האם מותר בשבת להניח מגבת על מכסה של סיר שעומד על האש? הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] בשיעור הקודם עסקנו בדין המנה בשבת ולמדנו שיש שני אופנים בהטמנת מנה בדבר שמוסיף הבל זאת אומרת שממי בדבר שגורם שיתווסף חום בתבשיל שמון בתוכו והתמנה בדבר שאינו מוסיף הבל זאת אומרת שהתמנה נעשת בדבר שרק שומר על החום של התבשיל שתמו בתוכו שלא יתקרר אבל אין לו יכולת לחמם את התבשיל יותר מהחום שהוא שהיה בו לפני התמנה למדנו שהתמנה בדבר שמוסיף הבל אסורה לגמרי אפילו בערב שבת וזה בגלל שחז חששו שאדם יתמ את הסיר בתוך רמץ שזה אפר שיש בו גחלים והוא יחטא בשבת בגחלים שברמת כדי להגדיל את האש בגחלים ולהוסיף חום במאכל לכן חזל אסרו באופן גורף להטמין בכל דבר שמוסיף הבל אפילו בערב שבת אסור להטמין בגלל החשש שמה יחתה אבל לגבי התמנה בדבר שיכול רק לשמור על החום שבין כך קיים במאכל ההוא לא יכול להוסיף בו הבל וחום נוסף שבדבר כזה לא שייך חשש שמו יכת למדנו שיש הבדל בין אם ההטמנה נעשתה בערב שבת או שהיא נעשית בשבת עצמה שבשבת עצמה אסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בערב שבת מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל דוגמה מעשיית בימינו שמיכות קריות או בגדים נחשבים מצד עצמם לדבר שאינו מוסיף הבל כי כאשר הסיר לא עומד על האש ועוטפים אותו בשמיכות או בבגדים ההטמנה רק שומרת על החום שבו ולא מוסיפה בו חום נוסף אבל כאשר הסיר עומד על האש התמנה של הסיר בבגדים או בסמיכות גורמת שהתבשיל יגיע לרמת חום גבוהה יותר מאשר אם הוא לא היה עטוף בבגדים לכן הטיפה של הסיר בבגדים כאשר הוא עומד על האש נחשבת התמנה בדבר שמוסיף הבל לכן למעשה כאשר הסיר לא עומד על האש מותר לעטוף את הסיר בערב שבת במגבת או בשמיכה כי התמנה בערב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל מותרת ובשבת עצמה אסור לעטוף במגבת אפילו סיר שלא עומד על האש כי בשבת עצמה אסור להטמין גם בדבר שאינו מוסיף הבל זה במקרה שהסיר לא עומד על האש שעל כל פנים בערב שבת מותר לעטוף אותו בבגדים אבל כאשר הסיר עומד על האש אסור לעטוף אותו בבגדים אפילו בערב שבת כי התמנה של הסיר בבגדים כאשר הוא עומד על האש היא התמנה בדבר שמוסיף הבל והתמנה בדבר שמוסיף הבל אסורה לגמרי אפילו בערב שבת בהמשך השיעור נדבר בעזרת השם על צורת התמנה שנאסרה איזה התמנה נאסרה בכלל האם הכוונה להטמנה של הדפנות של ה לצדדים של הסיר או שהכוונה לחלק העליון של הסיר אולי התמנה שנאסרה היא דווקא כאשר אדם עוטף את הסיר כולו גם בצדדים וגם על גביו ואם חלק מהסיר נשאר גלוי מותר להטמין מותר להטמין אותו גם אם הוא עומד על האש אז נדבר על זה בעזרת השם בהמשך השיעור למה באמת אסור להטמין בשבת עצמה בדבר שאינו מוסיף הבל איזה חשש יכול להיות בזה מילא לגבי דבר שמוסיף הבל אמרנו דיברנו על זה בהרחבה בשיעור הקודם אמרנו שהחשש הוא שאדם יטמין את הסיר בתוך רמץ שזה אפר שיש בו גחלים והוא יבוא לחטות בגחלים שברמת כדי להגדיל את החום אבל בדבר שאינו מוסיף הבל הרי לא שיה חיטוי אז למה אסור להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל ואסור לטוף בשמיכות בשבת עצמה סיר שלא עומד על האש איזה חשש יכול להיות בזה דבר נוסף שצריך להסביר אם גם בדבר שאינו מוסיף הבל יש חשש שיעשה מעשה איסור אז למה בערב שבת כן מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל ולעומת זה בדבר שמוסיף הבל אסור להטמין אפילו בערב שבת אז אדמור הזקן בסימן רנז סעיף ביז מביא שהחשש בדבר שאינו מוסיף הבל הוא גזירה שמה ימצא כדירה צוננת כשיבוא לסלקה מהקיר ולהטמין בדבר שאינו מוסיף הבל וישכח שהוא שבת וייתכן על גבי האור ויתחייב משום מבשל ולא אומרים שאין בישול בדבר שהוא מבושל כבר אף שנצטער כך חוששים שמה יחתה בגחלים להרתחה ויתחייב משום מבהיר זאת אומרת החשש בהטמנת בדבר שאינו מוסיף הבל הוא שכאשר האדם יקח את הסיר בשבת כדי להטמין אותו בשמיכות הוא ישים לב שהתבשיל לא מספיק חם כך שהתמנה לא תועי לו הרבה על מה היא תשמור היא תשמור על חום שהוא כמעט שהוא במעלות מאוד מאוד גבוהות והאדם עלול לשכוח שהיום שבת והוא ישים את הסיר על האש וירת אותו לפני התמנה או שהוא יחטא בגחלים כדי להרתיח את הסיר לפני התמנה לכן חזל אסרו להטמין בשבת עצמה אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל יוצא אם כן כך בדבר המוסיף הבל החשש הוא שהאדם יחטא בגחלים בשעה שהסיר עם האוכל כבר יהיה טמון כי כאשר ההטמנה הייתה ברמץ אפשר לחתות ברמץ עצמו בשעה שהסיר כבר תמונ בו אותו דבר כאשר הסיר עומד על גחלים והוא טמון בבגדים או בשמיכות החשש הוא שהאדם יחתה בגחלים בשעה שהשיר כבר עומד עליהם כיוון שהחשש בדבר המוסיף הבל מתייחס לזמן שהתבשיל כבר טמון