Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
להפנים את זה. רציתי עכשיו
לשאול עוד שאלה. אני שואל שאלות שהרבה
בחורים שואלים. היה תקופה שקיבלנו שאלות
מבחורים,
אבל גם בחורים ששאלו אותי, יש תופעה, הוא
נמצא בישיבה קטנה
והוא
נמצא ישיבה הכי טובה, ישיבה אבל ישיבה
קטנה יש 100 בחורים יש 150 בחורים
הוא בחור מוכשר ומוצלח, הוא הולך לישיבה
גדי מצוינת הוא מגיע לשם, עכשיו אני לא
מדבר אם יש מעל 1000 בחורים שיש הרבה
ישיבות כאלה גם אם הוא מגיע לישיבה יותר
קטנה אבל פתאום הוא מגלה עוד בחורים
מוכשרים, עוד בחורים מוצלחים. הוא היה
רגיל שהוא היה המסמר וגם אם הוא לא היה
מסמר. מהסיריה הראשונה אמר לי בחור באמת
בזה הרב אני פה היה לי כל הזמן עידוד וזה
אני מגיע לישיבה פתאום קבוצות מהישיבות
האלה והישיבות האלה כולם מחזיקים אני אני
מפחד שאני ארגיש על נידף
איך אומרים לבחור מבקש מהגוי הגודרבונים
שרייבר לפחות בתקופה הראשונה עד שהוא
יתפוס
אתה היית חזק ותישאר חזק ואיך הוא יעמוד
מול באמת הלחץ בפרט בישיבות מאוד גדולות
שבחור מרגיש פתאום כאחד בתוך רבים ואיך
הוא אמר לי עלני דף והוא היה בחור מאוד
עדין באמת צריך לומר
זה נכון
בהסתכלות הזאת
אבל ההסתכלות האמיתית היא אחרת לגמרי
כל בחור
שהוא בחור טוב ובחור רציני
אז הדבר ראשון, הצוות יודע את מי להעריך.
זה דבר ראשון יודעים את מי להעריך
וגם אם יש בשיעור יותר בעל קשרי נסמנו
שיותר
מפציצים
אבל ביחס למה שקשור לצוות כל אחד שהוא חם
בישיבה יודע להעריך מי בחור טוב מי מי
בחור מצוין ובלי קשר לכישרונות
אבל זה לא רק הצוות
זה בחברה בישיבה
יכול להיות שבתקופה הראשונה
זה באמת בלבול בלאגן
אבלים הזמן לומדים להכיר כל בחור בישיבות
גדולות אז זה הופך להיות קבוצות קבוצות כל
קבוצה יש את ה שלהם ישיבות יותר קטנות אז
בוא נגיד חצי שיעור זה קבוצה אחת אבל
לומדים מהר מאוד להכיר ולומדים מהר מאוד
להעריך כל אחד מה שהוא
וזה לא נכון
שבחורים שהם יותר מוכשרים ויותר מפציצים
אז בישיבה בחורים יותר מעריכים אותם יכול
להיות שיותר מקנים בהם יכול להיות שיותר
שונאים אותם לא יותר מעריכים אותם מעריכים
את הבחורים הרציניים
מעריכים את הבחורים שהם באמת עושים
שתייגים כשמגיע לשוק של החבר רוסס רואים
את מי מחפשים את מי הם רוצים אז אמנם את
הכבוד שיש לו שמקטנה הוא לא מרגיש אבל זה
דבר בריא לא אי אפשר לחיות כל החיים רק עם
תפירות על השכן צריך באמת שתעבות אבל צריך
לדעת שכל מי שנמצא בסביבה שלך יודע להכיר
אותך ויודע להעריך אותך ויודע בדיוק מה
אתה וזהו זה מספיק בשביל הסיפוק
ובפרט כשיש לך קבוצת חברים שביחד איתך אז
הם
הם יודעים להעריך אותך וצריך לדעת דבר אחד
שרבי סינו אמרו פה מקודם
אף אחד לא מתעניין בך
ואוריה שאתה גם לא מתעניין באף אחד כל אחד
מתעניין רק בעצמו אף אחד לא חושב עליך ואף
אחד לא מה הם יגידו עליי מה אמרו עליי
בשביל קטן אמרו עליי ככה בשביל גדול אמרו
עליי ככה אף אחד לא אומר עליך ואף אחד לא
חושב עליך ואף אחד לא מדבר עליך כמו שאתה
אתה לא אומר על אף אחד ואתה לא חושב על אף
אחד. כל אחד חושב רק על עצמו. היחידי
שמעניין אותו כולם זה הרם, זה המשגיח, זה
הראשווה והם יודעים להעריך אותך. ומצד
הבחורים אתה לא מעניין את אף אחד כמו שאף
אחד לא מעניין אותך. תמשיך לעבוד ואתה
תראה שיהיה לך את המעמד שלך ואתה תצליח
להגיע לאן שאתה יכול.
