התוועדות ומלוה מלכה חי אלול שנת תשסז

[מוזיקה] יש לתק להגיד לחי גרש אתכ הרי מדובר על חיל על חיות צריך להגיד ח [מוזיקה] קח משהו בפה לא רק להגיד לחיים, לחיים, לחים כולם יגידו לחיים. תגיד קח את בפה קח קח את זה בפנים אומרים אה כן דקה בודי היום הרא יום הולדת לפי הלשון של א של הרב בן שומסין של הרבי רשב יום הולדת של שני המורות הגדולים יום הולדת של הבשם טוב יום הולדת של אלטר של בלאים זה כבר גם כעת כבר אנחנו קרובים לראש השמיים עכשיו מתאים מאוד להתחיל הפסיד עמרה של הברשם טוב ושלה ובגיע לראש השמ יש מובא מהבלשם טוב זה מבא בחבד דווקא אבל זה זה מביא הרבי מרש מביא את זה בס שמה זה מסמח צדיק שמע מבלתניה פ מביא מהבלשמת מביא את זה מביא מהבלשמט משל על עניין של תקיעת שופר מה העניין של תקיעת שופר אז ברשמת מביא ככה נותן משל היה מלך והיה לה בן יחיד והמלך שלח את הבן למרחקים למקום רחוק בדי שיוסיף חוכמה על חוכמתו בד שתלמד עוד יותר ועוד יותר לפועל שהבן יחיד הלך לשמה למקום הזה מה היה מטרה בדליל תלמד אבל [מוזיקה] הפועל אז א כל הכסף שנתנו לו כל ה אז דפטר איך אומרים בזה ולא נשאר לו כלום ועבד את הכל לבסוף רצה לחזור לאביו ורצה ולחזור לאבא להך למלך לא נתנו לו להיכנס מי הוא מי הוא אמר שבן המלך כולם צריך קמ לו מכות הוא רצה לבקש אבל לצוק לאבא לבקש אותו ש שיכניס אותו אבל במשך הזמן הוא שכח את השפה הוא שכח את השפה של דיברו במדינה מה הוא עשה הוא צעק הוא צעק בקול בלי בלי מילים צעק בקול פשוט בלי מילים צעק אוי אבא הציר את הקול שלו ומיד הכניס אותו, חיבק אותו ונישק אותו בכל זה והמשל הברשנט והבלשנת מסביר מה נמשל מלך מלכי המלוכים יש לו בן יחיד כל ידי בן יחיד של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא שלח את הנשמה שלח למקום רחוק ללמד והגש בשביל מה? בדיקבל עוד יותר לימוד ועוד יותר לימוד. עד כמה שהנשמה גבוהה למעלה לפני שהירדה למטה. אז הנשמה מאוד גבוהה, מאוד מלית ואף על פי כן הקדוש ברוך הוא שלח אותה למקום רחוק ללמוד תראה לקיים מצוות ללמוד תר לקיים מצוות דווקא באמ הגשמי שעל ידי תורה מצוות אלו תתלה הנשמה עוד למעלה יותר כמו שהייתה לפני אבל מה ונותנים כסף לנשמה נותנים כוחות הגמרא אומרת כשתינוק נולד משבין צדקש בתים ממרח מה פירוש משבי אז יש גם כן פירוש משבין שמון שבוע ויש גם כן בסין שמאלית מזבין מזבין נותנים כוחות מיוחדים בודי יודעים הרי שבא למטה ויש כאן יצר הרע וכולו וכולו אז נותנים כוחות מיוחד נותנים כסף מיוחד אבל קודם כ הלך לאיבוד ו ולא נשאר כלום יהודי מרגיש יש שרות והוא רוצה פעם מתעורר להיכנס למלך להיכנס לאבא ו לא נשים הוא אבל הוא שכח גם את השפה יש לפעמים יהודי כל כך מתרחק מיהדות כל כך מתרחק מטרו מצווות שלא יודע אפילו את השפה איך לדבר שכח את השפה של אז מה עושים יצא אחד הוא צועק בקול פשוט צועק בלי מיל והקול הזה אבא מכיר אבא מכיר את הקול של הבת אומרת שודי מתער אצלו נקודת היהדות זה נקודה פנימית אי אפשר לבטא את זה במילים בקה הזאת הברשם תאמר זה העניין של תקי השפר זה העניין של תקיע השפר יהודי צועק בצעקה בקול פשוט וזה תקי שפר וזה מעורר של הקדוש ברוך הוא זה המשל שהבלשם תמיד שמובא מהבלשם הרמרש מביא זה מהבלשם כשלומדים את זה בשקפה הראשונה עבור עבור מי מתאים המשל הזה עבור יהודי שהתרחק לגמרי ועד כדי כך כל כך כך התרחק ששכח את השפה שכח את כל השפה של יהדות לא יודע שפה של תירה לא יודע שפ מצד לא יודע שום דבר רק מה אף על פי כן נשאר אצלו נקודת היהדות וכיוון שנשאר אצלו הנקודה נו אז מר נקודה הכל הזה מכירה אז למי איך אבל היהודים שכן בגל זוכרים את השפה לומדים הרבה תרם קיימים הרבה מצדים את השפה המשל הזה גם הם צריכים להתלמד משהו ממשל או שנגיד שהמשל הזה שבלשם תבונת נתן רק לאלה ששכחו את השפה הרבה יודעים ברוך השם כן ירו זוכרים טוב את השפה לומדים תרם קיימים מזה יש יהודים לא רק שזוכרים את השפה יש יהודים צדיקים יש יהודים צדיקים גמורים שאף פעם לא חטו ממ אז מה נגיד שהמשל בלשם טוב נותן לרק השפר ונותן רק לא שבכלל שלא שיכים לשום דבר ולידים צדיקים הבשם שלא אומר שום דבר אז הרבי הסביר פעם המשל הזה של הבשם טוב זה לא רק לא שפחו את הדבר יכול להיות יהודי שדה טוב את השפה ולא רק שיודע זוכר את השפה צדק ואף על פי כן גם הוא צריך להתלמד מהמ צריך להתלמד יש הקשר שמדובר על קשר של יהודים מהקדוש ברוך הוא יש בזה שני אופנים יש אופן אחד ניקח להבדיל שני אנשים קשרים זה איך איך הקס שני אנשים יכול להיות בשני אופנים יש במשנ בעוב יש אבה תלויה בדובר ויש אבא שאינו תלוי בדובר מה זאת אומרת לפעמים שני אנשים דרים בין קוראים רובן וקוראים שמן אין להם שום יחס משפחתי שני אנשים מדברים למה הם ידידים טובים מדו הם מדידים רובון מכיר טוב את שמן מבין את המלות שלו אז לכן הוא הדיד טוב ש שאמא מכיר את רובון ומילא אוהבים אחד את השני אהבה כזאת נקראת אהבה תלויה בדובר אהבה תלוי בדובר לא הכוונה דווקא נתן לו עניין אישי טובה אישית גם זה תלוי בדבר אוהב את בגלל המלות שלו זה תלוי בזה דבר ולכן כעת רובן הבשימנו יודע את המלשות איך יהיה ששימן יפסיק להתנהג בנהג טובה ושימן תנהג לא טובה אז התבט התבטל גם כן יופק אהבה אלו מכיוון שכל אהבה שרוב נוהבת שימן ובגלל מה בגלל בגלל סיבה חיצונית בגלל סיבה בגלל שהוא איש טוב אצלית כשמתבטל הסיבה מתבטל מסבת מן אבא תלוי בדבר בטל דובר בטלב יש אבל אבא קשר נפשי הוא הבד שלא בגלל המלות שלו ומי שאומר את אבד דוד וינסן ויש עוד יותר עמוק נראה אחר כך אולי הבדל ביניהם אהבא של אבא עובד זה מה שאבא אוהב את בן ובן אוהב את אבא זה לא מפני שהבן יודע את המלות של זה אבא שלו ואבא אוהב את הבן לא בגלל המורה של מה ההבדל בין אבזות לאבזות ההבדל הוא לא רק אם יכול להתבטל או לא יכול להתבטל ההבדל הוא איזה סוג כשרובן אוהב את שמן בגלל המלות של שימן אז בעצם עם מי הוא מקושר הוא אוהב את שמן עצמו אוהב את המלות של שמן אוהב את המלות של שמן עם שימן עצמו אין לו שום זאת אומרת הוא קשור עם החיצוניות של שימן עם החיצניות של הנהב לא עם עצם המות שלו ובניגל הנהב כד בניגל האוהב מי אוהב רובן אוהב בד שמן למה רובן אובד שמן מפני שהשכל של רובן יודע מה של שמן והשכל מחייב שצריך להשכל של בן אדם בדבר חיצוני ולא הוא היום מבין ככה מחר יכול להבין אחרת המה נמצא מזה זה לא רובן עצמו אוהב זה המלות זה השכל של רובן הנמצא שזה קשר של חיצוניות של רובן עם חיצוניות שלו, חיצניות של האוהב עם חצניות של הנהב זה אופן אחד. כשאבא אוהב את בן, בן אוהבת אבא. הוא אוהב אותו לא בגלל המלות שלו. את מי אוהב? את אבא עצמו. ומי אוהב גם כן הוא עצמו לא השכל זה קשר של פנימיות של האוהב עם הפנימיות של סוג אחר לגמרי אותו הדבר בנמשל בנגי אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל בת ישראל לקדוש ברוך הוא אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל בזה שני ימים יש אהבת את הקדוש ברוך הוא לישראל בגלל המלות בודי כל יהודי יהיה מי שיהיה ילד במלות אבות הגמרא אומרת אפילו פשו מלא מתזכרים יש במל ולכן הקדוש ברוך הוא אוהב אותו בעניין אחד יש אבל עוד עניין עניין יותר מלא עניין יותר עמוק הקדוש ברוך הוא אומר בין כך ובין כך בואנה הוא להחליף מחרת ונקרא אהבה עצמית זה בנגי אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל אותו הדבר בנגי אהבת ישראל לקדוש ברוך הוא יש גם כן שני דברים אלה יש אהבה שודי אוהב את הקדוש ברוך הוא מדוע כתוב ברמבם ברמבם הלכסדת ברמ כיצד יובי להבוסי כיצד יהודי בא לאהוב את השם אומר הרמבם איך הוא בא להוב את השם על ידי שהתבונן בגדול זה צריך להתבונן בגדלת ברירה וזה מביא זה עניין של שכל יש אבל עוד עניין של יש עניין כפי שמדובר בתניה בריכות שכל יהודי בטבע יש לו אהבה לקדוש ברוך הוא ולכן אומר רואים הרבה פעמים בפועל שאפילו יהודי לא יודע שום דבר לא למד לא יודע שום דבר הוא בא לעניין שמכריחים אותו על כפיר הרחמ לצלם הוא מועמד במסירת נפש מדוע בלי שקול שכר הוא בן של הקדוש ברוך הוא ואוהב את אז מה ההבדל בין שני אבות האלה שאומרים אבל פשכל כפי שדיברנו קודם זה קשר של חיצוניות של האוהב עם חיצוניות של המחים להבין בקדוש ברוך שיכל להתבונן בהגדלות שלו כבר חיים סוף בלתי מוגדר לגמרי מה שיך להתבונן אלא מהח שהקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו כביך ש וקרא את עצמו שהוא חכם חסיד גיבור כולו וכולו בזה שייך להתבנות אז כשיהודים מתבונן בגדל לסבר עם מי הוא קשור כיוך למחיצני של הקבר מחצניות כפי שהוא מצמצם זה בנגיע לנהב כת בנגיע לאהב גם כן ככה