לכן איסור התמנה בדבר שמוסיף הבל קיים גם בערב שבת ולא רק בשבת כי האיסור לא נובע מדבר שעלול לקרות בשעה שהאדם יעשה את פעולת התמנה שכאשר פעולת ה התמנה נעשית בערב שבת בשעה שהוא יעשה את פעולת התמנה אז יעשה איסור כי כאשר פעולת התמנה נעשית בערב שבת לא יכול להעשות שום איסור בפעולת התמנה אלא האיסור בדבר המוסיף הבל הוא מצא דבר שעלול לקרות אחר כך כאשר הדבר כבר יהיה טמון בשבת עצמה שהאדם יחתה בשבת עצמה בגחלים לכן אסור אפילו בערב שבת להתמיין בדבר שמוסיף הבל כי החשש הוא מאיסור שעלול לקרות אחר כך בשבת עצמה במהלך המצב שהגדירה כבר תמונה אבל בדבר שאינו מוסיף הבל החשש הוא לא ממה שעלול לקרות בשבת עצמה במהלך הזמן שהגדירה כבר תמונה כי בשעה שהגדירה כבר תמונה בדבר שאינו מוסיף הבל לא יכול לקרות שום איסור כי לא לא שייך חיטוי בדבר שלא מוסיף הבל אלא החשש בדבר שאינו מוסיף הבל הוא ב כלל מה שעלול לקרות בשעת מעשה ההטמנה עצמו שחוששים שבשעה שהוא יבוא להטמין את הקדירה הוא ישים לב שהגדרה לא מספיק חמה ואז הוא יניח אותה על האש כדי לחמם אותה יותר או שהוא יחתה בגחלים כדי להרתיח את האוכל שהוא יהיה חם מספיק בשעה שמתמידים אותו אז כיוון שהחשש בדבר שאינו מוסיף הבל ומצד דבר שעלול לקרות בשעת מעשה התמנה עצמו ללכן איסור התמנה בדבר שאינו סיף הבל קיים רק בשבת ולא בערב שבת כי בערב שבת לא שייך הרי שייעשה איסור בשעת מעשה התמנה עצמו כי בערב שבת מותר להרתיח את התבשיל לפני התמנה לסיום החלק הזה התמנה בדבר שמוסיף הבל אסורה אפילו בדבר שמצטבר לו זאת אומרת בדבר שהמשך הבישול שלו פוגע בו ולא מוסיף בו כלום גם בדבר כזה חוששים שמה יחתה בדבר שמוסיף הבל למה כי החום נוח לו יותר שאי מתקרר לא יאכל כלל כותב אדמור הזקן זאת אומרת שעדיף לאדם שהאוכל שלו יהיה חם גם אם המשך הבישול לא יוסיף בו כלום אלא יצמ אותו מאשר שהאוכל יתקרר כי אם האוכל יהיה קר הוא לא יוכל לאכול אותו בכלל לכן גם בתבשיל ש מצטמק ברלוי עדיין חוששים שמה יחתה ואסור להטמין אותו בדבר שמוסיף הבל למדנו אם כך שבערב שבת מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בשבת עצמה אסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל מהו הזמן הקובע מתי נקרא ערב שבת ומתי נקרא שבת לגבי התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל אז לפי מנהג חבד שלא מתפללים מירי ביום שישי מבעוד יום אלא רק בצת הכוכבים הזמן הקובע לגבי התמנה הוא לא שקיעת החמה אלא הזמן הקובע הוא צת הכוכבים כל עוד לא הגיע צת הכוכבים אפילו אם כבר היייתה השקיעה והגיע הזמן בין השמשות בין השמשות זה הזמן שבין השקיעה לצת הכוכבים אז אפילו אם הגיע זמן בין השמשות היייתה כבר השקיעה עדיין נחשב הזמן הזה של בין השמשות כמו ערב שבת לגבי המנה בדבר שאינו מוסיף הבל ומותר בזמן של בין השמשות להתמיין בדבר שאינו מוסיף הבל כך כותב אדמור הזקן בסימן רסא סעיף ב סעיף ג מה הסיבה לזה את הסיבה לזה כותב אדמור הזקן בסימן רנז סעיף ביז לפי שסתם כדירות עדיין רותחות הן בבין השמשות שסמוך לבין הש ששות מעבירים מעל גבי האור ואין לחוש שמה ניצנה וירת כנה זאת אומרת בדרך כלל הסירים עם האוכל עומדים על האש עד קרוב לכניסת השבת כך שבבי השמשות האוכל עדיין מספיק חם ובמילא לגבי הזמן של בין השמשות אין חשש שהאדם יראה לפני התמנה שהאוכל לא מספיק חם והוא יקח וירת אותו כי בדרך כלל האוכל עדיין מספיק חם בבין השמשות לכן בבין השמשות מותר עדיין להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל רק מצת הכוכבים אסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל כי עד צאת הכוכבים האוכל כבר עלול להתקרר כי הוא לא עומד על האש מכניסת השבת כבר ובמילא מצת הכוכבים כבר יש חשש שהאדם ישים לב לפני התמנה שהאוכל לא מספיק חם והוא יבוא להרתיח אותו לפני התמנה לכן מיצאת כוכבים אסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל נוסיף בזה נקודה חשובה יש דין כללי שמדבר אדמור הזקן בסימן רסא סעיף א' סעיף בז שפעולות שאסורות בשבת רק מד רבון אם אדם לא הספיק לעשות אותם מבעוד יום ויש בהם צורך מצווה וצורך גדול מותר לו לעשות אותם גם בבין השמשות כי זה זמן של ספק יום ספק לילה זה לא ודאי לילה למשל כאשר אין לאדם כלי לאכול בו בשבת מותר לו להטביל כלים בבין השמשות וכאשר אין לאדם אוכל לשבת מותר לו להפריש תרומות ומעשרות בבין השמשות כדי שיהיה לו מה לאכול וכאשר הוא מוכרח לטלטל בחצר בשבת מותר לו לעשות עירובי חצרות ובין השמשות כי היות שהפעולות הללו אסורות בשבת רק מדרבנן חכמים לא סרו את הייסורים הללו בבין השמשות שהוא זמן רק של ספק לילה ולא ודאי לילה הם לא עשרו את זה כאשר יש בפעולה צורך מצווה וצורך גדול אם כך לפי הכלל הזה צריך מאוד להבין בעניינינו למה