הלכות רפואה בשבת | צורבא מרבנן - קצג | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [מוזיקה][שירה] קר כלה [מוזיקה] סיימנו עם הלכות שבת המלאכות עוסקים עכשיו בענייני רפואה בשבת ננסה עד סוף החוברת להתעסק בענייני רפואה וכולי באופן כזה או אחר אז קודם כל הקדמה הקדמה לכל העניין הזה של א שלוש שבת כידוע לכולנו חוץ מג עבירות שעליהם נאמר יערג בעל יבוא הגמרא מסכת עבודה עבודה זרה מסכת פסחים מסכת יומא על על שבת הוא שאר עבירות אחרות אם יש מצב של פיקוח נפש זה נדח מפני פיקוח נפש כי אין לך דבר יותר חשוב מניין של פיקוח נפש בישראל הגמרא מביאה חמה וכמה לימודים בסופו של דבר הגמרא מביאה שהמקור לכל העניין של תחיית שבת או שאר עבירות מפני פיקוח נפש בגלל האדם וחי מהם תראו את הגמרא מקור אחד לפניכם בגמרא מסכת יומ דף פה אני קורא את השורות האחרונות אמר רב יהודה אמר שמואל איטמה ומינה דידי אדיפידו יש הגמרא שם מביאה שש יש מקורות לזה שיש עניין לדחות עבירות פני פיקוח נפש בגלל הפסוק וחי בהם ולא שיבוד בהם יפה והגמרא מביאה הלאה שמה בהמשך תנו רבנן מפקחים פיקוח לבן שבת ואזריז זה משובח ואין צריך ליטעול רשות מבית דין כשיש מצב של פיקוח נפש לא שואלים שאלות יש כזה ביטוי ביידיש שיש שיזה טרף מתחיל לשאול שאלות אל תתחיל בל את המוח פיקוח נפש תציל והגמחבר אומר עמדו הרופאים שצריך צריך גורגרת אחת. רצו עשרה, הביאו לו כל אחד גורגרת. הכוונה התעלשו כדי שהוא יוכל לחיות בגל. כולם פטורים. לא זו אף. יש להם שכר טוב מאת השם אפילו עברי בראשונה וכולם חילו שבת. לא משנה. אם כולם עשו את זה בשביל להציל פיקוח נפש. אין לך דבר יותר גדול מהדבר הזה. הירושלמי כותב, תני הזריז שובח, הנשאל מגונה. השואל הרי זה שפר דומים. ולמה הנשאל מגונה? כי כל רב בקהילתו צריך להסביר לציבור שאל תהיה צדיק הרבה מדובר בניין של פיקוח נפש יש אנשים צדיקים לא מסוגלים לא יכולים ם יש סיפור על על רב חיים מבריסק אני לא יודע אם הסיפור הזה משה של רב חיים אבל זה מתאים לרב חיים הסיפור מספרים את זה עליו כל אחד יש פעם החפץ חיים לקחו אותו פעם לבית משפט ברדין ואז השופט דן אותו וזה שופט גוי בא אליו איזה יהודי אחר המשפט אומר לו הרב אותו אתה איתו אתה מתעסק אתה יודע מי זה היהודי הצדיק הזה בא אליו גנב הביתה הוא אומר לו מכו לך מכו לך ואתה צריך תבוא פעם נוספת תבוא כמו בן אדם למה אתה צריך לגנוב אז אמר לו שפת תגיד לי זה נראה לך נורמלי אומר תשמע זה לא נורמלי אבל עליי ועליך לא מספרים את הסיפור הזה יש סיפורים שמתאימים לאנשים מסוימים אז אז המספרים על הרב מבריס כשהוא נכנס פעם לחדר והיינו צריכים להדליק אור וכידוע להדליק אור לחולה זה נותן לו ביטחון עצמי יודע יולדת שמטפלים והכל אפילו יולדת עיוורת מדליקים לטהור מפני שהיא צריכה להרגיש יותר בטוחה אז הסתפקו עם קנדליק רב חיים הדליק אמרו לו רב חיים ככה אתה מקל בשבס אומר אני מחמיר בפיקוח נפש וזה עניין שפיקוח נפש צריך להחמיר כי חיי ישראל חיי שב אפילו דברים הכי חשובים שיכולים להיות ולכן אומר המשנה ברורה פירוש אותו האיש שמתחסד ירא לחלל שבת בחולק