מכיוון שהאהבה שלנו נבת מזה שהשכל מחייב אז זה חיצוניות וחציניות של האוהב עם חצניות של אמה יש אבר דבר הרבה יותר פנימי הוא כשבן אוהב את אבא זה לא בגלל המלות שלנו אוהב את אבא עצמו ומי אוהב גם כן הבן עצמו לא השכל זה קשר פנימיות בפנימיות בזמנים אלא רשנו אתרסוב עם כפר עד אחרי שאין הרבה אנחנו אומרים הכפצל לדוד השם ערב איש וכפיץ זה כתוב לכמבי בקשופוני את פוניך השם מבקש מהת בקשופוני הלב אומר תחפשו את הפנימס הלב יש חיצוניות הלב ויש הפנימ של הלב התררות בלב שבאה רק משד השכל משד ההתבוננות זה חיצוניות הלב כשור נוגעים הבעלים בניקודת בנוקתדה שלו מורים את האהבה עצמית שיש אצל לקדוש ברוך הוא מה שבן אוהב את אבא בלי כל חרבנות זה פנימיות עליו לכמבי שופוני יש זמנים בכל השנה שא צריך להיות התבוננות יש זמנים שאז צריך לעורר את פנימיות הלב ועל ידי זה כאשר באקשופוני פנימיות הלב אספונך השם מבק כפי שדיברנו קודם זה ההבדל הם בן גלוהב ובין גנהב לאהוב בנגיע לאוהב שאומרים אהבה תכלית זהם בנגיע לאוהב דחתיניות זה ברק מצד השכל ובין בנגיע לנהב את מי אוהב את חלק זה של האדם שהוא מבין רובן אוהב את שמ השם אוהב רק את המלות של שבמיל נמצא לחיצניות האוהב לחיצניות הנהב כשר אבל יהודי מעורר את נקודת הידות שלו לחמלי בבקש שופני הבן מי הוא נמשך לעצם אז הספנך השם מבקש הפנימיות של היהודי לפנימיות של הקדוש ברוך הוא אז על פי זה מסביר הרבי את המשל של הבשמטוב מה שבלשמת אומר הסיפור הזה, הסיפור עם כל המשל, עם כל הריכות שמה זה עניין של דקית שופר, מה זה עניין כבר שכח את השפה, לא שפה רק מה הוא צועק או בכל פשוט ועל ידי זה וזה אבא שומע ואבא מתחיל לחבק אותו כמדים בפשט המשל מתאים לאנשים כאלה שהתרחקו ועד כדי כך ששכחו את הספ יהודים שברוך השם דוחרים את הספר ולומדים תורה מה זה נגיע להם המשל הזה יותר מדי יהודים צדיקים גמורים אף פעם לא חטו כן גם להם נגיע למשל מה נגיעם מה עבודה בראש שלנו מה עבודה בתקי שפר לא שפה מה פיר שפה זה דבר כזה שיהיה פל להסביר במילים. יש אנשים שהם צריכים לצעוק בקל פשוט מפני שם למטה מהשפה. שכחו את השפה. יש אנשים יודעים את השפה. הם יודעים את השפה אבל צריכים ללכת למעלה מהשפה. השפה לא מספיק. אם דבר כזה שאפשר לבטא בדיבור, לבטא במילים, להסביר מה היא האהבה, מה הרגש, זה שפה, זה חיצוניות מה דורשים בראש, מה דורשים בתי הספר דורשים של לעורר פנימסל הדבק שופוני וזה ההבר של הבעל שם טוב שאומרים כאן כאן עבודה לא שפה, לא עניין של מילים למעלה משפה. ונמצא מזה ש המשל מתאים הן לאנשים רחוקים הן לאנשים צדיקים לשניהם לא מתאים אבל מה זאת אומרת סוף סוף זה שני עניינים שונים לא זה לא שני עניינים שונים באותו נקודה מה העבודה בראש בן כפר בשר תשובה בק שופונ וכשיש בק שופני בנקודה תודעת היהדות כולם שבים נו נמשיך עם הרשם אחר כך נגיד עוד פעם לחיים נגיד ניגן ונמשיך עם רשם אחר כך לחיים [מוזיקה] לחיים ככם כן גם הביס למשקנו ‏No. [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ا [מוזיקה] เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ا เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] เฮ เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏Ja. [מוזיקה] อ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] เฮ [מוזיקה] เ เฮ [מוזיקה] เ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] เ ا [מוזיקה] נקודה הזאת דיברנו קודם אנחנו נמצאים במלקה נקודה הזאת קשור קצת גם עניין שום לב כתוב בבית יוסף ש יש עצם לוד ועצם לוד הוא לא נהנה מעץ הדף בחט הדף שאדם הור שנכל יש עצם אחד שהוא לא לא נה לא נמ את הדף על כפ כתוב מאוד כן כן כתוב ממות כך כתוב בבית סיוס מה כאן הרעיון ומה הפירוש יש עצם לו מה כאן הים בבן ומה כןגיה כתוב גם כנגיע תחיה המיסים איך יהיה תחייה המיצים אז כתוב שכל הגוף נרכב אבל עצם אחד נש נשאר העצם הזה נקרא עצם לו עצם הזה נשאר עצם עצם זה לא נרכב ומעצם הזה נבנה אחר כך כל הגוף למה ה נפצמים לכל העניינים האלה מה ההבדל אם היינו אומרים שהכל נרכב ואיך נשה מסים מה הקדוש ברוך עושה צריכסמסים בקטע אנחנו כן מבינים איך שדול בדיוק הפל מה שמדבר מה נגיע כאן להדגיש שנשאר עצם ו ומעצם הזה נבנה אחר כך כל הגוף מה כן בעצם זה לא נהנה מעץ הדעת מה כאן כל העניין בניין של תחייה סמים מה בכלל מגיע תחיית סמים כל כך בכלל כל ה 13 עקרים שהרמבם קבע לסדי הדס אז כל פרט ופרט מגיע בתור יסוד זה יסוד בדף יש בהרבה ספרים בזה בשקלטריה חוקרים בזה מה נגיע כל פרט בכל יני מלה כן צריך מים לא צריך ודאי אם יהודי שיודע שכתוב בתורה ככה והוא לא מאמין בזה פיקר ודאי מדוע זה מסד עניין אחר לא מפני שזה יסוד מפני שהוא לא ממ מים בתאיר זה משהו אחר ניקח דוגמה כתוב בגמרא שיש שבע ריקים ואחד יגיד שיש שמונה ריקים או שש ריקים זה פיקר מדוע עניין שלוש שבע ריקים זה יסוד בדעת לא אלא מה היסוד שבת לא שייך טעות ממ לא ממין בתר אבל כמה שהרמבם קבע 13 קמנה ונגיע עניין זה בתור יסוד בדף על מה זה נגיע אז אחד הביאורים בזה ככה למה ירדה הנשמה למטה מה קל כל העניין כל העניין ש הנשמה יורדת למטה כתוב בכברי בית חיים על תרב מביא לביטניה בדי לפעול יהודי עובד בתיר מצוות ועל זה מזכך את הגוף כתוב בתניה מובא מצחיים על שמ ירדה למטה לא בשביל הנשמה בשביל אלא בכדי לזכך את הגוף על מה מזכים את הגוף על ידי מצוות ולכן רוב המצוות זה גם כמצוות משיות יותר שייך לגוף לא רק לנש כאן יהודי יכול יכול לעשות חשבון מה על מה הוא מתייגע הוא מתייגע מה שח 120 שנה ומה לד דחך את הגוף שיהיה גוף מדוכך מה נעשה עם הגוף אחר כך מת הגוף נרכב הגוף נמצד אז כל המלוב וכל ההגיעה שלו שבשביל זה ירדה הנשמה למטה לסוק בתר מצוות אז כל העניין בשביל מה בשביל שיהיה לזכר דבר כזה שאין לו שום קיום בכלל שהוא נפסד אחר כך מה כאן ג אז אומרים לא יש תחיה מיל זה לא סתם מניין אתה אומר אם ידי לא ידי צי מיסים זאת אומרת אז חסר כל הרגש שלו במשי מה הרגש שלו שכל המצוות עושה רק לפעול דבר זמני לפעול בגוף שזה רק דבר זמני אז מה כאן כל ההגיעה מה כאן כל העבודה אז בכל עבודה אין לו חיות אז אומרים לו אתה מתייג על דבר שהוא קיים לא שנפצח כל זה יחידי יכול לשאול שוב פעם שאלה נכון הוא יקום בתחי מ למה הוא יקום ומצד גדר שלו מצד גדר גוף הוא מצד עניין אחר מצד הגדר שלו כתוב בפסוק אופרטו ולאפרטוש מצד הגדר שלו צריך להיות נפס אל מה הקדוש ברוך הוא יעשה נס יעשה פלא ויקום לתחיל אז זה כמו עניין של גוף אחר זה לא לא הגוף על זה על מה שהוא התיגע הגוף הזה על מה שהוא התייג במשך כל הזמן תר מתוו הגוף הזה מסד הגדר שלו הוא נפסד רק מה יהיה פלא יהיה גוף אחר אז מה כאן כל העניין אז אפילו כשיודעים את זה מי אבל חושבים שזה לא זה הגוף זה עניין אחר אז גם כן חסר בעבד אז הם אמרו לו זה טעות הוא לא נרכב יש העצם עצם לוז וזה העצם של הגוף שהעצם הזה זה תמיד נשאר וממנו נמנגו מה מה קף סף מה כאן הבנה בזה הבנה בזה ככה כל החטאים באו ממה מחטס הדס חטס הדעת זה החטא הכללי שממנו זה השורש של כל החטים זה חט אצל היהודי יש נשמה ויש לו גוף כמו שאומרים בנגי לנשמה של היהודי אז ידוע שכל הלכלוכים שנשא מרדי חטאים עכשיו וכל הניתוק מהקדוש ברוך הוא כויכול אבנסכם מבדילים ביניכם לבין אלקך אז ידוע מדבר בכסיד שכל הלכלכים כל הפגמים מלשון חסיד והכל בנגיע לחיצני של הנשמה בנגיע לפנימי של הנשמה הנקודה של היהודי אח כתוב בד אף גב דעודל הוכה והוכה דיוק נשתור בכלי מצב שיהיה אז הכל בחצינית בפנימית אז כל הנשמה של כל יהודי זה חלק הלק ממל ממש ובעצם שמה אין שום גם באיזה מצב חיב שתהיה חבוק דבוק בוך יחידו ליד זה כתוב בנגיע לנשמה נעשה עם הגוף שלי אז הרבי מרחיק הרבי הולך הולך כאן עוד הרבה יותר עמוק ידוע בתניה כתוב שאומרים בוא בחרת מכל עם ולא כתוב בתניה על מיו אומרים בואנה בחרת על גוף מתי שייך בחירה? רק שיש שני דברים, שני דברים שווים דמים זה לזה וצריך לבחור או בזה או בזה. כמדבר על הנפש של היהודים שייך להגיד שהקדוש ברוך הוא בוחר בנפש של הידים הנפש של ידי והנפש של גוי להבדיל אין כל דמיון ואין כל כל שכות זה נפש קדושה וזה נפש של קליפה של הרס אין להם מלכתחיל כל כשר מה שיך להגיד שקדוש ברוך הוא בחר בנשמה לא שייך אז אומר בתניה על מה כתוב בונה בחרת לא על שמה הקב קדוש ברוך הוא בחר בגוף. אז אם דבר כזה שהקדוש ברוך הוא בחר בגוף של היהודי וזה הוא בחר בעניין של בחירה הקדוש ברוך הוא עצמו בחר בזה קצו הזמן להריך בזה שבעצם עניין של בחירה זה עוד יותר גדול כתוב שקדוש ברוך הוא בחר בגוף זה עוד יותר עמוק מזה