שיעור פתיחה למסכת בבא קמא - מקור האיסור להזיק | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

רוצים לברך בברכת ברוכים [מוזיקה] הבאים את כל תלמידי הישיבה חדשים גם ישנים דודי כנ תיל בחורים הותיקים שכבר מכירים את הישיבה ולא מעט בחורים חדשים בשיעור א' גם בני ארץ ישראל גם בני חוץ לארץ שהגיעו מקרוב ומרחוק בשביל להצטרף לעולם התורה לעולם הישיבות ללהיות שותפים בדבר הגדול ביותר והחשוב ביותר שיש בעולם שעל זה נאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי שהעולם מתקיים בכוחה של התורה והתורה היא האור שמאיר את דרכו של עם ישראל ובלי האור של התורה והכוח של התורה לעם ישראל אין זכות קיום אז זו זכות גדולה בשביל כולנו להיות יחד במקום תורה כמו קרם ביבנה שכבר 70 שנה מרביצים פה מרביצים פה תורה בין הכתלים של בית המדרש הזה ואנחנו מתחילים ללמוד מסכת בוקמה שהיא בעצם השער הראשון משלושת השערים של מסכת נזיקין שהיא המסכת העיקרית והגדולה בסדר שהיא נתנה לו את השם במסכת נזקים נתנה את השם לסדר הזה וכדברי פתיחה בהגדה קצת אני רוצה לקרוא לפניכם גמרא במסכת שבת בדף ל אמר אש לקיש מהי דכתיב מצטט פסוק מספר ישעייה מה דכתב והיה אמונת יתך חוסן ישועות חוכמת ודעת אמונה זה סדר זרעים איתך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ישועות זה סדר נזיקיים חוכמת זה סדר קודשים ודעת זה סדר טהרות אז יש לנו את כל הסדרים נרמזו ב והיה אמונת יתך חוסן ישועות חוכמת ודעת הגמרא ממשיכה אחרי ההסבר של רש לקיש בדברים של רבא אמר רבא רבא דורש את הפסוק לכאורה בעניין אחר דורש את הפסוק על רגע שאנחנו קצת א קצת דוחים אותו מדעתנו אבל זה רגע שמגיע אחרי בעזרת השם רק אחרי 120 שנה וכך כתוב זה אולי קצת לחודש אלול בשעה שמכניסים אדם לדין אולי מכניסים אותנו לדין זה גם בראש השנה ואז אנחנו בעוד 30 יום זה גם צריכים להתכונן לפסוק הזה בשל שמכניסים אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת יתים לתורה אז אמונת זה נסת נתת באמונה ק עתים לתורה איתך עסקת בפריה ורביה זה חוסל ציפית לישועה זה ישועות פלפלת בחוכמה הבנת דבר מתוך דבר את כל השאלות האלה שואלים אומרת הגמרא ואפילו אחי אי יראת השם היא אוצרו אן הי לא לא אפשר להבין של רש לקיש ורבה חולקים זה על זה רש לקיש מסביר את הפסוק הזה על הסדרים ורבא מסביר את זה על השאלות ששואלים את האדם בשעת הדין אבל האמת שיש קשר בין שתי השיטות האלה ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ולא צריך לומר שישנה מחלוקת אלא רבה ורש לקיש [מוזיקה] מסכימים נסת ונתת באמונה זה קשור לסדר זרעים סדר זרעים זה בעצם היום יש כל מיני סוגי פרנסה אבל במי חזל הפרנסה של כל אדם היייתה של רוב בני אדם היייתה חקלאות זה הפרנסה שלהם אדם היה מוציא מהשדה שלו חיטים היה סוחר בהם ומוכר אותם וקונה נשאת ונתת באמונה למה זה קשור לאמונה כי כל מה שקיבלת הפרנסה היום מי שמקבל משכורת בסוף החודש הוא מרגיש שמי שילם לו הבוס בעל הבית שלם אבל החקלאים הם מרגישים מי נתן לנו את הפרנסה שלנו זה מידו של הקדוש ברוך הוא אז הוא צריך אבל לדעת שזה לא מ לא מכוכב וצם ידו אלא השם הוא נתן את הגשם אמונת קבעת עיתים לתורה מתי קובעים עיתים לתורה אז יש זמן בחיים שכולם קובעים תים לתורה בישיבה יש כאלה שזוכים שכל החיים שלהם בתורה אבל בעלי בתים הזמן המיוחד לימוד תורה זה לא ניתנו מועדים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה אמונת איתך זה סדר מועד אתה קיימת את התכלית של סדר מועד שזה קבעת העיתים לתורה חוסן חוסן זה סדר נשים וזה מתאים להסקת בפריה ורבייה ועכשיו הגענו לסדר שלנו ישועות ציפיתה לישועה אולי היינו חושבים שציפית ישועה מתאימה יותר למוד ללימוד של סדר קודשים אם היינו לומדים עכשיו מסכת זבחים פה בישיבה קובים לומדים מסכת זבחים קורבנות הלכות בית הבחירה זה סמן שאנחנו מצפים מצפים לישועה אנחנו מחכים מתי בני הבית מתי נזכה כבר להקריב קורבנות ומתחילים ללמוד את ההלכות אולי אולי יום אחד גם כן נגיע לזה למדו וזוכים אבל אבל איך זה קשור לבב קמה איך ציפית לישועה קשור לבב קמה ללמוד מסכת זבחים זו הכנה של ידיעת התורה לקראת יום שיבוא ובניה המקדש נזכה אולי לבנות את המקדש תלוי מחלוקת ראשונים אנחנו נבנה משמיים ירד לא משנה אבל סדר נזיקין הוא קשור לבניית הישועה בעצמה כמה וכמה פסוקים בספר ישעיהו הם המפורסמים שבהם ציון שפט תפדה ושווה בצדקה צדקה בלשון הנביא זה צדק יושב סדר נזיקין מי שלומד סדר נזיקין ומפנים אותו ומבין שסדר זיקים הוא בונה בדעת של האדם בידיעה שלו בהבנה שלו את כמה סדר היושר והצדק והמשפט כמה הם חשובים בעיניו של הקדוש ברוך הוא כמה חברה מתוקנת וישרה גונה זה בסיס לגאולת ישראל זה לומדים מסדר הנזיקים ובשביל זה סדר נזיקיים נקרא ישועות אברהם אבינו כתוב כי ידעתי למה אשר יצווה את בניו בתו אחריו ושמרו דרך השם מהיא דרך השם האם דרך השם זה סדר נשים או דרך השם זה סדר מועד ודאי שזה חלקים גדולים אבל אצל אברהם אבינו דרך השם לעשות צדקה ומשפט המבחן של אדם אם הוא הולך בדרך השם או אם הוא דתי הוא קודם כל בסדר נזקים בהליכות עולמים ביושר בהגינות באמת [מוזיקה] בצדק כשהתורה תאיר את אור הצדק והיושר בעולם ואנשים יבינו עד כמה הולכים בדרכה של תורה הם האנשים הישרים והצדיקים ו והבונים ביותר שיש הישועה תתקרב ותתקדם הרבה הרבה זה פתיחה בדברי אגדה לחשיבות לימוד סדר זיקים אז בואו נפתח ב במשנה הראשונה ארבעה אבות זיקים השור והבור והמ וההבער המילה נזיקין