בדיני התמנה אדמור הזקן צריך להגיע לטעם המיוחד שסתם כדירות רותחות הן בבין השמשות כדי להתיר התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל בבין השמשות ולא מספיק זה שכמה וכמה ייסורים מדרבנן הותרו בבין השמשות לצורך מצווה וצורך גדול מצד עצם זה שהם פעולות שאסורות רק מדרבנן וחכמים לא החמירו לאסור את הייסורים שלהם בבין השמשות כאשר יש בזה צורך מצווה וצורך גדול אז כך אפשר היה לומר גם בענייננו לגבי התמנה זה שהתמנה בדבר שאינו מוסיף הבל מותרת בבין השמשות זה בגלל שהתמנה בכלל אסורה רק מדרבנן והיות שזה שאדם יאכל בשבת אוכל חם הוא דבר מצווה וצורך גדול לכן מותר להטמין מותר להטמין בבין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל בהשקפה ראשונה לכאורה אפשר היה להסביר את העניין שהטעם המיוחד בתמנע נצרך למקרה שאדם קיבל על עצמו שבת מבעוד יום כי הכלל שמותר לעשות בבין השמשות פעולות שאסורות רק מדרבנן הוא רק כל עוד האדם לא קיבל על עצמו שבת אבל אדם שקיבל על עצמו שבת מבעוד יום בתפילה או שהוא ענה בורכו עם הציבור אפילו אם הוא לא התפלל או שרוב הציבור ענו בורכו ואפילו אם הוא לא אמר בורך הוא איתם בכל המקרים הללו היות והשבת כבר חלה עליו הוא לא יכול יותר לעשות אפילו פעולות שאסורות בשבת רק מד רבון כמו טבילת כלים והפרשת תרומות ומעשרות וכולי כפי שמדבר אדמור הזקן שם בסימן ראי סמך א' גם קבלת השבת של האישה בהדלקת נרות גורמת שהיא לא תוכל יותר לעשות פעולות שאסורות בשבת רק מד רבון לפי זה לכאורה אפשר היה להסביר בעניינינו שלכן אדמור הזקן היה צריך להביא בדין של התמנה את הטעם המיוחד שסתם כדירות רותחות בבין השמשות כי מצד הטעם הזה גם אדם שקיבל על עצמו שבת מבעוד יום וגם אישה שהדליקה נרות שבת וקיבלה על עצמה שבת והדלקת הנרות גם הם יוכלו להטמין בבין השמשות את האוכל בדבר שאינו מוסיף הבל כי בבין השמשות לא שייך מלכתחילה כל הטעם שעושר את התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל כי סתם קדירות רותחות אן בבין השמשות כך אפשר היה לכאורה להסביר בהשקפה ראשונה אבל ההסבר הזה לא נכון כי אדמור הזקן בסימן רסא סעיף ג כותב בפירוש שאדם שקיבל על עצמו שבת מבעוד יום אסור לו לעשות בעצמו כל שבו אפילו קודם בין השמשות אפילו לדבר מצווה וצורך גדול כגון להטמין חמין לשבת בדבר שאינו מוסיף הבל אפילו אם אין לו מה יאכל בשבת רואים ברור שהטעם שסתם כדירות רותחות אין בבין השמשות לא מועיל למצב שאדם קיבל על עצמו שבת וחכמים גזרו שבכל זאת אסור לאדם להטמין אחרי שהוא קיבל על עצמו שבת למרות שבבי השמשות הוא בוודאי מבעוד יום אם הוא קיבל על עצמו שבת מבעוד יום לא שייך טעם האיסור של התמונה כי סתם גדרות רותחות אין ודאי רותחות באותו זמן אז צריך לומר שטעם האיסור ב להטמין אחרי שאדם קיבל על עצמו שבת זה בגלל שלא יפלו גרבון חכמים לא חילקו בין איסור התמנה לבין שער איסורים דרבון וכמו שאחרי שאדם קיבל על עצמו שבת אסור לו להטביל כילים ולהפריש טרומסו מסרס כך חזל סרו עליו להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל אפילו שלא שייך בזה טעם האיסור כי לא פלוג רבון חכמים סרו לעשות אחרי קבלת שבת אפילו פעולה שאסורה בשבת רק מד רבון וכל פעולה אבל אם כך חוזרת השאלה ששאלנו למה צריך בכלל את הטעם המיוחד בתמונה שסתם גדירות רותחות אן בבין השמשות כדי להתיר בבין השמשות התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל על כל פנים במקרה שאדם לא קיבל על עצמו שבת למה לא מספיק להתיר את התמנה מצד הדין הכללי שלצורך מצווה וצורך גדול מותר לעשות בבין השמשות כמה וכמה ייסורים דרבון כל אדם לא קיבל על עצמו שבת כי חכמים מלכתחילה לא גזרו את הייסורים שלהם בזמן בל השמשות שזה רק סופק חשכו ולא ודאי חשך התירוץ על השאלה הזאת נמצא בקונטרס אחון בשולחן רוך אדמור הזקן בתחילת סימן רסא והנקודה היא כך במקרה שאדם לא הספיק להטמין שום תבשיל לפני בין השמשות ולא יהיה לו תבשיל חם לשבת ההיתר בבין השמשות להטמין תבשיל אחד בדבר שאינו מוסיף הבל זה באמת מצד הטעם הכללי שלדבר מצווה וצורך גדול מותר לעשות בבין השמשות כמה וכמה פעולות שאסורות בשבת רק מדרבנן וכך גם יהיה מותר להטמין תבשיל אחד בזמן הזה כי היות שאכילה תבשיל חם בשבת היא מצווה כמו שהסברנו באריכות בשיעור הקודם ו גם צורך גדול עבור האדם כי זה לא טעים לאכול אוכל קר במילא מותר בבין השמשות להטמין תבשיל אחד בדבר שאינו מוסיף הבל כדי שיהיה לו לפחות הפשיל אחד חם בשבת אבל במקרה שאדם מספיק להטמין מבעוד יום על כל פנים תבשיל אחד כך שכבר יש לו מאכל חם אחד בשבת במקרה הזה הטמנת תבשיל נוסף בבין השמשות היא כבר לא צורך מצווה כי גם בלי התמנה הנוספת יש לו כעת אוכל חם לשבת ובמילא מצד הדין הכללי שלצורך מצווה