0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף פא | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
440 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ערב טוב רבויסגנרב
פיסח הכושר ושמח רבויסמ
אנחנו בדף פ עמד א בן אדם נדב טוידו ואחר
כך הוא עשה והוא אמר שהשני מספר ש יהיה
במקום מספר אחד
וזה התערבב
ואחד מת
הוא נשאר מאחד אומר חיה אין מה לעשות אין
פתרון
כי המצר והלחמים ה-40 לחמים שהוא מביא
הוא לא יכול להביא ביחד מתמורו כי תמורו
זה אסור ואם זה טוידו ואתה לא מביא לחם אז
זה בעיה אז אתה לא אתה לא יודע מה לעשות
אם זה טוידו אז חייב לחם אבל אתה לא יכול
להביא לחם כי אולי זה תמורה ולהביא את
הטוידו בלי לחם זה בעיה. רק להראות את
הסרטון עוד פעם כי זה היה סרטון אדיר.
[מוזיקה]
טוידו ותמורה אז טוידו
תמורו טוידו טוידו תמורו אז מה עושה? אז
אתמול או בוא נגיד לפני כמה שעות ראינו
ארבע ניסיונות לפתרון והיום נראה עוד ארבע
כן עוד ארבע
אנחנו עוזים בדף פא עמד א שש שורות מלמעלה
רבי לא חולש רבי נהיה מאוד חלש או לגבי
הביי ורבונון מה קורה שהביי ורבונון
מתיישבים ליד החולה וספקמר ומדברים בלימוד
הם איסו לדרבינו דוכס סזור קודש יש לנו
פתרון
זה בעצם המשך לפתרון שראינו בשיעור שעבר
בדף פ
הפתרון היה אז
תביא שתי לחמים אה שתי לחמים תביא 40
לחמים
ביחד עם ה הבעייתי בוא נקרא לזה הבעייתי
אם זה תמורו שזה יצא לחולן אם זה טוידור
אז הלחמים הולכים על התוידו מצוין מה
הבעיה תעשה תנאי במקרה שהבהמה הזאת היא לא
טוידה אמיתית רק תמורה אז אז אז אז החלות
האלה הם לא חלות של טויד הם יהיו חלות של
חולין של ויזנץ רגיל תאכל אותם בבית
אומרת הגמורה שמה שאי אפשר להגיד כזה דבר
למה כי הבאת חולן לעזור אומרת הגמרא ויש
לי פתרון לפי רבי יויכנון הרי אתה יכול
להביא את הלחמים
מה קורה הלחמים שאתה מייחד אותם לטוידור
הם קדושים בקדושס דומן אתה רוצה להוסיף
קדוש הגוף איך העידי ש אתה שוחט את את
התוידה
אז היה לנו מחלוקת האם הם צריכים להיות
בתוך האזור או אפילו מחוץ לאזור לפי רבי
יוכלן ההחלות האלה יכולים להיות בוא נראה
לכם עוד פעם עם הלייזר
זה יכול להיות אפילו מאחורי הקו הזה זה
סליחה כאן זה האזור מאחורי זה איזסנושם
עזבו זה זה גם הוא אומר זה יכול להיות גם
כאן בתוך זסנושם זה יכול להיות כאן
אז זה פותר את הבעיה כי מה היה הבעיה
מקודם שהלחם בתוך האזורו וזה חולים ואסור
להכניס חולים לאזורו לא זה לא בתוך האזור
זה מחוץ לאזור
בפנים
וכמיסו לדבר יוכננו אם אתה סובה כמו רבי
יוחנן מחוץ לחומס הזוהר הקודש
הלכמימים קדושים אפילו שבחוץ לעזור לסי
לחם ולא מחוץו ולמו שיביא את הלחם וישים
את זה מחוץ לאזור לא לתוך האזור ואז אתה
חוסך את הבעיה שאין לך כולם באזור ואז הוא
יגיד דקמו טוידו אם הבלגניסט הזה הוא באמת
טוידו
או לחמו אז לחכמים מאלה זה בשביל התוידו
מצוין והיא לא אוהבים זה תמורו ולא טוידו
ליכול ואז אז הלחמים הולכים לחולן
ולא הבאת חולן לתוך הזור אומרת הגמורה
משום דיק ארבע להוניף כי יש מתוך 40 לחמים
חייבים לתת ארבע בתוך בתור תרומור לכהן
וחייבים להגביע אותם לעשות הנופר ואיפה
תעשה את זה איך לבד למינו הברועים תעשה את
זה מחוץ זורו לפני השם כסף כתוב שצריכים
להגביע את החלות הנה תנו פה
איפה הוא עומד? הוא עומד מול היכול לפני
השם שהוא יכול לראות את קודש הקדושים גבוה
ואם הוא יעשה את זה מחוץ לעזור או כמה
ירכול לעזור א סליחה אם הוא עושה את זה
