סוגי תשלומי נזיקין | הרב צבי שכטר, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן

[מוזיקה] כשלומדים מסכת בוקמה נמצאים כאן כמה סוגי תשלומים יש מומן וכנס ויש כפה יש מב קס בתור מב שני כס בתור כמה סוגי תש הגמרא מביאה שיש ארבע אוב זיקן יג מה זה רשי כותב מה שכתוב בזה הגמר שואלת לפחי שש זה בכלל ר לא מפע בפסק איך קורים לזה אומרת הגמרא כ איך אנחנו יודעים שהכל הפוסק בחומש כתוב שמשל מת בשם אז הגמ אומרת שיש זה רשה גדולה כאן לא מצינו דבר של כזה בשם כס זה ר זהש שכז תחס לצי שם כסף זה כמו שמים באגלית אטפס זהש גדולה שכזה בחוף חוף מכס כולם ממת שואל אמן חסך יש מחלוקת בגי זהש מחלוק בגתן מדוע בכ משלם מדוע אך תוכ איך למדו את זה בס אז יש מחלוקת בגמר ישד אחת שמח גם כן תזה רק מדרג השניה הקבל צ שבכל מור זה רק שדמית כ ש תד בפני שואל מסכינו עשו הים כאן זר גדו ש כזו זר ש גדול ש כזו תחס ס כז זה כולל כל הח והיו יכולים למצוא איזה מילה פוסק להמשיך אתב שגם הברכות גם כן יש ממשרת גדולה שכזו מסביר ע מחינוך שיש כאן ספרה לחלק בין חיוב ממן ש הגמרה בקומות אחרים שז אני לא מקבל את הסל עצי אתב עלי תחב עלי לוקח דם כונה משהו הוא מקבל על עצמו חדש ה זה מדס זה נקרא מ שאין בזה שא שלים ס מדוע זה ש כתוב בחומש יש שב יוצא ךות החוצה זה גם כן פי ב שכובים לשים פירון של של הב הסביר מתי לא צריכים זה נכון שיש פסק אבל אפילו בלי פסק גם כן הנו סבורים להגיד שמי שלב כסף מחוב להחזיר את הכסף בכל פעם שיש סח מדס זהזה נקרא מ שאין ס בת אבלם יש מס בת יש מחלוקת גמור אישב בשש מפש בס מה לגבי מ הסת מס סדמ אולא ו בגמרא אז הגמרא שהתור מ כ אדם בכל החמר אז יש כאן ור כ כותב ש צו לעשות כ גדולה שכל החיובים שת מטלה מטלה בכל החומר שצריכים לשלם ש הוא קיבל לא מתילה עלי לא רצו לעשות ז כ ככ אנחנו פוסקים ש שפני זהזה כוללת מד יש הבד להגיד ל גמ בשב מחולקים אז כל משתמשים בביטוים שלרב שני סוג שבו הגוף בר הגוף אז הכל מסכימים שזה כך כותב השך הכל מסכימים לוכ שב הוא מכב לשלם את הכסף מחק ד לגבי שבס שחס זה הת ולת אזת הבד ושבא את זה יש בקוש אנחנו יודעים שיש הבדלים ב הבד לגבי הבד לגבי ש לפ יש הבד בתחי הגמרא מביאה מחלוקת נחנו פוסקים בלכה שישב קרוני בין הד וין ז ו מה ההבדל בהבנת העניינים איזה חפץ חיב לשלם עב זה אדם לובה כסף ה מקבל על עצמו הסח לשלם את ה אז במת התצ כתוב ש משפט ק בלב ר אלוהים אלוהים כתוב שלוש פעמים המילה אלוהים לא שכ זהלא לא שקדש מה הכוונה ים צריכים דן מומח שיש לו סמיכה ואנחנו זה אחת ממי היות שהמילה מפה שלוש פעמים אלוהים אלוהים מלכים אז מזה אנחנו מזים את הדין