שיעור מיוחד מפי המשפיע הרב זלמן גופין שליט"א. במאמר "האמנם" תרמ"ג של הרבי הרש"ב

אנחנו ככה לדבר גם מי שלא למד את המאמר שיהיה קצת גם יהיה בעניין א הוא מתחיל מהפסוק מהציבוי של ואהבת את השם אלוקיך זה אחד המסות העכריות של אהבת השם אהבת השם כמו שמיר בתניה היא השורש לכל מצוות הם יש שבת השם אז גם כן תזה את כל המצוות של ה שבת השם היא המצווה של לכם מפי הגבורה שמענו אז א איך גי איך מגיעים לבת השם אז יש על זה שאלה של הרב עמד מזריץ' שהוא שואל האם תיתכם סיבוי על אהבה יכולים לצבות היכול צבא אפילו מלך שיש בידות כל הסמכיות יכול לצוות כל הציבולים יכול לצוות אדם שישה מסים כאלו שהוא לא אוהב אותם אפילו חם נגד זה המלך יכול לצוות עלו לצבות על עשות משהו לא אוהב אבל המלך לא יכול לצוות אדם צלך תאהב אותי אבל מידה שבלב זה לא בידיים שלי אין לי אהבה מה אני יכול לעשות אתה יכול לבקש ממני שאפילו שאני לא אוהב אותך אני אעשה את כל מה שאתה רוצה עד משירות נר אבל לזאת הלוה אי אפשר לצות אז המג הרב המג שואל מה זה הציווי ואף את השם אלוקיך צב אז הרב המגד מתרץ הציווי הוא על הפסוק שלפניס פסוק שלפניס אנחנו נשמע ישראל שם אלוקים כנו השם אחד אז שמע זה לשון שמיעה זה גם משמות של הבנה דבר כי שומע עבדך שומע מבין מבין את השפה ש מבין שאתה מדבר אשמע יש לו משמעות של הכוונה שמע ישראל אתה תבין ותתבונן שהו אלוקינו הו אלוקינו הויה השם הוויה שהקדוש ברוך הוא בעצמו אלוקינו שלנו וכוחנו וחיותנו אז היה הוא הכוח שלו הנפש שלנו הוא החיות שלנו ויותר מכך תתבונן בהמשך וזה ההיה אחד שם אחד אז אם אתה תתבונן שהשם בעניין הזה שהשם אחד מה שאנחנו אומרים אחדות השם אז ממילא תגיע לבה תגיע לב שם אז הציווי אומר המגיד רב המגיד לא ציווי על המידה האהבה הציווי על ההתבוננות על הבנה תתבונן ותבין זה אפשר לצוות המוח הוא בידיים שלנו זה לא קל זה קשה להתבונן ולהתרכז בעניין זה לא קל אבל זה אפשרי זה בידיים אם תצא חזק אז תוכל להתבונן צבול להתבוננות התבונן בואי אחד אז אז ממילא תגיע ואהבת את השם לוקח תגיע לב השם מה הקשר הקשר נאמר במילים פשוטות אם אתה תבין ותתבונן בעניין של השם אחד ארות השם שמה זה אומר מה הכוונה ארקות השם השם אחד שהוא אחד ואין עוד מלבדו האמת הוא העיקר הוא הכל הוא אחד ואין בלתו הוא אחד ואין שני אין לו עוד מציאות א אבל אמרת יש עולם זה לא העולם הוא כאילו לא קיים אני אבוא לא ש אתה שלא נבראת מי שנברא עולם אחרי שנברא עולם זה כמו שלפני שהוא נברא כאילו כאילו לא קיים הקדוש ברוך הוא קיים אז אם רק הקדוש ברוך הוא קיים אז ממילא אז אתה הולך לאהוב ענייני עולם הזה שמך לא קיימים אתה מבזבז אתה שלך לעין לעין ואפס אם אני מבין שהקדוש ברוך הוא הכל והוא הוא המציאות הוא האמת בטח אני אהב אותו אני משך אליו בכל בכל ליבי כלבך וכל בכל מודך בלי גבול עד מסירות נפש אני אלך איתך כי אתה קיים מה מה מה אני אבלז את עצמי על על על הבל זה במילים פשוטות ש אם אני מבין את העניין האמיתי של אחדות השם שהוא לבדו ואין זולתו הוא הכל אז מל קל לי יותר לגיל לבת השם זה מילים פסוטות מה מילים פשוטות מה אה כמובן זה דורש הרבה הבנה בדיוק מה זה עבדות השם וכל חסידות עוסקת בזה אבל במים כלליות אז אנחנו יכולים להלכת השם בשני כיוונים כיוון אחד שני כיוונים אפילו אפשר לומר אה הופכיים קיצוניים כיוון אחד יכול לקחת את הדברים כפשוטם אומרים שהשם אחד הוא לבדו ואין זולתו אז ממילא אבל רגע זה אבל יש עולם מה זאתן עולם על מבטל פשוט הוא מבטל הוא בטל מה הוא לא קיים א אנחנו רואים שיש עולם זה דמיון זה דמיון נראה לנו שיש משהו זה זה דמיון זה משהו כזה שלא קיים משהו כזה שנתפס רק בראייה שלנו שלא קיים אתה הורד שלא קיימים העין שלך קולטת ככה דברים לא קיימים זה כיוון אחד ללכת ש זה רק דמיון במשך הדורות היו בין גד גם ישראל וכל ובשיטות שונות והשקפת מה שנקרא להתייחס נוצמים של אמונה שכחו בכיוון קדוש השם עולם רק דמיון זה חסילות שוללת לחלוטין עם כל זה