הרב בן ציון אלגאזי מספר על הרב מרדכי אליהו זצוק''ל

האמת שאני עומד פה נרגש ביום פטירתו של מרן המאור הגדול הרב מרדכי אליהו זכר הצדיק קדוש לברכה יתומים היינו בעיניו והתחושה הזאתי של יתמות אחרי שהרב הסתלק לבית עולמו לא הוקטה עם הזמן אולי האפר התגברה אני באופן אישי ספר גם קצת 20 שנה הייתי סמוך על שולחנו של הרב אספר קצת בגיל 17 הייתי בחור בכיתה יא עשיתי איזה חוברת פשוטה והרב בדיוק התמנה להיות הראשון לציון הלכתי אליו הביתה הוא גר ברחוב בן ציון בקריאת משה לא עוד לא הכירו את הראשון ציון, לא היה ככה תמונות כמו היום ולא היה כזה. אז נכנסתי אליו הביתה, יום שישי היה, רואה ישבו שמה כמה יהודים בסלון עם סוודרים ירושלמים פשוטים כאלה, כפתורים ונעלה בית גם של ירושלמים חצי מאור. דיברתי שם שאלתי מי אני יכול לדבר חוברת איזה הסכמה אז מישהו אמר לי שם תפנה לנשק בסדר כשיצאתי החוצה שאלתי מי דיברתי מ מי זה הרב שיא הפשטות זה היה הפעם הראשונה וככה במשך 20 שנה עד שבועיים לפני שהרב נפטר שבועיים לפני שהרב נפטר עוד זכיתי ואני אספר על זה זכיתי להיות בביתו פעם האחרונה שהוא הגיע לביתו אחרי כמה פעמים שהוא נפל לבית חולים והתחושה של הייתמות בלי הרב היא קשה מנסור אני חייב להגיד מסתומ יש עוד הרבה תלמידי חכמים וצדיקים בדור אבל הרב אליהו היה אחד ומי שנדבג בשיותו של הרב לא יכל לעזוב אותו אחד מהחברים הטובים ביותר שהיו לי הרב שמואל זהפרני זכ צדיק לברכה שאני הכרתי את הרב, הייתי קשור איתו עוד לפני שהרב שמואל היה שמשו של הרב. אנחנו היינו ביחד בקורס רבנים צבעים והבן של הרב היה מפקד חלק שני של הקורס רבנים צבעים והוא קלה את הרב זפרני וביקש ממנו להיות ראש הנשקה שלו ומאז ידו של הרב זפרני לא זזה מידו של הרב אליהו לא זזה לא אני אדבר איתכם יום ולילה כיפשוטו מסירות נפש בארץ ובחול לאן שהרב הלך ואחרי שהרב נפטר נפגשנו הרב שמואל בעבדכם דיברנו על תמון הוא עומד שתי משפטים אני זוכר מה השיחה היא אחרי שהיית במחיצתו של הרב אליהו קשה לך להידבג עם מישהו אחר אומר אתה רואה סדר גודל של כזאת גדלות בתורה כזאת גדלות בקדושה בהנהגה אומר אני לא יכול יש ויש גדולים ברוך השם לא ארמן ישראל אמר לי הרב שמואל בבכי אני לא יודע איך להידבק עם מישהו אחר ואני צריך ואני זוכר עוד דבר שאמר לי שם אמר הרב שמואל אומר אני חייב להגיד לך כמעט בשבועה אומר 20 שנה הרב שמואל אליהו הרב שמואל זהפרני שמואלו בעזרת השם ירי חמים הרב שמואל הרב זהפרני אצל הרב אליהו אומר בוקר בוקר הייתי עולה לרב הרב היה מתפלל נץ שזה גם היה חוויה בפני עצמה אני אדבר רגע על התפילות של הרב אומר הייתי עולה במדרגות מי שהכיר היו שני פתחים לבית של הרב היה פתח של המשפחה מבניין אחד ועוד דירה צמודה מכיוון שני שמה הרב היה מקבל קהל והרב שמואל אומר לי כל בוקר הייתי עולה לרב אומר אני יכול להגיד לך שכל בוקר שתיתי 20 שנה הייתה לי אותה התרגשות כמו פעם ראשונה הייתי נחרד להיכנס לביתו של הרב נחרד ואני כבר רגיל עם מחיצתו והרב היה מדבר איתו ומתייעץ איתו והם היו הם היו הכל ביחד הוא אומר וכל פעם הייתה לי התרגשות כאילו פעם ראשונה אני עומד מחיצות של הרב וזה וזה היה דבר מדהים. הרב היה נותן את התחושה הכי נעימה שיכולה להיות. הכי נעימה שיכולה להיות. הכי לבבית, הכי מהירת פנים. אני זכיתי במשך שנותיי עם הרב. היה לנו זמן שהיה זכיתי לחברותה עם הרב. כל יום ב7 בערב הייתי עולה גם באותם מדרגות מצד שני לבית של הרב. הרב היה בלי גלימה, בלי מצנפת היה ענה לבית והספירושלמי. הייתי דופק. הרב היה פותח בשיא הפשטות והרב היה בשיא הנעימות היה יושב על השולחן מי שהכיר את את החדר לימוד של הרב הרב היה לו חדר לימוד עם