שצריכים שלושת ינים סמוכים אבל שמ בפש משפט מדובר חק נגיד שהוא הדנה צ ב לא לשגם גם כן צריכים שלוש שנגיד שז פוסק לכה זה כ שלושים סמוכים אבת מספיק אחדש לא צריכים שלוש סמו מספיק אחד מה ההבדל אז התור מתחב בן האדם אז החומש קובע שצריכים דוקא שדונים פסקו שת מתילה כיב הלך אם אתה קיבלת על עצמך חיב פ המק שמישה קונה משהו דם כסף לא צריכ שלוש הוא קיבל על עצמו לא צריכים ש אז אנחנו פסים הר ככ ש מספיק לא צרי שב פרק י מביא את הד משוב הגים זה לא מפי בגמרא כ ש מחוב כם לא יחי אותו כקן הלא יחב אותו אב זה הח מד הלוא אוד נגיד כן כ איזה ממתקים החס ולא שם את הכסף אז הוא מוב הת לאלה חיובים אבל הוא קיבל על עצמו שזה הכן גם כן יכול לקבל על עצמו ישו הלכ גדנ חנוס שוכרים ממתקים לפעמים וכרים חמישה חתיכות בפרוטה אחת מה דין מישהו קונה חתיכה אחת שדמי המקר זה 15 חומש של פוטה בין אדם יכול לקבל על עצמו הסחי מיד נגיד למשל באנגליה יש ה פני לפני הרבה שנים שאני ביקרתי היו זה פני היה הפ פני חצי פרטה אז כשאדם לובה חצי פטם הוא חייב להחזיר לשלם חצי פה אדם כונה איזה ד חנוס זה קב פס משפות הוא קיבל על עצמו ל פס משפות אבל דם שג מזק הזק פס הת לא מתילה האדם חיוב של פחס משפות יש כמה וכמה הבדלים הס שקס זה הבדל אחד שני סוגים של תשלום נוסף על כך יש עוד סוגים שונים של חיוך במ קסבות כש החומש שהתור מתילה חיב על בן אדם אז לפעמים אנחנו אומרים שזה מומן לפעמים אנחנו אומרים שזה כנס לפעמים אומרים שזה כפרה שלוש סוגים של תשלומים ס מה זה ממן מה זה כנס מה זה כפרה אז ממן מה הב בממ לקנס מד בקנס פות זה הכל מד בקנס פות מה זה כנס אז הגמרא בתס מביה מחלוקת המרים פל ניסק של קרן קרן ש היזק קרן תמה ש היזק משם חצי נסק מגופה יש מחלוקת בגמרא אם זה ממנו על קנוס אנחנו פוסקים להלכה שפסק קנוס מה ההגדרה של מומן מה הגדרה ש של כנס אומרת הגמרא מי שמשם כמ שהזיק זהמן אם התשלומים זה עבור למלא את החיסרון אני לובה ממך 1000 דולר אז אתה חסר 1000 דולר אני משלם לך אתה חיסור אני קונה מ חפץ זה עולה 1000 דולר אז אני אתה חסר מסת לי את החץ חסר אצלך 1000 דולר אז אני משלם למלא את החיסור אז בממן כ שמשלם כמ שהזיק זה משלם יס ממה שהזיק זה כש כנס כפד או מי שמשלם סכום קצוב אלפת משלמים ומ שקלים ש שלבים משמים סכום קצוב סכום קצוב זה לא למלא את החיסון לפעמים זה יס ממה שז לפעמים זה פחס ממה שז אז היות שזה לא למלא את החיסון אז אנחנו כובים שזה תמיד כנס סכום קצוב זה תמיד כנס פל ניסקה פל ניסק זה זה לא למלא את זה למלא את החיסור של חצי נסק אבל אנחנו פסקים ך שפקס מדוע כי סתם שחש אז מקן היה צריך להיות שיהיה פטו