שאין אין עוד תורה שמדברת על ביטול העולמות ביטול המציאות הכל כמו שחסרות שקר אבל להגיד את ה את הכיוון הזה את הגישה הזו של דמיון זה מופרח בחלוטין כתוב בראשית ברא אלוקים הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ונתן לנו מצוות ובלי עולם לא שייך אין אין אין אין מצוות לא יכול תפילין עם דמיון אז כל זה א זה היסוד הגדול שעולם נגיד שעולם הדמיון נשל לחלוטין אין חסידות אין מקום לזה אז ככה להבין ביטול העולמות אי אפשר לא זה לא כיוון נכון זה שטו שטות כך הפך החוכמה פח אז אפשר ללכת בכיוון אחר אפילו הפוך מה הפשט אנחנו אומרים בתור איך אנחנו מבינים אומרים שעולמות פטילים כי אנחנו אומרים השם אחדות השם מה זה אחדות השם לא שאין עולם, יש עולם אבל העולם הוא מאוחד עם הקדוש ברוך הוא. זה כמו דבר אחד. זה ההפך. אנחנו באים כאילו להרים את העולם להגיד שהוא מאוחד עם שני דברים כל כך התאחדנו את הכל. שני אנשים שכל כך מתחברים שנים אחד. אז ההפך הביטול נובע לא מזה שאנחנו שעולם הוא לא קיים זה רק דמיון הבל זה שקר הפך זהם זה דבר הכי אמיתי כי אנחנו אחד עם הקדוש ברוך הוא מאוחדים מת נו זה לכאורה כבר כן כיוון כיוון חיוב וכיוון טוב אני חושב כך אבל מה אם אנחנו נלך בכיוון הזה, אנחנו נגיע להכרה שאנחנו כאילו א מוחדים מהקדוש ברוך הוא. זאת אומרת שאנחנו לא סתם ככה נבראים קטנים, אנחנו נבראים חשובים. אנחנו נבראים חשובים, אנחנו מאוחדים עם השם, כאילו אנחנו שייכים אליו, אנחנו מכירים אותו, אנחנו חשובים שני שני שותפים, כאילו אנחנו שני שותפים אותו שני אנחנו שני חצאים של אותו דבר. הקדוש ברוך הוא חצי אחד, אנחנו חצי השני ואנחנו נתחברנו נהנו אחד. אז אנחנו גם כן כמו הקדוש ברוך הוא. אז איפה איפה פה ביטול העולמות? איזה ביטול יש פה? הפך אנחנו חשובים מאוד אנחנו שני חצאים כל הקדוש ברוך הוא כמו שאנחנו לא יכולים להסתדר בלעדיו גם הוא לא יכול לסדר בלדינו כל אחד הוא חצי אמר שאנחנו כן מציאות אנחנו אחד אז זה אז זו הדילמה כאן זו הדילמה להגיד שאין בכלל עוד א ביטול השם ביטול הולומות אנחנו יודים אין לו דמיון או להפך לא דמיון בראשית ברא אלוקים אנחנו לא דמיון אנחנו אחד איתו שני חצים של אותו עניין אז אנחנו מאוד חשובים נתנו הרבה א מחשיב את האגו שלנו אולי זה אגו קצת רוחני כזה אבל זה אנחנו יש זה הקדוש ברוך שאנחנו גם כן חשובים מאוד אז איך א זה כאילו כמו לרבה את המשולש נראה אז מה אתה רוצה שיהיה לא ככה בסדר לא כך בסדר אז יש זה אפשר לומר זה החידוש בחסידות דרך של החסידות שחסות קשת לעניין ואם אנחנו נשים לב איך חסידות ניגשת לעניין לעניין שלות השם יש גם יש אנחנו יודעים שיש הרבה דרגות בעדות השם תוכ לא יש כמה כמה ביטול יש ביטול יש כמה דרגות אבל הכיוון הכללי מה הכיוון של הביטול ש עד עומק מ של הביטול אנחנו נגיע אבל הכיוון של הביטול הוא אחד המשלים חסידות שמשתמשים הרבה לעניין הזה של של ביטול זה כמו זיב השמש בשמש מי שלמד כאן זה בשיח מונז מובא בטניה וחלק הראשון של תניה זה מובא פה פה בהמשך במרום זה מובא א שאנחנו פטלים כמו זיב השמש בשמש מה המשמות של הביטול הזה זיב השמש בשמש הוא מציאות או לא מציאות מה אתה רוצה לומר אני רוצה לומר אני רוצה להגיע לביטול במציאות זייב השמש בשמש בתוך השמש הוא בטל אז אתה רוצה להגיד שאין שמה זיב. לא, אם אין שם זיב, לא אמרתי שום דבר. אז אני מזיב השמש בשמש זה יש כן זיו, יש משהו זמן בשמש הוא בטל. אומנם עפס כתוב על זה, אבל זה לא אומר שאין זיב. אין סע אין כלום. לא, לא עשינו שום דבר. מה הרעיון של זיב השמש בשמש? שאתה מציאות את הזיב וכשאותו זיב שאתה מחוץ לשמש אתה מאיר את כל העולם כך גדול וחזק שם שקול עלמוניך אתה מהיר את כל העולם אתה מהיג את העולם האור של השם אבל אה ובתוך השמש אתה פתאום מתבטל מה קרה בחוץ לשמש אני מצול גדולה כזאתי בתוך השמש מה זה עד רב מה שיותר קרוב אל השמש יותר מציאות יותר חשוב אז גם זיב השמש והשמש הוא יותר זי מאשר בחוץ כי מתוך השמש