איך להאיר הכל באור אלוקי | שפת אמת לפרשת בהעלותך תרלד | הרב יהושע שפירא

אחד נקרא כלה ספרת אנחנו רוצים ללמוד היום את שנת תרד הדיבור המתחיל הראשון במדרש אז קודם כל נראה את המדרש מדרש נפלא מאוד יש אותו בדף דבר אחר בעלותך זהו שאמר הכתוב גם חושך לא יחשיך ממק ולילה כיום יאיר כחשכה כהורה ולאנו אומר בעלותך איזה צורך יש בנרות שלנו כשאצלו הכל אור זה לא דומה לשאלה וכי יתלחמינו הוא צריך למה מקריבים קורבנות לחם אישה הרי גם את לחמנו לא צריך אבל זה לא דומה. למה? כי קורבן זה ההתמסרות שלנו אליו. ההתמסרות שלנו אליו זה דבר מובן מצד העבודה בנו. אפילו השולחן כשמקטירים קטורת זה התמסרות לא של הצד הגשמי בשר ודם אלא שהלצד הרוחני ריחני איבר שהנשמה נהנית ממנו זה הריח אבל מנורה זה דבר מוזר מאוד לפנות ערב לפני שיוצאים ואף אחד לא נכנס עד בבוקר מדליקים את המנורה ואין אף אחד במהלך הלילה שם. מי נמצא שמה? לכאורה בעל הבית. אבל זה בעל הבית שכולו אורה. אז למה אתה צריך להדליק לו אור? ההדלקת האור זה כאילו לשמש לפניו לענייניו הפרטיים כשהוא לבד בבית. זה דבר מוזר מאוד. זה לא דומה לכל שאר העבודות במקדש. ולכן יש פה שאלה ייחודית ולאנו אומר בעלותך למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אוהב. אמר לו המלך תדע שאצלך אני ישראל אני רוצה לבוא אליך לבקר אלא למה אמרתי לך את זה לך ותקן לי. הלך אוהבו והתקין מיטה של אדיות מנורה של אדיות ושולחן של אדיות. זה מה שיש לו. כיוון שבא המלך באו אמו שמשין סיבבו מכאן ומכאן מנורשת זהב לפניו אז הם מאירים לפניו לפי כבודו של מלך כיוון שראה אוהבו את כל הכבוד להתבייש והתמין את כל שהתקין לו שהיה הכל את דיותות אמר לו המלך לא אמרתי לך שאצלך אני סועד כלומר כשהוא מגיע הבית ריק כי הוא התמין את הכל אז הוא אומר לו לא אמרתי לך שאני סועד את זה ככה זה הכנסת אורחים אמר לו המלך סליחה אמר לו אוהבו ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך והתביישתי והתמנתי כל מה שהתקנתי לך שהיו כלי דיותות אמר לו המלך חייך שאני פוסל את כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בכשלך וכן הקדוש ברוך הוא כולו הורה שנאמר ונאורה ימי אישרה והוא אומר לישראל אתקינו לי מנורה ונורות נמוד פה יש פה משל מופלא מאוד שאומר ודאי שהקדוש ברוך הוא כולו וראה והוא רוצה להשתמש מש באופן פרטי כביכול בזמן שרק הוא נמצא באור שלנו זה לפניו שזה דבר פלא עליון ונשגב ומהעניינים הכי מופלאים שיש בבית המקדש ובמידה מסוימת הכי מופלא שיש רק נגיד זה שתי מילים לפני שאנחנו עוברים לעשות אמת זה ש קודם כל המנורה היא הכלי היחידי שעשוי כולו מזהב. אפילו אהרון הוא לא כזה. אין עוד כלי שהוא