שנשמה חלק על ה אז הרב אמר ככה כמו שכתוב בנגי לנשמה שלי שבאיזה מצב שיהיה אבל נושא מבדיל אפילו שבר קורסחמון כתוב וניכרס סוף בנגענ שמה זה תמיד תמיד בשלמות על דרך זה אותג לגוף של יהודי באיזה מצב שיהיה יש העצם שלו אומרים העצם לוד לא נהנה מעץ הדעת עץ הדעת זה רשור של כל החטאים ועוד מראשון זה כדע כה כולל את כל הנשמות של יהודים את כל הגופים של אומרים עצם העצם של יהודים לא הנשמה שייכת לחטא ולא הגוף שייך לחטא עצם לוז לא ננ את הדעת ומכיוון שעצם לוז לא ננ את הדעת השמה לא היה מוות כל הגדרה של מוות ובה בגלל חטף אפורת אבל לא פורט זה בא להחריך את הדעת כשהוא מדבר בעצם לו ששמה לא היה חטא אבמילא לא לא ה לא שיח שמה מוות אז לכן הוא קיים וממנה כל הגוף במילא עלמה נמצא מזה נמצא מזה כשהודך עושה חשבון על מה אני מתייגע השמע באה למטה על בשביל מה בשביל לחיים מצוות קיים מצוות לפעול שהגוף יהיה מזוכך הגוף לקשר את הגוף עם הקדוש ברוך הוא יכול לעשות חשבון על מה אני מתייגע על דבר זמני נניח שכי תחייה שמרת של אומרים זה לא זמן דבר זמני זה התחי שמס אבל אם קם מסדה סיבה אחרת משדה גדר שלו צריך להיות נפד אז זה שוב פסיה אז אומרים לא אתה טועה הגוף מסד הגדר שלו צריך להיות לחם בו חטא ואם אין בו חטא אז אין במוות לא שיך חופר אלא מה אחר כך קרה דבר חיצוני אזדר בהמוות זה זה הדבר החיצוני בז זה העניין שאומרים שעצם לוד לא נהנה מעץ הדעת. זאת אומרת ב שייך שום חטא ושום פגם אבל הוא קיים תמיד ובמילא אז העצם קיים וגם מהעצם הזה נבנה כל ה אבל יש כאן עוד נקודה חשובה וזה קשור עם עניין שום לא במל כאן לא מספיק שנשאר העצם ודאי זה מאוד נגע שהעצם נשאר אומרים שכל החטאים וכל העניינים זה רק בחיצוניות בפנימית יהודי תמיד שלם נכון אבל ודאי שזה לא מספיק צריך לקשר את העם עם הפרטים של הגבא ראשו בא עם כפר בארס משובדי מתעורר וכל ידי עושה חשבון הנפש וכל אחד עושה תשוב אלפי לפי דרגו בשר עשה משוב כל אחד ואחד ידיך בן דברים שהחסיר שיהיה לא בסדר בסדר תשובה הוא מתעורר צריך אבל שההתעוררות הזאת תישאר לא רק בראשון טיפ היתרות הזאת לקשר את זה עם עברי הגופות מצד אחד אומרים יהודי צריך לדעת שבאיזה מצב שהוא אל להתייאש יש לו אצל נקודת היהדות כפי שדיברנו קודם במשלב שם טוב יש דבר שזה לא ספק השפה הוא שכח אבל העצם של המעלה משפה זה ישמ כשהוא בא לתקי השפר הרמבם אומר שכתוב אורי שאני משנתכם מתררת אצלו הנקודה שלמעלה מס הכל פשוט אבל הנקודה הזאת צריך לקשר עם חיי יום ימים לקשר את העצב עם הפרטים בגדי די העצם לוז נשאר אבל בודי שמהעצם הזה יבנה כל הגוף אז צריך גם כן עבודה כעת לפני המצ לקם עם הפרטים של וזה עניין שמלוב אמרתי מה העניין שמלב אמרתי יש שבת ויש ימי יכול מי יכול מה זה שבת שש סיומ השמש שמיים באים בשבישו בצמ יש פי שקדוש ברוך הוא יורד ככ לעבות את הנבראים באופן של חום ויש שבת למעלה מהבריאה שבש ובכל שבת מאיר קדושה כזאת למעלה מבריאה אבל עניין שעל שבת זה לא סתם עניין של שבת השבת צריך להשפיע באח משא שבת עשים בדולה מה יש לדולה סתם להבדיל לדעת שעד כאן היה קודש וכת חול מה כן העניין הבדל עושים ברכה מה העניין של ברכה ברוך אתה השם ברוך כתוב בספרים מלשון בכבד גם כן שמוב על זה ברוך למשון המברך את הגפן מה אמר להמשיך אם רוצים להבדיל שעד כאן היה קדושת שבת וכעת נפסק זה לא עניין של ברכה כותב הסמך צדק מה זה ברכס בדולה להמשיך מהקדושה של שבת להמשיך את זה במייכול זה הבדל לא סתם להבדיל להבדיל צריך להבדיל זה בעצם הבדל אבל זה לא צריך עבודה ברכס הבדלה עם ברכה באבדולת שבת ממש לא שייך ואדר הכוונה העליינה לא שיד יהיה תמיד מופשט מהעולם צריך לבד שיש סיים איך כתוב א אה במחילת זה מספת יהודי צריך לבד במכול לא לא להיות מפרש מעולם אבל במי יכול להמשיך מהקדושה של שבת הלמעלה מהבריאה לבוא בהבריאה ההתערוררות שיש אצל כל היהודים בראש בן טיפ בתרצמוב ובל הבק שפוני ודאי זה בק שופוני אבל הבק שפוני צריך לקשר הפנים שלבים החיצניים שלו וזה העניין ש וזה העניין ש מלב מלתי מה זה עניין מלווה מלתי בפשט מלווים מבים את המלך. איך כתוב? מלווים את המלך כשהוא יצא. מה הפירוש שמלווים את המלך? כשאומרים מלבים את המלך אז המלך הולך. אם המלך איננו כאן אז לא שייך ללוות אותו. ולא שם להיפרד מהמלך. אומרים ללוות את המלך. הולכים יחד עם המלך, מכניסים את השבת לכו. זה מל וזה קשור עם עצמם לוץ. העצם לו שישאר לא רק העצם אלא העצם הזה השבת לקשר עם הבריאה עם מכור וזה העצמ שממנו נבנה כל הגוף ככה הרבי מסביר את הבסיס הזה על דרך הרמז יותר כן אם מדברים על עניין של מעלה משפה יש דברי תלה של צדיק היה מרחאל דבר במיוחד על הבעל שמתא ולבעלתיים פה לעזור דברי תירה שלהם דברי תרה ודאי דברי תראה זה מה יש למעלה מזה זה עניין של שפה זה שייך להסביר שייך לבאר ניגונים של צדיקים מבחינה מסוימת היל בניגון יותר עמוק רגש פנימי שאי אפשר לבטא את זה במילים רגש כשזרים ניגונים זרים ניגונים של א אז זה קצת קשור עם עניין של המעלה מצפה אז כדאי באמת לשיר נגונים יש מהבל שמתאלתרבן יש ניגונים ניגון מפורסם סתם כולם מכירים את הניגון שלושה בבות שלוש יש כאן תנועה של הבשן טוב תנועה של המגן מדריש תנועה של אל תתרב ואתה מציע עוד דבר הרי אנחנו באנו כאן לעורר את הרגש שלנו לעורר את הקשר עם הצדיקים עם בעלי יום הלד שניהם ארץ הגדל אבל שם תב וטוב מאוד שיש כאן דמר ותינור זה יפה מאוד אבל זה לא צריך זה לא כאן קונצרט שבאו לשמוע איך שמישהו מנגן כול כולנו צריכים לשיר להגיד לחיים עוד פעם ולשיר כל אחד צריך להשתתף לעורר קצת את הר להגיד קודם לחיים עוד פעם ואחר כך איך נשאיר ניגוד לחיים לחיים זכותם יוגן עלינו הזכות של הבלשט של יגן חיים בחיים תתחיל אבל כולנו נשיר להתחילות רגע למה תשאיר תב אבא אב אב אב אבא אב אב אב با [מוזיקה] ב אב بابا يا بابا [מוזיקה] يا بابا يا بابا אבא אבא בי אבא אבא אבא [מוזיקה] يבה אבנו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אב אבא אב אב אב [מוזיקה] [מחיאות כפיים] א בי אבא בבי אבא [מוזיקה] אבא אב אב [מוזיקה] אב אב אבא בבי אבאבי אב אב אב [מוזיקה] אבא אבא [מוזיקה] בבאי [מוזיקה] אבא אבא אב בי אבא ב אבא בב אבא בבי אבא בב בב [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אחד הפירושים כמה חיים חיים [מוזיקה] اي [מוזיקה] يا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ש [מוזיקה] רץ בניו [מוזיקה] يا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] يا [מוזיקה] אחד העניינים נגיע חי אלו אחד הרמדים הוא עניין של חי חיות ואלו מרומז כל העניינים של הבדש בכלל עבודת השם יש שלושה עמודים תראה עבדג מלסד בלגש רמז על ראשי תיבות שונות יש עניין אני לדודדלי זה מפורסם יש עניין כתוב בכסרי ראש אינו לד ושמתי לו יש כתוב גם כרמז איש לראומת לבין בתורה דגמלסד כשאומרים לידי ושמתי לו כתוב בנגור מקלט כתוב בגמרא דברי תרק תר יש עבודה שבליב כזה קורבנות כזה תפילה ואני לדוד לי יהודי מתחבר עם הקדוש ברוך מלכד מזדוקה ואיש לרא מתלבים באל הרי יהודי צריך לעשות חשבון הנפש משנה שעברה וגם כן להתכונן על שנה הבאה אז צריך לספות חשבון הם בנג תרה הם בנגע בד הם בגמלצות כשר אחרי שעושה חשבון מגיש שקיים משהו לא בסדר אז יש תשובה וגם זה מרומז באו אחד הראשלו אצל לבבך ואת לבב השם אלכיך לבבך ואת לבב זאת אומרת הים יש אורלה אור לצלב שצריך לחתוך את שזה עניין של שוב כאשר יודעים עושים תשובה איך כתוב ברמבם מיד הניגול ועוד רמד בלו השאירו לשם איך אמרתי לו נכון וימר שיר השם טבס אחד יש גם באופן ישר אז רומז על הגול אבל מה כל עניינים אלהם אם זה החידוד של האדם או שזה דבר נוסף אז אומרים יש עניין של חיל שזה יום הולדת של הבשמת ושלב התורה חסידת מה שהתגלה על דבל שמת ואחר כך על בלטנים זה פועל שהאל זה נשח חי זה החיות של אדם מה אתה אומר אפשר להסתכל על כל עניינים של עבודת השם בשני כיוונים בשני אופנים ניקח דוגמה ניקח דוגמה ממצווה תפילון לדוגמה תפיל זה מצווה כללית הוא כשכל התר לתפיל מה זה מצוות תפילין אפשר להסתכל שני ופים אפשר להסתכל על מבט אחד יש בן אדם שואלים אצלה מי אתה מה פירוש מי אתה אני ואני מה היד שלך יד זה יד הראש זהראש בא הקדוש ברוך הוא באה התורה ואמרה לו אני סבע לך שעל היד הזה שיש אצלך ועל הראש הזה שיש אצלך תקשור את היד מצים ותשים על הראש זה מבט אחד מבט שני אפשר פלסתכל אחרת מה יש דבר אחד לקדוש ברוך הוא מה חוץ מזה מה פרחות אין את זה מלבד אין שום דבר אחד אבל תרגל דבר אחד את הקדוש ברוך הוא ברצון שלו הרצון של הקדוש ברוך הוא תרמ אחד המצוות