גיל הנישואין ומהות האהבה • הרב שראל רוזנבלט, ראש ישיבת מחנים • כנס אסופות ה-6

טוב, אז ערב צהריים טובים. צהריים טובים לכולם, צהריים טובים גם לכם. א אז אנחנו היום נעסוק בה הכותרת היא גיל הנישואים ומה היא אהבה. ובעצם מה שאני ארצה להראות זה שלהרבה מאוד שיקולים כשאנחנו אוספים ככה מדברי רבותינו א שיקולים על מה אני חושב כשאני רוצה להתחתן ויכול להיות שזה לא דווקא השיקולים שלי אולי זה השיקולים שלנו כקהילה אני רוצה להראות שלאורך כל הדרך יש שיקולים שהייתי מכנה אותם א שיקולים אישיים או פרסונליים זאת אומרת שמעניין אותי מי אתה ומה אתה מרגיש ומה אתה חושב והאישיות המיוחדת שלך וישנם שיקולים שהם שווים לכולנו שהם אובייקטיביים שאפשר לשים אותם על נייר שאפשר למדוד אותם וכל הזמן אנחנו מהלכים בין שני ההיבטים האלה ואני חושב שחלק גדול מהם כשאנחנו עושים אותם אתם תראו שהם משפיעים גם על האופן שבו חכמים חושבים על גיל החתונה ומתוך זה גם לשאול את עצמנו מה אני מחפש כשאני רוצה להתחתן מה השיקולים מה אני מחפש מה לא כדאי לחפש מה אני מחכה שיקרה מה מפעיל אותי ואני חושב ש רבותינו בחוכמתם המרובה בהרבה מאוד סוגיות שעוספים אותם אני חושב מהדדים הרבה מאוד שיקונים שכל אדם שעומד לפני חתונה או שחושב להתחתן שיקונים שמ מפעילים אותנו ואנחנו לא יודעים רגע לשים אותם ולדבר אותם ולתת להם את המילים ואני רוצה דרך הסוגיות השנות לנסות להדהד אותם ורקע לסדר אותם לא נגיע פה למסקנה האם צריך להתחתן בגיל 24 וח או בגיל 25 או בגיל 18 ויום לא נגיע לסוגיה הזאת אנחנו כמובן ככ כפי שאלה אם כן אנחנו הולכים באופן האובייקטיבי ואז צריך לתת גיל אבל אם אנחנו נלך לאופן יותר סובייקטיבי יותר אישי אז יכול להיות שדברים קצת הולכים קצת לזוז וקצת קצת להשתנות מאדם לאדם. אפשר אולי לתת איזשהי הערכה כללית וזה גם תלוי אני חושב באופן סוציולוגי. אנשים גדלים במקומות שונים ונורמות שונים אז נורמות שונות במילה זה גם יכול להשתנות. השאלה הראשונה שבה נפתח זה שאלה אנחנו אני אגיד ככה בגדול אנחנו נרוץ הרבה על המקורות ונרצה להתעכב לא מעט על החלק האחרון של הדף מה שאני מכנה מחלוקת יצחק ויעקב ולראות איך זה משתכף בתוך הסוגיה סוגיית הפתיחה של פרק השני בקידוש אז אנחנו נגיע לשם בעזרת השם אני אומר את זה כדי לחייב את עצמי להגיע לשם אז תעזרו לי טוב אז השאלה הראשונה שכמובן אנחנו צריכים לשאול א זה שאלה שכבר כבר רבים שאלו אותה מה זה הדבר הזה שאנחנו אומרים המשנה שבמסכת אבות המקור הראשון הוא היה אומר בין חמש שנים למקרא בין 10 למשנה בין 13 למצוות בין 15 לתלמוד בן 18 לחופה בן 20 לרדוף וכולי וכולי וכולי אם אדם יכול אנחנו יודעים שמבחינת ייסורי ביאה קטן שבן תשע הוא כבר הוא ברחי לדברים שקשורים לאיסורי ביאה נחכה שיהיה איזשהי בשלות ביולוגית אם יש מצווה של פריה ורביע ויש מצווה להתחתן יש מצווה להתחתן אין מצווה להתחתן לא נכנס כרגע לחקירה המפורסמת הזאת אבל לכאורה בן 13 לא יודע עכשיו אפשר להגיד לא מתאים לך מאיזשהם שיקולים שונים נגיד לך 14 15 16 אבל שהמשנה מראש מנחה אותך בן 18 לחופה זה הפטיע את כל הפרשנים את כל הפוסקים שדודנים בעניין הזה מה זה בן 18 לחופה בן 13 לחופה אולי כדאי לך לחכות, אולי לא כדאי לחכות. כן, כדאי לחכות. מתי כדאי לחכות? אבל ברגע שאנחנו אומרים בין 18 לחופה, אנחנו כבר מבינים שיש פה עניין שאנחנו מבינים שחתונה זה לא עוד מצווה, זה לא עוד משהו בצ'קליסט שודי צריך לעשות. חתונה זה לא כאחד מתרייג מצוות. אנחנו צריכים לחשוב על זה בצורה אחרת לגמרי. בוא נראה למשל דוגמה. חלקת חוקק שעשה אישה בן שהוא בן 18 אף על גב דכל המצוות חייב לקיים מיד כשנעשה בן יג מכל מקום מצווה זו קיבלו חז"ל שבין יח לחופה מאחר שצריך ללמוד קודם שישה אישה תכף אנחנו נראה את זה כמובן בגמרא בקידושין אז לפי החלקת מחוקק למה לא נגיד לבן אדם תתחתן בגיל 13 כי מה חסר לו >> חסר לו ידע אפשר לחשוב על תורה גם כידע וגם גם כ >> כדרך חיים נכון אפשר לחשוב אולי על זהות נכון האם תורה במובן של הידע התורני האם על התורה במובן של הלכה אני בסוף צריך להוביל בית אתה צריך לדעת מה עושים אני לא אשכח את זה אתה מתחתן שהתחתנתי אני זוכר את השבת הראשונה אחרי שהתחתנו וזה נראה נשמע פשוט ואחר כך שמעתי את זה מהרבה מאוד חברים ותלמידים לאורך השנים שכאילו אתה גדל אתה אני מה זאת אומרת גדלתי בית דתי אתה יודע למה עושים בשבת? אבל לא יודע איכשהו. שבת ראשונה אני ואשתי לבד בבית ופתאום לא יודע אני לא יודע מה עושים כי אף פעם זה לא היה אני שהייתי צריך לעשות את זה. רגע שעון שבת ואיך מסדרים ומה צריך לחשוב עליו לסגור את הבוילר ואת המים החמים פתאום כל כך הרבה דברים שאתה לא יודע מישהו היה עושה אותם מישהו אבא כן או אמא כן לא יודע לא רוצה ליפול פה אבל א כן אבל א אז עד היום מאז אותו שבת יש לי את התפקיד הכי חשוב בבית ביום שישי וזה כמובן >> תלכוון את הזבל זה להוריד את הזבל כוון שעון שבת זה סוד שאסור לגלות מה זה אומר לכוון שעון שבת כן הצ'ופצ'יק הצ'ופצ'יק שמעלים זה סוד גדול לשלום בית אבל זה עניין שאני עושה את השעון שבת במקרה אני גם מבשל את כל האוכל אבל זה כבר עניין אחר טוב אבל הטור רואה את זה בצורה קצת אחרת קטן פסול לדון שימו לב לא התור אנחנו ניתן לכם נראה את זה במהרל אבל שאנחנו אומרים בן 18 הגיל 18 יש לו בתים יותר רחבים בהלכה אומר הטור למשל של בחו של מישה בלכות דיינים קטן