דרוש ליום העצמאות | הרב יהושע שפירא | החל מ10:15 | שידור חי🔴

וכל החיים ידו חסרנה לנו את שךמן חיים ילד חסר ללו שךב כלך להלו את שבמחל >> את שכב אלשנו ישנו [שירה] מצוענו ישנוזנו [שירה] סלה וכל החיים חסלה ללו את שב וכל החיים נוח וללו את שח וכל חי חזר לילו בכנו חסר [שירה] ללו את שךמת וכל החיים רואים את >> אשתי את שחמ כל החיים ידוךסלה ויעלו את שחמל ישועדנו [שירה] זרדינו אל ישדנו זדנו [שירה] אל ישועדינוזדנו [שירה] ישועדינוזדנו דנו [שירה] כל החיים דוך חסלה [שירה] וללו את שחמת וכל החיים [שירה] ידוךסלה ללו את שחבר [שירה] חזלו [שירה] וכל [שירה] חזלה ויללו [שירה] צךמה וכל החיים ידוך חזל חמחים ידוךסלה ללו את שחמל יש [שירה] דינו ישנו דינו [שירה] דנו ישנוזנו ישנוזדנו [שירה] דנו לחכדוךסלנו ללוי מדך לחכ דסלה אתופנו מלכים גלה מלכשונו גלופ פינוקשונו להילו פינו מלשקים [שירה] לשונינו אמון גנסתותינו שבח כמך קיזתנו מך ורקיע צודותינו שבע כמך [שירה] גיעותנו שך המקי [שיעול] אנחנו מספיקים >> להדות לך [שירה] השם [שירה] אנחנו אנחנו מסבקים >> [שירה] >> דזך שגנוגנו שב כך [שירה] ורגיע צדותנו מלך >> [שירה] >> גיעדותינו שבחקתנו שבחקיע וילוף [שירה] מלגיה שננוג זמשרג לופקשנו אמן [שירה] שרק שנינו וספדותינו שבח [שירה] כמך [שירה] צדתנו שבח ורגיע זמזתנו שבך >> ורגע שמ שבחברי אונחנו אנחנו מזבקים לידות [שירה] לך השם אלכנו [שירה] אנחנו אנחנו מספקים להיות לך השם גנו שמזותנו שבך [שירה] >> [שירה] >> רגע בן שבח או גברך [שירה] רק זדותנו [שירה] שבח כמך ורקי אני מציע שנעשה זימון עכשיו אחרת יעבור הזמן ולא כולם יזכרו לאכול ונעשה זימון ואחרי זה נמשיך כמה ניגונים ו חבות כהן אחרת צ מה יין יין גוס י שירמל שמפון >> [צרחות] >> אדונו אדונינו אז [שירה] נח יהי שם אדוני סגורצן מרי דלכנו לךילהך [שירה] אוי צו מרך [שירה] נידה לך ניד לך ניד לך לו >> [שירה] >> לך תן לך לד [שירה] נסבדך [שירה] לך [שירה] לך לד >> [שירה] >> נספלדך [שירה] [שירה] א ואנחנו מך צריך [שירה] זה לכילה [שירה] לך לילה >> [שירה] >> אוי ואנחנו [שירה] עמך אוי צון אוי ני לך נו [שירה] לך נלך לילה או נד לך לך נד לך לילד [שירה] לדוכן [שירה] דלכ לכלפלך ي [שירה] מדו [שירה] >> [שירה] >> אמ >> [שירה] >> אד היו [שירה] [שירה] >> [שירה] >> אלינו [שירה] >> [שירה] >> לה [שירה] يا [שירה] [גניחות] >> [שירה] >> לא >> [שירה] [שירה] >> א [שירה] [שירה] >> [שירה] [שירה] >> א [שירה] يا [שירה] א [שירה] >> [שירה] >> ا [שירה] >> [שירה] [שירה] >> يا >> [שירה] [שירה] >> А [שירה] >> [שירה] [שירה] >> בна [שירה] >> [שירה] [שירה] >> ا [שירה] [שירה] שלי ספר שופטים רמבם ספר שופטים לא טוב יום עצמאות שמח שמח עד למאוד יותר ויתר על ימי עצמאות קודמים כמו שכבר דיברנו אתמול שהוא מביא רמבם ספר שופטים שנה שעברה התבוננו כבר כבר בעניינים האלה אני רוצה להתבונן בהם עוד יותר ויותר מחוץ שהיום אנחנו במעלה יתרה גדולה על שנה שעברה ב טעם הדבר בטעם הדבר תודה רבה שדוד המלך לא בונה את המקדש הכתוב אומר כי מלחמות גדולות עשית איש מלחמות אתה ו למה דווקא בדור שלנו על פי חז"ל המלחמות הם הסיבה שידם יזכה בעזרת השם לבנות את בית המקדש הפשט הפשוט נראה כדרכם של רוב הראשונים נתחיל ממקור ב' דברי הימים א' כב פסוק ז' ויאמר דוד לשלמה בנו בני אני אני עם לבבי לבנות בית לשם השם אלוקיי ו דבר ויהי עליי דבר השם לאמור דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת אתה ארצה לפניי הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו בשלום ושקט אתן על ישראל בימיו הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לא לאב וכינותי כיסא מלכותו על ישראל עד עולם לכאורה עולה מהפסוקים וכך רוב הראשונים מפרשים שבניין הבית הוא שייך לעניין השלום והמנוחה והוא לא שייך לעניין המלחמות ושפיכות הדמים בוודאי לא עולמי שהוא הוא מרה דאטרה דשדה הקרב איש מלחמות יש פה הגדרה זה בדברי הימים כח ויקום דוד המלך על רגליו ויאמר במקור ג' שמעוני החי ועמי אני עם לבבי לבנות לבנות בית מנוחה וה הבית עכשיו נקרא בית מנוחה לאהרון ברית השם ולאדום רגלי אלוקינו והכינות היא לבנות ואלוקים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת אז לפני כן קראו לשלמה איש מנוחה ולדוד קוראים איש מלחמות ולכאורה זהו הטעם בעצמו כי דמים רבים שפכת כלומר לבנות בית זה שייך לאיש מנוחה לאיש מלחמות ומביאים כאן הראשונים גם שהבית ביבנותו לא נשמע ברזל כי כי חרבך הנפת עליהליה אסור שהיא שמע כל ברזל כי ברזל אומרים חז"ל נועד להמית והמקדש נועד להחיות הברזל הוא כלי מלחמה והמקדש הוא אור השלום ולא שייך זה על זה לכאורה זה פשט פשוט שקשה מאוד ללכת בדרך אחרת ואף על פי כן, השנה גילינו, כבר דענו בזה הרבה בשנה שעברה, אנחנו רוצים עוד להעמיק בנושא. בשנה גילינו עד כמה שבידינו וגם אחרים שעשו כל מיני דיונים בעניין, לא הביאו מקור אחד בחז"ל שככה מפרש. אין בחז"ל פירוש כזה, לא מצא. זה הפירוש הפשוט. ככה עולה לכאורה מהכתובים. כל הרישנים מסבירים ככה. חוץ מהרבג יש לו הסבר מפולפן מאוד. לא יודע אם הוא ראה את הפסיקטא או לא. יכול להיות שהרבה מהראשונים את הפסיקטה לא ראו. אתם יודעים שיש מדרשים שלא היו לפני כל גדולי ישראל וכל הדורות. אבל בואו נראה את הפסיקטא. נדלג רגע לעמוד הבא. דבר אחר. מזמור שיר חנוכת. בואו נדלג. טוב, נקרא את הכל. נחזור על זה עוד פעם אחר כך. בואו רואה. שלמה בונה את הבית והוא נקרא למו של דוד. מה זה מזמור שהיא חנוכת הבית לדוד? שנה שעברה הרחנו מאוד שדוד בנה את הקומה התחתונה ושלמה עליונה וכנגד זה וכל מה שהיה בזה היה בזה והרכנו הרבה מאוד למה צריכים שתי קומות במקדש דוד ושלמה אבל עוד פעם אנחנו חוזרים לשאלה הפשוטה מה זה מזמור שחנוגת הבית לדוד אלא דוד היה ראוי לבנותו באמת זה של דוד מזמור חנוכת הבית לדוד הוא בשביל דבר אחד לא בנה אותו רק מטעם אחד מה הטעם לקמה ואף על פי שחשב לבנותו בא נתן הנביא אמר לו לא תבנה לי הבית למה כי דמים רבים שפכת ארצה לפניי עכשיו חז"ל מדקדקים פה שני לשונות אחד זה שפך את הארצה ואחד לפניי. לכאורה זה דקדוק שהוא קצת עוקר את הפשט, אולי אפילו הרבה עוקר ומהפך את הפשט מקצה לקצה. וצריך להבין את טעם דברי חז"ל, למה הם הפכו עלינו את הפשט. כיוון ששמע דוד נתיירה. אומר טוב, אם זה לא שייך לבנות בית למי ששופך דמים רבים אז אולי שפיכו דמים זה לא בסדר כיוון ששמע דוד נתיירא אמר הרי נפסלתי לבנות בית המקדש אמר רבי יהודה בר אילי אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד