התמודדויות במצוות כיבוד הורים במבט הלכתי ומחשבתי • הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים • כנס אסופות ה-6

ברכת השם לכל הלומדים הרבים תדות למארגני כסף כנס אסופות לראשי ישיבת קרם דיבנה על הכינוס החשוב הזה של ביחד ישראל כנגד ההר של האחדות, של לימוד תורה משותף של כל הישיבות כולם. אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד וישאר כוח גדול לכל מי שארגן את היום הזה. אני מבקש היום לדון על נושא מורכב, [נחירות בוז] התמודדויות בכיבוד הורה. מה קורה כאשר הרצון האמיתי שלך, ההבנה שלך? מה השם דורש ממך? ומצד שני הרצון האמיתי של ההורים אינם אותו דבר. מתי הקדוש ברוך הוא מצווה אותך לשמוע להם ומתי לא. הסיבה שאני קורא לזה נושא מורכב. כי אני חושב שמעבר לצדדים ההלכתיים יש את השאלה של הרואה את הנולד ומה זה יביא בהמשך מבחינת היחסים, מבחינת ההמשך של הקשר עם ההורים וכולי. היו לי מקרים, אני אפרט את זה בהמשך, שמבחינה הלכתית יכולתי להגיד לבן שהוא יכול לא לשמוע, אבל אמרתי לו כן לשמוע. כי אני חושב שהדברים לא נגמרים בצד ה בבקשה הדברים לא נגמרים בצד ההלכתי של הדברים. הצד ההלכתי של הדברים הם רק הרקע של הדברים, אבל בסופו של דבר הם יכולים להתיר, אבל הם ודאי לא מחייבים. ולכן השאלה מה יהיה ההמשך? מה התקשורת? מה זה אומר מבחינת התקשורת בין להורים? הדבר מאוד מאוד חשוב וחייב לקחת בחשבון מבחינה הלכתית. חייבים לקחת את זה בחשבון מבחינה הלכתית לא רק את המקומי אלא את הרואה את הנולד ולכן אנחנו הולכים ללמוד סוגיה בסוגיה בגמרא ונראה את ההשלכות שלה ואני גם אדבר על איזה מקרים אני מדבר אבל כל זה כהקדמה אבל א עשו שבשום דבר אנשים יצאו מפה עם איזשהו הלכה למעשה עשה הנושא פה של עשה לך רב ולגשת לרב ולדון איתו על כל מקרה ומקרה הוא קריטי מאוד מאוד מאוד ולכן אנחנו לומדים כמו שהבית הליבי אומר שבשב זה הקדימו נעשה ונשמע כדי להגיד שיש נשמע אחר כך שלא כתוב לפרקטיקה זה לא הכנה לקיום התורה אלא זה תימוד תורה בפני עצמו אבל מי שיש לו שאלות כאלה למעשה מוזמן להתקשר קשר לרב, אפשר גם לרבכם, אפשר מי שרוצה יכול להתקשר אליי מה שצריך אבל לבדוק את הדברים לגופו ואנחנו לא באים פה לתת הלכה למעשה אני אתן דוגמה ומיד נתחיל את הסוגיה מורי ורבי הרב שלמה זמן אורבך זכר צדיק לברכה כשהגיע אליו מקרים של האם מותר להתחתן כשההורים לא מסכימים. ברמה כתוב שהדבר מותר. ויחד עם זה, כל המקרים שהגיעו אליו רב שלומן אמר לא להתחתן. שאלו אותו תלמידיו זה נגד השולחן הרמה. הרמה אומר מותר. אמר רב שלומן אני לא מדבר מדיני כיבוד הורים. אני מדבר מדיני שלום בית. אם הדבר הזה יגרום מתח בינו להורים והמתח הזה יגרום לחוסר שמחה ולהרגשה שהוא מקריב כל כך הרבה לנישואין, אז הוא גם ירצה שאחר כך הכל יתנהל בדיוק איך שהוא מבין. וברגע שזה לא יהיה כך אז זה יכול ליצור בעיות קשות בשלום בית. ולכן מדין שלום בית אני אומר את הדברים. לכן הנושא שאנחנו לומדים כעת הוא נושא מורכב שצריך לדון עליו מכל הבחינות ולא רק בשאלות שאנחנו נביא היום בשיעור. על מה שנביא היום בשיעור הוא התשתית והוא חשוב מאוד אבל עליו צריך להלביש את הדברים