כזה אם על ידי על ידי מורה והרי שופך דמים שבעוד שהוא הולך לשאול יחלש החולה ויכל להסתכן יותר ו הכתוב אומר לא תעמוד על דם ראך ובירושלמי איתה זה מה שציין קודם המחבר נשאל הרי זה מגונה פירוש שהתלמיד חכם במקומו היה לו לדרוש בפרקה לכל לכל כדי שידעו כל העם ולא יצטרכו לישול הנה מה שאנחנו עושים עכשיו רבותיי כשיש פיקוח נפש אין פקפוקים אפילו ספק פיקוח נפש מחללים שבת בלי פקפוק והחולה בעצמו גם יש חולים צדיקים לא אל תפנו אותי זה לא רוצה לחל שבת לא רוצה לאכול ביום כיפור אחי מסוכן לאכול בכיפור זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה הרב אליהוד צל היה אומר שמי שאוכל ביום כיפור בגלל שהרופאים ציוו אותו שיגיד לפני כן לשם ייחוד קודש ביחוד שנתה ויגיד הקדוש ברוך הוא זה מה שאתה רוצה זה אני רוצה טוב לו לא טוב לו אבל הקדוש ברוך הוא רוצה אז אם זה הרצון האלוקי עושים עושים בשמחה או מתובלמה ואם יש אחד שמתנגד עונסים אותו על מנת שיקבל את הפיקוח נפש הזה את החילול שמ לא זה לא תלוי ברצונו של האדם אם אדם רואים שהוא צריך לפנות אותו והוא מתחיל להסתפק קושרים אותו תרים אותו באמבולנס כפייה זה נקרא אשפוז בכפייה [נחירות בוז] למה כי זה פיקוח נפש מצוין. טוב, מי מי זה קפייה דתית? [‏צחוק] זה קפייה דתית. מי מי מי קובע מה זה גדר של פיקוח נפש? אז בואו נראה את הגמרא במסכת יומה מקור שבע. מי שנפלה עליו בפולט, ספק הוא שם, ספק אינו שם. ספק חי, ספק מת, ספק נוכי, ספק ישראל, הכל ספקות. מפקחים עליו את הגל. מצאו חי, מפקחים. ואם מת, יניחו. בדיני פיקוח נפש. זה לא חלק מהגמרא. שומעים לרופא ולחולה. יש כלל בהלכה שאם יש מצב שבו יש ויכוח בין החולה לבין הרופא, החולה אומר אני מצב של פיקוח נפש. הרופא אומר לא אני בודק אותו. כל המדדים תקינים ישמעו לחולה אבל הרופא הוא מקצוען לא משנה. יש כלל בהלכה לב יודע מרד נפשו. אדם יודע בדיוק מה מצבו. אם הוא אומר שהוא צריך הוא צריך. וכן להפך אם יש מצב שהחולה אומר לא צריך פשו אני מגיד מצוין החולה הרופא אומר רבותיי זה פיקוח נפש. שומעים לרופא. בקיצור כל פעם שספק פיקוח נפש ההוא אומר כן והוא אומר לא ונוצר מצב של ספק ופיקוח נפש לא משחקים ספק פיקוח נפש בכללים את השבת אומרת הגמרא מקור שמונה אמר רבי יוני חולה אומר צריך רופא אומר אינו צריך שומן החולה מה היתעמה אני יודע מרח נפשו פשיטאמה הרופא קים לתפי הייתי אומר אולי הרופא יודע יותר טוב יש לו מדדים מאוד ברורים על החץ דם על הדופק הכל עובד כמהשמנן שהחולה יודע הכי טוב מה מצבו אומר המחבר כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללים עליו את השבת ואם רופא אומר צריך ורפא אחד אומר אינו צריך מחללים אפילו ויכוח בין רופאים ויש מי שאומר שאין צריך מומחה כל בני אדם חשובים מומחים קצת ספק נפשות להקל וכולם מומחים גם הסבתות אומר זה פיקוח נפש זה נגמר העניין בסדר אז אז לעולם בפיקוח נפש אין אין משחקים בדבר הזה ספק אין ספק מקום שיש ספק אין ספק מחללים את ה את השבת רק לגבי עניין של מכבי מבחוץ יש ויכוח בין הרופאים ואחרי זה גם בין הפויסקים. אני נדעתי את