האם הקריבו בחג השבועות את קרבן שתי הלחם, חמץ על המזבח?! • הרב מנחם מנדל גרינפלד • סיון תשפ״ו

א אנחנו נמצאים ב פתיחת שנת ה-40 לצאת הקרך הראשון של האגרסיידש וכמה מילים קטנות אחרי זה ניכנס לאימן העצמו ואולי גם בסוף ניגע בעוד כמה דברים אבל כל הנושא של המכתבים של הרבי גריסקיידש זה הרי מגיע בהוראה ישירה או יסרוסדילה א מצד הרבי כשהעורך של האגרות קודש הרב לוין סיים בעצם את הוצאה של אגרות של הרביע הקודם. הוא קיבל במש כמה כמה יום או יומיים אחרי פורים טוב שנם ז הוא קיבל מהר בחבילה של אה אגרות קודש שהם הפכו להיות באובות הזמן החלק הראשון. הוא בהתחלה לא הבין מה מה הרבי רוצה. קרי עד אז גרס כדי שיצאו בתור הוספות בליקוטסיכס כידוע והוא כותב לרב שהוא מנסה להבין מה הכוונה ודי מהר הוא מבין מהדברים של הרבי שהכוונה היא להוציא ספר והוא גם מבין הוא קיבל את זה בתסבור או תזר מז הוא מבין שצריך להוציא את זה לפסח או ליתר דיוק ליא פניסנו ווכה היה אה אה תפתחו את הלוח, תראו כמה ימי עבודה נוריד שבת, נוריד ימי שישי באמריקה גם יום ראשון זה כנראה יום שפחות עובדים בו א בתדפוס זה לא העלן מה הטכנולוגי שיש היום וכבר יצא הקרך הראשון והזכרתם פה קודם שב ס בסוף ממחס יוצא החלק העשירי ככה משהו כזה ממטס הדבר הקודם אמר אבל אני זוכר שחלק ד' יוצא לבוב טישר ממחה זאת אומרת תוך חצי שנה כבר יוצאים ארבע כרחים אפשר אפשר >> 13 אה אז אסור נכון נכון אבל תוך פחות מחצי שנה בערך יוצאים כבר ארבעה כרחים זה רק מראה את ה את העידוד הגדול של הרבי אני זוכר שהוא סיפר לי פעם הרב לוין ובזה נסיים את ההקדמה הזו שבאותה תקופה הבן שלו נפצע באצבע משהו רץ איתו לדוקור רוזם והוא מחכה בתור כאחד האדם לא מכניסים אותו יותר מהיר בתור בגלל שהוא מי שהוא והוא חושב לעצמו מה אני מבזבז פה זמן הר מחכה שאני אמשיך לערוך את האינגר סקי שאני פה מבזבז את הזמן בתור מבזבז מטפל בילד אבל אה הרגיש כל כך את האחריות ואת ה אה רצון הגדול של הרביע זכיתי להתמקד למכתבים תורניים של הרבי אם אפשר לחלק את המכתבים של הרבי אז אפשר לחלק את זה לכמה וכמה עסוקים ובוודאי שלא נעסוק לעשות בזה כרגע בסכירה הפנימית יותר בהרכב הפנימי של המכתבים אבל בראש הראשונה הרבי ותורה זה עניין אחד אנחנו נמצאים ביום האחרון של משלון של חג השבועות מתנתירה אז התורה של רבי נמצאת במכתבים בצורה א בריבוי שקשה אפילו לתאר אותו מעבר לזה כמובן שיש עוד מכתבים שלמים וארוכים שעוסקים בהסכנות וב בניית חבד פה בארץ ועוד ועוד עניינים של עבודת השם וכי יוצא בזה דווקא הנושאים התורניים אה אותם אפשר לחלק לשניים אני אראה כמה יספיק א הזמן לתאר את מה שאנחנו א רוצים לתאר היום אז מכתבים התורנים נחלקים לשני חלקים כלליים לפחות בתפיסה שלי יש את ה ענייני תורה שהרבי כותב בעצמו מעצמו או לתשובת שואל כפי שנראה עוד מעט ויש סוג מאוד מעניין ומיוחד שבו הרבי קיבל ספרים ממחברים בין אם זה מחברים בני זמנינו אחרוינים או מחברים א מהדירים של ספרות רישוינים וכמעט כמעט תמיד אפשר להגיד יש לרבי מה להעיר ככל שעברו השנים והזמן הפך להיות הרבה יותר א יקר אצל הרבי אז אפשר לראות שיש פחות הערות אבל זכרו לי שאפילו ראיתי מכתב מ נסתכל מה יש פה בקרך הזה המכתב ממטס אוטוב שינון איזה אדמור א קטן מבורופו פארק הוציא איזשהו ספר של סבא שלו או משהו כזה לא משהו ידוע בכלל וזה נשלח אל הרבי והרבי כתב על זה איזשהי הערה אבל בשנים הראשונות אפשר לראות ריבוי עצום של א מכתבים עם הערות של הרבי תורניות על ה על הספרים. דרך אגב, אמרתי תורניות, לפעמים זה גם ספרים לא תורניים במגוון נושאים. יש איזה היסטוריון אחד בשם פרידלנד או פרידלנדר, אני לא זוכר את השם משפחה בדיוק, הוא ידוע מאוד בתחום שלו, חקר הרבה את השואה, כתב איזשהו ספר על השואה ומחקר, שלח לרבי, הרבי מתייחס לזה. זאת אומרת, ממש כל הספר אה יש לרבי מה להעיר. הנקודה היא גם בעניינים שהרבי כותב מעצמו עניין תורני ששאלו אותו אבל אחת כמה וכמה עניינים שבספרים זה שעל פי רוב הרבי כותב את זה כבר שבתוך הסוגיה עצמה המחבר מן הסתם יודע מה כתוב בספר אז אין צורך לחזור לו על דברי הספר ואנחנו צריכים דבר ראשון להבין להשיג את הספר לא תמיד זה ספר כזה מוכר ונגיש ואחרי זה לנסות להבין מה כתוב בספר ופעמים רמות מדובר באיזשהיא סוגיה סמוכה סתם דוגמה נושא שכולנו מכירים וקשור גם לספירת העומר קו התאריך יש ספר שנקרא שוט בני ציון כתב אותו הרב דוביץ' שפירה מירושלים א היה תלמיד חכם גדול כתב ספר שלם שעוסק א זאת אומרת תשובה שלמה שעוסקת בנושא קו התאריך ותכונה ובנוסף כתב ביאור שלם על הנושא של אור החמה לא ניכנס לכל זה אבל יש שמה את אור החמה וא אור הלבנה ואור החמה כפי שהיום ואנחנו יודעים שכתוב שבמשך זה יהיה שבעתיים