לגמרי כי סתם שש אז מה שאנחנו מחיבים את הל שלש אשתם שיז זה לא י ממה שיז אז י ש צריך להיות מחויב ה צריך להיות פ מכל בק כיסם ש חסק אז מה החצי נסק שק משלם זה ש צריך להיות מחוב אז אנחנו אומרים שזה כנס כנס זה יצר ממה שזק זה כנס מה זה כנס מה זה קנס הכנס זה עונש עונש זה לא עונש הגוף אש אב ז בחינה של אנש קים אצלינו כל אין מעצ ראש איצ רש בכמה מקומות בגמ זה מפ [מוזיקה] להם גמ בטוי שכזה איש אזע פשט זה כוח פוסק מה שכתוב לגבי קנס אשש אים סמוכים פ למשי את עצמו מה איזה לקוח פסק הזה א שפ הדין הזה אכתוב שם עוד צש אז לפי ש הגמ משמ שצד ל שצ אבל זה לא נכון אנחנו אומרים אפילו במים שוא כמ לעצ שכ כ עדין ים אין צשם כי זה כלל אחר אז הביטוי הזה אי עצמ שכוח מהדרוש אשש פרט למשי את עצמו מה זה משי את עצמו לחייב לבן אדם איזה אונש עונש הגוף כמו ממיס עונש של עונש של כנס צריכים מקודם לר שהדם עשה איזה עבירה נגיד למשל לחה בין אדם לשלם ממן לא מחוייבים דבר שהוא עשה אבי לא עש ש גם כח יש לימ שלך אני מחב נגיד למשל אני נכנס לני אומר אני גזלתי מהבנק 1000 דולר והבנק לא יודעים מזה אין להם שום חשבונות שחסר להם אבל אני מדדים שני אומר גזלת מהבנק 1000 דולר אז אנחנו לאים לי לא מאמינים לי שאני גזלתי כןש אמ פגור אני מה שאמרתי אני מחויב לבנק 1000 דולר לא מאמינים לי במה שאמרתי שגזרת מהבנק אומרים פגין דיבורים לי שאני מחויב לבנק 1000 דוזה ת ש לא מחויב מחייב להסביר לבזה מדו הוא מחוייב כי שמישהו אומר שאני פטור מישהו טובע אותי 1000 דולר ואני אומר שאני פטו אז הב שאלו אותי התובע מסביר מדוע אני מכויב הוא אמר שב לי 1000 דולר אז הבס שואלים אותי מה אני אומר אני אני אומר אני פטור ישאלו אותי מאיזה תם אתה פטור אתה מסכים ש ש להביא ממנו 1000 דולר ולא שילמת אז תסביר מדוע אתה פטור אז הגמרא אומרת צרך לבר נוס כ שיש לבן אדם תינה שהוא פטור הוא מחויב להסביר את התינ שלו שמישהו לא טון שהוא פטור זה לא תנה הוא מודה שהוא מחוייב אז לא צריך להסביר מדוע הוא מדוע הוא מחוייב הוא מודה שהוא מחוייב לבנק אלף דולר שישלם את 1000 דולר אלאם כן הוא יגיד אני מחויב לבנק 2000 דולר 1000 דו ש שכלתי עודד בס כפ אז חיב כיפ צריכים ל מקודם שעשה אזה עבירה לם את הכרן את החיסור אז שםמים אבל חי בן אדם לשלם את הכפ זה רק על פי במ לא מקבלים איאש פ אי לא נאמן על עצמ הגי שהוא גנב מהב לשלם את הקרן הוא כן מחויב לשם זה למלא את החיסור זה זה ממן זה לא כנס שמה לא צריכים לבר שעש ב בם מהבנק בלי גז הבנק הוא מוד הוא מודה שהוא מחוייב לבנק 1000 דול פגי יש כזה ן בסוב אם הבן אדם מוד שגנב מישהו 1000 דולר זה לאמ איןמ פגן דיבור מקבלים התמו שלו שהוא מחיב לבנק מ למלא את החיסור של הקרן של 1000 דולר אבל לשלם את הקפ אז זה איצ הוא לא נאמן לא נאמן אי אפשר לחייב אותו את את הכיפ אם דמה יודע שהוא הזיק לחברו לא צריך ללכת לבס הוא ישלם מדוע שלא ישלם על פי עצמה אבל לשלם אבל ח כנס זה דווקא עלפי כנס זה ענש לא עונש נש אבל אנש צריך להיות מפי אחרים נגיד למשל אני אכלתי מחל סורס אני יודע שעבור זה לא הסו אותי לא היו ש אני מודד בעצמו שאכלת או שכללתי את השבת במזה אז אני אהרוג את עצמי אני ארקה את עצמי אני אעשה שהכבוד מקס מעצמי זה לא אונש אונש צריך להיות הנשים אז הטס מושל זה גם כן אפילו הבן אדם יודע שהוא חי מפת איך שיהיה לא משלם על פי עצמה אפילו צ אין בזה שום קיום כי מלכס אלם מלכס או מיסר או תשלום מקנס זה עונש אוש צריך להיות שהרבה זמש לבן אדם אז אומרים אי הוא לא נאמ להגיד שהוא עשה ירה ממילא איה אפשר ניש אותו אבל הקרן כן מש פגין לדיבור אומר שגוזלת מהבנק 1000 דולר וממילא אני מחוייב לשלם את הקרן שישלם את הקרן לא מקבלים את המונ שלו שעבר הדר שגזל מהבנק מאמינים לו שהוא חייב לבנק ני שחסר אצל הבנק למרות שהבנק אין להם שום חשבונות שיחסר להם על 1000 דולר זה מופיע בג בתחילה צי כתובין כל כך חזק ששז למרות שהבנק אומרים אין אצלנו ח כ שחסר אצלנו שום קה לא חסר שום קה אבל המגיד אני חיסרתי אצל הבנק 1000 דולר נישל אבל לגבי הכפל זה עונש י נמ על עצמה להגיד ש ששו אותו יש בגמ בגם שיש לימוד בגמרא שכתוב ס בכל משבת מה הכוונה בכל מכת שלשמו שבת זה דווקא בארץ ישראל הדין הזה לא נוהג בחוץ לאץ מדוע מדע שנחשוב שמצ שב שחג בצ לא בחוץ ל אונה הגמרא לא הפשט במילה בכ שכם הכוונה אפילו במש בזן הכוונה משכ בזן ייתי סבור להגיד ש מיסס בזן כש בזן המתים לאיזה בן אדם יש כאן חילו שבת של נתיס נשון יש כם מלאכה שת שכת תלס נשון והיתה סלקת בגמ לעשות כל וחמר ללמוד מזה שמ בז דוכה את השבת אז איך הגמרא עושה את הכל וחמר אומרת הגמרא שמ ב כל כך חשובה כל כך חמורה לא כתוב בש מכיכ ולמ מי שהוא מחוב מס בזן אפילו הוא הכון החיד בכל העולם כולו וצריכים להקריב תמיס בכל ם וספ הוא הכן היחידי שיכול ק כב כתוב בחמש ממז בכי למס לא משים לו הוא לא ניצול הוא לא יהי ניצול למרות שהוא רוצה לק את הקס םס נס עד שאיזה קן אחר יגדל ויהיה במצווה יכל לה קבנ למרות שכן אמים שניס ככ חמור שכ כ ה אז רואים ש מצווה חמורה שיותר חמורה מאשר כל הקבס כול וכ השבת כ שזמן הקבוע זהלא הבדל זהלא וזהב זהזה זמן הקבוע אין זמן הקבוע לפעמים יש כבן סיב רוב כבוס זמן קבוע ת יש קח שבן סיבור שסם אף פם דזה אי כבוע אזה לא דכ שבת זהלא דכו