מרכז דף יומי - מנחות דף פז. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

מדבס אשמעוס מורדרכי לייב בשיקאגו 123 בבוקר 1 בבוקר בניו יורק שר כוח למרק אשכנזי שיושב וישב כאן עד כנראה 2 כדי שהשיעור יגיע בזמן לארץ שיהיו שיעורים כסדרון לפני יונטף. אני רוצה עוד פעם להגיד ישר כוח לכל המאירים ואני אראה לכם עוד שנייה משהו מעניין אבל קודם כל פרנס המסכת לרפואת ברכה בת חלה ואסר בת פרטון חתון בת אנונימי זה רבי סחול ליכטר ועוד כמה חבר'ה [מוזיקה][שירה] >> לא נותים להתפלל בכותל אז מתקרבים כמה שאפשר אפשר חייבים לראות את פני השם או בוא זה עוד לא ראיתי זה הפתעה [‏צחוק] [נחירות בוז] שכי וואו הוא כנראה לא רואה את השיעור רב אברום פריד או תזכורת להגיד ספירסימר אני לא אגיד את המספר הזה אצלנו זה חמש ימים באימר אוקיי אבל מה שרציתי להראות לכם ובזה נתחיל את השיעור. ב4 לפנות בוקר. יושי עדיין במשרד מאייר ביחד עם שלמה ו ואני אומר לו זה 4: בבוקר. אתה עדיין שם? אומר לא זה רק 10ה לארבע. בקיצור והוא המשיך משמה הלא. זה השיחה שלנו. שלח לי סרטון, שלח לי מה שצריכים לעשות לדף פי טest וכולי וכולי. אבל החבר'ה, בלי שנבקש, רק הם מבינים שצריך עוד דאפים, צריך עוד שיעורים ו ולא היה איורים בכלל, לא היה זה, הם ישבו ועבדו קשה. אז יש כוח לכל המהירים, ישכוח לכל האורחים שעובדים גם ב בחול המועד, גם בזמנים מאוד מאוד קשים, בשעות קשות, ישר כוח. תודה לכם. בסדר. או זה נראה עוד מעט. אין מביאים למוסוי, אנחנו שש שורות מלמעלה דף פז עמוד א'. הם מביאים לו עם מוסק ולא מבושל למדנו במשור להביא יין שהוא מתוק ולא מבושל ולא מאושרן הבי פוסול שואלת הגמורה וקטורי שבמשנה בעצמה כתוב הם מביא מסליסטיוון שזה יין מתוק ואם הביא כושר אז למה יין מתוק אשר ואמרת שיין מתוק זה פסול אם הבאת זה פסול זה סתיר מניובי במשנה כתוב מתוק לא יביא ומביא פסול וגם כתוב הליסטיוון שמבת זה כשר נקרו חותני לא חייבים לקרוא שגם הליסטיו וגם המתוק פסול לא שזה כשר זה פסול אבל שיעור אומר טוב זה קצת דויחק אפשר להבין שיש כאן שתי סוגי יין חולי דשמשור אם המתיקות בא מהשמש לא מוס זה אפשר להביא לבס המקדוש זה לא סוג סוג לא טוב של הנביאים זה סוג מעולה של הנביאים רק הגיע הקרן של השמש תפס אותו ועשה אותו קצת מתוק בסדר חוליו דפירו אם זה סוג ענבים שם מאוד מתוקים מויס זה מום בגוף של הגפן בגוף ה בגוף הענבים זה אי אפשר להביא לבית המקדש אין מבין יושן דברי רבי רבי אומר שיין ישן שאנחנו היום כל אחד מסתכל על הבקבוק איזה שנה זה אה 2003 וואו זה עוד 100 דולר הם מביאים יושו דברי רבי וחומשירים אומר חיזקים הייתה מדר מה למה מאיפה הוא קיבל את זה אומקרו כתוב בראש חודש לכבש יואין מה הכבש כתוב את המילה כבש וכתוב יין מה הכבש בין שסוים הכבש הוא בין שני שנה אביה עם בן שנוס גמור עם הכבש בין שישון עם פוס אבל בן שנתיים זה ודאי פסול אביהם בן שלישון הם פוס אז אם ככה אם אתה לומד מכבש אז תגיד ש אם הכבש אם הכבש בין שתי שונים פסול יין בין שתי שונים