ויש מחלוקת ב בש"ס מה רש"י מה המשמעות שבעתיים אם זה 7 * 7 או 7 * 7 * 7 מה שנקרא בריבוע שזה א ויש חישובים עצומים בזה נפס בגלל ספק יש חלק א' אה הרבי כותב בתוך ה בתוך הסוגיה הזאת אה ברגע כמר אפשר ממש לראות את זה מונח בתוך הסוגיה וזה באמת אפשר לומר גם עניין מאוד תורני מאוד מאוד נדיר וסמוך לא רבים מתעסקים איתו אבל גם בעניינים אחרים צריך פשוט להבין את את דברי הרבי אז ניגש לנושא שלפנינו הנושא פשוט עוסק ישירות בחג השבוע א אחת מהתשובות של הרבי, התשובות הראשונות אם אפשר להגיד א כפי שנראה בהמשך נתפס לראשונה בקוץ סלובביץ' היה שמה מדור עם שאלות ששאלו את ה אורח של המדור כלומר את הרבי א שאלות תורניות בית תורה ואגב כך נעסוק גם קצת בדמות ששאלה את השאלה א גם זה לפעמים מאוד מעניין מי מי אנשים אנשים שהיו בקשר עם הרב. אז כמו שאנחנו רואים הנושא שלפנינו עוסק בביאור גדרי קורבן שתי הלחם והכותרת מיד אולי מדברת בעד עצמה. האם הקריבו בחג השבועות חמץ על המזבח? אנחנו יודעים כפי שנראה בהמשך הציפותים המפורשים. אמרנו את הפסוק הזה גם בשחיס גם במנחה. כל שעור וכל דבש לא תקטירו ממנושל השם אנחנו אסור להקריב חמץ על המזבח ועם כל זאת נראה שיש מקורות שלכאורה מהם עולה שהתי הלחם שהם חמץ עלו וקרבו על המזבח אז היהודי ששאל את השאלה הזאת הרב ישעיהו לוי הורביץ היה חסיד חבד היה חסיד חבד עם סיפור א אפשר לומר מאוד מעניין מיד נראה איזה איזשהו שקף שקצת נותן לנו רקע א מהאיש. התמונה הזאת כמו שאתם רואים אז א רואים אותה כאן לראשונה אה מצאתי אותה באתר של הספריה של הרבי אה היה פרויקט שנקרא זה לא ספר החסידים זה פרויקט אחר שאני לא זוכר כרגע את שמו אבל זה היה בהוראה של האדמור הקודם של הרבי רייץ לשלוח תמונות של החסידים אל הרבי ריץ ואנחנו נראה בהמשך גם צילום כתב יד של הכתבת קודש של המכתב של הרבי שמאשר את קבלת התמונה אז זה האיש אה וזו החותמת שלו כרב מרצדק להדת חיר הקודש צפת תיבנה ותיכונן מי שקורא אותיות לועזיות יגלה שהטקסט למטה כתוב בגרמנית דווקא לא באנגלית לא בצרפתית לא יודע למה לא לא חיפשתי מהסיבה בטוח יש סיבה. אז היהודי המעניין והמיוחד הזה שהיה תלמיד חכם גדול, אולי נזכיר עוד עניין נוסף בקשר שלו עם הרבי אז נולד בתובג בצפת. אבא שלו היה נכד אחותו למחצה של אדמור הצמח צדק. זאת אומרת אבא של הצמח צדק נס התחתן בזיווג שני עם א הבת של רבנגודן מקרלים והיה בן אחר בין מהשלוע הקדוש. א לא נפרט את כל הפירוד כמו שאתם קוראים, לא צריך לקרוא את הכל ועזב את צפת נסע לקנדה, הרב קנדה, וויניפק, שם הוא שימש כרב איזשהיא תקופה ובאותה תקופה גם מתכתב ושואל את השאלה שנעסוק בה ואחר כך טוב שג חוזר לארץ, נשאר פה, אני זוכר שהיה ברחובות תקופה לא מבוטלת והעריך ימים עד גיל 94 נפטר טוב של המדח חס בקבור בצפת א היה רב פוסק הלכות א איזה מסכת לומדים השנה אוקיי אז לא אז בסדר סתם פשוט לראות איפה נמצאים א בגיטין א יש א זה כבר בחלק ויס אם אני זוכר נכון חלק ג' כבר א יש א רצף של מכתבים של הרבי אליו הוא כתב שוט שנקרא פרדס הארץ א שמה יש תשובה שהוא ערך עניין של א הוא ערך גט א פה בארץ אחד הכפרים ליד שפת שם סיפור שלם ו הבעל שהיה צריך לתת את הגט אה נתן את ההסכמה את האישור בפני ידים והוא כותב את כל ההליך ה התורני שהיה שמה הרבי מתכתב איתו ממש בהלכה לא רק תיאורטית אלא למי זה שלכאורה יש שמה דברים שצריכים לעשות בצורה שונה וכדומה והוא משיב לרבי. אנחנו נראה גם איך זה נראה לפחות בכתב יד לפני שניגש לעניין עצמו. אה פה פה אפשר לראות משהו מאוד מעניין מבחינה ההיסטורית. זה א א גויה של אבא שלו או שיחזקאל הלוי אורביץ ואתם רואים כתוב שמה נכד אבר מקרלין ונכד לפני המילה אדמור יש א' נכד אחות אדמור הצמח צדק מלובביץ' כן הם התפארו באיכוס המיוחד הזה וגם הרבי פונה אליו כשר בשרי זאת אומרת ממש היה קשר א א ידוע מאוד עם המשפחה הזאת אז אז עוד הקדמה קטנה על כובץ ללובביץ' מניח מניח שמכירים ואין צורך א להעריך על קובץ לובביובביץ' בכל אופן הקובץ שלפנינו זה קובץ של טוב שד חוברת השלישית שכבר יוצאת ולפנינו השאלה אתם רואים את השאלה זה סעיף ב או ג' בשל ר מסכת שבועס ולמטה חתום הרב ישעיהו ליבי אוריץ וויניפג קנדה אה האיש הזה מסתבר הרב הורביץ שלח לא מעט שאלות לכואל לובביץ' ולא כולם נכנסו התפרסמו בשנים שיצא הכובץ השאלות שלו נשארו בספריה וברבות השנים כשיצא כובץ יא גדילטירה בניו יורק זה מאיזה שנה לא בטוח שכתוב פה את השנה לא כתוב את השנה אה אבל זה משנות הלמדים כנראה א הוציאו את השאלות שלו שנשארו שמורות בספריה בארכיון והרבי לא התייחס אליהם ולא ענה עליהם. ואנחנו רואים שבמלאך השנים הוא שלח עוד שאלות לקובץ סלובביץ' כמו שרואים לפנינו שבאמת היה יהודי ותלמיד חכם גם פעיל לא רק