מנורה גדולה שם הוא היה מסתכל על כל העניינים שמביאים לו לשאול והרב היה יושב בשיא הניחוטא תמיד ספר פתוח לפניו ולבבים מאוד ואני יושב כולי רועד כולי מפוחד והרב תמיד בשמחה ואני שואל את עצמי למה אתה מפחד אבל מה לעשות שאתה עומד לפני ענק כזה בכל ענק בכל סדר גודל אתה עומד מפוחד וזה היה מדהים ומרב אפילו היה ככה שם רגל על רגל יושב ככה מחייך מספר סיפורים ירושלמים מהדורות הקודמים מהכל בניימות ולעמוד תמיד במחיצתו של הרב היה רעד למה אני מנסה כל נתח את זה כי הייתה שכינה נמצאת במחיצתו הרב היה נכנס למקום אני בכל אופן לא יודע תגידו לי אני אני קצת הזוי הרגשתי שכינה עם הרב כל מקום שהיה נכנס זה היה סדר גודל אחר בכל בכל בכל בכל אישיותו של הרב ולכן הרב זרפרני אמר לי אי אפשר להתרגל למשהו אחר אי אפשר להחליף משהו אחר זה היה סדר גודל שזכינו לראות כי מדומה מ שאין אין אין אין דבר כזה אני רוצה לדבר על שני דברים בגדלותו של הרב כשהרב נפטר יצאו מיד ספרי מופטים יש אביהם של ישראל צאו חמישה חלקים חמישה חלקים כל רגע הוציאו עוד ספר מאוד כאב לי מאוד כאב לי אף על פי שנסתו היו הרבה מופטים אצל הרב. גם אני באופן אישי יכול לספר סיפורים פה על מופטים כאלה ואחרים שכל מי שישמע אותם תצלינה שני אוזניו. אבל אני חושב שזה לא היה כוחו של הרב. זה מה שאני ראיתי כל השנים כוחו של הרב לא היה במובטים. אני אגיד לכם יותר מזה שמדי פעם הייתי אומר לרב ואומר לרב הרב זה בזכותך זה הברכות שלך עושה לי ככה עם היד. תפסיק מבטל אותי. זה אני מה אני אני זה גדלותו של הרב הייתה שני מופתים היו לרב השקיעות שלו בתורה עם כל מי שהיה עליו כל תבינו כלל ישראל בארץ ובעולם היו על הרב שהם היו עומדים במאות ואלפים כדי להתייעץ איתו כדי הרב היה מקבל קבלת קהל שני וחמישי אצלו אצלו בבית בלשקה היו עשרות אם לא מאות אנשים מחכים שם בתור כל עמך בית ישראל מי הייתי רואה את את החבר'ה מניתור הקרטה עם הפיג'מות עם העם ה עם הזה עד חצי עולם עליון בלשון סגינור כל מיני כאלה מוזרים כולם עומדים לשם אנשים בוכיות והרב היה כולם היו עליו אני אומר שני מופתים היו לרב מופת אחד השקיעות שלו בתורה עם כל ההתרדות שהיו לו השאלות הברכות העצות שתייעץ זה היה זה היה מבין איך הרב היה שוק שקוע בתורה שקוע בתורה אני מדבר איתכם שליטה מלאה בכל נחמני התורה בכל נחמני התורה הוא היה מדבר בסוגיות כאילו עכשיו הוא היה בתוך העניינים עצמם ואני יכול לספר כמה דברים חוויות של תורה שראיתי אצל הרב חוויה אחת שהייתה לי באופן אישי היינו בשליחות באנברן בבלגיה הייתה שאלה מאוד קשה אצלנו בקהילה אם איזה כהן אה לא מפרט את השאלה יותר מדי אבל שאלה מאוד קשה כמובן לא ידעתי לא ידעתי לענות ובאנורפן היו גדולי תלמידי חכמים שתבינו זה עיר של חכמים וסופרים הייתה בכל אופן שם היה אחד מגדולי הדור הרב קיזצל היה שבדי חיים ארוכים הרב ירמיה כהן דיין חשוב ביותר הרב ליברמן זכר צדיק לברכה אנשים תמיד חמים גדולים עד תשמעו שאלה כזאת קשה צריך לפנות פה לדיינים שבעיר והם סתם יפטרו את הבעיה כל דיין שהגיעו אליו לא יכל למצוא פתרון לשאלה הזאת לא יכל למצוא פתרון למציא פתרון והבחוצ'יק שואל אותי כל פעם אומר תשמע זה נפקמינה למיסה הגעתי לארץ כנסתי לרב הרב לא לקח אני חושב שוריר שנייה מיד אמר לי כמה מראה מקומות פתר את הבעיה בשנייה אמרתי ככה רגע אולי הרב צריך לחשוב רגע אולי צריכים לדעת גם בהלכה כי היו שואלים את הרב הוא לא אין הרבה מה לדבר היה סכין אחרי ריפטא צ'ק מיד חותך זה היה מאוד ברור היה מאוד נחרץ בעניין הזה חזרתי לאננו פן וסיפרתי לדיינים שהייתי אצל הרב ניהו והרב ברגע אחד והביא כמה מראי מקומות הם נפעמו הם נפמו ממש מה מהידיעה הברורה