הלכות שבת בנושא משחקי הרכבה בשבת, הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו במלאכת בונה ובדין בניין וסתירה בכלים בשיעור הקודם למדנו שהעניין אם יש בניין וסתירה בכלים או לא תלוי קודם כל במחלוקת בי שמ ובי סיל בביצ דף ובבי דף חוף ביז שבשמה סוברים שמלכות בונה וסותר מן התורה קיימות גם בכלים אבל בסיל סוברים שמלאכת בונה וסותר לא קיימת בכלים אלא רק בקרקע או במחובר לקרקע וכולי כמו בשאר המחלוקות בין בי שמי לבי סיל גם בדין הזה ההלכה היא כדעת ביסייל שאין ביני סטירה בכלים כמו שמביא אדמור הזקן בסימן שיד סעיף א' אלא שכאן יש בעיה כ כי בגמרא בשבס דף קבז חולקים רב ושמואל מצד איזה מלאכה מתחייב אדם שתוקע ומחבר את המקל בברזל של המעדר ובלשון הגמרא שופטה בקופי דמורה רב סובר שהחיוב בשופט בקופי דמורה הוא משום בונה ושמואל סובר שהחיוב הוא מדין מכ בפטיש שואל תוספות שם איך רב סובר שהחיוב הוא משום בונה הרי ההלכה היא כדעת בי סיל שאין בנין בכלים מתרץ טיסו שהכלל של ביסייל שאין ביניין בכלים נאמר רק כאשר החיבור נעשה באופן רפוי אבל אם החיבור נעשה באופן של חיזוק ואומנות חולקים רב ושמואל אם יש בזה בניין בקהלים ורב סובר שיש בניין בכלים כאשר החיבור נעשה באופן של חיזוק ואומנות לפי הגישה של תוספות יוצא שלדעת רב החילוק של ביסייל בין ביניין בקרקע לבניין בכלים קיים רק בבנייה וחיבור שנעשים באופן רפוי שכאשר הדבר נעשה בקרקע יש בזה מלאכה של בונה וכאשר הדבר נעשה בכלים אין בזה מלאכה של בוינה אבל כאשר החיבור נעשה באופן של חיזוק ואומנות יש מלאכה של בונה גם בכלים לכן החיוב בשופט בקופי דמורה לפי רב הוא מדין בונה כיוון שהחיבור של המקל הברזל של המדר נעשה באופן מהודק וחזק תוספות בדף קבז מוסיף ואומר שגם לגבי כלי של פרוק כמו מנורה של חוליות או מיטו של טרסים שהיא מיתה שהאמנים היו לוקחים איתם ממקום למקום הם היו לוקחים איתם למקום שבו הם היו עובדים והם היו בונים ומפרקים את המיטה לפי הצורך כאשר החיבור של חלקי המנורה ו המיתה נעשה באופן מהודק וחזק יש בזה מלחו של בוינה כי כאשר החיבור חזק ומהודק יש ביניין וסטירה גם בכלים לפי רב ורק כאשר החיבור נעשה באופן רפוי אין בזה מלאכה של בוינה מן התורה זאת הגישה של תוספות בדף קבז שהכלל הקובע אם יש ביניין בקלי מ התורה או לא הוא אם החיבור נעשה באופן מחוזק או באופן רפוי אבל טפס בשבס דף עד כותב כלל אחר לגמרי הגמרא בשבס דף עד אומרת כך שאדם שעושה חבית או תנור מתחילתם זאת אומרת מעפר חייב כמה חטאות כי הוא עושה כמה מלאכות תוכן בורר מרקד לש וכולי רשי שם בסוגיה כותב שו משום בחיוב תור ן בנין בלים תוספות שם בדף עד נעמד על דברי רשי וכותב פירש רשי דמשום בן בלים ואר דכ במחזיר מתה ומנורה של חוות בים אבל כשעושה לגמרי כל הכלי חיב משום בונה כדאמרינן ברש בונה המן דל שופ בקופי דמורה חיב משום בוינה תוספות מחדש בסוגיה של חבית כלל חדש בדין בניין וסתירה בכלים של העשייה של כלי מתחילתו יש חשיבות מיוחדת ויש במעשה כזה מלאכה של בונה גם בכלים לכן לפי תוספות בעשייה של חבית או תנור האדם עובר על מלאכה של בוינה כיוון ש עשיה של כלי מתחילתו יש בנין גם בקהלים יותר מזה בדברי תוספות הללו שעושה כלי מתחילתו יש בנין בכלים יש חידוש נוסף יש ורט נוסף שההגדרה של עושה כלי מתחילתו לא קיימת רק במקרה שמדובר בגמרא שם שאדם בונה חבית או תנור מהשלב הראשון שלהם מעפר אולה שפר עם מים ויוצר חבית אלא גם כאשר החלקים של הכלי היו קיימים עוד לפני שבת ורק שהם לא הורכבו עדיין מעולם והאדם מרכיב ומחבר אותם לראשונה בשבת גם פעולה כזאת מוגדרת לפי תוספות שם כאוס קלי מתחיל אוסוי כיוון שהכלי הזה נוצר כעת לראשונה בזה מסביר תוספות בדף עד את ההבדל בין שופת בקופי דמורה לבין מיטה ומנורה של חוליות במיתה ומנורה של חוליות כאשר האדם רק מחזיר למקומם חלקים שהיו בנויים קודם והתפרקו הוא לא נחשב לו הסכ מתחיל כי הכלי כבר היה בנוי קודם והתפרק ואדם רק חוזר ומחבר דבר שכבר היה בנוי קודם מה שאין כן בשו בקופ דור יש בנין בכלים לפי רב כיוון שהוא עושה כלי מתחילתו בשיעור הקודם הסברנו את הכוונה של תסס בזה לגבי שופט בקופי דמורה שבשפת בקופי דמורה