ש שמופיעה במשנה עם מילה לא ברורה אנחנו רואים בהמשך המשנה ממש בסוף הו כש הזיק חו המזיק אנחנו רואים שהצד השווה שבהם זה יש מזיק אז לכאורה הה צריך להיות כתוב ארבעה עבות מזיקין יש בעברית עוד מילה יש ניזק יש מזיק יש ניזק גם לשון משנה אז היה אפשר לכתוב אבות מזיקין אפשר לכתוב ארבעה אבות ניזקין אבל מה זה ארבעה אבות נזיקין השיטה מקובצת מביא דברי ראשונים הראש אומר ארבע אבות נזיקין לא תני מזיקין משום דתנא ירושל ההוא ועושה הנזק קורא זיק כמו שנקרא חסיד מי שעושה החסד ואינו כמו דכתיב זה לא כמו פסוק בספר דניאל ומלכה לא להבה זיק דוא לשון ניזוק הו כמו נזיר על שם שהוא זור מן הדבר אז זה ההסבר של ה של הראש מה הכוונה שהתנה הוא תנא ירושל יכול להיות הבנה פשוטה שהפסוק בספר דניאל הוא מדבר בלשון רמי בלשון הרמי שמה כתוב ומלכה לא להווה נזיקי להבה נזיקי לא להיות ניזוק אז בארמית נזיקי ניזוק אבל בעברית אז א נזיקי לא ניזוק אלא זה מזיק ככה גם נראה מדברי הריד הוא אומר דקרא לשון ארמי הוא דכתיב אבל המשנה נשנת בלשון עברי והי קשה ד בספה דמתניתין קטני שור המזיק אז אם המשנה ה היא תנה ירו שלמה אז מה או שתכלית אם אתה מדבר בעברית או שאתה מדבר בלשון אחרת אומר לו יש לומר שכן דרך התלמוד בתחילה לדקדק בלשון תורה ולבסוף תנה לשנה דרבנן הוא מביא דוגמה ע מסכת קדושין שבהתחלה כתוב האישה נקנית ואחרי זה עוברים להאש מקדש מקדש זה לשון חכמים וקניין בקידושין זה לשון תורה אז הוא אומר מתחיל בלשון תורה ועובר ללשון חכמים אבל גם זה קצת דוחק להגיד שהמשנה עצמה משתמשת בלשון ארמית למה שלשון חכמים לא תמשיך בלשון עברי הרי המשנה עיקרה היא משנת ארץ ישראל משנת רבי יהודה הנשיא והיא משנה שכתובה בלשון לשון עברי ולא בלשון ארמי מה אכפת למשנה להישאר באותה למה לשנה דרבנן מילא בקידושין שמה יש הסבר למה למה חכמים בחרו לקרוא לקמין האיש שקונה את האישה החליטו לקרוא לזה קידושין הגמרא שם קידושין דנה למה יש סיבה אבל כאן למה לשנות למה להפוך את את הלשון העברית לפי הדברי הריד לכן דברי הריד לא כל כך זכיתי לרדת לעומקם המאירי כותב כך ארבע אבות נזיקין אין פירוש אין אבות לכל הנזיקים וכל ש הנזיקים כים בהן וזה שתפס לשון נזיקין ולא מזיקין מפני שמנת מזיקין משמע שכוונתם להזיק ואלו אין בהם שכוונתם להזיק אלא קרן ואדם לדעת אומר מבואה זה אדם אז הוא לא רצה להגיד מזיק כי מזיק זה הכוונה שהוא מתכוון מתכוון א מתכוון להזיק ולא לשון נזקין כי הוא רוצה לדבר על הבן אדם שמזיק בשתי הא' של אבות קרויה חתף פתח שמלת נזקין אמורה על הנזק בלא שום רמז על המזיק ואלו כולם הם המזיקים ומפני זה תפס לשון נזיקין אומר המאירי תשמע אתנה המציא מילה חדשה בעברית הוא לא רוצה להגיד נזקין והוא לא רוצה להגיד מזיקים נזקים כי זה רוצה לדבר על ה בן אדם שעושה נזקין לכן הלא אומר נזקין הוא לא רוצה להגיד מה זקין כי זה זה בלי כוונה אז לכן הוא בחר לשון ממצים מילה חדשה נזיקיים מה המילה החדשה הזאת מילה שזה לשון הנזק עם רמז עם רמז למזיק עד כדי כך זה כל כך נורא להגיד מזיקים עד כדי כך האם מזיק זה רק בכוונה יש מזיק בלי כוונה מזק זה הגורם נזק אז אני מבין שיש רצה להגיד שגם בלי כוונה בסדר אבל בשביל זה צריך להמציא מילה חדשה שהיא לא לכאן ולא לשם נזיקין בסוף נשתדל להבין את השיטה של המאירי אנחנו נלך בשיטה של המאירי בסוף אבל בוא נמשיך נראה עוד שני הסברים נחמדים בעמוד שתיים התוספות יום טוב על דרך המוסר אז בחודש אלול אז אפשר גם להביא דברים על דרך המוסר הוא אומר בסיבת הרכבתו הוא גם מסכים למאירי שיש כאן שילוב של מזיק וזק הוא אומר ואומר אני שנזי מורכב נפעל והפעיל ו שם מזיקים מוח המזיק הניזק והמזיק אל הורכב נ נפעל ונשארה י לאורת הפעיל וסיבת הרכבתו להורות כי המזיק הוא הניזק בן אדם חושב שהוא שהוא המזיק אז א לא יודע לך אתה הניזק למה אתה הניזק כי נקה לא ינקה אז אפשר להסביר את זה ש צריך לשלם התורה בעצם המשנה אומרת אנחנו כאן באנו לדבר על תשלומים אז המזיק בסוף יצר השל אפשר להגיד שגם אם גם אם תחשוב שאולי תתחמק מתשלומים בבית דין יש גם דיני דיני שמיים ככה נראה יותר הכוונה של הטוסט יום טוב גם זה קצת דרך דרך דרוש אפילו שאנחנו אוהבים דרשות אבל כן לא דרך דרש אלא דרך דרוש שלהגיד שבשביל זה אמרו המציאו מילה חדשה בשביל פירוש זרע יצחק על המשניות הוא הולך בד ך שונה קצת אומר ולי נראה משום דחשיב בור דלו מזקו רק האדם ניזק בור הבור הוא לא מזיק הוא לא עושה כלום עומד איפושהו וזהו אז בעצם לגבי בור היה צריך להגיד ניזק לאחרים היה צריך להגיד מזיק אז המציא מילה חדשה ומד מקו ולא כמו השור שהולך ותו להזיק ולזה תני נזיקין טו אני חושב שגם הבור אפשר להגיד שהוא הוא מזיק נכון שהוא לא מזיק על ידי פעולה אלא הוא מזיק בעצם הנוכחות שלו שם אבל גם בשביל זה עכשיו להמציא מילה חדשה כי אתה לא לא ממציאים מילים חדשות סתם צריך שיהיה סיבה למילה הזאת עד כאן החלק הראשון נניח לזה לאת אתה ונתחיל לעסוק בשאלה השנייה שהי השאלה המרכזית שרצינו לדון בה היום בשיעור וזו השאלה האם אסור להזיק אולי המשניות מדברות על חיובי תשלומים כי הרי בסוף כתוב הצד השווה שבהם שדרכם להזיק ושמירתם עליך וכשה זיק חו המזיק לשלם אז חיוב תשלומים כן זה ברור שיש חיוב תשלומים יש לנו פרשה שלמה בתורה פרשת משפטים שמדברת על כל חיובי תשלומים אבל אין לנו לכאורה אפילו פסוק אחד בתורה שבו כתוב שאסור אסור להזיק האם יש איסור להזיק או שבן אדם יכול להגיד תשמע אני רוצה להזיק למישהו אני אשלם לו אחרי זה אבל