מקשה זהב. אז יש לו מעלה עליונה. וכאן אנחנו מבינים את המעלה העליונה שאנחנו משמשים לפניו. הוא בוחר לוותר על כל שלו ולהשתמש בשלנו במה? באור מנורה. זה כמובן זה ביטוי לאהבה, לא לצורך. אהבו. הדבר השני זה שבאמת עיקר הציר של הקדושה ב במקדש זה בין מה מזרח למערב. כלומר, ככל שהולכים יותר מערבה נכנסים יותר אל הקודש. יש את המזבח החיצון, את החצל, אחרי זה את הקודש ואחרי זה את קודש הקודשים. כל זה הולך מערבה. ו יש עוד ציר יותר עדין במקדש והוא מצפון לדרום. בצפון יש את השולחן. השולחן שיש לו מעלות אחרות שלא נמנע אותם כרגע, אבל השולחן זה הרוצה להעשיר יצפין. זה ה עולם הזה. שאנחנו מקבלים בשפע לחם והדרום זה האור אור התבונה ובאמצע זה באמצע אז יוצא שיש גם ציר שכחול שולחים יותר דרומה אז מתרוממים למעלה יותר עליונה והזהב הוא דוגמה לזה שהכלי הדרומי זה המנורה והוא מקשחת אז יש במנורה איזה מעלה שאין בשאר העניינים. טוב, עד כאן הקדמה. אומר השפת אמת במדרש גם חושך להכשיך משל וכולי כלי דיותות וכולי. פירוש שמצידו יתברך אין חושך בעולם. כלומר אומר וכי יעלה על דעתך שמה הדיון פה שאצלו יתברך בעצמו הוא צריך. זה ודאי לא שייך לא מתחיל בכלל. אנחנו ציירנו את זה בהגסות. לא יכול להיות. לא על זה מדובר. הוא בוודאי לא צריך. אלא שהאור שלו בעולם הוא גם לא צריך עזרה. רבנו הרב צודה היה אומר בדרך צחות עומק עומקים של תורות שלמות באות אחת. במקום סיעתא דשמיא. רבנו הרב צודה אומר סי לשמיה למה כי הקדוש ברוך הוא עושה הכל זה פשוט ואנחנו קצת מסריים בידו כלומר הקדוש ברוך הוא פנה אלינו ואמר לנו אני כל כך אוהב אותכם ומייקר אותכם ואני רוצה שאתם תהיו שותפים אבל שאתם תעשו משהו באמת מי אדם עם תאוות אכילה כן אנחנו גם בפרשה של קברות התאווה. אדם עם תאוות אכילה הוא אוכל. הוא יכול לעשות לעצמו את זה טעים בפה או לא טעים בפה? זה לא תלוי בו. הוא יכול לגרום לזה להיות מתעקל או לא מתעקל מופרש או לא מופרש. מה הוא עושה? הוא יכול לקחת להכניס את הפה זה. אבל אנחנו רק בשולי שוליים מסייעים לא יתברך. הוא פועל הכל כמובן. עוד רגע נראה שעוד יותר הכל ממה שדיברנו אבל קודם כל הוא פועל הכל אז כשמדברים על האור לא מדברים על האור לפני שנברא העולם לא היה מקדש והוא שם ודאי לא זקוק וזה למעלה מהזמן זה היה עובה ויהיה ושווה לא על זה מדברים אלא בתוך העולם עצמו מנקודת המבט האלוקית הכל מאיר לגמרי רק אצלנו יש חוויה שיש גם חושך אבל מצידו כל העולם כולו מאיר, גם הרע מאיר. אז אם כן, למה הוא צריך שירו לפניו פה? כי המנורה מהירה פה? אז הוא אומר, מצידו יתברך אין חושך בעולם. רק השם יתברך העלים האור בעולם הזה כדי שיהיה לנו במה לכבד אותו יתברך למצוא