האדם ש לעושה כלי מתחילתו גם כאשר המעדר כבר היה בנוי קודם והתפרק והוא לא בונה כעת את המעדר בפעם הראשונה ורק לגבי כלי של פרוים כמו מנורה של חוליות מחלק תוספות בין אם הוא בונה אותם לראשונה שבזה הוא נחשב לאויס קלי מתחיל אוסוי לבין אם הוא רק מחזיר מנורה של חוליות כלשון תוספות שם זאת אומרת שהמנורה כבר היייתה בנוייה קודם והוא רק חוזר ובונה אותה שוב שבזה הוא לא לא כלי מתחיל אוסוי והסברנו את העניין כך היות שמדר הוא לא כלי שנועד להתפרק ולחזור ולהיבנות אלא הוא כלי שבונים אותו פעם אחת על דעת שהוא ישאר בנוי באופן של כבע במילא כאשר המהדר התפרק נחשב שהוא התקלקל נחשב שהוא נהרס והיות שהוא נהרס ירד מהחלקים שלו שם כלי והם לא נחשבים באותה שעה יותר חלקים של כלי למרות שהם היו בנויים קודם וגם עתידים לבנות אותם שוב כי המהדר הזה לא היה אמור להתפרק ואם כך כאשר האדם חוזר ובונה את המהדר נחשב שהוא אוי סקלי מתחיל אסוי מה שאיין כי לגבי כלי של פרוק כמו מנורה של חוליות היות ש הכלי של פוקים זה כלי שנועד להיבנות ולהתפרק ולהיבנות שוב לפי הצורך הרי כאשר הכלי הזה היה בנוי והתפרק לא נחשב שהכלי נהרס כי זוהי דרכו של הכלי הזה שבונים ומפרקים ובונים אותו שוב לפי הצורך ובמילא כאשר כלי של פוקים נבנה והתפרק לא התבטל מהחלקים שלו שם כלי גם אחרי שהוא התפרק והחלקים עדיין נחשבים חלקים של כלי כי הם חלקים של כלי מסוג כזה שלפעמים הוא בנוי לפעמים הוא מפורק וחוזרים ובונים אותו שוב אחר כך לכ ן כאשר אדם חוזר ובונה כלי של פוקים שכבר היה בנוי קודם הוא לא נחשב לאיס כלי מתחיל אוסוי ורק כאשר הוא בונה ומחבר את הכלי של רוקים בפעם הראשונה רק אז הוא נחשב לא יס קלים מתחיל סוי למדנו אם כך כלל חדש בדין בניין בכלים לפי תסס בדף עד שכאשר אדם עושה כלי מתחילתו הוא חייב משום בוינה כי עצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו מחשיב את המעשה שלו למעשה של בנייה אפילו בקהלים ולמדנו שישנם שלושה אופנים של אוי סקים מתחיל אוסוי כאשר אדם יוצר את עצם הדבר מתחילתו ממש כמו במקרה של חבית שהוא יוצר אותה מעפר הוא פשוט לש עפר ומים ובונה חבית במקרה כזה הוא בוודאי נחשב לאסק מתחיל אוסוי כאשר אדם לא יוצר את עצם הדבר מראשיתו אלא הוא רק מרכיב חלקים שהיו כאן עוד קודם הוא גם כן נחשב לפעמים לאס כלי מתחיל תלוי באיזה כלי מדובר אם מדובר על סוג של כלי שנבנה פעם אחת לקבע כמו מעדר למשל וכך יהיה גם לגבי מטטה או מגב שהם גם כן כלים שנבנים פעם אחת על דעת שהם התקיימו באופן של כבע חיבור החלקים של כלי כזה נחשב לאויס כלי מתחיל אוסוי בין אם הוא בונה את הכלי בפעם הראשונה ובין הוא רק חוזר ובונה אותו אחרי שהוא כבר היה בנוי קודם והתפרק ובכל מקרן עכשיו לאס קלים מתחיל אסוי אבל בכלי של פרוק שזה כלי שהדרך היא לבנות ולפרק אותו לפי הצורך ולחזור ולבנות אותו שוב אדם נחשב לאויס כלי מתחיל אוסוי רק כאשר הוא בונה את הכלי בפעם הראשונה אבל אם הכלי כבר היה בנוי קודם והוא התפרק והוא חוזר ובונה אותו שוב הוא לא נחשב לאויס כלי מתחיל אוסוי כיוון שבכלי מסוג כזה לא בטל מהחלקים גדר כלי גם כאשר הם תפרקו כי זה כלי מסוג כזה שמפרקים שבונים ומפרקים אותו לפי הצורך אם נסכם את דברי תוספות שהבאנו בדין בנין בקיים יוצא שתוספות בדף עד ותס בדף קב כותבים שני כללים שונים לגמרי בדין בנין בקהלים ויש כאן בפשטות שתי גישות מחלוקת בין שני התוספים מהוא הכלל הקובע בדין בנין בקהלים לפי תפס בדף קבז הכלל הקובע בדין בעניין בכמו אם הבניה רפויה ומהודקת חזק שאם היא מהודקת חזק יש במלאכה של בוי נבי מ רפויה אין במלאכה של בוינה מן התורה ובזה מסביר תוספות בדף קבת החילוק בין שופט קפנ דמורה למנורה של חוליות שהחיבור של המעדר נעשה בחוזקה לכן יש בו מלאכה של בוינה אבל החיבור במנורה של חוליות נעשה באופן רפוי ולא מהודק ועל זה אומרים בסיל שאין בעניין בקלין לעומת זה תוספות בדף עד הולך בדרך אחרת לגמרי בהסבר החילוק בין שופט קופינה דמורה למנורה של חוליות לפי תוספות הכלל הקובע הוא אם האדם נחשב לאסק מתחיל סוו והחילוק בין מנורה של חוליות לשופט בקופי דמורה הוא שמנורה מדובר שאדם רק מחזיר חלקים שהיו בנויים