בינתיים הוא יסבול האם עברת על איסור או לא עברת על איסור אדם רוצה להזיק ולשלם אז א לולה שתי גמרות היהה אפשר להגיד שאולי באמת זה ככה אבל יש אה שני מקורות בגמרא אחד אצלנו בדף נא אתם יכולים [מוזיקה] לפתוח מו א עמוד א' יש משנה בור של שני שותפים עבר עליו הראשון ולא כיסאו והשני ולא כיסאו השני חייו איך יכול להיות בור של שותפים אמרי בור של שני שותפים איך הם השקה חתלה איך אנחנו יכולים למצוא בור של שותפים אניח יש מחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל על איזה בור דיברה תורה ויש בזה מחלוקת תנאים א מחלוקת המוראים לא ניכנס לזה עכשיו אנחנו נדבר על השיטת השיטת רבי ישמעאל הג אומרת אם לפי רבי עקיבא שאמר בור ברשותו חייב אדם פתח בור ברשות שלו באיזה חתים זה לא משנה שהוא חייב משכחת לה בחצר של שניהם שותפים בחצר חפו באו בחצר טוב א ב שני פקירו שלא הפכו בור חייבים אלא אס בור ברשותו פטור ורק מי שחופר בור ברשות הרבים הוא חייב איך הי משכחת לה דחייב ברשות הרבים ברשות הרב ישות הרבים ברשות הרבים בור שני שפים איך השכחת לה איד שבו שליח תרו ואמר זיקרי שני אנשים מינו שליח שיפור להם בור אז כ רשות הרבים נהייה בור של זה אז הגמ לא אין שליח לדבר עבירה זה עבירה אתה לא יכול לחפור בור ברשות הרבים ולהגיד א אה אני אני חופר בור ואני אשלם לכל מי ש לכל מי שיפול לא זה דבר עבירה רשי אומר אין שע התחייב שולחו אלא שליח מחייב וסברה ו דמרי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומים הקדוש ברוך הוא אומר לא לעשות בור ובן אדם אומר לך לעשות בור אז השליח אסור היה לו לשמוע לדברי האדם השולח צריך לשלוח ד לשמוע לדברי הקדוש ברוך הוא למה בדיוק אין ש אך דבר עבירה וזה זה לא סוגיה פה אבל על כל פנים רואים שהגמרא קוראת לזה דבר עבירה ולא רק בבור כי בור אפשר הה להגיד שזה יש איסור לקלקל את רשות הרבים ככה רשי אומר יש גם גמרא בקידושין שהבאנו בדף השולח את הבערה ויד חרש ותה לקטן פטור מדיני דם וחייב בדיני שמיים שלח ביד פיקח אם שלחת את הבערה עם בן אדם בוגר ואחראי למעשיו הפיקח הוא חייב ומה אמה שכו ש אדם כמותו שנה אתם דין שליח לדבר עבירה אז רואים ש להזיק זה נקרא דבר עבירה אז יש איסור אבל לא כתוב איסור אז מאיפה האיסור גם בתור ברמבם מופיע האיסור הזה כותב התור סימן שעח כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אם אינו נהנה כיוון שמזיקה בין במזי בין בשוגג חייב לשלם והרמבם גם אז מה המקום דעה ראשונה זה איסור דרבון האיסור להזיק זה לא באמת א אין פסוק בתורה אין פסוק זה דרבון זה לא לא מדורית רק מד רבון אסור כך כותב בספר קריאת ספר המית המביט היה דיין לבית דינו שלבית יוסף אז הוא כתב חידושים על הרמבם בשם קריאת ספר כותב מה שאסור לאדם להזיק ולשלם נירא דאווה מד רבון גם המשנה למלך נראה מדבריו שהוא סובר ככה שהאיסור להזיק זה איסור מד רבונו הוא מביא שאלה שהסתפק בה המרית כתב מערימת מערימת זה במישלן המלך קורא לו מערימת אבל זה מערית למה זה מה מה המם הזאת זה רבי יוסף מטרני מהעיר טרני ואנחנו קוראים מערית בקיצור רבי יוסף טרני כמו המביט כן משה בן יוסף טרני לא מבימת אלא אבל ככה קורא לו המשני המלך אז לדעת את זה אומר המשני המלך דיש להסתפק רינן באיסור דרבנן השליח לדבר עבירה המרית תסתפק בזה כמד מן התורה חשיב שליח הודי מה אפילו במילה דרבנן דבר ור מקר וש בדברי הרב דברי התלמיד דברי משומן גם פה בגלל קוצר הזמן אנחנו לא יכולים להכנס להסביר את הספק וזה אבל ככה הסתפק המרית אומר על זה המשני המלך גם באותו פרק הגמרא שהבאנו אמרינן בור של שני שותפים איך היא משכחת לה איד שוא שליח תרז לקרלו אין עבירה ועה עבירה זומה שפירש רשי קלקל ברשות הרבים ואיסור זה ד מקלקל ברשות הרבים פשיטה דא דרבון ואפילו אחי אמרינן אין שליח לדבר עבירה פשוט למה זה פשוט אבל הוא פשוט לא שזה רבונו רואה ש הוא סובר שהאיסור להזיק על כל פנים בבור זה איסור דרבו ככה סובר המשב ואני הקטן לא מבין מה ראו חכמים להטיל איסור דרבון על על על המזיק מה שהתורה התורה לא לא אסרה התורה הסתפקה במה ברטעה התורה הסתפקה בהרתעה שאתה תצטרך לשלם וכאן כנראה זה מספיק היה בשביל בשביל בשביל שאנשים שאנשים לא יעשו את זה מסתבר גם שאפשר לראות אפילו שאין איסור תורה אבל וודאי שזה לא רצון התורה שאדם יזיק וישלם כי התורה אומרת זה לא בסדר אתה צריך לשלם אז אין אין איסור בן אדם שלא אכפת לו מרצון התורה עכשיו י אכפת לו מה קצת מוזר גם לא מצאנו בשום מקום שחחו סרו איפה החומים התכנסו וגזרו מעכשיו אנחנו סרים באיסור דרבון ביסור דרבון להזיק יש גזרות שחכמים רואים שאנשים עוברים על איסורי דאורייתא גוזרים יש צריך מקור לזה מה אפה איפה זה כתוב שזה איסור דרבון ולמה שחכמים יתקנו משהו שהתורה התורה לא לא ראת זה קצת קשה לי להבין את זה טוב זה דעה ראשונה דעה ש היא דעת הלבוש אנחנו נעבור על כמה דעות הידועות המפורסמות שיש בעניין הזה אומר הלבוש חיוה התורה בכמה מקומות את האדם המזיק ממון חברו לשלם כמו שכיבה בגוזל וגונב המון חברו לשלם כי דכתיב מכה בהמה ישלמנה וכן בשאר נזיקין שמזיק חברו שמ מנ כשם שאסור לדו ולגזול ממון ח כך אסור להזיק ממון שלו הוא בעצם מדקדק מלשון הטור כשם שאסור לגזול ולגנוב כך אסור להזיק מה זה כשם שאסור לגנוב ולגזול כך אסור אסור להזיק למה סמיך הטור את להגיד כשם שאסור לחלל שבש כך אסור כנראה הבין הלבוש בדברי הטו ש חיוב התשלומין הוא ראייה שיש בדבר גם שיש ב דבר גם איסור בוא נמשיך אלא ד גונב וגוזל חמירה לעבור