ישב למד לעצמו זה מכתב כתב יד קודש של הרבי הערות על ספרו הפרדס האורץ אם אתם רואים ליד החתימה של הרבי מצד ימין כתוב כתב יד שאר בשרי וראשי תיבות ועוד א זה מכתב תשובה שלו שימו לב מה קרה הוא לקח את המכתב של הרבי אני לא יודע טמי חיסכון אין לי מושג מהסיבה אבל בין שורה לשורה זאת אומרת בין השורה המוקלדת של המכתב של הרבי הוא כותב בכתב ידו תשובות שאותם הוא שלח כנראה אחר כך א זו סוג של תיוטה כנראה אה ככה ככה המכתב של הרבי שנשלח אליו נשמר אצלו ניגש לעניין עצמו אה מה הוא שאל ו נקודת הדברים אז כמו שאמרתי כשאנחנו קוראים את המכתבים של הרבי, לומדים אותם ליתר דיוק, צריך לחזור למקורות כי כשהרבי כותב את זה, כבר מובן מאליו שאתה מן הסתם יודע את כל מה שנאמר עד עכשיו ואנחנו רק צריכים לסכם את העניינים שלפנינו אבל בואו נחזור רק לרגע למקורות ונדבר על קורבן שתי הלחם נראה את הפסוקים בתורה כפי שהם מה הקורבן הזה חומש ויקרא פרשת אמור פרק כ"ג ג פסוק טז ספרתם לכם עד ממוחס השבוס וקרבתם מנחו חדושו מה המנחה הזאת אז אומר הפסוק הבא תביאו לחם תנופה והוא מונה כמה לחם שתיים שני עצרונים ויש כאן דגש מאוד ברור חמץ תאפנה שונה משאר המנחות שאינם חמץ צריך להפות את זה חמץ והקרבתם הפסוק הבא על הלחם שבעת כבסים אז הקורבן בעצם בנוי מתי הלחם, שתי לחמים שהם חמץ, עופים אותם חמץ ושבעה כבסים. מופיע לנו כאן סיכום, פירוט פחות או יותר א מה שאמרנו רק בסוף הפסקה השלישית אז נראה איך זה איך זה עובד. אחרי קורבן מוסף אחד, כמו שיש קורבן בכל שבת וחג מקריבים את קורבנות הבקר, עילים כבסים שמוזכרים בפסוקים שאנחנו אומרים בקורבן בתפילת מוסף. הכהן מניף את הלחמים עם שני כבסי השלמים בצורה הבאה מלא מוריד מוליך ומביא זאת צורת ההנפה ולאחר מכן נשחטו הכבשים והוקבו למזבח אותם חלקים שזה הקליות וחלבים והלחם בשר הכוסים נאכלו לכהנים שתי הלחם כמו שאנחנו יודעים גם נחשב לאחד מעשרת הניסים שהיו במקדש שמעולם לא נמצא בהם פסול עד כאן עד כאן זה עיקר המצווה שאסור ובעזרת השם יעשו היה עכשיו משהו חדשות ראיתי זה ניסו לעלות לעשות משהו בהבית אוקיי אז אולי והשאלה הגדוה איך התבצע ה עניין הזה של הקרבת שתי הלחם אנחנו קוראים לזה קורבן שתי הלחם אבל אנחנו מצד אחד יודעים ראינו בפסוק מפורש שזה חמץ וחמץ לא קרב אז לכאורה הדעת נותנת להניח שזה לא עלה על המזבח אז כמו שהזכרנו קודם בקיץ תוף שד ד החוברת יוצאת שם בקיץ החותרת שלה היא לקבואר יב סטנוס זה הזמן שהיא יוצאת בה אה והרב הורביץ שואל שאלה שלכאורה ראינו באחד מ אפשר לקרוא לזה הרב חדד אפשר לקרוא לזוהר פירוש על התורה נכון סך הכל מפרש את התורה הזוהר כותב שהתי הלחם עלו על המזבח ליתר דיוק לא סתם עלו על המזבח נשרפו על המזבח. עוד שנייה נראה את לושזר בעצמו. ולכאורה אם זה חמץ, איך זה מסתדר עם המציאות, עם האיסור התורני של התורה לא להעלות חמץ? והרב אורביץ במכתבו אפשר לראות כמובן באריכות ביבצלומביץ' כותב מצוות לתארץ. אז המכתב הזה נמצא בקובץ לומר כמובן נמצא גם באיגר סקט של חלק א' איגרת קסג מי שירצה מוזמנים לפתוח ולקרוא בעיון אנחנו ניגע בעיקרי הדברים כפי שהם א בתוך המכתב של הרבי אז ברשותכם נקרא את הזוהר כי כשכבר פתחתי אותו פעם נוספת הלשון כל כך קלה וגם כל כך יפה וו וונעימה יש כאלו שקוראים זוהר נכון בלי להבין אז ברוך השם פה אפילו לא טלכתי לתרגם א השפה מאוד ברורה וגם יש פה אולי משהו מעניין אז הזוהר מביא משל למלך מלכות דאב וליבר יחידו והזכיר מיד את הבן המלך של הרב תרבה וכלש יומים אחד אבותיב למיכל אמרו יכל בר דמלקו אסבו סודו את הרפואה הזו ועד ייחול לאשתקח מכל מזון אחרה בביתה שלא יהיה לו שום מזון ואוכל אחר זה הבן של המלך עבדו הכי כיוון דחלה הוא עשמ מכאן ולהכול כל מן דיו תיב ולא יחי לנזק כך אומר הזוהר כנבקו ישראל ממצרים לא עיקרה ורז דמנותה שקוים במט שערי טומה אומר הקדושבריך הוא תמוסת זה זה המלדסנוסה כן זה הזוהר הזה דכלו תדעה לא יתחז להון מכלה אסור לאכול חמץ כן דחצת למדה ברזנות אמר קדש ברך ומכאל תחז חמץ וכל דה חמץ לא יחילון בכל שכן דביו דשבועות לכן הבאתי את כל הזה כדי שנבין את הרצף של החומץ והמצו זדמן המילה דאי הסבתה בכולה ועלדה מקרבין חמץ מקריבים חמץ לאיתוק על מטבחה לשרוף אותו להקריב אותו אבל על האש של המזבח עכשיו ננסה להבין את את המשפט הזה וכמובן שלא נעסוק בעומק כל הפרטים של המשפט הזה אבל אם הייתי עושה כאן מספרים אז היה מספר אחד מקריבים חמץ לכאורה מקריבים חמץ מקרבין זה איבר החיבור טרי נהמין אחרנין כחדה שאילו לכאורה שתי הלחם ושוב וחמץ התוקד בנורה דמטבחה אז נחלקו פה באמת מפרשי הזוהר בהבנה ולא באנו לתת כאן שיעור בזוהרם כי הרבי ממש מביא את רוב מפרשי הזוהר כפי שנראה אותם עוד שנייה למסך הכנסיים את