קודם הוא לא ואז הוא לא סקים מתחיס לכן אין בזה נין בכלים אבל חיבור של מעדר נחשב לאוי סקלי מתחיל אוסוי אם כך בפשטות שני התוספים הללו חלוקים ביניהם ומבטאים שתי גישות שונות לגמרי בדין בניין בקהלים אבל כאשר מתבוננים בדברי אדמור הזקן בסימן שיג סעיף ית סעיף ח רואים שדמור הזקן מביא להלכה את שני הכללים הללו בדין בנין בקיים גם יחד הוא מביא גם את החילוק עם הבניה רפויה ומהודקת כמו שכותב תוספות בדף קבז וגם את החילוק ם הסק מתחיס כמו תוספות בדף עד נראה את הדברים בסימן שיג סעיף י כותב אדמור הזקן כך העושה כלי מתחילתו הרי זה בניין גמור וחייב משום בונה יוצא שדמור הזקן פוסק כמו תסס בדף עד שבק מתחיל אסוי יש בניין בכלים יותר מזה מיד ובהמשך ישיר לדין שלא סקים התחיל אוסוי מביא אדמור הזקן שם מיד באותו סעיף את הדין שתוקע העץ בתוך הקרדום להיות ללא לבית יד חייב משום בונה זה הדין של מהדר משמע ברור שוב שדמור הזקן הולך בשיטת תוספות בדף עד שזה שבשפת בקופי דמורה יש בניין בכלים זה לא בגלל שהבנייה של המהדר מהודקת חזק כמו ש סביר תוספות בדף קבז אלא זה בגלל שבבניה של מעדר האדם נחשב לאויס קלי מתחיל אוסוי כמו שמסביר תוספות בדף עד ליידך לגבי כלי של פוקים מביא אדמור הזקן באותו סעיף עצמו את החילוק בין אם הכלי נבנה באופן רפוי לבין אם הוא נבנה באופן מחוזק כמו טס בדף קבז כך כותב אדמור הזקן בסימן שיג סעיף יס הכל באותו סעיף כל כלי שהוא של פרוים אם אין פרקיו תקועים בחוזק אין בפריקת סתירה גמורה ולא בחזרתם בניין גמור זה לגבי הצד השלילי כאשר החלקים של הכלי של פרוים לא תקועים בחוזק ולגבי הצד החיובי כאשר החיבור בכלי של פרוים נעשה באופן חזק ומהודק כותב התמור הזקן שם בסעיף חוף אפילו בכלי של פרוים אם תקה פרקו דהיינו שהדם בחוזק בעניין שצריך לזה גבורה ואומנות הרי זה בניין גומור וחייב משום בוינה אם עשוי להתקיים הרבה יוצא ם כך שדמור הזקן פוסק להלכה את דברי תסס בדף קב שהקובה בכלי של פרוק אים הוא אם החיבור נעשה באופן רפוי או מודק ונשאלת השאלה איך אדמור הזקן פוסק להלכה את שני הכללים גם של טס בדף קב וגם של תסס בדף עד הרי לכאורה שני הכללים הללו לא מתאימים אחד אחד עם השני ו ממה נפשך אם הקובע הוא אם הבניה רפויה או חזקה הסיבה ש במעדר יש בניין בכלים היא בגלל שהבנייה של המהדר מהודקת חזק ובכלל לא צריך להגיע לזה שבמדרש קלי מתחיל אוסוי אז מה כותב אדמור הזקן שזה שיש בינין בקלין במדר זה בגלל שהוא אוי סקלי מתחיל אוסוי זאת המשמעות של דברי אדמור הזקן שם כשהוא מביא את הדין של דר מיד אחרי הדין שלו סקנים מתחיל אוסוי ועידה אם הכלל הקובע הוא אם אם האדם כלי מתחיס אז גם לגבי כלי של פרוקי אם אדמור הזקן לא היה צריך לחלק ם הבנייה מהודקת או רפויה אלא החילוק לגבי כלי של פרוק היה צריך להיות בין אם הוא בונה את הכלי בפעם הראשונה שאז הוא נחשב לאס כלי מתחיס ויהיה בזה בנין בקים אפילו אם החיבור לא מהודק עד כדי גבורה ואומנות כי עצם זה שהוא עושה כלי מתחיל זה כבר הופך אותו להיות בוינה לבין אם הוא רק חוזר ובונה כלי שכבר היה בנוי קודם והתפרק שאז הוא לא נחשב לאויס כלי מתחיל אוסוי ולא יהיה בזה דין בניין קילים אפילו אם הבנייה מהודקת חזק אלא מה אנחנו רואים שלהלכה שני הכללים הללו באמת משלימים אחד את השני ושניהם אמת זאת אומרת אומנם בשני התוספות עצמם אנחנו רואים שהם כן חולקים אחד עם השני שהרי שני הטפסים כותבים הסברים שונים לחלק בין מהדר למנורה של חוליות גופה למה במדר יש בניין בקהלים ומנורה של חוליות איין בניין בקהלים אז יוצא ששני הטפסים הללו מייצגים גישות שונות והם לא באים להשתלב אחד בתוך השני אבל לגבי הלוכ למיסה משלבים את שני הכללים של טפס גם יחד ושניהם קובעים הלכה למעשה ונסביר את העניין והקדים כשאנחנו נתבונן בדבר אדמור הזקן בסימן שיג סעיף יס אפשר להבחין בשינוי יסודי בלשון שלו בין מהדר לבין כלי של פרוים שלגבי מהדר כותב אדמור הזקן לשון התוקע סתם התוקע הוא לא כותב שהתקין בברזל של המהדר נעשת בחוזקה לעומת זה לגבי כלי של פוקים כותב אדמור הזקן והוא מדגיש שפרקו תקועים בחוזק יותר מזה הלשון שקראנו בסעיף חוף שם כותב אדמור הזקן שתקה פרקו דהיינו