אור גנוז בעולם. אני הייתי עושה פה נקודה. כלומר, האור האלוקי בעולם הוא מלא הכל מנקודת המבט שלו. והוא אומר לנו, אני רוצה שבעולם הזה אתם תאירו את האור, ולכן אני מסתיר את האור שלי. כמו שהמלך לא רצה את כל המנורות שלו והוא רצה את המנורה של האדיות. אבל איפה כל הסיפור הזה היה? לא יצא למלך בארמונו. זה לא המשל המדרש. המשל המדרש זה שהמלך בא לביתו של האוהב ושם הוא בא עם אור אין קץ יחסית לאדיות. והוא מסתיר את כל מה שיש לו. הוא אומר, "אני מוצא את שלך בביתו של האוהב." לא, הוא לא אומר לו, "תשמע, ואחרי זה גם תבוא אליי לארמון ושם אתה תאיר לי. זה לא אז אומר צפת זה דקדוק נפלא שתהירו לפניי הכוונה היא שהעולם מלא אור אלוקים מצידו יתברך והוא מסתיר אותו למה כדי שאנחנו נאיר אור אלוקי בעולם אבל מצד זה אינו דומה להמשל כלומר מצד זה שאמרנו עד עכשיו זה דומה למשל אבל מצד זה הלכמה מן המשך המשפט זה לא דומה למה כי גם הורם של צדיקים אם אלא יתברחו כלומר במשל אז מה שהאהב הכין את המנורה של אדיות זה כביכול שלא זה לא של המלך אולי המלך יכול להלעים את זה אבל זה לא של המלך אז יש לידיות באמת בעיילות אז זה ברור שבנמשל זה לא כך. בנמשל גם האור שאתה מאיר זה שלו. כי כשאנחנו מדברים על האור שלו בעולם ושהוא בעצם מאיר הכל, אז אמרנו קודם את מלות הטעם אתה לא יכול להפעיל. את בתהליך העיכול אתה לא יכול להפעיל. אתה יכול לקחת את ה בשר התאווה ולהכניס את הפה. האנשים המתווים, אבל את הכוחלק לקחת את בשר התאווה ולהכניס לפה, מי נותן לך? הרמק תאומר דבורה אומר שאהבת ישראל צריכה להיות כל כך גדולה כמו אהבת השם לישראל שהקדוש ברוך הוא חוטה אליו מישהו פושע פושע כנגד השם יתברך מי נותן לו באותו רגע את הכוח לפשוע כנגדו כמו המיסה מרבי טרפון שהאמא והוא הוא נותן לה כדי שתמשיך להכות אז מי נותן באותו רגע את הכוח לפושע לפשוע גם את זה נותן הקדוש ברוך הוא אז אומר אהבת ישראל צריכה להיות הלוואי הלוואי שנזכה היא צריכה להיות במדרגה כזאת שאפילו אם מישהו פושע בנו אנחנו כל כך חסים ואוהבים עליו אוהבים אותו שאנחנו נותנים לו את השפע שלנו כלפיו גם אם באותו רגע הוא פושע כנגדנו זה אהבת השם של אהבת ישראל של ענקי עולם כאלה התאומר דבורה אז הוא אומר גם את הכוח הזה לקחת את הבשר בסוף זה כל הגשם יתברך אז גם היכולת להדליק את המנורה זה ודאי גם ממנו יתברך אלא שהוא נותן איזה תמונה שבה הוא מסיר את אורו ואת פעולתו והוא אומר אני רוצה שאתה תהיה שותף באותו תוח שבו אני מעלים את האמת גם את ההור וגם את הפעולה ושאתה תפעל ולמה חשוב לנו לדעת שזה לא רק את האור שלו אלא גם את פעולתו כי אז אנחנו חיים חיים חיים אלוקיים באמת אחרת אנחנו נשארים רחוקים