0:00 / 0:00
מוסקט | פרשת מטות מסעי | הרב יצחק שטרן
90 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שלום וברכה אנחנו נמצאים בערב שבת פרשות
מתות ומסאי ובפרשת מסאי אנחנו קוראים על
המצווה החשובה המצווה אולי אחת החשובות
ביותר בתורה על מצוות ישוב ארץ ישראל
ופסוקים נאמר בין היתר והורשתם את הארץ
ושבתם בה שמשם לומד הרמבן שמצוות זו מצוות
עשה של ישוב הארץ לא רק הבטחה כמו פירוש
רשי אלא מצוות עשה כי לכם נתתי את הארץ
לרשת אותה והתנחלתם את הארץ יש לנו מצווה
לעסוק ביישוב ארץ ישראל ולהתנחם את הארץ
ובעזרת השם אני רוצה בקצרה נגעת בנקודה
הלכתית שחשובה מאוד
לימינו בנושא של התיישבות בארץ ישראל האם
מותר להתיישב גם במקום סכ
זאת אומרת אדם גר באיזה ישוב שהוא נמצא
נניח במעמקי יהודה ושומרון במעמקי השומרון
ובכבישים הכבישים הם עלולים להיות מסוכנים
יש שם לפעמים פיגועים יש שם זריקות אבנים
יש שם אולי יריות האם מותר לבן אדם לגור
במקום כזה ולנסוע בדרכים האלה שיש בהם
אולי חשש סכנה הרי אנחנו יודעים שפיקוח
נפש דוחה את כל התורה כולה האם במקרה הזה
אנחנו לא אומרים שפיקוח נפש אמור לדחות את
מצוות יישוב ארץ ישראל ואני רוצה להסביר
למה זה מותר משלוש סיבות מרכזיות למר אותה
ממש בקצרה למרות שיש הרבה דברים להעריך
בזה הנקודה הראשונה היא בעניין של מתי
בכלל אנחנו אומרים שפיקוח נפש דוחה את
המצוות האם מדובר בפיקוח נפש שהוא כבר
קיים כרגע ונמצא לפנינו או שגם בפיקוח נפש
עתידי שלא קיים להיות אני אסביר את זה
בקצרה אומר בשוט בניין
לבעל הרוך לנר מחדש חידוש בהלכות פיקוח
נפש בעצם הוא מדבר ע כך יש גמרא במסכת
יבמות אומר בקטנה נחלקו חכמים ורבי מאיר
האם מותר לקטנה לשמש בלא מוך רבי מאיר
אומר קטנה תשמש במוך כי אם הא תתעבר היא
עלולה למות חכמים אומרים לא חכמים במסכת
יבמות דף יב אומרים אחת זו ואחת זו כלומר
גם קטנה וגם מניקה ועוברת לכולם משמשת כד
והולכת ומן השמיים ירחמו שנאמר שומר פתאים
השם שואל ארוך לנר בשות בניין סיון סימן
קלז הוא שואל איך איך התירו חכמים לאותה
קטנה לשמש ולא מוך הרי באמת יש פה חשש שמה
תתעבר ושמע תמות אז בפיקוח נפש דוכה את כל
התורה כולה מחדש הבניין ציון חידוש הלכתי
בעניין של פיקוח נפש כל מה שאמרו שפיקוח
נפש דוכה את כל התורה כולה ולא הולכים ב
בפיקוח נפש אח הרוב חוששים אפילו למיו זה
רק בפיקוח נפש הנמצא לפנינו הוה אומר
הייתה מפולת כמו שאומרת הגמרא במסכת יומא
היייתה מפולת ונמצא לפנינו מישהו קבור
מתחת למפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק
הוא חי ספק אינו חי ספק ישראל ספק ה הוא
גוי בכלל מפקחים עליו את הגל אפילו בשבת
כין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב אבל זה
מדובר כאשר כבר נוצר מצב שהיה פיקוח נפש
ועכשיו אנחנו צריכים לדעת מחללים שבת לא
מחללים שבת עוברים עליו ייסורים או לא
עוברים עליו ייסורים וזה אומרים לנו שלא
הולכים פיקוח נפש אחר הרוב אבל בפיקוח נפש
שאולי יקרה ספק שמה תתעבר שמה תמות דבר
שלא קרה עדיין לגבי זה אין דין הליכה
בפיקוח נפש אחר הרוב אלא כאן סומכים שמן
השמיים ירחמו שלא יבוא אדם לידי סכנה גם
בהקשר שלנו נסיעה בדרכים ביהודה ושומרון
ומגורים שם כמובן אני אדבר גם על גוש קטיף
ואז ה תמנה יכונן בכל שאר המקומות בכל
המקומות הללו כשאדם נוסע בדרך הוא לא נמצא
עכשיו במצב סכנה אם עכשיו יורים בכביש
והוא נכנס בתוך הירי פה אנחנו אומרים לא
הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב אבל אם בשגרה
הכל בסדר אלא פעם ב לצערנו הרב עדיין
אויבינו מרימים ראש ועלולים לסכן את
הנוסעים בדרך זה לא דבר שנקרא א פיקוח נפש
