דווקא בתוך החושך | אל ה' ואל טובו - שיעור 14 | הרב יהושע שפירא

ולאורלימליני טוב היינו ב אה גיהנום מומלץ בחום נכון ולא סיימנו למרות זאת הבאנו דפים אמר ש >> שמה היה >> למה אפשר להי >> כן אז לפני שאנחנו עונים את זה אני רוצה להגיד משהו לייסורים פעם הרב יצחק אמר ראשי תיבות בעיניי עמוקים מאוד. לא שהוא צריך ציונים שלי. חוץ מזה הוא חשוד מאוד על עניינים עמוקים מאוד. אה הוא אמר שסוד זה ראשי תיבות סתם ודווקא. ושאלו אותו מה המקור לזה? אז הוא אמר סתם איש אמר את זה דווקא. אז אני רוצה לגעת רגע בסתם ודווקא. סתם זה לפני שנבראו העולמות. אז האור האלוקי התפשט בלי גבול, בלי מעצור. אבל מה שהרב יצחק מתכוון לומר פה שבמידה מרובה זה התפשטות סתם. אין מנגד, אין מאבק, אין התגברות, אין הפקעה של צד אחר, תתפשט וטו לא מידים. דווקא זה שיש אלם. כל היסוד של העולם זה אלם. יש מונע ויש הסתרה של אלוקות ואז כשאתה מוצא חזרה אז הדווקא יש בו איזה טוב טעם וקישור שאין בה סתם כמשל המפורסם על רחוק שנתקרב שש שני ילדים של המלך גדלים והויבים שרוצים למקום במלך, רוצים לחטוף אותם, מצליחים לחטוף אחד כשהם היו התאומים בגיל שלוש. והשני נשאר בבית המלך גדל, לוקח 30 שנה עד שמצליכים להחזיר את הבן העבוד שנמכר לעבד והיה בשפל המדרגה 30 שנה. וכשהסירת מתקל עסקו בחילוץ שלו ושלחו איגרת מהגבול אל האבא הבן בידיים שלנו ואחץ החלף סמנותיו אנחנו צריכים כן שיסתפר ונתארגן וקצת נסביר לו מה זה אומר להיות בן מלך ו בינתיים המלך שולח בכל עיר הבירה שעושים מסיבה ענקית ובמה הגדולה שלהם כל השרים וכל החשובים וכל הנכבדים ומעלה במה עוד יותר גדולה שבסוף זה המלך והמלכה והאח התהום שנשאר שמחכים שיגיע לשם האח התהום שנלקח 30 שנה לשוי לעבדות וכולם שמחים ו זמרים ותזמורות וכנים הכל מכל קול ובסוף מגיע בן אהבוד ויש שמה אוכל שהוא לא ראה כבר 30 שנה אוכל כזה והוא לא זוכר שהוא ראה קודם והוא עם נימוסים של עבד לא יודע מה זה סכין, מה זה מזלג, הוא יודע יש לו 10 ידיעות חשובות, 10 אצבעות והוא מכניס אותם ואוכל בגסות בשיפלות והבן השני אומר לאבא, אני עם דם כחול, כל הנימוסים, כל האצילות ומעולם לא עשית לי מסיבה כזאת. תראה איזה שיפלות, איזה גסות הבן הם זה ואתה עושה לו כזאת מסיבה. אז אמר לו בני, דע לך שעיקר התענוג הוא רחוק שנתקרב. מי שקרוב כל הזמן הוא סתם פה. רחוק שנתקרב זה דווקא הקרוב. זה סתם הרחוק שמתקרב זה דווקא. כלומר אתה לא קם בבוקר ופגשת אתמול בלילה את הילד שלך ואתה פוגש לו כל השנים האחרונות וכל הוא גר בחדר לידך והכל זה סתם כן מפגשים בוקר טוב סתם אין אין בזה שום לא חידוש לא זה לפעמים מחבקים נשקים בסדר הוא הבן שלך אתה אוהב אותו אתה אבל גם זה סתם יחסית אבל בן שלו ראיתה שנים והוא היה בשבי והיה ספק גדול אם יחזור פעם אז זה שמחה למה כי אתה דווקא רוצה אותו כי הוא הבן שלך ואתה תעשה כל מה שידך בעולם בשביל להביא אותו ומלך הוא מלך פורץ לו גדר אז המלך הזה פרץ לו את הדרך