מקום צריך שהוא יהיה פורח, שהוא יהיה מיושב. זה ארמון של מלך. ארץ ישראל זה עיני השם אלוקיך בא מראשית השנה ואחרית שנה אתה צריך שזה יהיה מואר באופני מלך אלוהים חיים. ולכן אתה כל מקום צריך להיות שלך צריך להיות מיושב. וכאן מביא הרמבן את דברי הספרי, כן? שהוא בתוך הראיה שזה מצווה לדורות. אז הרמבן מביא ספרי חשוב א אומר ככה ואם תאמר מפני מה כבש דוד הרם נהרים והרם צובה ואין מצוות נוהגות שם הרי הוא כבש את זה לכאורה הכילת את מצוות יישוב הארץ >> אמרת דוד עשה שלו כתורה התורה אמרה מי שתכבשו ארץ ישראל תהיו רשעים לכבש חוץ לארץ והוא לא עשה כן אלא חזר וקבש הרם נהרה הרם צובע ואת היבוסי סמוך לירושלים לא הוריש מה זה היבוסי סמוך לירושלים זה המקום הזה הר הבית הר המוריה זה המקום הרב הייבוסי שממנו דוד קונה אחר כך את הגורן אז זה המקום שדוד לא כבש לא ירש אמר לו המקום אומר לו הקדוש ברוך הוא לדוד המלך את היבוסי סמוך לפלטורין שלך לא הורשת האח את החוזה ומחבש הרם נהרים והרם מצובה. רבותיי, אתם שומעים פה את הדיבור הזה? זה מבהיל. אנחנו אנחנו הולכים ורצים ליישב את הגבעות, ליישב את ארץ ישראל, לבנות ברוך השם נפלא. אבל את ירושלים עיר הקודש, את הר המוריה, את מקום המקדש, אותו אנחנו מפקירים לאויבים שלנו. תראו מה זה שאותה טענה שבה הקדוש ברוך הוא לפני דוד המלך קיימת היום. עם ישראל חזר לארצו פורח, מסגסג, בונה, מפאר את הארץ. כל הארץ פורחת. אבל יש נקודה קטנה בלב בלב ארץ ישראל בליבה של ירושלים המקום הקדוש והחשוב ביותר בעולם שדווקא הוא מחוץ חוץ אליו לא מתקרבים אליו עוזבים אותו חלילה לידע אומותו לשמע מה איזה צער אנשים שאת הצער הזה גם דוד טעה בו דוד המלך שהוא כל כולו משתוקק למקום הזה על הקנייה. >> אז רואים מכאן שיש ניסיון אלוהי על המקום הזה. שאם דוד המלך שכל ליבו היה נתון למקדש בכל זאת הוא פספס את הנקודה אז כמה זהירות וכמה מחשבה וכמה התבוננות אנחנו צריכים בשביל לא לאבד את הנקודה הזאתי. ולכן ברוך השם אנחנו צריכים לשים על ליבנו. כן? אז היו אומרים, יש אומרים תקשיב, הר הבית זה לא ארץ ישראל, מה אתה תבוא לפה עם טוריה ו ותקים פה איזה מאחז פה זה איך אומרים חוץ לטריטוריה זה משהו אלוהי זה מחשבה כל כך לא נכונה הרי ברור שאת מקום המקדש לא מיישבים כמו שמיישבים גבעה בחוץ יש דרך להשב ולראש את מקום המקדש על ידי תפילה על ידי ידי שירה, על ידי שתה חוויה, על ידי ריקוד, על ידי שאנחנו כאן עוסקים בתורה הקדושה, כך יורשים את המקום, כך משיבים שכינה על המקום ובאמת זו המשימה הגדולה שלנו. אנחנו רואים כמה משה רבנו מזהיר את עם ישראל לדבר הזה וכמה הקדוש ברוך הוא בא בטין ל דוד המלך על הדבר הזה. את המקום הכי קדוש שלי, התפלטרין של מלך, אותו אתם עוזבים האויבים שלי. לכן אשרנו אשרי כל הזוכה לבוא לכאן שבזכות כל הבאים לכאן המקום שו לעם ישראל שו ממש בפועל אם אנחנו לא היינו כאן המשטרה לא הייתה כאן בזכות כל מי שעולה אנחנו זוכרים שהריבונות פה שב על המקום הנוכחות הירושה השכינה וככל שעוד ועוד יהודים יעלו אז ככה הרב הייתי פתוח 24/7 ויו פה תפילות ושיעורי תורה 24/7 והשכינה תשוב לכאן >> אמן ומתוך כך, מתוך כך, בית המקדש, >> מתוך כך אנחנו נזכה לבנות את בית המקדש ברוב פאר ועדר, בשמחה וטוב לבב >> בעזרת השם. אבל יש שלבים כי מדלגים על השלבים לא קורה כלום. בית המקדש מקדש אז נשארים בחוץ. לא תבואו לכאן, תיישבו את המקום, תתפללו במקום, תשתחוו תשבחו את הקדוש ברוך הוא, תלמדו פה תורה ואז בעזרת השם גם יגיע בית המקדש. יראו עינינו וישמח ליבנו, וכן יהיה רצון ונאמר אמן. >> אמן. ‏Rob