כי איפה הקרבה הכי גדולה של הקדוש ברוך הוא אלינו שגם מה שאני עושה זה הוא עושה אז אם את החלק הזה ויטרתי אז יוצא שאני משאיר אותו תמיד מחוץ לי במקום בתוכי לכן הידיעה של ההבדל בין המשל הנמש היא קריטית כי כאן אני מוצא את הקדוש ברוך הוא בתוכי ולא מחוץ כשאדם חוקר שהחיות של האדם יש בדרש לא הכוח של הקדוש ברוך >> הרב ממקדוש ברוך הוא מתן לו בחירה אבל אדם נאנש על זה >> הרבי מאישבצא הרבי מאישבצה אומר הכל מידי שמיים חוץ איך אתה יכול להגיד חוץ לא משנה מה תגיד אחר כך הכל בידי שמיים חוץ אחת יכול להגיד דבר כזה אז הוא אומר לכן זה בכלל לא מובן למה יראת שמיים זה לא מדי שמיים וזה שאלת הידיעה והבחירה המפורסמת שבאמת אין לה פתרון כל כך כי להגיד שהוא לא יודע הכל או לא פועל הכל או לא מחייה הכל כולל את היצר הרע שלי זה אז מאיפה זה בא? הוא בורא חושך. עכשיו אמרנו אז החושך גם ממנו. אבל זה בדיוק העניין פה שלמרות שבאמת הוא פועל הכל והידיעה ממלא אלוקות את הכל, בכל זאת הוא נתן בחירה. ואנחנו לא יכולים, אומר הרמב"ם להבין איך זה. אלא שאנחנו יכולים לסבול מתסכול שיש משהו שאנחנו יכולים להבין. יש כאלה שזה ה אלה לשם הם נצמדים ויש כאלה וזה הסתמת זה מה שהוא אומר לנו בעצם הוא אומר לנו אני נוגע לך בממשק עם שאלת הידיעה והבחירה של הרמבם אבל תראה איזה תענוג זה שאפילו בתוך הבחירה שלך בסוף אתה מוצא שזה הקדוש ברוך הוא בעצמו יחד איתך זה הקדוש ברוך הוא עצמו מאיר כאן אז הבחירה שלך פתאום א מתאדנת כשהבחירה והידיעה הם בהתנגשות אז זה גורם תסכול כמ אני לא יכול להבין זה זה אילוץ אבל כשהידיעה והבחירה הם משתדתחים זה עם זה והקדוש ברוך הוא אומר נכון הכל זה בידיעתי אבל אני רוצה את הבחירה שלך ואני רוצה את הבחירה שלך ולהיות שמה כי בזה למשל לא לדון הנמשל אז הכל מתמתק וא באמת הוא לא מחדד את השאלה של ידיעה ובחירה רק בלמדנות פה מוכרחים לחדד את זה אבל איזה איזה מתיקס >> שול לעבוד פתח לגם לחטאים היומיים זאת אומרת אנחנו יכולים לשמוע אנשים ש חיים חיים של תורה ומצוות ואומרים לאן שאני אקח את הקדוש ברוך הוא הוא יהיה הוא י הוא יאיר גם את המקומות האלה הפנים שלי ויהיה איתי שם זימו איתי שם >> אז זה כנראה בסדר >> אבל כל ביר בירדי שמיים חוץ מירת שמיים ומי שנוה ככה הוא יבר לו מדקונץ כו אז מה אתה אומר יש גם מעשים לא בסדר יש בחירה ויש סכר עונש אנחנו מדרגים מכאן לכאן רק אנחנו יכולים לדלג בתסכול ואנחנו יכולים לדלג במתיקות כמו שהסתמת אומר אבל להגיד שבגלל שיש ידיעה אין בחירה בכלל או שמה שאני אעשה זה ממילא אלוקי. היה אחד כזה שתלל את האומה הישראלית לגמרי. עכשיו אתה צבי שם ראשים לכ זכר צדיק לברכה אומרים על המונה אנשים בלי