פסלו לדון ויש אומרים שאינו ראוי לדון עד שהיה בן 18 אז פתאום כן שאף אחד לא יבין פה שלהתחתן זה אומר שאתה הופך להיות דיין יש אנשים כאלה שככה הם תופסים את זה וברגע שהם מתחתנים הם חושבים שהם דיין והם הופכים להיות שיפוטיים כאלה וזה דבר נורא בהיום לא כך הכוונה אלא אנחנו רואים פה שלמה דיין דווקא כשהוא בן 18 איזה הבנה מה זה אומר גיל 18 מה אני מחפש אם כן דווקא ידע כי יכול להיות שאתה יודע ותעבור את מבחני הרבנות אני זוכר אתם לא זוכרים לפני לא יודע ש פעם האחרונה שעשיתי מבחן רבנות היה לפני לא יודע לא זוכר כבר 10 שנים אולי יותר מבחני רבנות עיר ואני זוכר שממש בסוף בסוף של מבחנה רבנות עיר שעשיתי היה איזה קטע כזה שהיה איזה ילד עילוי כזה בעולם החרדי שהוא יודע הכל בעל פה והוא רוצה לעשות מבחני רבנות א בגצים ועניינים וזה הם בסוף נתנו לו אני יושב ולידי יושב איזה ילד נראה כמו הילד הקטן שלי יושב עושה לפני רבנות והוא כותב תוך שנייה הוא הראשון שיצא מהעולם ידע הכל בעל פה משהו מטורף אבל אומר אומר הטור בחושן משפט דיין הוא לא יכול להיות למה כי הוא לא בן 18 כי מה אני מחפש שהוא בן 18 >> מחפש איזשהי בשלות איזשהי בגרות איזשהי הבנה עמוקה יותר נכון של החיים אז פתאום אנחנו מבינים שבן 18 לחופש זה לא רק עניין שתדע טוב למדתי את כל מישברורה למדתי לא יודע מה פני הלכה אני מוכן מוכן להתחתן בן 18 זה לא רק פי שסובר המחלקת מחוקק שזה רק עניין של לימוד תורה זה גם עניין של איזשהיא בשלות רגשית אולי אם זה דיין אז גם בשלות של להבין דבר מתוך דבר לנתח סיטואציות לרדת לעומקם של דברים אני רוצה שבן אדם יהיה בן 18 ויש לדון היום לא יודע תחשבו אתם עליכם האם אה אולי נעלה את הגיל קצת לא יודע היום חבר'ה בני 18 לפעמים א כוחות חיים הנה עכשיו פה חובה וזן תמיד א של תורה נוער אה אז היום עם רשת תורה נוער אולי תורידו חזרה את הגיל כן כי אנשים באמת הופכים להיות ככה נורא נורא פעילים בגיל מאוד צעיר ועדיין עדיין רוב האנשים בני 18 שאני מכיר לא הייתי רוצה שיהיה דיינים בבית הדין ואם ככה יכול להיות מאוד שלא בטוח שהם בשלים גם לחתונה אותו דבר אומר הבח תעמוד ביח שנה כבר הגיע לרבע שניו ושכלו שלם לירד לעומקו של דין, לזכות ולחובה. וככה גם המהרל בדרך חיים בפירוש למסכת אבות, פירוש דבר זה כי אדם אין גידולו שלם בקומותו עד שהוא בן 18 ונשלם אז גידולו אז נשלם אז גידול שלו כאשר הוא בן יח. אז אם כן אני מסכם קו ראשון שאנחנו רואים פה שאנחנו חושבים על חתונה או איך אני ניגש ומה אני צריך כדי להיות מוכן לדבר כזה שקוראים לו שזה זוגיות מחויבת בברית קידושין. אנחנו לא חושבים על זה כעל עוד מצווה כמו שכשיו אומר אחלקת מחוקק למה לא בגיל 13 כי חתונה זה לא עוד מצווה אל תחשוב על חתונה כמיסה מצווה אם חתונה זה רק מיסה מצווה אתה יכול להתחתן בגיל 13 אבל אם אני מחפש איזה משהו אחר אני רוצה שאתה תהיה בן אדם שלם יותר רוצה שהבשלות הרגשית שלך התובנות שלך אתה תהיה אדם מלא יותר אז בוודאי שאתה לא רוצה להתחם מגיל 18 ממילא היום אפשר להגיד לצורך הדבר הזה שאנשים אחרי בגיל 18 גם הידע שלהם בתורה אבל גם עם מילה הבשלות אני חושה שכל מי שסיים פה שיעור א' ממשיך לשיעור ב' קל וחומר בין בנו של כל וחומר השאיר לשיעורים בוגרים יותר שהוא משווה את עצמו לאיך שהוא היה בן 18 לא מבחינת הידע התורני שלו מבחינת מה שהתורה עשתה לו מבחינת איזה בן אדם נהיתי מבחינת העמקות גם השכלית אבל גם הרגשית אם לא אותו בן אדם ברור שאתה יותר יותר מוחר לחתונה טוב אז אם ככה אז מה נאחר את זה עד מתי כן >> זה תמיד יהיה ככה >> יפה כן, >> אני כאילו עד 120 אני לא אהיה מושלם >> בעזרת השם. אז יש שלב כזה שאתה מתחיל קצת לרדת. כן. אבל סתם לא זה לא אבל אה לפעמים אני טרוע אם אני שמה עכשיו כן זה מפריד כזה כן כזה א רגע אני זוכר את עצמי שיעורי נותן סברות פום ולפעמים אתה כזה שנייה א רגע אתה כבר לא שמה אבל לא לא בעזרת השם תמיד ממשיכים לעלות אבל אבל נכון אתה צודק ולכן המהרן ממשיך ואומר יש איזה שלב שאתה צריך להבין שהשלמות הבאה שלך זה דווקא מתוך נישואין דווקא מתוך זוגיות הזוגיות הברית הנישואין הקשר האהבה הקשר עם אישה. זה הקומה הבאה להשתלם בה. זה לא שאני אשלם שלם שלם ואז כן ואז אני ואז אני מתחתן אבל וזה הקושיה שלך אתה אומר רגע רגע אז אז מתי זה הולך? אני מכיר אנשים גם בגיל 40 שאומרים אה אני לא יודע אני עוד לא שלם אני אף פעם לא שלם. כן להתחתן במובן הזה זה לא כמו שלפעמים ראיתי באופן ציני בחתונות. מישהו פה ראה פעם חתונות כאלה כמובן לא בני ישיבות אבל כן שמוציאים חולצות של חבר'ה כזה שמוצאים מכירים את זה ואז מה כתוב גאו מכירים את זה אז זה יש לזה כל מיני פירושים לגיימoverבר חלקם קצת לא בקדושה אבל א אבל גיאובר במובן של זהו אחי זה מי שאתה נתקעת סיימת את ההתפתחות שלך עכשיו זה רק להיות עם מישהי כמובן שזה תפיסה טראגית א התפיסה עצמה היא טראגית כאילו שככה אנשים חושבים על נישואים ואני חושב שזה הרגע שבו המשחק רק מתחיל ולי תורתך שעשועי אז עבדתי בעוני אין שעשוע אלא זוגיות כמובן משה זה הכוונה שהפשט של הפסוק כמובן כן לא תורתך ששועי וההתפתחות של אדם בחיים במובן הזה איש ואישה זה לא רק זוג שמסתכל אחד לשני אלא איש ואישה זה זוג שמסתכל לאופק ויודים ללכת ולצות ביחד ולהתפתח אחד עם השני אנחנו ממשיכים >> כן בטח >> אז איך יודעים שבת על הבשטוק מהם להגיד הגעתי לשחק מה כאילו הזה