עצמה אבל מה הביטול שזיב השמש לשמש זה לא ביטול כזה שהיש התמודדות ביני לבין השמש ומי מי מתגבר על מי מי יותר חזק אני מבטל את מי לא הזיב לא נלחם נגד השם השם זה המקור שלו כל מהותו מגיע מהשמש אין שום בלי השמש שלא קיים כל אותו מגיע לשמש אז מה קורה כשאני מגיע למקור שלי אז מצד אחד מה שנצרך קרוב למקור אז הם יותר זים יותר אור אין בק השמש אור השמש באמצע חלל העולם או שאור השמש כמו שהוא דבוק בשמש במגע הראשון שלו עם השמש שם הרבה יותר אור הרבה יותר חזק בתוך השמש זה הכי הכי חזק אבל מה היות וזה המקור שלי אז בתוך המקור המקור הוא האמס שלי הוא המציאות האמיתית אני רק הרב אני התפשטות שלו אני איזה דרך אגב כזה ממנו הוא העניין הוא העיקר, הוא האמסא מגיע אליו אז אני מבטל את כל ה את כל הרגש הישות שלו שאני תחשיבות שלי שאני מציוז אני חשוב יש בעניין איזה אני יש לך שאני בחוץ מחוץ לשמש יש בעניין אבל כשאני בתוך השמש אז פה השמש עצמה נמצאת אז אני לגבי השמש עפס ממש למה כי אני לא רק יודע שאני אני דבוק בשמש אלא בגלל שאני נכללתי בשמשי בתוך השם נכללתי בשמש כלומר אני נהייתי אחד עם המקור שלי שנהית אחד עם המקור שלי אז מה אז כל העניין זה המקור ולא אני לא מכן אני לא קיים אלא במקור ש זה זה הפתרון שלך זאת אומרת מצד אחד אנחנו לא אומרים שאתה לא קיים הזיף קיים אבל אנחנו בטלים הקדוש ברוך הוא מרגישים שהוא המקור שלנו וממילא כשאתה נמצא בתוך המקור אז המקור הוא העיקר אני רוצה להביא דוגמה כזאת שרב ותומ יש רב ותומ הרב במקור של התומית תמיד קיבל תורתו מהרב ויש הרבה דרגות בתלמיד על כמה תלמיד קיבל מהרב אבל כמה הוא לבוג ורבו יש תלמיד כזה שתלמיד מובהק או מה שנקרא רבו מובה רב מובהק כמו שלגבי ההלכה לגבי מציאה לגבי עבידה ש מה זה רב מובהק שרוב חוכמתו מלם אתה תמיד קיבלת כל התורה קיבלת מהרב הזה אז מה קורה מה זה עושה לי זה שאני קיבלתי רוב התורה שלי זה מחר רב אז מה זה אומר שאני גם קצת רב קיבלתי ממנו את התורה אם אני קיבלתי רק קצת ממנו אז הוא אבל אם קיבלתי כל החוכמה ממנו וגורב מובחק שלי אני תמיד מובהק שלו זה אומר שאני גם כן אני רב הוא רב גדול אני רב קטן ומה שאני יותר יותר מקבל מהרב יותר דבוק בו אז יש יותר חשיבות אז יותר יותר מציאות יותר שווה זאת אומרת שאנחנו שני כאילו ש הרב תמיד מרגיש הרב הוא הרב הוא הגדול ואני אומנם המאור הקטן הוא המאור הגדול אני המאור הקטן אבל אני גם כמאור אני גם כ יודע את התורה שלו ואני דבוק בו אז אני יודע את התורה של אז אין לי מציאות או שנגיד אז תמיד מה שאתה יותר דבוק ברב שלך אז ממילא אתה יותר מרגיש שהרב הוא העיקר הוא הוא האמש של העניין הוא יודע את התורה הוא קנה את התורה כמו שהיא ואני מקבל ממנו אז ממילא שאני שאני רחוק מהרב אז אני בעצם יכול להיות ש אני גם מנהל ראשי יש לי גם כן ישיבה שלי אבל כשנגיע לרב שלי אז לא נגיע למקור אז פה אני לא מרגיש שאני שותף הרב ואני שותף עם הרב אלא אני מבטל על הרב ומה שאני יותר דבוק ויותר א קיבלתי ממנו אני יותר בטל אליו זה זה כזה יכול לפת לנו הבחנה בין שני אופנים אם הדביקות זה שאני התאחדתי עם הרב דבוק ברבי כלול בו מאוחד איתו זה נותן לי יותר חשיבות אני אומר אני למה כי היות זה דבוק ואז קיבלתי את כל התורה שלו ואני כמוהו או כמעט כמוהו או להפך בגלל שאני דבוק והוא האמת והוא העיקר אז אני בטל ומה שיותר דבוק אני יותר פחות מחשיב את עצמי אז זה אז זה כיוון של חסידות חשוד מסביר את כל הביטול של העולמות לא במובן הזה שאתה מבטל מבטל לו את אתם אפס אין לכם שום עניין ההפך אנחנו אנחנו א רוצים להיות שיש לנו מקור המקור שלנו הקדוש ברוך הוא ואנחנו אפילו שאנחנו לא רואים את זה אבל האמת היא שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום ואנחנו מעשה דבוקים בו ואפילו כלולים בו אז מצד אחד אתה יכול לומר זה יותר באמז יותר יותר חשיבות אנחנו א כלולים בקדוש ברוך הוא דבוקים בו אבל אבל החרק שהמצ הוא נהיה לאפס כי אני מרגיש יותר