והביאו אותו חזרה על ידי היחידות הכי מובחות בצבא ובמוסד י שלא לברוא עולם זה לרצות את הדווקא דבקות בהשם, לא סתם דבקות בשם. וזה עומק של טעם נפלא. וכבר אמרנו, נדמה לי בפעם שעברה, אם אני זוכר נכון, שכל אחד שואלים אותו, אתה רוצה לרדת לעולם הזה? אתה רוצה להיות מלאך? דיברנו על זה? >> לא דיברנו על זה. כלומר זה תוכנית כבקשתך. לפני שהנשמה שלנו ירדה לגוף וכל אחד המקום שהוא ירד עם הפקלה של ה דווקא שהוא צריך לגלות והשבי והעבדות והגשמיות והבה בהמיות שלו אז הנשמה עומדת בבית דין של מעלה לפני שהיא יורדת ושאלים אותה לאן את רוצה לרדת ואז אתה אומר אני רוצה להיות פלוני להיוולד לדור הזה של ייתי ולא אח מיני ואומרים לך המלאכים מסביב זה גוף גשמי אין לך מושג אתה שוכח כל מה שידעת בצרור החיים לפני שאתה יורד אתה שוכח הכל לא תדע בכלל שהיית שם אתה בטוח שאתה רוצה להות כן אתה יודע איזה טימס יש לגוף הזה? אתה השתגעת, זהחוב אותך הכי חזק למקומות אחרים אומר, אבל יהיה לי בחירה ואני אוכל לבחור בטוב אני הולך אומרים לו אבל יהיה בדור שלך אינטרנט אתה השתגעת לגמרי עכשיו אני בא מ רעננה דגלי ישראל דגלי וכולי דגלי ישראל דגלי וכולי השם ישמרנו. תראו לכם שהיה שמה דגלי ישראל פץ' משיח. דגלי פץ' משיח. דגלי ישראל דגלי פץ' משיח. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם שאלה. למי יש יותר אחוזים בציבור? לאלה ששייכים לדגלים האלה או לאלה שייכים לפץ' משיח? למ יש יותר אחוזים בציבור ואם איזה ראש עיר ישים דגלי ישראל דגליפ ש משיח מה יעשו לו אז מספרים לנשמה את כל זה לפני שהיא יורדת ואומרים לה ב ל ב ל בדור כזה חכמי ישראל אומרים יה איתי ולא אחמיני אתה רוצה לרדת את מה אתה יותר חכם מהם יותר גיבור מה אתה הוא אומר, "אין לי תשמעט טובה, אני יורד לדור הזה." זה כל מה שהנשמות שלנו אמרו. אל תסתכלו עליי. נכון, גם הנשמה שלי אמרה את זה, אבל אתם באתם לו דור עוד יותר משוכלל מתגבר. גם המעלות מתגברות. זה מה שראיתם. זה מה שהגמרא אומרת, כל מעשה בראשית לדעתם נבראו. כלומר כל אחד בחר את האבא שלו, את אמא שלו, את ה שלמה הנביא מרבי ישראל מרוז'ין שלמה ההורים כל כך אוהבים את הילדים שלהם? כי מכל הנשמות הם אלה שבכרו אותם להיות אבא ואמא. כי זה הנשמה בוחרת. עומדת כל נשמה מול כל הנשמות ורק הילדים אומרים אני רוצה שזה יהיה אבא שלי כל השער אומר לא לא רוצה אני רוצה אבא אחר מעליב לא א ברוך השם לא אבל איזה שמחה שהילדים שלך אמרו אני רוצה שזה יהיה אבא שלי אז לכן ככה אומר במשרד מירושים לכן ההורים כל כך אוהבים את הילדים אז כל מעשה בראשית דדעתן נבראו גמרא בראש השנה ועוד זהבה אז אמרו תשמע אתה יכול לרדת הרבה פחות לפמיה של מעלה להיות מלאך להיות אופן להיות שרף תהיה שרף אתה תיוולד ותגיד שירה בדביקות בוערת כזאת שאתה תישרף תשרף על השם יתברך אז גם זה יהיה דווקא כי יהיה בהרה של שרף ויהיה איזה מרחק בכל זאת זה ירידה לעולמות אין בקדוש לא יאמין במלאכיו ישים טולה אבל