פסול וכי תמינם אם תגיד נכון יין בין שתי שנים זה פסול הבי כשר מי אמר שבת כשרבי רבי גבי כושר אלרובה רבי תחסיב אל תר יין כיס אדום כתוב בפסוק אל תשתה יין שהוא אדום וזה משובח אדום הוא טעים ומשובח ואז תשתה תה את זה ולא תדע להבדיל בין טוב לרע ותשתגע ותעשה שטויות אל תראה יין כיס אדום רק שהוא אדום אדום אבל ברגע שהוא נהיה יותר ישן אז הצבע אדום שלו יורד הוא נהיה צבע אחר ממילא כאן אנחנו רואים שהיין בן שנה זה היין המשובח שצריכים להביא לבסמקדוש זה גם הסיבה שבליל הסדר אנחנו שותים יין האדום בפסוק הזה על תהי ראייה עם כיסא אדום שזה יותר משובח אז בוא נראה את הוידאו נראה זה שלמה אה לא זה של so >> נחמנ [מוזיקה] לפי המזגזה ‏to [מוזיקה] הצעיר זה מה שאנחנו מחפשים. כסל הישן לא שווה לבז המקדוש. אוקיי. >> [נחירות בוז] >> יואו, דרך אגב, אני סיפרתי אבל באמת הביאו לי איזה 24 25 בקבוקים וכל בקבוק של 200 דולר כזה ובאמת טמתי ינות משהו משהו ינות מאוד מאוד טעימים של ירדן ירדן קצרין ירדן רם א כל מיני שצרפתים יינות ממש משובחים מאוד למדתי הרבה אוקיי זוגמורה אין מביאים לא מן הדלויוס לא להביא יין ענבים שהם על הדלויוז זה ככה שהם טולים אלא מענבים ששוכבים על הקרקע טונה קרומם אוהבודם פעמיים בשונו צריכים לאבד לקחת א להדור להדור מסביב לכל ה לכל ה לכל הקפנים פעמיים בשנה רבי יוסף אבל הקרנו דפרדי סדרפגבי תפי רבקו היה לו כזה פינה בפרדס והוא היה מעדר פעמיים בשנה הוא עושה פעמיים תפי יותר מרגיל אמ איפה אנחנו או ועובד חמ דדורי מיוחד טריין והיין שהוא היה מוציא היה פי שתיים יותר חזק זאת אומרת בדרך כלל תלוי רוב אומר זה חצי חצי נראה לי אבל בדרך כלל היו מוסיפים שלוש חלקים של מים לחלק אחד של יין אבל ה היין של רב יוסף >> [מוזיקה] >> זה מזיגס היין [מוזיקה] או אבל שרב יוסף היה תראו ראיתם את הצבעים הנה תראו עוד פעם את הצבע אה זה לא חשבתי שיש נפקמין בצבע שש חלקים של מים מים לתוך חלק אחד שישית או שביעית אבילו של יין. זה היה כל כך חזק שהיכלת להוסיף פי שתיים מים ליין ואבד חמר דדורה מיו על אחד טראים פי שתיים אומרת הגמרא לא כן בחת צובים גדולים לא היו אוספים את היין בחביות גדולות חביוס קדיוס לודיוס בניס היו משתמשים בחביות של לודיויס של לוד בינונים הם מניחים שם שתיים שתיים לא היית שם שתי קדים אחד ליד השני מכיוון שאם אחד מתקלקל אז הריח שלו יכנס לשני ויהרוס את השני אז היו מרחיקים אחד מהשני אין לו אחס לחץ אחד אחד לבד כל אחד לבד כיצד בוידק איך היו היו בודקים את היין גזבריוש וקונה בידוי היה לו כנה זורק הגירגש בקונה אז אם אתם שמים לב למעלה ביין יש עובש כזה שהוא רואה את העובש אז זה לא טוב אז מה היה עושה הוא היה עושה דופק עם המקל שלו טונו לא זו רק הגיר של שמורים ברגע שהגיע הלבן של השמרים גזבור היגש בקונה הוא היה עושה רעש עם הקנה שואלת הגמורה למה הוא צריך לדפוק עם הקנה ולי מימר שהוא יגיד תעצור תעצור זהו מספיק אל תשפוך יותר בסלי לרבי יוכלן זה ראיה לרבי יוחנן דוב רבי יוחנון קשהם שהדיבר