לא שנזו ולא יחי לשלטהו לנזקן לישראל בגינקח ישראל קנדישן דבוק בי בקדושבריך הוא באסבוסו דוריסה ויודור אז כאן רואים שגם הרפואה זה התורה לא רק המצב והעניינים האלו מבוארים והולכים ומתבררים בחסידות כמובן אבל אם נחזור עכשיו לצד ה אה שמעניין אותנו מה השאלה הגדולה של הרב אורביץ. מסתבר שהוא לא הראשון ששאל אותה כפי שנראה א איך יכול להיות שהזוהר כותב ששתי הלחם שהם חמץ ונזכר פה מאוד ברור שהם חמץ הזוהר לא א לא מזכיר הפוך מזכיר כל הסיפור פה הוא החמץ שבני ישראל לא יכלו לאכול בפסח אז כאן לא רק שאוכלים חמץ אלא חמץ עולה וקרב ונשרף על המזבח הדברים האלו נמצאים גם בספר שני לוחות הברית שלום השלו הקדוש סבא רבא של השואל באותו מקום שאשלו כותב א את ה הסדר של תיקון ליל שבועות החלק הזה מחולק למסכתות המסכתות אצלו זה לא מסכתות הש"ס אלא מסכתות א לפי החגים מסכת שבועות עוסקת בחג השבועות ובחלק שנקרא נר מצווה אני זוכר יש שמה יש דרך יש תורים האור ויש נר מצווה החלקים המבנה הפנימי של השלום. בכל אופן אז הוא מזכיר שמה שכבר יש בקונטרסין את התיקון שעושים בלילה והיות שהוספתי מידילי אז אני אכתוב איך זה לפי מה שאני רואה והוא מביא את הלשון הזוהר אבל את הלשון הזוהר לא מביא מהזוהר הוא מביא את זה מהתולת יעקב מי זה התולת יעקב תולעת יעקב זה רב מוכר מאוד באלובביץ' א בעל מחבר ספר דרך אמונו הידוע ממדיד הנוצח אז זה אותו מחבר א של תולעת יעקב ועל הלשון הזו השלום מעתיק בתוך הספר שלו את התולת יעקב ירמוז היום הקדוש הזה אל העולם שאחר התחיה ברוא לגאולה שאז התענגו בני העולם ההוא בגוף ובנפש יחד מן הסעודה השכלית ושורה שלישית לפני הסוף לדוגמה זו בא הקורבן ביום זה חמץ ומצה חמץ כנגד הגוף מצא כנגד על הנפש והחמץ והמצא הקרבים יחד על גבי המזבח גם השלוב שמעתיק את התולת יעקב שתורו מתבסס על הזוהר מעתיק ממש את אותו דבר ואף אחד מהם לכאורה לא מאיר אפילו זוהר זה זוהר כמו שהוא כתוב אבל יעקב ושלו לכאורה היו צריכים להזכיר איזשהו משהו שלכאורה כמו ששאל הרב אוריץ נכדו של השלום אז א הסיכום אה אני חושב די די ברור והשאלה א עומדת בפני עצמה וניגש לנסות להבין אה את עיקרי התשובה של הרב וכאן כש ש בזכות המארגן שפנה אז חיפשתי באמת מה לדבר אז נכנסתי לעומק עוד פעם א לא נגעתי הרבה זמן לסוגיה הזאת אז זה מאוד מעניין חסידי חבד אנחנו רגילים שיש אצל הרבי קו כזה שהרבי שואל שאלה בניגלה ופעמים רבות מן הסתם צרטטו פה יותר מהר ממני התשובה בסוף האמיתית והבחורה והמושלמת היא על פחסידס פה הסדר אולי הפוך השאלה היא מפני מסת תראה על הזוהר מזוהר התשובה היא על פי ניגלה בסוף זאת אומרת השאלה היא גם בניגלה נכון אבל השאלה היא על ספר של פנימיות התורה ובסוף התשובה היא תשובה בניגלה כמובן שראיתם בשלו שיש פה עניין גם פנימי החמץ והמצה כמו שכולנו יודעים זה כנגד א הגוף הנפש יצר הטוב וכולי אז אה זה גם יעסוק בזה הרבי מתחיל את את המהלך בשאלה הבאה כמו שכבר רמזתי והערתי קודם וגם שאר מפרשי הזוהר שואלים את זה לשון הזוהר הרבי אומר מקריבים חמץ ומקריבין טרי נהמין אחרים ביחד מה שמ לכאורה שיש כאן שני דברים נפרדים חמץ שנשרף מהו החמץ הזה זה בכלל לא נזכר בפסוקים ובנוסף יש גם את שתי הלחם שהם כידוע חמץ לפי איך שראינו נו בפסוק ולכאורה אין עוד חמץ יש שתי הלחם בלבד והם החמץ היחידי שמכינים כקורבן אבל לא מקריבים לפחות מה שידוע לנו על המזבח אז זה סיכום של מפרשי הזוהר וכאן לדוגמה הרבי מביא את הרשימה הזאת ממש רשימה וצריך פשוט לפתוח אחד אחד למצוא מה הוא אומר לנסות להבין סיכמתי פה את עיקרי הדברים אז הוא רחמו הולך ומפרש מיד לא שנשרף ממש ממש שאין קרב על המזבח אלמה הכוונה שריפה העניין של ביטול אז זה רומז ביטולו וכאן אינו מזיק אלא עונה החמץ מה שמסמל החמץ הצד הרוחני של זה עונה בעל כוכו אמן והוא נטהר וזה שאמר הזוהר לא יחיל לשלטה אבל ודאי שלא עולה כפשוטו על המזבח המקדש מלך תראה שהחמץ הולך על היצר הרע הנקרא חמץ ותרנ מינחר אינם שתי הלחם עצמם ככה הוא מסביר אחידו, הרבי מביא את החידו שלא נראה לו התירוץ הזה ושימו לב, יש פה לשונות שמזכירים קצת בעלי ניגלה בסגנון מקדש מלך ישב ודרש רמזים גם עם יעקב אמדין שציטטתי פה פה זה עוד לשון עדינה כותב גם א דברים חריפים א הוא הבין כמו שלכאורה זה נראה ב אם אתם רוצים לחזור חזרה לשקב של הזוהר נראה שיש שמה חמץ ותר נעמין וחמץ נראה שיש שמה שלוש סוגי חמץ ורב יעקב מדין מי שמכיר את עמדתו ושיתתו בכלל שלא ניכנס אליה כרגע אבל הדבר ידוע דבר שלא נשמע ולא נרמז בשום מקום בתורה וזה בפני עצמו א לכאורה אין שום שאלה על זה שער הגלגולים חיים ויטל זה השער השמיני משמואין השאורים הביא גרסה אחרת בזוהר שאין שמה את התיבה האחרנים ולא תיבת בניו אז בזה זה מוריד את