שרקוח הרושיבי הזכיר פה את הנושא של השוק
חברוסס
שגם קשור לזה ובאמת כדאי לעלות את הנושא
הזה בתור רמביישיבקטניה אני יודע שאחד
הדברים הכי קשים זה לסדר חב רוסס להפריד
לסדר להתאים והוא לא מתאים והוא כן מתאים
שבסדילס אז קודם כל חברוסה היא מאוד מאוד
חשובה כיוון שהלימוד עצמי והרבה משיגים על
ידי הלימוד העצמי השיעור הוא כמובן משלים
ומכוון אבל הלימוד של הסדרים הוא הלימוד
והחברות רוסה מאוד מאוד חשובה והנה התפתח
בישיבות הגדולות מושג של שוקח רוסס לא
יודע איך נכנס המושג הרחובי הזה לישיבות
אבל הדבר הזה מביא בעיה שוק חברוסס שוק
כמו שהוא שוק כל הקודם זוכה במידה מסוימת
ותוך שעה מי שהצליח תפס חברוס לטובה ויש
הרבה בחורים יותר עדינים מה שנקרא בלי
מרפקים
והם הם לא הצליחו בשעה הזאת לעשות סיבוב
בקול בסמדרש ולפעמים הם נשארים בצד בהרגשה
של החמצה
מה מה אומרים לכזה בחור איך הגוי רב חיים
פרץ שליטם מה אומרים לכזה בחור באמת
שלא ייפול ולא ישור
אחד האיומים הכי גדולים שיש על כל בן אדם
בכל גיל שהוא בחיים זה שכשהוא במצוקה הוא
חושב עכשיו זה סוף העולם. באותו רגע
כשקורה משהו הוא חושב שזה סוף העולם.
האנשים האלה, ה-250 איש שהיו עם קורח,
משה רבינו אומר להם שהם הולכים למות. מה
קרה להם? אבל הרגע זה סוף העולם.
בן אדם צריך, לא צריך. האמת שיש סבלנות.
הדברים שעכשיו נראים לך סוף העולם, עוד
שבועיים לא יראו לך סוף העולם.
אין בחור שלא יצליח עם חברסה שיהיה לו מזה
נזק בלתי הפיך.
אבל כן יהיה אם הוא יחשוב אני והוא
חצי שנה או חודשיים יחשוב אני זה
יכול לעשות לו נזק גדול.
אם הוא ידע את האמת האמת ברורה וחדה זה לא
משנה החברוסה לא קובעת את ההצלחה שלך
בלימוד מאיפה אתה יודע אם יותר טוב לך
אחברוסה שבה אתה מסביר או יותר טוב החברסה
שבא אתה שומע יש לך מאיפה אתה יודע את
הדברים האלה בכלל הקדוש ברוך הוא מסדר לך
חברוסס הוא מסדר לך אוכל הוא מסדר לך
שתייה מסדר לך חברוסס
תדעו את הדבר הזה בחיים. מי שחושב על
עכשיו והרגע זה סוף העולם,
יהיה לו מאוד רע. מי שיודע את האמת, אני
אומר, אני ראיתי הרבה בחורים שהשתנה להם
כל החיים, אני אמרתי להם, פעם הבאה שאתה
בודק את עצמך אם הצלחת או לא, זה בסוף
הזמן הבא תבוא אליי. לחדר ואז נחשוב. אם
אתה תחשוב פעם אחת באמצע הזמן אני מצליח
או נכשל או עוד פעם אתה לא תצליח.
כי המדידה היא לא בכל רגע. בן אדם גם לא
גודל בכל רגע. תחשבו ילד בן 13 גודל מהר
גובע נהיה בן 15.
הוא הסתכל רגע אני גובע או לא. אוי לא
גבעתי כלום. אני נמוך. אני נשאר נמוך. מתי
הוא יכול למדוד את עצמו? פעם בחצי שנה. אז
שמה לא נורא הכי הרבה הוא יחשוב אני נמוך
ואחרי זה הוא יגלה את הטעות.