יופה לפסומים כשעושים את הפסומים אומרים הודי כיטב זאת אומרת הכל יפה לפסומים כך דיבורה ליין. אותו דרך כשמדברים ליד יין זה הורס את היין. דבר מעניין. ייתכן מאוד שיש כאן גם יסוד שדיבור יכול להחיות בן אדם ולהרוג בן אדם. וגם שתיקה יכול להרוג בן אדם ויכול להציל בן אדם. תלוי איפה אתה משתמש בזה. אם אתה אומר מחמאה טובה לבן אדם, אתה מחייה אותו. אם אתה נותן לו איזה עקיצה טובה, אתה יכול להרוג אותו. אם אתה שותק בזמן שאתה צריך לדבר, שמישהו פגע במישהו אחר ואתה שותק, ב שידוך שאתה יודע משהו, שאתה חייב לעצור את הדבר הזה, שחס ושלום אם יתחתנו, יהיה כאן גט בעוד שבוע, שבועיים ואתה שתקת, היית צדיק ושתקת במקום הלא נכון, זה הורג בן אדם. הרגת בן אדם. אם אם אתה שותק במקום שאתה אמור לשתוק או שאתה לא אמור לשתוק אבל אם אתה שותק אז אתה מציל את העניין אתה לא אומר כלום אתה יכול להרוס בן אדם רק עם הדיבור שלך ושתקת אז זה שתיקה כמו שצריך זה מה שכתוב כאן ש הדיבריו פסומים לפעמים חייבים לדבר זה יפה יפה זה לפסום זה טוב מצד שני הדיבורה לין תלוי במצב זאת אומרת לא תמיד זה טוב לשתוק לפעמים זה זה להרוס בן אדם עם שותקים ולא תמיד צריכים לדבר ולא ולפעמים שמדברים זה פשוט מגביע בונה את הבן אדם רבי יויסי בר יהודה אומר הוא אומר שאם יש את הקמח הזה הזה את הלבן הזה את העובש הזה בחבית כל החבית פסול בואי רבי יוכיחנון הקדישו מהו שילכי עולם משום בלמום מכירים את זה לפחות הפעם הרביעית שיש לנו את זה לכן אני אומר הגמראות האלה קלות ברוך השם אה ישמק מה קורה לפי רבי יויסי אתה לוקח את החבית ואתה מקדיש אותו לבס לשיטוס זה פסול זה בלמום בלמום אז כמו שבן אדם מקדיש במה שיש לה מום ואתה יודע שיש לה מום אתה מקבל מלכס אז גם אם אתה מקדיש את היין הזה או דילמו אם בלמום אלא בבמו אולי מום זה רק בבו תיקו תו רבונון אילים כשאתה מביא כבש בין שנתיים מאיפה אתה מביא את זה ממוב יש להם את הכבשים הכי טובים בני שנתיים כבוסים אתה מביא כבש בין שנה בחברון זה בחברונן שת הכי טוב הגולים אתה רוצה להביא עגל משורון גויזוליס ציפורים מהר המלך יש להם את היונים הכי טובים שיש רבי יהודה אומר מביאים כפוסים תקשיבו טוב שגובם כרוכבם הגובה שלהם כמו הרוחב שלהם אומרים הטויס זה היה בן באמצע הלילה אצל קובי אז אני אפילו לא אמרתי לו ששמתי כאן את הטויס תראו שברגע שזה יהיה אולי הוא הכניס את זה לארוך אומרים הטוסס באמצע ובר ובבר ממש באמצע ובברשס רבו אומר דכבוסים של תומדהו היו כל כך גבוהים שכלים על גבי הרוזם הם היו ענקיים כמו ג'רפות שאוכלים למעלה בעץ ארז וכשהיו מרכיבנו על הגמלים, היו שמים אותם על הגמל, הם יותר ענקיים הגמל שהרגליים שלהם נוגעים ברצבה קפוסים נגרורים לאורץ. רק להזכיר לכם מה זה גמל. זה גובה של גמל ברך. כן? אם זה גובה של בן אדם אז זה הגובה של הגמל. עכשיו אתה שם כבש על הגמל אז הרגליים שלו עוד יותר ארוכות מהגמל כי יש את כל הגוף של הגמל. בקיצור, אתה מדבר כאן על איזה 3לו מטר הרגליים של הכבש. הרגל של הכבש זה 3 