נוסחה >> וואי וואי וואי וואי איזה נוסחה >> לא אני אומר משהו כאילו >> כן >> א' ודאי שזה משתנה לאדם לאדם ראיתי אנשים בני 18 מאוד בוגרים ראיתי אנשי בשיעור ה וו וז אפס יש להם עוד מה לעבוד כן אבל באמת אני חושב שאין פה איזה אני באמת לא מאמין שיש משהו א א איזשהו נוסחה מתמטית איזה אלגוריתם כן שאני יכול עכשיו להכניס לזה אפליקציה ולהוציא לך את את הנוסחה את הנוסחה הנכונה. אני מאוד מסכים עם השאלות שלך ועם השאלה שנשאלה פה מקודם שלפעמים אנשים נמצאים באיזשהו סטרס יותר יתר על המידה ולוקחים את זה כבר לאיזשהיא קיצוניות. תכף יהיה פה עוד שיקונים. למה? ו ואז צריך לתת לבן אדם ביטחון אוקיי? צריך לתת לאדם ביטחון. לפעמים זה לא עניין של חוסר בשלות, זה עניין של חוסר ביטחון. וחוסר בשלות וחוסר ביטחון זה לא הינוח. ואנשים לפעמים מערבבים אחד עם השני. ואז במובן הזה אני חושב שאחד התפקידים של תורה ותהליך שאדם עושה בישיבה זה באמת להגיע לאיזשהו ביטחון כן שזה כאילו אנחנו שרים את זה וזה סיסמה אבל זה באמת הנה אספר לכם סיפור שנפגשתי עם איזשהו בחור ישיבה לא מזמן אז ישיבה כלשהי בארץ א והוא בא לדבר איתי וראיתי עיניים קבויות אשר ראיתי עיניים קבויות והוא כבר יושב כמה שנים טובות בישיבה אמרתי לו מה קורה התחיל לספר לי כל מיני סיפורים. אמרתי לו, "סר, אתה יודע, יאללה מה קורה". והוא אומר לי, אני מרגיש שכאילו איפה שאני נמצא עכשיו במשך הרבה שנים מעט טוב, מרגיש שת מקצץ לי את הכנפשט שהוא אמר. אמרתי לו, "תעזוב את הישיבה אחר, שמחה תעזוב את הישיבה. ישיבה אמורה להיות מקום שמגדלת לך כנפיים. יכול להיות שאני צריך עוד לעשות תהליכים, אבל מבחינת הביטחון האישי שלי, מבחינת הרווחה שלי, מבחינת התורה אמורה להעצים את הבן אדם, לא אמורה לקצץ לי את הכנפיים. אז אם אדם מגיע למסקנה כזאת, אז אתה מבין את זה צריך להבחין בין חוסר בשלות רגשית או אישיותית לבין איזשהו חוסר ביטחון שמו אנחנו צריכים, אני חושב החברים, הרמים כמובן, ההורים, כל הסביבה אמורה לעזור לבן אדם ללכת בעולם במקום של אני חלק אלוקה ממל ממש. וכשאדם הולך ככה בעולם אז דברים טורים גם בחיים האישיים שלו וגם ברמה הזוגית. בסדר? אז זה צריך לדעת להפחיד ביניהם. בוא נערוץ רגע קדימה מהר. א לא נתעכב על זה הרבה אבל הנושא של חתונה ואחריות כלכלית. א אנחנו היום צריך חז"ל ממר שמו על זה דגש. גם הרמב"ם אחר כך רבנן אשר בנה אשר נתה אשר ירס. לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ואיתה קרם ואחר כך ישא אישה. ואב שלמה אמר בחכמתו א אכן בחוץ מלאכתך ותדע בשדה לך אחר ובנית ובנית ביתך כן וכולי תראו בצד השני את הרמבם הרמב"ם ממש כותב את זה בהלכות דעות דרך בעלי דעה שקבע לו אדם מלאכה מפרנס את אותו תחילה ואחר כך יקנה בית דירה ואחר כך ישא אישה זה קצת הפוך מהשיר נכון של ארי קיינשטיין נכון של קח לך אישה ובנה לבית. האמת היא שהוא צודק. בסדר כי פשוט הר קינשטיין למד כנראה סוגיית קידושי. קח לך אישה לשון קיחה. כן. כיכה כיחה. הכוונה שהוא לא התכוון לנישואין, הוא התכוון ל לקידושין. אז הוא התכוון כמו מנהג חז"ל העתיק. כן. כמו מנהגים ישראל שהיה פעם שהיו קח לך אישה, כלומר קידושין, תבנה לבית במשך שנה ואז נישואים. כן. אז כנראה שכך כוונת השיר. בסדר? זה פעם באה שתשמעו את השיר. תביא יש פה יש פה לומדש. זה קח לך לא זה לא סתם שהוא שתמש בלשון כיחה אבל בכל אופן בכל אופן זה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב האחריות הכלכלית והדבר הזה באמת אנחנו יודעים שגם פה בסדר בוא יש שתי קיצוניות קיצונות קיצון אחד זה חברה מסוימת שאומרת לא לא תתחתן ומה קורה בגלל שאתה מתחיל להתחתן תחיל לגלגל גמחים מכירים את הסיטואציה טוב לא יודע כמה אתם מכירים אבל בטח שמעתם בטח שמעתם נכון איך שאתה מתחתן אתה צריך להתחיל לגלגל גמחים ואתה מתחיל ליפול על כל מי שסביבך תהיה לך מאיפה יהיה לך מה אתה יודע לעשות יש לך מקצוע יש לך יכולת לפרנס יש לך יכולת להביא פת לחם אבל אתה לא אין לך יכולת כן וכנגד זה הרמבם יוצא בצורה מאוד מאוד חליפה וזה בדיוק הגמרא במסכת סותה בדף מד הקיצון השני בסדר הקיצלון השני פעם אני זוכר איזה חבר ילדות שלי שדיברנו על מתי להתחתן וזה הוא אמר לי תשמע עד שאני לא אותו הראשון שני יש לי מקצוע אני מרוויח 15 א000 בחודש אני לא מתחתן זה לא אחראי או שמע אחי קצת קיצוני מה הוא היה מתחיל לצטט לי עכשיו את את סותם מד זאת אומרת גם פה אותה שאלה נכון ששאלנו מקודם אז עד לכאן אתה לוקח את זה בסדר אחיות כלכלית אבל טוב מה קורה אם מיש למישהו לא יודע ישיבה שנותנת מלגות טובות או שיש לך טוב זה לא ידע זה אבל ההורים תומכים ויש לך כן איזשהו מסלול אחריות של כלכלה אתה לא עכשיו מזניח את הכל ואתה אומר יאללה אני אסתדר איכשהו כן אז האחריות הכלכלית זה משהו שאנחנו רואים שחשוב להלכה וגם פה כשאנחנו נרד לרזולוציות כמובן צריך פה בזהירות ובעדינות להבין שזה לא עכשיו אומר שעכשיו טוב אני לא מתחתן עד שאני מנכל של איזה חברת הייטק מרוויח מלא כסף בחודש עד אז אני לא מתחתן כי אני לא יכול כי גם פה צריך לדעת אנחנו גם מושפעים ברמה תרבותית סביבנו א יש פה הרבה אנשים שגדלו ברמת חיים קצת יותר גבוהה אולי מאשר הסבא והסבתא שלהם ואז ממילא כשאתה אומר איך יכול להיות שאני נועה שאני אתחתן ולא יהיה לי לא יודע בית עם וילה בריכה ולא יודע מה ואוטו אוטו יוקרה כאילו פה בסדר חוד שגדלת ככה אבל זה לא