סוף אבל החצי השני של הפסוק זה אותה פסוק בשלי שם רשי מרכב יש מעטים מאוד הזוכה הגדול זה שבת צבי בגלל העניין הזה שם משה מרכב שתמיד הגדולים שמזכירים שערי זה ה אז בואו נחזור אז כי גם מורן של צדיקים ממנו יתברך כמו שכתוב אתה תאיר נרי כלומר אני בעלותך את הנרות אבל מי מאיר את האור שאני מאיר אתה תאיר נרי גם את זה אתה עושה את נרי כלומר כל המדרש מדבר על האור שלו לעומת הנר שלי אומר גם את הנר שלי אתה תאיר ובזה לא דומה משל משק העבודה אז מה אז מה החלק שלנו למצוא אורו יתברך בעולם. כלומר זה אני העבודה היא למצוא את המתיקות הזאת שגם את הנר שלי אתה מאיר. אז אני מוצא אותך בתוכי ולא רק מחוץ לי. יש את החלק שלך, יש את החלק שלי. זה העבודה למצוא שבחלק שלי זה אתה. ויש מפרשים שזה מה שאומרים אשר קדשנו במצוותיו. שהמצוות מי מי עשה את המצוות? בחירה של מי זה לעשות מצע או לא? לכאורה שלנו אבל אשר כדשנו במצוותיו זה שכשאנחנו בוחרים אנחנו מגלים זה שהוא פועל איתנו את המצות לכן אנחנו קדושים קדושתו על ידי מצוות ובורשי זד שתהיה שלבת עולה מאליה והוא קנן מה זה עולה מאליה שאתה לא עושה את זה אתה לא מפעיל את בלוטות הטעם אתה לא מפעיל אתכת העיכול זה לא אתה עושה בסוף אתה רקת את ה נר לנר וה המנורה דולקת כל הלילה מי גורם להדלו כל הלילה מה אתה שם פועל כל הזמן לא זה לא אתה בכלל השלב את עולם מאליה הקדוש ברוך הוא פועל את כל התהליך כן >> התוצאה אבל במה זה שאדם עושה את בהדלכה עצמה מה הוא אומר הקדוש ברוך הוא עורר לו את איפה איפה הקדוש ברוך הוא נמצא איתו >> מאיפה הוא קיבל את הכוח להביא את היד מכאן כאן לכאן את המחשבה שזה מה שזה ידליק את הנר את ההבנה שאם אני אשים את הנר גם מדליק כאן ליד המנורה אז הנר הוא ידלק מאיפה הוא הבין את זה לא את הטכניק ועל הפעולה שזה פועל אבל על עצם הבחירה >> על עצם הבחירה >> הרצון את רצון התמונה >> הרצון עובר את הרצון שיש לי רצון טוב >> מאיפה הבאת את זה מהל אל אחר מאיפה הבאת את זה >> אבל נקודת הבחירה >> ונקודת הבחירה מאיפה הבאת יש נקודת בחירה זה הוא עשה אבל שאני בחרתי כך או כך >> מאיפה הבאת את זה לבחור כך או כך יש מקור אחר חוץ ממנו אתם רוצים לחדד את שאלת הידיעה והמכירה >> אתם רוצים לחדד את שאלת הידיעה והמכירה ואתם יוצאים נקודת הנחה שאם תלחצו עליי אני אקנה ויגיד לא לא יש בחירה ממש לא אקנה >> גם לא ישחר >> כלומר כשהרמבם אומר שיש ידיעה והבחירה הוא אומר ידיעה עד הסוף סוף לגמרי בלי שיעור אחרת קושיה אם יש שיעור אז בדיוק שמה יש בחירה תקטין את זה תקטין את זה בסוף אז אבל יש נקודה שבה כן יש בחירה לא לא אין נקודה כזאת חוץ מכשהקדוש ברוך הוא מסתיר את אורו וידיעתו ואז הוא נותן