בחוץ יש לך בעיה
שזה לא לפני השם ואם הוא עושה את זה בפנים
גבוהי אז יש לך בעיה אחרת כלומר יכול
לעזור לחמים יכולים להיות שהם חולין
יכולים שהם לא חולין אבל על הצד שזה חולין
אז נכנס לחולין הזו כך לא יהיה אפשר אז זה
לא רעיון טוב
עכשיו רעיון שישי מה רב שיש ברי הנה שיש
ברי דרב לדחיסקיות קודש זה גם היה עשויה
שראינו אתמול שמה בן אדם הוא מחמיר גדול
חזנישניק הוא מביא 80 חלות במקום 40 האם
הוא עושה דבר טוב או לא אז יש מחלוקת יכול
להיות שכלום שום דבר לא נעשה קודש ויש
חיסקיה שאומר לא 40 מתוך ה-80 הם קודש או
אז אם ככה יש לי רעיון נשית הסוד דור אמר
קודש בטיר שמונים שרם כן קדושים לי זה
בהמה וליז שמונה באדו ולמה
שיביא
עוד בהמה הנה
זה הספק שלנו וזה כאן הבהימה השנייה ואז
הוא מביא לחמים
לא סתם לחמים 80 לחמים
ליז וליזה שמו בעדו ולמה ואז הוא יגיד איך
דקותה
אם הראשון הבלאגניסט הוא טויד אמיתי
אז השני הוא גם טוידו אז יש לך שתי טוידוז
ויש לך 80 לחמים מה אתה עושה עם 80 לחמים
תן 40 לזה ו40 לזה ומצוין 84 היא ההרך
תקיים אתמורי אבל אם הבלגניסט הוא בעצם
תמור הוא לא טוידו בכלל אז תשים אותו בצד
הו טוידו אז השני שקנית מספר אחד שאני
קורא לו השני
והולחמו
והשמו0 לחמים הולכים רק עם המספר אחד הזה.
איי אי אפשר להביא 80 לחמים לטויד אחד לא
חזקי אומר שאפשר 40 בתוך הנ מתקדשים ולקדש
לרב יותר שמונים אומרת הגמרא זהיתי למה
משום קומי מהבחי דרבואים מכיוון שעכשיו
אתה אומר ש
הוא בעצם צריך לאכול את ה-80 לחמים למה כי
אתה לא יודע מאיזה ה-40 הוליפה
מאיזה ה40 הם בתוך השמים
ואתה יודע שאתה לא יכול לעשות כזה דבר כי
אז אתה עושה את זה בעייתי לאכול הנה סתכלו
[מוזיקה]
อื
>> [מוזיקה]
[מוזיקה]
>> יתכן שלא יאחל כל השמוח חלות ואתה אתה
עושה איסור בזה אומר לרב שרב קאן עכשיו
עוד ניסיון שביעי
לדו
או רבי ויחנו אומר משהו חדש דבר מעניין
שמה אתה מפריש קורבן חטוס שהיא מעוברת
והיא ילדה רוצה בו מזכפר רוצה בבל המסקפר
אומר רבי יוכיחנון שהאמא והבלד הם שתי
דברים שונים אתה יכול להתכפר באמא אתה
יכול להתכפר בהבלד
אז אתם שואלים את עצמכם רגע ולד חטו שמיסו
ולד חטוס
היא אחד מהחמש חטו שצריכים למות זה אם היא
התאברה אחרי שהקדשת אותה אבל אם הקדשת
אותה תוך כדי שהיא מעוברת
אז זה בסדר אפשר להשתמש או באמא או בבלד
אם ככה או והגמור מבינה
יש תמיד את המושג בש"ס אובור ירך אמוי
עכשיו מה זה אומר
שהאם שאלה האם אנחנו מסתכלים על העובר כמו
שזה ממש ירך כמו חלק מהאמא
כאן רבי יוחנן לכאורה בסוף הסוגיה הוא
יגיד כן כאן בסוגיה הוא סובר שאובר לו ירך
אמו
היא לא חלק אם ככה אתה יכול להתכפר עם עם
האמא אתה יכול להתכפר עם הבלד או אז אם
ככה יש לי רעיון
שמה מה
לייבה מעוברס וימתן לו עד שתד אז תביא
בהמה מעוברת ותחכה עד שתלד וליס שמונה
בהדור ותביא רעיון דומה למה שאמר לנו
מקודם תביא 80 חלות ולמה והוא עושה תנאי
איך תקימתמורה
אם הוא הבלגניסט ההוא שנשאר מהמקרה הראשון
הוא בעצם
תמורו היא לא זה לא זה לא תודה אמיתי
הובלו לודו טוידים אז הבלד של החטו הבלד
הבלד של החדש הזה זה טוידו
ו שמו
ו זאת אומרת גם האמא וגם הבלד יהיו טוידו
ומה וה80 לחמים
גם 40 לאמא 40 לוד
ויקטוידו
ואם זה שנשאר מההתחלה מהסיפור של רבי חיש
מה קרה הוא הביא הוא הביא טוידו והביא עוד
אחד תמורה והם התבלבלו ואחד מת אבל אם זה
המיתי זה התוידו
הונה מטוידי אז גם רק האמא תהיה טוידו
והוא שמו לוקחים 40 חלות נותנים לה אמא 40