אבל אם בן אדם יחשוב אני והוא יכנס
מזה זה יכול להזיק לו. אני אומר לכם ידיעה
מתוך ניסיון.
לא היה בחור. בחור יכול להינזק מחבר
שיש לו קרירות לתירה, עם בחור שיש לו
קרירות ליראת שמיים, עם בחורים כאלה. עוד
לא היה בחור שניזוק בכלל בטווח יותר ארוך
מחברוסה של זמן מסוים, אבל כן היו בחורים
שניזוקו מזה שהם הרגישו
השוק של החבר רוסס רק באותו יום נראה סוף
העולם. אם תצליחו לבדוק את זה עוד זמן
תגלו שזה כלום. דמיונות אולי יש לי עכשיו
חברוס פחות אז בגלל זה לא ירצו אותי לזמן
הבא. אין כזה בריאה בכלל. אם אתה תרגיש
לא ירצו אותך בזמן הבא. תדעו זה
סגולה ועיצה לחיים. זה אמת לאמיתה. אין מי
שניזוק מיל הצלחה בחברוסס. יש מי שניזוק
מלחשוב אני
כן נשאל עוד שאלה גם שתחילת היום בישיבה
זה תלוי בתפילה
ואני רק רוצה לומר ממש בקיצור גם פה
ישיבגדלה וישיב קטנה זה שני עולמות
ישיבוקטנה יש את מהירים אותך וחייבים
להגיע ואם אתה לא מגיע מהירים לך ו ואין
אני תמיד מספר על אצלנו בחור בישיבקטנה
שלא היה מגיע לתפילה וקראו לאבא שלו
לבירור
והוא אמר מה אני אעשה הבן שלי לא יכול
לקום הבן שלי לא יכול לקום אני שם לו שש
שעונים מעוררים אחד עם צלצול בלי רטת אחד
רטת בלי צלצול אחד מוזיקה בלי מוזיקה אחד
בר יוחי אחד מודה אני וכשששת המכשירים
ביחד מתחילים לצלצל כל השכונה מתעוררת
והוא לא מתעורר
שואלתי מה אני אעשה זה אישי וקטניה יש
קושי לקום יש כאלה שקשה להם לקום אז
בישיבתנה קוראים לאבא מנסים כל מיני
ניסיונות שיבקדי לא קוראים לאבא ולא לאף
אחד הבחור ממשיך לישון מה העצה לקום בזמן
שזה אחד הבעיות הקשות שאם לא קמים בזמן אז
מאחרים וכל היום שלפ אחד גדול זה המציאות
וזה הניסיון
לפניך אני רוצה להגיד בדיחה
היא פה הייתה לגמר
היא הייתה יצחוק מתפלל היא נפלה מהגמר מה
קרה
אומרים
מה היה אברהם אבינו תיקן שכלס
מי תיקן מנחה יצחוק מה רבקה לא ידע שהוא
תיקן מנחה מה היא חשבה שחתן שלי מתפלל שחת
בזמן מנחה זה החתן שנותנים
זה לא בדיחה.
אם אי אפשר לתאר כמה גירושים יש בדבר הזה
שהחתן,
האברך היא כמה לעבוד להחזיק את הברום
וממשיך לישון. אם ממשיכים לחיות חי הפקר,
הולכים לישון מתי שרוצים, קמים מתי שרוצים
ואחרי איך הם מתחתנים, מה חושבים שמשתנים
ביום אחד?
אם בחור אין לו שום שליטה עצמית הוא חי חי
הפקר מה יהיה אחרי החתונה שלו
זה מישהם בכל יום שממשיכים לישון וזה אסון
בחור צורך לדעת לקחת את האכלות על עצמו
הזמן הוא זמן צריך לקום להיות קצת שולט
בעצמו לא לכוות חייב כן אני אומר תלמיד
הבחורים אתה רוצה אשתך תיפול מהגמר תיקח
אחרי איתו על עצמך תקום וזה עובד בצורה
הזאת אומרים את בדיחה זה עובד
אני אני חייב לצאת שבת אירוסים
>> ישח גדול לגוי הגודל בישועיכנשטיין
שזיכה אותנו בדברי אלוקי קים חיים
צה עכשיו לשאול שאלה שקשורה לזמנים שלנו,
לדור שלנו.