אתה הנול נברא וזה מה שאמרנו בהקדמות נכון שהם נבראים ואומרים שירה ו נכללים במקורם אז אמר אתה רוצה דווקא את תרד רגע תגיד שירה תחזור תגיד אתם עושים צחוק זה לא צחוק באמת זה צחוק יחסית אליי כי מלאכים גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם מרץ רוצים את המלאכים שרפים גלד משה רבינו עומד במעמד הר סיני עולה למקום שילוד אישה לעולם ומעולם שואלים מה לילוד אישה בינינו מפחד מהבל שמפיהם אז מה מה אנחנו נגיד שרק אנחנו רק להגיד את זה זה כבר אנחנו רועדים ואנחנו אומרים כן כן כן אבל אה זה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים לרדת ל מקום חומרי באמי אסתר ואז שיהיה דווקא גונדיק מעומק עומקים. זה הדווקא שאנחנו רוצים. עכשיו הדווקא הזה יש לו בחינה שזה גילוי מתוך העלם. שרדנו לעולם הזה והיה אלם אבל עתיד שיתגלה אין כל בריאה ומלאך יכולים לשאר את עומק מתיקות השכר שבגן עדן שאדם זוכה בגלל רגע אחד שלדווקא אני רוצה להידבק בקדוש ברוך הוא למרות שאני בגוף גשמי גמור והכל נעלם מעיניי ואני שוכח ומשהו ו לא רואה את זה בכלל ושואל שאלות ומקשה קושיות בשיעורים לא בשיעורים לעצמי לאחרים לא משנה הכל קשה אבל אני רוצה את השם יתברך הדווקא הזה זה דווקא של גילוי מתוך העלם של קירוב מתוך ריחוק אז זה דווקא אחד אבל יש עוד דווקא דווקא של טוב מתוך ייסורים. כשטוב לי זה סתם. סתם לא במובן שזה חסר משמעות אלא שאין כאן את ה את המהפך, את הקונט. עכשיו לי יהודה לא נמצא פה יהודה בור גנרלי בדיברנו על הקונץ ביום ירושלים מילה מהאדמור הזקן על עניינים שכאלה אז אורא לי שבפרשת קורח סירות הרב ציודה הרב ציודה מדבר על ארץ זבת חלב ודבש מה שאמרו דתן ואבירם אף אל ארץ זבת חולה ודבש של איתנו. אז הרב צודה אומר שארץ זבת חלב ודבש זה ארץ שהטמא הופך לטהור. שהחלב דם נאחר ונעשה חלב. הרי החלב לפני כן היה דם בבהמה. כשהיה דם הוא היה אסור באכילה. הוא מתהפך ליתר. והדבש היה שרץ טמא ונהפך להיות. אז זה ארץ זבת חלב ודבש שיש בה את ההתאפחה. ארץ של התאפחה של טמא לתאורשו לנאורה. והוא מביא שמה את המילה קונץ. זה ארץ שיכולה לעשות קונץ כזה שהיא הופכת את המלת האור. הרב ציודה. אז היה לי שמחה גדולה מהקונץ הזה. אז הם נחזור לענייננו אז ה טוב אין בו קונץ זה טוב זה סתם טוב אבל כשאדם סובל את את הרב אליושב סיפרנו פעם שעברה כשאדם סובל מה הקשר קושיה לרב אליושיב הרב ליושיב אומר שדגיג שהואשרץ אחרי רגע נטרף על ידי אמו בגלל הסמל שהוא סבל יעמוד לגורלו להתענג על טוב השם לנצח נצחים וכפירקו לא זה תרץ את הרמב"ם לא ניכנס עוד פעם לעניין הזה אבל אני רוצה לשאול קושיה והיא מה הקשר בין זה שהוא סבל לבין הטוב לנצח נצחים זה בנפרד כמו פרס אומרים לילד תלמד את הפרק הזה, תיבחן, תדע, תקבל ארטיק, אופניים, לא חשוב, תלוי איזה פרק, תלוי איזה אבא, תלוי איזה בן, תלוי כמה קשה לו וכולי, אבל נותנים לו פרס. עכשיו, האם יש קשר עמוק בין זה שהוא סיים נשים נזיקים בגמרא לבין