ואנחנו בתרבות שפע אז גם הדבר הזה צריך לדעת שיש פה אחריות כלכלית והיא חשובה מצד שני אנחנו צריכים לדעת שהרבה פעמים מה שפועל עלינו זה לא באמת יכולת להסתדר כלכלית אלא זה איזשהו דימויים שלך הבית שהייתי רוצה להיות בו איראה ואני אחי באיזי שהם דימויים של חברת השפע שמשפיעה עליי וגם בזה צריך אני לא בא לפתור כרגע את הקושיות אני בא רגע לאדד כן את השיחות שאמורות להיות להיות לנו א בראש. אבל כאן מה שמעניין שאחריות כלכלית לכאורה זה משהו חזרנו מהסובייקטיבי לאובייקטיבי. טוב, תראה לי מה, תראה לי תוכנית הסתכרות, מה אתה מתכנן לעשות. אותו דבר בצורה אבל אחרת לגמרי. למשל בפרו ובו כן לא יבטל אדם מפריה עורביה אלא אם כן יש לו בנים. עכשיו זה דבר מעניין. אם אני חושב על פרו ורבו, טוב פרורבו יש עניין, יש מצווה חשובה. פרורבו מצווה אחד מהיסודות של התורה. כן. נו, אז מה נעשה? ברגע שאתה יכול. אז זה הדרך היחידה לחשוב על חתונה. פרבו. נראה לי שהגמרא קצת זועקת את זה. הגמרא מיד אומרת לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים מיד שואלת הגמרא אה יש לו בנים מפריה עורביה באטיל מאישה לא באתיל לרב נחמן אמר שמואל ד אמר אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אישה שנאמר לא טוב להיות האדם לבדו ויקד אמר יש לו בנים בטל מפריה עוביה בתנ מישה נמת רב נחמן שמואל לא אין לו בנים נושא אישה בת בנים יש לו בנים נושא אישה דלה בת בנים נפקמינה למכור ספר תורה בשביל בנים זאת אומרת אני חושב שלא סתם הגמרא מיד דיקה פה איזשהו דיוק באמת רגע רגע בתוך המשנה יש לך מסכת קידושין אין איזה אהבה מינה במסכת קידושין שהחתונה זה רק בשביל פריה עורבית אתה מתחיל קידוש של קידושין יש כמה סוגיות אבל כאן עוסת הגמרא עוסקת רק ב מצוות פריה עוביה לא דיברתי עכשיו על כל השלה כן להתחתן לא להתחתן פריה עוביה אבל כאילו משהו לגמרא מיד היה חשוב דייק רגע רגע רגע מישהו יקרא את המשנה הזאת והוא יחשוב שחתונה זה רק דרך הפריזמה של פרו ורבו ואם זה רק דרך הפריזמה של פרורבו אז אז אחרי שכבר קיימתי את המצווה אז מר מיד הגמרא מזדהקת ומי שמכיר שם את הגמרא בהבמות אחר כך הורדתי את זה כפול מקום בדף אבל הגמרא אחר כך בס בסב כן השוי בלא אישה שרווי בלא שמחה שרווי בלא תורה וכולי וכולי רשימה שלמה כדי להגיד לנו בעצם יש לנו את השיקול של פרובו ואם זה המצווה גם אפשר להקדים אבל אני לא רוצה שתחשוב רק ככה על חתונה כי חתונה זה לא רק לחשוב על הפריזמה של פרורבו מצד שני אני לא רוצה שתחשוב על חתונה בלי הפריזמה של פרורבו כי חתונה זה לא רק זוגיות חתונה זה קודם כל להיות להקים בית זאת אומרת משפחה אני חושב שהיום בשיח התרבותי שלנו זה סופר חשוב בסדר כי בשיח שלנו בעיקר חתונה בשיח שסביבנו זה בעיקר הקשר של איש ואישה שהוא ודאי היסוד והוא הגרעין והכל ואחד הדברים שאנשים שמתחתנים פחות מפנימים שאני לא רק מתחתן עם מישהי אנחנו מקימים משפחה והסטטוס הראשוני שלי הוא כבר לא אני שרל שמאהב במישהי ורוצה להקים את הבית בישראל ורוצה רק להיות לחיות איתה עד 120 אלא אנחנו מקימים בית. זה משנה המון דברים בראש. כי פתאום שאלות של אה קריירה ומשפחה, שאלות של שאיפות אישיות לעומת להתחתן, זה אומר להיות איש משפחה עם כל הקרוך, עם כל הזכויות והמעלות והדברים המדהימים שיש בכך וכמובן עם החובות. ומה זה אומר? על איך אני חושב על המשך התפתחות החיים שלי? ואנחנו ממשיכים מהר יצר הרע וחתונה זה כמובן השיקול אחד השיקולים שיש לנו בגמרא לאחר או להקדים >> להקדים נכון משתבך לרב חיזדה לרב הונה בד הרב אמנונה דאדם גדול הוא למה ואז הוא מגיע הוא רואה שרב אמנונה אין לו הוא לא פרי סודרה אז הוא מבין שהוא לא נשוי והוא אומר אל דבר איתי עד שאתה מתחתן למה ואמר אה אה בן 20 שנה ולא נסע אישה כל יום אבא רואה בעבירה סגדתך אלא כל ימיו בעירור עבירה אמר רבא וכן תנ רבי ישמעאל עד 20 שנה יושב הקדוש ברוך הוא מצפה לדם מתי יצא אישה כיוון שהגיע גיל 20 ולא נסה אומר טיפח עצמותיו אמר רב חיסדה יותר מזה אני עדיףנה מחבריי למה שנס התחתנתי בגיל 16 והיא אהבה נסיבנה ב-14 אמינה לשטן גירה בעיניך עכשיו זה סוגיה שהמוקד שלה והפריזמה שהייתה מבקשת להסתכל על החתונה ועל גיל הנישואים זה עירור עבירה. עירור עבירה, שמירת העיניים, פגם הברית, עירורי עבירה, איפה אני נמצא, איפה אני מונח, על מה אני חושב. ומתוך הפריזמה הזאת פתאום ברור שמה שצריך לעשות זה להוריד את גיל הנישואי. ורב חיזדה באיזשהו קיצון בא ואומר, אתם יודעים על מה אני מתחרט? אתה קודם כל ניתוח אותם מכולכם חתמתי בגיל 16 לא רואה אותכם ממטר ודבר שני פלפסתי בשנתיים כי אם הייתי מתחתן שנתיים קודם לא רק אותכם לא הייתי רואה ממתר גם את השטן לא הייתי רואים מטר הייתי אומר לשטן יראה בעיניך למה כי אני כל כך קדוש כל כך טהור וזה שיקול מאוד מאוד חזק שהגמרא סליחה במסכת קידושין מניחה לנו פה לפחינו ובה ואומרת שאדם צריך לחשוב איך אתה נהיה טהור יותר, איך אתה שומר על טהרתך. עכשיו הדבר הזה לכאורה קצת מתנגש עם מה שראינו בין 18 לחופה. רגע, בין 18 לחופה אז למה אתה אומר לי להתחתן בגיל 14? מיד אומר הטור הטור אומר מצווה על אדם שישא אישה כשהוא בן 18 שנים. מי שמקדים ניסג שהוא בן 13 מבצע מן המובחר הוא אפילו לא הסתפק אפילו ברב חיזדה כן אפילו בגיל 13 אבל שימו לב במחזור ויטרי מעניין יח פעמים 18 כתוב בספר אה 18 פעמים כתוב אדם בספר בראשית עד שנזדוגה