זה לאחרונה בערב שבועות. מה קורה אם יש למשל חתך באחד מאיבריו של האדם והוא במצב שחוששים למצב של זיהום? אז אני חייב להגיד פה היה לי דיבור על זה עם פרופסור סודי אמיר צדיק יהודי מאוד ממי ממי הזה. אז הוא טען באופן מפתיע מפתיעה לי ככה פלא שהוא כתב מאמר בתחומין וצר לו שלא רואים את המאמרים בתחומין א מעל כוסים כרחים 30 לא יודע כמה אמרתי לו אמרת זה בוטל ברוב אבל שמה הוא כתב שמבחינת פתחים פתוחים שהעולם תופס שזה חשש לזיהום וזיהום מיד אנשים חושבים שזה מצב של פיקוח נפש אומר זה לא נכון לא פיקוח נפש אם יש חתך בשבת שנפאר ויש פתח פתוח פצע פתוח לא משנה זה לא מהווה פיקוח נפש לא מחללים על זה את השבת בניגוד התפיסה אני אני חייב להגיד את חטאי אני אומר היום שחשבתי שכל מצב שיש פה פסח פתוח ויש חשש לזיהומים וכולי זה מהפיק >> מה >> השאלה באיזה מקום ואיזה >> לא דייק ליד כדי כך ברגל השאלה הייתה ברגל למה ברגל בברך אחד נפתח נפתח לו ממש בצורה מאוד היו צריכים תפירה אומר בשביל דבר כזה לא הייתי מחלל שבת משאיר את זה עד מוצאי שבת >> סכנה של איבר סכנת איבר זה ויכוח גדול הדבר הזה של היום על איבר בדרך כלל מחללים שבת כי חוששים שהם יתפתחו עוד דברים נוספים מחמת האיבר בגמרא בפשט סכנת איבר לא מחלים את השבת אבל היום למים זה מחללים החטא גודל החטא >> אני אומר ארב חיים אני אני לא מתווכח בין רופאים זה עכשיו ויכוח בין רופאים לא מתווכח עם רופיםעצם אז יש לי יש לי חשום העצם אז אני בכלל א בבעיה טוב תכתוב מאמר בתחום רב חיים ו >> רבי חיים פינה פה אנשים בשבת מהישיבה לא פעם ולא פעם >> מרב חיים כן הוא יודע את העבודה מצד שני יש לנו רופא אחר שנמצא בקורס שלנו בהלכות שבת הוא [‏צחוק] כל מי שרואה בן אדם הוא אומר לו אתה יש לו נזלת הוא אומר לו אתה מת אתה מת גמרנו נגמר אני אומר לו תגיד לי אתה רופא או קברן אני גם לא צתי להבין מה הוא עושה בדיוק >> הרב איפה איפה הוא נכנס זה השיקול של רו שמיים >> או שאלה מצוינת שאלה מצוינת עוד רגע ניגע בזה עוד שנייה ניגע בדבר הזה עד כמה הרופא אני יכול לסמוך עליו שיש לו יראת שמיים שלא שאכפת לו משבס או ביום כיפור שאלה מצוינת עוד הגעני גם בזה בקיצור אומר לנו המחבר אני חוזר למחבר >> גם בספק פקח מחללים >> כן כל זמן שיש ספק פיקוח נפש ואתה חושב שיש ספק באמת מחללים לא לוקחים בעניין של פיקוח נפש לא לוקחים ריזיקות זה זה המשמעות >> הרב אחד ילד שנפתח >> בראש >> לאח נפל נחתח זה עניין אסתטי נראה לי >> אסתטיקה לא מחללים שבת אם ברור שזה רק עניין אסתטי מה >> בר שגיעת ראש צריך לבד לבדוק הרבה מדדים ואז להחליק >> זה מצד העניין של הרפואי הוא אומר הרופא אומר אין שום בעיה שמים לו פה פלסטר זה זה רק מה יהיה לו צלקת בשידוכים יקח לו עוד יומיים >> אבל מה קורה רואים פיקוח >> איך היה אם זה שטחים >> מה רואים טראומה איוד הדעת אם אדם עכשיו החזיק אה ילד קטן נפתח והוא ב >> בהיסטריה בהיסטריה ויש חשש >> בד את דעתו >> תראי עניין שחני >> תראו עניין של ליבוד דעת במדה מסוימת מהווה כן מצב של פיקוחים הפוסקים דנים בעניינים נפשיים שאדם מתפתח להם