אופניים, מה? אין פעם אחת אופניים ואנשים נזיקים מה זה רלוונטי במ זה לא קשור מה שקשור זה שניתנה פה הכרה ומתנה תמורת הלימוד אבל לא בתוכן של המתנה לתוכן של ההשקעה הם לא קשורים בכלל עכשיו להגיד את זה כלפי מעלה זה מוזר מאוד אתה סבלת לרגע ג אחד אני בראתי אותך באופן שתסבור לרגע אחת ואחרי זה תיתן לנצחצחים תכוון אופניים לכאורה זה לא יכול לב קשר אז מה הקשר נראה לי לומר שהקשר הוא פשוט הוא עמוק עמוק מניים וזה הסתם ודווקא בחלקיק שנייה שהדגיג הזה זה סובל. יש פה זהקה פנימית אילמת שזועקת מה פתאום שיהיה לא טוב. וזעקה מה פתאום שיהיה לו טוב? שהכאב הוא עצם הזעקה הזאת. ללא מילים ללא דעת. אבל כן עם הזעקה. כלומר, כש בעל חיים סובל, אז יש בו איזה זקה שמתנגדת בלי דעת אפילו לזה שיהיה הסבל. וההתנגדות הזאת של הסבל אומרת שצריך דווקא שיהיה טוב. לא סתם ש צריך שיהיה טוב, דווקא צריך שיהיה טוב. כי אם משהו לא טוב, זה בלתי נשבר, מה פתאום? בעצם אם נסתכל לכאב בעיניים ונשאל מה הכאב אומר. פעם למדתי איזה שיטה פסיכולוגית על ניתוח חלומות גשטלט שהוא אומר זה יהודי א הממציאים הגדולים בתחום הפסיכולוגיה והוא אומר ש כשאדם חולם כל החלקים זה הוא צריך למצוא במה זה מבטא מה זה מבטא עד שהוא יוצר את השלם זה מספר יש תראו בספר שלו על אחד שחלם שהוא נוסע ברכבת במדבר צכיח ונוסעים ונוסעים ואין אין אינסוף למסילות וכש שהוא שואל אותו אומר לו אתה זה המדבר מה מה אתה רוצה אז פתאום הכל נפתח כשהוא החלק המנגד שגורם לו להיות דווקא נהיה חלק ממנו אז פתאום החלקים בתוך האישיות משלימים מתאימים מתהרמינים אז אני פעם כשלמדתי את זה נכנסתי ככה קצת לתוך העניינים ינים אז פעם אחת ישנתי בלילה היה לי סיוט מטורף שנחש בעובי ככה ידי 15 סטמטר מתחיל ללפף לי את הרגל עולה עולה עולה עולה עובר את הברך והתער מה סיוט הנוראי ואז אמרתי וחצי ארנות, חצי שינה, אני אעשה גשתט אז אני הנחש עכשיו מה הנחש אומר אז הנחש אמר קר לי אולי אפשר לבוא להתחמם אצלך שאלתי אותו למה קר לי? למה קר לך? אומר, אני בבדידות מזהרת חברתית אני רוצה להיות חבר שלי אני נחש אז אם אתה מוצא בעצמך איזה חלק שמרגיש בדידות שמאיזה טעם מי רוצה להיות חבר שלי אז הוא רוצה חום אז הוא מלפף הוא רוצה חום אז נתתי לו ניתוף אמרתי לו בוא תישנתי יה חכם שם אחת השנות הכי מתוקות שהיה לי בחיים. איזה גבע זה היה. עכשיו אם ניכנס לתוך הכאב ו נשאל מה אתה אומר, מה הכאב אומר, הוא אומר זה לא יכול להיות שלא יהיה טוב. אבל הוא לא אומר את זה סתם. הוא כולו דווקא 100% דווקא דווקא המוחלט לא יכול להיות שלא יהיה טוב אז כששאלו אותנו מה אתם רוצים לרדת לעולם הזה אז בין יתר ה צדדים של הדיון על הבעיה אמרו לנו תשמעו יש שמה מלא סבל מלא כאב. ואז אנחנו אמרנו אבל אני שומע שזה הדווקא בעצמו. זה לא מולי דווקא אחר כך אופניים על זה שלמדת פרק משנה. זה הדווקא בעצמו שחייב להיות טוב. ואני רוצה שהטוב האלוקי יקבל את העומק הזה של הדווקא ולאר ליבי ליבי ליבתך