לו חווה ואף דרך ארץ הוא ומידה שווה היא זו כדי אמר רב חיזדה בפרק דגידוש שני עדיףנה מחברים שנסים בשיסבו בנסר בסר אבאמינסה להגיר בעיני ואף על פי כן אין זו דרך ארץ שהרי ממהר ליסה אישה יותר מדי וזה כמובן מתנגש גם עם הגמרא שקצת דילגנו עליה שאין לנו זמן להיכנס אליה עכשיו שכולנו מכירים מקידוש כט נכון א ללמוד תורה וליסע אישה האם ילמד תורה ואחר כך יסא אישה או ישא אישה ואחר כך ילמד תורה אריכיים בצברו ויסוק בתורה וכולי וברור שם מהסוגיה שאתה לא מתחתן בגיל 14 ברור שמהשיק שיקול של לימוד תורה אתה צריך לאחר את גיל החתונה שלך בן 18 לחופה תאחר את גיל הנישואים שלך ופתאום זה מתנגש עם הגמרא בקידושין שאומרת אה אבל אם אני מסתכל על הפריזמה של יצר הרע של העוררות שיש לאדם ועירורי עבירה אל תחכה עם זה יותר מדי בא הטור ואומר אני בוחר לפסוק את הפריזמה הזאת כפריזמה העיקרית פעם אחזור ויטרי ואומר לא לא לא אני יכול להבין את זה אבל דרך ארץ דרך ארץ לא להתחתן בגיל כל כך מוקדם ואם תרצו אפשר אפילו לקרוא את זה בקריאה קצת יותר חריפה ולהגיד ככה זו ברית ריבה ואומר ככה תקשיבו השיקול הזה של עירורי עבירה והשיקול של טהרה הוא שיקול סופר חשוב בחיים של כולנו כעובדי השם זה לא דרך ארץ להתחתן כי אתה לא מסוגל לשמור על טהרת את המחשבה שלך. זה לא דרך ארץ. לא דרך ארץ רק בגלל הגיל. זה לא דרך ארץ להתחתן עם מישהי בגלל שלך קשה עם עולם העירורים שלך. זה יכול להיות מוטיבציה כללית. יאללה כנס לעניינים. אבל זה נראה שמחזור ויטרי מפחד מאנשים שיגידו א אתה כל כך לחוץ חתונה. אבל למה אתה לחוץ חתונה? לא כי לא טוב את האדם לבדו במובן הנפשי. לא כי התאהבת במישהי. לא כי אתה מרגיש שאת בשלוש שאתה רוצה כבר את הקומה הבאה של ההתפתחות האישיות שלי, אני רוצה לבנות בית בישראל, אני לחוץ חתונה כי אני כבר לא יכול עם עירורי העבירה הזאת. אם זה מוטיבציה ראשונית להתחיל לצאת לדייטים, בסדר גמור. אבל אם זה משתלט על כל מה שאתה חושב ואתה אפילו לא שם לב שאולי אתה לא בשל רגשית, אולי אתה לא מוכן, אולי היא לא מתאימה לך מדי, לא, אבל אני צריך לטפל בעירורי עבירה שלי על ידי חתונה. אז אני אומר לכם כבר עם ועדה. מי שמתחתן בגלל כדי לפתור את עירורי עבירה שלו, החתונה לא תעזור לו כלום. לא תעזור לו. נכון? רבותינו אמרו פת בסלו זה יכול קצת להועיל. אבל מי שלא יודע לעבוד עם עצמו ועם החשקים שלו ועם התאוות שלו ולהיות במידה של זהירות וזריזות וכולי וכמו כל המידות של מסילת ישרים והוא לא אדם בעל מידות חתונה לא תעזור לו חתונה תעזור לאדם שעובד חתונה תעזור לאדם שכבר נמצא באיזשהו תהליך במובן הזה בוודאי שיש מקום של אהבה ויש מקום שבו אה אה אהבה יכולה להתממש גם בבשר. זה דבר נפלא. שיש מקום לעונג. זה דבר נהדר. אבל הפנטזיה הזאת שכל בעיותיי ועירורי העבירה שאדם סתובב איתם יפתרו ביום שנתחתן. כאילו זה איזה מין קסם כזה. אין קסמים. יש תהליכים, יש עבודה קשה, יש עבודת השם ויש עבודת המידות. והחתונה הרבה פעמים אפילו מגבירה את הצורך בעבודת המידות במישור הזה של עבודת השם. ואל תדמיין לעצמך. שזה הדבר שיקרה ואולי לכן זה מה שהניע את המחזור ויטרי לומר נכון רב חיזדה בגיל 14 אולי רב חיזה באמת היה באזשהו מעלה נורא נורא מיוחדת אבל דרך ארץ זה לא דרך ארץ דרך ארץ זה בן 18 לחופה דרך ארץ ללמד תורה ואחר כך ישא אישה זה דרך ארץ זה דרך ארץ תגיע מוכן בכל קומה שלך לקראת החתונה אני רץ מהר מהר קדימה כי אין לנו זמן אני אגיד ככה בסעיף של כפייה יש פה דבר דבר דבר נפלא א א תראו למשל הראש אומר וכן היה נכון ברווק שעברו עליו 20 שנה ואינו רוצה ליסא אישה שיכפו בית דין ליסא לקיים פרייה עורביה אדם מגיע לגיל 20 מי פה עבר את גיל 20 נפלא ביותר נקים בחוץ ביידין נקים בחוץ ביידין שיקפה אותכם להתחתן מה אתם אומרים >> אה >> או יפה זה אותו שנה שלך ממקודם נכון? איזה יופי. אני שמישהו כבר יכיח אותי להתחתן. אני רק מחכה דחוף אותי. תן לי מאחורה איזה בעיטה ורק תדחוף אותי כי אני בעצמי לא יודע. זה כמו כן כמו חבר'ה שרוצים לקפוץ מהיהודי הלמעלה או לא יודע מה זה מקפצה גבוהה. א צריכים זה תפיחה על השכר. אתה ר אחלה. כן. ולהפיל אותו וככה אנחנו נעשה. זה מה שאומר הראש. עכשיו איך אפשר להגיד את זה? איך אפשר להגיד את זה? מה זה שאני אקפה אותך להתחתן? אז הנה אם אני חושב שעל חתונה הקריטריונים הם הקריטריונים האובייקטיביים שאפשר למדוד אותם פריה עורביה בשלות גופנית מסוימת או אפילו אם תרצו יכולת כלכלית הנה יש לך יכולת הסתכלות אתה בא מבית טוב יש לך אחלה ירושה סבבה ואתה יכול לעשות פה ובו נקפא אותך אחלה זה יעבוד עכשיו הדבר המעניין הוא שבא הריבש ואומר כך ככה כל זה שורת הדין אבל מה נעשה שלא ראינו בימינו ולא שמענו מכמה דורות בית דין שנזקק לזה לחוף ולהוציא אישה ששעתיים בעלה 10 שנים ולא ילדה שהיא זכנה ואפילו אם אין לו א א בנים א וכולי ומתוך הדבר הזה א זה הופך להיות סוג של מחלוקת שולחן ערוך א אה א ורמה אה בשולחן ערוך באבן העזר בסימן א' בסימן א' ג אז השולחן ערוך מביא דברי הראש שקופים בית דין קופים אותו להתחתן ואומר הרמן מביא את הריבש ואומר ובזמן הזה נהגו שלא לחוף על זה וכן משלא קיים פריה ורביה ובע לישה אישה שאינה בת בנים לכאורה הלכתית זה לא בסדר אבל עדיין משום שהוא חושק בה משום ממון שאף על פי שמדיין היה למחוט בו לא נהגו מכמה דורות לדקדק בעניין אה אה א הזיווגים ואותו דבר גם כן בהלכות