שהעיקר זה המקור אז זה המשמעות של ביטול זה או מצד אחד לא שאני או שאני בכלל לא קיים או להגיס אני מוחד עם הקדוש ברוך הוא אז אני שותף שלו כמו שהתלמיד יאמר אני שותף לרב אני גם קצת רב כמוהו אני גם כמצות כמו הקדוש ברוך הוא חס ושלך אלא ההתבונות נובעת מצד שתמיד מתבטל במקור זה זה כיוון הקדוש ברוך הוא המקור שלנו והוא האמז והוא הוא לא סתם מקור טכני מקור במקל המהות ממילא אנחנו לא באים לומר שאנחנו לא קיימים אלא אנחנו בים מה שאנחנו דבוקים וכלולים בקדוש ברוך הוא וממילא אנחנו לא נחשבים כמציאות עצמאית אל כל המציאות זה רק הוא ואנחנו לא מרגישים את עצמנו כ מרגישים רק האמת של הקדוש ברוך הוא מרגיש יש אז זה ה הכיוון של חסידות בסדר על כמה מסכימים >> אה >> על המשל עכשיו הרב דיבר על אז איך ביחד לקדוש ברוך הוא יש פייה של יכול למור אתה מבין >> בסדר נכון אבל זה שאמרתי יש הרבה הרבה דרגות וביטול כלומר תלוי עד כמה אנחנו יכולים א להרגיש לפעול בעצמנו את התחושה הזאתי של הביטול אז זה תלוי בגם בדרגת הנשמה שלנו תלוי בעומק ההתבוננות שלנו אם אנחנו מסוגלים להבין אה שאנחנו כמו אור מחוץ לומר אור או שאנחנו יכולים להרגיש להרגיש בעצמנו שאנחנו כלולים בתוך המור זה כבר דרגות בביטול עד כמה אנחנו עד כמה אנחנו כלולים בו כמה אנחנו האמת האמת היא ש האמת היא כמו שאתה אמרת עכשיו האמת היא שאנחנו תמיד בתוך הקדוש ברוך הוא ובטלול במציאות כל דבר מה איך אנחנו על זה מה מה האמת שלנו מה אנחנו על גיע להגיע לדרגה הזאתי כמו שזה באמת זה נקרא דרגה כבר של יחוד לא זה דרגה של צדיקים שהם באמת מכירים את המציאות שלנו כמו שהיא באמת מצד הקדוש ברוך הוא כומאמת האמיתי הם משיגים זה אמת למיתו אנחנו נולכים שפת אמת אנחנו עדיין לא הגענו למת למיתו בדרך כלל אנחנו שפת אמת אנחנו קצת עצם ההתבוננות שלנו שהקדוש ברוך הוא מקור ואנחנו תפילים אליו זה כהתחלה של ביטול אבל זה בכיוון מה >> למה הם תילים שם בו תפילין שייח אה למה לא שייך תפילין למה >> כי אם אני מבין שהכל גם האור אז >> מה >> חור >> מה >> חול אתה יודע מה בוא נגיד לך ככה זה אולי זה התחמקות אבל זה אמת בוא ניתן את הבעיות של הצדיקים ניתן להם לפתוח יש תמיד שואלים הצדיק מה צריך מצוות למה הוא בכלל למה הוא אוכל בכלל איך הוא אוכל שאוכל הגבר א איך הוא חי בעולם הזה איך הוא גם יש גם ילדים נולדים לך איך זה עובד ביחד יש הרבה בעיות עם הצדיקים אז אני אומר תמיד את הבעיות שלנו בעיות שלנו את הבות של הצדיקים שיהיה להם >> למה שם הרב אמר שבעצם יש התקללות במאור אבל הזיב עצמו עדיין קיים אז האם הזיב מה שנקרא במציאות בפקטיקה יעסוק גם בעניינים בכשרונות בתחומים שהם לא דווקא התפללות אלות וזה עדיין מחשב בתור משהו שאולי הוא לא הנפש אלוקי אבל אני ממצאת את מה שמאזיב עצמו ושזה לא יהיה בניו להראי הכלי של התפללות שמונות כוח עצמי חל כשרונות בפיתוח עצמי כל הדברים האלו זה גם כן חלק מהזיב זה החלק מהזיב זה החלק מהבריאה חילוק מהבריאה אנחנו גם תשאל עלה תשאל על הכישון תשאל על האוכל שאנחנו אוכלים זה מה שהזכרתי קוד יום מצד האמת הכל זה אלוקות וצדיקים במדרגה שלהם שהם באמת באים לאכול אז הם מרגישים הם הם כאילו אוכלים ליצוץ אלוקי אז יש כל מיני שבא צדיקים שמחישים את העבודה הזאתי שצדיקים העבם כאילו לא קיים בספרי הרבה ספרי חסידים של אלו שהגיעו למדרגות הגוות שלות השם איך איךיך איך מה היחד שלהם לעולם איך הם התייחסו לכל הבריאה הרבה הרבה עניינים בזה אנחנו מבינים באופן כללי שכמו שאנחנו אומרים על העולם שעולם הוא קלו גם ה אז כל הכל ה כל החלקים של העולם גם האוכל וגם ה חיי המשפחה ו מידות אפילו קליפות אלו שמנגדים לקדוש ברוך הוא גם הם טילים באמת וכל וכל וכל הדרגות שאנחנו מדברים זה בסדר השתלושלות או מדרגות בנשמה נשמות כאילו נשמות או מדרגות בעבודת השם אז הכל מדרגות נמדדים עד כמה אצלך כנברא אה מאיר האמת של אחדות השם. עד כמה אתה מצליח להתחבר עם האמת הזה? אחד מתחבר עם זה רק בידיעה