מטר. משהו מטורף, משהו ענק. הוא רוצה שתביא כבסים משמה. תביא כבסים לא משמה, אבל כאלה כבסים. אומרב שילו מהדרבי יהודה סיב יר מקנך בואו קר נרחוב קר זה כבש שזה יהיה כבש רחב אומרת הגמרא כסיב על חומיס ירושלים הבקדתי שומרים על החומות של ירושלים שמתי שומרים כל היוים וכל הלילו תומיד לא יהיה חשוב יש כאן שירים מקווה שבביב סמדרישירו אני רק מכיר על חוי מיסיך ירושלים אבל זהו מה שאני מכיר כל היום וכל הלילה תומד לא יהיה עכשיו אני יודע שאתם מכירים שעוד שירים המזכירים את השם על דום מלוכם אל תשתקו כל היום וכל הלילה תומד לא יחשו הם אף פעם לא ישתקו המזכירים השם על דומלוכם אל תשתקו לכם מה אומרים מה הם אומרים שהם לא שותקים כל הזמן אוכי אומר ברב שילו אתסוקומטרךמצ צי אוי איך זה הולך אוי אסוקסוקום תרחציו כיס לכן כיבוי אסוקו אוי כב כן לאבר זה כמעט אחד מהבוקר כאן אני לא יודע אתוסוקום אתה תקום תרחם ציוונ שלך הרחמנות על ציו הירושלים זה מה שהם אומרים כל רשרים כל הזמןסוק תרחציו אסחנו כיו רב נחמן ויצחוק אמר בוא נה ירושלים השם הקדוש ברוך הוא יבנה את ירושלים ומקורם היה ואמר לפני החורבן שלא צריך בניין ירושלים אז מה שומרים היל אומרים אומר אומר ברב שהיא כדסוק ציון כדו שמוד אומר הרב שילו כיבורך השם בציון הקדוש ברוך הוא בחר את ציון שבכל הקוראן לא מוזכר את המילה ירושלים בכל הקוראן לא לא מוזכר ציועים בשום מקום אצלנו בתורה כתוב את זה מאות פעמים כיבוך השם בציון אבו למוישבוי יש לו תאווה הוא למוישבוי לשבת שם שיהיה המושב שלו הדרון כל הקורבציבו הדרך כל קורבנוציבו הדלוך כל קורבנו הציבור אולי לא אמרתי את זה טוב אז נגיד זה עוד פעם כל קורבנו הציבור אומרת המשנה שני מידו של יובשו במקדוש היו היו שתי כלים, בוא נראה משהו כזה, שתי כלים. עכשיו זה שתי גדלים היו, בוא נגיד 100 כאלה, אבל היו שתי גדלים, שתי מידות, שתי סוגים מה הם היו? ייסורים וחצי ייסורון. יסורון וחצי ייסורון דיברנו כל כך הרבה על היסורון שכל לחם היה יסורון והכהן גודול מביא יסורן והוא מחלק את זה לחצי חצי ייסורים מהבוקר חצי דיברנו הרבה על היסור אז היו שתי כלים אחד הוא היה בגודל של ייסורן והשני חץ איזורון עכשיו יכול להיות שהיה 20 ייסורן כי היה כל כך הרבה אנשים שהיו מביאים בנוחוס היו צריכים למדוד יכול להיות שהיו 20 חציס לא יודע כמה היו שמה אבל היו הרבה יומי רומר יסורון יסורון וחצי יסורין היו שתי סוגים של יסורון שהגמור תסביר שוב זה לא שתיים של ייסורון כי אולי היו 100 אבל שתי סוגים של יסור וחצי ייסורת אז היה שלוש סוגים של כלים לפי ייסור מה משמש מה היו עושים עם הייסור שבו היו מודד לכל המנוחס כל מנחה ומנחה היו צריכים למדוד עם היסור אומרת המשנה לא מודלשל שלו של הפר שימו לב שבפר כתוב והקריב על בן הבוקר מנחוס 13 ינים מכיוון שלפער צריכים להביא 13 אז הייתי חושב שאולי יש כלי יותר גדול שהוא בגלל של 13 תמל אותו פעם אחת לא לפר ממלאים את הייסורן שלושה פעמים עוד פעם ועוד פעם שופכים עד שיהיה שלוש בשל שלוש לפר ולא בשל שניים