גיטין בסימן קנד נסה אישה בשעתי עמו ב10 שנים ולא ילדה לפי הלכה צריך לכאורה לקפוץ אותם להתגרש וגם פה מאיר הרמה ואומר א ויש אומרים כל זמן שלא הוליד כלל אבל אם הוליד זה רקמה וכולי ואין כופים להוציא והיין להעיל סימן א' דבזמן הזה אין נוהגין דחוף כלל ממש מחלוקת שיטתית בשלוש מקומות שבהם השולחן ערוך בא ואומר בענייני חתונה יש לנו מדדים אובייקטיביים ואם זה לא עובד אנחנו בית הדין אנחנו הקלילה אנחנו נעזור על זה לקרות או להתגרש שצריך לקפוץ להתגרש או לקפוץ אותו להתחתן ובשלושת המקומות האלה הרימה כל הזמן מדגיש אנחנו לא קופים בחתונה אנחנו לא קופים בחתונה למה כי אם הבן אדם חושק בה מה תעשה אמר תקפא אותו מה תקפה אותו מה זה יעזור מה עומד ביסוד המחלוקת הזאת כן א שימו לב נגיד דברי יציב אומר יפה ובקטע המודגש ונתקשט ידך אפשר לקופו ליסא אישה כשאומר שאינו רוצה בה ויסור העיק ליסא אישה ובליבו לגרשה טוב אז זה קושיה טובה נכון אני מזדה איתה מאוד אתם מזדהים איתה איך את איך אתה קופא מישהו להתחתן עם מישהו עם עם מישהי עם הוא לא רוצה אותה מה זה עוזר מה זה עוזר מה זה מה זה עוזר מה זה אומר לקפוץ מה זה אומר לקפוץ עכשיו הקושיה כל כך טובה שאתה שואל אז מה חשב שולחן ערוך אז מה עומד יסוד מחלוקת שולחן ערוך ורמה ואני רוצה להציע שזה מחלוקת יצחק ויעקב. זה מחלוקת יצחק ויעקב וזה מחלוקת להבין את נפש האדם ומחלוקת להבין איך נישואין עובדים. זה מחלוקת מאוד מאוד יסודית. בעזרת השם איך יצחק א התחתן עם רבקה? נו בוא ניזכר קצת קדימה בוא נשמע אותכם קצת איך יצחק התחיל עם רבקה >> שידוך ויצא יצחק לסוח בשדה אתה אומר >> פתום רבקה מגיעה >> פתאום היא מגיעה הוא רואה אותה או שהוא רואה אותו >> היא רואה אותו מה הכבד הראשון שהיא עושה >> נופלת למה היא נפלה >> מרוב התרגשות ראתה את ז פניו של יצחק הצדיק אולי יש אומרים שהיא צנועה כן לא רצ רגע לא יודע זה נפגוש אותו אחרי החתונה אבל איך הם התחתנו? שידוך. מי שידך ביניהם? >> העבד. נכון? עבד אברהם הוא הולך ועל פי מה הוא מחליט שהם מתאימים? קודשברו. >> קודש בריך הוא. שילוב של קודש בריך הוא וחסד. היה סיעתא דשמיא. אבל סיעתא דשמיא עזרה לו להבין ש הרי יש שאלה פשוטה, נכון? הרי אפותו של עבד שהוא עושה בדיוק את מה שאדון אומר לו. מה הקריטריון היחיד שאמר לו אברהם אבינו? לא >> לא מפה >> לא מפה אלא אל ביתי ואל משפחתי תלך זהו קריטריון יחיד בא העבד אומר לקדוש ברוך הוא אני מציים פה תנאי קידושין על תנאי שמה אם נו אםגך >> אם אני אגיד להשקב היא תגיד השקה וגם גליך השקב וידעתי שעשית מלי חסד נכון מי שמחה לא ניכנס כרגע לסוגיה שלוחו של אדם כמותו ואם הוא משנה אז אולי היו כבר לא שליחו לא יודע יש פה שאלה מי שמחה אברהם אבינו אמר קריטריון אחד נשפוכה זהו זהטוס זה הכל פתאום בא עבד על דעתו ואומר חסד טוב אפשר לתרץ על זה אולי מה שהתכוונו חכמים להגיד גדול אה שיחתם של עבדי עבדות יותר מתורתם של בנים שהם אומרים את זה על הפרשיה הזאת זה לא רק כמו שהם בדרך כלל מפרשים כי פשוט יש שמה אריכות הדברים אלא בגלל שהעבד מלמד אותנו שלמרות שאברהם אבינו לא אמר לו על החסד אני כל כך מכיר מי זה אברהם אבינו. חייב להיות שהקריטריון שאברהם יעשה זה חסד. טוב, אחרי שאמרנו את זה, מה אנחנו יודעים? שמבחינת האבת צריך משפחה וצריך חסד. ואם עם משפחה ועם חסד, כנראה שהם >> מושלם. תקשיבו, כל המסתבכים היום, ואני מתעסק קצת בתחום, אפליקציות וכל אחד עושה אלגוריתם כזה ואלגוריתם כזה ואלגוריתם. האלגוריתם של עבד אברהם הוא מה זה פשוט. כולכם מזמן כבר הייתם נשואים. נורא פשוט תכניס משפחה ו כסד. לא יודע יש פה אנשים יגידו גבורה סתם דין רוצים מישהי עם לא יודע מה שהיא לא יודע ישת חסד עם משהו אחר. לא יודע מעלה אחרת לא יודע תחליטו. בסדר זהו. למה אתה מסתבך? למה אתה מסתבך? אה אל תענה. כן, לא נביך אותך פה לפני כולם, נכון? נורא או פשוט מה הבעיה חסד מצוין הייתה בתנועת נוער הייתה פעילה בתורה נוער הייתה התנדבה עם ילדים עם סיכון ולא יודע מה צרכים מיוחדים שכיך שכיך נגמר הסיפור בוא נתחתן נכון זה הקורה עכשיו שימו לב דבר מעניין ויבע יצחק האוהל השרה אמו ויקח את רבקה ותהילו לאישה ויהבה וינחם יצחק אחי אמו יצחק אהב את רבקה או לא כן באיזה שלב >> אחרי החתונה אומר הרשע רש כאן אצל יצחק אבינו למדנו מה זה זוגיות על פי תורת ישראל רשירש יושב לו בגרמניה ואומר אני רואה מסביבי מודלים אפס קצת אחרים לאיך מתחתלים ואני לא ממש אוהב את זה די לחקימיזה ואומר אומר ואומר ככה, קודם כל, ככל שהוסיף להיות אשתו, כן גדלה אהבתו וכולי וזה דבר נפלא. ואז הוא אומר ככה, כך נוסדים נישואים. רוב הנישואין בישראל לא על יסוד התשוקה אלא על פי שיקול התבונה. ותבונה מטבע עניינה היא משהו שאפשר להכניס לאפליקציה, לאיזשהו פומפלט כזה. אני יכול להכניס יהיה לי יהיה לי תשובה כי זה תבונה. זה מסתדר על טבלה. הורים וקרובים נמלכים בעצמם עם הצעירים מתאימים זו לזו ומשום כך גוברת אהבה. ככל שמתרבים להתוודע זו לזו. אך רוב הנישואים בעולם הלא יהודי נגברים על פי מה שהם קוראים אהבה. ואין לו לאדם אלא להתיץ בתיורי הנובלות הלקוחים מהחיים. יכול להיות שהוא יודע על מה הוא מדבר. כדי להיבכך מיד מה רבה שמה תהיהום בין אהבה שלפני הנישואים לבין זו שלאחריהם איך הכל אחר כך תפל חסר טעם זו אהבה זו היא עיוורת ועל כל שאל בעתיד אכזבה לא כן הנשואים בישראל עליהם הוא אומר ויקח יבק ותו