בלבד. רק בידיעה. בהתבוננות שלו. לא לא מצליח לחבר את הלב שלו, את הרגש שלו. אבל זה באמת מצווה יש א רב ירשב כתב ארבע קונטרסים תמימים שהוא פתח את הישיבת הים חתמים בבביביש אז הוא כתב לתלמידים ארבע ארבע קונטרסים קונטרס היצחיים קונטרס העבודה קונטרס התפילה קונטרס מעיין קונטרס עבודה ארבע קונטרס א אני חושב שתם מכירים את זה חלק בקונטרס חיים זה זה קונטרס הוא בא להסביר למה בכלל צריכים לד ללמוד פנימיות התורה החסידת למה מסביר זה המטרה של העב שם הוא מדבר בייחוד על הנושא של ייחוד לו וייחוד אתתו והוא שואל שאלה יחוד זה כמו מה שהזכ כן קודם זה מדרגה של צדיקים נשמות צילות חודת הנשמות ביה נשמ רוב רוב רוב רובם ככה של הנשמות הן נשמות יותר נמוכות נשמת דביעה לא שייכים לאיחוד לא לביטול ביטול היש לנו גם כן הסבר מה זה נקרא ביטול היש ביטול במציאות אבל השאלה שהוא שואל אה הרי כלל גדול בעבודת השם שלא להתעסק בדברים שאתה לא שייך אליהם אז אתה תה צריך את לרמות את עצמך לשלוט את עצמך אחד לומד מוצא איזה ספר ספר חסידים שמדבר מסיפורי צדיקים וח והוא מיד מנסה לחכות אותם להתנהג בדרך שלהם אתה לא שייך בזה את מרמה את עצמך אצלך לא שייכים לאיחוד לא עליי ייחוד אמיתי למה אנחנו מוסכים את אז הוא מסביר לנו שם כלל סוד גדול חשוב מאוד הוא מסביר אפילו שאנחנו נגיד ביטול אמיתי ייחוד לא ביטול אמיתי אנחנו לא שייכים לזה מצד הרגש שלנו אנחנו לאכול בעצמנו שאתה שותה קפה שאתה תחפש את המטוצא אלוקי שבקפה למה אתה תושה קפה ולא תעיף כי בקפה יש ניצוץ ניצוץ אחר בכה יש ניצוץ אחר ואם צריך את הניצוץ של הקפה זה ניצוץ זה יש בזה מתיקות אז זה ניצוץ שמגיעים במילת החסד צילות וזה יש בו קצת מרירות קפה מר קצת אז הוא בא מקבורת הצילות אני צריך להתחבר עכשיו אז ככה צדיק זה נקרא ייחוד אלוה זה תדיק ש לכתחילה הכל בטל אצלו הוא לא שבטל שאין כפה כמו שאמרנו קודם אנחנו לא מברשים דבר ברא אין אין עולם דמיון לא אין כזה דבר יבוא מישהו שומר לצדיק אין קפה זה לא נכון יש קפה אבל הקפה אצלו אצלו הקפה זה א מידת הגבורה זה קפה יש בזה מרירות זה או שזה בא ממלא גבריאל שהוא מעורר את הנשמות זה הקפה מעורר את אדם מהזה מעורר אותו קצת כי זה באח גבריאל שהוא מעורר את הנשמות בבוקר אז הוא ר בזה משהו אחר וכשהוא שותה מה זה מה שהוא עושה יש הרבה סיפורים ונגיע לזה הרבה בסדר אבל אנחנו לא שייכים לזה מי שיש נשמה כבר הוא שייך לגיע לזה אנחנו לא שייכים לג אולי לא יכול לומר כולם אבל יש פה כמה צדיקים נצטערים בקהל שכן שייכים לזה אני לא אנחנו לא מתים על נשמות אבל רוב רובן של כל ישראל אז לנו בסרו אז אנחנו רוב אנחנו שותים קפה אנחנו מרגישים קפה אבל בידיעה שלנו אנחנו כן מבינים אנחנו יכולים להבין יכולים להבין את האמת שאמת עם כל ההתבוננויות שיש גם כם בהאומנום יש א נגיד ארבע ארבע דרגות ארבע התבוננות יש במר ממר יש לי ארבע ארבע דרגות של התבוננות ארבע דרגות באות השם בביטול העולמות אנחנו יכולים להבין את זה כן אבל בראש שלנו יהיה מונח האמת הזו יום פשוט בפשוטות שאתה בש שאתה באמת מתבונן בזה אתה כל כך ברור מבין את העניין שבאמת אומרת אתה עכשיו בראש שלך אתה חש שאין שהכל בטל שהכל זה רק אלוקות שהקפה זה מידת הגבורה וזה מידת החסד שאתה בא לפעול הקפה את לא מסוגל להגיש את זה לא פעל אתה לא יכול ליפול את על הלב שלך ככה להיות כי אתה לא שם אבל בשכל אנחנו כן יכולים להבין את זה באופן כזה שמונח אצלנו האמת הזו אז יש הבדל יש הבדל כמה אנחנו מגיעים להכרת האמת הזו של ייחוד אלוהים אבל זהו הכיוון טוב אז בסדר אז בוא נחמד קצת אולי נגיד את הביטול הראשון לפחות >> כן >> לגבי האהבה אמרנו שעל ידי שזה מתייחס לפסוק של שמע ישראל שוק שם אחד זאת ואף רעה כמורכה אני מבין אני אוהב את עצמי אז אני יכול להיות בעצם. למה? על ידי זה שאני מתבונן בזה שהקדוש ברוך הוא אחד, אני אוהב אותו. אני אוהב דברים ש שנוגעים בי או אני אומר שהוא כל כך כאילו אחד אני לא מבין למה אף פעם לא