וגם א שיש לו שתי סרנים אין לו כלי מיוחד אלו מוידדום סרונינוז תמיד משתמשים רק ביסורים עכשיו הכלי השני שקוראים לזה חץ יסור חץ ייסור משמש מה ה עושה מזה שבוא מודת חביתי כהן גודלצב בבוקי אומר זה בן אורב הכהן גודול שהיה מביא חביתין כל בוקר אני אראה לכם את הסרטון אחר כך אז זה היה מגיע לא צריך זה היה מגיע בחצי יסורן היו משתמשים בחצי ייסור תניהו הור מירוימר מה אתה עוד לא ימר יסורן יסור סור לכבס היחוד רבויס אני יודע שצדכם זה ערב יונטף ערב יונטף אתם יושבים ורואים שיעור או שחלק מכם רואים את זה אחרי יונט אבל כל הכבוד לכם דעו שאתם עושים דבר מאוד גדול אלא אם כן האישה שלכם מאוד רוצה שתעזרו ואתם ברחתם בסדר אבל שאתם יושבים ולומדים טוירה עכשיו בערב יונט שזה קשה ולא הרבה אנשים לומדים עכשיו השכר הוא אוצו עצום ונוירו באמת לא יודע אם שתי המילים האלה הולכים ביחד אבל בבוקר זה הולך ביחד עצום ונורא נויר עצום תני אומר מתמר יסורן יסורן לקבסכות כתוב פעמיים את המילה ייסורן מה זה המילה למה פעמיים מלמד ששתי יסור צוים במקדוש שתדעו לכם שיש כאן שתי סוגי כלים של יסור מה זה שתי הכלים האלה איך עוד גודוש ואיך עוד מחוק. שימו לב, הנה יש לנו דיושי שעבד עד 4: בבוקר בשביל הדברים האלה. המחוק זה אם אתה ממלא אותו עד הסוף ואתה מוחק ואתה ומיישר את זה, מיישר קו, יש לך בדיוק איסור. [כחכוח] השני, תשימו לב, הוא יותר נמוך. בוא נראה אם אפשר לראות שהוא יותר נמוך. [נחירות בוז] הוא קצת יותר נמוך, אבל אם אתה גודש אותו ואתה עושה הרימה, אז יש לך היסורים. אומר אומר מאיר חייב להיות שהיה שתי כלים כאלה מכיוון שבפסוק כתוב יסורן ניסורן למה כתוב יסורן ניסור חייב להיות שאחד הוא יסורן ממש ולמה אתה משתמש בזה בצד שמאל כי אם אתה הולך ומביא את זה למזבח אתה מביא את זה למקום אחר שלא ישפך ווההוא הגדוש שאתה לא צריך ללכת למקום אחר אתה לא אתה לא מפחד שזה ישבך גודשו שבו ה מודד לכל המנוכס אז זה בצד ימין ככה אתה מודד זה יפה זה גדוש דף פז עמד בז למעלה בעיז שם אנחנו מגיעים רק למשנה מחוק שבו ימודד לכבד כהן גודול המחוק הזה שהוא ישר זה לכהן גוד למה אז כמה סיבות כאן קודם כל אז רשי שהומר שאם אתה מביא אותו למקום אחר זה יכול זה יכול לשפך צריך להביא וגם שאתה מחלק אותו לחצי קשה מאוד א לחלק אותו אם הוא גדוש חכם אומר אם לא שום אלא ייסורן איכות לא נכון היה כלי אחד שנאמר ויסורן איכות לקבסכ ואם כן אתה לא יסור סורן יש לך בעיה אומר יש לו טענה טובה כתוב יסורן יסורן לרבא סחציר יסורן היסור בא להגיד על הכלי של החץ יסור ורמי חץ יסור מנור אם חכום לומדים מסור ניסון ואתה לומד מיסור ניסון שיש שתי סוגי יסורים ש גדוש ומחוק אז איך אתה יודע חצי יסורים נקיסור רבונן בוא דרשי רימר לומד תבוא והם לא לומדים תבוא ורמר היסור כב איך עוד מה עובד לי מה שחום לומדים שרק יסורן אחד הם לומדים מהפסוק ויסור נכב זה עובד ההוא של בשלפ שניים ל שאתה מודד מידה יותר גדולה שלוש יסרונוזרוינים אל תמדוד בכלי מיוחד תמדוד רק בכלי של היסורים