שדכן בחוזק בעניין שצריך לזה גבורה ואומנות והשינוי בזה תמוה לכאורה למה בכלי של פרוקן צריכה להיות תקיעה בחוזק אבל לגבי מעדר מספיקה תקיעה סתם וחיבור סתם ולכאורה דוחק לומר שדמור הזקן מסתמך על זה שתקי במדר נעשת בדרך כלל בין כך בחוזק ובגבורה כי סוף סוף מלשון אדמור הזקן עצמו אפשר להבין שבמדריך ים תקיעה בחוזק ובגבורה כדי להתחייב משום בונה אלא נראה לומר בכוונת אדמור הזקן שבמקרה שאדם עושה כלי מתחילתו הוא מתחייב משום בוינה גם אם החיבור לא חזק ולא מהודק כי עצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו פועל חשיבות של בנייה על המעשה שלו שהמעשה יחשב למעשה של בנייה ותהייה בו מלאכה של בוינה גם אם הבנייה לא מהודקת חזק כי עצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו מחשיב את המעשה למעשה של בנייה זה נותן עצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו נותן חשיבות במעשה שהוא יחשב למעשה של בנייה אפילו ם החיבור לא נעשה באופן מהודק רק במקרה שאדם לא נחשב לאיס קל מתחי לשות אז יש חילוק אם החיבור הוא חזק או רפוי ורק אם החיבור מהודק חזק אז יש בנין מקלי מן התורה כי כאשר הוא לא עושה כלי מתחילתו אז רק זה שהחיבור נעשה באופן מהודק וחזק זה מה שמחשיב את מעשה החיבור למעשה של בניין בזה נבין היטב איך אדמור הזקן משלב את שני הכללים הללו יחד לגבי התוקע העץ בתוך הקרדום להיות לו לבית יד אדמור הזה זה כן לא מחלק בין אם הוא בונה את המעדר לראשונה או שהמערכה בנוי קודם והתפרק וכעת הוא חוזר ובונה אותו שוב וצריך לומר שזה בגלל הסברה שהסברנו בשיעור הקודם כפי שהבאנו קודם שגם אם האדם לא בונה כעת את המהדר לראשונה אלא הוא רק חוזר ומרכיב אותו אחרי שהוא כבר היה מורכב קודם והתפרק גם במקרה כזה הוא עדיין נחשב לאוי סקלי מתחיל אוסוי כיוון שהדרך היא לבנות את המדר פעם אחת ולתמיד ואין דרך לבנות ולחזור לבנות אותו ולפרק אותו ולחזור ולבנות אותו שוב במילא היות שבניית המהדר נחשבת תמיד לאסק למתחיל אוסו לכן לגבי מהדר אדמור הזקן כותב לשון התוקע סתם שזה אומר שגם אם החיבור לא מהודק בגבורה כל כך הוא עדיין התחייב על זה משום בוינה בכל מקרה של בניית מהדר בין אם הוא בנה בפעם הראשונה ובין אם לא ובכל מקרה התחייב משום בוני מצד עצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו זאת אומרת שגם במקרה שהמדריכה אתפרק ואדם חוזר ובונה אותו שוב הוא התחייב על זה משום בואנה אפילו ם החיבור של המהדר לא נעשה כעת באופן של גבורה ואומנות כי במדר אדם תמיד נחשב לאוי סקלי מתחיל אוסוי גם אם המהדר כבר היה בנוי קודם והתפרק ובוי סקלי מתחיל אסוי אדם מתחייב משום בוינה גם אם החיבור לא מהודק בגבורה כי עצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו מחשיב אותו לבונה גם אם החיבור לא נעשה בגבור ואמנו לעומת זה לגבי כלי של פרוקי שלמדנו קודם שאדם נחשב לאס קלי מתחיל אוסוי רק כאשר הוא בונה את הכלי בפעם הראשונה אבל אם הכלי של פוקים כבר היה בנוי קודם והתפרק ואדם בונה אותו שוב הוא לא נחשב לאס קלי מתחיל סוי כי כך היא הדרך בכלי של פוקים לבנות ולפרק אותו ות שוב לפי הצורך לגבי זה מביא אדמור הזקן את הכלל של טפס בדף קבז שאם החיבור של החלקים נעשה בחוזקה ובגבורה הוא התחייב על זה משום בונה גם במקרה שהוא לא נחשב לאסק מתחיל אוסוי כי זה שהחיבור כעת נעשה בחוזקה פועל חשיבות במעשה הבנייה שתהייה בזה מלאכה של בונ גם במקרה שהוא חוזר ובונה כלי שכבר היה בנוי קודם שאין לו את המעלה שלא יס כלי מתחיל סוי כל זה במקרה שהוא רק חוזר ובונה שוב את הכלי של פוקים והוא לא בונה אותו בפעם הראשונה שאז היות שהוא לא נחשב לאיס כלי מתחיל אוסוי הוא מתחייב משום בוני ר כאשר הוא מחבר את החלקים בחוזקה אבל כלי של פרוים שאדם מרכיב אותו בפעם הראשונה היות שהוא עושה כלי מתחילתו כי בפעם הראשונה חל כאן שם כלי במקרה כזה הוא באמת התחייב משום בונה גם אם הוא לא מחבר את החלקים בחוזקה ובגבורה ולא צריך שהוא יחבר אותם בחוזקה או בגבורה כדי להתחייב משום בונה ככי כאשר הוא אוסק התחיל אוסוי הוא נחשב בו הנה גם אם הוא לא מחבר אותם בחוזקה ו בגבורה לפי המהלך המחודש הזה נוכל