בשבת לא יודע יש לו טראומה יש לו יש לו חרדות נוראיות הרבה פוסקים אומרים שמצב כזה זה נחשב קטע של פיקוח נפש. יש עליזה המון השלכות הלכתיות כי לכאורה זה לא דברים פיזיים אבל יכול להתפתח מזה דברים או יכולים להשפיע מבחינה פיזית. הדבר הנפשי הרי היום כולם מכירים שהדברים הנפשיים משפיעים מבחינה פיזית. דברים נפשיים יכולים להיות גם גדל של פיקוח נפש. נפשפיק >> ביטוי פיקוח נפש. >> ויכוח נפש. עוד עוד יותר עוד יותר [‏צחוק] >> מה מה >> טוב זה עוד שאלה זה אתה שמרבי רביז יש פיקוח נפש נפש יש גוף גוף יש פיקוח נפש רוכני שזה גם הרמה מדבר עליו באחד שחוטפים אותה בשבס לעבירות לא נכנסה היום את כל ינים אבל אני אומר לך דבר אחד למשל דוגמה הכי פשוטה שבעולם שאל אותי שבוע שעבר אחד א אשתו הולכת ללדת והיא במצב א של פיקור יולדת אנחנו מפנים אותה בשבת פשוט או ברור היא רוצה מישהו ילווה אותה כדי שתרגיש יותר בטוחה ויותר מושגחה מותר למישהו להווה אותה ודאי שמותר אני אומר דווקא את השויגר אני ידע תהיה יותר מזורזת יותר >> להעיד זרו זה נקרא זרוז >> אם היא דורשת יותר מאחד זה אפשרי >> מה >> אם היא דורשת גם שאחותה תבוא זה אפשרי >> עליי היו כן אם זה מה שהיא ירגיע אותה בסופו של דבר זה יש שאלה פעם זמן שאלו אותו היא רוצה להביא את הילדים למקום בטוח היא שחלדת בן שבסל דין של בקום פתוח ואז ניסוע לבית חולים מותר להביא את הילדים דין מקום שתרגיש יותר מותר למה כי אם היא נמצאת בלחת נפשי יכול להשפיע מבחינה פיזית אם אפשר להרגיע אותה מבחינה נפשית זה חלק מהטיפול הרפואי לכל דבר ועניין כן >> בלון >> לא [‏צחוק] >> טיסה בשמי הארץ להרגיע את העסק רבותיי אני מקבל דברים ענייניים ודאי שיהיה אפשר אה א טוב נמשיך הלאה אומר לנו המשנה ברורה מקור 10 לפניכם שלא צריך מומחה כדי לדעת אם לפנות או לא לפנות אלא אחד שמבין עניין ואומר רבותיי יש פה פיקוח נפש מחללים ומכל מקום דווקא כשאומר שמכיר באותו חולים וגם לא נאמן להכריח שמוחה אפילו להקל ואומר הביאור הלכה קצת כללי מתי שומעים מתי לא נני ודעתי אין הדברים אמורים אלא כשאומר מרגיש אני חולשה באיבר פלוני על כן יעשו לי תרופה פלונית שמוענה לכל איבר זה בזה בוודאי שומעים דלב יודע מראת נפשו החולה אומר רבותיי אני מרגיש לא טוב אני מרגיש הולך ליל לקרוז הרופא אומר לא הכל בסדר החולה ואפילו רופא אומר שאין צריך שום תרופה אין שומעים לו אבל אם המחלה ידועה והחולה אומר שהתרופה זו מועל מחלה זו והרופא אומר שאין לא מועיל בזה אין סברה לשלוח לשמוע לחולה לחלי שבת בחינם אם זה רק עניין של המחלה כבר נמצאת אנחנו יודעים מה יש לו ויכוח אם כן חלל שבת על על דברים שהם מיותר לחלוטין ודאי שהרופא עדיף על פני החולה אבל כשאנחנו לא יודעים במדובר על תחושות פנימיות החולה במקרה הזה יכולות עדיף אפילו על על הרופא בעצמו אוקיי אומר המגן אברהם במקום 12 חולה אומר צריך אני ל תרופה פלונית רופא אומר אינו צריך שומעין לחולה ואם הרופא אומר שאותו תרופה יזיק אז שומעים לרופא אבל עוד פעם ויכוחים באופן כזה או אחר בדרך כלל החולה הוא יהיה קודם כי לב יודע מראת נפשו