הזאת ואפסק הלכה עד כדי כך נפמו שאחד מגדולי הדיינים שמה הגיע לארץ הוא סיפר לי הדבר הראשון הוא אומר אני לא הכרתי את הרב אליהו ספרדי כולם שם היו אשכנזים לא כך קשורים לזה אומר הדבר הראשון ש הלכתי לרב ליאור רציתי לדעת מי זה האדם הגדול הזה שיכול להכריע בדיני נפשות סש דנייני עריות בדברים הכי הכי הכי גדול גדולים ברגע בלי להתפלפל. זה היה גדותו של הרב שהיה לו ידיעות בכל חלקי התורה וגם ההכראה, הנחרצות הייתה מבילה ביותר. אני זוכר באופן אישי, אני הייתי אולי ביום חמישי, יום חמישי בשבע יום אחד דפקתי בדלת, אף אחד לא עונה. אבל אני שאלתי לפני כן, הרב נמצא, כן, אתה יכול אני יכול להגיע? כן. תמיד הייתי מברר לפני כן שלא יהיה תקלות. אף אחד לא עונה. אז ראיתי שב חדונה הלכתי מסביב יש את הכניסה דרך הבית הרבנית פתחה הרב נמצא כן קבעת איתו כן בבקשה תיכנס אני נכנס הרב נמצא הדלת תבינו הדלת בין איפה שהוא למד לבין דלת הכניסה שלוש ארבע צעדים לא יותר מזה היה את החדר לימון היה זכוכית שהיו סוגרים את הדלתות אם צריכים קצת שקט או משהו יותר פרטי ומידבר לזה היה ילד אני עומד שמה אני רואה את הרב לומד של מיבמות אני חושב זה היה הוא לומד ואני עומד והרב בכלל לא שם לב שאני נמצא לכן גם לא פתח את הדת היו צפיקות בדל אני דפקתי דפקתי אני יודע לת אני יודע לעשות רעש לא אף אחד לא שמע אני עומד ידו הוא בכלל לא שם לב שאני נמצא אני חושב שזה היה 10 דקות רבע שעה אני עומד ליד הרב והוא שקוע בלימוד כאילו אין עולם בסוף השתעלתי קצת אה חבוד בבקשה השם השקיעות שלו בתורה היא הייתה דבר מדהים ביותר. לא לא היה לו לא היה לו שום יכולת שמישהו יטריד אותו בתורה. איפה שהוא היה שקרוע בתורה כולו היה בתוך הווית הלימוד. דמי שגם כשהוא היה ככה סיפרנו את זה רב חרני גם בנסיעות הוא היה יושב מאחורה כל המאחורה של המושב מאחורי היה מלא ספרים. ככה אמר לי הרב זפרני כל הדרך הרב היה ש לומד לרגע אחד פסיק פומי מיגרס מהשקיעות שלו בתורה. הגדלות הזאתי בתורה הביאה ממדים של הכראות. אני מזכר בכמה דברים. היה לי עוד שאלה אחת עצומה. גם גבול עריות נפשות לא ידעתי מה לעשות. שאלו אותי שאלה מאוד קשה. קשרתי לרב אליהו קשרתי לרב אליהו בשנייה בן איש חי רב פעלין סימן רב ה שם תמצא רעה אני פותח בדיוק השאלה בדיוק התשובה פילפלוים הראייה שלו הנחצות שלו בתורה הייתה בינתי רגילה אני אספר עוד משהו אחד שבדיוק עסקתי בזה בצורה בשבת האחרונה אצלנו ביישוב הייתה יש שאלה ל חילול שבת של רופאים א לטפל בגויים מפני עיב שבת המשנה ברורה יוצא נגד זה לחלוטין משנה ברורה אומר רופא יהודי שמחלל שבת ביסורי דאורייתא על גויים מחלל שם בזה פרסיה פסול לעדות אחתם סופר חלק עליו אמר אם יש גדר שנקרא משום איב ויש חשש לכלי ישראל שלא יטפלו ביהודים ודאי שמותר לחל שבת אפילו ביסורי דאורייתא כך גם פסק אחרי זה הרב איינשטיין לאורו של אחתם סופר והכל ספר לכם סיפור שהיה לי עם מרן הרב זצד היינו בחומת מגן היינו בחומת מגן ושמה שמה העוקדה שלנו עקדה 360 הייתה 340 סליחה הייתה צריכה לכבוש את א את ג'ניל אז הגענו לשם ולצערנו הרב היו לא מעט חללים מהעוגדה שלנו שנפלו בג'נין עם כל הקושי שהיה ולקראת סוף המבצע של חומת מגן אתם צעירים אני חושב שרובם כולכם לא לא זוכרים את זה הי צריך לרבוש את כל יהודה ושמרון כדי להכניע כל כני הטרור שהיו שמה זה היה אריאל שרון טוב נגמר המבצע שלנו של צהל ואז יצאו שמועות שבג'נין צהל עשה טווח והרג 400 פלסטינים נו צריך להתפלל קיצור אז אמר בת זה התחיל רעש מאומה מיד הגיעו הגיעו תקשורת מכל העולם עמדו במחסום סלם למי שמכיר שמה מחוץ את ג'נין הביאו סמוך לעמדות שלנו הביאו מלא קירוריות קירוריות של של טננוגה, של טרה, של נובה לא תכנו להבין בזה א חלב גופות של פלסטינית חפרו כבר 400 קברים של קברי אויב זה נקרא קבורת חללי אויב טוב אז אבל לא רצו שהכלי התקשורת יכנסו ויראו את הטווח שצהל עשה אז הגיע אליי מפקד העוקדה אני זוכר זה היה ביום רביעי אומר תשמע אנחנו גמרנו את העבודה אבל עכשיו יש מבסע חדש שאני מטיל אותו עליך זה להיכנס לג'נין עם כוחות של צנחנים משייטת פעם אחת נכנסים גם משייטת לאסוף את כל על הלל את הפלסטינים שיש שמה לשים אותם בתוך הקירוריות האלה של תנובה ושיקברו אותם בקבורת חלל ואחרי זה הם משתמשים בזה אמרתי לו בסדר אם זה אומר לי אבל ההוראה להיכנס בשבת לפנות את חללי אויב בשבת אמרתי לו תשמע אדון הרוג דונר אני חללי צהל יש הלכה של הרב גורן שמפנים אותם אפילו בשבת מפני עניין של מורל אבל אני אחלל שבת בשביל כמה הסמרדותים פלסטינית שנמצאים שם בג'ינים בשום פנים באופן לא הוא אומר לי תקשיב אני זוכר שהוא אמר לי אל תתווכח זה לא הוראה שלי זו הוראה ממלכתית של אריאל שרון באופן אישי זה הגיע ממנו אתה חייב לקחת את הצבטים שלך ולהיכנס בשבת אמרתי לו אני בשבת לא מחלל שבת בשביל בשביל פלסטינ התחיל ויכוח אני אומר תשמע יש פה לתקשורת שעומדים בחוץ אתה רוצה שכולם יצלמו התחיל ויכוח אמרתי לו טוב אני אבדוק את העניין קיפשתי אני זוכר קליטה אז התחילו הטלפונים היה הטלפון עם דור מינוס לא דור זה חיפשתי אני זוכר עליתי על איזה אר שמה חיבתי כ התקשרתי לרב אני סיעתא דשמיא מיד הרב עונה לי זה היה סיעתא דשמיא גדולה אני אומר לו הרב ככה וככה העניין אומר לי הרב בשיא הנחרצות ודאי להיכנס בשבת אומר לי יש כלי תקשורת בחוץ כולם מחכים לראות את הטוח. אתה יודע איזה סכנה זה לכלל ישראל? הרב אני זוכר שהרב צעק עליי מפניה יש סכנה לכלל ישראל חייב להיכנס בשבת. טוב, אמרתי לו, אחרי שהרב פסק, הלכתי לו גדונר, אמרתי לו, אני מוכרח להיכנס בשבת, אין ביקוח. אומר לי, מצוין, מיד הוא הביא לי עוד עוקדה 720, אני זוכר, היה יום חמישי, הכנו את כל הכניסה לזה. הרב פסק, גמם, אחרי שהרב נתן לי את את הפסק, הייתי במלא עוצמות, כנסתי את כל הצבטים, נתתי להם תדרוך איך נכנסים למהלך ואני זוכר את המשפט שאמרתי להם עכשיו נקיים את הגמרא במסכת בבטרא מפנים את הנבלות מן העיר 50 אמר. אני זוכר אני זוכר את הביטוי הזה שאמרתי להם ואמרתי להם שבורת הרב אליהו למי שיש לו שמה ספק כזה או אחר שלא יתפקפק מרן הרב פסק שמותר טוב כבר התכוננו יום שישי היינו מלאה חדורי מוטיבציה להיכנס כדי להיכנס את הפסק היה ערבי אחד חברי כנסת עם מחר שמו להזכיר את שלו בבית המדרש הגיש בגץ הבגץ אותנו לא נכנסנו בשבס אבל כנראה שהרב התפלל בינתיים גם אז לא נכנסנו בשבת אחרי זה נכנסנו אבל לא היה עבודה לצערנו היו כמה סמרטותים לא היה מה לעשות מה שאני רוצה להגיד לכם שהראייה של הרב אני ביטור אדם פשוט מה להכנס שפס לחנל שבת בשביל הרב ניהיה הוא בראייה הכוללת שלו אומר לי תמונות על כלל ישראל יראו את מה שאנחנו עשינו אם יש דבר כזה איך איך אתה יכול לא להיכנס ראייה של פוסק מחיקת לחד עם אם עם הדבר הכי הכי עוצמתי אצל הרב היה הנחרצות היה לרב נחרצות בפסיקת ההלכה בכלל כל דבר שהוא שהוא יעץ או משהו היה סכין חריבתה כן לא אני זוכר את הנחצות זה היה נותן המון כוחות אז זה מופת אחד של תורה עם כל מה שהיה לרב על הראש אני אומר לכם כלל ישראל כפשוטו הרב היה שקוע בתורה בצורה בתגילה אני מבין עוד דוגמה אחת שאני תמיד ככה זוכר והתפללתי עם זה היינו עושים כל שנה כנס בגיבת שמואל בערב פסח צורבה היה מארגן כנס עם גדולי הרבנים כולל מורנו ורבנו הרב אריאל שריחמי אותו שנותם בנעימים בעזרת השם אז היינו מביאים גם הרב אר וך גדולים