כי כתוב במש במור שב שצ כתוב במזה לא צצ כוונה ה שזמן הקבוע שבח שח אין זמ לפעמים יש להגיד חבת ג חבת בכל יום מצס אז אפילו בשבת זה דרך שבת למרות שזה כבן יחד משלם זה כב צ משלח הבן אדם שלם מכיסו מהכסף שלו אחת גזה כח זה לא זה כמ קבוע אגיד למשל פם אחת שלו ביום הכיפורים מקרבים כמה וכמה קורבנות קורבנות מסף קורבנות לכפור אז בתוך הקורבן של צורך פור יש פח שלום זה של זה כבן כ זה לא מ אתזה גלין א זך יום כיפר יזה זמן הקבוע אז הגמרא אומרת ככ יש יש סוג סוגים שונים של כח כאן יש קבס יותר הרכ מ יותר חקב כ ככב אז רואים שר ורשר שבת כיכ שבת אז גז מדוע שלא נגיד ש שבת אומר ה ככתוב בחש אל שזה שכ שז זה אז הגמא אמרת זה שמר שקיים כ שמר שמ השבת אז מ ה להגיד ש השבת לדפ כון מקשה ה שב שרמ ספר המצו את זה שתי מצוות נפרדות מצווה אחת שלא לכבר שבת ל מצו שניה שלא להש בשבת שלא להש בשבת שואל מדוזה מדו ה אתזה בפני עצמ הייתה ה בגמ דו מגמ אז מ בד שבת כמש זה לא דוכ שבת אז ממ זה כס מלוכ א מדוע צריכים לות את זהד הפסק רק מגלה של כחמה לא צדק תעינו כח ככה אמר מקש אז יש בבז ה כמה אח אבזה שהוא היה ראשון חר כ ודים כותבים לא הכח צודק אם אם נמם נמי אזה בן אדם בשבת ב לא י נחשבים כמ שבת זה לא ח שבת בצדק למזה דין מיוחד שניש בשב זהלא שהפסק צד יותר חמ מאשר ו אז ממי מ כזה ח אז ממי הרמן זה זה ל בפני עצו אז אני זוכר כשלמד במסכת סן הר הי מספק מהד למישהו לשלם שבת כנס כנס זה גם כן עונש זה לא עונש הגוף כס כתוב בשולחן ארך אחר מביא את זה שלפי הרמבם ש זהש זה לא שפשט שכח לא בצדק ש בכ לא כח זה בצדק ואין כן ח שבס זה סרח שלא להעניש בשבס אז כתוב בכח לחרם על מישהו אין שכ שבס בכלל חרם חרם זה כללה שמותם הוא מ מי שמס בד הרס ולא ישים על ש דון כג מי שדו אותו והמשפחה לאיב עליו אומרת הגמרא לא ששמים גל כגל שלכ על הקמ שלומים אבן ע על המיטה להראות שהיה צריך ש צריך לעשות אמו סקיל זה עכשיו כמיס אז האחרונים כבים שאפילו חשבת זה אסור להש בן אדם בשבת אז קיימת אפשרות ח זה ונש בגו שהוא ימות זהש בגו אבל יכול להיות אפשרות שיש בשבת זהבם בכסף הכסף זה מצ בכסף זה גם כן פ ר ש שם יכתב נגיד למשל יש אני מחויב לאזה נוכרי כסף הוא רק רוצה לעבור לביתי בליל שבת לקבל את התשלומים שלו אז אני אניח את הכספים במקום חד נוכ יבוא לביתי אני אגיד לו תיקח את הכסף על השולחן כן ותשים בכי שלך ותלך אז אני עובר עעל היס דרבן אז לפ בשבת זה שמ יכתוב אבל כאן מסתב רב ס אולי שהב יכריח למישהו שישלם את ה את הכנס זה נחשב כעונש וככ אנחנו אומרים אין מסצ ראש כי אי אפשר להעניש את בן אדם לא עונש הגוף לא עונש ממן אלא כן