עליו גם בלב להלכות זה לא זה לא לא מלכות כי צריך לשלם בסדר זה ף שניתן לתשלומים אבל במזיק אינו אלא איסור דאורייתא ולא מלכות זאת אומרת זה לא לב זה איסור שהוא לא לו יש איסורים כאלה שהם לא לו יש אפילו איסורים שהם גם לא עשה אבל זה איסור תורה למשל אני אתן דוגמה אחת כדי לסבר את אוזניכם יש גמרא ב מסכת כתובות הגמרא אומרת שהכהן הכהן במקרה של אישה סטה התורה אומרת פרשת נסו ופרע הכהן את ראש האישה הכהן פורע את הראש של האישה אז האישה באה אומרת הגמרא מזה לומדים תן ד רבי ישמעאל מכאן לפרוע הראש מן התורה רואים שה אשה הולכת עם שיער מכוסה וכהן צריך לפרוע אותו אז מכאן אתה רואה שמתורגם זה שיש אופרה על זו הדרך לכאורה אפשר היה להסביר אפשר היה להסביר את דברי הלבוש כאן הסבר יפה נפלא זה גם מסביר את לשון הטור כשם שעשו זה טוב א ואיין לומר ד אפילו איסור נ מיליקה אלא שאם הזיק חייב לשלם הוא מותר להזיק על מנת לשלם ל זה כתבה תורה כל דיני נזיקין שישלם אמלט דפשיטא אי כן מה שאמרנו קודם זה וודאי שרצון התורה רצון התורה זה שאדם לא יעשה את זה התשלום זה סימן שזה לא בסדר מה שעשית קודם ועוד אומר הלבוש עוד הסבר דסר תורה בבל תשחית אפילו בממון עצמו כל וחומר בשל חברו כל וחומר בשל חברו ככה אומר ה ככה אומר ה הלבוש לגבי הבלת שכית אז א זה ודאי לא יכול להיות מקור לאיסור לאיסור להזיק יש לפעמים שאדם מזיק אבל הוא לא עובר בלת שחית איך יכול להיות שבן אדם מזיק ו לא עובר בלת שחית א דוגמה יש גמרא אצלנו בדף כח הגמרא אומרת אם מישהו בא אליכם לחצר מילה את החצר בקד אתה רוצה לצאת אתה לא יכול לצאת יש חביות קדים לא יזה שטח פרטי מה אתה שם פה קדים משבר ונכנס משבר ויוצא אתה יכול לשבור את הקדים א הקדים ות מלאים אתה שובר קדים בל תשחית אדוני אני רוצה לצאת אני מה אני אעשה אז אדם יכול להשבר שמה תגידו טוב פה זה גם ההוא לא בסדר בת שחית יש אבל אפשר גם אבל גם יכול להיות מקרה שבן אדם ישבר ויהיה חייב לשלם וזה לא יהיה בלת שכי אם למשל הוא נתנת לו רשות לשים קדים את חביות אצלך בחצר עכשיו אתה רוצה לצאת מותר לך לשבור אסור לך לשבור אתה צריך כי אתה הרשת לו אבל למה זה לא בלתה שחית כי כל דבר שהוא לתועלת האדם עכשיו אני צריך לצאת אז זה לא עשיתי את ההשחתה לשם השחתה עשיתי את ההשחתה לשם ה גם בן אדם שאוכל סנדוויץ' הוא לא משחית את הסנדוויץ' בסדר גם בן אדם שנוסע באוטו הוא לא משחית את את הדלק בן אדם שיוצא גם בן אדם שעולה ודורך על הדשא אז גם אם הוא הה יכול לעבור וקדר קרינה זה לא נקרא שהוא השחית את את הדשא הוא צריך לעבור זה בדרך מעבר זה זה רחוק להגיד שהאיסור זה איסור בת שכית ו ההסבר הראשון של הלבוש ש החיוב תשלומין מלמד שיש כאן שהתורה לא רוצה שאני אעשה יש לכאורה מקרה שאסור לעשות אותו ואיין על וב תשלומים מה מי אמר אז מאיפה המה קורה איסור גרמה כתוב שמי שזה גמר הפרק הכונס ר פרק הכונס אם אדם גורם עזק לחברו לא בידיים נגרם לו נזק בלי להיכנס לאיך מה בדיוק זה גרמה תלמדו פרק הכונסת בעזרת השם יש לכם זמן אלול וחורף שלם לדעת את כל ב וכמה כמו שצריך גמרא רשי תוספות כל אחד פה בעזרת השם ידע מסכת בכמה כל מי שירצה תאמץ אז א יש שמה גרמה אז זה פטור בדיני אדם פטור אב אסור ל אסור להזיק בגר אבל אתה פטור מלשלם אז לפי החשבון של הלבוש איך יכול להיות דבר כזה עם כל הלימוד שאנ יודעים שזה אסור מזה שאתה חייב לשלם אז מה מה עם גרמה גרמה זה זה הלוך למשה מסיני אפשר קצת דוחק דברי הלבוש גם יש בהם קצת א קצת דוחק הסבר ידוע ידוע ומפורסם נוסף זה ההסבר של הרבנו יונה מביאים את זה בשם רבנו יונה למרות שדברי רבנו יונה עצמם צריכים נגר בר נגר להסביר אותם במקומם אומר רבנו יונה משה קיבל תורה מסיני מסרה ליהושע פירוש רבנו ינה על פרקי אבות נפלא מאוד לא צריך את ההסכמה שזה כמובן אבל אני אומר לכם שזה יש שמה תלמדו את זה תלמדו את זה אנשים רגילים ללמוד רק פירוש הרמבם ללמוד רבנו זה רבנו יונה החסיד ה קוראים ככה היה הכינוי שלו הירת שמיים שרבנו יונה נוטפת מכל מילה שמה כמו בשערי תשובה כמו בין תורה שבכתב בין תורה שבעל פה שהתורה בפרשה ניתנה שאם לאו כן אי אפשר למנדה שהרי כתוב לא תגזול וכל נזיקין בכלל אותו עליו ואין אן התורה שהיה קבלת משה בסיני אף על פי שלא נכתבו מה זה מה זה לאלא נכתבו איסור גזלה נכתב בתורה אחרי פרשת משפטים בפרשת יתרו יש לנו איסור לא לא לגנוב אבל האיסור של הגניבה שם זה לא גניבה רגילה אלא זה גונב נפשות גונב נפשות הכתוב מדבר אין לנו איסור גזלה בעשרת הדיברות עכשיו גם אפשר יש לנו התחדשנו ברוך השם בון ארון קודש חידשנו אותו אפשר כבר לראות מה שכתוב על הז תחפשו שמה לא תגזול לא תמצאו לא תגזול בעזרת השם עוד יהיה גם חנוכת זה חסת ספר תורה לא יודע אם כולכם יודעים בעזרת השם בש אלול יהיה אחת ספר תורה שכתבו בוגר הישיבה לרגל שנת ה70 וחנוכת חנוכת ארון הקודש על כל פנים ופרשת משפטים כתובה מיד אחרי א לו תגזור זה מחכים לספר ויקרא בפרשת קדושים מה אז מה מה מה מתכוון פה מה מתכוון פה א מה מתכוון פה רבנו יונה זה דבר קשה אבל על כל פנים א רבנו יונה כן מבין שהאיסור להזיק נכלל בלא תגזול נכלל ב באיסור באיסור גזלה ו הדבר הזה הוא גם דבר ש אני לא זכיתי למצוא את המקור שלו כאילו מאיפה מאיפה הרבנו יונה זה נכון שזה יכול להתאים לדברי התור כשם שאסור לגנוב ולגזול כך אסור א אבל מי אמר למה למה אתה חושב שזה אפשר להסביר סבורת אפשר אבל כמו שהתורה אמרה לא תגזול לא תגנובו ולא תכחשו הדע התורה גם יכולה לומר לא תזיקו התורה פרטה את