הסוף של היום היה הרב מרדכי אליהו כס רחמים נכנסים שמה בצפיפות 1000 איש כמעט הרב היה מגיע לכר היה חונה בצד המדרגות לוקח לו כ-20 דקות להגיע מהרכב עד עד הכניסה לתוך המקום שלו כל גיבת שמואל הייתה עליו מנשקים את היה מקשים ברוכה הרב הרב שמואל זבני זוכר היה שומר עליו מכל הכיוונים שלא ימחצו את הרב גבלת ואז המתכונת הייתה כזאתי כשהרב היה מגיע הוא היה מדבר שעה וחצי שלוש רבי שעה היה נותן דרשה 3 שערה עונה על תשובות שהציבור שאל הייתי עומד לידו ככה הרב היה עומד פה הייתי עומד לידו מקבל את השאלות מהציבור כל פעם שלוש שאלות הייתי אומר לרב והוא היה עונה שאלות בכל חלקי התורה אף אחד זה לא היה מוגבל רק לערב פסח הרב היה עונה כאילו עכשיו הוא מונח בסוגיה גמרות ראשונים טק טק טק טק טק טק טק עכשיו הייתי מבקש מהרב קצת לקצר כי יש הרבה שאלות זה לא עניין אותו עכשיו יש שאלה הוא צריך לעלות את התשובה כאילו תשובה ארוחה מפ פורט ב אני אומר איך אדם יכול כל כך לזכור את כל המהלך שקוע עכשיו בדיוק בשאלה הזאתי אבל זה היה כוחו של הרב דרך אגב הרב היה מאוד מתפלל מהמעמד הזה היה לו היה לו התפעלות מהמעמד ק צפיפות בגיבת שמואל זה לא האזור הטבעי של הרב ותמיד הייתי מגיע אל הרב אחרי זה הביתה הרב תמיד היה לו ככה מטה דבדיחותה תמיד היה מאור פנים וחביבות מתיקות אמרתי לו הרב ישר כוח גדול יש הרב טרח להגיע אני זוכר שהפעם האחרונה שהוא הופיע בציבור זה היה בגיבת שמואל אני זוכר שהוא יצא מהאוטו אומר לי רק אתה יכול להביא אותי כאן ככה הוא עשה לי מהגר רק אתה יכול להביא אותי לפה אז אני זוכר שכ הייתי הולך אליו אחרי כן כל שנה הייתי עולה אל הרב הייתי אומר לו הרב שכוח שהרב טרח והגיע היה כמו מעמד הר סיני זוכר את המינים אומר לי כל שנה היה אומר לי איך הוא אומר נתנו בראש לאשכנזים האלה שם בגב שמואל הגלה כזאתי חברות איך הוא יצא בשלום מן הקודש בקיצור זה זה היה זה היה המעמד של הרב התורה שלו והשמחה שלו זה הייתה עוד מופת גדול היה לרב הסבלנות שלו הייתה לרב סבלנות בנטי ניתנת לתפיסה סבלנות וענו הולכים ביחד הענווה של הרב הייתה בנתי רגילה הוא היה מסוגל לשבת ולשמוע אנשי לא להגיד להם תקצרו בעבנותינו קצר הרבה אצל הרב תמיד הכל היה בנחת ובשמחה הוא לא ממהר הרב זפרני מדי פעם היה מעץ מסביב אומר הרב ממהר לא ממהר למה את אומר שאני מהר אבל הרב פרני יודע את הלו הוא יודע את העניין מבחינתו מה שעכשיו צריך זה מה שהוא היה עושה בלי בלי שום לחץ על אף אחד היכולת שלו להסתכל לכל אחד ולהעיר פנים לכל אחד לא לדלג על אף אחד אני אספר כמה דברים על הרגישות שלו של הרב לציבור זה זה בלתי נתפס אנחנו מגיעים כל שנה לרב לפורין הרי זה מוקפים בירושלים הכנו מהפרוזין מגיע מוקפים היו צובים על הרב עשרות אם לא מאות אנשים אנשים לא היה אחד שהוא היה מדלג עליו יכול להעיד הבן שלי שיהיה בריא תמיד היה מגיע לידי מני אנשים הרב ונסביב הוא תמיד היה מסתכל למטה רואה את הילדים נותן להם דמי פורים פעם אחת הרב לא פספס לתת את הילדים דמ פורים בדרך כלל אנשים גדולים נכנסים לאנשים גדולים כל מיני אנשים מכובדים סביבם אצל הרב לא היה דבר כזה אצל הרב הסבלנות הייתה לתת לכל אחד את היחס שלו זה היה בנטי נתפס לחלוטין מבחינתי זה היה בי תי רגיל אני זוכר לימדתי באורות במחלנת אורות בן קנה והייתי מביא כל שנה את הרב איפה שהייתי מביא את הרב אז הבאתי את הרב וגם לכל הצוות והכל ואז היה כינוס עם כל בנות המחרה בדרך לכינוס היו הוצרות הרב בנות כל מיני בנות נשים שצריכות ברכה ככה או ככה לכל אחד הרב היה מתייחס עוצר שומע בשיא סבלנות עכשיו מחכים ציבור הרב זפרני דוחק בו קצת משה שך אותו שום דבר מי שצריך הוא מתייחס הוא כרגע