השאלה השנייה אבל עדיין השאלה שאלה הגדולה איך אומר הזוהר שעולה ה שתי הלחם על המזבח ונשרף על המזבח הביטוי הוא כל כך ברור ומוחץ אפשר לומר שמצוו לקרץ יש פה עוד עוד כמה נקודות ועניינים שהרבי מפלפל וכמו שאמרתי אנחנו נלמוד את המכתב בעיון זה ממש שיעור שלם אם כ גם במסגרת הזאת אפשר לעשות אני רוצה להגיע לנקודה העיקרית ואולי אם יאפשר הזמן אה ניגע בעוד עניין אחר לגמרי שונה שגם קשור לחג שבועות. אז א עיקרי הדברים הם בעצם הסוגיה של קורבן שתי הלחם במסכת מנחות דף נז וכמו שעשינו בזוהר בוא נלמד לשתי דקות אפילו פחות קטע מתוך הגמרא כשנראה את הגמרא עצמה ואת הרשי הרבי ממש לומד את הפשט כמו שרואים ברשי וזה עונה לכאורה על השאלה בצורה א על פיניגלה הכי ברורה תנו רבנן מני למעלה מבשר חטאת מבשר אשם מבשר קודשי הקודשים בסוגריים זה רש"י כגון צמחי שלמי ציבור ד כבסי הקצרת ומקודשים קלים מותר העומר וממותר שתי הלחם שוב בלא תעשה תלמוד לומר ככל שאור וכל שלא תקטירו ממנו למה המילה ממנו מודגשת אומרת הגמרא כל שהוא ממנו יש ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו שואלת הגמרא או שתי הלחם יש מהם לאישים תניה יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים כמו שאנחנו יודעים זה לא הולך אומר רב שישס אין מגופו לאישים אז יש פה שתי רש"י רש"י הזה אומר לעניין הגשה לא דמו לשאר מנחות אבל לעניין הקטרה שיריים הם נקראים שיריים של הכבשים אבל הרשי השני זה הרשי העיקרי ואותו הרבי מביא וזה יתחיל לעשות לנו איזשהו סדר בהבנה של מבנה קורבן שתי הלחם אומר רש"י דיבור המסכיל כלשהו כל שעלה ממנו למזבח זה הכוונה בדברי הגמרא כל שהוא ממנו לאישים אם אני מזיז את העכבר אז מדבר על השורה ה1 2 3 וחמישית אומר רש"י מה עלה כבר למזבח תראו איך רש"י מסתכל על הקורבן מבשר קורבנות כבר עלו חלב וקליות מהכבשים ומן המנחות כבר על הקומץ זה המצא ומשתה הלחם הרי לא מקריבים אז איך אפשר להגיד שאם העלית יש בזה יש בזה לא תעשה אומר רש"י משתי הלחם כבר עלו חלבי כבסי עצרת הבאים עמהם וכגרופן דמו רש"י מאוד מאוד א פשוט לכאורה מה עלה משתה הלחם החלבים חלבי הכבשים החלב שעלה מהקורבן של הכבשא עמהן עם הלחם כגופן של מי של שתי הלחם כגופן דמו אז דבר ראשון רואים כבר שהגמרא מסתכלת לכאורה אם הבנתי נכון את הרשי ככה הרבי מסביר במכתב יש כאן בעצם קורבן אחד הכבש עצמו כל קורבן שעולה על המזבח מורכב מהרבה איברים נכון אבל לא כול קורבן שלמים קורבן שלמים אנחנו מחלקים אותו לשלושה חלקים חלק אחד עולה למזבח חלק אחד הולך לכהנים חלק אחד הולך לבעלים לכן נקרא שלומי אז קורבן שתי הלחם מורכב יותר מהרכב רגיל של קורבן רגיל שהוא רק בשר. הוא מורכב מקורבן שיש בו גם בשר וגם לחם. וכמו שבקורבנות אחרים לא כל הבשר עולה אל המזבח. אבל אפשר לומר שהקורבן עלה על המזבחף ונשרף. נשרף מה שצריך להישרף. פשוט צריכים לשנות את ההסתכלות. אז אותו דבר כאן בקורבן שתי הלחם. אמנם אנחנו קוראים לזה לחם והעיקר פה זהזה זה הלחם אבל מה שעולה על המזבח זה חלק אחד מתוך המסגרת הגדולה של שני החלקים שזה הכבשים הלחם לא קר על המזבח פה כבר אפשר להגיד שזה מתרץ לכאורה את דברי הזוהר נראה בהמשך עוד דיוק מגמרא נוספת אבל מה שעולה על המזבח גם בזוהר אפשר להעמיס את הפירוש הניגלה הזה כמו שאמרתי קודם זה מתרץ את הזוהר זו כוונת הזוהר לכאורה מה שעולה על המזבח זה ודאי לא הלחם עצמו. אמנם הזוהר מדבר שמה בעיקר רק על הלחם מהצד הרוחני, מהצד של החומץ והמצו ו והיצר הרע. בסדר גמור. כי זה הסוגיה שמדבר שם הזוהר. אבל בכל מה שעולה הרי גם מכלל הקורבן הבשר עצמו כמעט כולו לא עולה אלא רק החלקים שצריכים לעלות. וזו כוונת הזוהר. וכאן זה הולך ומתפתח. להבדל בין קורבן שתי הלחם בתוך המכתב של הרבי לעומת לחמי תודה. אז מהתירוץ לכאורה הולך חידוש חידוש ייחודי שכשפט פותחים את הגמרא אחרי שרואים אותה בעיניים במשקפיים הללו של הרבי זה נראה מאוד מאוד ברור. יש קורבן אחד שמורכב משני חלקים והחלק שעולה זה החלק שעולה. אני רוצה לחזור עוד פעם על הרשי הקודם. תראו את המים. משתה הלחם זה רש"י. תפתחו את הגמרא תראו. עלו מה עלו משתי הלחם חלבי כבסי הצרת הבאים עמהם עם הלחמים וכגופן שאל שתי הלחם דמו חלבי הכבסים דמו לשתי הלחם לכאורה הרבי שואל על דבריו גם לחמי תודה אנחנו יודעים 30 הלחמים באים מראי חמץ בכל השנה אז מדוע אם זה הפשט בזוהר מדוע מייחס הזוהר את החידוש לפי שיטתו של הרבי, לפי הפשטה הביאור של הרבי בזוהר. אז למה מייחסים את זה? רק לשבוע שמה יש משהו מיוחד. אז הוא מסביר שתי הלחם הרבי אומר חלוקים מלחם שתי הלחם חלוקים מלחמי תודה בשני פנים. לחמי תודה לא נקראים מנחה. שתי הלחם נקראים מנחה. ואלו כבר עניינים שנכנסים לסוגיות בקולשים. וב והוא העיקר