חשבתי על אחד וזה גרם לי איזה רגש של אהבה. >> לא בסדר. מה מה אתה מתכוון שתסביר מה הפשט שאתה אומר ששם אחד? מה אתה מתכוון לומר ששם אחד? מה הכוונה שהוא אחד? מה >> מה מה >> מה אפילו שכפרש את המילים השם אחד מה הכ של השם אחד זה לא מה >> אחד יחיד במיוחד א כל ה >> כל הכיוון כל ה מסביר במה אומר כל המקומות כל המרחב כל ה הכל >> חוץ ממך חוץ ממך >> לא גם אני >> גם אתה אז על דרך כמוך בגלל שאני עצמי אז אני ממילא >> מי מי זה אתה עצמך בסדר >> הרב כל א כל כל מה שאת אומר זה כאילו שידי ההתבוננות מגיע אהבה איך א מישהו שלא שנה איך מתחיל להתבונן מה זה אומר >> מה מה זה אומר שמה >> איך איך מתבוננים זה הגיעה בעלמה איך איך איך על ידי השכל אני אמור להתחיל להם להגיע לאיזשהי הבנה לאיזשהו רגש >> אז אה א בוא נעשה ככה בוא נתחיל את הביטול הראשון תמיד שלא נספיק גם כן הביטול הראשון ונראה אולי נראה בביטול הראשון נראה גם כן איך להתבונן אז מה זה ביטול הראשון מי שלמד אז הוא למד ויודע מי שלא למד אז הוא ילמד וידע בעזרת השם אז מה כאן אבל אנחנו נגיד בעל פה את הנקודה של הביטול הראשון שהוא מביא פה הוא מביא פה עניין של אה מהלכה מהלכה לגבי מי חטת מים של פרה מי חטאת של פרה אדומה שצריכה לר את המתיחות מים חיים כן תי חטת שמחבר בהם שמזים על מי מת ומתרים אותו צריך להות מים חיים מים חיים זה מים שמעיים מעיינות דווקא לא מקווה צריך מים של מעיינות מה זה מעיינות מעיינות זה מים המעיין הוא נובע מתוך האדמה והוא יוצא נובע מהתהום התום שזה הבריאה הבסיסית של המים זה התהום היה שהקדוש ברוך הוא אומר בש שמי בראשית הוא ברא את הטום זה ה זה המקור של המים והמעיין הוא נובע מהמקור והמעיין הזה הוא כשר למי חתן לטהר את המת אז או הלכה הגמרא אומרת שמעיינות המחזבים מחזבים שט אחד לשבע שנים הם מתייבשים מה שזר נהרות מחזבים שמתישים פעם בשבע שנים אז הם לא נקרא מים חיים והם פסולים למי חטאת ככה הלכה מים חיים זה רק אם אתה קשור או ולמה מה כאן העניין הפשט מים חיים מה זה לשון חיים? חיים אמיתיים זה במקור. החיים אמיתיים זה במקור. והמעיין שהוא מתייבש פעם בשבע שנים, סליחה אני אסיף עוד משפט אחד המקור החיים המים עצמם המקור של המים זה התהון. המיין כפר מעל מעל מעל היבשה מעל הארץ אבל הוא נובע מהתחום והוא דבוק בתחום פילו טיפין טיפין אבל זה דבוק בתחום מי שרוצה לראות פעם מעיין זה בראש העין אני מקווה שעדיין לא תפילו את זה שאני פעם בראש השן היה שומרים מעיינות שיכולת לך לכתב בסל בשדה מבטפצים טיפות מים כל כל כמה סנטימטיפות מים צפצים עולים זה המעיין המין זה המים שנוביאים מהמקור לכן זה מצטבר כמה וכמה טיפות חפירה ומצטברים מים זה לא הופך להיות לנהר יש שפע של מיםמה אז מה קשור עם האדמה מה קורה? מה מה מה הבעיה במעיין שהוא פעם בשבע שנים הוא מתייבש? זאת אומרת שהדביקות שלך במקור היא לא דביקות, לא דביקות אמיתית, זה דביקות כזו חיצונית. אתה כמו שני דברים שנדבקים. אז פעם זה נדבק, פעם זה נפרד. לא דביקו את המיט. שני דברים שדבוקים דבקת שתי דברים פעם אני דבוק יותר פעם אני דבוק פחות לא זהקות אמיתי שזה המקור וכל החיים שלך כל המצות שלך מה שדיברנו קודם כל חיים שלך זה במקור ואם אתה מתייבש פעם בשבע שנים סימן שהדקות שלך היא לא דביקות מושלמת זה דקות הראית כזו זמנית לא לא דביקות אמיתית לכן אתה לא מים חיים ואם תשלם השבע שנים אז זה הרבי מסביר כי שבע שקיות וכל הבריאה א קשורה עם שבע ימים שבע שבע ו גם כל העולם כולו זה א000 השביעי שנה שעולם קיים זהג של השבע זה מר שלמות של העולם שבע שנים ורצוף אתה דבוק זאת מזה יש לך את השלמות של דביקות לכן זה שבע דווקא אבל הרעיון הוא אם אתה דבוק במקור אז אתה מים חיים אם אתה מאכזב מים מי את המכזבים פעם בשביל מספיק דבוק אז לכן המים מיםם לא נקראים מים חיים אז אה ככה גם כן העולם שלנו העולם שלנו הוא כל נברא א הוא יש תינוק מיד שנולד מתחיל להתייבשאדם הוא לא חי לא חי חיים כל הזמן ובסופו של