אל תרא חייך קח הם לפניי כצבי והייל צבי והייל הם חיות להיות שדה עם אפקר. אין להם ביילים, אין להם דיר, אין להם מגן. זה היה צבי. בכך למר שפכת ארצה ואין ארצה אלא צבי והייל. שנאמר הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכייל. רק אדם לא תאכלו על הארץ תשפחנו כמים. יש פה מה לעיין בפסוקים אבל אין לנו תירוצים טובים אז אנחנו לא שומים קשויות שאין לנו תירוצים על כל פנים רבי יהודה בר אילאי אומר זה כצבי וכאייל זה הפקר זה חסר הגנה זה לא פגעת באף אחד אני לא מרגיש ביתים עליהם אני לא המגן שלהם הם לא בבית שלי צון ובקר הם מבויטים אם פגעת בשור אתה חייב לשלם למישהו זה בבא קמה אבל אם פגעת בעצמי בים אתה לא צריך אין להם בעידים אין מישהו שיפסיד מזה זה לא זה לא הפסד חריפים כמובן צריך להתבונן בהם אז זה יהיה הרבה יותר מאוחר דבר אחר אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך. מה הדקדוק של רבי יהודה בר אליי? שפך את הארצה. אומרים רבים שפחת ארצה יוצב הליל כתוב על הארץ תשפחנו. אז הוא משווה את זה לזה ואומר זה הפקר. זה לא בעל ערך. דבר אחר אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך כל דמים ששפכת היו לפני קורבנות. שכן כתיב כי דמים רבים שפך את הארצה לפני אמר רבי שמעון ברור חי אין לפניי אלא קורבנות שנאמר ושחט את בן הבקר לפני השם אז הקורבנות זה לפני השם זה גבלדיק זה מעלה גדולה זה לא הפך השלום זה לא הפך איש המנוחה זה להעלות קורבנות לפני השם. אמר לו דוד, אם כן, ולמה אני בונה אותו? אם אתה אומר כמו ההסבר הזה במדרש שזה קורבנות, זה לפני השם דיק טוג מלשון הקדוש ברוך הוא, שומד מים רבים שפך את הארצה לפניי כמו בבית המקדש, כמו כהן אז אז למה לא בונה? אמר לו הקדוש ברוך הוא, תשמעו תירוץ מופלא של רבי שמעול בר יוחאי שאם אתה בונה אותו אבי קיים ואינו חרב. אם אתה בונה אותו הוא קיים לנצח. אין חורבן. אמר לו והרי יפה. אמרה לו הקדוש ברוך הוא א סליחה אמר לו דוד לקדוש ברוך הוא והרי יפה אמ מצוין יותר טוב לברות בית שלא יחררב אמר לו הקדוש ברוך הוא גלוי וצפוי לפניי שעתידים לכתוב ואני מפיק חמתי בו ומחריבו וישראל ניצוני שכן כתב באוהל בת ציון אמר לא על בת ציון ציון אלא באוהל בציון שפך כאש חמתו ואם לא היה אוהל שיגן עליהם על ידי חורבנו אז חס וחליליו בציון אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך הועיל וחשבת לפנותו אף על פי ששלמה בנך בונה אותו לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד עכשיו אין בחז"ל מקור אחר אין הסבר אחר, זה ההסבר היחידי בחז"ל. זה נמצא כאן בפסיק טרבטי וכאין זה בילקות שמעוני בשוחר טוב בנוסח אחר וחיפשנו בחז"ל וחיפשנו את כל המסכמים של כל דברי חז"ל ולא מצאנו שום הסבר אחר בחז"ל ולכאורה זה הפך הפשט ואף אחד מהראשונים לא אומר ככה אבל בג אומר על דרך זה הפוך אומר למה אתה לא תבנה בית תשמי כי דמים רבים שפכת כי הוא עתיד לחרב ואז ישימו אותך שבגלל שאתה שפכת דם רבים לכן הוא נחרב אז אני לא רוצה שאתה תהיה השם בזה טוב זה פירוש מיוחד אבל לעניינינו אנחנו צריכים להתבונן למה חז"ל הולכים ההפך מפשט התנ"ך וההפך מכל הראשונים כמובן שראשונים מוקשים מחז"ל אבל כנראה לא היה להם למדו פשט ו לכאורה הם צודקים אז בשביל להבין את זה אני רוצה להקדים קצת תחילה דברים שלא לא הבאנו פה שחשבתי רק יותר מאוחר חשבתי שזה רש"י במקום אחר וגם את רש"י שכחנו להביא נו אז א אני אגיד את הדברים לפניכם. בפרק ז' בשמואל שמואל ב כתוב וישב המלך בביתו זה אחרי המיסה של פרץ וזה ושה אה אהרון נמצא בבית עובד אדום ובאה אליו ברכה ודוד מעלה את הארון והמיס שם מים מיכל והפסוק הבא תחילת פרק ז' בשמואל ב וי כי ישב המלך בביתו ואדוני הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראנה אנוכי יושב בבית הרזים אהרון האלוהים יושב בתוך העיריה וזה הבקשה הראשונה לבנות בית המקדש. עכשיו יש פה סמיכות. ויקי ישב המלך בביתו והשם מניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך הנתן הנביא. הפסוקים קושרים את זה את זה. בזמן שהוא הניח לו מסביב אז הוא ביקש את בית המקדש. אומר רש"י פה אמר הרי נתקיים פסוקים ודברים בפרשת ראה כתוב כך כי לא בתם הדעת אלא מנוכה ולנחלה אשר אדוני אלוהיך נותן לך ועברתם את הירדן ושבותם בארץ אשר אדוני אלוהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויבכם מסביב ישבתם בטח תעברו בארץ ותנוכחו מכל האיבים מסביב והיה המקום אשר יבחר אדוני אלוהיכם בואו לשקן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנוכי מצוותכם עלותיכם וזבחכם עשרותכם ותחומת ידכם וכל מבחר ידכם אשר תדבו לאדוני כלומר ברגע שתנוח המלחמה ואין עוד אויבים אז אתה אתה בונה את בית המקדש ולכאורה זה מאוד דומה ל ההפך מדביאים רבים שפכת רק שיש מנוחה רק שיש שלום ושלווה רק ההזבונים אלא מה טובן דוד המלך זה אני כי הפסוק בשמואל בז אומר וישב המלך בביתו ואדוני הניח לו מסביב מכל לבב כתוב כאן בדברים והניח לכם מכל אויבכם מסביב זה אותם מילים וכאן כתוב והיה המקום אשר יבחר השם ואז אמר ויאמר המלך ראן אנוכי ישב בית הרזים וארון האלוהים יושב בתוך העירייה וזה מה שמביא פה רש"י בשמואל בזא והשם מניח לו אמר הרי נתקיים והניח לכם מכל אוי וכם מסביב מה כתיב אחריו והיה מקום אשר הבחלנו מתה עלינו נו לבנות בית הבחירה. זה לא סתם בקשה. אני זכיתי שהניח השם מכל אויבה מסביב וזכיתי ממילא להגיע לשעה שצריך לבנות את בית הבחירה. טוב, כולנו מכירים את ההמשך. נתן הנביא אומר [נחירות בוז] לו עשה כל אשר כל אשר בלבוכך עשה. וי בלילה הוא ויבר השם מנתן לך ואמרת אלבדיל דוד כה אמר אתה תבנה לי בית וישבתי בביתי בני ישראל ממצרים ועד היום בכל אשר התלכתי בכל בני ישראל דבר דיברתי למה לא בניתם לי בית ארזים לכאורה ברור מה השאלה של הקדוש ברוך הוא הוא שואל אותו מה אני אמרתי למישהו לבנות לי בית הרזים לא נתקיים התנאי הרי מה התנאי בהניח מתי התקיים התנאי? אצל דוד. מה הם לא שייכים לזה? הוא שייך לזה. מה? מה הקדוש ברוך הוא שואלו? ברור. אבל הוא מכריע גם. ואתה כמר להבדיל לדוד. כ אמר אדוני צוות, אני לקחתיך מן הנווה ויהיה אינך בכל אשר הלכת וכריית את כל אויבך מפניך. כתוב וכריית את כלך מפניך. כאילו בדיוק הסיבה שבגללה צריך לבנות עכשיו את בית המקדש הקדוש ברוך הוא חוזר אליה. הרי הוא שואל, אני לא ביקשתי מאף אחד לבנות בית, מה אתה בונה עכשיו? והוא אומר לו אבל הציבה נתקיימה ושמתי מקום לעם ישראל הוא תעתי ושכנתחתה ולא הרגזות ולא סיפנה והבנה לענות כאשרונה ולמין היום אשר ציוויתי שופטים על עם ישראל ואניחוטי