שהוא כותב בין כבשי עצרת לשתי הלחם יש קשר מהותי שלא קיים בין קורבן תודה ללחם שלו ל30 הלחמים כבסי עצרת ראינו ברשי כגוף שתי הלחם דמו והכבשים וכאן הרבי מצט א את מסכת הוראיות כמו שומר לכם אמרתי תהיה פה עוד עוד נקודה מגמרא שנראה שזה ממש קורבן אחד ולא שני דברים נפרדים הגמרא מסת התוריות אומרת שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם זה הכלל זה ציטות מהגמרא דבר הבא בגין ליום קודם לדבר הבא בגין לחם ורשי אומר כבשים בגלל שתי הלחם אז עיקר הקורבן אנחנו גם קוראים לו שתי הלחם ראינו את הפסוקים יש את שתי הלחם ואחר כך מביאים גם את הכבשים הסדר גם בפסוקים הוא שהשתי הלחם באים קודם ולכן אם אנחנו רוצים לנסות לדמות את זה ל שתי לקורבן ללחמי תודה זה לא נמצא באותה א קטגוריה א כמה זמן יש כי יש יש עוד המשך בעצם אלו עיקרי הדברים יש עוד זמן אה הרבי לא מציין עוד מקורות אבל שם פותחים א את כל מאגרי ה תורה הקיימים רצר החוכמה וכדומה אז מגלים שיש ספר שנקרא שוט רבינו יצחק ארדון מפוזנה היה רבו המובהק של המוגן אברום א כשהרבי כתב את השוט הזה בטוף שד הספר הזה לא היה בדפוס בכלל אז זה לא פעם ראשונה ש פגשתי משהו שרבי כותב ובבות השנים רואים איזשהו קדום יותר כתב את זה וזה ספר שלא היה לפני הרבי לכאורה החידוש הרבי כן מזכיר אותו בנושא של הזוהר כן עוסק בזה אבל הרבי לא מציין אליו שגם הוא עונה א בצורה אדומה לזה ויש כמובן אי אפשר להתעלם מביאור על פי דח בדברי הזו ודברי התולת יעקב ואילו עיקרי הדברים הקבת החמץ רומזת ראינו את זה גם מפורש בדברי אשלו רומזת שלעתיד לבוא גם הגוף התענג מזיב השכינה כמו הנשמה אז לכאורה שוב הרבי שואל אם זה ככה אז למה הקורבן לא עולה ופה הרבי נכנס מחלוקת הידועה שכולנו מכירים בין רמבם לרמבן בגדר עולם הבא ממש פחות או יותר מבוסס על הציטות מתוך איגרת הרבי תכלית עולם הבא הנה אחר תחיית המתים ו אלו אלו כבר נושאים ש הרבי מעריך בהם כיד השם הטובה עליו א להסביר גם את הצד הרוחני ש קשור שאלו דברי הזוהר להקרבת ה >> שתי הלחם החמץ והמצה אבל זה לא מסתיים עד כאן יקרא המכתב המכתב הזה אמרנו הוא קיץ טוב שד באיגרס בסוף חודש טשרי טוב שיני אנחנו מגלים שהרב שמואל פרדס כמו שאפשר לראות כאן את התמונה שלו א נזכיר עוד שנייה למי שצריך תזכור את קצרה מי היה האיש היא הייתה במה תורנית מפורסמת בארצות הברית בשם הפרדס שהוא הקים בהיסד והוא קיבל את הכהוב אצלובביץ' הזה ושאל את הרבי שאלה על דברי הרבי זאת אומרת הייתה לו קושיה כפי שנראה עוד רגע ניגע לזה ממש ממש קצרה א והרבי גם משיב על דבריו אז היהודי הזה היה בן של אדמור מסטשוב היה עילוי כמו שאתם רואים ומגיע לארצות הברית כבר בשנים מוקדמות טוף רשפה כבר בפוילין הוא מייסד את הבמה התורנית הפרדס וממשיך איתה בארצות הברית אה כמו שאנחנו רואים גם פה יצא יצא ספר עוד לפני שהוא הגיע לארצות הברית וספר נוסף שלו יצא בשנים האחרונות רק הצילום של המכתב שלו כמו שאתם רואים כאן קיבלתי מהספריה של הרבי אז גם כאן אולי זה מילה קטנה על הדרסקיידש על ה מאחורי הקלאים מה שנקרא בעצם כל המכתבים כמעט כל המכתבים שלפנינו א אוכל חלק כמה גדול יתר דיוק אם ננסה להיות מדויקים מדובר בהתק המזכירות מה זה התק המזכירות ממי קדם היו מקל שלידים מתקתקים במכונת כתיבה. אז היו מכניסים שני דפים עם נייר שיוצר בעצם עותק בזמן אמת מה שנקרא כשהמזכיר מקליד על מכונת הכתיבה וככה נוצר עותק. אם העותק שנשלח עבר שינויים והמילה אם לא מדויקת על כמעט תמיד רואים הוספות של הרבי בכתב יד קודש שלא לומר החתימה אז בעתק המזכירס הדברים האלה חסרים לאכנו את זה שמה בכל אופן אם היה מדובר במכתב תשובה לשאלה של מנדהוא אז השנים האם זה הרבי עשה את זה ככל הנראה הוא צירף לעת המזכירות את המכתב שהוא קיבל וככה זה נשמר אתם יכולים לראות בסקי הרבה פעמים כבר בחלקים הראשונים אולי יותר אפשר לראות במכתב הנמען כך וכך מאיפה יודע העורך כי זה היה לפניו בתוך הארכיון אז במקרה הזה משום מה לא טרכו ברגע שזה עניין תורני וכמו שאמרנו היה לחץ גדול מאוד להוציא את ה אגרות של הרביע אז לא תמיד תרחו פשוט מבחינת הזמן לנסות להבין מה הוא כתב אה מסתכל כבר בחלק א' בקבצלובמיץ' לוקח זמן צריכים להוציא את האיגר כמה שיותר מהר. אז המכתב שכב שמה עד לא מזמן שקיבלתי צילום שלו ותוב שיני תראו איך הוא כותב אל הרבי אני לא יודע מה היה זה טיב הקשר והכרות האישית שלו עם הרבי אבל אפשר לקרוא את זה גם בכתביה שלו גמר חתימה טובה לכבוד קדושת הרב הגהן החוב ובוקי איש האשקולות בניגלה בניסטר וכולי שם של הרבי אתמול קיבלתי הקובץ לובביץ' והוא שואל שאלה אז הוא מצטט ספר שנקרא לחמי תודה לרבי ישעיה מרדכי מבוסון שהיה מחכמי יהודי יהדות איטליה והוא גם נשאל את השאלה הזאת