חלות לזה זה שנשאר ומה קורה והי להביז דדו
וה לד פשוט נשאר מויסה
או ומה שאמרנו בתחילת העמוד הזה המילים
הראשונות שרבי אמר לליבי זה המילים
האחרונות בעמוד בפ עמוד בז כי מדוני שאין
לו מרקוד אומר תשמע מה חסר לך מוח אין לך
מוח בראש די מפחיש אם תחיל למיסורס הרי
אסור להפרחיש תחילה למיסורס למסורס אז למה
כאן אתה מפריש תחילה למיסוריס
כאן אתה הרי מביא את הבלד הזה בתור מוס
התירוץ לא אתה אתה מביא את האמא והבלד
הוא מוויסר על ידי האמא
אומר לימן לימן לו דרבי יוחננו אומר רבי
יוחנן עם שירו משו מי אמר לך שרבי יוחנן
סובר אובר לוכחו זאת אומרת שההובר ואמא הם
שתי חלקים שונים אם אתה רוצה להשתמש בהובר
בתור טוידו אתה יכול אתה רוצה להשתמש באמא
בתור אתה יכול דילמו אולי הוא סובר לא
אולי הוא סובר אובור רחימות שהם חלק אחד
עם שיר שירו אין שיר אתה לא יכול סתם
להשאיר את הבלת בצד ולהגיד או אם אתה רוצה
לא זה חלק אחד רבי יוכנון ולמה רבי
יוחננון אומר שאתה יכול להשתמש בבלד דומר
עוד מסכב בשבח הקדש לא זה סיבה אחרת לא
בגלל שהוא שונה שהוא נפרד הוא ביחד מאמא
רק רבי יושן סובר שאפשר להשתמש
בשבח במה שנוצר על ידי הקורבן וזה אתה
יכול להשתמש גם כן
לכף הורה
אז שוב אז מה השאלה כאן בוא אנחנו עכשיו
בניסיון אחרון מספר שמונה מה הבעיה היה לך
שתי בהמות אחד הוא טויד אמיתי אחד הוא לא
אמיתי אחד הוא תמורות ויש לך לחמים ואתה
לא יודע מה לעשות לחמים האם
האם להביא את הלחמים ביחד עם הקורבן הזה
ואז אולי זה טוידו ביחד עם לחם מצד שני
אולי זה תמור אבל אתה לא יכול אז אומרת
הגמור ניסיון אחרון
רבינה קלה לדם הוריה רבין הלך למקום
שקוראים לזה דמוריה אומר לי רב דרב הונו
מדם לרבינו אז רב הונו מהמקום שקוראים לזה
מדם אמר לרבינה וליסבה בהמו ולמה
שבן אדם יביא בהימה ויגיד אני לוקח על
עצמי טוידו הרי אולי טוידו אני רוצה להביא
טוידו
עכשיו זה לא קשור הבהמה הזאת זה סתם כללי
זה נדר זה לא נדר זו הוא אמר כללי אני
רוצה להביא את
וליס
שמונים וליס בהמה הכידו
אז ממילא הוא מביא עוד בהמה
הרי לא תדעו אז הוא מביא בהמה ולאיזה בהמה
אחי וליזה שמונה בדור והוא מביא 80 חלות
ולאמר ואז הוא אומר סליחה אי הימותמורי
אם זה מספר שתיים שהוא מה מה מה המקור מה
הבעיה
אם הוא תמורו הנתר דתויד הזה אז השניים
שהבאתי עכשיו הרי תוידו פלוס אני מביא עוד
אחד השניים יש לי עוד שתיים
אז הם ודאי טוידוס שתי טוידוס והו שמו טרב
היו אז יש לי 80 חלות לשתי הטוידוס החדשים
סך הכל שלוש בהמות
יחדקטוידו
אבל אם המקורים מספר שתיים הוא טוידו אז
השתיים שהבאתי לא שתיהם טוידו אז אחד הוא
טוידו והשני הוא אחרא לטוידו גם טוידונה
טוידו שמואל וידור טבל החיוס והשלישי הוא
החיוס אז הראשון המקורי הוא טוידו השני
הוא טוידו והשלישי זה החיוס לטוידו והש
חלות 40 הולכים למקורי 40 הולכים לראשון
והחיוס לא צריך חלות
אומר אומר תשר לאדושל
כדאי לא לידור הנה
5 מיליון דולר ללי
עדיף לא לדאוג וא אמריס ליקו ולינדו
בתחילו ואתה אומר אתה נותן לו עצה טובה
לעשות נדר לא עושים כזה דבר זת דילג משנה
הרי תודו אם בן אדם אומר שאני מביא טוידו
והוא לא מדבר על הלחם הנה יש את הבהמה ויש
את הלחם הוא רק אומר הרי אולי תוידו אני
מביא קורבן אז ודאי שהוא מתכוון גם ללחם
[כחכוח] יוי ולחמו מן החולין הוא צריך
לשלם מחולין ולא ממיסר שיני או מה זה מיסר
שיני
>> לאחר שהופרשו תרומה גדולה ומעשה ראשון
וקחים 10% מהיבול שנותעו. זהו המעסר השני.