לך אבל כשאתה שם הדבר הכי עמוק ומתוק זה שתגלה שהוא היה שם איתך ואיך זה סות סותר. טוב, אם אתה רוצה להיות מתוסכל מהשאלה הזאת לוגית, בבקשה אין הפתרון לוגי. אתה לא חייב להיות שמה. אבל אם אתה רוצה את המתיקס, זה זה הכסידס. אם אתה רוצה את המתיקס שבמקום שיש סתירה לוגית יש מתיקות עמוקה מכל עמוק, כי אז מתגלה שבאמת יש לי בחירה, כי יש בחירה. ובתוך הבחירה יש אותו יתברך. אז אני לא לבד שם, אני לא זר שמה, אני לא מנותק שמה. הוא איתי בתוך הבחירה שלי. לכן יש לך בתיקות יותר גדולה מזו? יש איזה סיפ שעבר שמעה בא ליבוץ אני אומר לך הוא אמר לי ראית את המשרות ראית את העשן כן הקדוש ברוך הוא ראית שם כן וראשיזן שתהיה שלב את עולם האלה אליה והוא כנל שלכך נאמר בעלותך כי השם יתברך ברא עולמו באור כלומר למה לא בהדליקך מה זה בעלותך זה זה הדקדוק עכשיו אומר לאן אתה עולה מה מה הי העלייה פה אז הוא אומר אתה עולה לאלוקות כי השם יתברך ברא עולמו באור מה הדבר הראשון וימר אלוקים יהיו זה הדיבר הראשון זה ה מאמר הראשון כי השם יתברך ברא עולמור שזה תחילת הבריאה יהיוור אז כל הבריאה בעצם אומר אמת זה כל הבריאה היא אור זה הדבר הראשון אחרי זה בתוכו פועלים כל מיני פעולות המאמר הראשון הוא הכל וכל השאר פרט מתים אז הוא אומר אלוקים יור הכל הוא אור וזה הפעולה האלוקית בעולם ומעלותך זה שאתה עולה לשם חוזר אל זה שהכל אלוקי כולל הכל כל הפרטים שיו שמה הם מרכיבים בתוך אותו אור ותולמידי אז רק שאדם צריך לחבר כל הדברים לייחד אותם בשורושם זה לעלות להחזיר אותם אליו ויהי אור האלוקי וממילא הם מאירים מאליהם כשאתה מחזיר אותם לשמה אתה רואה שהכל אור אלוקי כשאתה בוחר נכון אתה רואה שהכל אלוקות יש מי שמתרץ שידיעה ובחירה אם אתה בוחר ברע אז אתה נפרד ויש בחירה אבל כשאתה בוחר בטוב אז אין בחירהכ כי לבחור בטוב זה לעשות רצון השם. אז אם רצון השם הוא פה אז אתה יודע שזה הכל השם עשה. ומרן הרב קוק בפרק טז באורות התשובה אומר שלפני התשובה כאילו יש בחירה ואז הרע זה אני עשיתי. למה? כי אם לא שבתי בתשובה אז אני מזדהים החטא. אם אני מזדהים החטא אז בעצם התפיסת העולם שלי אני עשיתי אותו. אבל אחרי תשובה אז הפסוק אומר כל מעשנו פעלת לנו אחרי תשובה אתה בעצם אומר ריבונו של עולם אני מחזיר הכל אליך אבל אני מחזיר הכל אליך כי אני יודע שבאיזשהו מקום מרא שאתה עושה הכל לא רק מעכשיו והלאה אז ממילא אחרי התשובה זה כבר הוא עשה את זה כי אני רואה שהכל אלוקות לכן נמחל על חטא חשבון א מופלג מאוד טוב היינו שמה זה מה זה רואות את התשובה תז א'1 נדמה לי אז רק שאדם צריך לחבר כל הדברים לייחד אותם בשורשם ואז וממילא כשאתה מגיע אל האור ההוא אתה רואה שהכל זה רק