מסתבר שאנשים הכירו את הזוהר הזה כמובן שאלה שעולה וצצה מיד ועיקרי הדברים של השוטלח מתוידו סתם גם השם יפה פה מסתדר לנו ברמזים היא כזו הכהנים הגמרא אומרת אוכלים משולחן גובויה בריסה בית המקדש אוכלים משולחן גובויה שולחנו של הקדוש ברוך הוא ועל אכילתם של הכהנים הגמרא אומרת שהיא שבה בא לאכילתו של הקדוש ברוך הוא למזבח. ולכן כאשר המזבח אוכל, שורף את הכבש והכהנים אוכלים את הלחם כמובן, הרי זה כאילו הלחם נאכל על ידי הקדוש ברוך הוא. ככה כותב אותו רב איטלקי. כותב הרב פרדס לרבי וזהו התירוץ המובחר. ועל פניו זה נראה הברקה מדהימה. זה זה אולי אנחנו לא מתייחסים עכשיו לרגע מה שלמדנו פשט במסכס מנוכס בדברי הגמרא ורשי אבל אתה שואל אותי איך זה נשרף הרי גם בדברי הגמרא המילה נשרף על המזבח בפשט של הרבי עדיין אולי צריך קצת לדחוק את זה פה זה נשרף כמו שאמרנו יש לנו שני חלקים חלק אחד עולה על המזבח חלק השני נאכל על ידי הכהנים ואכילת הכהן היא לא אכילה לצורך הנאה אכילה גובויה אז זה השריפה שלו ורט לא רע בכלל מחלק ציונים אבל יש פה באמת איזשהי הברקה והוא חותם את המכתב ענייני ידי ידידו אוז דורי שלום וכולי וכולי בחלקו השני של המכתב שמה שנקרא זה הוא לא כותב אבל שלו להשאיר הנייר חלק כידוע אצל המדפיסים אז הוא כותב איזשהו חידוש תורה שעלנו בראש בענייני סוכות אה זה היה ימי עשרת ימי תשובה חודש תשרי ואולי בהזדמנות אחרת נעסוק בזה זה גם א הברקה מאוד מעניינת שלו שעוסקת ב סוכה במקדש לכאורה היה אסור לבנות עץ בבית המקדש זה שאלה מפורסמת איך כהנים אכלו קודשי קודשים שאסור להוציא מהמקדש בלי סוכה אז הוא הולך בדרכו שלו הרבי לא מקבל את התשובה שלו ויש לרבי דרך ושיטה מאוד מעניינת משלו וזה דוגמה לדברים נפתח רגע סוגריים זה דוגמה להרבה דברים שאנחנו הזכרתי את זה אולי בהתחלה בקצרה יש לא מעט עניינים תורניים באגרס קיידש שהמקום היחידי שהרבי מתייחס זה במכתב הזה כי מישהו שאל אותו על זה ובשאר מקומות כל השנים הנוספות שהרבי דיבר וכתב לא עסק בנושא הזה בכלל אז לפעמים זה יכול להיות ממש א מיוחד כדי לראות דעתו של הרבי על נושא מסוים והברקה יוצאת דופן גם במקרה הזה של הסוכן זה הספר ספר הספר הוצאה ראשונה טוב טוף קא ונציה ובשנים האחרונות יצא מחדש טוף ש פייב ממש לאחרונה הרבי עונה לו בסוף טישרי גם תשרי טוב שיני הרבי לא מצא את הזמן לענות כל כך א עונה מיד אחרי זה מפני הרגל נתעכב במענה עד אתה והרבי כותב ככה לא ראיתי את הספר וגם אתה לא מצאתי פה אצל מכירי ואולי יש שם ביאור נוסף אבל כפי שהרב פרדס מביא, הרבי אומר שהפירוש הזה של אותו לחמטוידו, הפירוש הזה מוקשה והרבי מערים כמה וכמה קושיות שעיקרם זה כך גם אם נאמר ששתי הלחם נאכלים על ידי הכהנים משולחון גובויה קוזוכו על זה ליטמן דפליג שאומר הנחמתו ואכילת הכהנים נשווה אותה להל המזבח אז פה זה כבר הולך ממש לניגלה הרי זה דין בגורף הקורבן אם נדבר בשפה הזו של גברה וחפצה אז הקורבן עצמו אינו רכושו של הכהן אלא זכה בו משולחן גבוה אבל הזוהר עצמו בעניין הקרבת שתי הלחם על גבי המזבח בקושיה ששאלנו עוסקים בשאלה אם הקורבן נאכל על ידי הכהנים או נשרף על גבי המזבח וזה ציטות מדברי הרבי היינו דין בכהן או במזבח גברה הכהן והגברה השני במרכאות זה הקדוש ברוך הוא המזבח זה גברה זה לא חפצה אז אתה לא יכול להשוות את זה לזה והרבי מוסיף ואומר משטחיות לשון הזוהר עולה שיש כאן חידוש מיוחד כמו שאמרנו קודם אנחנו לא משווים את זה ללחמי תודה ורק פעם אחת בשנה מקריבים במרכאות או לא במרכאות אבל אגלדתר לפי רשי נחזור על הרשי הזה מקריבים כורן חמי אצל המזבח על ידי זה שש שחלבי הכבשים עולים. אבל לפי שיטת הלחמי תודה, כל פעם שכהן אוכל אה לחמי תודה אז הוא מקריב מחמץ על המזבח. וזה לכאורה גם לפי הזוהר שהוא זה שמחדש לנו לראשונה שזו שחמץ קרב על המזבח זה אינו לפי הזוהר. ולכן הרבי מסיים שוב לא ניכנס עכשיו לכל פרטי האיגרת המפורטת של הרבי אבל את המכתב הרבי מסיים דברי הלחמת מטויד לא זכיתי להבין ולא זכיתי גם להבין הרבי אומר לרב פרדס איך אתה כתבת שזה תירוץ מן המובחר אף על פי שבהשקפה ראשונה לכאורה זה נראה א מבריק ביותר א עד כאן הסוגיה הזו אם אה אה שלוש דקות זה יהיה בסדר או שרבויתם כבר כן אז יש עוד נושא שלם של שבועס אני לא הולך ללמוד אותו עכשיו בעיון רק רוצה להראות א את הזווית מהצד של המכתבים של הרבי קח דוגמה א סוגיה מאוד ידועה הזכרתי קודם את הנושא עצמו קו התאריך קו התאריך נידון בלטוספס חלק ג נכון א לא רק נידון אלא מוכרע שמה להלכה על איפה זה נזכר לראשונה הזכר בגרס קידש היה את הרב וילשנסקי מאוסטרליה אז נכון ששאל את הרבי וזה מכתב אחד הארוכים אפשר לומר לאותה תקופה ממש מכתב ארוך מאוד הרבי מביא את שלוש או ארבע שיטות והרבי לא