אלו פירות קדושים שחובה לעלות ולאכול אותם
בירושלים בטהרה. אך אם החקלאי גר רחוק
וקשה לו לשת את כל הפירות לירושלים, ההלכה
מאפשרת לו לפדות [מוזיקה] אותם. כך הוא
מעביד את הקדושה מהפירות אל הכסף.
חשוב לזכור, כאשר אדם פודע את פירות המעסר
של עצמו, הוא חייב להוסיף חומש מכספו.
עם הכסף שספג את הקדושה הוא עולה
לירושלים. שם הוא קונה בכסף פירות חדשים
או מאכלים אחרים והקדושה [מוזיקה] עוברת
מהמטבעות אל הפירות שנקנו.
וכעת משירושלים
הוא אוכל את פירות המעשר השני בטהרה,
בקדושה ובשמחה.
>> אז אומרת הגמורת דף פא עמוד בז למעלה. בן
אדם אומר טוידו אולי מנחולן אני רוצה
להביא את הטוידו את הקורבן מכסף פרטי
ולחמו מן המייסר אבל הלחם אני רוצה להשתמש
במיסר שיני עכשיו מה קרה ברגע שהוא אומר
שהוא רוצה להביא את הטוידו מכולן אז הוא
מתחייב בטוידו זה מחייב אותו גם בלחם כי
שאתה מביא טוידה אתה מביא לחם אתה לא יכול
לקנות לחם אתה לא יכול לקנות שום דבר שיש
לך רחוב ממיזשהיני מיזשהיני זה לפירות
לאוכל רגיל לא למשהו שיש לך חוב ולכן
מכיוון שיש לך את החוב על הלחם אסור לך
לקנות את החוב הזה ממיזר שני
אז שוב עוד
קונה את את ה את הטוידו ואת הלחם מחולין
מה הוא אומר הוא עושה תנאי הוא אומר טוידו
מן המיסר ולחמנן החולין לא אני רק קונה את
הבהימה הזאת אם אני יכול להשתמש בכסף של
מייסר שני ואת ואת הלחם אני אקנה מפרטי
יובי ולח מנס יובי אז הוא יקנה את הבהמה
עם כסף של מייסר ואת הלחם מכסף רגיל
ולחמנ מייסר מה הוא אומר אני רוצה לקנות
את שניהם ממיסר שני ככה הוא מתנה יובי
שיביא ממיסר שני האם הוא יכול להביא את זה
מכסף פרטי כתוב במשנה יובי הגמרא תגיד שכן
גם ממיסרשני ודאי שהוא יכול לקנות
בכסף פרטי
אומרת המשנה וליו מחיתי מזושני אלו ממוס
מזש אבל אסור לו
לקנות את הלחם
אסור לו לעשות לחם של ה של התוידו מחיטים
של מזר שני זאת אומרת הוא יש לו שדה ויש
לו חיטה וחלק מהחיטה זה מסני הוא לא יכול
לעשות את הלחם הזה
אלא ממוסמס השני אם הוא קונה את החיטה
בכסף שלומשני והוא אומר שאני קונה את זה
לשם החלות של התוידו אז את זה הוא יכול
לעשות
אומר אבונו הו מרלי לחמודו
מיוידו ולחמו
אם בן אדם יכול להיות שאני בלבלתי את זה
בתוך ה שאמרתי את זה בתחילת המשנה אז
תשכרו מה שאמרתי בתחילת המשנה אבל כאן
כתוב את ההלוך שבן אדם אומר אומר אני מביא
לך מטוידר
אני מביא אני רוצה להביא לחמים
לא הזכיר מילה על קורבן טוידו אבל זה כולל
קורבן טוידו למה
הרי אליך מטוידו מי טוידו ולחמו הוא חייב
להביא גם את הקורבן עוד 500 דולר למה מדה
גבר דלחם בלאק כל אחד יודע יודע כל ברדס
יודע שאי אפשר להביא לחם אי אפשר להביא
לבית המקדוש 40 לחמים והתויד ולח מקומ הבן
אדם הזה באמת מה שהוא אמר מה שהוא תכוון
להגיד זה שהוא יביא גם טוידו אה והי לגמר
לך מטוידו למה הוא רקמר את המילים לך
מטוידו סוב מילסד הוא אומר את הסוף המשפט
בעצם הוא משפט שלם הוא אמר אני רוצה להביא
קורבן טוידו ולחם אבל הוא מה שיצא לו מהפה
זה הלחם
זה נען בוא נראה אם זה מתאים למשנה כתוב
במשנה תודה מנמיס לך ממנה חולין בן אדם
אמר שתי משפטים אני רוצה להביא את הבהימה
ממיסר שני זה המון כסף זה 500 דולר אז אני