להסביר את דברי אדמור הזקן בסעיפים הללו בסימן שיג סעיף י סעיף ח ש בהשקפה ראשונה מהלך דברי אדמור הזקן בסעיפים הללו הוא לא ברור ולפי מה שהסברנו נוכל להבין ולראות את החוכמה של אדמור הזקן איך שהוא בנה את הדין של בנין קילים בסעיפים הללו הנקודה הראשונה אדמור הזקן מביא בהתחלה את הדין שלכל כלי שהוא של פרוים אם אין פרקו תקועים בחוזק אין בפריקת סתירה גמורה ולא בהחזרת בניין גמור נשים לב אדמור הזה כן מדייק לכתוב קודם אין בפריקת סתירה גמורה ורק אחר כך ולא בהחזרת בניין גמור מזה שהוא כותב קודם פריקה ואחר כך החזרה משמע ברור שהוא מדבר על כלי שכבר היה בנוי קודם והוא כעת מפרק אותו או שהוא חוזר ובונה אותו שוב לא מדובר על בניה בפעם הראשונה לכן על המקרה הזה אומר אדמור הזקן שאם אין פרקיו תקועים בחוזק אין באכזריות זאת אומרת שהחיוב משום בונה יהיה רק אם הוא קה פרקיו בחוזקה כי בכלי של פוקים שהיה בנוי קודם והתפרק האדם לא נחשב לאיס כלים התחיל עסוי לכן רק אם הבניה שלו כעת תעשה בחוזקה אז אז תהיה חשיבות למעשה שלו להתחייב משום בוינה אבל אבל אם הבנייה שלו כעת לא בחוזקה רפויה לא יהיה בזה מלאכה של בוינה מן התירה זאת הנקודה הראשונה וכאן ממשיך אדמור הזקן ואומר מיד מתיזה בנין ג ח משום בו נראה לומר שדמור הזקן מתייחס במשפט הזה לכלי של פרוים גופה והוא בא לומר את הצד השני של מה שהוא כתב לפני זה לגבי כלי של פרוים אדמור הזקן בא לומר שכאשר אדם בונה את הכלי של פרוים בפעם הראשונה הוא נחשב סקלי מתחיס ואז הוא מתחייב משום בנה גם אם הוא לא מחבר אותו בחוזקה כיוון ש חי יש חשיבות מיוחדת להיחשב בונה גם אם החיבור לא נעשה בחוזקה כפי שהסברנו זאת הכוונה של הדבור הזקן במילה אבל אבוק מתחיס הרי זה בניין גומור וחיו משום בוניה הוא בא לומר שבק מתחיל חי משום בונה אפילו אם הבניה לא נעשתה באופן מחוזק זה מתייחס למה שה מה שהוא אמר קודם זאת הנקודה השנייה בדברי אדמור הז ן וכאן באה הנקודה השלישית בדברי האדמור הזקן מיד אחרי הדין שויס קלי מתחיל חיו מישום בונה כותב הדבור הזקן וכן התוקע העץ בתוך הקרדום להיות לו לבית יד חייב משום בונה בדין הזה של מהדר אדמור הזקן כותב תוקע סתם הוא לא מחלק כמו שהוא חילק לפני זה בכלי של פרוים בין אם הוא בונה את המדר בפעם הראשונה שאז הוא מתחייב משום בונה גם בחיבור שנעשה שלא בחוזקה לבין אם הוא חוזר בבונה מהדר שכבר היה בנוי קודם שאז הוא מתחייב משום בואנה רק שהחיבור נעשה בחוזקה במדר הדבור הזקן לא מחלק כך רואים מזה את היסוד שאמרנו קודם שבמדרש לאוי סקלי מתחיל אסוי גם כאשר הוא חוזר ובונה מהדר שכבר היה בנוי קודם לכן גם במקרה שהוא חוזר ובונה מעדר שכבר היה בנוי קודם הוא התחייב משום בונה אפילו בתקיעה סתם ולא מוכרחים תקיעה בחוזקה כדי להתחייב משום בואנה אפילו במקרה הזה אילו דברי אדמור הזקן בסעיף יט ואז באה נקודה רביעית אחר כך בתחילת סעיף חוף כותב אדמור הזקן כך ואפילו בכלי של פרוקי אם תקה פרקיו דהיינו שיתקן בחוזק בעניין שצריך לזה גבורה ואומנות הרי זה בניין גומור וחיו משום בונה אם עשוי להתקיים הרבה מובן שגם בדין הזה אדמור הזקן מדבר על מקרה שהוא חוזר ובונה שוב את הכלי של פרוים והוא לא מדבר על מקרה שהוא בונה את הכלי של פרוים בפעם הראשונה כי המקרה שאדם בונה את הכלי של פרוקי בפעם הראשונה כלול בדברי אדמור הזקן לפני זה בסעיף יטס שויס כלי מתחיס רי זה בנין גומור כמו שהסברנו קודם שזה אומר שהוא התחייב משום בונה הזה אפילו אם הוא מחבר את החלקים של הכלי של פרוים בלי לתקוע אותם בחוזקה אלא בסעיף חוף אדמור הזקן מדבר על כלי של פרוים שכבר היה בנוי קודם והתפרק וכעת הוא בונה אותו שוב ואדמורי"ם ר ובונה אותו שוב אם אין פרקיו תקועים בחוזק אין בו מלאכה של בונה וכעת בסעיף חף אדמור הזקן מפרט את הצד החיובי שבמקרה שהחיבור בכלי של פרוים שנבנה כעת שוב נעשה באופן שהדם בחוזק בעניין שצריך לזה גבורה ואומנות הוא התחייב על זה משום בונה למרות שהכלי כבר היה בנוי קודם והתפרק ואמור הזקן בא להוסיף כאן דבר נוסף בסעיף חוף הוא מוסיף תנאי נוסף בכלי של פרוים שהאדם חוזר ובונה אותו שוב שכדי להתחייב מן התורה משום בוינה לא מספיק לחבר את החלקים