מותר לעשות בבין השמוש פעולות שאסורות בשבת רק מד רבון יהיה אסור לו להטמין בבין השמשות תבשילים נוספים כי אין בזה צורך מצווה לגבי מקרה כזה מביא אדמור הזקן את הטעם הנוסף והמיוחד בהתמסרות רותחות אן בבין השמשות כדי להתיר לאדם להטמין בבין השמשות תבשילים נוספים וזה בגלל ש בבין השמשות אין את החשש שאוסר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל כי סתם קדירות רותחות הן בבין השמשות אז לסיכום כל עוד אדם לא קיבל על עצמו את השבת מותר לו להטמין בבין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל כמה תבשילים שהוא רוצה ואפילו אם הוא הספיק להטמין לפני השקיעה תבשיל אחד לכבוד שבת מותר לו להטמין תבשילים נוספים אבל אדם שקיבל על עצמו את השבת בתפילה או אישה שהדליקה נרות שהיא מקבלת על עצמה את השבת בהדלקת הנר האחרון אסור להם להטמין שום תבשיל אחרי שהם קיבלו שבת ואפילו אם הם לא הספיקו להטמין שום תבשיל לפני שהם קיבלו שבת ואין להם תבשיל חם מומן בכל זאת אסור להם להטמין בכלל אחרי שהם קיבלו על עצמם את השבת כי אחרי שאדם קיבל על עצמו שבת חכמים אסרו עליו להתמיין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל כמו בשבת עצמה וזה למרות שבבי השמשות לא שייך את הטעם שסתם גדירות רותחות אן בבין השמשות כי לא יפלו ג רבון כל ההיתר של אדם שלא קיבל על עצמו את השבת להטמין זה רק בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בדבר שמוסיף הבל אסור להטמין בשום מקרה ואפילו אם האדם לא הספיק להטמין שום תבשיל מבעוד יום כך שהתמנה כעת לפחות של תבשיל אחד היא צורך מצווה וצורך גדול בכל זאת אסור לאדם להטמין שום תבשיל בדבר שמוסיף הבל לא בבין השמשות וגם לא בערב שבת מבעוד יום ואפילו שהוא לא קיבל על עצמו את השבת למה ההסבר בזה הוא לפי היסוד שאמרנו קודם כי החשש באמנה בדבר שמוסיף הבל הוא שאדם יחתה בשבת עצמה בגחלים היות שהחשש בדבר המוסיף הבל הוא שאדם יחטא בגחלים בשבת עצמה במילא הטעם שסתם גדירות רותחות אן בבין השמשות הוא לא רלוונטי לגבי דבר שמוסיף הבל כי החשש אין החשש הוא לא ש אם ירתיח את התבשיל לפני התמנה החשש הוא שאדם יחתה בגחלים אחר כך בשבת עצמה במהלך המצב שהתבשיל כבר יהיה טמון ובמילא זה שסתם גדירות רות חותן בבין השמשות זה לא סיבה להתיר כי במשך הזמן שאחרי בין השמשות ובמשך הלילה הקדירה התמונה הולכת ומתקרר ובמילא יש חשש שאחרי שהגדרה תתקרר קצת הוא יחתה בגחלים כדי להוסיף בחו במהלך המצב שהיא תמונה כמו שאמרנו קודם וגם היסוד הכללי שלצורך מצווה ולצורך גדול מותר לעשות בבין השמשות פעולות שאסורות בשבת רק מדרבנן גם זה לא שייך לגבי התמנה בדבר שמוסיף הבל כי התמנה בדבר שמוסיף הבל אסורה גם בערב שבת מבעוד יום אפילו לפני פלג המנחה שזה זמן שאי אפשר בכלל לקבל שבת בכל זאת אסור גם אז להטמין בדבר שמוסיף הבל בגלל חשש שאדם יחתה בגחלים בשבת עצמה אז היות שהתמנה בדבר שמוסיף הבל אסורה גם בזמן שהוא ודה יום ואפילו לא ספק חשכה ברור שהאיסור הזה יהיה גם בבין השמשות שהוא ספק חשכה כי כל ההיתר בבין השמשות לעשות פעולות שאסורות בשבת רק מדרבנן זה רק לגבי דברים שהאיסור שלהם נובע מהזמן של בין השמשות שהוא על כל פנים ספק חשכה שממילא היה צריך להיות אסור לעשות כל דבר שאסור לעשות מהלילה ועל זה אומרים שאם האיסור הוא רק מדרבנן חזל לא אסרו לעשות איסורים מסוימים שלהם במצב של ספק חשכה אם זה לצורך מצווה וצורך גדול והם סרו את זה רק מצת הכוכבים שזה זמן של ודאי חשיכה אבל התמנה בדבר שמוסיף הבל שהיא אסורה גם אם בעוד יום במצב של ודעי יום בגלל חשש שאדם יחתה בשבת עצמה ברור שהיא תהיה אסורה גם בבין השמשות ולא שייך פה כל העניין שחכמים התירו את האיסור שלהם איסורים שלהם בבין השמשות לצורך מצווה וכולי עד כאן דיברנו והרחבנו בנפ קמינה אחת בין דבר שמוסיף הבל לדבר שאינו מוסיף הבל שבדבר שמוסיף הבל אסור להטמין גם בערב שבת אבל בדבר שאינו מוסיף הבל מותר להטמין בערב שבת ורק בשבת עצמה אסור להטמין וכאן אנחנו מגיעים לחילוק נוסף בין דבר שמוסיף הבל לדבר שאינו מוסיף הבל והוא חילוק מרכזי ביותר איזה חלק בקדירה אסור להטמין אז צריך לדעת שלפי המשנה האחרונה של אדמור הזקן בעניין הזה הדין הוא כך בדבר שאינו מוסיף הבל איסור התמנה מתייחס לכיסוי הקדירה מעליה דווקא שאסור לכסות את הקדירה על גבה איפה שהמכסה של הסיר ואפילו עם הקדירה מכוסה אפילו עם הקדירה גלוייה מתחתיה ומהצדדים שלה ואדם רוצה לכסות את הקדירה רק מעליה להניח כיסוי רק מעל הקדירה התמנה כזאת בדבר שאינו מוסיף הבל אסורה בשבת כפי שנראה בהמשך את לשון אדמור הזקן במדור 14 כי איסור התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל אומר שאסור לכסות את הקדירה על גבה מעליה וגם ליידך כותב אדמור