זה תפילין מה זה תפילין איך מתבשא תפילין בתפילין צריך להיות קלף ככה פה לך איך הם מצא איפה נשא קלף אז צריך להיות בלחי שמזה נשה הקלף בציון צריך להיות דיו איך איך זה נוצה מאיפה בא הדיו צריך שמח שמזה נשה הדיון יש עודים בתפיון תפילין צריך להיות על היד ועל הראש אז איך זה מתבצע אז נברא בן אדם שיש לו יד ויש לו ראש וככה מתבטפת זה שני שני מבטים מה ההבדל בין מבט זה למבט זה זה הבדל בין הקוצל לקוצה זה הבדל אחר לגמרי במבט הראשון מה זה האדם? האדם זה אדם. הראש זה לא זה ראש והיד זה יד. אלא מה? יש דבר נוסף עליו. יש סיווי שצריך לחיים מצווה במילא צריך להניח על ולר שצריך להניח. יש מבט אחר. מה זה כל האדם והתפילין? אין זה משהו אחר. כאן. לא לא פירוש יש יד צריך לניח תפילין. לא. כל מהות היד מפני שיש מצוות תפילין איך מתבצע זה תפילין צריך להיות קלף צריך להיות י צריך להיות יד צריך להיות ראש הנברא בלחי ונברא צמח ונברא בן אדם שיש לו יד עם ראש זה כל המהות של האדם יודע שתהיה שכל תוכל להיות הרגשה כזאת זה הרגשה כזאת זה מאוד מאוד מאוד קשה להגיע להרגשה כבוד אפילו במיקסס גם כן משהו על מה זה נתן לנו אבל שם טבל תרבי שהאלול זה יהיה החיות שלנו מה פירוש חיות זה לא פירוש יש גוף זה דבר אחר והנפש שמחייה את הגוף זה דבר אחר לא זה המהות שלו זה החיות של הגוף זה כל המהות תורת החסיד מתעסקת מאוד מבירה עניין של ארדס השם ארדס השם זה באחד מהיס אחד אפשר להגיד לא יותר מאחד זה כמעט הדבר היסודי שלך מה פירוש השם שאין שום דבר חוץ מהקדוש ברוך הוא היו הרבה פירושים ובירים מה הכוונה רד את השם ו פירוש הזה שאין שום מציאות חוץ ממנו זה החידוש של הבלש מעניין יש דרך מצבצח זה ספר של הסמח צדיקסמך צדיק מדבר שמה הרבה מצוות אז כשהוא בא למצוות ארדת השם אז הוא קודם ממר מיר על פינגלה אחר כך מביר זהר ואחר כך אומר על פי עומקסוד הבלשו מיר פנמנגל אומר אחר כך מביא זר ואחר כך עם מקצת הבלשן מה עם מקצת הברשן תמ זה שאין שום מציאות אחרת מקום אחר כותב הסמך צדיק שבשלו יש קרוב לזה בשלו הקדוש אבל לא אותו ממש קורב לזה שידי למד תלסם שאין עד מלבד אז נרגש אצלו על כל פעם צריך עבודה על זה פעם שייך להרגיש דבר כזה שכל המציאות שלו וכל עניינו מה זה לא הפירוש יש יד ויש ראש ויש בן אדם ואחר כך יש דבר נוסף שקדוש ברוך הוא מצווה לו זה כל המהוש כתוב בגמרא אני נבראצת לשם שזכני זה גרסה אחת ויש עוד גרסה שמדגישה יותר אני לא נברסתי אלא לשם שזכ זה גמרא נכון אבל הרגיש את הגמרא הזאת מה לא אז תלסם טוב שדי למד עלס השם כשבלשמת מסביר שכל המציאות אך ורק בדי הקדוש ברוך הוא בורא את זה בכל רגע לא ניכנס חודת לא דרגות בא על כל פנים אז יותר קל לבוא לידי הכרה כזאת אני לא נבר דבר כזה איננו אלא יש לו שמה שסכים צריך הקדוש ברוך הוא רוצה שיושלם מתפיל איך נשלם את התפיל במיל יש כויכל דם של נשלם יש הלכה בהלכשב כבן אדם מוציא אוכל בכלי האוכל פחות מקשיר לא אין שיעור על האוכל ודאי פטור אין אין לו קשיעור לא שייכ מה בנגיע לכלי הכתוב פטור גם על הכלי פטור גם על הכלי אם היה מוצא את הכלי הכלי לבדו היה חייב היה חייב חד אבל אם מוציא בכלי יש אוכל אומרים פטור מדוע פטור הוא לא מוציא כלי הוא מוציא אוכל. איך הדרך הוא מוציא אוכל על ידי הכלי? זה לא פירוש יש כאן שני עניינים. זה לא פירוש יש כאן ובכוס יש משק. יש כאן כלי בכלי ישמח. לא. זה לא מוציא כלי. כל הכלי הוא טפל ובטל. מה כל העניין שלו? איך מוציאים את האח? זה בנמשל. אני לי נבריתי אין דבר כזה יהודי צריך לדעת שהוא ענן אלא לשם יש הסכים וכשיודים מתבונן בזה ריצכו מה שבלשם טוב אומר אז רבי מביא את זה בתניה מה שכתוב בפסוק לאלשם יתברך ניצה בשמיים שהדיבור של הקדוש ברוך הוא שמר הירוקיה הדיבור הזה את הרקיע בכל רגע ורגע וככה בכל הנבראים הקדוש ברוך הוא אומר היא אז ישנו מפסיק להגיד היא ואיננו אז איזה מציאות יש כאן זה לא מציאות בכלל כל המציאות הקדוש ברוך הוא אמר היא אז אז מה זה שמיים ומה זה ארץ זה לא ארץ מה התוכן שלו נתקיים הפקודה של הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא אומר היא מתקדם הציווי שלו זה כל המציאות זה מהדברים א הנמוכים בת השם יש דברים הארבע יתר וכעת נעשה חשבון כזה יש לפעמים בהרבה פעמים יש ניסיונות מה פירוש ניסיונות רואים דברים בעולם במצב של היהודי באופק הזה שיש דבר שמונע אותו ומעכב אותו מללמוד תורה ולקיים מצות איך צריך להסתכל על אפשר להסתכל בפשוט יש שני כוחות יש כוח הקדושה כוח התורה כוח שלות ויש כוח של עולם בעולם מנגד עולם במלשון הל רק מה ודאי וודאי שכוח של קדוש הרבה יותר חזק וכאשר יהודי יורר את כוח הקדוש שבו אבמל התבטל כל הקלפס מה תור דכה הר בחש וגם כן דרך הל ויהודי יעשה ככה יאיר אור והאור ידחה את החוש יש אבל דרך יותר עמוקה הוא מתחיל להתבונן בכלל שייך שיהיה ניסיונות וישי דבר מנגד לת כל העולם נברא כולם יודעים את הרשי הראשון בחומש בראשית בשביל לצרול בשביל הדרך כל העולם נברא בשביל הדרך וזה לא פירוש שהיה לפני קרוב לפני 6,000 שנים אז הקדוש ברוך הוא ברא העולם ומה היה המטרה בשביל הטר זה לא דבר שקרה אז לא והקדוש ברוך הוא בורא בכל רגע ברגע הוא בורא כעת עולם אומר כעת יהי שמיים ירד כל הפרטים הוא משגיח על כל פרט ופרט ומה המטרה בשביל התר אז אם הקדוש ברוך הוא בורא כעת דברים שבעולם וכל דבר כל פרט ופרט בשביל התאר אז שייך שיהיה איזה דבר שמנגד לתר הכוחר זה בשביל הטל. אז אם היינו אומרים שזה היה מטרה בשביל הטר לפני 6000 שנים, טוב מטרה, אבל אחר כך יש כבר עולם, יש כבר סדר בעולם. לא, הבנוים לא, הוא בורא כעת הוא למה הוא בורא בשביל התראה? שייך שיהיה מנהג. די שגם זה שנראה למנהגת אז זה גוף גם כן בשביל התח שזה גוף גם כן בשביל התלך אבל עוברים כמה רגעים מתסף הכוח אנרגיה של המים וזה פורס את הסימה אבל אחרי שזה פורס את הסימה אז אדרבה הזרם כעת הולך הרבה הרבה יותר חזק כמו שכ מה רואים במש לפעמים בדי לעורר כוחות יותר פנימיים כוחות יותר נעלמים שאדם מתגבר על זה מה הוא מתגבר כשיש מניות כל מה שאין מניות טוב הכל בסדר אבל אין כאן התגברות כאשר יש מניותי מתגבר וד הרבה יותר כוחות פנימיים מכיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה לזכות את יהודים שיהיה לו קשר ויהיה עבודת השם שלו לא רק באופן נורמלי ככה כשהכל הלך בסדר אז זה חיצוני ברך ה רוצה להלות את היהודי שיהיה לו כש שיתגבר אז בורא כעת לא לא בורא פעם בורא כעת דבר כזה זה שזה עניין של מניק ויכול שזה עניין של נגד בשביל מה זה גופ בשביל התרה זה גופם בשביל אז אנחנו רואים כאן יש שני גישות יש שני גישות איך מסתכלים על עניינים שמלימים ומסתירים על עניינים שמונים ומקבים מלמוד התר דרך אחד איך מסתכלים על זה דבר שמנגד זה בפשט. אלא מה יש לנו כוחות להתגבר עליה. זה מלחמה. מלחמה גדולה. יש שני כוחות. יש כוח של קדושה ויש כוח של קליפלו. רק מה? ודי יכול להתגבר. יגביר את הכוח הקדוש וגם כן דרך. אבל יש יש דרך הרבה יותר עמוק. הרבה יותר פנימי. יהודי צריך לדעת אין כאן שני כוחות והכל טיר אין דבר אחר הקדוש ברוך הוא בורד וכעת בשביל התאיר זה הכוונת הבריאה היה תורה ניסיון התורה מנהגת זה גם כן בשביל ה אז כאילו נגיד שהדבר עצמו שנראה לכם הוא עצמו דורש שיתגברו עליו זה הרי כל המציאות שלו זה לא הפיר צריך ללחום נגדו זהפירוש הוא עצמו מבקש ודורה שילחמו נגדו מפני שזה העניין שלו זה העניין הפנימי שלו זהו בנגיע לנסכיונות מגיע למנגת כעת מדובר לא רק בנגל למנגד בנגי המצב הכללי של אדם המהות הכללי שלו המהות הכללי מה זה אדם ומה זה עולם אם העולם זה דבר אחד ויש על זה ציווי של תיר מצווה או שזה המהות של העולם ומיך צריך אדם להסתכל על עצמו אם האדם הוא אדם יש לו ראש ויש לו יד ואחר כך יש עוד דבר מצווה שקדוש ברוך הוא ציווה שעל היד ועל הראש יניך תפילת או נסתכל אחרת אין שום דבר אחר כל המציאות יש עניין תפילו זה עניין ואיך זה מתבצע אז מנשה יד מנסא ראש על זה התבצע שמסתכלים ככה זה לגמרי משהו אחר אז זה אחד הרמזים בחי אלו שעניין של אלו אלו הרי כולל כל האופנים של עבודת השם תיר בדק מלכסודים הזכרנו קודם אז זה לא דבר נסד זה הנפש שלו זה החיות שלו על ידי מה זה אבל שם תבל את הרבי בירו עניין של ארדס השם זה יסוד של חסידס אבל שם תגלה את זה יותר באופן בלי הדברה יותר אמונה אחר כך אל תה בבית בהדבר ברה חוכמה בןדש חבד אבל מה כאן הנקודה הנקודה שאין מלבד והכל זה רק אלו לשם שזכים זה כל המציאות של הדבר אז זה אחד ההדברים הרבי אמר פעם זה הרמבין בחי אלו שעניין של אלול זה החיות זה המהות של היהודים על ידי תרס החסידת