האור ההוא וממילא מהירים אליהם וגוף ההדלקה לשנתך רבון וגוף ההדלקה אין מעשה לא אדם כמו מה שזה דולה כל הזמן אין מעשה לא אדם רק עליות הנרות אפילו אפילו מעשה הדלקה הוא לא רק העלייה למעלה מההתבוננות שכאילו אני נפרד והנרות והכלים אל האור וכשאתה מגיע לאור מה קורה אז אתה רואה שהכל זה הוא יתברך וכתיב בואו נזדרז עכשיו בית יעקב אש ובית יוסף לאבה הרצת מאוד אוהב את הדרוש הזה בפרשות שזה של יעקב יוסף פירש רשי זל אש בלא להבה אינו שולט מרחוק האש נמצאת במקומה הלאהבה לוקחת אותה למרחקים כי היא מהירה מאוד והפירוש כי התורה היא אש הלא כל דברי ישום השם והיא למעלה מהטבע בחינת יעקב שצורתו החוק חוקה בכיסא היא שייכת למעלה זה האור בתורה אור ולכן אין יכולים הנבראים לקבל להרת התורה כי יא אורל ענייון רק יש דרך אחת על ידי התלבשות והוא בחינת יוסף לחבר וליחד כל המעשים לאור התורה ועל ידי זה שולט כוח אש התורה מרחוק מרחוק הכוונה לתוך העולם שבו יש אסתר ואלם שגם שם ידלק האור זה על ידי יוסף זה לא יעקב יעקב הוא תחת כיסא הכבוד מעשים זהבה >> מה כן בדיוק כמו נר מצווה בתורה אור זה מגביל לנר מצוות תורה אור והכלל כי יש עומק רום ותחת זה משנה בספר יצירה מאברהם אבינו ינו שהכוונה כאן זה עומק רום ועומק תחת. כלומר כשעולים למעלה יש עומק עד בלי די וכשיורדים למטה יש עומק עד בלי די. כי השם יתברך הוא אינסוף ואין תכלית. הוא אומר כאן ל לדברים של חז"ל שהשם שהאור אינסוף הוא עד הוא מעלה מעלה עד אין סוף ומטה מטה עד אין תכלית. ובחינת אין תכלית שזה המטה מטה היא עבודת האדם ש הרי זה הוא התברח עד אין תכלית איפה הוא מופיע בעבודה שלנו שיהיו נמשכים כל מעשיו אחר מחלוקתו יתברך ועכשיו הנקודה האחרונה וכפי עבודה זו כלומר ככל שאנחנו למטה התוספת של יוסף בתוך המציאות של העולם הזה זה זוכים להמשיך בחינת אינסוף כפי העבודה זו שזה אין תכלית למטה זוכים להמשיך בחינת אינסוף למעלה כי כן טלה הבורא ברוך הוא ברוך שמו זה בזה כלומר יש המון תוכמקים זה הבחירה של האדם שכשהוא עושה את זה אז הוא מושך את האור האלוקי בעצמו והקצה נוגע בקצה יש משל מהרב קוק שזה כמו מעגל. אתה מתחיל מנקודה הולך הולך הולך הולך הולך הכי רחוק שאתה הולך אתה מגיע לאותה נקודה. וכן פירש אדוני אביזן מורי ורבי זן עניין האור שמאיר על ידי שדבוק בפתילה. כלומר האור הוא מופשט, הוא רוחני והפתילה היא גשמית. ועל ידי שהוא דבוק בפתילה, דווקא על ידי זה מאיר, הוא אתה מפריד אותו מהפתילה, הוא נעלם. שעל ידי הדבקות האיש בפתילה מעלה של אבד יותר וזה להעלות את הנרות שאנחנו נעשה פעולה פה ואז נגלה שהאור האלוקי הוא גם פה וגם בתוך פעולותינו אשרנו ותם חלקנו שבת שלום לך שבת מקבלה ‏amين