פרשגן # פרשת וישלח

שלום לאחי ור בקרן ביבנה אנחנו דיברנו בשבוע שעבר על העיקרון של אונקלוס לשמור על כבוד האבות מה זה לשמור על כבוד האבות לבן אומר ליעקב אבינו למה גנב את אלוהי הוא באמת אמר לו גנב ועל על רחל גדו ורחל גנבה את הטרופים אשר להביעה והיא באמת גנבה אותם אבל אונקלוס מתרגם שם ורחל נסת היא לקחה כדי שלא למר על רחל את המילה גנבת עכשיו נחשוב על זה רגע באמת התורה אומרת שהיא גנבה ו אלא מכיוון שהיא גנבה להציל אותו מעבודה זרה אז התורה נקטה בפועל הזה גנב אבל מכיוון שרשי כבר אומר לנו שהתרגום נועד לימי הארץ ואם היו יוצאים ושומעים כשאנ קילוס מתרגם רחל גנובה יכול להיכנס בראש כאילו רחל גנבת אז אונקלוס בכל הדברים הללו משנה לכבוד האבות והוא אומר ורחל נסת כן היא לקחה לא רק במקום שבו ה תורה מספרת את זה אלא אפילו במקום שלבן עצמו פונה ליעקב ואומר לו למה גנבת את אלוהיים בטח אמר לו גנב גנב תחזיר איןו קלוס מרשה לתרגם ככה הוא אומר והוא מתרגם למה נסת הוא אומר תמיד את המילה לקח ואותו דבר השמירה על כבוד האבות אז לא רק בתחום הישרות יש וד רבים א פסוקים מהסוג הזה אני רוצה להראות דבר שיש בפרשה שלנו שהוא שומר על כבוד האבות גם בתחום של יחסי המשפחה התקינים אפשר לומר את זה לראות את זה במיוחד ב פסוק שבפרק לב פסוק כג ויקום בלילה ו ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחות אבל או קלוז מתרגם שחותי לחנת לחנת זה פילגשיו ואם נבדוק אנחנו נראה שלא בכל מקום הוא מתרגם ככה המילה שפחה מתורגמת תמיד במקומות אחרים במילה אמה אמתא למשל בפרשת ויצא ותאמר הנה אמתי בלה האמתי בלה או בלה שפחתה בלה אמתה וכך אצל בלעה וגם אצל זלפה רק בחמישה פסוקים הוא תרגם את את המילה שפחה במילה לחנטה שזה א שפה שזה כמו שאמרתי פילגש כתוב א ויבוא באול שתי המאות ו משקנה תרתן לחנת ז בפרשת ויצא והנה בפסוקנו שהוא מעביר את שתי שפחות אז כתוב תרתן לחנת ויחס את הילדים על לאה ועל שתי השפחות על תרתן לחנת למה למה הוא משנה וגם אחר כך בפרשת ויגע שיהיה שוב כתוב את המילה שפחה ו אמה ביחס לבילה ופה הוא יחזור לתרגם אמתא רק באלה הוא מתרגם לכנה למה מסתבר שאצל אונקלוס פועל עיקרון חשוב מאוד והוא התקינות של היחסים במשפחת האבות אמה היא עוזרת אמה או המילה שפחה זה מה שבימינו איזה עוזרת בית אישה בדרגה נמוכה מאוד ואולם באותם חמישה פסוקים שבהם מוזכרות השפחות ביחס ליעקב ליעקב אצלו הם לא היו עוזרות אצלו הם לא היו בשום אופן נחותות כאילו שהם היו שפחות במובן הרגיל של הכתוב כמו שאמרתי זה שזה מקביל לעוזרת בית ממש למי שהי המקבילה לעבד לכן אצל יעקב בייחוס ליעקב כשמדובר על כך בייחוס ליעקב אבינו אז הוא מעלה את מעמדם והוא מתרגם אותם במילה פילגש ויש לזכור שפלג בתורה היא בכלל לא מילת גנאי פילגש זה אישה שהיא מיועדת לבעל בענייני אישות בדיוק כמו האישה ה בדיוק כמו האישה בואו נאמר החוקית אלא שב אין לה זכויות של א אין לה זכויות של של ממון וא בניה לא יורשים וכ יצא בזה סוגיות בקידושין אבל לשמירת ללאת ערך האמות גם אלה אז הוא מתרגם בהם כאילו שהם פילגשים הנה מסוג זה דבר נוסף פסוק נוסף שאני אגיד רק את ה עיקר שלו בפרשתנו בפרשת ויצא דרשה התורה את השם נפטלי נפתולי אלוקים נפתלתי עם אחותי גם כלתי שמשתמע ממנו כאילו שהיה מאבק בין רחל ולאה כך אומרת רחל פטלי אלוקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי היה מאבק ואני ניצחתי אונקלוס כדי לסלק את את הרעיון הזה כאילו שהיה מאבק בין האמות אז הוא מתרגם את הפסוק הזה בלשון שונה לגמרי והוא אומר שמה והוא אומר שמה את התרגום שהוא שונה מאוד ובו כתוב ובוא כתוב חמדת בואו נראה רגע בדיוק איך שזה כתוב שמה הוא אומר ככה וא אומרת רחל קבל השם באותי בהתחננו אתי זאת אומרת קיבל השם את בקשתי כשהתחלתי בצלותין כ אחתי אף תיב לי חמדתי שיהיה לי ילד כ אחותי וגם ניתן לי את המילה נפתולי שרשי מפרש כלשון התפתלות עם האחות אז בעל פי דמיון צלילי הוא מתרגם את זה התפללתי התפללתי אני התפללתי לשב זה בכלל לא היה לי מאבק עם אחותי ועל ידי כך ניטל העוקץ של ה כאילו מאבק שבין האחיות ודוגמה נוספת לעניין הזה שבו גם שמירה על תקינות היחסים בתוך משפחת האבות אפשר לראות בפסוק שיעקב מברך את יוסף ואומר לו ברכות אביך גברו על ברכות אורי לכאורה ברכות אביך גברו על ברכות אורי מי זה אביך אביך זה אני אני יעקב הברכות שלי אביך מה שאני נותן לך גברו על ברכות הור הם יותר טובות מהברכות שההורים שלי נתנו לי אז משתמעת כאן איזה ביקורת מוצנעת על אבותיי נתנו לי ככה ככה אבל אני נותן לך יעני במלוח אופניים וכדי לסלק את הביקורת המוצנע הזאת אז אונקלוס מתרגם שם כתן תוספות דבריך אבתי לי הברכות שלי יתאספו לברכות שאבות נתנו לי אבל לא גברו גברו במובן זה ששלי יותר טובות משלהם יעקב לא אומר את זה כדי שלא נחשוב שהוא ע על אבותיו או כאילו הוא בא להתחרות בהם שבת שלום לכולם