שהולכים בו חוששים בו אפילו במצב של ספק
אלא הולכים בו אחר הרוב וכיון שהיין לנו
בעיה של רוב ממילא מותר להיכנס למצב
המסופק הזה זה נקודה ראשונה הנקודה השנייה
הוא דבר שמוגדר בפוסקים דבר שהוא מנהגו של
עולם כל מה שחוששים בפיקוח נפש אפילו בדבר
מאוד מאוד לא מצוי זה רק בדבר שלא אינו
מנהגו של עולם דבר שהוא מנהגו של עולם וזה
שומר פתאים השם מאיפה לומדים את הדבר הזה
אומרת הגמרא במסכת יבמות גם כן דף עב
שאסור
להיס דם עקרונית אסור להיס דם ביום המאונן
כי זה מסוכן למי שמיס דם יום המאונן אומרת
הגמרא ודנ דד שובה רבים שומר פתאים השם
שוב הביטוי הזה שומר פתים השם סומכים על
הקדוש ברוך הוא ד שוב רבים כולם כבר
נוהגים וזה אנחנו לא חשיש לפיקוח נפש כותב
ה זה בשוט משני הלכות שבעניין הזה גם כן
אני קורא בלשונו ממש בקצרה בדבר שיש בו
לפעמים בזמן מן הזמנים ברחוק איזה סכנה
והעם נהגו כבר ואינם חוששים לזה ועל פי
רוב ורובע לרובה אינם נזקים על כגון זה
אמרו שומר פתאים השם וש יסמוך על זה
ולהיכנס בספק סכנה כזאת לכן ככ הוא מסביר
מדוע מותר בכלל ליורדי הים באוניות א
אנחנו יודעים שהולכים מדבריות ויורדי הים
הם צריכים לברך ברכת הגומל על כך שהם
ניצלו מן הסכנה איזה היתר יש להם לברך
לרדת לתוך הים הרי הם נמצאים במצב של סכנה
ואסור להכנס לתוך סכנה אבל כון שכבר ד
שובר רבים ועל רוב מי שנוסע בספינה מפיק
בספינה לא קורה לו כלום נכון שלמרות שאת
עדיין מסוכן כשהוא ינצל מן הספינה יצא מן
הספינה וצריך להגיד ברכת הגומל אבל כיוון
שד שו ברבי וזה מנהגו של אלם בדבר כזה לא
חששו חכמים ולא אסרו ככה צריך לנהוג
כמנהגו של עולם גם לגור ביישובים
וגם לנסוע בדרכים זה דבר ודאי שד שו ברבים
כל המתיישבים נוסעים כל המתיישבים עובדים
ועוברים ממקום למקום לכן לא צריך לחשוש
בזה נספק סכנה וכאן אני נכנס לנקודה
השלישית ואולי המרכזית ביותר וזה הנקודה
של מלחמת מצווה אנחנו יודעים שבמלחמת
מצווה בוודאי פשוט שלא הולכים אחר הרוב גם
החייל שהוא נכנס עכשיו לסכנה אדם רגיל היה
אסור לו להיכנס לסכנות כאלה אבל כשהוא
עוסק במצווה אז ודאי ש חלק ממלחמת המצווה
זה יכניס את עצמך למקום סכנה כדי לכבוש את
היעד וכמובן צריך להבין שכשאנחנו עוסקים
במצוות ישוב הארץ זה לא רק העניין שאנחנו
עכשיו כובשים את עזה כובשים את לבנון
כובשים את עבר הירדן המזרחי זהלא מספיק
שאנחנו סילק משם את האויב כדי שאנחנו נוכל
להשאיר את זה בידינו חלק מצד ישוב הארץ
שאומר הרמבן זה לא רק שלא ניחנה ביד
זולתנו מן האומות וגם לא לשממה אנחנו
צריכים להיכנס לשם כמקום שאין יהודים לא
חיים שם יהודים מלבד זה שארץ ישראל י שממה
אנחנו יודעים לצערנו הרב שאין וקום
ואויבינו נכנסים לשם ונכנסים במקומנו
אנחנו חיייבים להתיישב בכל המקומות של ארץ
ישראל ממילא זה בדיוק חלק ממלחמת המצווה
חוץ מלוחמי האמיצים ו שמוסרים את נפשם
למען ביטחון ישראל ולמען כיבוש הארץ זה
השלב הראשון השלב השני והמרכזי שלמענו
אנחנו כובשים את הרץ ברשתם אותה כן תגרשו
את הריבים והשבתם בה זה השלב הסופי וזה
חלק מהמצווה וכשאדם עוסק במצווה
במלחמת מצווה לא חוששים במצבים של פיקוח
נפש אפשר כמובן להעריך להביא בזה ראיות
אבל כאן אנחנו רק מקצרים את הדברים אז
אנחנו בעזרת השם נאחל לכל חיילינו בכל
מקום שהם להמשיך ולעסוק במלחמת המצווה של
הורשת הארץ וגירוש האויב מפנינו ואחר כך
אנחנו נוכל לבוא ולקיים את מצוות ושרת
את מצוות ישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות
בעזרת השם שהברך הוא ישמור עלינו ועל כל
חי עלינו ועל כל המתיישבים ונזכה לגאולה
שלמה ובשורות טובות לעם ישראל כולו אמן
ואמן
[מוזיקה]