שאלה שאולי לא קשורה פה לכל בני העלייה
שנמצאים פה, אבל היא השתרשה בעולם הישיבות
ואני חושב שאם נעמיד אותה אז נידע גם אלה
שלא מתנהגים ככה ידעו מה הי צורה של בן
ישיבה. השתרש בעולם הישיבות המושג שבליל
שישי הולכים לאכול צ'ונד. צריך בילוי צריך
להרגיש
צריך להרגיש שחרור. למדנו כל השבוע, אני
אומר רבים מבני העלייה לא נוהגים כן, אבל
חשוב לדעת את התשובה כדי שנדע מהותו של בן
עלייה. אני רוצה לשאול, גם בחור שאל אותי,
ידוע שרב גרשן זכר צדיק לברוחוכה אמר על
התופעה הזאת, גיהנם, גיהנם, גיהנם אמר לי
בחור, נו, עד כדי כך, גיהנום לאכול צ'ונט
בלשישי גיהנום עד כדי כך. באמת צריכים
לדעת ואנחנו רוצים לשמוע מהגהן הגודל
רבוני שרייבר דס תיר ברורה בנושא
[מוזיקה]
שואלים מה
מה רע בליל שישי בצ'ונט וכל מיני דברים
כאלה
אז האמת שהתשובה היא מילה אחת בלבד
מילה אחת פוי וזהו
רק א קצת נסביר את התשובה
אין שום בעיה בלאכול צ'ון בלילי שכמובן זה
כשר
להכל ואם מברכים לפוניהו ולאחריהו והכל
בסדר
אבל מה דחוף לך
מה דחוף לך ג'ון בליל שישי
ומה יקרה
אם לא תאכל מה דחוף לך צ'ונד
כי
אתה רוצה להרגיש
אתה רוצה להרגיש שיש לך
לו מה זה ויש לך צ'ונט אני אביא לך לחם עם
גבינה לא תרצה לקחת אתה רוצה לאכול צ'ונט
אז מילא אחד אוכל צ'ונט בחדר בבית גם
שמתיישבים
קבוצה שלמה ביחד וזו דוללים אין משמעות
אחרת לאכילה הזאת אתה לא אוכל אתה רעב והם
מתיישבים לזלול ביחד מתיישבים לזלול ביחד
זה צורז בהימה זה לא צורז או ההבדל בין
אדם לבהמה
ההבדל בין אדם לבהמה שאדם אוכל ובהמה
זוללת
א למה מה ראה בלזלול לא ראה שום דבר היה
פעם בחור לא אצלינו ישיבה אחרת שהוא היה
הולך לשחק הרבה כדורגל.
קיצר זרקו אותו מהישיבה.
הוא בא אליי, הכרתי את אבא שלו אולי אני
מוכן להמליץ שיקבלו אותו חזרה.
אז הדבור ואומר לי, איפה כתוב שאסור לשחק
כדורגל?
אמרתי לו, לא, לא כתוב, מותר.
אבל אמרתי לו, למה אתה נהנה מכדורגל ואני
לא?
בגלל שזה לא תלוי באופי. אחד שיש לו אופי
של סוס הוא נהנה מלבעות. אחד שיש לו אופי
יותר שכלי נהנה מדברים אחרים.
בחור יקום בוקר אחד הפך להיות סוס. יזרקו
אותו זרקו אותך לא זרקו אותך. פה זה לא
אורבה. פה זה ישיבה. אין פה מקום לסוסים.
אין עבירה להיות סוס. תי אל תהיו כיסוס.