הזקן אם אין הקרים והקשתות כרוכים אלא סביב דופני הקדירה אבל פי המגולה ל לה הרי זה מותר שאיין זה דרך התמנה כך כותב כך הוא כותב בסימן רנג סעיף יד זאת אומרת שמותר לטוף בשבת עצמה במגבת וכדומה את הדפנות של הקדירה בצדדים שלה כאשר היא לא עומדת על מקור חום מה שצריך להקפיד הוא רק שמלמעלה הקדירה תהיה גלוייה בלי כיסוי כי האיסור להטמין ב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל מתייחס לפי המסקנה של אדמור הזקן רק לפי הקדירה מלמעלה שאסור לכסות בשבת את החלק העליון של הקדירה אבל בדבר שמוסיף הבל לפי המשנה האחרונה של אדמור הזקן בעניין הדין הוא להפך איסור התמנה בדבר שמוסיף הבל מתייחס לדפנות של הקדירה שאסור לכסות ולהטמין את ה דפנות את הצדדים של הקדירה ועל כל פנים את רוב הצדדים שלה ואפילו אעם הקדירה לא מכוסה בכלל מעליה היא גלוייה מעליה ואדם רוצה לטוף את הקדירה רק בצדדים שלה לפי המסקנה של אדמור הזקן זוהי התמנה שאסורה בדבר שמוסיף הבל ולאידך אם הקדרה מכוסה רק מעליה ולא מהצדדים ועל כל פנים רוב שטח הדפנות של מגולה זה לא נחשב להטמנה בכלל ומותר להטמין באופן כזה בדבר שמוסיף הבל ואפילו בשבת עצמה אם כך למעשה לפי המסקנה של אדמור הזקן מותר אפילו בשבת עצמה לשים קרית או שמיכה וכדומה על גבי מכסה של סיר שעומד על האש למרות שכאשר הסיר עומד על האש נחשבת הכרית והשמיכה לדבר שמוסיף הבל בכל זאת זה מותר כי כ איסור התמנה בדבר שמוסיף הבל מתייחס לפי המסקנה של אדמור הזקן להטמנה וכיסוי של הדפנות של הכלי בצדדים ואין איסור לכסות את פי הקדירה מעליה כיסוי פי הקדירה מעליה בדבר שמוסיף הבל לא נחשב להטמנה בכלל אבל את צדדי הקדרה שעומדת על האש אסור לכסות במגבת וכדומה לא בערב שבת ובוודאי לא בשבת עצמה כי איסור התמנה בדבר שמוסיף הבל מתייחס לכיסוי של הגדרה בצדדים שלה והתמנה בדבר שמוסיף אבל אסורה אפילו בערב שבת אז מובן שכאשר רוצים לכסות את הסיר של הצוננת בשמיכה במגבת כדי לשמור על החום של הסיר עד שבת ביום חובה גדולה לשים לב שהשמיכה תכסה רק את המכסה של הסיר מלמעלה והשמיכה לא תכסה את הצדדים של הסיר או את וב צדדי הסיר כי כיסוי הצדדים של סיר שעומד על האש היא התמנה בדבר שמוסיף הבל שאסורה גם בערב שבת לאידך כאשר הסיר לא עומד על האש שטיפת הסיר במגבת היא דבר שאינו מוסיף הבל איסור התמנה מתייחס לכיסוי על גבי הסיר מלמעלה שאסור לשים בשבת עצמה כרית או בגד על גבי סיר שלא עומד על האש ורק בערב שבת מותר לכסות ולהטמין את הסיר על גביו במגבת וכדומה אבל את הצדדים של הסיר שלא עומד על האש מותר לטוף במגבת אפילו בשבת כי איסור התמנה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל מתייחס לכיסוי הקדירה על גבה דווקא מובן שאנחנו צריכים להבין ולהסביר את הדברים מה הסיבה לחילוק הקיצוני הזה בין דבר שמוסיף הבל לדבר שאינו מוסיף הבל כאן האיסור איסור התמנה מתייחס לצדדים של הכלי וכאן הוא מתייחס למקום שעל גבי הכלי לפני שנסביר את העניין הקדים שצריך לדעת שבדברי אדמור הזקן גופה יש בעניין הזה חילוק גדול בין השיטה שלו בשולחן אורך לבין השיטה שלו במדור עשר ונתחיל מדבר שמוסיף הבל מה שאמרנו שאיסור התמנה בדבר שמוסיף הבל מתייחס לדפנות של הקדירה והתמנה של הדפנות אסורה גם אם על גבי הקדירה נשאר גלוי כך הוא אומר במדור 14 כך כותב אדמור הזקן במדור לסימן רנט דיבור המתחיל והנכון בדבר המוסיף הבל עיקר פעולת התמנה היא ודאי מלמטה תחת הגדירה וגם סביבותיה ולא על גבה מלמעלה כנודע שטבע ההבל לעלות למעלה ואף שמתפשט גם כן לצדדים עד ג' תפוחים כדתנן ר פרק ב ב מכל מקום עיקרו עולה למעלה וכולי ומשום הו כי גזרו אף שלא נתן דבר המוסיף על גבי הקדרה מלמעלה כלומר מה הוא רוצה לומר פה החום שנוצר על ידי האש שדולקת מתחת הסיר עולה כל הזמן למעלה לכן לא צריך לכסות את הקדירה על גבה כדי לשמור על החום בצד העליון של הקדירה והכיסוי על גבי הקדירה גם לא יוסייף באופן משמעותי בשמירה על החום של החלק העליון של הגדירה כי החום שנוצר כל הזמן בתחתית עולה מעצמו למעלה וגורם שיהיה שם חם כל הזמן גם בלי לכסות את הקדרה מעליה לכן איסור התמנה בדבר שמוסיף הבל מתייחס לצדדים של הקדירה בלבד כי כיסוי צדדי הקדירה בהחלט מוסיף בשמירה על החום בצדדים כי החום שנוצר בתחתית הקדירה עולה למעלה אבל לא מתפשט כל כך בצדדים ורק עיטוף וכיסוי של צדדי הקדירה ישמור על החום שיתפשט שם שהחום יתפשט שם כראוי שיתפשט כראוי בכל הסיר כך סובר אדמור הזקן במדור 11 אבל בשולחן ערוך אדמור הזקן הולך בשיטה אחרת לגמרי לפי דעתו בשולחנו ערוך התמנה בדבר שמוסיף הבל שנאסרה מדברת במקרה שהגדירה כולה תמונה גם בצדדים וגם על גבה למשל הוא כותב בסימן רנג סעיף י ויש חולקים על זה ואומרים שלא אסרו להטמין על גבי דבר המוסיף הבל