מכריע רק אחר כך עם השנים הרבי מביא את דעתו לקדוש סייחס אפשר לראות פעמים מסוימות שיש נושאים שהרבי עוסק בהם במכתבים באיזשהיא צורה ומכריע יכול גם להכריע במכתב יותר מאוחר גם זה קרה אבל פה אפשר לראות את החיבור בין הכתיבה למישהו דרך אגב שזה נכתב אז בשנים ההם אף אחד לא ידע על זה אז כמה חסידים אולי ראו את המכתב של קו התאריך גם המכתב שלפנינו זה סוגיה שאנחנו מכירים מלקותסיכס פרשסחנו גם חלק ג א כל גדול ולא יסף זה הרי פסוקים של אברסחנון ולא שלרוי אז המדרש אומר אומר שלא היה לקולו של הקדוש ברוך הוא בת קול וביאור הדברים שם בשיחה שחדר לעולם מה חדר לעולם אבל חדר לעולם הרבי אומר הרבי מה זה בת קול בדרך כלל זה נשמע איזשהו קול משמיים כן שיש בעל תרבי וכל יום יוצאת בת קול מהחורב איזשהו התעוררות לנשמה אבל פה מדובר לכאורה על קול גשמי אז הרבי מבאר שבת כל הכוונה היא הד אז מתן תורה הרבי אומר בשיחה לא היה הדכאורה לאבי קדשובריך הוא ניסה למגנה הקדוש ברוך הוא לא עושה נס לחינם אז הביאור שזה לא נס אלא זה העניין של מתן תורה כמו שאמרת זה חודר בגשמיות עד שנראה במות המשיח שהתאנה הצועקת ששבת היום כי זה כבר חדר היום אפילו ה אה מדע אם אפשר להגיד מלאה כזאת פה א יש כל מיני מכשירים שקולטים גלי גלי רדיו שמגיעים חלהל לכאורה אז א טוענים שזה גלי קול שקיימים מבריאת העולם לא שבדיוק אפשר לדעת ממתי אבל איזשהו צליל ניצחי שקיים בטבע אנחנו לא שומעים את זה אבל יש מכשירים שיכולים לגלות את זה אז לפחות יש צלילים שטבועים בתוך הגשמיס אם זה מעט מטירה בסדר אז המצאו את התאריך בסוף אבל בעצם הרעיון הזה נמצא במכתב של הרבי ולא סתם שנמצא בכתב של הרבי גם פה היתו רוררות לכתוב את הביאור זה הגיע כתוצאה מפירוש של איזשהו אדם ויש פה גם פשוט סיפור יפה אז אמרתי ש נספר גם אותו בלי להיכנס לתוך כל הזה גם הסוגיה עצמה ידועה אם כי במכתב יש כמובן גם את פירושו של המחבר אז היהודי הזה חי בליטה קראו לו הרב צביעיירש הכהן וולק כתב פירוש על מדרש רבא לא זכה להוציא את זה וחייו נפטר בצעירותו בגיל 51 ובנה שהיו ליטאים מסנג ממש ככה הכי מהודרים שיש א הוציאו את הספרים שלו תופש יד ואלך א מהמכתב של הרבי נראה שהם היו בחד מהם היה ביחידס אצל הרבי והייתה שיחה על כל הנושא הזה של ההוצאה לאור והשאירו אצל הרבי כמהפירושים והרבי כותב א שני הערות הערה אחת על פרשסרי א בערה שנייה על הנושא הזה של א של המדרש רבא שלא היה בת קול א לקולו של הקדוש ברוך הוא. הכסר כהונו מפרש בת קול יש לו גם פירוש יפה. מעניין שפה בדרך כלל אה פעמים רבות הרבי מקבל פירוש ספר של אחד מהאחרוינים. פעמים רבות אפשר לראות שהרבי סותר את דבריו וכותב פירוש אחר. וסליחה מבחינת כבודתם קטונתי לדבר על אותם מחברים לפעמים אבות הם לא כתבו בצורה א הכי מדוייקת אם נגדיר את זה ככה ורואים אצל הרבי את ה את ה את התורה כפי שהיא באמת אבל נחזור לעניין פה פה הרבי לא סותר את דבריו הרב אומר אף שהם משיבים על הדבוש נקודת הדברים שלו היא שרק עשרת הדברים שמענו ממשה רבנו כלומר מהקדוש ברוך הוא סליחה זה שמענו ישירות מהקדוש ברוך הוא גם שמה אוכי לא יהיה לכו שם התורה שמע שמנו ממשה רבינו ששמע מהקדוש ברוך הוא אז את זה הוא מסביר זה נקרא בת קול אז במתן תורה שמענו ישירות מהקדוש ברוך הוא ואת שר מצוות התורה שמענו מכל שני הרב אומר רב שנשימים על הדרוש יש פירוש אחר זה נדיר אולי לראות את הביטוי הזה הרבי כותב אה מגדיר את הפירוש שלו כפירוש עמוק זה המילה במכתב זה כתב ידו של המפרש זה המכתב של ה של הרבי הנה אתם רואים פה את הפסקה ה1 2 3 ורעיון עמוק הוא ביחד עם זה מובן בזה רעיון עמוק רבי כותב על הו שלו אז זה המכתב של הרבי א מה שרציתי להראות וזה נסיים א כשפותחים את הספרים אז מעבר לזה שלומדים אותם וזה מעניין לראות בדיוק את הדברי הספר ואז להבין את המכתב לפעמים מגלים גם תגליות מעניינות על הרבי ועל פועליו אז תסתכלו שלמי תודה זה הקרך השני של הספר של המחבר אה כל התורמים יש פה המון ברכות למעלה ראש וראשון שתרם כסף להוצאת הספר אדמור מלובביץ' ניו יורק אז גם זה לפעמים כשפותחים את הספרים מגלים עוד כל מיני דברים שקשורים א אפשר לראות את זה בספרי הרב סופר שההדיר את ספרי המאירים ושאר ראשונים א סנהדרין תוספות חכמי אנגליה אפשר לראות א נראה לי שתוספות חכמי אנגליה א הקדשה בראש הספר מוקדשת לרבי שתרם תרועה נכבדה להוצאת הספר אז לא כתוב שמה סכום אבל מן הסתם עם הקדשה כזאת ו מילה כזאת אז הרבי גם לא כתב לא רק כתב הערות אלא גם על ספר צריך לשלם אנחנו מכירים ירים את הצד הזה. על פה הרב פשוט תרם כסף להוצאת ספרים שמן הסתם אנחנו חסידי חבד ה בודדים שרואים את הספר הזה עכשיו. זאת אומרת זה לא ספר שנלמד ביום יום בם כל זה יעלה בדאג שהספר הזה יצא