פה יש שאלה לגבי העניין של רופא גוי או רופא מחלל שבס שאומר לחלל שבת האם אפשר לשמוע לו או לא זה מה ששאל קודם אז תראו בתורת הלדת לרב זלברשטיין שליטה מעוברת שיש לה בעיה רפואית יש להשון רופא לפני יום כיפורים היא יואכל עצום ואם אין לשון הרופא נוחי יש התיישב לדון אם אפשר לסמוך עליו מאחר ובימינו אומרים הרופאים על כל חוליקל שאם תטנה תסתכל זה אחד הבעיות הגדולות אני רואה את זה בערב יום הכיפורים שהרופאים מקילים ראש בניין יום הכיפורים כיוון שהם בעצמם לא אכפת להם לפעמים והם בעצמם לא מקזור מה שתאכל אין לו אין לו שום שום רטייה ביום כיפור כדי שיורה לאחר לא לאכול לכן תמיד לפני יום הכיפורים אם המצב ידוע אז ללכת לרופא או ירא שמיים יקבל ממנו חבת דעת הלכתית א רפואית עם זה ללכת לחווה דעת הלכתית לפוסק ושאבת את שני הדברים ביחד ופעמים ששואלים אני מה הרופא אמר הרופא הוא ירא שמיים יש המון רופאים היום רבותיי ירא שמיים לחלוטין והם יודעים בדיוק מה גודל יום כיפורים והכל הם יגידו את הדיאגנוזה הנכונה הפוסק יגיד על פי זה מה מה כן מה לא אם צריך שיעורים, אם לא צריך שיעורים וכולי ועל פי זה יעשו בה צריך שילוב של הכוחות רפואה והלכה בסדר ואם אין רופא יר שמיים בגזרה ורק רופא נוכרי או אחד שלא שומר תורה ומצוות אפשר לסמוך עליהם גם למה יש כלל בהלכה שנקרא אומן לא מרא אומנותי רופא או כל אומן לא סתם יגיד דברים שבסוף יגידו מה אתה מבלבל את המוח אתה לא יודע את העבודה אדם רוצה לשמור על המקצועיות שלו יש לו עניין של כבוד עצמי אז אםשן מוניט מניטין של >> גמניטין כן הנתין המקצועיות וכולי הוא לא לא יבט את השם שלו הטוב לכן אם יש מצב כזה שהוא ספק אם הוא יודע או לא יודע בזה אנחנו נשמע לו כי אין לנו ברירה אחרת אומר ה אומר הרב זימשטיין ובימינו אומרים שהרופאים על כל חוליקה אם תנתי זקן כמו כן צריך העיון אפשר לסמוך על רופא של ישראל שאינו צם ביום הכיפורים חלל שבת מחמת הפיקורסות הדבר תלוי בראות עיני המורה עד כמה באמת הוא נראה רציני ירא שמיים מה הוא בדק מה הוא עשה ועל פי זהח חליט אם יש מצב שאין זמן להחליט והוא פוסק שכן צריכים לפנות באופן מידי כי זה מצב של פיקוח נפש מחמת הספק פיקוח נפש יחללות השבת אפילו שהוא לא ירא שמיים באופן מוחלט טוב עכשיו נקרא פה בעניין של מכה של חלל מכה של ברזל אז יש פה למעשה גמרא שמדברת על על מכה של חלל הכוונה היא שיתקלקלו אחד מהאיברים הפנימיים הרבה פעמים יש כאבים באיברים פנימיים שלא ידוע מחמת מה הכאבים האלה במצב כזה זה נקרא מכה שלח חלל הגמרא אומרת אמר רב שמל ברב אמר רבי יוחנן האישת צימירא כמכה של חלל דמי ומחללים בלת השבת חום גבוה נחשב כמו מכה של חלל חלל מכה של חלל הכוונה היא מכה בחלל הפנימי של בטנון של האדם מצב כזה אנחנו מחללים שבת אתה לא יודע מאיפה זה הגיע אולי בעיות בלב השם ירחם אולי בעיות בקליות אולי דברים אחרים שיכולים לעבוד פיקוח נפש מחללים את השבת אומר המחבר כל מכה של חלל היינו מהשיניים ולפנים ושיניים עצמם בכלל היום זה כבר לא כך למה מה? כי נשתנו התבעים. פעם היה מצב שבו אדם היה לו איזה חולי בעין מיד