כל הזה א פרטה את כל הגניבה וא גזלה את יכולה גם לפרט לנו את האיסור נזיקין ואיפה שמענו דבר כזה אז יש ראיות אני משאיר את ההסבר של שיטת רבנו יונה לרמ בשיעורים בשיעורים היומיים ו זה הרבה מהעולם מדעים א הר יודעים ש את כל הריד שיש בזה ידברו על זה בעזרת השם בשירים היומיים אני מניח לשיטת רבנו יונה לבעיות להסברים בשביל עובר לשיטה נוספת שיטת היד רמה רבנו מאיר יד רמה זה יד רבי מאיר הלוי פעם כולם ידעו מי זה רבי מאיר הלוי מאיר הלוי אחרי שש ככה הרב רב מאיר ולויים והלוי אז השם המשפחה של היה אבולפיה זה היה דרמה אחד מהראשונים אז הוא כותב בבבא בטרה אסיר למגר מיד דעתי מינה זקה לאנש אם משום לפני עיוור לא תיתן מכשול ואם משום ואהבת לרעך כמוך טוב אם לא צריך לכתוב איסור להזיק בגלל שכתוב ואהבת ך כמוך אז לא צריך לכתוב שאסור לגזול לא צריך לכתוב שאסור לגנוב לא צריך לכתוב כלום הכל אזה באמת נכון גם יש את הסיפור מפורסם עם הלל כש את כל התורה כולה ך כמוך הכל בכלל העניין בסדר זה מצווה כללית אבל צריך לפרוט את הייסורים מה האיסור מה המקור לאיסור גם את את את היד רמה אני גם אני גם משאיר משאיר לרמ גם את הלפני וה וגם את ה את הבהב דחה כמוך ומה שאפשר להסביר בזה ולהעריך בזה אני מדלה קצת אצלנו גם דברים שהבאתי גם זה ש הסבר מקורי ומיוחד הבאתי אותו לרוב מקוריותו אבל זה דברים ידועים עד כאן בינתיים דברים ידועים זה החתם סופר החתם סופר בתשובה אומר כך החתם סופר רגילים להביא אותו בהמשך על יש רשב קשה לגבי א ספק הלכה בענייני קרן אז שהוא אומר שספק לחומרה וכולם שואלים למה ספקה לחומרה הרי ספקה ד ממונה לכול אומר החתם סופר אמנם בנזיקין מילתא אחריתי עיקור עניין זיקים עיקר הכוונה עיקר עניין זיקים הוא גדר למצוות עשה ושמרתם ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ולא תעמוד על דם ראך וכתיב והיה עליך דמים ושאר הקדוש ברוך הוא בחוכמתו שאם התחייב הטם כך והמועד כך ובור כך ורגל כך וכדומה בזה נדר הדבר וכל אחד ישמר נזקיו זאת אומרת בעצם עיקר ה האיסור של כל עיקר פרשס זיק אומר החתום סופר זה בעצם שמירת הנפש זה בעצם שמירת הנפש אם אנחנו לא נחייב למשל חצי נזק בקרן תמה אז אנשים גם עם השור שלהם ככה רואים שהוא קצת פחות רגוע גדו אם תם הוא לא צריך לשלם מה אכפת לנו שיטייל בחוץ דח הי חלילה יכול לנגוח איזה מישהו כך גם בורות כך גם אדם המזיק צריך להיזהר כי אם לא נהייה זעירים חלילה זה יגיע גם לנפשות חלילה גיע קחו בימינו זהירות בדרכים מחפשים על מה לעשות שובה בחודש אלול לבחורי הישיבות כ תחזרו בתשובה על זהירות בדרכים כל מי שנו סע בצורה לא זהירה עוקף איפה שלא בטוח לו נוסע מהר יותר ממה שצריך גונב רמזורים לא נותן זכות קדימה מספיק חושב שכשהוא נמצא על ההגה אז הוא נותן גז אז הוא כביכול יותר לא פה לא בישיבה שלנו אבל יש כאלה חבר שלכם שאתם נוסעים איתו וזה זה אתה צך לחזור בתשובה מה זה לא תרצח זה כתוב על העשרת הדיברות אבל לא תגיד טוב מה מקסימום יהיה תאונת פח לא זה נפשות אז גדרו גדרים ועשו סייגים כדי שלא יגיע לנפשות תחגו חגורת בטיחות טיסה 90 גדרו גדרים כדי לו להגיע לנפשות אותו דבר אומר החסם סופר בענייני זה האמת שככה גם פרשת זיקים שבתורה פרשת זיקים שבתורה מתחילה במה מתחילה אחרי אחרי דין עבד עברי ומה עבריה מכה איש ומת מתחילים עם מישהו שעורב ואחרי זה הולך את הזה אשר לא צדע זה ממש ממש שהייתי אומר שזה הפתיחה של פרשת לזיקים זה ראייה ממש מתוך המבנה של הפרשה שצודק החתם סופר יש רק על החתם סופר זה נפלא אם כן יש יש דין להישמר מאוד מותכם ולכן צריך להיזהר מאוד שלא א בשמירת נזיקין גם בנזקי גופו וגם בנזקי המונו כי זו הדרך להציל נפשות זו הדרך להציל נפשות ככה אומר חתם סופר יש רק בעיה בבור כ כן כן נכון נכון כן גם נסכן המון מתחילים בזה אבל לכאורה יש קושייה ל החתם סופר מבור בבור כתוב ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים במיסה אם נפל אדם ומת לא צריך לשלם בנזיק אם כן נזכה בור בדם כן חייב אבל במיטה לא אם כל עניין זה זה בשביל להציל מן המיסה אז איך זה שאת המיטה לא משלמים ואת הנזיקים טוב אפשר לתרץ את זה בכמה דרכים את זה אני לא משאיר לרעמים א אפילו את זה כי זה לא שיעור שלם זה רק א פסיק אבל טוב אני משאיר לכם תחשבו בעור צהריים מה אם זה בשביל בשביל מי הכל בשביל עציים מן המיטה אז למה אם מישהו חפר בור ובני אדם נפל טוב גם שן גם שן יש בזה קצת קושי כי שן בין שן לבין נפשות קצת קשה לראות את ה את החיבור בין שם לבין לבין נפשות אבל על כל פנים זה היסוד של החצוב סופר אז ממילא יש לא תעמוד על דם ראך תזהר בן זיקן גם אם זה לא הפירוש שני אגיד אותו בסוף זה ודאי נכון זה ודאי נכון שירות מזיקין בכלל לא תעמוד על דם רך וזה גם נכון שאנשים לא זעירים חוסר זעירות כמו שאמרנו בדרכים או במה שלא יהיה במעקה למעקה זה לא ח כל דבר שיכול לגרום נזק לילדים לזה כל זה בסוף לא אתמ רך צריך לדעת את את חומרת העני זה ודאי נכון שם זה דבר היחיד אבל עלכל פנים זה דברי דברי החתם סופר טוב אמרנו חתם סופר שאלות חלק תרצ חלק לא נמשיך השיטה הידועה ביותר באחרונים היא שיטה של המנחסת בתוספות שהוא כתב על המנחת חינוך שנקרא בשם קומץ המנחה אבל זה מודפס בתוך המנחת חינוך כבר היום זה כבר מודפס בפנים פעם זה היה בסוף היום בדפוסים זה כבר לא צריך לחפש את זה זה המנחת חינוך המנחת חינוך שואל שאלה יש א הרמבם בהלכות חמץ ומצא על פי גמרא אני רק הבלתי את הרמבם כי אנחנו לא לומדים פסחים