אלא כשמד ביק דבר המטלטל סביב הקדירה שהגדירה כולה תמונה באותו דבר וכן המנהג ואפילו אעם גחלים בוערות מקיפות ו דבוקות סביב דופני הקדירה אין זו המנה כיוון שהוא מגולה למעלה כך כותב אדמור הזקן בשולחנו גם בהלכות שהיה והתמנה בקצרה שבסוף סימן רנט הוא כותב כלל הדבר עכשיו שאנו מניחים הקדרות בתוך התנור מגולות ואיננו עושים שום התמנה סביב דפנותיה ועל פי הן אם כן אין להם רק דין שהיה ולא דין התמנה לפי זה יוצא שבדור בסר בשולחן ערוך הדבור הזקן מחמיר יותר מאשר במדור קמה בשולחן ערוך כי במדור בסר הוא סובר שהאיסור להטמין בדבר שמוסיף הבל נאמר כאשר אדם מכסה רק את דפנות הקדירה אפילו שפי הקדירה נשאר גלוי כבר אז זה התמנה אסורה מובן שלמעשה צריך לינוק כמו שכותב אדמור הזקן במדור 14 כי זאת המשנה האחרונה שלו גם בדבר שאינו מוסיף הבל יש חילוק בין דברי אדמור הזקן בשולחנו ערוך לביין מה שהוא כותב במדור 14 שלו במדור 14 סובר אדמור הזקן שהתמנה שנעצרה בדבר שאינו מוסיף הבל היא התמנה של פי הקדירה מלמעלה דווקא ורק התמנה של פי הקדירה נאסרה אבל התמנה בצדדים בכלל לא נאסרה ובמדור 14 שם בסימן רנט דיבור המתחיל והנכון אדמור הזקן מסביר את הדברים כך כשהקדושים בדבר שאינו מוסיף הבל רק שמעמיד ההבל החם שבה שלא יצא החוצה העיקר הוא על פי ה מלמעלה שאם תהיה פתוחה למעלה לא יועילו כלום המוחין וגיז שתחתיה וסביבותיה זאת אומרת כאשר הקדירה לא עומדת על גבי מקור חום שמוסיף ומחמם אותותו לא תועיל עטיפה של הקדירה בצדדים כדי לשמור על החום שלה למה כי הרי טבע החום לעלות למעלה ובמילא גם אם הגדרה תהיה מכוסה בצדדים החום שבה ייעלה למעלה ויברח החוצה דרך פי הקדרה ששם אין כיסוי והתבשיל התקרר רק התמנה של פי הקדירה מלמעלה תשאיר את החום בתוך הסיר על כל פנים במידה מסוימת ולכן ההטמנה שנאסרה היא התמנה של פי קדירה מלמעלה דווקא אדמור הזקן במדור בהמשך הדברים שלו כותב דברים חדים הוא כותב כך באינו מוסיף הבל כן רק שמעמיד שלא יצא ההבל החוצה העיקר תלוי בפיה שכש פי המגולה יוצא ממנו הבל יותר בקפלי כפליים מציאתו מדופן המגולים משום הכי כיסוי פיאה מקרי עיקר התמנה לעומת זה בשולחן ערוך אדמור הזקן סובר אחרת גם בזה בשולחן ערוך כן שזה המדור קמה של הדברים שלו בהלכות התמנה שם הוא כותב שהתמנה בדבר שאינו מוסיף הבל שנאסרה בשבת מדברת שוב על התמנה של כל הסיר אבל אם חלק מהסיר או מהכלי לא מכוסה בין אם זה פי הכלי מלמעלה ובין אם זה צדדי הכלי או התחתית שלו המנה כזאת שלא את כל הסיר התמנה כזאת בדבר שאינו מוסיף הבל לא נאסרה למשל הלשון של הדבור הזקן בשולחן ערוך בסוף קיצור דיני שהיה והתמנה שבסוף סימן רנט הוא כותב ככה ואסור לכרוך בשבת כדירה עם תבשיל בקרים וקסת אותו בשאר בגדים ם כולה תמונה בהם כך הוא כותב גם בסימן רנז סעיף ד בסוגר אסור לכפות כלי על כדירה רותחת לשמור חומה אם כולה תמונה תחתיו מה באמת הולך פה מה מה פשר השינוי הזה והחילוק הזה ושתי השיטות הללו בין מה שדמור הזה כן סובר במדור קמה לבין מה שהוא סבר במדור באופן כללי אנחנו יודעים ששורש החילוקים בין דברי האדמור הזקן במדור קמה בשולחן ערוך לבין הדברים שלו במדור הוא שהדברים שלו בדורם הם מיוסדים על דברי הפוסקים ובעיקר על דברי המוגן אברהם כך כתוב בהקדמת הרבנים בני הגאון ה בני הגון המחבר הבנים של אדמור הזקן הם כותבים כך בהקדמה לשולחנו ערוך שבמיעוט שנים ב שנתיים זאת אומרת בשנת תקל בת קל בז בזמן שדמור הזקן היה ישב בשבט אח כמוני אצל רבו הרב המגיד ממזריץ' אז במעות שנים בתוך שנתיים נגמר זה החיבור על ר החיים ההלכות בטעמיה ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים והאחרונים ועמיהן בלשון זח ונקי להיות שגורה בפי כל אדם מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ה ובראשם בעל הרב מוגן אברום לא הפריז על המידה לחלוק עליהם רק להכריע ביניהם בראיות צודקות יתנו ידיהן ויגידו וכולי אבל במדור שזה היה כבר אחרי שדמור הזקן הוסיף חוכמה על חוכמתו אז אדמור הזקן רשה לעצמו לחלוק על דברי הפוסקים ול המוק אן אברום כמו שכותב הדברי נחמיה ש ידוע שבשולחן ערוך נדחק הרבה שלא לדחות כל דברי האחרונים בפרט דברי המוגן אברום מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חוכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה לו כך כותב גם הצמח צדק שמעתי ממנו בעצמו שיש כמה דברים שחוזר בו ממה ש תב שם מפני שנסמך אז יותר מדי על המוגן אברום באותם שנים על פי זה מובן בעניינינו שבמ דורמה אדמור הזקן פשוט סמך על דברי המוגן אברום בסוף סימן רנט שמוגן אברם סבר שהתמנה של פי הקדירה מלמעלה מעכבת צריך להתמיין את כל השיר כדי שזה יקרה התמנה בכלל אבל במה שדבור הזכ לעצמו לחלוק על דברי המוגן אברום אז הדבור הזה כן חלק ובאמת