ותעשה את זה שלוש פעמים רבון נפקלו מנקודווי יש נקודות על הו של ויסורן השני אז משמה הם לומדים ודזה אני אומר רבי יוסי לא מנוק דבוב שבאמצע היסורים למה יש שמה נקודה שב שבאמצע ייסורן של ייסורן ראשון של יום וריש של חג באמצע היסור של סוקס של ד לא שלי של הפר ולא בשל שניים לעין ורמיר ניקודו לא ידורש והוא לא לומד ניקוד הוא לא לומד שיש דרשה בניקודות בנקודות גם חבד וגם ברסלב הם שתי חסידויות שדוחפים הרבה אנשים לידשקיט והם גם דוחפים את האנשים לחסידויות שלהם דווקא הם מאוד מקפידים שיבואו לאחזיות שלהם אומרים שבחבד בכל נקודה בעולם יש איש חבד יש בית חבד בברסלב הם טוענים שבכל יהודי יש נקודה של יהדות יש את הפינטלה יהודי בכל יהודי שניהם משתמשים בעניין הזה של הנקודה חצי ייסור מה משמש שבו סוידר מוידד לחבית כהן גודל מה עושים עם החצי סורים זה טוב לכהן גודל מוידד שואל את הגמור מה מודדים ורמיני חביתי כהן גודל היו בו עם חצוים לא הוא לא היה מביא מהבית שלו למדנו סוגיה שלמה הוא לא יכול ללכת בבוקר להביא חצי ייסורים ולחזור בצהריים עם עוד חצי יסורים אלא מביא ייסורן שולים וכל זהו הוא מביא את הכלי המלא של היסורים מהבית ואז הוא מחלק את זה לחצי אז מה אתה אומר לי שהוא משתמש בחצי איסון הוא משתמש בחיסון שלם שיש זמן מועדת נמי דקטוני מחלק איך הוא מקבל חצי ייסורן מה הייסורן כן נכון הוא מביא את היסורון בכלי גדול אבל אחר כך הוא משתמש בחצי ייסורן להוציא משמה חצי ייסורן ובזה הוא משתמש בבוקר מה שנשאר בכלי זה מה שמשתמש בצהריים סימון חצי חביתי שולחן פה בני רבי חומי בחומר מרב חיזו אז יש לו כאן שלוש שאלות חצי סורון לרבי מאיר קודש היום אמר כיום האם מה שרבי מאיר אומר שהיה חצי יסורון זה החצי יסורון האם החצי סורון היה פחות מאחצי ייסורים ואז היו צריכים לקדוש או לא שואלת הגמור מיד אני לא מבין למה אתה שואל דווקא לפירמיר לרבונן גם לרבונן היה אחי ייסורים אומרת הגמור לרבונסור גופלו גודשמק אנחנו שואלים לפי רמיר כי לרבונ יש לנו שאלה אפילו ליסורה מל מרמיר נשמע לרב מאיר ומר מאיר נשמע לרבו בוא קודם כל נלמד מרמיר לרמיר ואז שנדע מה רמאיר סובר אז נדע מה רבול סובר מה זה אומר דו רבי מאיר ייסורן מוקמרנו בחביתים של הכהן גודול הישרון היה מחוק אז חצינה ממוח אז גם החץ יסרון שהכהן גודל משתמש גם הוא משתמש בשניהם הוא משתמש בעיסורן הגדול בעיסורון הרגיל והוא מחוק אז גם חצי סורן כנראה הוא מחוק ומדר מאיר מוקדון שאנחנו כבר הבנו שברמר חייב להיות ששניהם מחוקים רבונמי מחוק אז גם רבון סוברים שזה מחוק בוא מניבר חזדו עוד אחד חוויתי כהן גודול במחלק לך בכלי יש 12 לחמים שהכהן גודול מביא כל יום 6: בבוקר ושש בצהריים האם רק שנייה רק רוצה לדעת אב אני שם את זה אוק האם הוא מחלק אותם בידיים או עם כלי אומרת הגמורה פשיט ד ודאי שהוא מחלק אותם ביד די בכלי טותוני יכניס מה הוא יכניס משקל לתוך רביסמקדוש בוא נראה >> [מוזיקה] >> זה חץ ייסור בצד ימין חצי יסור בצד שמאל הנה הוא מחלק אותם ביד למה איך הוא יכול להכניס