גוי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם קיבל עליו ישראל אחריות שאם עבד ו נגנב ישלם לו דמו הרי זה חייב לבערו הועיל וקיבל עליו אחריות נעשה כשלו ואם לא קיבל אחריות מותר לקיימו כתוב לא יראה לך שלך הי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים זה לא איסור לראות זה איסור שחמץ שלך לא יהיה לא יראה לך ולא ימצא לך אבל אם אתה לקחת אחריות שאם זה יבד לא משנה עכשיו שיה א לא נכנס כל הסוגיה בפסחים קיבלת אחריות על החמץ של הגוי חייב לבאר אותו זה הלוחם שואל ה מנכס חינוך טוב אומר נשאלתי איך הישראל יבאר החמץ גוזל הגוי ובפרט לאן נשיות גזל גוי מן התורה ואפילו ישלם חשוב גזל אז יש לנו איסור של לא יראה יש לך איסור של לא תגזול אז מה למה אנחנו מעדיפים את האיסור הזה ולא את האיסור הזה ושבתי גבנ לא אקז המחז חינוך לא הולך בשיטת הזה שזה איסור לו קזו זה לא איסור לו טיזו זה מזיק ובזה לא מצינו לכולל מהאיסור בגוי זה חידוש עצום של ה של המנחת חינוך אין איסור זי גוי יש אנשים חושבים שזה גם ללוכה כןש מחלוקת בזה זה לא כזה פשוט אבל ככה אומר המכס חינוך אין איסור להזיק גוי וגם בישראל למה אין איסור להזיק גוי זה תלוי איפה המקור ודאי לפי היד רמה ואהבת לרעך כמוך זה רק נאמר בישראל אין דין בהבטחה כמוך בגוי אבל הוא אומר לא לא מבטחה כמוך ה אומר יש לי מקור אחר לאיסור נזיקין שלכן אני מגיע למסקנה ש אומר הראייה שמותר לעשות עם החמץ של הגוי אומר כך וגם בישראל נראה דלא א רק מכוח דעת תורה ציוותה להשיב עבודתו מכל שכן זיקו יש הלכה ש פסוקים בתורה אדם רואה עבדה של יש איזה גם מצווה אשב תשיבם וגם איסור לא תוכל להתעלם גם לו גם עשה אז אם להציל את חברו מן הזק אתה צריך להרים את זה ולקחת את זה ולהכריז על זה ולהביא את זה אז כל וחומר שאתה אסור לך בידיים להזיק אז זה מכל שכן מקלחות אומר מעבד ככה אומר המנחת חינוך אבל בגוי לא שייך זה כי השבת אבדה נאמרה רק בישראל לא נאמרה ששבת עבדה בגוי לכן מותר להזיק לגוי לכן אין בעיה לשרוף זה אפילו מצווה לשרוף את החמץ ש תשביתו לשרוף את החמץ את שורף את החמץ אי אתה מזיק גוי אין איסור להזיק גוי כך אומר המכס חי טוב אז זה החידוש של של המכס חינוך מה נעשה עם השיטות שאומרות שאסור להזיק גם לגוי למשל יש את את שיטת שיטת הרמבם הרמבם הרמבם מסביר שלמה א יש הלכה שנייה בקרן בקרן יש הלכה שמי שור שהזיק נגח שור אחר אז אם הוא טם הוא משלם חצי נזק עכשיו לגבי תשלום חצי נזק אם שור של ישראל נגח שור של גוי הוא צריך לשלם או לא צריך לשלם שור תם אמ אומרת הגמרא שלא צריך לשלם בדף לז לח לא צריך לשלם יש שם וח בגמרא ואחרי זה דיונים בראשונים אם לומדים את זה עמה שכתוב שור ראהו כגר שור איש את שור ראהו או לא לומדים את זה משור ראהו כי מראהו זה בא למהט הקדש אבל מה שלא יהיה אז שור של גוי לא צריך לשלם מסביר הרמבם למה שור של גוי לא צריך לשלם אם גוי אם ישראל שור של ישראל נגח שור של גוי הוא לא צריך לשלם למה הרמבם לא אומר כי מה למה פשוט כי אין איסור להזיק גויים מלה לא צריך לשלם לא לא ולא אומר הרמבם הסיבה זה בגלל שהגויים בדינים שלהם הם לא מחייבים שוטם אז אנחנו צריכים לדון אותם לפי הדין שלהם על כל פנים אנחנו רואים מ דברי הרמבם שאין זה לא שגוי מותר להזיק לו לא נאמר בו איסור לא נאמר איסור להזיק יש עוד מקורות שגם סבורים כך אז קשה על דברי ה דברי איך איך לפי השיטה הזאת איך נסביר לכן נראה ללכת לדרך א נוספת גם היא מוזכרת בצורה כזו או אחרת באחרונים אנחנו רק נוסיף לה תבלינים או היא נמצאת כבר באחרונים עובדת וסיף תוספות שלא כתובות לא כתובות באחרון יש גמרא במסכת סנהדרין בדף נוו עמוד ב הגמרא אומרת דנה לגבי שבע מצוות בני נוח שבע מצוות בני נוח זה עבודה זרה גילוי עריות שפיחות דמים ויש לנו א עבר מן החי ברכת השם גזל ודינים שלושת עבירות חמורות סימן לא לשכוח שלושת העבירות החמורות זה לא לכל השיטות אבל זה עיקר שלוש עבות חמורות וב גד א' עבר מן החי ב ברכת השם ג' גזל ד' דינים זה שם המצוות בני נוח לא תשכחו מאיפה אנחנו יודעים שהצטברו במצוות האלה לא כתוב בתורה פסוק מפורש בתורה אמר רבי חנן דמר קרא ויצב השם אלוקים על האדם לאמור מכל עץ הגן הכול תאכל כולם מכירים את הפסוק הזה אומר אומר רבי יוחנן ויצב אלו הדינים לכן הוא אומר כי ידעתי למען אשר יצווה את בניו את בתוח ר שמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט אז כיוון שכתוב אצל אברהם יצווה אז גם פה זה השם זוף ברכת השם וכן הוא אומר מנוקב שם השם לא תיומת אלוקים זו עבודה זרה לכן הוא אומר לא יהיה לך אלוהים אחרים על האדם זו שפיכות דמים וכן הוא אומר שופך דם האדם למור זה גילוי עריות לכן הוא אומר למור אין ישלח איש את אשתו והלכה תו והייתה לאיש אחר מכל עץ הגן ולא גזל אכול תוכל ולא עבר מן החי עד כאן הדרשה של רבי יוחנן אני חושב שאולי בכל השס כולו אין דרשה שנראית כל כך אסמכתה כמו הדרשה הזאת הייתי פעם באיזה ישיבה אחרת שהיה שמה היה שמה איזה דיוון לגבי דרשות חזל זה אסמכתאות או שזה לימוד וכולי אז אה אחד הרבנים שם שהוא היה בדעה שזה הדרשות זה לא פירוש עומק הפסוק אומר איך למור זה גילוי עריות בל שכתוב למור אתה יוד כמה פעמים כתוב לאמור בכל התנך אז מהד לקחת לי פסוק אחד שם ב ב שלח את למו זה מזה אתה אומר זה גילו הריות איך הגעת פסוק הזה יודע כל אסמכתאות ו לא זה זה הפסוק הזה כל לימוד פה זה לימוד אני עכשיו לא יכול להסביר את הכל אבל נסביר קצת בהמשכים ישר לנו זמן אבל תראו הראייה שזה חשוב וזה כן לימוד שהנה אם זה