יותר קל להרגיש ההרגשה הזאת אני לנבריתי כל המציאות של שמשק לחיים לחיים נו איפה תגיד זה ניג נו וכולנו נשאיר גם [מוזיקה] או גדול [מוזיקה] [מחיאות כפיים] רח והוא רב [מוזיקה] גדול אלקירים מו כללי [מוזיקה] דכו לכר ממכו [מוזיקה] כללי אלים מקו [מוזיקה] טוב [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] יבשח ישوب יש [מחיאות כפיים] [מוזיקה] לך לובלו عش [מוזיקה] ולך [מוזיקה] الله [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] يا [מוזיקה] เฮ เฮ [מוזיקה] เ เฮ [מוזיקה] เฮ เฮ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] لا איך [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] א [מוזיקה] А א [מוזיקה] כתוב בפסוק דרש שהוא השם בהמוצה הוא בייסקורת לדור שהקדוש ברוך הוא בזמן שהוא נמצא לקרוא אותו ביסקורת אומרת הגמרא איזה זמן זה אומרת הגמרא אלו עשר יומים שבין ראש ראשון לים הכיפורים 10ה ימים אלה במוצי בישק קור יש ספרים ששואלים הגמרא אומרת עשור יומים 10עשרה ימים שבין ראש לים הכיפורים בראש שלים הכיפורים ישב הימים לא עשרה הלא מה מתרצים שלפעמים אנחנו מצאים שאומרים בן לפעמים אנחנו עושים המילה בן וכולל גם את ה גם את המילים שב כלל גם ראש כפר גם כן נכלל אבל מובן שזה פסא ולא גלטיק סוף סוף לשן הגמרא בין ראש שלמים הכיפורים כפילו שהרב מסביר את זה אומר ככה בראש ראשון יש שני עניינים יש עניין אחד יש עניין אחד שבכלל עשרמי תשובה אבל יש עוד נקודה בראש זה לא נכלל בסרת מישהו אותו הדבר בנגלים הכיפורים יש גם כשניים יש איזה אחד מסרס יש עניין אחד שנכלל בשר הסמובה אבל יש נקודה עיקרית של יום הכיפורים זה למעלה מסר והסדר הוא שהדבר הראשון הוא הנקודה היקרית של הראש ראשון הוא אחר כך יש עשרת תשובה כולל גם עניין התשובה שבראשנו וזה עניין התשובה שבראשנו בשבע ימים וגם יום הכיפור ואחר כך באים לנקודה עיקרית של ביום כיפור אז זה פירוש היום שבע ראש שלמ הכיפור מה אנחנו רואים כאן יש שלושה דרגות יש דרגה של טרו מצווה שיודעים צריך לעשות במשך כל השם יש עניין של תשובה שהוא דבר יותר עשרת עשרת מתשובה ויש דבר עוד יותר נלה איזה עניין עניין של הראש שלנו ביום הכיפור מה זה יום כיפור יש בגמרא פלוטה של רבי ורבונן פלוטה מפרסמת אם זה דווקא כשוים תשובה עושה מזה לדעת רבי לדעת רבי אז אפילו שלא עושים שוב רבנו אומרים שצריך לעשות שוב ברמב"ם כתוב יצאו משל יהיה מכפר לשו מה רואים רמבם לא תשובה מכפרת יצומ של יהיה מכפר אלא מה זה צנאי בדבר בוד שיהיה צומ שלי מחפרש יש כפרה שבא מסד תשובה אבל בן כפר כפרה באה מסדומ שלי עלמה מה בדי שיצאו משרים את חפרש מה פירוש כפור מה זה כפור כאן צריך הדברה גדולה מה פירוש צומ של יה מחפר מה זה כפרה אם פירוש כפרה הוא רק שהקדוש ברוך הוא צולח ולא מניש בך הוא רוצה שם כפרה יכפר לסלוח יכול לסלוח אבל פירוש כפרה זה לא רק לא לא להניש כי פירוש פירוש כפרה כתוב כפרה זה גם הלשון קינוח לקנח את לכלוך החטא על ידי כל חטא שודי עושה נעשה לכלוך הכפרה זה לנקות את הלכלוך איך מתנקה הלכלוך שעושים תשובה אז אפשר להבין איך מתנקה הלכלוך קודם כשעשה עבירה אז היה לו תנוג בעווירה. כתוב בספרים שמכל אוירה נברא איזה קליפה, איזה מלך רק קליפה. בקליפה הזאת יש הנפש של הקליפה והגוף של הקליפה. ממיס העוירה נוצר הגוף של הכל מהתנוג שבעוה מהרצון והתנוג זה נוצר נפש הכל כאשר יהודי עושה תשובה הבתשובה הוא מתמרמר הוא מתחרט הוא קר את התנוג שהיה לו בביר על יד זה מתבטל הנפש של הכלפ חוץ מזה עיקר התשוב דבר לב אבל חוץ צריך להגיד ויד וידו זה בפה הכי מספס במיט אז כתוב בשביל מה הוידוי לבטל גם את הגוף של הכל על ידי על ידי החרתה הקירת הרצון והתנוג על ידי מבטל הנפש של הקליפל ועל ידי הוידוי מה יצא בפרק זה מבטל על כל פנים אפשר קצת להבין איך על ידי תשוב מתנקה לכלוך אדם חטא שלכלך וכיוצא שוב ומתמרמר על זה זה פס תנועה רגש פנימי על זה מתנקה כשאומרים אבל את צומה של גיים זה לא פעולה שאדם עושה זה לא עניין של חרותה לא עניין של דבר איך מתנכה כאן הלכלוך איך זה פועל לדעת רבי שזה מכפר אפילו בלי שוב אז זה לגמרי לא מובן לא עשה תשובה לא עשה שום דבר צומ שלהם מהצו משלים צומ של כבר ברוך צלך לא מניש טוב אבל איך מתנקה לכלוך על משד רבי שבכלל אפילו לא עושה תשובה אז לגמרי לא מ אפילו לדעת רבונו שזה זה דווקא תשובה אבל הרמבם אומר שגם לדס רבונו זה גם כן ניצומת של זה לא של כפרה של אז מה פש זה צנאי בדבר מה פירצה של החברה איזה מתמים אבל לפני שניגש ונגיע עניין תצום שליים נראה קודם בנגיע עניין של תשובה מה עניין מה זה תשובה ואיך התשובה פועלת מה זה תשובה למה באמת יהודים מתחרט על שחטה? מה זה בא? זה בא פשוט ידוע פסק הרמב"ם לכת גרשן איך מלקף אתש הריצני? אומר הרמב"ם מפני שכל יהודי רוצה לקיים רצון הקדוש ברוך הוא. זה רצון זה הרצון האמיתי שלו זה הרצון הפנימי שלו היה סבבה יצר שתוקפים מר בעצם הוא רוצה שבדן קופין אותו וזה טרשה שיצרי אז הוא אומר צני אבל באמת שזה ביצוי של הרצון האמיתי שלו כך אומר הרמבם זה לא סתם פס הרב הרמב"ם אמר זה להלוך מעניין עד כדי כך זה במפורסם כל כך פשוט ברמב"ם כתוב ככה איך יהיה הדין ב חשבו שיהיהודי הזה על פי דין צריך לתת גד והוא לא רצה והיו כינסים ואמר היתנים אחר כך בןצריך שעשו טעות בהלכה היהודי הזה לא מוכרח, לא מחיה בלסתכל הדין הגט קשה או הגד פסוק אז אומר הרמבם אל הגדול מדו גד פסוק פשוט מאוד כשר על פי דיני הוא צריך מחוייב לתת גד ורצון אמיתי שלא לקיים רצון השם רק מה תצריך שתוקפה אז אומר אז אז כעת שומרני זה לא רצון מצד כפייה זה רצון להתגלה רצון אמיתי אז זה בסדר כשהם טעו אז הרי לא שייכס הזה כומן שבן טו אז אין כן רצון רצון שם אז במילא רק מה רק מה זה רצה מחמד כפייה רצון מחמות כפייה זה לא רצון אז ממה בא שידודי עושה תשובה מה זה יהודי עושה תשובה מתעורר בו הרצון הפנימי שלו ב אז זה שהוא חתקעת מצרי רצון פנימי אז הוא מתחרט הוא מתמרמר במרירות מעניין אמסחינוך כותב שתשובה זה לא מצווה המצווה זה וידוי אם יהודי רצה לעשות שובה צריך להגיד וידוי זה ברכה אגב הרבי כותב באגרת התשובה מצוות התשובה מצוות התשובה מנתר הרבי מביא כמה וכמה הוכחות מלשונות של הרמב"ם הוכחות חזקות שזה מצווה לא רק בד שוב זה מצווה אבל עוד פעם מכסים גם כילד זה שיטה ולכאורה בפשט השיטה של מחתחינוך זה מאוד תמור אומרים ככה התורה אומרת ככה אם צריך לעשות תשובה או לא אנחנו לא דרשים ממך תעשה איך שאתה רוצה תרצה לעשות תשובה תעשה תשובה תרצה להישאר ראשי תשאר ראשי לא אכפת לאף אחד לא מעין דבר אחד מצבים אם אתה כן רוצה לעשות תשובה תגיד בדו אבל אם כן לעשות תשובה לא עשה תשוב לא מצבים איזה מילים זהלגמרי תמו מעניין הרבי הדביר פעם עד הרב השיטה של מחסחינוך מאוד מובנת השיטה של הטרה בתריך הגברה מדוע מה זה תשובה יהודי מתמרמר זה כואב לו ולכן הוא מתחרט שוב מצווה ופש זה שני יופים אם עושה מתחרט מפני שמצווים עליו לא התחרט אומרים שהיו במוירים היה כתוב כאן נוהגים לבכות חצי שעה, כאן נוהגים לבכות רבע שעה אם הוא בכם שכתוב במר שצריך לבכות זה כבר לא אז תשמח במובנת שוב דבר מצווה אפשר לעורר יהודי ללמוד ספרי מוסה ללמוד ספרי חיז שיתעורר בש אבל אחרי עצם התשובה זה בא מעצמו מתגלה הרצון הפנימי שלו שמתגלה הרצון הפנימי שלו אז במילא מתמרמר מתחרט שוב עד כמה שיהיה שתשוב זה הרבה יותר עמוק מה שסתם תראו מצוע כדי כך מקום שבא לתשובה צדיקים גמורים למש מקיימים מצווה ועדיין לא בולט ולא מראה מה המהות הפנימי של אדם מצווים לו מצבים לו ללמוד תורה לומד תורה מצווים לו להניח תפילין מניח תפילו זה מצבים איפה מתבטא המהות הפנימי שלו שזה הרצון שלו וכאשר זה לא לא מתחרץ ומתמרמר זה בתשובה ועל פי זה אז צדיק גומ תשובה שיש גם אצלו הטמצלו סתם מחמ ציווי אלא שזה יורר רצון הפנימי לאחרי כל זה שאומרים שתשוב זה הרבה יותר עמוק מה שסתם תירוץ סוף סוף זה בא לידי ביטוי מה כן הביטוי הוא מתמרמר הוא מתחר וזה לא כל אצל כל אחד אותו הדבר אחד מתחרט פחות, אחד מתחרט יותר. זה אם זה בא לידי ביטוי אז זה סימן שזה עדיין לא עצם הנקודה. העצם של היהודי זה לגמרי בלתי מוגבל. זה אי אפשר לבטא ולהסביר בזה. זאת אומרת ככה, יש שלושה דרגות יש דרגה יותר חיצונית שזה מתבטל תיקים תירו מישהו דרגה יותר פנימית זה מתבטלתשוב יש דרגה עוד יותר פנימית קשה להגיד מה זה איפה להגיד מה זה ניקח עוד פעם רגע דיברנו קודם יש עניין רצון על פי שכל יש אהבה למה אחד אוהב את השני הוא מבין את המלות שלו ולכן הוא אוהב יש הבה יותר מזה איך המישה אומרת אבד דוד ויסב