יש לי כאן כסף של מיסר שני בוא נקנה ולך
ממנהח את הלחם קצת אנג'ל זה בסדר אני יכול
זה כבר אני יכול לסתדר
אני אשלם מהכיס שלי יובי כמו שנדר מצוין
שיביא את הקורבן מהמזר שני ואת הלחם
מהכסף כי שלו ש הגמור כמחולי
אם אנחנו אומרים שהמשפט האחרון שהוא אמר
זה מה שהוא הולך זה כאילו זה הוא רק אמר
את המשפט אז הוא גמר את המשפט מן החולין
שהכל יהיה חולין למה שהוא שתמש שני אומרת
הגמור זה צריכים להבין את הקושיה הזאת אבל
שניסום דקדומר טוידו מן המיס ברגע שבן אדם
הגמרא אומרת דבר מעניין ברגע שבן אדם אומר
שאני רוצה להביא טוידו
מהמייסר אז זהו אז הוא התחייב אז למה הוא
התחייב גם בלחם אז למה הוא מוסיף את המילה
לחם זה כאילו שהוא מביא הוא הוא פותר את
עצמו מאיזה חוב שיש לו אחרי זה הוא לא היה
צריך להגיד לחם זה כמו שהוא פותר את החבר
שלו מהחוב של הלחם החבר שלו נדב טוידו
והוא אומר אתה יודע מה הלחם עליי אז הוא
מביא לחם
אבל הוא מביא לחם מהכסף הפרטי שלו
לא ממיסר שיני אז גם כאן שבן אדם קומר
אליי לחם לפתור תדפלוני הוא בעצם פותר את
עצמו הוא לא יכול להשתמש במסר שני
שואלת הגמור רשדקטוני טדח ולך ממנה מיסר
יובי ולך ממנה חולי כשבן אדם אומר
כתוב ברשע
הוא אומר אני רוצה להביא טוידו מנחול אבל
הלחם אני רוצה להביא ממסני כתוב יוח
מנחולים רגע למה אתה לא מפריד למה אתה לא
אומר שזה כאילו שהוא רוצה להביא את הטוידו
לפתור את הטוידו שהחיוב שלו היה על הלחם
כמו שמקודם אמרנו החיוב היה על הטוידו אז
עכשיו אני צריך לפתור את את הלחמים אני
חייב להביא להוסיף את הלחמים לפתור את
עצמי אז בוא נגיד את הפוך במקרה הפוך הוא
הבטיח את הלחם עכשיו צריך לפתור את עצמו
מהמייסר מהטוידו הוא צריך להביא קורבן
לפתור את הלחם שהגמרא תגיד זה לא עובד לחם
זה בטל לקורבן הקורבן לא בטל ללחם
משהו כזה אונמינס קו מר אלי טוידו לפתר
לחם של פלויני בוא נגיד
שהוא תכוון להביא את הלחם במיסר שמה הוא
אומר טוידו
מן החולי ולחמו מן המיסר
יובי מה לוכש יביא את שניהם מן החולה למה
אוכנס כרול טויד
של פלגשת
ביש לכם טויד אוסי לך אחי שאתה מביא טוידו
אתה מתחייב לעצמך טוידו אז אתה יכול לפתור
אז אתה פותר את עצמך בלחם אבל טוידו ב את
הלחם יאסור אף אחד לא פותר את עצמו
לא לא
משלים את ה את ההתחייבות שלו
של לחם עם קורבן זה הפוך אתה מבין בקורבן
אתה משלים את ההתחייבות שלך עם לחם
טוב שמע אז מה היה לנו את רב הונה רב הונה
אומר שאם אחד אומר הרי אולי לחם של טוידו
אז הוא חייב גם להביא את הקורבן את התוידו
בעצמו אז הגמור שואלת שאלה אומר הרי אולי
טוידו בלוי לחם בן אדם אומר מפורש שאני
רוצה להביא טוידו בלי לחם וזבח בלוי
נסוכים ואני רוצה להביא למשל קור בן שלומי
בלי היין כוי ונוי
טוידו ולחמו
אז מכריחים אותו להביא גם את ה
את הלחם אפילו שהוא אמר שאני לא רוצה
להביא לחם מכריחים אותו להביא לחם ומכירים
אותו להביא את היין ביחד מהזרח אז גמור
מדייק תימדו אומר
שהוא אמר טוידו והוא לא אומר לחם
אבל לא יאמר טוידו לאי הנה
המקרה של רב הונה שמע הוא אמר
אני רוצה להביא לחם טוידו
אז הוא חייב להביא גם את הקורבן אז הגמרא
אומרת זה דווקא בגלל שהוא אמר דרך אחד הוא