משקל לתוך רבי זמק שואלת הגמרא ויכניס למה לא שהוא לא יכניס יש בכל מפיה משקל מה הבעיה אומרת הגמרא כיוון דבקלולוקסיב כתוב בפסוק של הקלולוגס כתוב שימדו את הלחם במשקל הנה בשב לוכם מתלכם ואופו שם לחמכם בסנורכוד וזה התפורר ואז לא ידעו איך לחלק לחמים שמה אין שמה פרוסות והשיבו לך מכם במשקול יצטרכו להשתמש במשקל אם ככה לב או ירחב זה לא זה לא דבר יפה להכניס משקל שמפורש בפסוק משקל עם לחם לשקול לחם בבית מד זה לא לעניין רואים מנהר מברך אומר עוד שאלה ברב חסדור שואל את רב חסדו שהוא שולחון מהו שיקדש קמוצים בגוי דשלוי אנחנו יודעים שעל השולחן שמו את ה-12 לחם הפול בנוסף לזה שמו שתי בוזיכים שתי כפות מלאים לבווינו האם שאתה שם את הלבוינו על השולחן בעצמו לא בתוך הכפית האם זה מתקדש שימו לב שאם המסגרת הוא למטה מהשולחן זאת אומרת הלמעלה של השולחן זה כמו שולחן שלנו שאין לו בעסקי קיבלו הוא חלק לגמרי אין לו אין לו צדדים הוא חלק אז שתשם משהו על זה מה יקדש את הלבוינו אומרת הגמור מדמ מקדש לחם הרי זה מקדש את הלחמים והלחמים אין זה ביס קיבו בכלל [התנשפויות] כמו זנ מקדש אולי זה גם יכול לקדש אתלבוינו דין דח חזי למקדש הלחמים עשויים להיות על השולחן אז זה נורמלי דיכז לא מקדש דחזלי לא מקדש ומה שלא ראוי אתה צריך להכניס את הלבוי מעיקר הדין בתוך הבז בזיכן ולא שמת את זה אז זה לא מקדש את זה אומר לי אינוי מקדש זה באמת אם אתה שם את זה ככה ישר על השולחן זה לא מקדש שואלת הגמרא איני ואומר ירנון דבר יוטף חי הוא אומר זוקפאל. עכשיו בוא נחזור ללחם הפול. שימו לב שהלחמים היו כל כך גדולים ולא רצו שהם יצאו החוצה מהשולחון. אז קיפלו אותם ככה. לכן הצורה של הלחם הפונם מאוד מעניינת. ככה זה נראה. זה מקופל. עכשיו לדברי אוי מדבר חיים אומר סקוה כל אחד הוא שתי טפחים וחצי. שתי טפחים וחצי טפחים וחצי כפול 6 כמה זה אז תפוח 2 וחצי כפול 2 זה 5 4 זה 10 6 זה 15 ד מדברי אני אומר לך זה כב אם זה שולח מקדש חמיש אוזות טוח 6 * 2 זה 15 זאת אומרת שהגובה שיש מהשולחן עד שאתה אתה גומר עם כלמים זה לפחות 15 טבע זאת אומרת זה יש איזה קדושה הקדושה באה מהתחתית של השולחן ועולה 15 טפוחים שזה מאוד מאוד חזק הקדושה הזאת לדבר יו מדבר חיים כובל רק שתי טפחים עכשיו 6 * 2 זה כמה 12 כל אחד יודע נמצא שש שכד שתי סותפך למעלה או אז רואים שזה מאוד מקדש אומר לי הנה מקדש יש לי קורב על מקד שלי פוסל נכון ה באמת הלבוינו הוא לא מקדש השולחן לא מקדש אותו כדי שיוכלו להקריב את זה שהרי מקריבים את הלבן אבל זה מקדש כדי לפסול עכשיו שהמנחה פסולה למה אז רש"י למעלה אומר שזה נסע שלא כמצוותה זהו אז הוא לא יכול להחזיר את זה הוא לא יכול לעשות שום דבר רש"י למטה אומר שזה מקדש לי פוסל שהטפוליוים נוגע בזה זה נעשה הפסול כאילו שהבזיכים בעצמם קידשו את זה רבו יסאי שיהיה לכם גוט יונטף הגט מויד ישכוח למרק אשכנזי ישכוח ליושי ולשלמה ולוריאל וכל כל העיירים והאורחים שעבדו כל כך קשה כדי שיהיה את השיעור הלילה שכרגעיד נראה אתכם מחר בעזרת השם הגיונט เ