הכל השמחת רבי יוחנן אמר לא רבי יצחק אומר לא כי אתה רבי יצחק תן איבך אומר לא אני עושה משהו הפוך מה הפוך ויצב זו עבודה זרה אלוהים זו דיני הוא הפך את האלוהים ואת ויצו הוא הופך במקום ש ויצב זה דינים צבו ויצב זה עבודה זרה נו מאיפה המקום מי שמה אלוהים זה דינים ונקרא בעל הבית אלא אלוהים אלא ויצב זו עבודה זרה ע השמה אז עכשיו יש מחלוקת את המוראים אחד אומר ס אומר מן הדרך אשר ציתים עשו להם עגל מסיחה אחד אמר השוק אפרים רצוץ משפט כי הועיל הלך אחר צו מהי בניו תראו ש נפק מןה על הלכה אם זה הסמכתה כזאת או הסמכתה כזאת נו באמת אם בסוף זה הסמכתה בעלמה מה זה משנה להלכה זה משנה להלכה איק הבניים נוכרי שעשה עבודה זרה ולא השתחווה אם זה עשו להם אז חייב על העשייה אם זה הלך אחר צב ליבו זה רק אם הוא עשה בפועל נו לא צב ליבו ולא אשר ציתים קשור למילה ויצו אז אמ מזה מביאים ק סימן שזה כן קשור למילה ויצו גם רבי יצחק ממש קריטי לו מה זה משנה אםם צב זה מה זה משנה אם זה הכל רק לקחו פסוקים שהקדוש ברוך הוא דיבר לאדם הראשון זה הדיבור היחיד שיש לאדם הראשון ואז מעמיסים על הפסוק הזה את כל השבע את כל השבע מה זה משנה אתה מעמיס את זה מצד ימין או מעמיס מצד שמאל למה מה רבי יוחן יצחק חולקים אז אנחנו עכשיו נסביר לפחות את ה ויצו ואת אלוקים בסדר לפי לפי שתי ה לפי שתי ה שתי השיטות ומזה תלמדו לדברים אחרים אם יהיה זמן בסוף א אסביר גם את הלמור אם יהיה זמן יש רמבם בהלכות מלכים פרק ט הרמבם אומר כך על שישה דברים נצטוה האדם הראשון על עבודה זרה על ברכת השם שפחות דמים ות גזל דינים אף על פי שכולם הם קבלה בידינו ממשה רבנו והדעת נה להם מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה הוסיף לנוח בר מן החי ח בשר נפשו דמו לא תוכלו נמצאו שבע מצוות וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם בא אברהם נצטווה יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום ויעקב הוסיף גיד אנשה והתפלל ערבית ובמצרים הצטווה עמרם במצוות יתרות עד שבא משה רבנו שלמד תורה על ידו כל הרמבם אתם מכירים חוץ מ משפט אחד שאני חושב שאולי רובכם לא מכירים גם אם מכירים את הרמבם לא בטוח מכירים מאיפה מאיפה יודעים שנצטוה אמרם במצוות יתרות מאיפה יודעים מאיפה מצטווה אמרם מצות יתרות פתחנו את כל ספר שמות קראנו אותו לוך בשוב לא מצאנו ש אמרם הצטוו לא מצאנו שהקדוש ברו הקדוש ברוך הוא ציה את עמרם מצוות יתרות יש פסוקים בספר יחזקאל יש מה בנ בסנה אלוהי אביך זה שאבא שלו משם ר יפה יפה אספור שר כוח הרב יצחק אומר ממה שכתוב בשנה אנוכי אלוהי אביך אז שמה הספורנו אומר ש ש היה מצווה מיוחדת טוב מעיין בפורנו אבל זה להזדמנות אחרת אני משאיר לכם את השאלה הזאת גם כן אמרתי כבר הרן בספר יחזקאל בסדר שמה יש ראיות שהצבע כבר אמרם על מצוות בכל מקרה הולך הרמבם פ פרק ט מסביר כל מצווה ומצווה מה היא והנה הוא מגיע בסוף בהלכה אחרונה בפרק ט על הדינים וכיצד מצוים על הדינים חיייבים להושיב דיינים ושופטים בכל פלח ופלח בכל פלח ופלך בישיבות אומרים פלח ופלח לדון בשש מצוות אלו או הגעתם לעולם הישיבות צריך לדעת כל פלח ופלח להזהיר את העם ובן נח שעבר בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכן הריגה שהרי שכן גזל והם ראו וידעו ולא דנו הוא ונוח נרג בעד אחד ן אחד רב עלפי קרובים ולא בעדות אשה ולא תדו אשה להם אז מה זה דינים אומר הרמבם להושיב דיינים ושופטים קשור פרשת שבוע שלנו גם בסדר שהם צריכים להעמיד שופטים זה מצוות הדינים ככה אומר הרמבם אבל חלוק על הרמבם אחד מבעלי הפלוג את הידועים של הרמבם הרמבן רק לא בחלקי ההלכה אלא בחלק הפירושים וגם זה תדעו ש בפירושי התורה הרמבן גם א לאותו רמבן גם דברי הלכה שם הוא מדבר במעשה של שכן אומר הרמבם ורבים ישאלו איך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי והרב השיב בספר שופטים ואמר נוח מצוים דינים להושיב דים בכל פלח ופלח לדון בש מצות שלהם ובן נוח שבר על אחת מהם הוא נרג בסייף ר אחד שעבר על אחת מה ולא דנו להורגו זה הרואה נהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם ריגר שהרי שכם גזל ר ידו ולא דנו ואיין דברים הללו נכונים בעיניי אומר הרמבן שאם כן היה יעקב אבינו חייב להיות קודם זוכר מיתתם אם זה זה למה יקב אבינו לא לא הלך לקיים את המצווה הנפלא הזאת ואם פחד מהמהם למה כעס על בניו ר רפם אחר כמה זמנים ונש אותם וח בחלקם ואפיצם הו זכו ועשו מצווה הובטחו באלוהים וצילם ט אפשר לתרץ את הקושיה הזאת שהם סמכו על הנס והקדוש ברוך הוא הציל אבל מנקים להם בזכויותיהם מי אמר שהיו צריכים לעשות טוב אבל כנראה דעת הרמבן שה אם הקדוש ברוך הוא מצליח משהו שהוא לעם יישראל ושם הם היו עם ישראל הבנים היו עם ישראל הקדוש ברוך הוא מצליח את זה סימן שזה רצון השם אם הצליח בידם סימן שזה היה רצון השם ולזה הרבה נפק מים אותי ועל דעתי הדינים שמנו לבני נח בשם צות שם אינם להושיב דיינים בכל פלך ופלך בלבד אבל ציווה אותם בדיני גניבה ואונאה ועושק וסכר שכיר ודיני השומרים ועונס ומפתה לעבוד נזיקיים וחובל בחברו לו לובה ומקח ומקח יוצא בהם כעניין הדינים שיצטברו עליהם ישראל ונהרג עליהם עם גנה ועשה כונ ופיתה ביתו של חברו הדליק דשו וחבל בהם ומכלל המצווה הזאת שישיבו דיינים גם בכל עיר ועיר כישראל ככה אומר רמבם מצוות דינים כוללת הכל יש מקום לשאול כמובן אם ככה למה למה צריך שיהיה גזל למה צריך שאחד אם יש מצוות דינים כוללת גם גזל אז למה צריך מצווה מיוחדת על גזל אבל נשאיר את