ה אומרים אינה בלי בטליה. אם יש לו בעיה בעין יש לו גם בעיה בלב והתקפת לב. היום זה לא ככה. אדם יכול להיות לו כאב בעיניים לא בטוח שזה ישפיע גם הלב. אותו דבר גבי השיניים. נשתנו נשתנו נשתנו הטבעים. היה היה א פעם אחד שש שאלו מישהו עים העניין הזה של ה של הטבעים וכולי אז אומר אין לךנם הרבה פעמים היום יש פתחי תשובה על זה ויש ספר שלם שינוי שהיום הטבעים הם לא בדיוק כמו שהיו פעם נשתנו נשתנו הטבעים מציינים את זה לחולשה ופה הרב רוצה לומר שכאילו למרות שכתוב שהשיניים אם כן חולי היום זה לא בכאילו זה הפוך נכן הפוך הפוך ככ כי ברור לנו לגמרי הפוך שהשיניים לא מבס פיקוח נפש היה היה פעם א לא יודע הבן של החתם סופר ראו אבא שלו ראה אותו יושב ומתבטל אמר לו מה למה אתה לא לומד הוא אומר אני כאב ראש חש בראשי אמר לו החש בראשו יעזוק בתורה אומר לו אבא נשתנו עטבעים כי החתם סופר כתב לזה מאמר נשתנו תפעים אז אומר המחבר כל מכה של חלל דהיינו משניים ונפנים ושיניים עצמם בכלל מחלים עלת השבת ודווקא שנתקלקל אחד מהברים הפנימיים מחמת מכה או בואה וחי צב אבל מכושים אין נקראים מכה. אבל אם זה מכושים מאוד קשים שרואים שאדם לא יכול לסבול אותם זה נחשב גם מקה של חלל. אומר הביאור הלכה מכל מקום אפשר לומר דם כאיב לטובה כואב לו הרבה לא סתם כאב בעלמה סתם אדם יש לו מחושים לו אבל כאב גדול באחד מהרים הפנימיים הוא מסופק שמן נתקלקל שם באיזה דבר ואי אפשר לראות אין לו רנדגן לדעת ואין רופא בעיר לשאול מותר לחלל שבת גם על איברים פנימיים שבאו מחמת כאב בלבד אם יש בקה חס ושלום אז ברור שיש סכנה פה אבל רק כאבים מוזרים לא יודע אולי זה פטנצית אולי זה דברים אחרים מכל מחלים עליו את השבת דה ומכה שאינה של חלל איתקמן אם נעשה אצל החולה ספק סכנה מחללים עליו את השבת אומר האורחות שבת בכל אופן אם באופן ברור יש רופא ואומר רבותיי תשמעו זה לא סכנה אין מה לדאוג יש לו לא יודע מה אבנים בקליות זה לא סכנה הגדולה זה כאבים עצומים מצב כזה לא יחללו שבת אם דברים ברורים אם לא ברור יש כאבים נוראים בינתי ברורים יחללו את השבת אומר האורחות שבתם יודעים שהטיפול מכה זה אנו דחוף וסובל דיחוי עד מוצאי שבת ואין המתנה עשויה להחמיר את המצב. כמובן כל המתנה שיכולה להחמיר מצב להכניס יותר לפיקוח נפש אפילו אחרי השבת מכלים שבת. אבל אם זה לא יקרה ימתינו עד מוצאי שבת. מצוין. טוב עכשיו פה יש פה דיון לגבי עניין של המכות ברזלים, מה שדיברנו קודם בעניין של הפציעות וכולי. וניגע לעניין של חום. בחום. כמה מגיע מצב של חום? זה נקרא אישת צמירת בגמרא. כמה מחלים שבת? הרב פיינשטיין אומר 38 קרוב ל-39. גמרנו חום פיקוח נפש דרך אגב אצל ילדים זה שונה ממבוגרים אצל ילדים כבר 88 מו זה פיקוח נפש אבל אצל מבוגרים זכנים >> גם מסכנים מסכנים וילדים בדרך כלל הולכים ביחד עוד ניבוון מסבת שנים ורעננים יהיו כמו ילדים א אה אה אה א במצב שבו ילדים זקנים 38 39 כבר יכול להיות ספק נפש אצל רוב אצל מבוגרים אצל רוב הפוסקים הרב א עובדיה כותב ב40 40 חום מעל 40 בנתי ידוע ולא ברור מה קורה לא יודעים זה מחלים עליו את השבת תראו