החמיר יותר מהמגן אברום שלא צריך לטוף את כל הסיר כדי שזה יקרה התמנה כמו שאמרנו זה באופן כללי אבל שאנחנו מתבוננים באופן פרטי צריך להסביר את הסברות מה ם סברות המחלוקת בין המדור קמל המדור ב בעניין הזה במת תלוי כל העניין הזה שלפי המדור קמה אין חילוק בין דבר המוסיף הבל לדבר שאינו לא מוסיף הבל ובשניהם התמנה שנאסרה היא רק התמנה של כל הכלי בין מתחתיו בין בצדדים שלו ועל גביו ורק התמנה של כל הכלי נחשב התמנה ורק זה נאסר אבל התמנה של חלק מהכלי בכלל לא נאסרה לעומת זה לפידור אז א' בין בדבר שמוסיף הבל ובין בדבר שלא מוסיף הבל לא צריך להטמין את כל הכלי כדי שהתמנה תהיה אסורה וגם התמנה של חלק מהכלי אסורה ודבר שני בדבר המוסיף הבל סובר אדמור הזקן במדור 12 שהתמנה שנאסרה היא התמנה של צדדי הכלי דווקא אבל בדבר שאינו מוסיף הבל התמנה שנאסרה היא התמנה של פי הכלי מלמעלה דווקא במת תלויה המחלוקת בין המדור קמה ומדור 12 בזה יותר מזה שיטת המדור לכאורה תמוה מאוד כי אם בדבר שאינו מוסיף הבל מספיק כיסוי של פי הקדירה כדי לאסור את ההטמנה כל שכן שבדבר שמוסיף הבל יספיק יסוי של פי הקדירה כדי לאסור את התמנה שהרי בדבר שמוסיף הבל התמנה של פי הקדירה גורמת שהתבשיל יהיה חם הרבה יותר תמנה של פי הקדירה בדבר שאינו מוסיף הבל הרי כאשר מיוצר חום כל הזמן וסוגרים את הסיר מלמ לה אז מצטבר בכלי הרבה יותר חום מאשר בדבר שאינו מוסיף הבל אז בדבר שמוסיף הבל שנוצר כל הזמן חום חדש כיסוי פי הקדירה שמונע מהחום לברוח משם גורם שהחום שישאר בקדירה יה הרבה יותר גדול מהחום שנשאר בקדירה בדבר שאינו מוסיף הבל שלא מתחדש בו כל הזמן ואם כך לא מובן מה ההגיון שבדבר שמוסיף הב רק התמנה של צדדי הקדירה נאסרה אבל התמנה של פי הקדירה בכלל לא נאסרה אז נראה להסביר את שיטת אדמור הזקן במדור בסר כך כאשר אדם הטמין את החלק בכלי שבו התמנה משפיעה באמת ובאופן משמעותי על החום של התבשיל שזה כפי שלמדנו קודם והבאנו מתוך דברי אדמור הזקן שזה התמנה של הכלי בדבר שמוסיף הבל והתמנה של פי הכלי בדבר שאינו מוסיף הבל שאדם מתמיין את הנקודות הללו בכלי התמנה הזאת מספיקה כדי לעורר את החשש שמו כתה אם זה בדבר שמוסיף הבל חשש שמו יכת ברמץ ואם זה בדבר שאינו מוסיף הבל שהחשש הוא שם האדם ירתיח את האוכל לפני התמנה כי היות שרואים שהראש של האדם הזה מונח בחמימות של תבשילי השבת שהרי הוא קם ועשה פעולה של הטמנת הסיר כדי שהאוכל של שבת שלו יהיה מספיק חם והוא גם היה בעיקר מספיק מחושב ומספיק ממוקד כדי להטמין את אותו חלק בסיר שבו נעשה עיקר ההשפעה על החום של התבשיל שבדבר שמוסיף הבל זה צדדי הכלי ובדבר שאינו מוסיף הבל זה פי הכלי למעלה וכל המאמץ הזה של האדם שהראש שלו היה מונח בזה איפה בדיוק להטמין היה בגלל שהחום של תבשילי השבת שהוא עתיד לאכול חשוב לו מאוד פעולת ההטמנה הזאת גופה היא זו שמעוררת אצל חזל את החשש שהאדם הזה עוד עלול גם לחתות בגחלים או להרתיח את התבשיל בשבת עצמה כדי שהאוכל שלו יהיה מספיק חם כי הרי הוא גילה את דעתו שחשוב לו מאוד שהאוכל שלו יהיה חם והוא גם עשה פעולה ממוקדת כדי להגיע לזה לכן התמנה כזאת אסורה כי התמנה כזאת גופה יוצרת את החשש שהוא יחטא בגחלים או ירתיח את האוכל בשבת ונוסיף פה עוד נקודה עוד שלב היסוד הזה נכון בין בדבר שמוסיף הבל ובין בדבר שאינו מוסיף הבל ונסביר לכאורה בדבר שמוסיף הבל שגם התמנה בערב שבת אסורה וזה בגלל חשש שם האדם יחתה בגחלים אחר כך בשבת עצמה כמו שהערכנו קודם בזה באמת אפשר לומר מובן לומר כמו שהסברנו עכשיו שהתמנה של האדם היא זו שמעוררת את החשש שמו יכת כי התמנה נעשית עוד לפני החשש שמו כתה התמנה נעשית בערב שבת והחשש שמו יכת הוא בשבת עצמה אז כשאדם מטמין בערב שבת זה מעורר אצל חזל את החשש שמו יכטה אחר כך אבל בהתנדב שאינו מוסיף הבל שהתמנה נאסרה רק בשבת עצמה וזה בגלל חשש שם האדם יבחין לפני התמנה בשבת שהאוכל לא מספיק חם והוא ירתיח את האוכל לפני התמנה הרי הרי אם כך יוצא שהחשש שם ירתיח קיים עוד לפני שהאדם עשה בכלל פעולה של התמנה החשש הוא שם אדם ירתיח את האוכל לפני שהוא יטמין אותו ואם כך לכאורה אי אפשר לומר כמו שאמרנו עכשיו שפעולת התמנה של האדם כשאדם מתמיין זה מה שמעורר אצל חזל את החשש שמו יכת כי הרי החשש הוא שאדם רתיח את האוכל לפני שהוא יטמין אותו בכלל אז בדבר שאינו מוסיף הבל היסוד שאמרנו לכאורה לא נכון אבל זה לא כך ההסבר בזה הוא כך גם באמנה בדבר שאי נו מוסיף הבל צריך לומר שהתמנה היא זו שמעוררת את החשש שם ירתיח והרה הזה היא כי הרי בפעל ממש איסור התמנה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל קיים רק אם אדם מתמיין את כל הכלי או שהוא על כל פנים מכסה את פי הכלי אבל התמנה רק של צדדי הכלי מותרת כמו שאמרנו קודם זאת אומרת