מתייחס בלי שום אני זוכר שנה אחת סיפרו אני סיפורים זה כבר מופתי סיפרו שכל הבנות שבאו לדבר עם הרב היו צריכות להיפקד בילדים כל מי שדבר עם הרב באותה שנה נפקד כל מי ש והרב היה מגיע ומתייחס לכל אחד אני זוכר את הקבלת קהל איזה איזה איזה סבלנות הייתה לו איזה מאור פנים אנחנו זכינו שהרב היה בביתנו שלוש פעמים שלוש פעמים זכינו שהרב אליהו היה אצלנו בבית. יכול להגיד לכם שהרב היה מגיע, שידענו שהוא מגיע בנסיבות כאלה ואחרות. אצלנו זה היה כמו ערב יום כיפור. ממש כמו יום כיפור. מקווה ווחצים את שוטפים את הבית והכנות ודברים וזה היה ואנשים כבר היו שומעים שהרב נמצא בגזרה. כמובן הם באים והוא אומר מישהו לא באתי עכשיו לקבל אנשים אני לא אין דבר כזה. כל מי שהיה מגיע למחיצתו של הרב תמיד היה מתקבל במאור פנים בסבלנות בינדיטין נתפסת לחלוטין יש מדרש נפלא שמופיע בעבודה רבי נתן שהוציאו את רבי ישמעאל ורבן גמליאל ההריגה והגמרא שמה אומרת בעיה כי תענה אותם ורקתי אתכם בחרב אז א אמר לו רבי ישמעאל לרבי רבן גמליאל אני בוכה שמוציאים אותנו להריגה כמחלי שבת וכעובדי עבודה זרה אמר לו רבן גמליאל שמש הגיעה אישה אלמנה ולא התייחסו אליה כדי בתורה אמרה ויה כי תענה אותו ורקתי אתכם בחרב יש מאמר נפלא של הרב סולביצ'יגצל שהוא אומר יש מעלה על הדעת שרבן גמליאל לא התייחס לאלמנה כדי באה והינה אותה והיה כי תענה אותם ורקתי אותכם בחרב איך ייתכן אומר הרב סולביצ'יק ודאי חס ושלום לא עלה בדעתנו שרבן גמליאל יענה איזה אלמנה אבל די בכך שהוא נותן למישהו תחושה לא נכונה כמו הרב רבן גמליאל הולך לנוח בצהריים וא אומר לשמש אל תכניס אף אחד כי יש לי יום ממוס את הישיבה ואחרי זה כלל ישראל הוא היה נשיא של בישראל בדיוק מגיעה אישה אלמנה יש לה שאלה באוף הוצאת את הרב אומר לה הרב הלך לנוח מתחננת דחוף אחרת אין להם ידעים מה לאכול גברת הרב הוא א שומר נאמן של עוזר נאמן לא מכניס אף אחד רק מחשבה אחת עולה בליבהם אם הייתה מגיעה השכינתי העשירה מסתומק כן היו מאירים את הרב אבל אני איש אלמנה מי מתייחס והיה כי תענה אותם הרגתי אתכם בחרב מספיק שאדם נותן למישהו תחושה תחושה שהוא פחות בזה נגמר העניין גדלותו של הרב הייתה שאף אחד לא הרגיש במחיצתו פחות תמיד הוא רומם את האנשים תמיד יהיר פנים תמיד נתן לאנשים כוחות בנתי רגילים אי אפשר להרגיש מחמחיצת הרב לא משנה מי אנשים חילוניים אנשים לא משנה כולם אני זוכר היה מגיע לאותו כנס שאמרתי לכם מגיבת שמואל היה אומר הרב זהפרני לפני כן תביא לי את כל שמות הרבנים שנמצאים פה שלא תפספס אף אחד הוא היה מזהיר אותו לא תפספס אף אחד ועל כל אחד הוא היה נותן שבחים ונפלאות זה הרב הגדול אני זוכר איזוז ומגדול היה לו כזה ביטול אזוז ומגדול הרב הזה ככה שנה אחת היה אחרי הגירוש עשינו כנס היה הרבה בלאגן אחרי הגירוש ואחד הרבנים היה ליו כעס גדול מאוד שהוא שיתף פעולה עם הממשלה והוא הבתח הבטחות ולא קיים בהם וכולי והוא נכנס לכנס איך שהוא נכנס לכנס אנשים באו אליי אומר לי מה למה הזמנת אותו למה הזמנת אותו לא הזמנתי אותו אני הדתות פתוח הוא נמצא פה באזור גיבת שמואל הוא הגיע הרב בחושים שלו שם לב שהוא נמצא ויש גם קצת חשחש הרב ביקש את הרשימה הוא הגיע אליו גמר עליו בתהלל גמר עליו בתהלל אחרי שהרב הרב דיבר על הרב מה שהוא דיבר ואני אומר היה מגיע לו לקבל על הראש אבל הרב לא נותן למישהו תחושה שהוא לא רצוי באזור הרב רומם אותו אחרי שהרב רומם אותו כולם כבר האוויר יצא להם מהגלגלים ונגמר העניין אחרי זה כיבדו אותו אמרו לו גם ישכו ברוך טוב שבאת משכו שבאת משכו אני זוכר לא היה מצב שהרב פספס מישהו באופן כזה או אחר זה היה מדהים לראות איך את היחד שלו לכל אחד לכל