נפשית זה לא עניין של שכל החרבנות אם עניין של שכל זה חיצוניות זה חיצוניות אם עניין למעלה מסכל זה רצון רצון בלתי מוגב אבל סוף סוף דוד וינס זה שני אנשים רק מהבס נפש ולא לא הבס מצתצתצל בס נפש יש עניין אדם קשור עם עצמו יהיה נכון להגיד שאדם קשור עם עצמו קשר פנימי שמדבר על שני אנשים אומרים זה קשור עם השני איך הקשר יכול להיות שני דרגות או קשר חיצוני מפני שהוא מבין את המלות שלו או הקשר יותר פנימי הוא רוצה בעצם אבל סוף סוף אפשר להגדיר מה זה הוא רוצה להגיד אבל אדם אוהב את אדם רוצה את עצמו זה הוא זה לא שייך ל קשר יסר לריצבך כל אחד כשמדובר על דרגה זאת זה לא שייך להגיד אפילו שודי רוצה מה פירוש שהוא רוצה רוצה לקיים השם כל המהות שלו מ כמו שלא שייך להגיד הוא רוצה את עצמו ככה לא שיך להגיד הוא רוצה לקיים עצ הקדוש ברוך הוא זה כל הזה פנימ בלשון החסיד קבלה בחסיד יש חמישה דרגות של נשמה נפש רוח נשומה חי יחידה יש חמש דרגות באופן כללי זה מתחלק לשלושה סוגים נפש איך לנשום איזה סוג אחד חי זה דבר יותר נלאה ויד דבר עוד יותר מלא נפש שמה אפשר בדיוק להגדיר את זה ולבטל להגביר את זה וכוחות פנימיים נשמה קשור יותר משכל רוח קשור יותר עם מיד מיד שבלב ונפש קשור יותר עם מיתה כל דבר אפשר אבל להגיד בדיוק מה זה עד כמה הוא מבין ועד כמה הוא מרגיש ועד כמה יהל דבר יותר עמוק למעלה מסכל למעלה ברוך יהודי מסר את עצמו לקדוש ברוך הוא לקיים תר מצוות בלי כל חשבונות בלי כל הגבלות אבל סוף סוף מה הוא רוצה לקיים רצון ש וזה מה שהסתיר קודם את הרמבם מה שרמבם אומר רוצה לקיים רצון וכשרצון זה מתגלה רצון הפנימי אבמילא אז אז עשה תשובה גם כפדיברנו קודם סוף סוף זה ביטוי של משהו מה ביטוי הוא רוצה לשמור יותר טיר הוא מתמרמר על ש זה מה שהוא עשה יש אבל עניין אחר יש עניין עצם היהודי מה זה עצם היהודי אנחנו רואים בפועל עם כפר באים יהודים שלא רואים אותם כל השנה. הוא מרגיש שפת בן כפר צריך לבוא לבית הכנסת. בשביל מה הוא בא? לא פירוש הוא מקבל על עצמו מהיום והלך יתחיל לשמור את זה מצוות יותר. לא. רק מה מרגיש עם כפר צריך הפס איך אומרים בפי דברית להזדהות להזדהות עם עוד יהודים להזדהות עם הקדוש ברוך הוא לא שמה רוצה לפול כמה שו מה זה זה ביטוי של העצם זה אנחנו רואים ביהודים ש ש בכל השנה לא רואים אותם בבית אותו הדבר הפרים את זה ביהודים דתיים בודים חרדים יש לפעמים יהודים מתעוררפור שלנו עם כפר יש שני עניינים יש עניין שהוא רוצה לעשות שוב די עושה חשבון עד היום היה ככה וככה כעת אלול כעת ראשנו כעת כפרס מתשובה צריך לעשות תשובה צריך אפס ובס בגל של פועל במזה מתבטא קודם עשה עבירה זאת מיום וילך מחליט לא לעשות קודם חיסר איזה מצווה כת יפה זה הרבה יותר עמוק מאשרת מצו ששה בכל השנה והורי בכל השנה זה לא הפריע לו וכא זה מפריע לו עושה תשובה הוא מקבל על עצמו מכאן וילך לשמור עם אבל אף על פי כן אומרים כן נכון עצם עצם לא נרכב הוא קיים תמיד אבל זה עדיין לא מספיק צריך שמהעצם עם בני הגוביה שמ צריך לקשר את העצם עם הפרטים וזה כשדיברנו קודם שרבי מסביר זה מלוו מלכתי מה הקשר של העצם לו מלב מלכת יש שבת ויש ימי חול ימי חול זה מי חול ובריאה עולם שבת זה למעלה מבריאה למעלה מח מה זה מצאי שבת מה זה מצאי שבת מצא שבת עושים בדול בפרש חושבים מה פירוש הבדולה להבדיל עד כאן היה שבת כתוב אמה מה מברכים על זה להפסיק את השבת מה קה ברכה כאן ברכה זה להמשיך קדושה אמר אתם מחסדק זה ברכת הבדלה מקדושת שבת למי יכול זה מסא שבת לא סתם הבדולה ו לאחרי הבדולה שירגש הכוח מהשבת לא יכול לקש אז אומרים העצמלוז מה מה קשור אם לומומרת מכיר מה זה לא מכיר ללוות את המלך כפי שיוצא אחר כך לחול ועל ידי זה מהעץ מבנה כל הגוף לא רוצה לחזור עוד פעם בריכות רק מזכיר מה שדיברנו קודם הכוונה היא לא סתם יצו משלים נכון יסור על הקדושברך כל אחד ובאיזה מצב שיהיה אז יהודי הוא יהודי אבל זה לא מספיק צריך לקשר את העצם לוד עם המבנה של הגופים הפרטים על ידי מה אז צריך לפעול משהו גם בכוחות הגלויים אז הלכה היא הרמבם אומר יצאו משל יהיה מכפר אבל צומ שיהיה מכפר לשובים שיעשה תשובה אז רגש ורגש על ידי זה העצם שלמעלה מציורגש ירגש בציור שלו וזה גם כן קשור קשור עם יום כיפורים. יום כיפורים זה יום שמוחייב בחמש תפילות. וגם כן בפיוטים אומרים במיום שתחייב חמש תפילות. מה זה מה זה כאן העניין חמש תפילות? מה קני עניין חמש? כשהזכרנו קודם יש בנשמה חמישה מדרגות נפש רוח שומח היחיד בשלושה סוגים כללי כלליים בפרטי בפר נרן דורשתי את נפש רוח לנשום מסוג אחד יש אחר כך יש יחידה זה חמישה זה שלושה סוגים אבל זה חמישה מדרגות באופלי במי יכול יש שלושה תפילות וכנגד נפש רוח נשמ ינימיים יש ימים מסוימים מר קדושה יותר יותר רשחידש סיונטב שבס מתפלים גם מוסף וארבע אבל עדיין לא חמש יום כיפורים זה יום שנתחב חמש תפילות והביצומ שלים שזה מגלה את הנקודה של העצם אני שומע של היחידי העצם שקשורת הקדוש ברוך הוא וביק קר זה בניילה בנילה בנילת שרים הרבי כותב מה פירוש נילה ומקום כזה שזה נעול לגמרי שמה לא יכול להיכנס אף אחד לא מלוכים לא צרופים כל שום דבר שמה נמצאים רק ישראל והקדוש ברוך הוא זה הכל זה פירוש אין מקום לאף אחד נמלו כל השרים לא מלוכים, לא שרופים, לא נצולים אף אחד רק יסרול שהם יסרולריק שברך כל אחד באוני אז על פי זה מובן גם כן שאומרים עשר יום שבראש לאמא הכיפורים שלא קודם הרי יש שבע ימים יש עשר ימים יש נקודה עיקרית של הראשו שזה לפני התשובה אחר כך יש ראשנו גם זה מסרס מתשוב יש בראשנו שני ינים יש נקודה עיקרית של הראש זה לפני התשובה אחר כך שיש עניין של תשובה 10עשרה ימים שני ימים שלוש רשנו ושב ימים ואחר כן כפר גם כן אחד מסר ובה ועל ידי זה באים אחר כך לנקודה של יום כיפורים שלי אז אומרים עשר היום שבראשם הכיפורים איפה גדמקני זה גם כן ניגון של האל הרב של בלתי אפשר לשיר נרש של המפר [מוזיקה] אב אב אב [מוזיקה] אבא אב אב אב נינו מלכנו [מוזיקה] מלך אלונו מלך [מוזיקה] אלוקו מלכנו לנו מלך [מוזיקה] מלך [מוזיקה] אלבת אב אבא [מוזיקה] בב א ב א [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ב [מוזיקה] אביו [מוזיקה] מלכנו אלנו מלך אלו מלך אלו אבינו מלכתנו [מוזיקה] אלנו [מוזיקה] מלך [מוזיקה] אבות [מוזיקה] אב אב با [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] يا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אזו מלך אבות [מוזיקה] הזו לילנו מלך לנו מלך אלו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] אבא [מוזיקה] אבגב בזמנים אלה מתחיל עם רשחי דשלום עד אחרשן רב בהם אומרים כפיתל טילים לדוד השם ערב איש הפסוק הראשון המילה הראשונה זה לדוב כאן עדיין אין התוכן העניין רק אומרים מי אמר לדוב אבל מה אומרים אחר כך השם ארי ממי אירו השם מוז חיוי ממי אפ אומרים שני דברים דבר אחד השם ערבי ולכן ממיר אין לו ממך מי פירוש ששם רביש עוד דבר היה להם ממי לפחד מדוע שמדת חי מחלק הפסוק שני עניינים יש אירה ויש פחד למה לא יהיה לו עיראה מפני שהשם עיר וישי למה יהיה לו פחד מפני שהשם תחי מה זה מיד חי? מה זה מה זה ערבי ישי? ולמה אומרים עוד פעם השם אפשר להגיד הכל יחד השם אריש מוזחי ולכן ממירו ממפח אומרים שני פעמים הרבי מפרש את זה על יסוד של גמרא בגמרא בראש כתוב של מצח מתחיל ה אומרים אומרת הגמרא אחס קדם שיחתו ואחס לאחר שי הבי אחד לפני שחתה הבי לח זה כתוב בגמרא בזר הקודש כתוב שני פעמים הבין יש הבית לטב יש הבית לאלה יש פסיקתיים מביני יש באמצע פסיקים בכמה ספרים מובא עניין זה שכתוב בזיר לאו דווקא לפסוק ה כל רחום וכן גם על פסקים אחרים ששמה נזכר שני פעמים הבואיה אז גם כן מפרשים את זה עלסוד של הזיר וגם כן הגמרא בעצם זה אותו התוכן של הזה כפי שמדבר אחר כך אז הרבי מפרש גם את הפסוק הזה גם כן בקשר לזהר הזה לגמרא הז כאן קם שני פעמים הבי הבי ערב הביח היצרה להכשיר את האדם. איך הוא מכשיר את אדם לעשות הבל? יש בזה שני אופן, שני ימים. אופן אחד יש פשוט הוא מרמה את אדם הוא אומר לו זה דבר קל יותר מזה הוא אומר שזה מצווה אדר זה מצווה גדל לשמוע מתחיל יש לו הרבה הוא למדן גדול יודע הרבה הרבה ממרי חז כדי להור לשמו ובעצם לעברת בעצם זה מצווה שיכ כשר אבל מתי זה הלך שהיה חשבונות כאלה כשיש חושך כשיש חושך אדם לא יודע מה נעשה איתו רואה בור הוא חושב שזה זה חלון כזה חלון ט אפשר לראות זה בור זה עניין אחד יש לפעמים הבא גם שאדם יודע שזה הביר אבל מה קשה לו להתגבר תראה מגביר את הטבה את הטייב מ קשה לו להתגבר אז על זה אומרים השם א רבייש הקדוש ברוך הוא מבקש שהקדוש