לך מכל אויבך ויגיד לך אדוני כי בית יעשה לך אדוני אז מה הוא אומר לו אתה צודק הוא אני ביקשתי ממישהו אבל אצלך זה משהו אחר. אני לא בטוח שכל המפרשים קוראים ככה, אבל לכאורה לפי רש"י, זה פשט הפסוק, אני מצטער מאוד שלא הבאתי את פרק ז', אבל זה התחדש לי רק תוך כדי ארוחת בוקר בבהירות. זה קיבלתי כזה זה ממש א כ הקדוש ברוך הוא ממש אומר לו אתה צודק אני ביקשתי אבל אצלך בואו נקרא עוד פעם וי בלילה ההוא ויה דבר אדוני אל נתן לאמור לך ואמרת לדוד כה אמר אדוני אתה תבנה לי בית לשבטי כי לא ישבתי בבית ליום ההלותי את בני ישראל ממצרים עד היום הזה והיה מתהלך בעון ומשכן ככל אשר התלכתי בכל בני ישראל עדתי את אחד משבטי ישראל אשר ציויתי לראות את עם ישראל לאמור למה לא בניתם לי בית הרזים ואתה כה תאמר להבדיל לדוד כה אמר אדוני צרות אני לקחתיך מן הנוה מאחר רצון להיות נגיד על עמי ישראל עלמי על ישראל ויהיה עמ עמך בכל אשר הלכת ואחרית את כל אויבך מפניך זה לא היה קודם ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ ושמתי מקום דרך אגב שם הגדולים זה כמי גוי גדול שדיברנו עליו אתמול ושמתי מקום לעם ישראל ונתיב ושכן תחתיו ולא רגע זאת ולא הוסיפו בני הבלה לאן אותו כאשר בראשונה כלומר הנה בדיוק זה הפסוק בדברים שרשי אומר שהוא היה הסיבה של דוד לבקש כי הניח מסביב ותבנה לי בית לשמי למיני אשר ציוויתי שופטים עליי ישראל ואניחותי לך מכל אויבך זה לא כמו כל השופטים אני שאלתי ואני עונה באמת אתה צודק זה משהו אחר לגמרי ולמין היום אשר ציויתי שופטים עלמי ישראל ואני חותי לך מכל אויבך ויגיד לך אדוני כי בית יעשה לך אדוני כן כן יהיה בית אתה צודק הוא שואל הוא מתרץ הוא אומר אתה צודק יהיה לך בית אלא >> [כחכוח] >> כי אם לא ימיך ושכבת את אבותיך וקימתי זרך אחריך אשר יוצא ממך וכי וחינותי את ממלאכתו הוא יבנה לי בית לשמי וחוננתי את כיסא ממלכתו עד עולם אני אל עולם והוא יהיה לי לבן אשר באהבותו והוכחתי ושבת אנשים נגיע אל בני אדם וחסדי לא יסור ממנו כאשר אסירות עם שאול אשר אסירות מלפניך ונאמן ביתך מלאכתך עד עולם לפניך כיסך יהיה נכון עד עולם ככל הדברים מלחזן זה כן דיבר נתן אל דוד לכאורה מה אומר לו לא ביקשתי מאף אחד כי לא סיימו את המלחמות אתה סיימתי מלחמות מגיע לך כן אבל הבן שלך יהיה אתה תקבל אבל הבן שלך יהיה למה דמים רבים שפכת מובא רק בדברי הימים אין בשמואל דמים רבים שפכת זה מה שכתוב אבל אולי אולי יש לנו תירוץ מה הקדוש ברוך הוא מתכוון אפשר רוצה להציע אתה ויבוא המלך דוד וישב לפני אדוני ויאמר מי אנוכי אדוני אלוהים מי ביתי כיבותני עד הלום ותקטנו עוד זאת בעיניך אדוני אלוהים ותדבר גם על בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדוני אלוהים ומה יוסיף דוד לדבר אליך ואתה תה את עבדך אדוני אלוהים בעבור דברך וכריך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע אתדך על כן גדלת שם אלוקים אין כמוך ואין אלוקים זלתיך מי קמך ישראל אחד בארץ ו אתה אלוקים הדבר אשר דיברת על עבדך ועל ביתו הקמדולה ועסק אשר דיברת והגדיל על שמך הדולר כי אתה שם צקות אלוקי ישראל גלית דוזן אבדך לאמור בית תבנה להחל מצבדך את ליבו להתפלל אליך את התפילה הזאת ואתה אוהלו וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה השם אלוקים דיברת מברכתך יברורך בית עבדך לעולם דילגתי קצת אבל מה כל זה אומר דוד שומע את הבשורה שלא כפי שכפי שהבנתי עד היום שזה בשורה שלילית דוד רואה בזה לכאורה בשורה חיובית וואו וואו וואו קטונתי מי אני מה אני ואתה בחרת בי ואמרת שביתי ואדולה ווואו וואו וואו גבתי גבתי זה הפך לכל מה שהבנתי עד היום אפשר גם ממה שאתם הבנתם ועכשיו מקור א' זה המשך של הפסוקים שראינו ויהי אחרי כן ויח דוד את פלישתים רגע רגע רגע מה אמרנו עד עכשיו שהוא כבר הניח לו מסביב נכון ויהי אחרי כן ויח את פלישת ויכניהם ויקח דוד את מתגעמה זה גת שהיא הייתה המפתח של כל האזור מיד פלישתים כך מתבאר מדברי הימים וחזם מסביר ויך את מואב ועמדדם בחבל שכב אותם ארצה וימדוד שני חבלים להמית ומלאוח לאחיות ותיי מואב לדוד לעבדים נושאי מנחה אבל דוד המלך הוא נלחם מלחמה רב זירתית הוא נלחם בפלישתים הוא מכה את מואב ויך דוד את אדזעזר אדל עזר בן רחם מלך צובע לכתו להשיב ידו בנהר פרט הוא כובש את סוריה, את עיראק עד נהר פרט. כמו שאמרנו אתמול, דוד כובש את גבולות ההבטחה. ויקוד דוד ממנו 1700 פרשים ו20 א000 איש רגליים ויק דוד את כל הרכב, יותר ממנו 100 רכב. ותבוא ארם דמסק לעזור לדעזר מלך צובע. אז בא הרם דמסק מצפון ויך דוד בהרם 22,000 איש וישם דוד ניצבים בארם דמסק ותהיה הרם לדוד לעבדים נושא מנחה ויוש השם את דוד בכל אשר הלך וכל זה כתוב אחרי מה אחרי שכאילו דוד כבר השם הניח לו מכל אויב מסביב ולא רק הניח לו מכל אויביו השם אומר לו יותר מזה זה סליחה ושמתי מקום למי ישראל ונתעתי ושכן תחתו ולא רגע זאת ולא יוסי בני הבלה לעלות כאשר בראשונה אז מה קרה כאן דוד אומר כך אומר רש"י גם דוד אומר הניח לי השם מכל כל האויבים מסביב וזה הפסוק מעיד עליו ודוד מסיק מהדבר הזה אז הגיע הזמן לבנות את בית המקדש ואז הוא אומר לנתן אני רוצה לבנות ונתן אומר לו כל אשר אתה רוצה תעשה הוא שואל את הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא אומר לו באמת הנחתי לך ולכן יהיה בית אבל לא אתה בנך אבל דולה וזה שדולה אתה ובנך דוד בכלל לא שומע מודה להשם קטונתי לקחת אותי מאחורי הנווה וזה ועשית עודיה גדולה ורק מתפלל ומודה ומשבוח ומפאר ואז כל הבסיס שעליו הכל עומד שהניח מסביב פתאום מסתבר שמלחמות ועוד איך מלחמות לא ברור העניין נראה פשוט לומר שיש שתי דרגות וניח לא מסביב. אם תרצו נקרא לזה מדינה ומעצמה. מדינה זה הרשע של פרק ז'. ו דוד אומר אז אני אבנה בית המקדש הקדוש ברוך הוא ודאי אתה תבנה אתה זה אבל הבן שלך מה מבין דוד אה אני עוד צריך לעבוד נכון כבר יש מדינה אבל צריך להיות מעצמה והוא הופך למעצמה מלחמה רב זירתית מדהימה והוא הופך למלחמה ויוש השם דוד בכל אשר הלך וכשהוא אומר את זה אז זה להניח באמת אבל אז כבר מגיע הזמן של שלמה ואתה אם נגיד שדמים רבים שפכת הכוונה לא הספקת יש מני ראשונים שאומרים את זה לא היה לך זמן ואולי זה מה שכתוב בדברי הימים לא היה לך זמן מה פירוש אתה לא היית איש מנוחה לא היה לך פניי זה פתאום מתבאר אחד לגמרי. אתה ראוי אומר לו הקדוש ברוך הוא על ידי נתן, אבל לא היה לך פניי אבל לבנך אל תדאג. אתה עוד תמשיך להקות, תהפוך ממדינה למעצמה ואל תדאג. זה יהיה לך לדורות עולם על ידי מנחה. אז הוא ממשיך להכות. וכשיהיה סיום ממש כמעצמה הוא באמת יקבל