אמר שאני מביא טוידו בלי להגיד לחם אז
אנחנו מכירים אותו להביא את הלחם אבל מה
קרה עם הפוך הוא אמר לחם
לא מכריחים אותו להביא את הטוידו אחרת זה
היה צריך להיות אחד מהמקרים כאן
לא הוא הדין אומרת הגמור לא זה לא דיוק
טוב הוא הדין גבד לא יום טוידו זה לא נכון
גם אם בן אדם אומר אני מביא לחם מכריחים
אותו להביא את הטוידו כמו שאם בן אדם אומר
אני מביא טוידו מכים אותו להביא לחם אז גם
הוא אומר לחם מכים אותו להביא טוידו אז
למה זה לא כתוב כאן כי זה לא מתאים למשפט
השני המשפט השני זה אם אחד אומר שאני מביא
שלומם והוא בלי יין אז מכריחים אותו להביא
את היין אבל אתה לא יכול להגיד אם בן אדם
אמר אני רוצה להביא יין בלי שלומים אז בכ
לא כי לפעמים בן אדם רוצה להביא יין והוא
לא חייב להביא קורבן עם זה. זה הולך לבד.
יין הולך לבד. ממילא זה לא מתאים למשפט
השני. אם זה לא מתאים למשפט השני אז גם
המשפט הראשון שבן אדם אומר טוידו בלי לחם
נשאיר את זה כדי שזה יתאים למשפט השני.
אבל נכון אפשר להפוך את המשפט הזה ולהגיד
אם בן אדם אמר אני רוצה להביא לחם
בלי טוידו אז מכריחים אותו להביא. זאת
אומרת הסיפור [כחכוח] שלנו סליחה בן אדם
אומר אני רוצה להביא כן לחם
בלי טוידו אז אז הוא חייב להביא טוידו
הוא דינג אמר טוידו למסנ זב נסוכים את
המשפט הזה אי אפשר להחליף דניסוך
זבח אי אפשר להגיד שבן אדם אמר שאני רוצה
להביא ניסוח בליזרח למה כי אפשר להביא
ניסוח בלי זר תוננה מתויד אז לכן גם
כשאנחנו אומרים טוידו
זה באותו צורה
שואלת הגמורה, רגע, אם בן אדם אומר, אני
רוצה להביא טוידו בלי לחם, אומר, הוא
מפורש, אז בעצם הוא מפרש את מה שהוא אומר,
יש לו פתח לחרטה. זאת אומרת, הוא מסביר את
המילים שלו בצורה מאוד ברורה. אני לא רוצה
לחם אמ נדר פסח אוי, הוא מסביר את הנדר
שלו, הנדר שלו זה אני רוצה להביא טוידו
אבל בלי לחם. זאת אומרת אני לא רוצה להביא
טוידו בכלל. פסקומני
זה המחלוקת המפורסמת ושמה היא דמרי תפוס
לא של ראשון כשבן אדם אומר משפט ובאותו
משפט הוא סותר את עצמו תחילת המשפט הוא
אומר אני רוצה להביא טוידו אז הוא רוצה
להביא טוידו מצוין
תוך כדי המשפט הוא אומר אבל בלי לחם זה
אומר שהוא אומר אני לא רוצה להביא טוידו
כי הרי טוידו בא עם לחם עכשיו הוא סוד
עכשיו איך אנחנו על מה אנחנו מסתכלים על
המשפט החלק הראשון של המשפט או החלק השני
של המשפט לפי בשם אנחנו הולכים לפי החלק
הראשון ומה הוא אומר אני רוצה להביא טוידו
זהו אז אנחנו מכריחים אותו להביא את הלחם
[נחירות בוז] וסנן מה שדומה הריני נוזר מן
הגרוויגרויס ומן הדוילו
להזכיר לכם מה זה דולילו מה זה גרוויגוס
לוקח תינים
ומייבש אותם שם אותם בתוך כזה זה ולוחץ
עכשיו יש לו עיגול לדויל לו אם אנחנו
היינו מורידים זה היה נראה ככה עגול
גולדק של גולדק אז בן אדם ש אומר אני רוצה
להיות נוזר עכשיו נוזיר זה בן אדם שהוא לא
שותה יין לא אוכל ענבים
אז מה הוא מכניס כאן תאנים מה מה הקשר
לגרווי גרויס
אז אולי אפשר לשבור את המילים שלו לפי בשב
שוברים את את המילים שלו הרי נוזיר תעצור
בן הגרוג זה שם שטויות שהוא אומר דסנן הרי
נוז בן הגרוזו בשמרים נוזר זה עובד וביס