שהתמנה של צדדי הכלי לא חוששים שם ירתיח למרות שהחשש שם ירתיח קיים עוד לפני שהוא הטמין בכלל אז עדיין לא נוכחנו לדעת באיזה אופן הוא יטמין אם הוא ימין רק את הצדדים או שהוא יטמין את פי הקדרה וכבר אנחנו חוששים שמ ירתיח אז מה קורה פה אלא צריך לומר שהכוונה של האדם לפני התמנה באיזה אופן להתמיין הי גופה מעוררת את החשש ירתיח זאת אומרת כך אם הכוונה והתוכנית של האדם בתמנע בשבת בדבר שאינו מוסיף הבלי לכסות ולהטמין את הסיר רק בצדדים אז לגבי אדם כזה לא חוששים שמה הוא ירתיח את האוכל לפני התמנה כי הוא לא מתכוון לעשות פעולה משמעותית שתשמור באמת על החום של האוכל כי כיסוי רק של הצדדים לא ישמור על האוכל כמו שצריך בדבר שאינו מוסיף הבל כמו שאמרנו קודם ובמילא אין סיבה לחשוש שהוא ירתיח את האוכל לפני התמנה כי החום לא כל כך חשוב לו אבל אם הכוונה והתוכנית של האדם היא לכסות את הסיר על גביו לגבי אדם כזה שמתכוון לעשות כך מתעורר מיד חשש אצל חכמים שהוא עוד עלול גם להרתיח את האוכל לפני התמנה אם הוא לא יהיה מספיק חם כי בדבר שאינו מוסיף הבל כיסוי הכלי על גביו הוא הדבר האמיתי שישמור על החום של הגדירה ובמילא הכוונה של האדם לעשות כך זה מה שמעורר חשש שבמידה והאוכל לא יהיה מספיק חם לפני התמנה הוא יעשה פעולה משמעותית נוספת וגם ירתיח את האוכל לפני התמנה כי חשוב לו באמת שהאוכל יהיה מספיק חם לכן אסור להטמין את הקדירה על גבה כיוון שברגע שהוא יעמוד לכסות אותה על גבה יתעורר מיד חשש שצרך חומים שהוא גם ירתיח אותה לפני התמנה על כל פנים לפי המהלך הזה ורצ את השאלה ששאלנו איך יתכן שבדבר שמוסיף הבל מותר לכסות את פי הגדירה הרי בדבר שמוסיף הבל שמיוצר כל הזמן חום חדש הכיסוי של פי הקדירה יגביר את החום שבגדרה יותר מכיסוי פי הקדירה בדבר שאינו מוסיף הבל שלא מיוצר חום חדש אז למה מותר לכסות את פי הקדירה בדבר שמוסיף הבל אבל לפי היסוד שאמרנו זה מובן כי בדבר שמוסיף הבל כי כיסוי פי הקדירה לבד לא מבטא שהאדם מונח בחום של התבשיל ולא רואים בזה כמה הדבר חשוב וקריטי עבורו כי הרי את המקום בסיר שקריטי באמת לחסות בדבר שמוסיף הבל שזה ה הצדדים של הקדירה אותם הוא לא כיסה ו ובמילא במצב כזה חזל לא חששו שהוא יעשה פעולה נוספת של חיטוי בגיחון לפי הגישה הזאת בהבנה של המדור ב נוכל ללכת שלב נוסף לסיום ולהסביר גם את שיטת אדמור הזקן במדור קמה ולהבין את שורש המחלוקת בין המדור קמה למהדורה בסר בזה והיסוד הזה יהיה לנו קמינה גדולה כמה וכמה נקמנות בשיעורים הבאים אפשר לומר שבעניין הזה שהחלק העיקרי וקריטי בכלי שנדרש להטמין אותו כדי שהתמנה תשמור באמת על החום של התבשיל שזה פי הכלי בדבר שאינו מוסיף הבל וצדדי הכלי בדבר שמוסיף הבל בעניין הזה אין ויכוח בין המדור קמה מהדור המדור קמה ומדור לא חולקים במציאות איזה חלק בכלי הכי קריטי להטמין כדי לשמור על החום של התבשיל המחלוקת בין המדור קמה מהדור היא איך מתחיל איסור התמנה מה גורם ומה מעורר את החשש של חזל שמו יכת ושם ה ירתיח לפי המדור ב האדם הוא זה שגורם את החשש כאשר אדם עושה בפועל ממש או שהוא מתכוון לעשות בפועל פעולה משמעותית של התמנה שמבטאת שהוא רוצה באמת שהתבשיל שהוא יאכל בשבת יהיה מספיק חם זה מה שמעורר אצל חזל את החשש שהוא עוד עלול גם לחתות ולהרתיח את התבשיל לפני התמנה כדי שהתבשיל יהיה מספיק חם כי רואים שלאדם הזה חשוב מאוד שהתבשיל של שבת יהיה חם כמו שהערכנו קודם אבל בדעת המדור קמה שדמור הזקן שם סובר שהתמנה נאסרה רק כאשר אדם טומן ומכסה את כל הכלי גם בצדדים שלו וגם על גביו וגם מתחתיו בין ב מוסיף הבל ובין בשאינו מוסיף הבל אפשר לומר שמה דורק מ סובר שהח שם הוכתה או שם הרתיח לא נובע מהמעשה של האדם עצמו אלא החשש שם הוכתה או ירתיח הוא חשש של חכמים מצד עצמם הם חששו שאדם יטמין את מאכלי שאדם שימין את מאכלי השבת יבוא לחתות בהם או להרתיח אותם לפני התמנה זה חשש של חכמים מצד עצמם זה לא שאדם בפעולה שלו במחשבות שלו מעורר אצלם את החשש החשש הכללי של חכו מי מצ צד עצמם גרם שחכמים אסרו להטמין את מאכלי השבת היות שהחשש הזה הוא חשש כללי במילא גם איסור התמנה שחכמים סרו הוא איסור כללי יש את מה שחכמים סרו ויש את מה שהם לא סרו חכמים סרו רק התמנה מלאה זאת אומרת התמנה של כל הכלי מכל הצדדים שלו והם לא עשרו התמנה רק של חלק מהכלי כי התמנה רגילה והתמנה מושלמת היא התמנה של כל הכלי זה מה שחכמים עשרו על זה הם גזרו הם לא גזרו הם לא עשרו התמנה שהיא לא מושלמת והיא לא רגילה כי ציור של התמנה לפי המדור קמה זה התמנה של כל הכלי וזה מה שהם סרו התמנה שהיא לא מושלמת הם לא סרו מלכתחילה כי אין בה ציור של התמנה והיות שה איסור של התמונה והחשש שאדם יחתה או ירתיח אה קיים אצל חום מצד עצמם אז יש את מה שהם עשרו ויש את מה שהם לא עשרו