את זה. רק הוא כבר לא יהיה בשביל לראות אבל הוא מאמין בהשם ומודה לו. ואז אתה אומר יכול להיות ש זה פירוש נפלא של דברי הימים על פי שמואל ואז יוצא שבעצם זה רק בעיה פרקטית אתה יש לך עוד להפוך את ישראל למעצמה וא אתה צודק זה אתה אבל אפשר להגיד עוד דבר שהוא אומר לו כי מלחמות הגדולות עשית ואולי בדברי הימים במקור ב' בשורה השנייה ויהי עליי דבר השם לאמור דם לרוב שפחת מלגמות עשית להוציא בניים לשמ כי דמים רבים שפכת הארץ לפניי בכל זאת בצליל זה לא מתיישב ככה יכול להגיד מלחומות גול רצית והיא תעסוק יש בראשון מי שמביא ככה אבל זה לא מצל ככה. זה נשמע כמו בגלל המלחמה. אלא שאם כך אז לא ברור דברי נתן הנביא. לא ברור אהבה מינה של דוד. כאילו אז מה? אז הוא לא הבין את הפסוק נכון. ועברתם את הירדן ושבתם והניח לכם מכל אויבכם והיה מקום אשר יבחר השם. כאילו יש פה איזה אמצואי עכשיו אם ככה דבר יש פה אמצואי שבדברי הימים בעצם אנחנו אומרים שמישהו איש מלחמה הוא לא יהיה איש שם מנוחה התורה אומרת ממלחמה למקדש ודברי הם הם אומרים לא מלחמה לחוד הוא מקדש לחוד מי שמלחמה לא מקדש ומי שמקדש לא מלחמה אתה היית יש מלחמות ו הבן שלך יש מנוחה ולכן אתה לא יכול. אז יוצא שכל מה שדוד אמר בהתחלה בשמואל על בשיא זה שהניח לו השם מסביב היה מדינה היה לשלום של השם מסכים איתו זה בעצם לפרש אחרת את הפסוקים בשמואל נראה שהפסוקים הם כמו שפרש דוד שתכף למלחמה המקדש אלא שיש לך עוד דרך. זה לא תכף למדינה, זה תכף למעצמה, אבל זה אתה. רק תסיים את העמלחמות ואז שלמה המשיך. זה המשך אחד. זה לא לא המשך, זה בשורה טובה, זה לא בשורה רעה. אבל מדברי הימים לא משמע ככה. מדברי הימים משמע שזה בכלל אחרת לגמרי. מה אחרת? שמי ששופך דמים רבים הוא לא בונה וזה צבי דינים מי שנלחם לא בונה ומי ש נח הוא רק יכול לבנות זה הפשט בדברי הימים אז זה סתירה בין שמואל לדברי הימים ולא כמו שהפרשנים לכאורה משאירים את זה אחד עכשיו בשביל להבין את זה אני רוצה להקדים תחילה להניח לך מכל אויבך מסביב כולנו מכירים את זה מצוות מדאורייתא לחזור על זה כל שנה תמחר את זכר עמלק יש פעמיים בתורה רק חז"ל אחר כך מסדרים שלוש מצוות להעמיד להם מלך כולל כל המלחמות להחריץ זרו של המלק מתי? בתום מעמדת המלך ומלחמותיו. כמו שאומר הרמב"ם, מלכים ומלחמותיהם. זה חלק מעמדת המלך. אם המלך עוד לא נלחם, זה לא מלכות, נותנתים לו מכה, הוא עף. הוא צריך לנצח, לשבת בביטחון. זה מלך. אז להעמיד להם מלך. ואז יש שני פסוקים בתורה. והניח לכם מכל אוהבכם מסביב. תמח זרך אמלק והניח לך מכל בכם מסבי ושבת מתח והיה המקום אשר יבחר אז יש שתי מצוות על בהניח ולכאורה היה מקום לומר שזה אותו בהניח יש לך שתי מצוות ואז אני יודע מאיזה מאיזה איזה מהם קודם וחזל מגלים לנו בלימוד שקודם עמלק ואחר כך בית המקדש זה הסדר. אבל לא מסטר ברמית להגיד דבר כזה בספר שמואל. למה? כי בשמואל א' הקדוש ברוך הוא פונה לשאול ויאמר שמואל אל שאול אותי שלח השם למשוך למלך עלמו ישראל ואתה שמע לכל דברי השם. כ אמר אדוני צבעות פקדתי את אשר מלק לישראל אשר שם לא בדרך בעלתו מצרים אתה לך ויקית את עמלק וחרמתם את כל אשר לא ולא תחמול עליו ומתה מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד צמגמל ועד לחמו לכאורה כבר בימי שמואל ושאול התקיים לפי השם לפי הנבואה לשמואל ואני לך מכל כלך ישראל זה כבר התקיים זה לא עכשיו אבל תראו את הפסוק לפני נבואת שמואל לשאול לצאת ולמחוט את עמלק ובגלל שהוא לא מכה עד הסוף הוא הבדל את המלוכה ותהיי המלחמה חזקה על פלישתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גיבור בכל חי והספה הוא אליו. כלומר מה הפסוק הקודם שיש מלחמה כל ימי שאול אם יש מלחמה כל ימי שאול עם פלישתים ואנחנו יודעים שגם אחרי מלחמת עמלק היה מלחמות עם פלישתים אז מה חסר? בהניח לך מכל אויך מסביב. אז למה הקדוש ברוך הוא אומר לך ותילחם בעמלק הרי לכאורה לא מתקיים התנאי שבהניח מסביב הוא נלחם עם פלישתים ועוד ילחם 40 פלישתים אז איך מצווים עליו ל אבל יוצא פה משהו מעניין יוצא שאצל שאול עוד לפני שמגיע התנאי בניח לך הוא כבר מתחיב במחיית עמלק ואצל דוד אחרי אניח לך עדיין לא מתחב בבית המקדש זה פלא זה נראה לי מקור נפלא ללימוד ששלושה דברים נצטוו להקים להמלך למחות זרו של עמלק ולמות הקדש כי אין דין והניח לך של מחיית המלק כדין בהניח לך של בנת בית המקדש בעצם למיסהניח לך שמחיית המלק הוא לפני שאתה רואה כבר שזה מניח לך ומהניח לך שבניית גמז אחרי שכבר נראה לך שזה מניח לך אצל שאול לפני שהוא חושב שניח ובאמת לא כתוב בשום מקום להניח ופסוק קודם כתוב כתוב שהלחמהים פלישתים כל ימי חייו ובכל זאת לך תמחה את המלק ואצל דוד כתוב בפירוש את הפסוק שמופיע פעמיים תורה בנוגע למלק ובנוגע לבניין המקדש והניח לך מסביב הוא אומר לו לא ובסוף בספר שמואל לא מה לא כן אתה באמת לך אבל אתה וניח לך מדינה ולכאורה הפשט של ספר שמואל זה שמתי בונים את בית המקדש והניח לך מעצמה. עכשיו אפשר היה להשאיר את הדברים כך וגם לתת בהם טעם. אבל לפני כן אפשר להמשיך כך שבספר שמואל הסיבה היא פשוטה. יש צבי דינים בניח לך. והניח לך של עמלק זה לפני שאתה מזהה את זה. ואניח לך של המקדש זה הרבה אחרי כי זה מעצמה ולא מדינה ודוד צודק שהוא רוצה לבנות ואומרים לו כן אבל אתה צריך להפוך למעצמה ואז כבר שלמה יבנה והוא אומר וואו איזה בשורה כי זה הדולר וזה ספר שמואל ובאמת שלמה בונה כמו זה מתקיים הכל בסדר אפשר היה להסביר ככה את כל ספר שמואל אבל אני רוצה לתת טעם בדבר. למה באמת בהניח לך של ספר של עמלק הוא מוקדם מהמצופה ובהניח לך שלמקדש הוא מאוחר מהמצופה? למה זה כך? כי באמת להקדים להניח לך לעמלק ובהניח לך למקדש זה בכלל לא תוטע ולא אתה הסברה ולא מה זה שייך אחד לשני זה שיתוף השם לכאורה הרי למחוט את עמלק זה חלק ממניח לך כל אחד מבין זה לא משהו זר זה אותה שרשרת של מלחמות אתה הולך להילחם מה עשית עד עכשיו עכשיו נלחמת מה אתה עושה עכשיו אתה נלחם השלישי אז לכן יש מקום גדול לומר שמלחמת עמלקניח לך הכוונה היא לקראת סוף אם ביחד כשהולך לקרוא את המהניח לך אז החוליה האחרונה של המהפך הלחת זה נמחוץ את המלק אבל הוא חלק בעצם מ המלחמות אבל בית המקדש לא זה משהו אחר לגמרי לבנות בית המקדש זה שייך לזה שישראל הם כבר גוי גדול גבולות ההבטחה כולם נכנעים בפניהם ויש איזה בהניח לך איזה מנוחה עמוקה זה יכול להיות אצל דוד למה זה לא אצל דוד לפי ספר שמואל לכאורה זה כן אצל דוד כלומר שלמה זה בכלל התשובה היא לא התשובה היא כן אלא את צריך להפוך למעצמה. כי עומק המנוחה של בהניח לך מסביב זה לא בתחילת