בהר-בחוקותי תשפ"ו - הרב מאיר פינקלשטיין

הרבה ברכות מופיעות בפרשתנו שאנחנו נזכה בהם כשנקיים את מצוות התורה. כשהרמב"ם מתאר את הברכות האלה בהכות תשובה, הוא מתאר אותם בלשון מאוד מעניין ומשמעותי. אומר הרמב"ם שהתורה אומרת לנו שאם נעשה את המצוות ולשונו הוא והבתיכנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש זה לשון הרמבם אז הוא ממשיך להגיד שאז נקבל את השכר האמור בפרשתנו הרמבם מדגיש שלא רק את זה שנקיים את המצוות לא רק את זה שאנחנו נלמד תורה, נעשה מצות מצוות התורה, אלא שאנחנו נעשה אותם בשמחה ובטובת נפש. הרמב"ם מבאר, הרמב"ם מסביר שהוא למד את זה מפסוק בפרשת כתבו. תוכחה ראשונה מופיעה בפרשתנו, פרשת מחוקותיי, ותוכחה שנייה בפרשת כתבו. ושם כתוב שהתוכחה באה לישראל תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ומשם לומדים שהקללות באות עלינו כשאנחנו לא מקיימים את מצוות התורה בשמחה ומשם לומד הרמבם שהברכות גם כשאנחנו מקיימים את המצוות בשמחה דווקא ובטורת נפש אז זוכים להברכות את היסוד הזה, החשיבות של השמחה בעבודת השם, אנחנו מוצאים בעוד מקום. במקום הראשון שאנחנו קיבלנו מצוות, בדרך כלל אנחנו חושבים שהמקום הראשון שקיבלנו מצוות זה היה בהר סיני במתן תורה וזה לא נכון. עד לפני זה קיבלנו קצת מצוות. בפרשת בשלח התורה אומרת שעם ישראל חנו במקום הנקרא מרה וכתוב שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסה הוא ואומרים חז"ל חוק ומשפט זה מצוות הזה זהח זה כמה מצוות התורה הקדוש ברוך הוא נתן לנו כמה מצוות התורה לעסוק בהם במראה שזה היה מקום שחנינו שם שם אף לפני שהגענו להר סיני ואומר הרמבן כשהוא מתאר את זה שאנחנו קיבלנו מצוות במרא אומר הרמבן והייעז להרגילם במצוות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב גם פה אומר הרמבן המקום הראשון שקיבלנו מצוות היה לא רק לדעת אם נעשה את המצוות לא רק לדעת אם נקבל את המצוות, אלא אם נעשה אותם בשמחה ובטוב לבב. זה היה תנאי בפעם הראשונה שאנחנו קיבלנו מצוות. ועוד מצינו את זה בעוד מקום משמעותי בתורה. החטא הראשון שעשו עם ישראל אחרי שנעשו מהר סיני. התורה מתארת במשך הפרשיות איך שעם ישראל קיבלו את התורה בהר סיני ואת כל המצוות שבסוף ספר שמות ובספר ויקרא אנחנו לומדים את כל המצוות של הקורבנות ואז מתחיל ספר במדבר וגם שם מדובר על עניינים שהיו בהר סיני ומדובר פה על עניינים במדבר ואז מגיעים לפרשת בחעלותך ובפרשת שת בהעלותך עם ישראל נשאו מהר סיני ופתאום חטאו חטאו בחטא הנקרא חטא המתאוננים וכתוב שם והיא העם כמתאוננים רע באוזני השם אבל לא מפורש שם בפסוקים מה באמת עשו עם ישראל היו כמתעוננים מה זה אומר שהיו כמתעוננים אז אומר הרמבן והיא העם כמתעוננים זה אומר שעם ישראל לא עשו שום דבר לא נכון, לא עשו שום עבירה, אלא שהיו מתלוננים על מצבם, לא רצו, לא לא היה נוח להם במדבר והיו מתלוננים על זה. ואומר הרמ"בן, הלשון של הרמ"בן הוא כך: "והיה רב עיני השם, שהיה להם ללכת אחריו בשמחה ובטוב לביוב מרוב כל טובה אשר נתן להם." והם היו כאנוסים ומוכרחין, מתעוננים ומתרעמים על עניינם. גם פה חיט לאומי הראשון שעשו עם ישראל אחרי שנשאו מהר סיני היה זה החיט בדיוק שלא שמרו את מצוות התורה בשמחה ובטוב לבב ואנחנו מוצאים את היסוד הזה עוד ועוד ש יסוד הוא בשמירת המצוות ובעבודת השם לעבוד את השם דווקא בשמחה ונחזור לדברי הרמבם בעוד עוד מקום הרמב"ם בסוף הרכות סוכה ולב מדגיש את העניין הזה עד מאוד ואומר הרמב"ם השמחה שישמף אדם בעשיית המצווה ובאהבת הקר שציוה בהן עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך ככה בשמחה ובטוב לבב. אנחנו לומדים שבעבודת השם שלנו כשלומדים תורה, כשמקיימים את המצוות, מאוד חשוב לעשות את כל זה בשמחה ובטוב לבב.