ברר שהוא עשה עבירה אז אנחנו אמים שתשלום קנה זה עונש על שעבר את העבירה אז קימת האפשרות שהמס כריח למישהו לשלם את הכנס בשבת אולי נוסף עלס רב של מוקס נוסף סרב שלא לפח בשבת יש גם כן שלא להעניש בשבת אולי אפשר להגיד שזה דווקא בעונש הגוף זה לא ברור כל כך אז אנחנו יודעים שיש הבדל בין ממה לכס זה ידוע מדוע כיש אהים אי הוא לא נאמר אבל יש עוד סוג שלישי של תשלומים שהת כותבים שזה נקרא כפור מה זה כפור אז הגמרא בג לגבי כפר מה זה כפר שמ שדם כבר פעם רביעית אז ל הב שלים כב שסל ספ כו יש דל מגמ כפ כפור כפמ שואלים מתלמ כמי משחק של מילים לזה איזה הבד לכ יש בזה צס בג יש כמה הבדלים הבדל ראשון שאם זה ממנה אז השים הש שלי הרן אדם אז הישים לא לא יכולים למחול לכי אם אני חי למישהו ממנס הבן אדם יכול למחול אלמ שלי הרג ליזה בן אדם כים לשש את הכ מחדשים הת שאין כאן מחילה מנ להם שלא שיך כאן מחילה זה מופיע במשנה בס בק אחרים מסבי יש תס בכות בס ועוד מקומות אז התוססים שזה מיוס על המשו יש זזה ש כהן זהו בזוז זהו שלס בדי [מוזיקה] שמים זה השש מה הדין אז יש קים אצנו כ כל ש שגח מי הי עושה אתז ה נשק בשג מחוב חס מ מחוב כורס ישמה ארכה במשנה רשנה מסכ קס כל העול קיסס כמעט בכולם יש דן שלש מחייבים להביא אז כמו כן יש כלל כג זה שו במזה ש זה לא ק זה זה פחות קצת מאשר קורס הגמרא אומרת בסוק מסכת קוטן שקורס הפשט שכש מגיע ל50 שנה צריך למות לפעמים התס שלום ישבה אנשים שחלים שבת ום לא מסים בגיל 50 ה ס פוסק שיש אש כס בחל שבת סתסס עש מצווה אחרת אז יש חשבן שמים אל מקד מי שעבר ע במזה צריך למות בגיל של 50 מזה בדי שמיים כתוב בבבלי זה פחות מאשר כורס סד שמיים הוא מס בגיל שיש לא בגיל חמש אז לפי הבבלי כורס יותר חמור משם שמים הוא מביא ש בירושלמי כתוב אחרת שמי שמים יותר חמורה מאשר אבל בבבלי כך מפי אז הגמרא במסכת שבת דנה לגבי הדין נגיד למשל מי שמחלל שבת במז כי הוא חשב הוא חברמן הוא חשב שזה עבירה לא ידע שזה כורס א לא ה ידע שזה לא היה עושה חיוש הוא נסם מיסורי קורס מסתם לבם הוא לא נסם מה הדין הוא חילל שבת במז הם להגיד שחף חתס או שלא או שלהגיד שרבי מז זה לא בש אז זה מל היז בד לא ידע שזה בקור אז אנחנו פוסקים שזה נקרא שג הוא מביא את החס אז הגמרא ד מה הדין לגבי זה שכל תומה במזה ממיס ב שמה מדן זה שכלו בשג הוא צריך כפרה כי א היה עושה עבירה במז היה מתחן די שמים אז כ ה אומר בתור כפור שישלם כ חמש דק נגיד ל שהוא שתה יין שלו לא מספיק אם הוא ישלם קח בנתינת צ'ק בנתינת מטבעות ספ צריך לתת יין תשלום קודש אז כתוב משנה זש שיזה חיב הוא גזר מהכהנים הוא מ שומ מהיין שלו יש לו מפל שם