בחוזקה אלא יש בזה תנאי נוסף שאדם יבנה את הכלי מתוך כוונה שהוא יתקיים הרבה זמן אבל אם הכלי אינו וסו סקים הרבי הרי זה בניין הרי ואין בזה מלאכה של בונה מן התורה אפילו אם החיבור מהודק בחוזקה וההרכבה של הכלי הזה תהיה אשורה רק מדר בונן וכעת נשים לב לנקודה נוספת שהיא חידוש דין שיוצא לפי המהלך שלנו כאן בדברי אדמור הזקן לפי מה שאמרנו כעת שדמור הזקן בסעיף חוף מדבר רק רק על כלי של פרוים שהאדם חוזר ובונה אותו שוב והוא לא מדבר בכלל על כלי של פרוים שאדם בונה אותו בפעם הראשונה יוצא שגם את התנאי השני שלמדנו כעת שהבנייה תהיה כדי להסכים ארבי גם את התנאי הזה כותב אדמור הזקן רק לגבי כלי של פרוים שאדם חוזר ובונה אותו שוב אבל לגבי כלי של פרוים שאדם בונה בפעם הראשונה אדמור הזקן לא כותב את התנאי הזה בכלל והדבר תמוה ביותר לכאורה למה אדמור הזקן לא כותב את התנאי שסקים ארבה לגבי כלי של פוקים שנבנה בפעם הראשונה מילה זה שדמור הזקן לא כותב את התנאי הזה לגבי שובט בקופי דמורה אפשר היה אולי להסביר בדוחק שזה בגלל שבנייה של מהדר נעשת תמיד כדי להסקה ימ הרבה היא לא נעשת מתוך כוונה לפרק אותו אחרי זמן ולחזור ולבנות אותו כפי שאמרנו כפי שכבר אמרנו קודם אבל לגבי כלי של פוקים שהוא כלי שמיועד במהותו לבנייה ופירוק והרכבה חוזרת לפי הצורך לא מובן למה אדמור הזקן לא כותב שהבנייה של כלי של פרוים צריכה להיות כדי להסקה י מרבה גם כאשר הכלי של רוקים נבנה בפעם הראשונה אז נראה להסביר את הדברים באופן מחודש ודווקא בהמשך ליסוד שדיברנו כעת לגבי התנאי הראשון שהעידו צריך להיות בחוזקה נלך באותה דרך במקרה שאדם נחשב לאוי סקלי מתחיל אסוי הוא באמת מתחייב מן התורה משום ב גם אם הבניה לא נעשת לקיום כי היות שהמעשה שלו יצר כלי ופעל חלות שם כלי על הדבר אז המעשה שלו נחשב למעשה של בנייה בעצם שהרי הוא יצר כלי ופעל חלות של כלי על הדבר לראשונה ובמילא הוא התחייב מן התורה משום בונה אפילו אם הבנייה שלו לא נעשת לקיום כי סוף סוף הוא בנה כאן כלי לראשונה במציאות וכשם שמלאכת חורש או בורר או מוציא מרשות לרשות וכולי אין שום נפ קמינה אם אדם עושה את זה לפרק זמן קצר או ארוך והוא מתחייב מן התורה גם אם הוא עושה את זה לזמן הכי קצר והוא מתכוון להחזיר בחזרה את את הדבר שהוא הוציא מרשות לרשות הוא מתכוון להחזיר אותו מיד זה לא משנה הוא בכל מקרה מתחייב מן התורה כך במלאכת בונה כאשר אדם עושה כלי מתחילתו ממש הוא התחייב משום בואינה גם אם הוא לא עושה את זה כדי לה רבה זאת אומרת שמאות סיבה שהסברנו קודם שאדם שעושה כלי מתחילתו חייב משום בוינה גם אם החיבור לא נעשה בהידוק חזק כי בעצם זה שהוא עושה כלי מתחילתו הוא כבר נחשב לבונה מן התורה מאותה סיבה בדיוק באויס קליים מתחיל הוא התחייב משום בוינה גם אם הבנייה לא נעשת כדי להסכים הרבה או לא נעשת כדי להסכים בכלל כי עשייה של כלי מתחילתו היא מעשה של בנייה בעצם ובמילא גם אם זה לא נעשה כדי להתקיים סוף סוף נעשה כאן מעשה גמור של בנייה שהוא מיסה מלוכה לכן אדמור הזקן כותב את התנאי שהבניין בכלים יהיה כדי להסקה ים הרבי רק לגבי כלי של פרוק שהיה בנוי קודם והתפרק כי כאשר הכלי היה בנוי קודם נשאר על החלקים שם כלי גם אחרי שהם התפרקו כמו שאמרנו קודם ובמילא כאשר אדם חוזר ומחבר אותם שוב המעשה שלו מצד עצמו הרי לא נחשב למעשה של יצירת כלי אלא הוא נחשב למעשה של הרכבה סתם הוא מרכיב דבר שכבר שעדיין יש עליו שם כלי כיוון שגם לפני הבנייה והרכבה היה לך על החלקים שהם כלי ואדם לא חידש ולא יצר כאן כלי אלא בכלי של פוקים שכבר היה בנוי קודם והתפרק ואדם חוזר ובונה אותו שוב ב אדמור הזקן בסעיף הזה לומר שנדרשים שני ים כדי שהרכבה החוזרת של הכלי תחשב למעשה של בנייה ויצירה חשובה ו והתחייב ליה משום בונה א' שהחיבור יהיה בחוזקה כי לחיבור בחוזקה יש חשיבות וזה מעורר ומחדש גדר של בנייה על מעשה ההרכבה שלו שהמעשה יחשב למעשה של בניה למרות שהיה על החלקים שהם כלי בעצם גם לפני ההרכבה ונקודה נוס לחיבור בחוזקה יש חשיבות של בנייה רק כאשר החיבור נעשה כדי לה להקים הרבה להתקיים הרבה זמן אבל אם הוא נעשה רק לזמן מוגבל זה פוגע בחשיבות של החיבור למרות שהוא