בבקשה את את הרב עובדיה ב-22 חולה שיש בו חשע יש לו חום גבוה 40 מעלות ומעלה וניסה להוריד את החום די תרופות גון הכמול והחום בתוקפו לא נקבעה סיבת החום מותר לו לפנות לבית חולים לבדיקות וטיפולים אבל אם אחז הצננות וידוע שרגילות שמקבלים חום בגלה זה נקרא חולה שאין אין בור סכנה. הרב פיינשטיין מקל ואומר שבאמריקה כבר 383, בטח 389 כבר נחשב גדר של פיקוח נפש בחום גבוה. אמריקאים יותר עדינים, קצת חום מטשטש אותם. ישראלים יותר חזקים 40 מעמלה. בסדר? השבט הליבי כותב במקור 23, ומכל מקום בקדחת גבוה טובה שמגיע יותר מ-40 מעלות, ודאי ספק סכנה. ולרוב יש סיבה מחלה פנימית ולכן ב-40 [כחכוח] מעלות ודאי מפנים לבית חולים הסיבה לא ידועה כי יש פה לפחות ספק פיקוח נפש שמחלים עליו את השבת טוב עד כאן בעניין הזה של הפינויים עכשיו אני אנחנו משבוע הבא נעבור על כל הדוגמאות שמביא פה השמירת שבת כילחתה לגבי עניין של פיקוח נפש בשבת כל מיני סיטואציות חום מכת חום הרלה איברים איבוד הכרה וכולי אבל הייתי רוצה כן בגלל הרב אליהו לסגור את הנושא של החוברת פה בסוף על מי מחללים שבת? אנחנו מחללים שבת כמובן על כל אדם חי אפילו רק בשביל חיי שעה בלבד בסדר? אף על פי שהביאור הלכה שואל מה זה רק בשביל חיי שעה מחללים שבת? הרי כתוב חלל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה. ואם זה חיי שעה כבר לא יח שבתות הרבה. אז הביאור הלכה מביא פה שתי סיבות למה בכל אופן. כן. אחד כי חיי שעה כוונ א שבתות הרבה אפילו עוד קצת שבת זה נקרא וגם גם בשביל זמן מועט אולי יעשה וידוי. והרי כבר הכוונה היא מצוות ואם אדם יצא מן העולם בבידוי זה נפקמין גדולה אם יוצא מן העולם עם וידוי או בלי וידוי ואז נכנס פה דיון מעניין האם מחלילים שבת בשביל נוכרים שנוכרים אתה רופא בית חולים נמצא במיון מגיע אחד שנמצא מירי בכפרים במשולש פיקוח נפש >> דרכי שלום >> אה או אז אז הרב אומר מיד מפני דרכי שלום המושג ההליכתי זה נקרא מפני איבה מה זה מפניה שאם אנחנו אנחנו לא נטפל בהם אבל אני חייב להגיד החפץ חיים בביאור הלכה כותב שאותם רופאים יהודים שמחללים שבת על גויים באיסורי דאורייתא הם חללי שבת בפרסיה ופסולים לאידוס כך סבר החפץ חיים החתם סופר כנגדו אמר את הספרה שרב אמר מה מה זאת אומרת חייבים מחנה אפילו ביסורי דאורייתא מפני בה לא תטפל בגוי מיד ידעו שלא מטפלים גם ה >> מה בעיה יש בה בתי חולים רופאים נוכרים >> מה בסדר אבל אז מה אבל אם אם רופא יהודי לא תטפל בחול גוי כמו שצריך והרופאים הגויים ידעו מזה אתה תשמע על תמותה רחבה בחדר מיון באותו בית חולים פשוט מאוד מה הם לא ינקמו הם לא יעשו בחוץ לארץ מפני אנטישמיות ודאי גם ככה ישזה אתה אתה בידיים לא מטפל בחולים גויים פשוט וברור אומר אחתם סופר מפני איבה מותר לחלל שבת אפילו בייסורי דאורייתא אחרת היא סכנה לכלל ישראל ומה אני אספר לכם אתמ סיפרתי את זה אתמול גם בישיבה זה ראייה של של מרן הרב אליהו הצל היינו בחומת מגן העוקדה שלי 340 הלכה לכבוש את ג'נין אנחנו זה התפקיד שלנו ג'נין חינינו בגן נר והלכנו שמה נכבוש את זה לצערנו הרב היו בגזרה שלנו