לאישה ויהאבה שם החתונה איננה שיא הפריחה אלא השורש א אלא השורש לאהבה באמת מילים מאוד מאוד יפות מאוד ככה זה התפיטות ואיזשהיא שירה ואומר לנו בעצם הרשע את הדבר הזה. יצחק ורבקה מבחינתי הרשע הם המודל לאיך מקימים בית יהודי. היסוד שלו היסוד שלו מה? תבונה. למה הוא חושב על זה על יצחק? מאיזה מובן זה תבונה בסיפור של התורה? באיזה מובן זה תבונה? >> תבונת ההורים. >> כי >> תבונת ההורים. >> תבונת האור. קודם כל התבונה של ההורים. יפה. למה? אבל למה זה יכול להיות הורים? זה נורא ברור. למה? כי אם זה תבונה ההורים יותר חכמים מך. ההורים יותר רמים ממך, הם מכירים אותך ואתה יודע מה? אני לא צריך לשאול אותך. למה אני לא צריך לשאול אותך? אתה לא ראשונה >> כי אני לא מחפש איזה אישיות ספציפית מיוחדת שלך. ערכים, משפחה, כללים אובייקטיביים נורא נורא ברב ברורים שאפשר למדוד אותם. יותר מזה אומר הרב שריש ברגע שיש התאמה ערקית צורך העניין אידיאולוגית אם נרצה להרחיב את זה השקפתית וזה היסוד שבונה את הבית שלנו אם תעבדו נכון זה הצמיכה אהבה מפה רק תלך ותפרח בן איזשהו מובן הוא אומר כשאתה מצפה להגיע לאיזשהי נקודת אהבה מתי אני יציע לישואים אתה מחכה לאיזה איזה לאיזה פיק לאיזה וואו לאיזה סי טוב אפשר להריך לך את זה הרבה כן אז לפחות אומר שערש אל תחכה לזה אתה מחכה ללא כי אתה מחכה שהחתונה תהיה סי אומר לא אז חתונה היא נקודת הפתיחה הנתונים שאתה מחפש כדי להתחתן הם לא במישור של ההתאהבות או של האהבה הזאת זה בהחלט יעד אבל היא יד שמתאפשרת אולי דווקא אחרי החתונה זה דרכו של יצחק אבינו והרשא הריש רוצה להפוך את זה אבן יסוד בעם ישראל בכלל עכשיו הדבר המעניין שחיפשתי אחר כך ברשירש שזה שהוא כלכך מתלהב מיצחק לכאורה יש לנו סיפור אחר בתורה וזה של יעקב זה נורא מעניין במובן הזה התפוח נפל ממש רחוק והעץ ממש רחוק קוק מהעץ נכון למה כי מפורש וי כאשר תראו כמה זה שונה פשוט הפוך לגמרי ויכאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ועצון לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגד את אבן מעל פי הבאר וישק את הצאון לבן אחי אמו וישק יעקב לרחל ויצא את קולו וף והנה להרקות ורחל הייתה יפה תואר וייפת מראה והאהב יעקב את רחל ויאמר בדך שבע שנים רחל מתח קטנה דבר ראשון הוא רואה את רחל ישר זהו חיבור מה הוא עושה? מה כתוב? מנשק אותה, מתחיל לבכות בכי תמורים. טוב, על מה הוא בכה? מה הוא ראה ברוח קודש? הוא התרגש נורא. ודאי שיש שמה המון המון רגש. ודאי שיש שמה איזשהו תובנה שהיא אשתי אורך ימים ושנים. אחר כך כתוב במפורש אני אוהב אותה ובגידל שאני אוהב אותה אני רוצה להתחתן איתה. אצל יצחק התחתנתי איתה ומתוך זה צמחה אהבה. ב אצל יעקב זה בדיוק הפוך אז ניגשתי לרשע ריש כדי לראות מה הוא אומר על זה הוא לא אומר על זה האמת הוא אומר משהו מעניין הוא אומר הוא בעיקר מתעכף פה עלאה שלמרות שלא אהבו אותה והיא התעגשה התקשה התגשה בסוף אהבו אותה שזה מתאים לרשע רישה ראשון נכון אבל הוא ממש התעלם כן מ א מיעקב ואם אנחנו בוא רגע מתלמיד מיעקב אז אפשר לראות שהתורה מציגה לנו פה באמת שני מודלים שונים של אהבה או של קשר בין איש לאישה הקשר האחד הוא הקשר ה >> מנחה עוד שתי דקות פה בכיתה >> כן כן כן כביכול בעזרת השם אה כן כן כן בעזרת השם אז אה נסיים וחצי א טוב אז א סתם אז א כן המודל האחד של יצחק כן ששוב לוקח בעיקר את הכלים האובייקטיביים האלה שאני יכול למדוד אותם אלה שנכונים לכולנו ואהבה תצמח אבל יעקב יעקב לא שם יעקב קודם כל מחפש אהבה הוא מחפש איזה משהו מאוד מאוד אישי משהו שהוא לא תבוניס קרה לו >> מה זה >> הוא מחפש את זה מחר שסיף קרה לו >> אה שאלה טובה או שזה קרה לו לו כי זה הוא לא יודע אבל >> אם זה היה יצחק לכאורה >> טוב הוא נמצא יכול להיות שיצחק גם היה הולך >> יכול להיות יכול להיות אבל שמה היא נפלה מהגמל נכון היה להם את ההזדמנות נכון היה רגע הזדמנות היה רגע שבו הוא ראה את רבקה מגיעה היה צריך לרוץ לחבק אותה לנשק אותה ולהתחיל לבכות אבל יצחק הוא לא כזה יצחק הוא מידת הגבורה יצחק הוא מידת הדין יצחק עומד עומד יש שליח הוא החליט שזה בסדר הכל טוב אהבה תגיע הכל טוב אני לא, עכשיו מתחיל להתפרץ בבכי אני לא אני לא שעה אבל יעקב העולם הרגשי של יעקב עובד אחרת והוא באמת מפעיל אותו ומדבר מתוך גרונו בצורה הרבה יותר חזקה מאשר מאשר אצל יצחק אז אנחנו רואים שיעקב באמת מסמן לנו פה בסיפור והתורה מתעכבת על זה יכלה התורה להשקיע קצת פחות בפסוקים התורה ממש מתעקשת מנשק אותה בוכה היא יפה תואר אני אוהב אותה קודם כל המילים הלא אובייקטיביות שמה מה הקשר להורים ההורים בחיים לא יכלו לסגור את זה היו סוגרים מה יעקב אולי היה בא ש רגע רגע רגע אני לא יודע ראיתי אותה לא יודע איך היא נראית אני לא יודע אם אני אתאהב בה אני לא יודע אם זה ירגש אותי אני מחפש להתרגש אם אני אתרגש ואני אבכה ואני ארגיש מאוהב אני רוצה להתחתן איתה אתה יודע מה שבע שנים אפילו אני עבודה הנה איחור של גיל החתונה נכון בסדר הדבר הזה בעיניי נסטורה ובזה אנחנו מסיימים מסכת קידושין משנה פרק שני האיש מקדש בואו בשלוחו האישה מתקדשת באו בשלוחה פשט משנה מה היחד בואו בשלוחו כלומר מה פשט משנה >> גם וגם כי זה לא באמת >> משונה אז תארו לכם מצב חופה אתם מגיעים הכל ככה כולם מתרגשים לקראת החופה אוכלים קצת כזה בקבלת פנים עושים איזשהו טיש איפה החתן לא יודעים תכף יגיע אולי איזה