אין לי לא עזר זה לא עובד
רבי נמ אפילו תמיסל
או אז לפי בשמה כאילו חותכים את הדיבור
שלו רבי חמ אפילו תמ בס זה יכול להיות גם
לפי בס שאנחנו הולכים לפי הלשון האחרון
שלו אבל באוי הוא מפרש את הדיבור שלו
באימר אילויס יודע שנו ידי כך בן אדם אומר
אני אמרתי שאני רוצה להביא טוידו בלי לחם
לא ידעתי שאי אפשר לעשות כזה דבר חשבתי
שאני יכול לעשות כזה דבר אם הייתי יודע
שאסור להגיד בלי לחם אז הייתי נודף גם את
הלחם לא הייתי נוד ככה לכך
נו אז אם הוא רוצה להביא את הלחם אז מה
הכוונה הוא מה קיפן אז למה צריכים לכפוט
אותו להביא לחם הוא עכשיו אמר הנה אני
מוכן להביא לחם תקבו יה עוד הרבה אה יצר
שלו תפס אותו עוד פעם בהתחלה הוא לא ידע
אחר כך שהוא ידע הוא אמר אני אביא לך אחר
כך הוא גילה כמה לחם עולה אז הוא אומר אני
לא רוצה לחם טוב שמע עוד פעם מה השאלה רב
הונה אומר שבן אדם אומר
הרי אולי לך מטוידו אני רק רוצה להביא
לחמים של טוידו אנחנו מוסיפים גם את הבהמה
הוא חייב גם להביא את הטוידו
תשמע הו מראה לו טוידו בלוי לחם בזבר בלא
נוסם ואמרו לו יובי טוידו ולחמה בזב נוסם
או אבל כאן אי אפשר להגיד שהוא מפרש את מה
שהוא אומר כי כאן הוא אומר מפורש אם הייתי
יודע כמה יקר עליכם לא הייתי מביא בכלל
לחם אומר אילד שכן לאיסד לא הייתי נוד
מותר בכלל לא ידעתי שיש 40 לחמים חשבתי
שאני מביא קורבן הנה יש לי איזה כבס בבית
אני מביא אותו עוד 40 נחמים אתם יודעים
כמה עולה 40 נחמים בפרט מכירים של היום
מצות של היום זה נויר 30 מצות צריכים
להביא
כוי ונויסוי ואומרים לוי שמויר ושמעת
שהגמרא תסביר עוד שנייה מה זה שומר ושמעת
זה הכוונה אתה חייב לעשות את זה אבל כן
מכריכים אותו אפילו שהוא אומר מפורש אני
לא לא הייתי אם הייתי יודע לא הייתי מביא
אומרים לו לך תביא אז מי שלומר חזקיה לפי
חזקיה שאומר שאנחנו הולכים לפי בשמאי
שבשמי אומרים אנחנו תופסים את הלשון
הראשון והלשון הראשון שלא היה הרי אני
מביא טוידו אז מה שהוא אמר אני לא רוצה
להביא לחם טוב badד הוא חייב להביא את
הלחם אבל אל ר לרבי ריחנון שרבי ריחנון
אומר שהכוונה כאן במקרה שהוא מפרש את עצמו
ואומר אם הייתי יודע שאני צריך להביא לחם
הייתי מביא לחם אבל כאן הוא אומר מפורש אם
הייתי יודע שאני צריך להביא לחם אני לא
הייתי מביא לחם אז למה מכריכים אותו כאשר
אומר רבי יוחנן רבי יוחנן יכול להסביר
הובד משמה היא נכון אני דיברתי לפי בית
סילרל אבל כאן זה ודאי הולך לפי בית שמר
שמה שתופסים את הלשון הראשון שלו אבל
עכשיו צריכים להסביר רק מה היא שמויר
ושומעתו מה הכוונה שומר ושומתו אומר הבי
שמור הכוונה לקורבן עצמו הובי טוידו
ושומעת הכוונה ללחם הובי לך אתה חייב
להביא גם את הקורבן גם את הלך רוב אמר שמו
רבתידובלחמ המילה שמי בעצמו זה גם הקורבן
גם עליכם ושומטו ומה הכוונה בשומתו שלא
תרוגלסוזכן
אל תביא טוידו בלי לחם זה בעייתי מאוד
שאתה אומר שאני אתה רוצה להביא טוידו בלי
לחם זה בעייתי ואז נכריח אותך ולא נכך אז
אל תעשה אל תעשה כזה דבר
עוד סוגיה כמו שאמרנו הסברנו את זה במשנה
אז זה מאוד פשוט. שורה אחת טוידי היא
ולחמו המייסר
א טוידו היא ולחמו מן המיסר. בן אדם אומר