ברוך הוא שיהיה לו שיאיר לו ושיושיע לו רש כל שיאיר לו ומילא שיהיה לו אור שגש אור לא חושך יודעים המצב יודעים זה דברי רשות זה מצווה זה אויר ודים כל מה שהוא עושה אבל זה עדיין לא מספיק יהיה לו אור אז יודע שזה עבירה יודע שזה אסור ויודע שעל ידי מתנתק מהקדוש ברוך הוא אבל סוף סוף קשה לו להתגבר על התייבס אומרים ואישי כן שקדבר ברוך הוא שיהיה יאיר לו וגם שיושיע ואז הקדוש ברוך הוא ערב שדי ממהירה אין לו מה לראות יש לו בטח חם בקדוש ברוך הוא כל זה לפני שחט קשר אבל היצר מצליח להכשיר את אותו בחטא ה באותו היצר ואומר לו אתה יודע מה שעשית עשית עבירה יודע מה זה עבירה כתוב ב בתורה ונשא מבדיל לבניך לבן אלקם והבר היום מה זה היום? המלך כבר עבוד רוצה שהוא יתייש אותו היצר זה מה שקודם רוצה להכשיל אותו אומר שזה כלום זה לא עבירה בכלל זה מצווה אפילו אם זה עבירה עבור זה דבר קל ולא כל כך חמור אותו יצר אומר קודם לאחרי אבל אם הוא מצליח להכשיר אותו בחטא אז היה זרב אומר זה דבר חמור מאוד אתה כבר עבוד אין לך מה לעשות מה באמת היצה לזה ולכאורה יסר צדק אבל מבדיל זה כתוב בתורה ככה אבל נשאך מבדיל ביניך לבין אלקך נושא מובד מכל שמר כרס רחמן על צלם קורס בנכרס הנפש מה באמת העניין כשהיה חט העגל אומר רבנוש מהקדוש ברוך הואר שלך מש בעל עניין של גלמד אז הקדוש ברוך הוא אמר לו ושמתו בנקרצור כתוב מה העניין של סור תמתיך בני כסטור אומר את הרבי בלקת אומר זה מה העניין של סור יש סור שמוציאים ממנו אש אבן שמשפשפים אותו חזק מכים בו יצא מן האש באש יש שני סוגים יש אש גלוי אש פשוט אש דרך הרגיל אש בד כדי שהאש יתקיים צריך שני תנאים. תנאי אחד שיהיה פתילה או עצים במש במשא אש יחד ש נגמר הפטילה נגמר עצים אין באש במלך לאחד אז מסתלק האש זה תנאי אחד תנאי שני שזה עוד יותר נגר שלא יהיו מים אם יהיו מים המים מכבים את האש אז צריך להיות שני תנאים שיהיה דבר של כלי שבנח חד האש ושלא יהיה דבר שמנגד לאש כל זה כשמדבר על אש פשוט קשר אבל נכלה הפתילה והמים טיבו את האש יש עצה ישנו האש שבצור האש שבצור אין בהו שום תנאים האש הזה קיים תמיד אם תיקח את האבן את צור ויהיה עשריות שנים במים האש שמה קיים גם האש הזה מים לא יכולים לכבות אלא מה האשבור זה מאוד נעלם משפשפים אותו מכים אותו מתגלה האשבור מה זה בנמשלם מלכך אי שכלו יש אצל כל יהודי אש באש הזה יש שני דרגות יש אש הגלוי ויש אש הבטור אש הגויים הזה צריך פתילה ועצים צריך כלי במלך שהאי חס מה זה טרומ ש תנאי שני שלא יהיה מים שמכבים אתה שלא יהיה דבר נגדי עבה אבל מבדיל בניבק מכל שני קרחן ונכו בא אפילו כשודי חתן ובח חמור הזה כזה כמו שיהיה חט האגו אין כאן פתילה אין כאן עצים במלחדש ולא רק שאין כאן פתילה ועצים יש דבר שמנגד לשבירה כזאת שלא בדברת אומר הקדוש ברוך הוא דבר אחד וסמתיכו בנקרס צור יש צור יש אצל כל ידי הבי ביצו על פסור חוץ סבתא השורש של היהודי שהוא בן אברהם יצחק וינקב ויש לו נשמה קדשה חלק הלקה רק מה זה בהלם תשתדל לעורר את הצור הזה ודי מעוררים את ג מדשר כמו שאצל בן אדם הקשר של האדם עם הקדוש ברוך נכון יש כאן שני חלקים יש חלק שאומרים שזה דרוש הפתילה והצית יש חלק שתמיד נשאר קיים על דרק ויאכל בקשר של הקדוש ברוך הוא לישראל כתוב בירושל כמה גרסאות בממר חזל זה מקומות שניים שאלו לחכמה נפש החיטול יש מה שחוכמה שלו לנבואה יש מה שנבוא שלו לתיר יש משטר שלו לקדוש ברוך הוא הקדבר יסתשובה קפו מה זאת אומרת מה זה החוכמה חוכמה מתכוונים סתם שכל הנושי שלא לחכמה מתכוונים גם כן חכמ לקח של הקדבר ברוך הוא נב שלו לנבו נבוא בוא דבר השם מה זה נבוא תאר זה תר מה פירוש אמרו שאלו לקדוש ברוך הוא עלמה ישק ויכון פי שהקדוש ברוך הוא הגביל את עצמו באיזה אופן הוא מתקשר עם וד ובאופן כזה זה נתגלה בחוכמה בנבוא ובטלם וכאשר ודי נפש החיטה הגבלות אלה אז מנשה בעיות רק מה שואל הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מצד עצמו כן שמה הגבלות אז שמה אומר הקדוש ברוך הוא בין כך ובין כך בוא נחליף במחרת יהיה אפשר כמו שמודי לקדוש ברוך הוא יש שני הקשורים האלה יש שני חלקים ככה אמ הקדוש ברוך הוא לישראל וזהו שני עניינים של הבית יש הבית לטה ויש הבית אלה מסדב לטה יש עדיין איזה הגבלות מסדב דללה שמה אין שום הגבלות זה שמתיך בניקר סטור וזה אומרת הגמרא הכלס קדם שיחס לאחר שלטתם שזה יהודי מבקש שהקדוש ברוך הוא יעזור לו שלא יבוא לידך הבי ער ואיש יש אבל כשוב לכת אז הבי דלתו לא מספיק מה אומרים הבי מוס חי יש החיים מה החיים תר מצוו זהם החיים תר תרס חיים מצחי בהם איך אומרים במערב כל כל יום אומרים כהן חיינו הם חיינו זה לא רק הפירוש שזה נותן חיות זה החיות שלי זה המות שלי אבל מה יש כשנכשלו אז אומרים הבחי הקדוש ברוך הוא נותן עוד בחיים הוא למעלה הוא למעלה מהגברתנו אז נמצא מזה ששני עניינים הביא עיר ואישי הביץ חי ומקביל למר שהגמרא אומרת הביקדם שיחתו והוא לאחר שיחתו הרי שיזה אחזק משיכתו וזה גם כן מקל ג מדחם יהודי צריך רחמים מבקש לו הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא יהיה ערב אישי שיאיר לו שידע את האמת שיצר לא יבלבל אותו להגיד על אויר שזה מצווה זה לא מספיקו גם אישי שהוא יכל להתגבר על וזה אחס קדם שייכ זה גם מבקש רחמקש בו ברוך הוא שקדבר ירחם עליו ויערב אישי שהוא לא יבוא לד אבל כבר בא לך אומרים יש ה שלא מספיק כאן הביטת יש הילך שיכתב דל האלה הזה זה מוז חי וכאן כתוב ממי אירו כאן כתוב ממי הפחד מה ההבדל בין לפחד כתוב ברשי סוף פרש עקב עיר מן הרחקים ופחד מן הקריב כשדבר רחוק הוא הוא יראה הוא לא מפחד מפחד הרציט כן הרצת הדבר רחוק הוא ירא שדבר קרוב אליו אדיין מפחד כל זמן שהוא מדובר שלא יבוא לידי חטא עדיין אין לו רע דבר רחוק ממנו מבקש מקרוך שלא יבוא לדך כשר מעירו כשר כבר החטא קרוב אליו לא קרוב אליו וכבר הלכלוך בפנים הוא כבר חטא והלכלוך זה בפנים לו א מתחיל לפחד אומר אין לך מה לפחד שם מו חיה תפתח בקדוש ברוך הוא הבית דלילה אין שמה כל הגבלות שמתיך בני כתוב זה נותן לך כוח אפילו לאחר אחרי שיך אתה יכול לעשות תשובה אז זה מתאים לגמרא מתאים גם כן לזוהר כאן כתובישי ממירו מועץ חיים ממפחים ש שבודי שאצל יהודי יאיר עניין של שמחסתר צריך קודם להיות שמחסטר סוק שמחסנו צריך להיות קודם משוב קודם וד שפו משלים מחפל וד שרצוב כפי שצריך אז יש אל קודם אני יודע בזה שי אל כפי שצריך מתי מתחיל החנה הראשונה היא צרוחק שמחסתרה אז מתחילה חנה זה לא עניין שמתחילים באלו שצריך להתחיל בתחילת השנה י צך כסוחצים צריך להתח אבל מה אבל כשר לא הצילו אומרים נכון אבל אם מוז חי מוז חי אז כל ידי יודע יודעים שד בנפשי שלא התחיל באיס רוחק ואפילו באלו גם כן לא לא כל כך לא כל כך שמח עם מסך לבון אבל צריך לדעת יש עניין של הבידל הבא עם מועז חץ הוא צריך לעורר קצת לגלות את הפנימי שלו בנו קודם מה זה צו משלים להתמסר להתקשר עם הקדוש ברוך הוא הקשר העצמי הקשר העצמי הזה ודאי צריך לקשר את זה כפי שדיברנו קודם עצם לוזים מהגוף נכון צריך לקשר את השבת עם החור נכון שלא ישאר סתם א ככה יצו משלים צריך צריך לקשר עם תשובה אבל צריך לקשר את הנקודה עלה שהוא יהודי וכל יהודי בעיד למצב שהוא לא צריך להסתכל בני כתוב אפילו קל שבקל לא צריך לסל כל ידי יכול למצוא בעצמו בניינים מסוימים שהוא קל שבקל בניינים מסוימים ולדעת למרות כל המצב אז כמו שקל שבקלים כשבא לעניין נקודה עיקרית מסר נפש של קידוש השם מסר נפש לו דווקא ללכת להרג בך השם נמצאים מצב כזה של שאין דבר כזה מצירת נפל כשם כפשוטי אבל יש מצירת נפש ודי צריך למצור את הנפש שלו להתמסר לקדוש ברוך הוא זה מצרין זה מגלה את העצם בעיצו משלים מחבר וזה הכנה גם כן לראש עם כפרס מחר כל נו איפה הברמנג איפה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ย [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] Ана [מוזיקה] আ [מוזיקה] А [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] А [מוזיקה] של אדם גובר ובכל בן אדם שמדובר על צדיקים בפרט צדיקים כאלה שלא היו סתם צדיקים לעצמם אלא שרי נשיא יצרוק ראי יצרוק בפרט יהודים אז המזל שלהם נגיע לכל היהודים שש ששייך עליהם ששיכים שיכים עליהם בפרט אלה שידעו דרך אחד שיטה בעבד את השם שיטה של חסידת חסידת בכלל על ידי בל שם טוב אחר כך חבד על ידי אלתר כשאומרים מדו לגבר זאת אומרת שזה זמן שכל יהודי יכול להתגבר ולהתקשר יותר עם הדרך הזאת של כסידסיד הקלולסיד חבד עם הטר שלהם נו כפי שהזכרנו קודם יש דברי תרב יש עניין של ניגן מבחינה מסוימת ניגן זה עוד יותר עמוק יש כמה וכמה ניגונים שללת הרביע 10ה