פרק מ // הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום וברכה. אנחנו נעסוק היום בפרק מ שעוסק בדברי חז"ל הנפלאים בזוהר הקדוש שהאהבה והעירה של המצוות הם כמו שתי כנפיים של העוף. עוף לא עולה למעלה בלי כנפיים. אפילו אם כן אף אחד הוא לא עולה. מפני סיבה פשוטה. אם כן אף אחד א פועלת והשנייה לא, העוף מסתובב סביבו. ולכן אירה בלי אהבה לעולה למעלה. מפני שהיא מרגישה את המרחק מן האלוקות, אבל היא לא מרגישה את ההתנשאות שאפשר להתקרב אליו. ואהבה לבדה מרגישה קריבה אבל חלילה זה כמו חברותה כלפי שמיה ולא מרגישים את הרוממות האלוקית ואהבה וירה יחד הם המעלים את האדם עד למעלה יחד עם זאת הם לא המצווה בעצמה יש אהבה וירה שעומדות לבדן הכתוב אומר נר השם נשמת אדם אומרים רבותיי נו נר בגימטריה רמך מצוות עם אהבה וירה בשאלה הפשוטה וכי אהבה וירה הם לא מן הרמך מצוות הם משהו נפרד ועל זה עונה כאן האדמור הזקן שיש שני סוגי אהבה יש אהבה שהיא עצם הקישור אהבה בתענוגים שאנחנו אוהבים את השם ומתענגים על הקרבה אל הדמות האלוקית, אל ה אור האלוקי אבל יש אהבה שהיא אהבה של העבודת המצוות, שהיא את המצווה פועלת באהבה. ורבותינו מדגישים מאוד שכשאדם עושה מצווה בלי אהבה וירה, היא בכלל לא עולה למעלה. היא נשארת פה במדרגת העולם הזה ואף על פי שהמצווה היא גילוי אור השם אבל זה גילוי אור שנשאר למטה המצווה עצמה היא כמו הגוף של העוף שהוא העיקר אומר האדמור הזקן להלכה אם מסירים את הכנפיים העוף לא טרף אין חיותו של עצם מציאותו תלויה בק הכנפיים המצווה זה רצון השם וכשיהודי מקיים מצווה אז בזה הוא מושך אור אינסוף אבל השאלה לאן אהבה ועירה מקשרות אותו על ידי אותה מצווה להשם יתברך לכל המדרגות והעולמות העליונים ולכן אהבה וירה הם כמו כנפיים הם מה שמרומם את האדם בעשותו את המצווה, בעבודתו, יש מצווה לאהוב. זה מצווה עומדת בפני עצמה, יש מצווה לירע, אבל יש את עבודת השם כולה, את המצוות כולם שהם מתרוממות להיות קרבת אלוקים עד שהנפש של ידם עולה מעלות עליונות אחרי פרידתה מן הגוף ולעתיד לבוא לעולמות עליונים ונסגבים. מפני שבאמת המצווה התרוממה על ידם. ולכן אהבה וירה הם חלק כל כך עמוק וחשוב בעשיית המצווה. ובלי זה האדם נשאר עם אור אלוקי רק בתוך גדרי העולם הזה. ויש כאן עוד פלא והוא אומרים חסידים גם את האהבה וירה צריך לעשות באהבה וירה גם אהבה וירה הם עבודה וגם אותם צריכים לעשות באהבה וירה יש ברכה ביידיש שאומרים לבעל שמחה שיהיה לך שמחה בשמחות או שמחות בשמחה גם כשיהודי עושה שמחה הוא מחתן את בנו והוא שמח מאוד יכול להיות באמצע כל מיני צער גם את השמחה צריך לעשות בשמחה וגם את האהבה ואת העירה אנחנו עושים באהבה וירה ורוצים לקשר אותם להשם ולא רק להתענג אליהם וזו מעלתם ‏Ja.