המנוחה אלא בסוף המנוחה. וסוף המנוחה זה מעצמה ולא מדינה. למחוץ זרו של עמלק זה עם הגעת המנוחה. זה מה שרואים משמואל ושאול. וזה מסתבר מילטה כי זה מלחמה זה חלק מהשרשרת של להניח אבל לבנות בית המקדש זה משהו אחר לגמרי הקדוש ברוך הוא אומר לו זה לא משהו אחר לגמרי מהקמת מדינה זה מנוחה הרבה יותר עמוקה אתה בדרך אתה עושה את זה אף אחד לא ביקש אבל אתה כן וזה במשפחתך זה בנך וזה יד עולם אתה צודק לא אסור לשבת מיהודה והוא מבין שאם זה בנו אז בעצם הקדוש ברוך הוא אומר לו צריך פה מנוחה הרבה יותר עמוקה ותהפוך למעצמה וככה אפשר היה להסביר את ספר שמואל אלא מה שלכאורה דברי הימים תורף את הקלפים כי לפי כל את זה מה יוצא שבאמת תכף למלחמה המקדש אבל לא תכף שלפני הסיום אלא אחרי הסיום הגדול מה זה הסיום הגדול העצמה זה מה שאנחנו מבינים עמלק זה עם הסיום ומקדש זה עם הסיום הגדול אחרי הסיום הגדול זה כמו שלה עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל והניח לך של אמלק זה עד שיניח לך ולא עד בכלל ואז המלק הוא עד בכלל והניח לך של זה עד ועד המעצמה בכלל ותכף לזה מקדש ואין שום סיבה שדוד לא יזכה חוץ מזה שהוא עדיין לא מעצמה ואז יוצא שמה מזכה את שלמה לבנות את המקדש [נחירות בוז] מהעצמה ולא זה שהוא לא בנה. אז לפי זה אם נחזור עכשיו לספר דברים לספר א דברי הימים אפשר להסביר את כל ספר דברים על פי זה לא אומר דוד בואו נחזור למקור ב' לשלמה בנו בני אני עם לבבי לבנות בית לשם אלוקי ישראל ויהי עליי דבר השם לאמור דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות מה זה מלחמות גדולות לכאורה מה זה מלחמות גדולות מעצמה ולא מדינה. לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת הארצה לפניי הנה בן נולד לך והוא איש מנוחה ואני חתי לו מכל אויב מסביב איזה מכל אויבחתי לו מעצמה אתה בנית מעצמה ושלמה כבר יהיה לו מעצמה ויהיה שקט וזה יהיה עד ועד בכלל לסיים את כל מלאכת המעצמה הכולל להביא שקט גמור הוא יבנה אבל אתה באמצע אתה לא עד ועד בכלל ואז יוצא שחרבך הנפת עליה ותחליה זה קשר אחר ויש לי שב למה שם אסור להבחר חרב וכאן דווקא תכף במלחמה מקדש ולכאורה לפי חז"ל זה מתיישב שפיר כי הם אומרים אנחנו לא רואים במלחמה משהו שהוא מנוגד למקדש אבל זה קצת תוקר את הפשט עדיין עדיין כשקוראים רק דברי הימים ואתה לא מחזיק את כל הפלפול שפעם ראשונה עשיתי הבוקר לעצמי ועכשיו פעם שנייה אני אומר לכם אתה לא מחזיק את כל זה בראש אתה קורא דברי מים זה לא נראה ככה לכן נראה לי ללכת עוד צומר כך שבשמואל הקדוש ברוך הוא לא מגלה את הסוד. זה התהליך שמואל. זה התהליך. כל ספר שמואל מין איזה נקודת מבט ומסופר של תהליכים בשעתם ודברי המים מאיזה נקודת מבט מסופר מעוף הציפור של מאות שנים אחר כך כמעט 500 שנה אחר כך עזר הסופר כותב אותו אחרי חורבן הבית אחרי גלות בבל ספר דברי הימים ובמבט הזה פתאום רואים משהו אחר. הוא היה תמיד ידוע למרי דרזים, אבל בספר דברי הימים עזרה מספר אותו והוא לא מספר בכלל את הסיפור של ספר שמואל ובספר שמואל לא רואים את זה בכלל. אז מה התגלה? אומרים חז"ל אחרי שתשווה את זה זה בכלל לא פשוט לומר כיפשוטו בדברי האמ בגלל שהפשט הוא שתכף ל מלחמה מקדש ולהגיד צבי דינים שזה צריך מנוחה ואז אז איש המלחמה הוא לא איש המנוחה צריך שזה יהיה בטריי גברי מנן זאת לך מה פתאום להמיס את זה על הפסוק בדברים הפסוק בדברים קושר בין מלחמה סיום המלחמות למקדש נכון שזה היה והניח לך אחר אבל הוא כושר בין מלחמות למקדש אז למה אתה עכשיו רוצה להגיד לי שזה הפוך שמלחמות המקדש זה הפך אחד של השני מה פתאום לכן נראה שחז"ל הבינו משהו אחר גם חז"ל אומרים ודאי תכף למלחמה המקדש ואדרבה מה שמזכה אותך זה המלחמה זה לא מה שמפריע זה מה שעוזר כמו שמתרץ רבי שמעון ברור החי וגם כל התנאים האחרים שאחד אנחנו יודעים מי הוא רבי יהודה בר אילאי ואחד זה רק דבר אחר שאנחנו לא יודעים מי הוא ולכאורה זה לא רבי שמעון ברחי כי לא כתוב ד אמר רבי שמעון ברור חי אין לפעלו אלא הקורבנות אלא יש פה מנדה אמר קורבנות ואחרי זה רבי שמעון ברחי שהוא אומר בגלל שאתה נלחמת לכן זה יהיה ניצחי עכשיו אני רוצה להעמיק עוד קומה בשביל להבין את הדבר הזה אני מנסח בניסוח שלי דברים שהרב כותב בדרשה לשבועות פרשת בעלותך מופיע בקובץ ח ידוע מפורסם לא זוכר מה זה קנו קנז קובץ ח קנז ז ו אני מנסח במילים שלי מה ההבדל בין תורת משה רבנו לתורת משיח. רואת משה רבינו זה שיש עולם שמאז החטא הראשון ובעצם עוד לפני החטא הראשון רק שלפני החטא הראשון זה היה בכוח ובעקבות החטא זה יצא לפועל ו התפשט על כל העולם לכל מעמקיו חוץ מעומק עומק העומקים זה שהעולם בנוי מטוב ורע. גם גן עדן היה בו טוב ורע כי יש עץ הדעת טוב ורע אז יש את העובה בתוך הגן עוד לפני החטא אלא שעל ידי החטא אותו טוב ורע התפשט שהכל מלא מטוב ורע ותמיד הוא מעורבב גם אין צדיק בארץ אשר זה טוב ולא יחתה כידוע שהב שם טוב מוסיף באותו הטוב אז כל העולם הוא מלא טוב ורע ומושה רבינו ותר אותו כי טוב הוא יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים יבוא טוב זה משה רבנו שמר ותר אותו כטובו ויקבל טוב זו תורה טוב לי תורת פיך מטוב זה הקדוש ברוך הוא טוב השם לכל לטובים אלו ישראל אז משה הוא טוב ומה הוא מקבל את התורה טוב להפוק ממה מה הוא לא קיבל חס ושלום רע ומה עם הרע? יש שעשה מצוות עשה מצוות לא תעשה אל תעשה רע תהיה רק בטוב עשה טוב ואסור מרע תהיה רק בטוב זה משה רבינו זה התורה התורה אומרת לך שיש טוב ורע אתה צריך להיות בטוב ולסור מהרע אבל משיח לא אומר ככה משיח אומר ועד מתי נשלים עם זה שיש רע בעולם לעולמים חס ושלום משה בעל העולם גואל ראשון כדי שקודם כל יהיה לנו אחיזה בטוב ולא נימשך אחרי הרע ועל ידי זה משיח בא לעולם כדי להפוך את כל הרע לטוב זה המבחן בבית מדרשה של משיח מי שלא יודע להפוך חשוך לנאורה ומרירו למתיקו ותמ לתורך שלא יכנס כי תפקידו של משיח משיח הוא לא טוב. משיח הוא לא טוב. משיח הוא עז בן פרצי. הוא תקיף הוא חצוף חוצפה דקבד משיכה. כל ה המשך שמה הרב בקנח הרב מדבר על החוצפה של עקבוצד משיח. המשיח הוא חצוף משה והייתה יראתו על פניכם אומרים חז"ל זו הבושה לקבל תורה צריך בושה. באימה הבירה ברטת ובזיע אבל עתיד לבוא והתהלכתי בתוככם כביכול אני אחד מכם הנה אלוקינו זה מצביעים באצבע כולם בכל זאת אני השם אלוקיכם כל כול לא תראו ממני בכלל אין יראת הרוממות יש אבל אין בושה, אין למה? כי כל הרע נהפך לטוב כמעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים אחד הבאורים מה מעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים שיש להם חוץ פה אז זו דק קדושה לצדק זה לומן תירתו ירתו על פניכם בדלי תכתבו זה הבושה הוא מתבייש צדק הוא מתבייש אבל בעל תשובה הוא חצוף הוא לא מוכן להשאיר את הרע ככה הוא רוצה להפוך את כל הרע לטוב וזה משיח. אומר דוד המלך, אני הקמתי מדינה, נלחמתי מלחמות. התורה אומרת, שאול היה באמצע והיה צריך לעשות את השורה המסכמת של המלחמות במלחמת עמלק. זה היה מסיים את המעג של המלחמה. זה הבניח לך. אם [כחכוח] הניח לך אני אני ניגרתי את הרב. האם אני צריך ללכת לצפון קורע למגר אותו? לא, אין מצווה כזאת. זה לא מוטל עלינו. צפון קורע יהיה ממילא. מה אני מוטל עליי? אני מקדינה. אנחנו לא עוסקים בכל העולם כולו. אני מקדינה. הקמתי מדינה יש שלווה. והניח לך מכל אויבך. אז עכשיו יש מנוחת הדעת והכוח של החוצפה. של הנה אדום ללבושך פורע דרכת מי זה בא מאדום חמוץ בגדים זה הגואל משיח וגימטריה נחש אני אדמוני זה לא כמו יעקב שרק הידיים שלו ידי עשו אני כולי עשו שמתהפך לטובה לאומת זה בקדוש קדושה של עשו אני אדמוני אדום ללבושי ואני מתוך החוץ פה הזאת מעיז פנים כאילו גם אין השמיים ושמי השמיים לא יכלוך אני רוצה לבנות לך בית פה משכן זה בעצם אתה בשמיים אבל נוגע לא נוגע פה לא הייתי ישבת פה, אני רוצה שיהיה לך פה בית לכן אצל המשכן לא כתוב אין השמיים השמיים לאחלוכה אף כי הבית הזה זה באמת לא בית זה חלק מהעננים ענני כבוד יושבים עליהם אבל לבנות בית זה שהקדוש ברוך הוא ירד לארץ זה צריך חוץ בה זה לא צדיק שאומר אני על הארץ אני כלום אני אפס אתה בשמיים זה צריך חוץ אדום ללבושך אתה צריך להיות איש מלחמות לדכור את כל מה שחוצץ בין עלי אדמות הרשעים ובין הפר שכאילו אי אפשר לדלג עלי בינינו בינש בשמיים אתה קונה חוץ פי כזאת שאתה אומר אני בא לכלפי ישמיה ואומר ריבונ שלאם אני רוצה שתשב בארץ. זה אותו אחד. זה לא שניים. זה מה שמגלה לנו רבי שמעון בר יוחאי. אבל בספר שמואל בעצם דוד אומרים לו באניך לך זה מערכה רב זירתית זה מעצמה זה מנוחה הרבה יותר עמוקה נכון שאנחנו לא הולכים עצפון קורע אבל גוי גדול זה כל המזרח התיכון ואתה צריך שכל המזרח התיכון יהיה תפל אליך זה לא שאתה הולך לגור בכל המקומות תראו בסעיף ד זה קשור להיום וישלחה מלך צורת עבדיו אל שלמה כי שמע כי אותו משכו למלך תחת אביהו כי האב אוהב היה חירם לדוד כל הימים וישלח שלמה אל חירם לאמור אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית השם השם אלוקיו מפני המלחמה אשר סבבו עכשיו זה מלכים זה לא דברי הימים מפני המלחמה אשר סבבו הוא כבר אומר הנה מפני המלחמה אבל לכאורה מה הוא אומר כאן? זה טכני זה לא לא היה לו זמן עד תת השם תחת כפות רגליו תחת כפות רגליי סליחה ואתה הניח השם אלוקיי למי? לי מסביב הייתי צריך להביא את זה קודם שכחתי את הפרט הזה זה לכאורה מפורש שזה בעיה טכנית במלכים ששלמה אומר לא הוא לא הספיק אבל לי אין שטן ואין פגרבן אני אומר לבנות בית לשם השם אלוקי כאשר דיבר השם דוד דוד לאמור בנך אשר ן תחתך על כיסך הוא יבנה הבית לשמי ואתה תצב ויחטו לי ארזים מן הלבנון ועבדיך יהיו ועבדי יהיו עבדיך ועכשיו תראו מה הוא כותב לו. ושכר עבדך אתן לך ככל אשר תאמר. אז הוא היה בעל הבית על צור. זה בתוך הקו הצהוב. לא, זה לפני תני. הוא היה בעל הבית על צור. לא. היה שם עוד מלך. הוא לא היה בא לבית על צור. אבל כן המלכות שלו חפפה על כל המזרח התיכון ולא רק איזה מדינה שצריכה כל הזמן לוודא שהיא שורדת אלא היא מתפשטת והכל כפוף תחתיה. זה הניצחון המוחלט. ולא מה שודים יהודים יכולים לגור בכל מקום. אבל מה אתם רוצים ש13 מיליון יהודים יחיו עד הפרט וכל הגבולות האלה? מה החבות ביהודה ושמרון זה הם יותר קטנות מאחלקו את זה את השטח? איך חיים ככה? אלא נראה אולי פשוט לומר שהחיו שם הגויים, אבל תחת כנפנו, איך אולי יעלו לנו מס ואולי גם נעשה את המסקים כמו שעושים פה, חברים עושים עסקים מתוך רצון שלהם להיות שותפים והערכה גדולה ואהבה גדולה כמו שכתוב שהוא אהב את דוד אבל לא שאתה לא משלם לו אחי אחי אתה ועבדת אתה מחינם חברים אבל אתה לא אוהבת חינם עכשיו בא דוד ואומר אני חשבתי שיהיה להעמיד להם מלך וסיום זה למחוט את עמלק וש שאול הצליח לסיים את זה ולכן הוא עבר מלכותו ואחרי זה יש והניח אחר זה לא והניח שאני הבנתי זה שהוהניח מדינה ומתוך זה חוצפה והזות ואדום ללבושך אתה גם בחוצפה והזות כלפי מעלה הזו דקדושה להיות דבוק בהשם זה חוצפה גדולה אין אין חוצפה יותר גדולה מזה ולעשות לו בית כאן הקדוש ברוך הוא אומר לו אבל צריך להיות מעצמה אומר מצוין אז זה יהיה מעצמה והבן שלי והכל בסדר זה הפשט של שמואל מלכים ואז מגלים לנו סוד מה מגלים לו סוד הקשר בין המלחמות והשיכות דמים הוא הרבה יותר עמוק ממה שחשבת רק שכל הרישנים מסבירים לכאורה שהקשר הוא שזה לא יכול ללכת ביחד, שיש פה צבי דינים, שמי שעשה זה לא עושה זה, אתה איש מלחמות, אתה איש מנוחה. אלא שזה לכאורה מתנגד לכל ההבנה של בהניח לך של שמואל ומלכים. אומרים חז"ל, לא. אומר חז"ל, יש קשר הרבה יותר עמוק. וכשהקדוש ברוך הוא אומר לו את זה, הוא אומר לו, "המקדש תלוי בעניין המלחמות גדולות עשית ודברים רבים שפכת." איך הוא תלוי? לחז"ל יש רק פירוש אחד. כי אם אתה תשפוך דמים רבים ותעשה את מלאכת המעצמה כדבי כמו שצריך מלחמות גדולות לא מדינה מעצמה דמים רבים שפכת אומר רבי שמעון ברחי אז אתה תגיע למקום שנצח ישראל לא ישקר ולא ינחם שזה הפסוק שכתוב על מפלתו של שאול בגלל שהוא לא עשה בהניך לך כל אויבך מכל אויבך כדי ואתה עושה וניח לך מכל אויביך כדי בית של מעצמות ומלחמות גדולות עשית. ולכן אומר רבי שמעון ברחי מה הפשט? ולכן אתה כן תבנה בית לשמי ואתה צריך לבנות וזה קראו את שמך מזמור שחלנו הבית לדוד אתה בונה ולך ראוי לבנות ודווקא ממלחמות ראוי לבנות ומקום שבעל תשוב ועומדים בן פרצי אדמונים יפה עיניים אדום ללבושך אז אומר לו דוד נו אז אם ככה למה למה לא? אומר לו לא לא זה כזה מדריגה שאתה לא תשאיר מקום לישראל ליטות ואז אני אשפוך חמתי על בשר ודם ולא על עצים ואבנים זה הרבה יותר עמוק ממה שחשבת זה לא שהחוצפה דעקות דמשיכה והזאת על הבמה הבינלאומית ואחד הנאומים האחרונים ביבי ראש ממשלתנו דיבר כשמחוריו המפה של המזרח התיכון כולל איראן ואני הייתי בטוח תוך כדי דיבור שפתאום יראו את מדינת ישראל גדלה ולא כל הזמן ראו את איראן ואת ישראל לא ראו אמרתי לעצמי מה זה אין שמה טכניקות כאלה שאתה יכול על המסך פתאום להגדיל את ישראל כשאתה מדבר דבר אליה לא מה זה נשאר ככה ש אני לא יודע לפעמים אני מייחס לו יותר מדי פלפולים אברות שהוא נראה לי פלפלן גדול אבל נראה לי שהוא שם את המפה