ניגונים יש ניגון המפורסם שנקרא ניגן של ארבע בבות הניגון הזה כידוע יש מהרבן שמוסים מרבר קודם שניגום מכוון זה מוכון כנגד ארבע עולמות מכוון כנגד ארבע אותיות של שמיים הבניינים האלה אנחנו לא יודעים מה זה אנחנו חודרים מילים אני לא יודע מה זה ארבע ת שלב ואני לא יודע מה זה ארבע עולמות כן לומדים אבל בג יש ב אבל זה אבל יש כתוב עוד דבר שניגון הזה זה מסוגל לעורר יהודי לתשובה זה כבר יותר שייך אלינוק אז עוד כל פנים יום כזה יום הולדת שלו מז לגיבר השאיר כאניגון של הרבבובת ושהיה נהוג אצל הרבי היה נהוג תמיד שלפני ניגון זה היו שרים ניגון אחר תורחונ ואחר כך היו שירים ניגון נשאיר קודם את הניגון החונ אחר כך ניגון שלב של הרבב אב אב [מחיאות כפיים] [מוזיקה] יא [מוזיקה] אבא يا بابا يا بابا [מוזיקה] يا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] لا [מוזיקה] א [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] با [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] يا [מוזיקה] يا بابا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] א [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אבא אבא וד [מוזיקה] אבא אבא אבא [מוזיקה] א [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ב [מחיאות כפיים] אב [מוזיקה] [מחיאות כפיים] אב אב [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] א [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] يا بابا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] א [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] بابا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] بابا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] بابا بابا يا بابا [מוזיקה] يا بابا يا بابا يا بابا يا بابا [מוזיקה] ا يا بابا يا بابا [מוזיקה] بابا يا بابا يا بابا يلا يا بابا [מוזיקה] لا [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] А я [מוזיקה] כתוב בסיום של אלול בתשרין בתישר יש שני חלקים של החודש תי החלק הראשון יום נרואה ראשנו משובים טיפורים חלק השני זה זמן שמחס סוכה מסיים בשמח סתר שמצר השמחסתר בכסף מבואר שזה שני חלקים אלה ומגבילים אחד לשני. אותו העניין שבח חלק הראשון של החודש זה בא בקו של מרירות, בקו של עיר אותו עניין אחר כך בא בקו של שמחה. כתוב גם כן הרמסכך סכך זה בגימטריה 100 מרומז כאן 100 קולות של ספר שיש בראש בקולות של רשן שיש בספר יש 60 תקי ב 20 שבורים ו20 תרוס זה מרומז גם כ בסכך שמה חוף חוף זהותו העניין רק בקו של שמחה בכיפר נילה ובא אחד בקו של מחסטר סתם נגיד כמה מילים פרשה מאוחרת ילד דבר מהעניין בשמח תרה יהודים רוקדים שמחים עם התרה רוקדים ממתר איך רוקדים ממתר לוקחים ספר לכורה רוצים לשמוח עם התירה קח גמרא תלמוד איזה סוגיה גשמי סוגיה או תיקח מהמרחסידס הטיפסוגיה ות מביא מה ש לומד ותשמח ב מה רוקדים הרי יש כל ספר תר שבחסב טר שבחסב גם כן לא פותחים את זה זה סגור עם אם איך קוראים לו זה קורחים עם מפה הוא מעיל על זה ומדרוקדים מה כאן הים בזה יש מסופר בגמרא ש תלמך רצה שיתרגמו עבור עבורו התורה ושיב כל אחד במקום אחר שלא יכלו לדבר ביניהם ויע מן השמיים שעשו כמה כמה דברים וזה משנה שכל אחד כיוון אותו הדבר אחד העניינים היה בעניין הראשון כתוב בתורה בריט בור אלקים והם תרגמו כאילו שהיה כתוב אלוקים בור הברשת מדוע קצת בפשט מדוע מפני עלול לטות ויחשוב שברישי זה יש פסליל כזה שנקרא בריס והוא ברא את אלוקים בדי שלא יהיה טעות הזה אז תיקו לא בריש כמו שלקים בורברש כמה דבר נפלא יש במפורשים מתייגים מדוע תורה מתחילה בבית ולא בא' יש הרבה מים הדברים כפי ש תרגמו את התורה לטלמי המלך א באמת כאילו מתחיל בא' אלקים ברברשת נכון הכוונה נגיד שלא זה היה הכוונה שתתחיל בא' הכוונה בדי שלא יהיה טעות שלו אבל אף על כן בסיפור בגמרא סיפור בגמרא אז כל פרט ופרט יש בזה עניין אז זה לא נגכת מה היה הכוונה שלהם זה סיפור בגמרא סיפור בתרה אז גם זה מרמז על איזה עניין שכך התורה מתחילה בבית ופיל שמתרגמים את זה לטעם זה מתחיל בא מה אחד התמים מדוע התורה מתחילה בבית שידי למד תרם יש כאן לא רק התר יש כאן נזנת הוא יודע שיהיה דבר שלמעלה התר זה חכמה של הקדוש ברוך הוא רק הקדוש ברוך הוא צמצם את החוכמה שלו רצה שגם אנחנו נלמוד את זה אסמצם את החוכמה שלו בתורה שאנחנו לומדים אבל מה פירוש צמסום בצימסום יכול להיות שני אופנים יש סימסום רב מלמד לתלמיד ותלמיד לא בערך תלמיד לא שייך להבין מבין את השכל כפי שהרב מבין אמר ש מצמצם את העומק לא נותן לו הוא נותן לו שכל מצמצם זה אופן אחד בסמסום מהסום שבשמסום יש רק הדבר המוגבל הדבר של פרך התלמיד והעומק של השכל זה נשאר אצל הרב אין אצל זה אופן אחד אופן שני בצמצו מכניס את כל העומק מכניס את זה זה השכל של התלמיד זה משומסם אבל סוף סוף מכניס כאן כל העומק וסוף סוף אז התלמיד יבוא אחר כך לכל העומק שיש כאן הצימסום של תרה זה לא פירוש שיש תורה שהקדוש ברוך הוא צ למעלה ומזה נתן לנו את תורה אחרת כויכול דבר שאנחנו נלמל איך מברכים ברךת לנו הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה שהוא לומד איך זה יכול להיות זה אומר צמצם שכנסי בלשני בדור בלשני בדור זה תרם מה יש כאן לא רק מה שאנחנו יכולים להבין מה יש כאן יש כאן כל העניינים טרוסטי של הקדוש ברוך הוא זה מה שיש כאן אלא מה כעת אנחנו לא מבינים מה שיש כאן כנ זה אנחנו מבינים רק את הד סוף סוף לא עושבים אז ילמדו לא ילמדו תורה אחרת התורה שלמדנו כעת ישיגו ויאמינו מה יש זה העניין שהתורה מתחילה בבת מה פתחיל בבת יהודי יודע יש כאן שני עניינים הא' מה זה תירוסי תרוסי של הקדוש ברוך הוא זהו האל זה שהתלבש בשכל שנחדים זה הבית זה כבר דבר השני זה מה שנחדים זה הבית מה יש כאן מה הא' תרוס ברוך שלמה למבנה שלמה על מובד האורץ על עוד ומסירות אמרת הגמרא מה פירוש של מסרוסי אומרת הגמרא שלברכו בתרת למדו רק מה לברך בתרח מה כן היה לא ברכ מה כן היה על זה עוד מזרוסים לא הרגישו שזה טרוסי של הקדוש ברוך הוא יודעים לפני שלמה תראה צריך לברך ברכסתר מה מברך ברכסתר נוס לאנוסי הודי צריך לדעת שזה מה שלומד הבית מה יש כאן א' תרוס כשר לא יברכו בדרת תחילה הבחריך מאוד ברחיים מה היה בר סתירה אומר כשיהודי רוצה לידבק את עצמו בקדוש הסתירה בעניין ברכסת במקור של תלכל שיהיהודי לומד יהודי לומד אז אצלו התירה מתחילה בב מה פיר בב זה הדבר השני מה יש כאן תמונה א' א תרא ברוך כן זהצל ידי השב מכל העמים ונוסן לא נוספסים נוסן לא נוספסים כשגול לא מתאר לכור ילמד אותו הגמרא אותו שולחן עוררוך אותו הלכה אצלו אין זה בחציך ומה ההבדל לומד את הגמרא לא אצלו יותר מהשכל אין כן אצלו התורה זה מה שהוא לומד זה מה שהוא מבין זהו הא' זה לא הב וזהו הרמז כפי שתרגמו תר לטלמ תרגמו תראה לגוי אז איך התרגום הצורה אצלו זה משכיל בא' זה לא משכיל בב זה זה אצלו כל העניין אין למעלה מזה אצל ודי יש רוצה של הקדוש ברוך הוא אז אצלו זה הא' וזה בב לפועל כשיר לומד תר ברכס התר צריך להיות לפני שהוא לומד ברכת תחילה כשהוא לומד אז פשוט צריך להסתדל להבין מה שהוא לומד צריך פשוט להבין את זה גמרא גמרא ספר אחר משהו לומד ודאי צריך להיות לשמו אבל הכבוד לשמו אב מביא גם בתניה צריך להיות לפני הלימוד להתקשר בקדוש סתר זה צריך להיות לפני הלימוד וזה היסוד שאחר כך לומד תרה ואחר כך מתעסק בשכל אבל עדיין מאיר בו יש כאן הרגש הנפשי שזה נוסב ברכס התרם וזה היסוד אחר כך ללמוד התרם לפעל צריך ללמוד להבין אבל ה זה הבניין שזה בנוי על יסוד. היסוד זה בא לפני הבניין ואחר כך שבונים הבית הבניין, מתעסקים בבניין, לא ביסוד, אבל נרגל בזה שזה מיוסד על יסוד ובורכו בתר התחילו ואחר כך צריך ללמוד ולהבין. כמו שזה בכל יום יש היסוד בתחילת היום ברכים ברך סת ויש משך כל היום לומדים על דרך כמו שזה בכל יום על דרך זה בכל שנה בתחילת השנה כל היום טבעים של חשי זה היסוד על כל השנה ראשנו אם לפונכ שתם לכוון עליכם זה היסוד על קבל בא לסמיים שבכל השם הסר שוב והסדר שוב כל השם כיפה לא שמחסתר זה היסוד שיהיה שמח עם התיר על כל השביסות צריך להדגיש עם מה הוא רוקד הוא לא רכד עם זה מה שהוא מבין הספר קרוך עם מפה קרוך ויש מעיל על זה הוא די לא לד לא מבין מזה הוא רק מה אתה רג אתה שמח מה כן עם זה יהודי שמח יהודי שמח בזה שיודע שיש דבר שלמה מבנה שלו נוסי זה רכד עם זה הוא שמח וזה נותן זמן שמחסים זה נותן שמחה של טירה ושמחה של מצווה על כל השנה ש צריך ללמוד ולהבין ולהשתדל בשכל אבל באיזה גוף נרגש היסוד שזה