היה בחוזקה והוא לא יחשב על זה בונה מן התירה למדנו אם כך לגבי כלי של פוקים שאדם חוזר ובונה אותו שוב שמן התורה יש בנין בקים ר כאשר מתקיימים שני התנאים גם שהחיבור יהיה בחוזקה וגם שהוא יהיה כדי להתקיים הרבה זמן אבל מדר בונן אסור לחזור ולבנות כלי של פוקים גם אם חסר אחד מהתנאים הללו כפי שמביא אדמור הזקן בסעיפים הללו של שיג סעיף חוף סעיף חוף א והכללים הם כך אם ההרכבה נעשת בחוזקה שהכלי לא עשוי להתקיים הרבה זמן אסור מד רבון לחזור ולהרכיב את הכלי גם לאידך אם ההרכבה החוזרת נעשית כדי להתקיים הרבה זמן אלא שהיא נעשית רק בהידוק מעט בעניין שהוא רפוי ואינו רפוי והיא לא נעשית בהידוק חזק אסור מדרבנן לחזור ולהרכיב את הכלי של פרוים בהידוק מעט בעניין שהוא רפוי ואינו רפוי כי חזל חששו שמה תכה בחוזק ולכן הם סרו גם מצב של דוק מעט ויש בזה מדרגה נוספת מדרגה שלישית במקרה שהבנייה החוזרת של הכלי של פרוים נעשת באופן רפוי לגמרי בלי הידוק בכלל לא בהידוק מעט בלי הידוק בכלל אם אז אם מדובר בכלי שדרכו להיות מהודק ותקוע בחוזק גם בזה חששו חזל שמה יתקה בחוזק וזל אסרו להרכיב בחזרה את החלקים של הכלי אפילו באופן רפוי לגמרי כיוון שדרכו של כלי כזה להיות מהודק ותקוע בחוזק ובמנה חזל חששו שם התקע בחוזק רק בכלי כזה שחיבור החלקים שלו נעשה בדרך כלל באופן רפוי אז כאשר האדם לא מהדק בכלל את הכלי אלא הוא משאיר אותו רפוי לגמרי כמו שהדרך שלו אין אפילו איסור דרבנן בהרכבה של הכלי הזה באופן רפוי ומותר בשבת לחזור ולהרכיב כלי כזה באופן רפוי לגמרי ונקודה נוספת במקרה שהכלי לא עשוי לקיום כלל אלא הוא עשוי להתפרק עוד בשבת עצמה לא שהוא לא עשוי לקיום הרבה זמן הוא לא עשוי לקיום בכלל הוא עשוי להתפרק בשבת עצמה אין אפילו איסור דרבון בהרכבה שלו ומותר לחזור ולהרכיב אותו אפילו בהידוק חזק כך מביא אדמור הזקן בהמשך סעיף חוף א' לגבי מכסה של כלי שכיסוי כילי העשויים כך בחריצים סביב שקוראים שרוף הברגה כן אף על פי שמידק אותם בחוזק מאוד על פי הכלי בחוזק מאוד על פי הכלי אין בהם שום איסור לא בנטילת משום תירה ולא בחזרתם משום בנין לפי שאינם עשויים לקיום כלל רק לפחם וסוגם תדיר גם בשבת עצמה ולא עשרו בניין הרי סירתו אלא כשאינו עשוי על מנת לסרו בשבת עצמה כמו שהתבאר בסימן שיד סעיף ית אז אחרי כל הכללים הללו בדין בנין בכלים מן התורה ומן רבון נחזור כעת לשאלה שהתחלנו לדבר עליה בשיעור הקודם האם מותר בשבת לאדם מבוגר לבנות בלגו או במשחק הרכבה אחר בניה של לגו לא נעשת לקיום בכלל כי הדרך היא שמפרקים את הבנייה בסיום המשחק ומחזירים את החלקים לקופסה בנייה של לגו גם נעשית באופן רפוי לגמרי וזוהי הדרך תמיד לחבר את הלגו באופן רפוי שהרי מדובר במשחק של ילדים ולילדים אין כוח לבנות דבר באופן מהודק או לפרק דבר שנבנה באופן מהודק אז אז מלכתחילה הייצור של הלגו נעשה באופן כזה שהבנייה שלו תהיה רפויה כך שמבחינת האיסור דרבון לבנות בחזרה כלי של פוקים שהתפרק אין סיבה לאסור הרכבה של אגו אפילו מדרבנן כיוון שהרכבה של אגו יש את שתי החסרונות היא גם נעשית באופן רפוי לגמרי והיא גם לא נעשית לקיום כלל אבל לפי מה שלמדנו היום בדין שלו סקלי מתחיל אוסו ולפי מה שדיק בדברי האדמור הזקן שבעסק לי מתחילתו אדם מתחייב גם אם הבניה לא נעשת לקיום וגם אם היא לא נעשת בחוזקה לכאורה יש סברה לכאורה היה צריך לאסור הרכבה של אגו בשבת מצד הדין של אוסק התחיל אוסוי כי גם אם כבר שיחקו בלגו הזה ביום חול וזאת לא הפעם הראשונה שמשחקים בו יש סברה חזקה לומר שכל פעם שאדם בונה בלגו הוא יחשב לאויס כלי מתחיל אוסוי ולגו לא נחשב כלי של פרוים שנבנה ומתפרק וחוזר ונבנה לפי הצורך כשאדם רוצה לשחק זה לא כך כי למרות שהדרך היא שמשחקים בלגו זמן מסוים ואחר כך מפרקים אותו ומחזירים אותו לקופסה ועל דרך כלי של פוקים ש דרך היא להרכיב ולפרק אותו ולבנות שוב לפי הצורך לגו לא דומה למדר שהדרך היא לבנות אותו פעם אחת ושהוא ישאר כך בנוי לתמיד בכל זאת היות שבלו אפשר לעשות כל מיני צורות והחלקים של הלגו לא עומדים לבנייה של צורה אחת מסוימת כמו בכלי של פוקים שאם זה מנורה זה מנורה זה לא משהו אחר ואם זה מיטה זה מיטה זה לא משהו