להגיד תראו אם פי 75 מאיתנו בגודל אנחנו קטנטנים סיקה על מפת העולם הנה אני מראה לכם את המפה בשביל שתראו מה זה איראן אתם בכלל לא רואים את ישראל. כשאתה מבין מה זה איראן, אתה לא רואה את ישראל בכלל. זה המפה. ככה היא עובדת. זה הגודל. וזה הקטנטנים האלה. הם הקדימו את המעצמה הכי גדולה בעולם. טראמפ יכול להגיד עד מחר שהוא לא הוא הצטרף אחרינו אחרי שראה שאנחנו מצליחים. וגם אחר כך היה לנו כמה הצלחות שלא היה. לא. כל מטוסנו חזרו בשלום. בניסי ניסים, בהשגחה אלוקית, ביד השם עלינו לבסיסהם. ויש סיעתא דשמיא גם לאלה של חברים שלנו, אבל זה לא אותו דבר. אז אתה רואה איזה גודל ו אתה אומר איזה חוצפה, איזה הזות מצח של מדינה קטנתונת. זה מה שטוענים הרבה בארצות הברית ובאירופה. איך המדינה הקטנטונת הזאת? שאתה נוסע בפרט אתה גמרת את המדינה. תסתכלו מה זה צפת, מה זה אנגליה, מה זה ספרד, מה זה גרמניה כאילו יש בזה זה פי עשרות, לא פי שניים עשרות עיראן מדינה ענקית פי 75 ואיך המדינה הזאת כמה יש אנשים בה 10 מיליון תגיד אתם רוצים צחוק אתם גוררים את ארצות הברית ואתם מנהלים פה פתאום את העולם עושים סדר עולמי חדש הכל משתנה מה זה החוצפה הזאת? להיות מעצמה, מלחמה רב זירתית ולנצח בכולם. איך שם כתוב? ויוש השם את דוד בכל אשר הלך. אתם תשים לתימן ומפילים אתם עושים ככה, כל אחד אתם עושים לו כפת ראשו. אין ממשלה כאן, אין מנהיגים כאן, אין. מה? מה זה הדבר הזה? יש הרבה פרשנים עמוקים שאומרים שזה הסיבה לאנטישמיות. הם לא יכולים לסבול את זה שאנשים כל כך מעטים, כל כך נרדפים, הופכים את כל העולם לדעתם. אני יכול להבין אותם, זה באמת בלתי נסבל. אילולי שהנשמה של כל העולם תלויה במקום הזה וכייך גזע המוח. איזה אפרורי לחלוטין. אני מקווה שלא תראו אף פעם. אמר לה ור אפרורי לחלוטין נימוח כזה. איך הוא מנהל את הכל? כל חלקיק חלקיקי השנייה הוא נותן פקודת חיים לכל. בלי זה לא קורה כלום. תוציאו את גזה המוח. כל בית המקום כי שם הנשמה מהירה זה החלקיק הקטן הזה אז אומר לו הקדוש ברוך הוא זה לא מספיק להיות בהישרדות אתה צריך להיות גוי גדול מעצמה ולהחציף פניך ך במובן הזה שאותו איבר שהנשמה העולמית תלויה בו הוא לא האחרון בשרשרת הוא הראש לכל זה החוצפה של המשיח ונראה שהרמבם פוסק כביאור הזה כי הרמבם הלכותיו המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה הוא בונה מקדש ומקבד סדחי ישראל אל יד דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותו מופתים הוא מחדש דברים בעולם מומחי מתים אין הדבר כן שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נסק אליו שנקסים והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודמה בכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח ועיקר הדברים ככה שהתורה הזאת אין חוקי משפט זה המשתנים ואם יעמוד מלך בבית דוד וגם בתורה עוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שמכתב שבעל פה וקוף כל ישראל ללך בה ולחזק נתקה וילחם מלחמות השם הרי הוא בחזקת בחזקת שהוא משיח מה הוא צריך לעשות להיות איש מלחמות אם עשה והצליח וניצח כל האומת ששאומות שש סביב ו הוא בנה מקדש במקומו הרי זה משך ודאי מה אומר הרמבם שמי שנלחם מלחמות הוא זה שבונה את המקדש מה עם זה שדומים רבים שפחת והוא אומר וניצח כל האומות של סיביוב נכון ודאי אנחנו לא שוכחים לרגע שצריך לעשות כל דברי תורה שבכתב ושבעל פה שבדור האחרון העניין הזה עוד לא הבשיל. הולך ומבשיל לנגד עינינו. שלח לנו הבוקר רב לונדין דברים שהוא כתב. סרטון שתירת לזה מקודם. ראית הרב לונדין כתב סרטון על המשואה של אתמול ששר אחד לא יודע איך קוראים לו א בנצו עם ציציות ארוכות ארוכות ארוכות אני צריך שלוש ציציות שלי כדי להגיע לאורך שלו ציציות ארוכות ארוכות בלי כיפה והואשר בטקס שמע ישראל אוי גבת הוא ספרדי. איזה שמע ישראל. בן מנגינה לשמע ישראל של ספרדים משהו שם באמצע. וואו, איזה טקס. אז הרב לונדין כתב היום, אל תחשבו שזה זה נולד לבד. זה כל אלה שלחמו על הזהות היהודית מדינת ישראל עשרות בשנים זה מה שהביא את המצב הזה שיש התעוררות כזאת וחכו מה שיהיה ביום הולדת המא יש לו זמן אנחנו מפסידים אנחנו לא ביום העצמאות זה עד יום העצמאות הבאה כבר הכל אד יום העצמאות הזה בעזרת השם >> אז הוא כותב כתבתי את זה גם לכם כאילו אתה השם אתם אשמים תדעו לכם אתם נלחמתם על הזהות היהודית זה ככה ככה זה מתקדם אז מי שנלחם אומר הרמבם הוא בונה המקדש ואז הוא משיח ודאי אז אומר דוד המלך הוא מבין כרמבם לא כראשונים אם אני דמים רבים שפכתי אני המשיח ואני בונה המקדש. אמר לו הקדוש ברוך הוא לא. אז מבין דוד המלך. כך אומר רבי שמעון ורח חי. למה לא? בעצם במדרש אם תסתכלו יש רק תשובה אחת. למה לא? בגלל שאדום ללבושך בונה מקדש. מהצמה שבונה מקדש זה מתקן הכל. זה הופך את כל עומק הרע לטוב. זה הרבה יותר עמוק מאשר למחוץ דברו של המלא. כי זה לא חלק מהמלחמה. זה היפוך כל המלחמות בכל לבבך. זה היפוך כל היצר אור העולמי לאהבת השם. כי אם כל האיבים מסביב כפופים אליך ואתה בונה את המקדש מכוח זה אז אפורך כל מים שפה אמורה לקרוא בשם השם. אז אתה לוקח את כל הניצחונות שלך ואת כל החיבה והיקר שהם נוסעים אליך ואת כל זה אתה הופך זה להפוך את כל הרע לטוב זה משיח זה משיח ודאי שהוא לוקח את כל העמים והופך אותם שפה רואה בשם השם אז דוד המלך בעצם שומע את התירוץ של רבי שמעון ברחי כי אין בחז"ל פירוש אחר. אין בחז"ל פירוש אחר. ואז הוא אומר ככה, אם כך ואני לא בונה המקדש, יוצא שאני לא הצלחתי להפוך את כל הרע לטוב. כי אם הייתי מצליח להפוך את כל עומק הרע שבעולם לטוב, אז לא היה את החשש שמעלה הקדוש ברוך הוא שתדם לחתו ואני אחריב את בית המקדש. הרי מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? נכון, אבל עצים לחתו, אני לא רוצה לשפוך חמתי על בשר ודם. אז לכן לכן אתה לא תבנה בית שמי. כי מצד אחד זה ניצחי, מצד שני זה לא באמת. זה לא באמת. הם עוד יחטאו. לא הצלחת לעקור לגמרי את כל הרע. זה לא שישראל התהפחו לגמרי. עדיין לא השראה. לא מצידך, מצד ישראל. כך אומר רשבי. מה חושש דוד המלך אם זה כך במי זה תלוי הכולר זה אני אני השם אם לא הצלחתי להפוך זה התפקיד שלי זה דוד מלכה משיכה ואתה אומר לי שלא כל הרי התהפך לטוב אז אם כן משהו עשיתי לא בסדר יכול להיות שאפילו אני לא יודע מה הוא, אבל אז כל המלחמה שלי נגד הרע לא הייתה במקום. ואז נלחמתי נגד הרע, הגדלתי ממדינה למעצמה, אבל דמים רבים שפכתי ואני לא בסדר בזה. כי בעצם הקדוש ברוך הוא טולה את זה בפירוש בסוד מגלה לנו רשבי שבמה זה תלוי שעוד לא נאקר כל הרב