מיצבים יין וא הפריש תרומה כדי שלא שה לא יהיה טבל אבל הוא אכל את התו הוא זר אק אז הואלי הגזל מחיב לתת אתו קג לא קרים אז הואלי הגזל כך כתוב במשני כך הגז חשל כן אז הגז מוב לש יכול לשלם במטות יכול לשלם בצק לא מחויב לעשות ד כך סוברים הראשון אבל זהם רן חמש וזה בורס כפור אם אכז אין שמה כפור לא תכפר לו על ידי כך שישלם הוא אכלו במ אבש חש צרך ל ד הס קדש שם כתוב שלא מל מחילה כך כתוב לא מל מחולה אז מסבירים התס מדו לאלה מכילה כי זה חיב כפור החמש מה שמוסיף מחמש זה ש זה בתור כפור א היה עושה את במזה היה מכויב במי בד שמים עכשיו שעשה בשגד הכפרה הוא שישלם כח אז אין מחילה כ ה אין מחילה בכי של כ מדוע לאלם על זה נכנס אח ני הזה הוא הבא למלאכי אז הוא בא לבס למכו אבל נגיד למשל חב להניח תפיל מיכול תפי זה מצווה אין אח החבר מחבד בניו יורק תמ מקשים כל בני אדם אם אתה יהודי ח הום תפיל ני ת האם החבד תפיל הוא לא לב אז גם בתשלום כפ זהזה לא התור אומר שצריכים לקבל את הכפור על ידי נתינה לבן אדם אבל זה בם בם אז ככה הביאנו הס שאין חילה בד שלכ רש במשנה שמה בוס מביא את רש בלי התוסס רש שם חולק על בליס הוא שכי כי הז קבלתי כי שמישהו מוכל זה נכשיו כאילו הוא מה היה ד אם הייתי נותן לו את הכפור ו מחסיר לי את את הכסף ברגע שאני מסר לו את הכסף או מה שצריכים זה של כבר קיבלתי את הכפור ר כך הוא רוצה להחזיר לי טוב יכול להחזיר זה יש יהיה לו דין של תשומה שמחזיר לי אני אני לא כין עסור לי לאכול את זה אבל אני יכול למכור את זה לבן הנחה למישהו אחר שהוא כהן אז הראש סובר שמכיל זה נחשב כאילו מחי ככת כאילו פרתי את החי אז הרש כותב מדוע שלא נגיד גם חיים של כפ יש גם כן שייך להיות מחילה מדוע כתוב במשנה שאין מחילה בזה שח בשג מסביר רש לא זה עניין אחר בכל מקום שמחויבים לשלם כסף זהלא נקלים במטב או בצ'ק או בב כסכס הגמרא משתמשת בטוי מי שב לשלם לז זה כשי כפ אבל כאן התורה כובת בדק צורך לשלק ומרים היא פראה באיזה אופן שהוא כי היה יכול לקבל את זה א להחזיר את זה למי שפרה לו וכאן התור קבה דווקא פירן ד הר קש אם שלתה יין צריך להחסיר לו יין של חול שיפך להיות שומה אם אכל לכם של טרומה צריך לשלם ל בחית איך שיהיה אז הרש חולק על התס פד זה שלא אומרים שלא אומרים שאין בחילה ב כפור זה לא נכון ככה טוען זה דווקא בז של חדשו מעוד כסס התס בחדשים יש דין אין כפור למיס מישהוא הפריש קורבן חת קורבן אשם צריך להתכפר בזה הוא בא לקורבן מיס זה דין חת שס בלה אושם ש מס בלה אז אין כפור למיס אני תמיד חשבתי שלא בצדק אני אני תמיד חשבתי אין כפור למ זה לגמי כבוס שנגיד את זה ם אזה אפילו בש הש שלי הרג