כניסה מפתיעה ופתאום מתחת לחופה עומדים להם שני גברים בסדר שליח שלו ושליח שלה פעם חשבתי אולי שליח שלו ושליכה שלה אבל לא יודע אם זה אפשרי כי שליחה לא אז כדי לא להסתבך עם השליח והשליחה אז אמרתי שליח אבל אז זה עוד יותר גרוע כן וזהו והוא מוציא טבעת ואומר הרי היא איפה היא לא יודע איפה היא לומדת תורה? אני יודע הם באמצע לעשות חברותה בכלל ברב קוק אני יודע הם לומדים שמה ב לא יודע מה כן לא יודע הוא הבישיבה ביטלטרה מה אני צריך לבוא לחתונה זה ביטל טרה אני אמשיך ללמוד היא תמשיך לעשות את מה שהיא עושה ואני אשלח שוליח איזה חבר טוב אחי תקשיב אני אתחתן תהיה חבר אחי איך אתם מתחת לחופה קח את החליפה שלי תעמוד שם כדי שיהיה יפה לתמונות זהו בואו בשלוח עכשיו למה זה יכול לעבוד? מי התקדש על ידי השליח? כביכול להתקדש על ידי השליח? יצחק. מה זה משנה? אני אהיה שמה, אני אראה את רבקה, אני אתחתן, נביא אותה לאוהל, והיה בסדר. אבל מיד הגמרא אומרת שתא בשלוח מקדש בו מבעיה. מה אני צריך להגיד את זה? אם אפשר בשליח, למה אני צריך להגיד בו? ואז פתאום הגמרא כאילו ממש מדגישה איזשהי יסוד שנראה באמת הפוך מהמשנה. אמר רב יוסף, מצווה בוא יותר מבשלוח. לא זה עדיף שזה יהיה אתה למה כי עד רב סיב חייכרב אמר לך שיבוטה כל דבר כל דבר בהלכה עדיף שאתה תעשה אתה מכין שבת יש שבת טוב שיהיה אוכל לשבת לא יש עניין שאתה תעשה את זה אבל זה לא מסתפק לגמרא בהקדמרי בה איסור הנדבי זה לא רק איזה עניין כללי בכל המצוות שיש עניין שאתה תהיה מעורב ברמה האישית וזה לא פשוט יקרה למה כי דמר רבי יהודה אמרב דאמר רבי יהודה אמרב אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיר שמה יראה בדבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר ואהבת לראך כמוך מדהים מה זה ואהבת להח כמוך תמיד אני שואל כל פעם שאני מחתן שאני מדריך חתנים או מלווה זוגות לקראת חתונה אני אומר תגידו לי איזה מצוות התורה מנחה אותך ככה לקראת חתונה דבר ראשון שעולה פרורבו מצוין אז הוא קצת חושב עונה מעולה מה עוד אה לא יודע לא יודע חושבים חושבים חושבים כל מיני דברים כל מיני חושבים כל מיני טוב מה עוד מה עוד מה עוד מה עוד חושבים ככה חושבים אחרת וטוב נדע מה עשו בדרך כלל זה אחד השורות הראשונות שלי ואף פעם לא ראיתי מישהו אחד שענה לי ואהבת לרחה כמוך וזה פגם יסודי אנחנו צריכים לדעת ששאנחנו מתחתנים לפי רב אולי בפעם הראשונה תוכל כאן כמו שצריך ואהבת לרחה כמוך אבלתה כמוך לפי רב הולך לאן? לא לאהבה של אחי לכאורה במודל של יצחק למה אני צריך לראות אותה לפני שאני מתחתן ואבת אליך כמוך מתי קוראת אהבה לפי הרש אחרי החתונה תתחתני אהבה אבל רב לא הולך בשיטת יצחק הוא הולך בשיטת יעקב אם אתה הולך בשיטת יעקב ואהבת לך כמוך אני חייב לראות את האישה לפני החתונה טוב אז אפשר לצמצם את רב ולהגיד טוב מה זה לראות אותה הכוונה שאני הולך בסופר היא הולך לכת בסופר ואז השטחן לוחש לי באוזן סתכל שמאלה ואז אני מסתכל שמאלה ליד החלב כזה יש שם כמה לא זאתי קצת ככה ככה ראיתי זהו אפשר להתחתן ויש כאלה למה כי גם כשכתוב בהלכה חייב אדם ניס שהרנה הם לוקחים את זה עליבה דיצחק לא עלבה דיעקב כי עלבה דיעקב אולי לראות אותה כדי לקיים ואהבת להרכה כמוך זה לא רק או ראיתי איך היא נראית לא יהיה לאה שלא יבחל אליה זה כדי שיראה אותה ויהיה את כל מה שיעקב עובר שיש שמה את הרגש ויש שמה את האהבה ויש שמה איזה דמעות בעיני איזשהי התרגשות יה איזה משהו שזה משהו נורא נורא ספציפי זה לא ההורים יכולים לקבוע כי זה ממש ייחודי לי אני צריך לפגוש את האחת זה אהבה שאני מחפש וככה אפשר לראות ממש את כל הסוגיה איך שהסוגיה לוקחת את המשנה שהיא יכלה ללכת בקיצון שלה בשיטת יצחק בואו בשלוחו זה לא משנה והגמרא כל הזמן מכניסה לאורוך כל הדרך אפשר ממש להראות את זה בכל הגמורות שכל פעם שהגמרא לוקחת כיוון שבה אפשר להגיד שאנחנו מסתכלים רק על המדדים האובייקטיביים שאפשר למדוד אותם וזה לא משנה האישיות הספציפית הייחודית שלך הגמרא מיד תגיד רגע רגע אבל זה לא רק פורבו אישה זה גם שמחה זה גם אהבה זה גם תורה זה כל כך הרבה מעבר רק לשאלה אם יש ילדים או אין ילדים ולכן ממילא מתי אני מתחתן ומה נדרש ממני זה לא רק העניינים האלה א לא רק עניין של תבונה ושידוכים אלא זה עניין גם של אהבה והתאהבות ואולי זה המחלוקת בין יצחק לבין יעקב אפשר להגיד שזה היה המחלוקת בין שולחן ערוך לבין רמה שולחן ערוך אומר כן תקפה שאנו מה זה יעזור לקפו יעזור לקפוט בשיטת יצחק תקפה יהיה בסדר אנחנו נסדר את זה אתם בסך הכל מתאימים האפליקציה אמרה שאתם אחלה אז תתחתנו הכל בסדר בסדר, יאללה קדימה אתם תתאהבו אחד בשני ממילא כפייה יש לה פה איזשהו היגיון מסוים אבל לפי הרמה אומר מה זה כפייה מה כפייה מה עוזר כפייה מה זה יתן לי בשיטת יעקב זה מאוד מובן לנו למה כפייה לא עוזרת כי זה שזה עוזה שזה טוב בתבונה זה לא אומר שזה טוב בלב אני מקווה אם אני ככה סוגר את השיעור ש כמובן כמו שהפתחתי בהתחלה לא נגיע לתשובה מתי בדיוק להתחתן אבל אני מקווה שמעד לנו הרבה יותר טוב בראש הרבה מאוד כלים ומחשבות על כל מיני שיקולים שונים ואיך התורה וחכמינו מתייחסים לעניין הזה בין אם לאחר ובין להקדים ובין אם אנחנו מדברים פה במדים אובייקטיבים או מדים סובייקטיביים האם אנחנו הולכים פה עם התבונה והשילוב של התבונה והרגש זה הדברים שנצרכים פה ושיהיה לכולנו בעזרת השם שידוכים טובים ‏am