אחר במילא ללגו אין שום צי יור קבוע שנאמר שאחרי שפירקו את הצורה שבנו נשאר על החלקים הללו שם כלי של הצורה שבנו שהרי בפעם הבאה שישחקו בלגו ייתכן שיבנו צורה אחרת בכלל אם כך יש סברה חזקה לומר שכל פעם שמפרקים את הצורה שבנו בלגו בטל מהחלקים של הלגו שם כלי לגמרי והם חזרו להיות חלקים גולמיים כמו לפני ששיחקו ובנו בהם בפעם הראשונה וכל פעם שמשחקים ובונים מחדש כלי או צורה בלגו זה יהי חשב לא יש כלי מתחיל עוסוי ועל פי זה לכאורה יהיה איסור מן התורה לבנות בשבת צורה משמעותית בלגו כיוון שלשייה צורה וכלי בלגו יש חשיבות שלא יש כלי מתחיל אוסוי וביס כלי מתחיל אסוי יש מלאכה של בוינ מן התורה אפילו ם הבנייה לא נעשת באופן מחוזק ואפילו אם הבנייה נעשת שלא להתקיים כלל כמו ש הוכחנו קודם באריכות אבל באמת אפשר לדחות את הסברה הזאת ולומר שלא יהיה בלגו חיוב משום בוינ בכלל כי היות שמדובר במשחק הרי הבנייה בלגו נועדה לתת לאדם הנאה מעצם המשחק בלבד היא לא נועדה כדי שאדם ישתמש בכלי עצמו שהוא בנה בלגו זו גוף ה הסיבה שבאמת לא משתמשים בכלי עצמו שבנו בלגו אלא מפרקים אותו מיד בסיום המשחק כי הבנייה בלגו לא נדה כדי ליצור כלי ולהשתמש בכלי עצמו שבנו היא נועדה רק להנות מעצם המשחק ובמילא נראה לומר שלבניה של כלי בלגו אין חשיבות של מעשה בנייה להתחייב עליו משום בוינה כי לא נחשב שהוא בונה כאן דבר חשוב שהרי לא משתמשים בכלי שהוא בונה אלא נהנים רק מעצם הבנייה של הצורה ומפרקים אותה מיד אחר כך רק בבניית כלי של פרוים בפעם הראשונה יש חשיבות להתחייב עליו משום בונ מן התורה ואפילו אם זה לא נעשה לקיום כיוון שבניית כלי של פרוים לא נעשת סתם להנאה של האדם עצם הבנייה אלא היא נעשת כדי להשתמש בכלי עצמו לזמן מסוים על כל פנים וכיוון שהבנייה נעשית כדי להשתמש בכלי עצמו יש לה בנייה חשיבות של בניית כלי ולכן התחייבו על זה משום בוינה כל מה שאמרנו הוא לגבי משחק הרכבה כמו לגו או קליקס וכדומה שיש בהם הרבה חלקים ואפשר לבנות מהם כל מיני צורות ובמילא הדרך היא לפרק אותם בסיום המשחק ולא משאירים אותם כך בנויים כי במשחק הבא אפשר יהיה לעשות מהמהם גם צורות אחרות אבל יש משחקים שיש בהם רק מעט חלקים ואפשר לבנות בהם צורה אחת בלבד כמו מכונית אוניה וכדומה והדרך היא שבונים את המכונית למשל פעם אחת ושמים אותה לקישוט על המדף וכדומה ולא מפרקים אותה אחרי המשחק לפי מה שלמדנו יוצא שבנייה של דבר כזה אסורה בשבת מן התורה כיוון שהאדם אוי סקלי מתחיל אוסוי ויש בזה מלאכה של בוינ בקיים כי המכונית שאדם בנה נשארת בנוייה ולא מפרקים אותה בסיום המשחק על דרך זה אסור לעשות צורות שונות כמו כובע או אוניה וכדומה מקיפולי נייר שמחזיק מעמד כאשר האדם מתכוון להשאיר אותם כך משך זמן כיוון שהאדם אויס כלי מתחיל אסוי ויש בזה בניין בקהלים אבל מותר בשבת לקפל מפיות נייר בצורה מיוחדת ולהניח אותם על השולחן של שבת לקישוט וכדומה כיוון שיפול של ניר מסוג כזה לא מחזיק מעמד בכלל והוא מתפרק ברגע שלוקחים את המפית ביד ובמילא זה לא נחשב לאויס קלי מתחיל אוסוי כיוון שדבר שלא מחזיק מעמד לא נחשב בכלל לכלי העניין הזה בכללותו הוא נפ קמינה גם לגבי השחלה של חרוזים בחוט האם מותר בשבת להשחיל חרוזים בחוט או לא נדגיש אנחנו לא מדברים כעת על עשיית הקשר בקצה של החוט אחרי שמסיימים להשחיל את החרוזים שקשרים מסוימים אסורים כמובן משום מלכת כושר כפי שדיברנו על העניין הזה בהרחבה בשיעורים על מלאכת כושר אנחנו מדברים כעת על עצם ההשחלה של החרוזים האם יש בזה מלאכה של בוינה אז לפי מה שלמדנו יוצא שהדבר תלוי אם האדם מתכוון להשאיר את השרשרת משך זמן ולא לפרק אותה או שהוא מתכוון לפרק אותה בסוף המשחק אם הכוונה ש לפרק אותה בסוף המשחק זה לא יותר גרוע מבנייה בלגו או בקליקס או במשחקי הרכבה אחרים כדי לפרק אותם בסיום המשחק שלמדנו שזה מותר אבל אם הכוונה של האדם היא להשאיר את השרשרת מושחלת בחרוזים ולא לפרק אותה בסיום המשחק אסור להשחיל את השרשרת בשבת כיוון שהוא אוי סקלי מתחיל אוסוי וגם אם ההשחלה נעשת באופן לא מחוזק שהרי אי אפשר לקשור אותה בשבת בסוף ההשחלה הרי למה נו שוקלי מתחיל נחשב מלאכה גם אם הבנייה לא נעשת באופן מחוזק