אחד במאור פנים בסבלנות הוא היה מקור ור הברכה מברך מאומקדליבה אז זוכר הייתי מגיע אליו אני מדבר איתו כמה עניינים והיה גומר שקר את היד מתחיל לברך הייתי יורד מהמדרגות עוד שמעט הרב מברך היה לו היה לו צרור ברכות צרור ברכות מברך מאומקה דליבה תמיד מאור פנים בשמחה בנתי רגילה זה היה דבר מדהים ביותר אני אומר זה המופט הנוסף הסבלנות שלו לכל אחד ואחד זה היה מוייפט בצורה בנטי רגילה אני חייב לספר סיפור שהתחדש לי אתמול אתמול בערב ערב א אשתי שתחיה היא מורה באולפנה באשדוד וסיפרה אתמול סיפור שסיפרו באולפנה פעם ראשונה ששמעתי את הסיפור הזה מאוד התרגשתי אמרתי אני חייב לספר את זה לישיבה אה התמנה בדיוק לאולפנה הרב בנאים שעריךמ באשדוד יהודי יקר מאוד זמן לרב ונפנה והיא מספרת שהם יצאו לשבת אולפנה והיא עברה באחד המזדרונות של הבנות היא שמעה טלוויזיה דוקה בשבת נהיה מיזה בלאגן גדול היא הלכה לדווחמנהלת שם המנהל מנהל זה בקיצור מה בת מחללת שבת פרסיה במסגרת שבת ולפנה הייתה החלטה חד משמעית לזרוק את הבת הזאת מהול פנה הלכו לרב בנאים שרצו להתייעץ אותו כרב חדש על האולפנה ואמרו לו תשמע תגלה מנהיגות אני ככה היא ספר באו אליי בתפייה תגלה מנהיגות ותזרוק את הבת הזאת מעול פנה מה זה תפוח רקוב שנמצא בתוך המון פנ טוב הרב בנאים אתם מכירים עוד יהודים מאוד נעים מרוקאי טוב לב טוב ככה אדם מאוד אצילי מה מה הוא עושה רק הגיע כבר צריך לזרוק הוא סיפר שבדיוק היה איזה ברית באשדוד הרב היה סנדק הרב היה סנדק הגיע לרב, תפסת אותו בצד, תמיד היו תופסים ככה את הרב. הרב היה נעמד רגע, שומע, תמיד שומע, תמיד מתפונן המידה שלו הזאתי ה הסבלנית, לא נותן לך תחושה תגמור, אלא שומע. אומר לו, ככה וככה העניין. אומר לו, הרב, אתה לא זורק את הבת הזאתי מאונה בשום פנים באופן. אומר לו הרב, תפוח. הרב צעק עליו. אומר, תפוח חקום. נשמה טהורה. שצריך לקרב אותה, לא זורק אותה. אומר, "מה אני אעשה?" אומר, "גם ה הצוות עליי?" אומר לו, "עזוב אותם, אתה לא זורק את המת בת שהגיע לו פנה, רוצה, אז היא נכשלה." אומר לו, "מה אני אעשה?" אומר, "תדבר איתה." אומר, "אין לי מה להגיד, אומר, "תבכה. אין לך מה להגיד, תבכה." טוב, חזרו לאולפן החזרה. העניין נשכח. יום אחד הוא מקבל טלפון. הרב זה אפרני. מה? מדברים על השקה של הרב אליהו. הרב שואל אם דיברת עם הבת. לא, אני שכחתי לו כאילו כבר העסק התס. הרב שואל אם דיברת עם הבת. אומר לו, אז הרב מבקש לדבר עם הבת. אומר, הרב, עם כל אלה שהיו מסביבו, מאות אנשים, דרך אגב, הרב לא היה מפספס כלום. גם בזיכרון שלו אחרי זמן שאינו מגיעים תמיד אז אה טוב הרב ביקש ממנו קרא לבת הזאת לחדר שלו והיא הבינה שקלתה אליה הרעה שהוא יזרוק אותה מאולפנה עומדת שמה הרע בינעים אומר לה תשמעי כך בכך חסית וזה היא אומרת לו נו מה אתה רוצה להגיד לי אומר האמת אין לי מה להגיד לך פרץ בברכי לא יודע זה בגלל ברכת הרב או נו פרט בברכי הוא פרט בבכי היא ראתה אותו ככה בוחרה הייתה מבוכה היא אומרת לו אפשר לסיים את השיחה אומר לה כן אין לי מה להגיד לך יותר יצא לא זרקו אותם מהולפנה מספר הרב בנעים ש יום אחד הבוגרות הזמין אותו לחתונה הזמין אותו לחתונה הוא אומר אני בדרך כלל הולך אומר אני רואה את השם אני אומר לחתונה הזאת אני לא הולך אני יודע מה יש שמה צניעות וזה אבל מה היא ביקשה שאני אבוא אני אבוא רק לחופה ברכה ואני אלך אומר הגעתי לחופה התבלבלתי איפה הגעתי הגעתי לחתונה של מרכז ניקים או חתונה של אשדודי כאילו אומר לא ידעתי מה אני משואל אמרו לי כן כן זה החתונה הוא אומר אני רואה בחור ישיבה ממרכז בחורה צנועה וחסודה דכת לחופה זה הבחורה החתן אמר לו שהכלה מבקשת שהרב יתעכב אחרי החופה