ד כל נברא יש מצב שהוא שהוא מתקלקל א יש צמחים שמטים נובלים ויש בעלי חיים ש ו ובעיקרון בסופו של דבר שיט אלפי שניה אחד חרו באיזשהו שלב העולם הזה יחרב לא ישל יחרב זה עוד עניין זאת אומרת שהעולם הזה הוא לא ניצחי הוא לא ניצחי אין בו ניצחיות אחד שאנחנו כל מי שיש לו תחילה יש לו תכלה מי שיש לו תחלה יש לו גם כן לא ניצחי אז זה בא ואומר לנו זאת אומרת שהעולם הוא לא נצחי אז הוא לא חיים אמיתיים אתה לא חי את המקור חיים אמיתיים זה המקור אתה לא חי את המקור אתה לא חי את המקור אתה לא חי חיים אמיתיים טוב זה בוודאי או עכשיו זה נקודת הדבר מי שלא למד שמע את זה בפנים וזה הנקודה. מה זה עכשיו הנמשל? אפשר גם כן צריך להבין שיש יש העולם הוא עולם אבל יש מקור לעולם. המקור הקדוש ברוך הוא והוא וואי אלוקים אמת כמו שאומר הנביא הבי אלוקים הוא אלוקים חיים הבי אלוקים שהוא אמת הוא ניצחי הוא ניצות אמיתית הוא אלוקים חיים הוא חי זה נקרא חיים העולם שלנו הוא לא חיים אמיתי לא נצחי אתה לא אמיתי אתה לא חי החיות בא מהקדוש ברוך הוא. אז אם ממילא אם אני אפעל בעצמי עניין של דביקות בשם בשביל זה שתרה ומצוות או מצד נגלה את הנשמה שלנו אז החיים יהיו חיים אמיתיים. אז מה? אז ככה אז יש פה משל אתה שאלת מה זה התבוננות כן אתה ששאל מה זה התבונ איך מתבונן אם מישהו שאל אז ככה ככה סדר ההתבונניות הוא שברך כלל אנחנו בכל ניין בחסידות יש הרבה משלים אנחנו הבאנו דוגמה קודם שדיברנו דבר השמש בשמש פה יש לנו משל מיימות המחזבים יש הרבה משלים מכוחות הנפש אז אנחנו מתבונאים ולומדים עניין יש משל אז קודם תבין מה שנקרא פרטי המשל תבין היטב את פרטי המשל מה בדוגמה שלנו מה זה פרטי המשל את תתבונן בכך אני זה מה שנקרא בכ התבונות פרטית תבונות שלך פרטים לא כללי כזה רעיונות כלליים טול במציאות אלא התבוננות הפשט עדות פרטית תתבן בפרטי המשל בדוגמה שאנחנו הבנו תתבונן מה זה במשל תום ותתבונן תחשוב לעצמך תבין שיונח אצלך בראש הנחה שהתום הוא המקור של המים כמו שהאדמה היא המקור של כל הצמחיה התהום הוא המקור של המים. כל המימות שבעולם התהום הוא המקור שלהם. ותתבונן שהמקור הוא האמת של העניין. הוא תמיד הוא תמיד אטום תמיד יש בו מים הוא אמיתי אטהום. וממילא המקור הוא האמת ומה שיש מעייונות משהו שנמשך מהמקור אז צריך להיות עניין של דביקות אז תתבונר מה המשמעות של הדביקות שאני אומר שם היה דבוק בתהום מה פשוט דבוק תחשוב כמה משפטים שהדבקתי דבק הדבקתי שני דברים לא לא זה דבקות לא שיש תהום ויש מעיין והמיין הדבקתי מעיין עם התהום צריך לא נכון המיין כל מהו זה המים של התהום בלי התום הוא לא קיים והתום הוא האמת אז אף שתני צריך להות דבוק ומה זה דבוק דבוק במקור לא ש דבוק משדיברנו כ שני שותפים נידוק במקור אפשר שהמקור הוא העיקר הוא הכל ואני כל כולי תלוי בו אז זה המשמעות של הדביקות ומילא אני אני ממשיך הלאה וממשיך הלאה ומתבונן אז אותו מעיין שהוא באמת דבוק מה שדיברנו עכשיו אז מעין הזה אני קורא לו מה מעיינות חיים מים חיים הוא חי יש לו חיים אמיתיים למה יש לו חיים אמיתיים כי הוא חי את החיים של התום למה כי הוא דבוק בתהג הוא מרגיש שכל האמת שלו זה התהג יש לי כאילו את האמת של התום ב האמת של התום האמת של המקור לכן אני אקרא חי אז תתבונ המשל קודם כל במשל לציור גשמי איך מה שיש תום למרת ויש מעיינות מעיינות נובעים מהתהום ומה המשמות של תהום שזה מקור מה המשמות של בדיקות במקור ומה התוצאה מזה מה המשמות לגבי לגבי הדבר של דבוק מה מה הוא אתה דבוק במקור זה אתה מקבל את האמת של המקור וגם אתה נקרא מים חיים. אחרי שהבנת את המשל על פרטיו, פרטי המשל, אני מדגיש שוב פרטי המשל עכשיו אתה עובר לברמשל מה מה זה מה זה פרטי הנמשל? מגביל לפרטי המשל המשל קודם כל התבלננתי שיש מקור שזה התהום שהוא המקורה התבלנתי מה זה מקור אז ככה גם כנשל המקור של כל הבריאה כולם לה היחס של העולם הקדוש ברוך הוא זה הנמשל אז הקדוש ברוך הוא המקור הוא כמו הטום הוא המקור של