אני רוצה להביא גם את הקורבן וגם את הלחם
מהמיסר יובי שיביא. שת הגמור יובי מה הוא
רק יכול להביא את זה ממיסר שיני לא השג
למיזר מה שהוא לא יביא אם הוא רוצה להביא
מהכסף שלו הוא לא יכול לך רב חיזמרי רוצה
מי לא ירוצץ לא יובי הכוונה זה שאם בן אדם
יתנה שהוא רוצה להביא טוידו ולחם מהמיסר
שיני הוא יכול להביא את זה גם מהמייסר שני
ודאי שהוא יכול להביא את זה מהכי שלו אבל
גם מהמיסר שני בגלל שהוא תנה ולבחית מיזר
שני אלאס מי שני את הלחם אתה לא מביא
מחיטה שאתה גידלת בעצמך והבאת את זה בתור
מזר שני אבל כן מכסף של מזר שני רב נחמן
ורב חיס דמיו לאישנו למחיט מזשני אבל
מחיתוךס ממוז מזשני יובי אם אתה קונה יש
לך יש לך כסף של מיזשהני מה זה כסף של
מזשני שהיה לך פירות כמו שראינו בסרטון
היה לך פירות
ופדית את הפירות לתוך כסף ואת הכסף הזה
שחפת לירושלים ם הכסף הזה זה קנית החיטים.
מהחיטים האלה אתה יכול
להפות לחמים לטוידו בתנאי שקנית את זה
בשביל הלחמים. אבל אם למשל קנית את זה
כדי לעשות עוגה
אז זה שאלה כן האם אתה יכול להחליף את זה
ל טוידו
יוסף קמי דרבזר ויוזב קמה לא ישנו אלא
מחיטים מיס שני אם היה לך ממש חיטים חיטים
לא כסף חיטים אז אסור לך לעשות לחמים מזה
אבל מחמלקוזמס
שניבי כמו שאמר לו לפני שנייה זה אתה יכול
אומר לי רבי את אומר כן אני אומר אפילו
מכיתם לקוריס במיסני לא יובי אני חולק
עליך שאפילו אם לקחת כסף של מייסשני הכסף
הזה קנית חיטים אסור לך אסור לך לאפות
א לחם שמס
והוא אומר ואם אותם דידדי ואם אתם מדידוך
בוא אני אסביר לך מה הספור שלי ואם
אתמדידוך וגם אני אסביר מאיפה אתה קיבלת
את הספור שלך שמה האם אפשר לקחת כסף שמסני
ולקנות מזה חיתים סתם
חיטה למשל לעשות עוגה אחר כך אתה מחליף את
זה ואתה אומר לא אני לא רוצה לעשות מזה
עוגה אני רוצה לקשות לחמים של מזרש
אם אתם ידוך בוא נתחיל קודם אני אסביר את
אותך
תוידומך קוילף אצלו משלומי הרי מאיפה
אנחנו לומדים
את כל המושג של טוידו
איפה יש לנו פסוק שאומר ובשר זבח תוידה
שלמה ואם מתים ידידדך אם אתם יידדך
משלומ כתוב בפסוק טוידה שלמוב זה הולך
ביחד גם שלום טו זה סוג של שלומ
ושלומים שלום שומר אתה יכול לקנות שלומים
בכסף שמסר שני איך אני יודע כי כתוב שום
שום זה גזרשום
ומינו ואז אני ממשיך הלאה ואני שם אני
לומד מה שלומם אין גוף המייסר כמו ששלומים
הגוף שלו זה לא מייסר
שמה הוא קנה את ה את הטוידו מהכסף
ואני חידק במיס שני נמגובמיזר הנה מצוין
אז אתה רואה שאתה יכול לקנות חיטה בכסף של
אם אתה מדידי ואז אני אסביר לך למה אני
אומר שאתה לא יכול לקנות את החיטה מכסף
שמז שני אני מתחיל בדיוק כמו שאתה התחלת
אני מסיים קצת שונה טויד אומר חוקו
יאלפינו לא משלומי אני לא תויד משלומי כי
כתוב בפסק תויד שלמה הוא שלומ של ממיסר ו
אני ממשיך אותו גזרשום שאתה היה לך ממיסר
מהשלומים אין מן מייסר הרי שלומם זה בשר
זה לא פרי אב טוידו מןמיסר אז גם טוידו לא
יכול להיות
הוא הוא לא הוא לא פרי הוא כמו שלומים הוא
הוא בשר פוגחיטים במסד דמיסנינו
או
ואבל חיטה זה בא להוציא את החיטה שאתה
קונה בכסף של משרני
שזה כן מין של מייסר רבו יסאי שיהיה לכם
חג כשר ושמח ‏Ja