אזה בן אדם בפעם הרביעית אז ש בל השם מחב לשכ כפ זה כפ אז חשבתי אין כפור לניס בשס ם את הכפר ח שת שאין חב לשלם את הכפר הש יש קרקע יש אופ היש אז התס כותבים חידש נפלא שבל הש המן אדם הוא מס ולא שלם את הקפ בחייו היוש לא מחויבים לשלם לחמס כי זה לא י ל שום דבר אין כפור למ זה חידוש גדול פשל כפור יש בתס להם החידוש הזה ת בדד התנים לגבי דם שהג דם שג לא מחוב א אז החשוב בהתחלה זה כותב שכן רשי זהלא אילא זה לא זהלא הסיבה מדוע לאדע אז יש כנין אבל כש מסתכלים רם סכת יש לנו ניבלי הסס התס שנתפס הדם זה קיצר מכל הבעל תסס כאן במסכת יש תסס טר הכל נכתב שמה קצת ביותר ריכ לפעמים יש שרות חסרות לפעמים יש כטל שלים של חסר אז כאן תס רבני פרץ לא כותב הזבה של המרם הוא כותב הזבה נפלא אבל רבני פרץ כתוב כי פ כפ פ כפור ולא ג הד של הדן שש נס אז כפור כ הוא אומר זה הפש בתס ש כפור ג אפילו בשלו לא רק בח וש זה כל מה שס כותבים כאן זה בפש בסו קמון יזה דת קד קדמ הגמרא יודעת שזה שחו בשמה ש מוסיף חזה תורס כפור גמר יש מקום אחר בהלכה בכ שמשלים כפ מה זה שמשלים חומש מה הדין שבוע הפיקוד מישהו טובה ממני אני חייב לו 1000 דולר ואני נשבע שאני לא מחויב שום דבר שפתי לו אחר כך אני מודה ששיקרתי נשבעתי בשקר אז כתוב בחומש צריכים לשלם קרן וחמש ולהביא השם זה יש שישות כ ששם זה זהזה שק זה אות דשם זה כים כתוב כן גמד מופיע במשנה מפע במשנה מה הדין מי שנשבר לשקר שהוא לא מחוייב לשלם אח כך מוד ש אומר בשקר אחר כך צריך לשלם כחמש מה הדין אחר כך לא שלם את החמש והוא נשב לשקר שכבר שלם את החמש אז מחוייבים לשלם חמש רי חמש מה הדין ם זה שנשב לשקר מס קדם שישלים את החמש כתוב במשנה שהי ש מכובים משלם החמש אומרת הגמרא מדוע שלא נגידי כפס הגמרא היייתה סבורה להגיד שכמו שזר שכ בשח בתור כפה אז כמו כןכן זה שנשב לשקר פיקודם שמחוב להביא השם גז חשו שזה גם כן כ חזה גם כן מתרס כפ שו בגמר זה ששבש מדוע היש מחיבים שליים כ זה כפ ן כפל הגמרא שמם שמים רמים מהמשנה שכש כאן זה לא כפ רק בזה זה הח שמה זה כפ אכ זה לא כפ אז יש כמה כמה הבדלים יש כמה וכמה הדים ששמה ויש כמה הבדלים בין כפור מצד זה בנס מצ שני מכילה הח שמכילה לא נוהגת הרחק עלזה ב לכ זה דוק בסבל בכפ זה ספק סורק אני מקבל את הכפ זה שאני מסר את הכסף ל אבל זה חםח בם לחח להביא כבן כמו שלא שייך להגיד מחילה אז כמו כן אי אפשר להגיד שהוא מוסק על הממן ולא צריך לשלם מחשים זה סקמ לכו שהוא מס זה דוק מכיב אליו אבל הוא מכב כשמים אז אומרים בסוף פ ש בהמשך הסיכת צריכים לברא בכל מקם שיש ת שלמ אם זהי במזה כפה כנסה אזה יש הבדלים בין כל סוג לחבר כ [מוזיקה]