ועתידים ישראל לחתו אבל בגיל הוא יא אומר לו כי אתה דמים רבים שפכת אז הוא אומר רגע רגע רגע אז אולי זה בדיוק מה שלא הבחנתי כמו אצל בת שבע שאומרים חז"ל והוא שהכלה פגע הייתי ראוי להפוך את הכל אבל לא הגיע שעה. הקדמתי את המאוחר. ישראל עוד לא בשלים לכך. ואם הם לא בשלים לככה אז ממילא היכולת שלי להיות חצוף ולמכחת מדינה אחת קטנטנה ושהיא תשלוט על כל המסביב. הקדוש ברוך הוא רוזם רומז כי רבים שפכת. איש מלחמות אתה הוא איש מנוחה. ועכשיו צריך מנוחה. עוד לא הגענו לבית שאיש מלחמות בונה אותו שמשיח ודאי. לא הגענו לזה. ואז אני רומז לך. אז אם כך נלחמת לשו. כך מבין דוד המלך שאם הגיעה השעה אז באמת זה מוצדק להיות גוי גדול על כל המזרח התיכון אבל אם לא הגיע שעה אז אולי הקדוש ברוך הוא אומר לי שנלחמתי יותר מדי איש מלחמות אז אבאמינה של דוד שזה לא בסדר למה למה? כי עוד לא הכרתי את כל העולם כולו, את כל הרע מהעולם כולו, אז הקדמתי. ואולי בדרך זה יותר מדי שפך ד. ועד לא אברהם אבינו נלחם על סדום. אנחנו לא רוצים לשפוך דמים חס וחלילה אלא כשזה מביא גאולה. אבל סתם לשפוך דמים חס ושלום. זה ספר ישר. ההקדמה המופלאה של הציב. אנחנו רק דורשי שלום חס ושלום לא אז אז דוד אומר אז אולי ניסיתי להפוך את כל הרע לטוב זה זה בזהירות בזהירות בזהירות משכיות שלא בזמנה או משכיות שיש בה איזה שקר ככה מינה של דוד הקדוש ברוך הוא אומר לו לא לא מה פתאום ומיד נסביר לו אל תלך להבמין הזאת. יכול להיות שבהמין הזאת בדקות שבדקות שבדקות יש איזה איזה מקום הראיה. כל הראשונים ספרים ככה. אבל חז"ל בעצם אומרים שדוד סבר ככה. ואז אומרים לו אבל הקדוש ברוך הוא אמר לך אשר שפכת ארצה כמים. אומר לא כשאנחנו באים לחשבונו של עולם הלאה לתיקון כל העולמות כולם להפיכת כל הרע לטוב הרי גם מלכה משיכה נקרא על שמחה דוד מלכה משיכה אתה והוא זה אותו אחד ונכון שלא הגעת עכשיו לניצחון השלם אבל כיוון שהיית עסוק במצווה אני לא רואה אותם כבני בית שלי שבינתיים אני זקוק להם אני לא צריך את זה. כל מה שגרת המהרע בעולם הוא מיותר. עכשיו זה בעלי חיים שחיים בפראות בטבע. זה לא זה לא חלק מבניין העולם. זה לא חלק מהיישוב. זה לא חלק מהרוממות. זה בחוץ. יש גוי ההרצות שפך את הארצה זה שייך לחומר לחומר אנחנו לא סופרים הרי מה זה כצבי וקייל ומה עם הצבי והאייל ובאמת היה דורות שהיה אסור לאכול בעלי חיים עד נוח טוב זה היה דרגה מיוחדת במינה עכשיו זה חלק זה לא חלק מבניין העולם להיות צמחוני רבנו הרב צודה אומר מי שצמחוני באידיאולוגיה לא לפגוע בזה יש לו חבר מי היה היטלר אח שמוב זכרו היה צמחוני באידאולוגיה אומר אתה לא רוצה לפגוע בבעלי חיים תראה מה שאתה עושה אתה מאוות את המוסר אל תאות את המוסך זה כצבי וקייל ומה עם הצבי עצמם העולם נמצא במצב כזה שלדאוג להם זה לא חלק מהבניין עולם. הארצה תשפחנו כמים גויי הארצות. מה המדרש ואומר דבר אחר זה כקורבנות. כקורבנות הכוונה היא דוד אתה לפניי הקרבת את כל וכימה קורבן קורבן הוא לא צבי והייל קורבן הוא בהמות מבויטות נכון אין מקריבים צבי והייל על המזבח אז זה שלך זה כן שלך אם צבי היה לא שלך זה כן שלך הוא אומר כהם זה לפניי הוא אומר זה הכל כל חלק מתיקון העולם. כל מלחומות דוד הם חלק הם לא רק טעות בזמן לא. זה היה מיסק הזה צריך לדון בו ממקומו. הערכנו בו פעמים רבות. מה זה החלה פגע? אבל כאן זה לא הכלה פגע. מה פתאום? זה חלק מהתיקון. זה שמלקה משיכה יוכל לתקן את כל עומק הרע לטוב. לקחת חומר ולעשות ממנו דבקות אלוקית. אבל את כל החומר, להפוך לגמרי לדבקות אלוקית, זה רק בגלל שאתה כבר הכנת לו את הדרך והבאת את החומריות לפניי. וזה כמו קורבנות. לקחת בשר ודם ושזה יהיה הדבקות בהשם. זה קרבה להשם. ואתה עשית חלק מהדרך. בא רבי שמעון חייב מגלה את הסוד שבעלדיו כל הדיון לא יכול להיות בכלל. זה מדרש שבעצם סופו נעוץ בתחילתו. תחילתו נעוץ בסופו. אומר לו מה מה באמת קרה פה? מה שבאמת קרה פה זה שלא רק שזה קורבנות לפניי, זה לא רק חלק מהתיקון, אלא אתה כבר נגעת בתיקון השלם. ואתה שייך לתיקון השלם תזמור חנוכת הבית לדוד אתה כן כבר הגעת אבל לא כולם הגיעו איתך ואתה חתמת בחותם נצח בית שיחרב כי זה חנוכת בית שיחרב ולדוד אז אתה נתתח אותם נצח וכל מה שאחר כך דוד דוד מלכה משיכה מוציא את זה לפועל זה את זה הוא מוציא לפועל את המזמור של חנוכת הבית שאתה כבר עשית הוא מוציא לפועל זה כבר שלמות אבל לא שכולם היו בדרגה שלך ויש עוד היסטוריה ארוכה אבל אתה כבר הגעת לדרגת דוד מלכה משיכה לתיקון שלם ואם אתה עושה אז אתה שם חותם של התיקון השלם הניצחי ואם אתה תשים חותם של תיקון שלב ניצחי על הבית, חס וחלילה זה יעלה במחיך. שלמה זה או או צריך לדון אבל אין כאן מקומו אבל לכן הוא אומר בעצם תכף למלחמות מקדש ואדרבה כל עניינו של משך המשיח שעל ידי מלחמות שהוא הופך את הרע לטוב והוא מכריט את מה שלא יכול להתהפך לטוב כחלק מההיפוך לטוב לכן מניח לך של המלחמות בונים מקדש ודוד היה שמה רק היה תנאי זה לא מספיק להיות מדינה צריך להיות מעצמה ועל ידי שהוא היה מעצמה הוא כבר היה שמה ממש ודוד אומר אולי לא הייתי ממש אז שפך דם פגע ולא הבאתי את השלום האמיתי אז הייתי איש מלחמות לחינם דבק מי בשוה ורשע אומר לו הקדוש ברוך הוא לא לא לא יש סברה ואולי בדקות יש דבר כזה ובינתיים בעולמות כל הראשונים אומרים ככה צריך להסתכל וזה מוסר שאנחנו צריכים לקחת איתנו אנחנו לא יכולים לוותר את זה חס ושלום אנחנו היום למדנו את המישור של חז"ל אבל כל מה שהראשונים אומרים בוודאי אמת גדולה וכולנו הולכים בדרכם ונזרים לא להילחם כשזה לא צודק וכן להילחם כשזה כן צודק יש כאלה שיותר מדי נזרים שלא ללחם כשלא צודק אפילו אם פעם הם נלחמו אבל אה מה ההלך הזמן הם א נחלשו ספגו מוסר לא מוסרי אבל אנחנו נלחמים אומר הקדוש ברוך הוא לא זה בכלל לא שמה הם לא חלק מהתיקון עולם זה לא חלק מהחשבון אתה היית בחשבון מהארץ על הארץ בחו הם לא חלק בחשבון העליון הזה הזה ואז המדרש אומר ועוד יותר פנימי הם חלק מהחשבון העליון הזה הם כמו קורבן ואז אומר רבי שמעון ברחי יותר מזה אתה כבר הגעת לשם כל משיח זה אתה כבר הגעת לשם רק שלא הכל הגיע לשם אבל מכוח זה לעתיד לבוא שהין אנחנו כבר ב לעתיד לבוא אז כשישראל כל אויבב מסביב סביב והוא הופך ממדינה למעצמה אז תכף למלחמות מקדש ניצחי עם כישרון שבחוץ אנחנו לא רואים אותו כי כולו חייב בחוץ אבל כולו זכאי בפנים יש לנו דור שכולו זכאי בפנים שכישרונו זה להפוך כבר את כל הרע לטוב באופן שלא יהיה יותר חורבן ולא יהיה יותר חטא ולא יהיה יותר טומאה בעמים ותכף למעצמה מקדש בעזרת השם מדים לשמחה תודה רבה