כל החיים של כל המציאות הוא המקור של הכל זה אומר שהקדוש ברוך הוא האמת הוא המציאות הוא האמיתי הוא החי הוא הקיים והוא קיים ואנחנו אנחנו כנברים צריכים אה אנחנו צריכים להתבונן שאנחנו צריכים להיות דבוקים במקור אנחנו אם אנחנו דבוקים במקור במשה דבקים במקור הפשט שאנחנו מרגישים כמו שדיבר במשל זה המקור הוא האמת הוא הכל וזה אנחנו מרגישים זה המשמעות של הדביקות לא שאני דבוק במקור אז אני גם כן חשוב כמו שדיברנו אני שותף אנחנו אני חצי ואתה חצי לא אני לא חצי הוא 100% ואני אפס וכל המציאות זה רק הוא ואם אני דבוק בו אז אני חי עם האמת שלו אז אני חי ואם לא אין בביקות במקור מה ואתה אתה צריך מה זה הבדיקות במקור בנמשל כלומר שאני מבטל את התחושות הישות שלי תחושות הפירוד את האגו שלי את ה כל ה את כל האני אני משתדל להפוך את אני לעין ש האמת הלוקוז זה הכל ואני אה דבוק אם אני דבוק בו שומע אני בטל בטל את עצמי לו אז אני נקרא חי ואם אני לא מוותר אנימצ מצוות בבני עצמי אז את אומר אין בהדקות אז זה בית המת של המקור אז מה כז כאן ה מיש על העתבון זה אני אביא דוגמה להתבוננות התבוננות הפשט שיש פה משל יש נמשל אתה צריך להתבנן קודם כל בפרטי המשל כל החלקים שלו ואחרי זה לראות את פרטי הנמשל ואני רוצה להתבוננות עוד אז אני רוצה להביא עוד דוגמה דוגמה קצת יותר מוחשית מה זה נקרא התבוננות בפרטי המשל בפרטי הנמשל אנחנו מדים בתניה על הפסוק נר השם נשמת אדם שהנשמה של אדם משול לאור המר מה הדגמה מה השעה מה כאן הדמיון כמו שאול המריון נמשך למעלה אומר בתני למה נמשך למעלה? כי המקור של האור זה תחת כמו שהרמב"ם אומר יסוד האש תחת גלגל הירח היסוד האש המקור של האשים כמו ש קודם על התהום לא מקור של המים המקור של האש זה תחת גלגל הירח שם נמצא יסוד האשמת כל דבר נמשך למקור שלו אז האש שלהבת של הנר עולה למה נצחת למקור שלו תסה ואחרי זה אבל תעשה תעשה עוד עוד עוד עוד זה עוד חשבון יש כאן אתה רואה שאומרים האש כל הזמן נמשכת למעלה נו סוף סוף רק נו בסדר כמה אפשר סוף סוף תיפרדי מהפתילה ותעופי למעלה למקור שלך תתנתקים מהפתילה מהשמן מהם שלא כל הזמן נשארת דבוקה בפתחילה וכל הזמן שפת למעלה מה זה מה זה ב א בוא בוא נגיד בקיצור יש נגיד קצה אז אנחנו נאמר שזה שהשלבת נמשכת למקור זה בחינת רצו הנפש היא רצה למקור זה שהשלהבת נשארת קשורה לפתילה ולא מתנתקת כי זה השוב שלה שלמרות שאני מאוד מאוד נמשך למעלה אבל אני נשאר פה למטה יש רצו ושוב נכון אז אתה יכול להתבונן בפתחילה הזאתי לראות את הביני בשר שלך נר אתה מבין שהפתילה יש פה רצו יש פה ש ככה גם כן בנשמה הנשמה שלנו היא נמשכת כמו נר השם נמשכת על המקור לקוד אבל זה רצו לא את הנפש אבל היא נשארת בגוף כי היא צריך להיות שוב לקיים את רצון השם כולמ שוב אז גם פה יש פרטי המשלבן בנר זה תתבונן בנשמה שלך תחשוב אחרי זה תחזור עוד פעם להסתכל על הנר ותסתכל עכשיו על הנר מחרי שהבנת את הנמשל של רצו בשוב בנשמה מה זה רצו בשוב בנשמה תחזור להסתכל סתכל על הנר תסתכל אני אראה שהאש עולה למעלה האש עולה למעלה זה לא זה זה לא זה העניין זה הנשמה האש הזו זה הנשמה שעולה למעלה אני רואה את הנמשל בתוך המשל אני מסתכל על המשל את הנמשל במשל כאילו מעלה את המשל דאגת הנמשל ומה זה מה זה גורם לי שהנמשל יהצימו שי מי שבין לו נוצר יותר ארוך כי אמרת של כל אחד מהחשנים גם כן כמו לגמרי אפשר לעשות מה שהרב אומר פה בצורה מלאה ושלמה אין אין אין שון מזה למשל נשאר הרבה תמיד אז אותו תהליך הוא לא יכול לעבוד אני אגיד לך אה שני דברים דבר ראשון יש משל מכוון יש משלים סתם יש משל מכוון זה משל שכתוב בתורה למשל זה שהנשמה שלו אומר בנתיים יש 10 כוחות בנפש למה כי נמשכת מ1 ספירות שלמעלה אז המשלים לנפש האדם זה משלים מקובנים יש משלים שאנחנו כל אחד מעצמנו שרוצה להבין עצמו יותר טוב שם משתמש ש משל מהמציאות שלך את זה אז לא משל מחוב את לא יכול מדוייק מכל הפרטים פרט מסוים אז זה בגדול זה הבדל משלון מכוון הוא מדויק ‏la