אין עבירה להיות סוס. ללכת לאכול צ'ונט בן
אלשבס זה להיות בהמה גסה ללכת כל אלשי
שתיישב לזלול ולזלול זה לא עבירה זה לא
שום דבר לא אבל זה בעל חי זה בעל חי וזה
אתה חי זה מה שמעניין אותך אחרי שבוע שלם
שכביו לישבת ולמדת אז הלך קבוצה שלמה
מתיישבים וזוללים ביחד וזוללים וזוללים
הלכתי פעם ברחוב שגע אותי בני רק באמצע
הלילה בליל שישי נגש אל אחד כולוט
הוא שואל אותי איפה אם אני יודע איפה
מוכרים פה צ'ונד
אמרתי לו אני יודע איפה זה אמרתי לו אתה
רעב אמר לי יוא אמרתי לו בוא אליי הביתה
אתה מקבל מה שאתה רוצה
חלבי פשרי אני לא לוקח ממך גרוש
אומר לי ני נכתב צ'ונט אני צריך צ'ונט
אומרת לו לך אני לא אומר לך אז הוא אומר
לי עושים את חסד אומרת אני אעזור לך להיות
בהמה חסד צ חדש אני אעזור לך להיות בהמה
זה בסך הכל זה זה תכונה בהמית לאהוב לסלול
כששואלים מה רע בלהיות בהמה אין לי תשובה
>> אשר כוח על הדברים הברורים והנחרצים
והלוואי שנפנים אותם כי זה האמת ואין בלתה
שאלה אחרונה שאני רוצה לשאול את הגוי נגוד
חיים פר יש הרבה שאלות שלא הספקנו הזמן
קצת א לקחו לנו את הזמן אבל זכינו לשמוע
דברים גדולים אבל אז רק אה
יש עוד הרבה שאלות בסדרי הישיבה אבל אשאל
גם שאלה שקשורה
שגם קשורה לירידה סדוירוס וזה תמיד הנושא
של הלבוש הישיבתי היה בישיבות היה גדלנו
שיוצאים מחוץ לישיבה עם כובע וחליפה זוכרת
כשאני למדתי בישיב גדילה זה היה בסיס חור
שהיה הולך בלי כובע וחליפה זה היה נראה
יש פה ישב פה הגן הגדול בדוריד כהן שנה
אחת וסיפר שבזמנו
שהוא למד ביש ישיבת חברון אז הוא פעם אחת
היה בשידוכים לא יצא כמעט מהישיבה אמרו לו
יש בטלפון קוראים לך לטלפון הציבורי שהיה
מרחק של שתי דקות מהפתח של הישיבה אז הוא
רץ מהר הוא לא התרגל הוא היה בלי כוב
חליפה הוא יצא ובדיוק הולך מולו מרן
המשגיח רב מאיר חודש רואה אותה בלי כוב
חלפה מה היה התגובה שלו אומר מה זה בסמר
חצפו זה היה פעם ההרגשות ויורד ויורד
ויורד. היום יש הרגשה אמתית שפחות לבוש זה
מבודל ותמיד זה היה מבודל וכל מיני
משפטים.
הרגשה של הלבוש מכבד את הבן אדם קצת פגה
אצלנו ואני לא יודע מה אפשר לשנות אבל
כדאי לשמוע דעת תורה כדי שיהיה לנו מושגים
כדי שנשמור קצת את המושגים כדי שנדע את
המושגים זה עצמו גם חשוב הגהן הג עם פרץ
ברמן
יש שאלה ראשונה לפני שאני מתחיל להגיד
הבן אדם מרגיש כבוד בלהות בין ישיבה או לא
מרגיש כבוד בלהות בין ישיבה?
מי שלא מרגיש כבוד אז
אז אז שיחשוב מה לעשות כדי להבין שאין
כובד אלא תרה אבל מי שמרגיש את זה הדבר
הראשון הוא צריך
לרצות להתלבש כמו בן תרם
אבל אני רוצה להגיד לכם היה שני אחים
אח קראו לו שים, אח קראו לו יאפס,
שניהם כיסו את נויח,
שניהם קיבלו שכר,
שם התאמץ יותר, יפת קיבל שכר, שכשיהרגו את
כל הגויים, את כל גויג ומאוג גויג, יקברו
אותם באדמה
שאם קיבל שכר
ללבוש ציציס.
מה ההבדל בין שתי הדברים האלה?
יש שתי שמות לבגד. יש עוד שמות. לבוש
וכסות.
כסוט זה נקרא לכסות.
לבוש זה נקרא להלביש. לא לכסות אלא
להלביש.
הבן אדם, כמו שהראש אמר מורכב מגוף ונשמה.
באמת הוא נשמה והגוף הוא עבד של הגוף.
אז מי שאצלו הגוף זה לו? מה זה הבן אדם
הוא גוף?
אז הוא צריך הוא מתבייש הוא מכסה את עצמו.
אצל חום בכלל לא היה לכסות. יפס היה
לכסות.
לכסות
שם הבין
שאין מה לכסות נוח איש צדיק תומים אויו
בדוריסוב
הוא צריך להתלבש
בשביל שכולם יראו שהוא לא גוף אלא הוא
מלאך הקדוש ברוך הוא ברא לכהן גודל בגדים
של כהן גודל הוא יראה כהן גודל זאת אומרת
שגם אצל עצמו וגם אצל האחרים שהוא שהוא כל
הזמן יראה שהוא רוכני ולא גשמי, שהוא בן
ליה ולא מישהו מתחת והקדוש ברוך הוא ברא
לזה בגדים
בשבס קידש צריכים להחליף לביגדי שבס למה
כי הבן אדם צריך להרגיש שאני עכשיו יהודי
של שבס לא יהודי של יום חול בבגדים כשאתה
רואה את כולם אז זה שבס ובלי זה זה לא שבס
נויח היה צריך את הבגדים
לראות שזה נוח הצדיק. מי שרואה אותו בלי
בגדים יכול לחשוב מושר אוודו מן הבאים או
עין. בעל חי אף פעם לא ילבישו אותו.