המון נופלים א חי חי ישראל הקדושים היה ממש לצערנו היה גם אירוע מאוד קשה לא בשני אספר עכשיו את כל הסיפורים בקיצור המיסה נגמר המבצע הצבאי א חיסלו את ג'ינין ויצא שם בכל העולם שצהל עשה טוח בג'ינין. לא פחות ולא יותר יש 400 פלסטינים שצל תמך בהם ונמצאים במקררים כל היש שנים אז מה הגיעו מיד תקשורת מכל העולם כדי לצלם את הטוח מה מה בא להם יותר טוב של לצלם כזה דבר מיד צהל גם נערך לדבר לפנות את כל החללי אויב הביאו קירוריות ענקיות של טננוגה היעז ותנובה ותרה אתם חושבים שמעבירים שמה פרילי לא מעבירים שמה גם מדי פעם כן, דברים מעדנים אחרים. בקיצור, הכניסו שמה בתוכו ווחפרו 400 קברים [כחכוח] בבקעה והכל. ואז בא אליי מפקד העוקדה. הרב של העוגדה לא היה בשטח. אני הייתי הסגן שלו. הוא בא אליי אומר לי יש מבצע צבאי. מה מבצע צבאי? פינוי חללי אויב מתוך ג'נין את כל ה אלה שיצא הרג אותם. טוב, אמרתי לו. אומר המבצע גם קרוע שמך. לא פחות ולא יותר. בן טוב הכל טוב יפה אמרתי לו בסדר גמור אין בעיה אנחנו נעשה את הזה כמו שצריך פקודה זה פקודה אבל הוא אומר לי הפקודה זה להיכנס בשעה בסוידש הוא דיבר איתי ביום רביעי ביום חמישי לד כנס בש תשמע אני לא נכנס בשבת לפינוי חללי אויב סליחה א הרב גורן פסק חיילי צהל הקדושים בשבילהם נעשה הכל מורלית והכל אבל בשביל מה בשביל הפנס תני אני אני אומר אני אדוני אומר לי זה פקודה לא שלי זה פקודה ממלכתית ישר מאריאל שרון ישר אליך אי אפשר לסרב אמרתי לו תשמע אני על שבת לא זה אבל אני אבדוק כרגע אמרתי ל אני לא יכול ממני מתקשר בצר לי מרן ל הרב אליהו לי היה פשוט שבשום פנים באופן לא אני זוכר חיפסתי קליטה עליתי שמה לאיזה פיסטין באזור ג'ינין מקשר הרב אליהו עונה לי מהיסניסים אני אומר לו הרב ככה בכ השאלה אנחנו באמצע המלחמה יש פינוי חללי אויב להיכנס בשבס אומר לי מי מי מי רואה מה זה אמרתי לו יש מלא כלי תקשורת ראינו מלא כלי תקשורת עמדו בחוץ רק [נחירות בוז] כמו דבורים לבוא על עצם אומר לי יש כלי תקשורת והם יצלמו טוח אומר זה סכנה לכלל ישראל אומר תמונה אחת בעולם שרצה מחס ושלום זה כלל ישראל נמצא בסכנה חובה עליך להיכנס בשבס ולעשות הכל מה שצריך רק כדי להציל את כלל ישראל שיכנסו לסכנה בסדר אמרתי לו הרב הוא אמר לי מפני אבה אמר אתה אתה חתם סופר מפני אבה הלכתי להגדונר אמרתי לו תרצה או לא תרצה אני נכנס בשבס [‏צחוק] הוא הוא לא הבין מה אני רוצה. אמרת לא שבת שבס אין שום בעיה טוב הוא אומר לי אני אביא לך עוד עוגדה הביא לי עוגדה נוספת 720 קינסתי את כל הכוחות וזוכר התחלתי להכין אותם לזה אתה אמר נתן להם פקודות ואני זוכר את המשפט הפתיח שלי היה אמרתי להם שכ מקיימים את הגמרא במסכת בבטרה מפנים את הנן העיר 50 אמה אני בזה פתחתי את העניין ואמרתי אנחנו נערך למצ כבר נערכנו ניכנס בשבת היה חבר הכנסת דבי זה הגיש בגץ כנראה שרב אליהו בן נתן מתפלל גם דחו את הכניסה ליום ראשון שון שני נכנסנו זה כבר לא הכנו שבת וכל העסק אבל זה היה הרייה של הרב אתה רואה שבת הרב רואה כלל ישראל כשרואים כלל ישראל רואים אחרת לגמרי שבת שלום בורך [מוזיקה] שבת წين