הקושיה הזאת אני לא לא רואה שיהיה לנו זמן לשב אותה אבל כל פעמים כ סובר הרמבן בניסוח ייחודי של המאיירים שם במסכת סנהדרין הוא כותב ככה אני מדלג לסוף דברי המאיר אה כותב כך ולדעתי זה ארבע שורות מסוף המרי באמצע או שבת דנים בכלל דינים הו והדינים הו מניעה מה זה הדינים מניעת העול והחמס ועזרי ולא קילל אשיה רוצה לעמוד בדיבורו בריתם זה יעקב אבינו הוא ריה לדברי אומר אמיר יש לי ראייה מה שאמרו למטה בגוי ששבת חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא ישבותו גמרא בדף נח בסנהדרין גוי ששומר שבת חייב מיתה א כתוב יום ולילה לא ישבותו שואלת הגמרא למה לא מחשיבים את זה בכלל בכלל המצוות ולך שקבל שמצוות לנוח ותראה אומרת הגמרא כי חשיב ש ואל תעשה קום עשה לא חשיב פה אומרים לו אתה צריך לעשות מלאכה כל יום ללכת לעבודה אין דבר כזה להתבטל יש איסור על בטלנות לבני נח יהודים מותר להם יום אחד בשבוע אז אנחנו אבל איסור להתבטא לא לעשות כלום להיות מובטל זה איסור העבודה הזאת לא נעה לי זה לא נעה לי זה איסור מה זה להיות מובטל אדם צריך לעבוד אדם למה לולד הוא רה לדבר מה שאמרו למטה וכולי ותראה כי חשיב שצ קום עשה לא חשיב ויקשב דינים קום עשה ותרא צקום מעשב וגם שב ואל תעשה יש בדינים שב ואל תעשה מה זה שב ואל תעשה מה זה הזה מניעת האבל כמו שאמרו לא תעשו עבל במשפט לא לעשות ול לא לעשות דבר שהוא לא ישר לא לעשות דבר שהוא לא צודק זה בכלל הדינים זה בכלל הדין ככה סובר גם המאירי וככה סובר הרמבן אפשר היה לתלות בדרך אני חושב שזה גם בדרך אמת אבל אולי ודאי בדרך פלפול אבל אני חושב שזה גם על דרך אמת לתלות את מ מחלוקת הרמבם והרמבן במחלוקת האמוראים האם לומדים מויצו את הדינים או לומדים את הדינים מ מ מה שכתוב השם אלוהים שלדעת רבי יוחנן אומר ויצו אלו הדינים מה זה ויצו מאיפה הוא מביא רעיה כי דעתי למען אשר יצווה את בניו לעשות לשמור לעשות צדקה ומשפ לנהוג ביושר ובצדק ולא לעשות עול זה ויצו ויצב כנראה מלשון אחריות שאדם אחראי שיהיה צדק ויושר בכלל זה זה גם לדון אבל המצווה היא לא לדון המצווה היא שתהיה חברה בני האדם חברה ישרה צודקת והגונה איך עושים את זה בלי מערכת משפט זה לא יהיה מערכת המשפט מופקדת על זה אבל העיקר זה לא הקמת מערכת משפט הציווי הוא לחיות בדרך השם במשפט וצדקה כמו שהקדמנו בתחילת השיעור אבל רבי יצחק אומר לא אנחנו לומדים את הדינים מאיפה לומדים אלוהים זו הדינים כי הדיינים נקראים אלוהים שנמר ונקרב בעל הבית אלא אלוהים אז רבי יצחק מבין שהדיינים זה לא כל ה אלא זה ה מינוי הדיינים הקמת מערכת משפט זה הציווי שמצווה מצווה בדין כל הייסורים האחרים הם כנראה צריך להגיד כמו רבנו יונה שהם בכלל הגזל על כל פנים רואים איך הלימוד של ויצב ואלוהים זה היסוד שמחלוקת הרמבם והרמבן ולשיטת הרמבן והמאירי אפשר לומר שזה מקור האיסור מהוא מקור האיסור ישנה פרשה שלמה בתורה פרשת משפטים שבא מיד הדבר הראשון שמשה רבנו לימד את עם ישראל כשה ד מהר סיני עשרת הדיברות הם שמעו במעמד הר סיני כל השר משה למד שם הוא יורד למטה מה הוא עושה דבר ראשון ואם מחורת ושמשה לשפוט את העם ולימד אותם והודעתי את חוקי האלוהים תורותיו מה זה חוקי האלוהים תורותיו שם שהוא אומר שם ליתרו שזה פרשה לפי מדרשים פרשה מאוחרת פרשת משפטים משה רבנו מלמד אותם פרשת משפטים מה היא פרשת משפטים הקדוש ברוך הוא אומר זה הדבר הכי חשוב זה הדבר הראשון שאתם תעשו תקימו חברה ישרה אגונה צודקת אכפתי לא יודע איך שתקראו לזה בכל המילים דרך השם לעשות סדקה ומשפט וזה הדינים ובכלל זה מערכת משפט לפניהם ולא לפני גויים לפניהם ולא לפני דיוטות ובכלל זה כל אז לא צריך זה לא לב וזה גם לא עס אבל זה ציווי ברור ומוחלט של התורה והתורה מסבירה לנו מה הם ה מה הם הגדרים של של של מה משלמים ואייך עושים אבל יכול אפשר לכלול בכלל זה גם את הלבוש אני לא גם הלבוש אפשר להסביר אותו כך שזה לא יודע אם הלבוש התכוון אבל ש מתוך מה שכתוב אנחנו מבינים מה אסור ומה מותר ומה רצוי ומה לא רצוי ויש דברים שחכמים הבינו מדעתם שזה ודאי לא בסדר כמו גרמה לעשות את זה בכוונה זה וודאי לא בסדר לפי זה אפשר להסביר למה נקטה המשנה לשון של ארבע אבות נזיקין ארבע עבות נזיקין זה לא רק אם היו אומרים בעצם נזיקין עיקר נזיקין זה הכוונה חיובי אני חושב בפשט חיובי תשלומי הנזק הראייה בדף ד יש לנו שש אבות זיקים שאומר חינם כולם גם נקראים זיקים זה חיובי תשלומי הנזק זה עיקר הכוונה אבל אם רק היינו אומרים ארבע אבות ניזקין היינו חושבים שמטרתה של מצווה של הלכות התשלומין זה לפצות את המי שנפגע לפצות את מי שנפגע אבל אין איסור ב בזק בא המשנה בלשון מחוכמת להגיד לנו זה לא רק איסור להזיק כי אנחנו עוסקים בחיובי התשלומים וזה לא רק לשלם אלא זה ליצור חברה יישרה שבה אין מזיקים ואיין ניזקין והשור והבור והמאה וההבער הם אבות נזיקין כמו שאמר המאירי בדרך פלפול אפשר להגיד לשיטתו כמו שאמ שיש כאן מדברים על הניזק אבל רומזים למזיק כי המזיק צריך לשמור את דרך השם לעשות צדקה ומשפט ואם הוא יעבור עליה הוא גם מצטרך לשלם את תשלומי הנזק לניזק יוצא שבמילה הזאת כבר למדה אותנו התורה את המשנה את היסוד הגדול של הפרשה הזאת של נזיקין שעל שמה על שם הזה נקרא הסדר השלם הזה שאיין לך מקצוע תורה יותר ממנו כי זה מיישר את דרכו של האדם ואת דרכה של האומה אז אנחנו רוצים לברך את כל הבחורים שתזכו ללמוד בשמחה באהבה בעיון בפקעות ולשלוט בכל מה שתלמדו תחזרו תבחנו ותצאו בעזרת השם תלמידי החכמים הכל טוב ‏yna [מוזיקה]