בן אדם מלבישים אותו.
יפס בא לכסות את אבא שלו שלא יראו שלא
יראה גוף כזה.
אז זה אתה באת אז בעזרת השם כשאתה תהיה
נבילה יכסו גם אותך ישימו אותך באדמה
שם בא להלביש את אבא שלו
הוא בא אבא שלו זה נוח ביגדי לבוש כמו
ביגדי קן גודל לא דומישנה היה בגדים
כוסיר
שאם הלביש לו את הבגדים האלה אז הוא זכה
שהבגדים שלו יהיו תרייג מצוו
מה זה אומר ציציס? הלבוש שלי כשרואים אותי
רואים תרייג מצבס תדעו לכם הלבוש זה
המשפיע הגדול
אם אתה רוצה להראות בן תר שכל מי שיראה
אותך יראה שאתה נראה במצב כמו בתפילה שאתה
נראה במצב כמו שאתם פה עכשיו
מי ש אם אתה ככה רוצה להראות אתה תשפיע
אם אתה לא אכפת לך להראות אחרת
אז זה ישפיע גם עליך. החיצוניות משפיע על
הפנימיות לגמרי. ככה זה נראה. בעדינות בכל
דבר.
החזון איש, אמא שלי אמרה לי שהיא ראתה.
החזון איש ישב במרפסת של הבית ולמד ולמד
ולמד
והיה מתעייף.
הוא למד הרבה אז אחותו, הסבתא שלי הביאה
לו תה במרפסת
משתה
אז הוא אמר לה ווסביני כפי גלה מה אני
ציפור
מה מה הכוונה פה כתוב בגמרא שמי שאוכל
ושותה בשוק פוסט לידס איזה עבירה הוא עשה
עשה הוא לא עשה שום עבירה אבל הוא דומה
לכלב הראש אמר אויכל ושויסה בשוק בלי
עדינות הוא דומה לכלב וכלב לא נאמן בן אדם
נאמן כלב לא נאמן אם הוא כלב הוא לא נאמן
זה מה שכתוב בגמרא
החזון איש היה כל כך גדול שהיה
יש כאלה שמוסרודו מן הבאים העין ויש כאלה
שהפוך הוא היה כל כך כך גדול שכל דמיון
לצורה של בעל חי אצלו מופקע. זה הוא הרגיש
שכזה דבר יכול לפגוע בעדינות, יכול לפגוע
במלאך.
תדעו לכם, להתלבש כמו בן תרה זה מזכיר לבן
אדם. אני בן תר. להתלבש ללכת עם חולצה זה
לא עבירה אבל ללכת עם לבוש זה מזכיר שאני
בן אלמב. שאני בן ישיבה.
כולנו צריכים להרגיש שאנחנו בני עליה,
אנחנו בני ישיבה, לא לשכוח את הדבר הזה.
כשלא נשכח את הדבר הזה אז נגדל. זה מה
שאני יכול לומר.
שכוח גדול מאוד לרב סינו על דברי ההכוונה
וההוראה הראויים והבה. מובטח שמי שילך
להורם יזכה לשפע. סיעתא דשמיא ורק לומר
דבר אחד לפני בשנה האחרונה של מרן רב חיים
קנייבסקי זכר צדק לברוחוכה נכנסנו אליו עם
כמה דפים של שאלות לפני הסדר החונה לשאול
אותו שאלות השאלה הראשונה בזה נגמר
והסתיים שאלנו אנחנו הולכים עכשיו אלפי
בחורי ישיבות רוצים לשמוע הכוונה לישיב
גדילה מה ההכוונה לישיב גדילה הוא אמר
להתפלל לא היה שייך לשאול עוד שאלה ובזה
אני רוצה לסיים ולומר צריכים לדעת לדעת
שאחרי הכל התפילה היא הדבר הכי חשוב. כל
אחד יתפלל מכל הלב שיהיה לו הצלוכה בסיעתא
דשמיא ועם כל הדברים הנסגבים ששמענו פה
ישכה לשפע הצלוכה בסיעתא דשמיא
>> ישר כוח ישר כוח לרב הגון רב בנימין ישר
כוח לרבי סינו ראש הישיבס