דקה היא רוצה להגיד לו מילה טוב אז ברך אחרי החופה הכלה ניגשת אומרת לו אתה זוכר את השיחה שפרצת בבכי כן היא אומרת לו זה הפך לי את החיים אומר אני הרגשתי היא אומרת הרגשתי שכולם נגדי אבל הבכי שלך כל כך מוסס אותי שמאותו רגע החלטתי לחזור בתשובה שלמה וככה בזכות בזכותך תראה לאן הגעתי התחתנתי עם בחור ישיבה הוא אומר לה זה לא בזכותי זה הרב אליהו אני רק ראיתי שאליה שלו הוא דאג לך ווא אומר שהראייה של הרב הייתה באמת כל כך יד יש אתם יודעים חצרוני לא יודע אם אתם מכירים מסתורם שמעתם את הסיפור עליו גם אנשים שהיו אבל אין מצב שהרב לא היה רואה מישהו ומצית לו מצית לו את ה את ה את הלבבות אי אפשר היה לעמוד במחיצתו בלי להתרומם. לא הייתה מצב, אני יכול להגיד לך 20 שנה מחיצת הרב וכשיוצאים ממנו לא מרגישים וואו היית בהר סינה, היית במקום שיש בו שכינה. אי אפשר אחרת, אי אפשר היה אחרת. ולא משנה בי סיטואציה. אני אדבר איתכם על תפילות שחרית, לא ארחיב יותר על על פורים, על כל החגים שהיינו אצל הרב א במחיצתו, על על כנסים תמיד תמיד תמיד שהרב היה יוצא, כולם היו עולים כמה מדרגות למעלה. אני א אסיים אסיים לא עכב יותר את הסדר א יש הרבה מה לדבר על הרב אני כמו שאמרתי חיסרון גדול אספר רק סיפור אחד אחרון שהיה לי עם הרב שבועיים לפני שהרב נפטר הרב הרב התמוטט בשביעי של פסח מי שזוכר בערב פסח הזה הוא הגיע גם לצורבה הרב התמוט למצב קשה היה גלגולים כאלה ואחרים עד שהגענו לסיוון ושבועיים לפני שהרב נפטר ר אז אמרו לשרה מקורבים ביותר להגיע לביתו של הרב להתפלל מלחמה יריב טוב כמובן עזבתי את הכל טסתי להיות עם הרב אחרי חודשים פעם אחת הגעתי רק לבית חולים היה לי אישית מאוד קשה לראות את הרב בסיטואציה הזאתי הרב היה תמיד מלך בגדוד כמו שאמרתי הרע שלו השכינה לי אישית היה מאוד קשה כל הסיטואציה הגעתי לבית של הרב הרב באמת היה נראה נורא הגיע הרב שמואל שבדרךם ארוכים הגיעו כמה אנשים הכי מקורבים הרבנית שתחיה היא אשת חין היא אומרת אני מבקשת מכל האנשים שהגיעו להתפלל עם הרב אחרי מעריב לצאת החוצה הרב מאוד חלוש תמיד היה חשש שכולם רוצים להידבק אז צריכים לפזר את האירוע טוב הרב אחרי ערבית ישב עם הכיסא גלגלים עוד הוא היה כל אחד ניגש שקר את היד אני ניגשתי גם אומר לי אתה תישאר פה מצוין שמחתי אמרתי בצד הרב מה אתה עושה פה הרב אמר לי א הרב אמר לך בסדר יש לך זכות לחיות טוב אז אה לקחו את הרב הכניס אותו לחדר אמרו לי תיכנס לא יודע להסביר לכם את זה מהרגע שהגעתי לרב עם הצורבה מה מהריון הראשון שבאתי אליו הרב לא יודע איך להגיד לכם התלהב מהרעיון בצורה בינתי רגילה היה לו עוד התלהבות אומר לי וואו ככה יש סדר בסדר בהלכה ווא מאוד התלהב אני זוכר גם את הפעם ראשונה שבאתי אליו עם החובר אומר לי מי למד את כל ה כל החוברות האלה אמרתי לו הרבנים אומר דווקא זה רעיון טוב שרבנים ילמדו הלכה אומר לי ורד חזק ורד חזק אני זוכר שהוא אמר לי ואז נכנסתי נכנסתי לרב נכנסתי לרב הרב היה חלוש מאוד אומר לי אני כל הזמן חושב על הצורה אומר תגידי כמה מקומות כבר לומדים צובה אז היינו אמרתי לו הרב יש 87 מקומות זכרתי הוא אומני לי ראשו כתם פז היה לו כזה פז אני זוכר את הדגש אומר לי תשמע אני מבקש ממך משהו אחד הרב כתב לי כמה דברים בצורבה כצבאות איך לפעול ומה לעשות אומר אני מבקש לך דבר אחד לא להפסיק ולהמשיך תמיד עוד אני זוכר מצלצל לי בעוד אני כמעט בוכה עוד הוא הרים את היד שלו החלושה ועשה לי ככה עוד אמרתי לו הרב בעזרת השם הוא עומד לי אתה שומע עוד שגתי לו את היד, נפרדנו ואחרי שבועיים הרב הלך לבית עולמו בעבונותינו אבל זהו זה הציווי של הרב לכולנו בקדושה בתורה ברוממות עוד ועוד ועוד בעזרת השם