הספציפיים למקרה הזה יחסי ההורים בבבן במקרה הזה ולכן העשה לך רב במקרה הזה הוא הכרכי הבאתי את הגמרא בהתחלה שהגמרא אומרת שלושה שותפים הן באדם הקדוש ברוך ואבי ואמו. בזמן שאדם מכבד את אבי ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא, מענייהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני. מדוע זה נאמר דווקא בכיבוד הורים? למה זה לא נאמר על תפילין, על דברים אחרים? התשובה כי כיבוד הורים בנוי על הכרת הטוב. מעבודת השם שלנו בנויה להכרת הטוב. על זה בנוי עבודת השם שלנו. תראו אצלנו בפרשה, בני ישראל מתעוללים, באים בעלילה, חוסר הכרת הטוב והעונש כל כך חמור שהקדוש ברוך הוא שורף בקצה המחנה. למרות שלא מדובר לא בעבודה זרה, לא בגילוי עריות וכולי, אבל זה כל כך חמור. והסיבה היא בגלל שכשיש חוסר הכרת הטוב אז יש גאווה אז אדם שם את עצמו במרכז וממילא הוא מורד בקדוש ברוך הוא לכן כיבוד הורים צריך ענווה עבודת השם צריכה ענווה לכן מי שמכבד את תורה ויש לו את הענווה הזאת אז ממילא הקדוש ברוך הוא רוצה לדור עמהם ולהיות איתם אסור סוגיה שאני מבקש לדון בה נמצאת ביבמות ה עמוד ב אומרת הגמרא דתניה יכול כהיה כיבוד אבהם דוכי שבת תלמוד לומר איש אמו ואביו פטירו ובית שבתותיי תשמורו כולכם חייבים בכבודי אם האבא אומר לעבור על איזשהיא עבירה כולל עבירה דרבנן אז לא שומעים לו. אין דין של כיבוד הורים לא בביטול עשה, לא באי קיום דאורייתא ולא בי קיום דרבנן. המקרה שהגיע אליי ועל זה אני רוצה לדון כמקרה ראשון במלחמה אני מבקש לתת את השיעור לעילוי נשמת כל הקדושים שמסרו נפשם כדי שאנחנו נוכל לשבת פה קרם דיבנה במקום הנהדר הזה וללמוד תורה היה מספר מספר תלמידים שהתקשרו ואמרו אנחנו בעזה ואנחנו רוצים להיות פה אבל ההורים שלנו רוצים שאם צהל מסכים לא מדובר שהולכים נגד צהל אבל נניח שצהל אומר אנחנו צריכים עכשיו שני מתנדבים שיצאו אחורה לזיקים ויתקנו את הנמרים שמקולקלים אז אתם תהיו הראשונים להתנדב כי אנחנו רוצים שאתם תהיו בפנים ולא בחוץ. תהיו בזיקים ולא תהיו בעזה. הוא לא רוצה להתנדב. האם יש לו חיוב להתנדב או לא? אלה השאלות שהגיעו אליי. כאן לא מדובר שהם אומרים לו לעבור עבירה. הם גם לא אומרים לו לא לקיים מצווה. הם אומרים לו תמשיך להיות חייל. אבל תהיה חייל בג'וליס ואל תהיה חייל בעזה. הייתי אומר שהם אומרים לו אל תהדר במצווה. תעשה את המצווה לא בהידור שלה, לא בצורה של להיות בעזה. האם במקרה כזה לכאורה הגמרא פה לא שייכת, לא שייך לדבר. הם לא אמרו לו תעבור עבירה. הם גם לא אמרו לו אל תקיים מצווה. הם אמרו לו רק תעשה את זה בצורה אחרת פחות מהודרת. מה יהיה הדין במקרה הזה ולמה? זה המקרה הראשון שאני רוצה לקחת. לאחר מכן אנחנו נדבר על מקרים נוספים. מישהו רוצה להגיד לפני שאני אתחיל מה אתם חושבים או צריך להישאר בעזה או לצאת מעזה ולמה בואו בואו רבותיי זמננו קצר מה הציבור אומר ולמה >> מה >> סליחה יותר בקול מה עוד מישהו לא אמרו לו >> לא אמרו לו לעבור עבירה ולכן הוא חייב לשמוע אומרת הגמרא נראה את המקרה השני יכולים להביא תמה או שאמר לו אל תחזיר עבדה יכול לשמע לו תלמוד לו מר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו כולכם חייבים בכבודי אז אם אומרים לו תמע לכהן אז זה שוב איש בי ואמו תראה שבתותיי תשמורו אומרים לו לעבור עבירה אומרים לו לעבור עבירה אז הוא לא עובר אז הוא לא נכנס לבית הקברות אם הם אומרים לו אל תחזיר עבדה הוא כן מחזיר עבדה מה המקרה למה הם רוצים שהוא יכנס לבית הקברות? מה פתאום הם רוצים שהכהן יכנס לבית הקברות? אני מבקש ללמוד פה שתי שיטות ואחר כך להגיע לשיטה השלישית. אומר רש"י, התמ בבית הקברות להשיב עבידה או שהייתה עומדת בחוץ ואומר לו אל תחזיר, יכול לשמע לו? תלמוד לומר איש אמו ואביו ויפינ לבד דומאה ולבד השבת עבדה מלבד שבת לא ניכנס עכשיו להיקש הזה אז לפי רשי יש עבדה בבית הקברות והם אומרים לו תיכנס לבית הקברות להחזיר את העבדה לקיים אנחנו רוצים שאתה תקיים מצווה או שהם אומרים לו אל תקיים מצווה אל תחזיר עבידה צועק הריטבה. צועק הרטבה. פירש רש"י שאמר לו כן לבטלה ולא לשום דבר ואינו נכון. דאם כן למה ישמע לו אפילו בדברים של רשות וכל שכן לעשות עבירה או לדחות מצווה שאין עושה כבוד אלא בעושה דבר להנעתו. הרצבה אומר, אם זה מה שמדובר, תיכנס לבית הקברות כדי להחזיר הבדה. אל תחזיר הביתה. אפילו אם מדובר בישראל הוא לא צריך לשמוע. כי הדין הזה שאני צריך לשמוע להורים הם רק בדברים שקשורים לחיי ההורים. אבל אם זה קשור לחיים שלך, אין לך חיוב לשמוע. כמו שבכיבוד הורים אנחנו אומרים שזה רק משל אב ולא משל בן. אתה לא צריך להוציא הוצאות כדי לקבד הורים. אותו דבר אנחנו אומרים כאן. החיוב הזה שלא יסתור את דבריו הוא רק בדברים שקשורים להורים. אם ההורים אומרים לך אל תעלה לארץ כי אנחנו זקוקים לך אנחנו רוצים את הטיפול שלך תלביש אותנו תנעיל אותנו אנחנו מבוגרים אז אתה חייב לשמוע להם אבל אם הם אומרים אל תעלה לארץ בגלל שלך זה לא טוב אתה תרוויח יותר בחול ואתה רוצה להיות בארץ בגלל קדושתה של הארץ אז לפי רש"י אתה לא צריך להקשיב להם. שוב אני מדגיש האם להקשיב בפועל או לא תלוי בתקשורת, תלוי בפסיקה של הרב שנותן לך. אנחנו רק לומדים את בוסר הסוגיה אבל למעשה זה בעשה לך. כלומר רש"י משווה סליחה הריטבה משווה. הריטבה שצועק על רש"י. תראו את תוספות. תוספות אומר הוא מתמא ומניח מלהחזיר הבדה כדי להביא גוזלות לאביו. אז המקרה הוא שונה לפי רש"י ולפי תוספות. [נחירות בוז] לפי תוספות יש גוזלות בבית הקברות ואבא רוצה לאכול אותם. אז אבא אומר לך תיכנס כדי לאכול את ה להביא לי את הגוזלות. זה להנעת האבא. מחיוון שזה להנעת האבא. אז בישראל הוא צריך לעשות את זה. פה הוא לא צריך לעשות את זה. כלומר המקרה לפי רש"י והמקרה לפי הרצבע והתוספות הם שני מקרים שונים. לפי רש"י אתה נכנס כדי לקיים מצוות השבת הביתה שלך. לפי תוספות בהריץ אתה נכנס כי יש שמה גוזלות של האבא. יש חידוש גדול בתוספות. אין לנו זמן להיכנס לזה. מה הכוונה אל תחזיר? הכוונה אל תחזיר הבידה. למה? כי עכשיו אני צריך גוזלות. כי אני רוצה עכשיו שתבשל לי. ולפי תוספות עצם הדחייה של מצוות השבת הבידה זה כבר אסור לאבא להגיד. גם אם הוא יעשה את זה יותר מאוחר. אם אני רוצה לגשת לשורש המחלוקת, יש פה מחלוקת מאוד מאוד יסודית. התורה דיברה על כיבוד והתורה דיברה על מורה. האם זה אותה פרשה או זה פרשה שנייה? או שתי פרשות שונות? כיבוד זה בשביל האבא, כדי שיהיה לו אוכל, כדי שיהיה לו שמחה. כדי שיהיה לו מלבוש. האם מורה זה גם כן קשור בשביל האבא? או האם מורה זה בגללך? אתה לא יכול לזלזל באבא? זה אתה תפסיד רגישות. זה דין בך, זה לא דין באבא. לפי רש"י, מורה וכיבוד הם שתי פרשיות שונות לגמרי. כיבוד זה בשביל האבא, מורה זה בשבילך. ולכן גם בדברים שלא קשורים לאבא, אלא קשורים לך, אתה אסור, אתה חייב לשמוע לאבא. מה יהיה לפי לפי רש"י בסיפור של שירות בעזה? מה רש"י יגיד? דברו, דברו רבותי, אין לנו זמן רש"י יגיד. רש"י יגיד אתה חייב לשמוע כעצם זה שאתה לא תלך אתה תלך נגד אורך אתה יוצר שריטה בעצמך אתה אתה עושה משהו לא בסדר לעומת זאת לפי תוספות בהריטבה זה אותו דבר אין הבדל בין כיבוד למורה ומורה זה רק בדברים שקשורים לאבא בא אבל בדברים שקשורים לבן אין לו חיוב לשמוע בהם. הוא לא התווכח איתו אבל אין לו חיוב לשמוע. ולכן תוספות מעמיד את הסוגיה שמדובר בגוזלות שזה בשביל האבא. אבל אם היה מדובר כמו שהרי טווה אומר אם היה מדובר בהשבת הבידה אז גם בישראל הוא לא צריך להיכנס לבית קברות. יוצא שלפי זה לגבי שרט בעזה מכיוון שמדובר על חיי הבן ולא על חיי ההורים לכן לפי תוספות והריטפה הוא לא חייב לשמוע עליהם >> סליחה >> שאלה מצוינת בדיוק את זה אני ביררתי כשהייתה לי את השאלה הזאת אני בסופו של דבר אחר כך פתרתי את זה אחרת אבל בדיוק זו השאלה אם ההורים לא מתפקידים ובגלל שהוא נמצא בעזה, הם לא אוכלים, לא הולכים לעבודה, נמצאים כל היום במיטה, אז זה מוגדר שזה חיי אבא ואז ודאי שהוא צריך ללכת לג'וליס. אם הם רק דואגים, כמו שכולם דואגים, אנחנו עשינו כינוסוך כדי המלחמה עשינו כינוס והבאנו את כל ההורים שהבנים היו בעזה כי הרגשנו כמה הם בלחץ. אבל הוא דואג, אבל הוא מתפקד והוא אוכל והוא הולך לעבודה וכולי, אז זה מוגדר חיי הבן ולא חיי אבא. אבל אם זה מביאים למקרה קיצוני שהוא נמצא במיטה והוא לא מתפקד וכולי אז זה יוגדר חייו בה יוצא שלפי רש"י הוא צריך לשמוע להורים ואילו לפי תוספות והריטבא הוא לא חייב לשמוע להורים כי זה עוסק בחיים שלו ולא בחיים של ההורים וזה נכנס לשורש המחלוקת האם אנחנו הולכים לפי האם זה דין, האם כיבוד במורה זה פרשיה אחת בתורה או האם כיבוד במורה זה שתי פרשיות בתורה? האם עד כאן הדברים ברורים? הצליעזר פוסק כרשי. רבו שביס פוסק את תוספות באופן כללי ורבי יעקב אריאל פוסק כרשבה שיטה מספר שלוש בואו נלמד את הרשבא אומר הרשבא ואף על פי שאמר לו האב לחמר אחר בהמה לפי שאין עיקר כבודו אלא במה שיש לו הנאה או כדי אמרינם בקידושין איזהו כבוד מאכילו ומשקה ומלבישו אני לא אבל אמר לו לעשות דבר שאין בו הנאה של כלום שימו לב להמשך הרשבא אם הוא אמר לו דבר של אבא אין הנאה אין זה כבוד שנצטווה עליו וכבוד כזה אין בו עשה של תורה שידחה אפילו לו גרייד לידה ואומר הגרא מדייק ברשבא משמע מדבריו דווקא לדחות לאב אני מבקש להסביר את הרשבא כי הרשבא הוא מאוד מאוד חשוב לענייננו הרשבא אומר יש מצווה לשמוע לאבא גם כשמדובר על חיי הבן אבל אם זה סותר לו אם הוא אומר לך אל תקיים משהו אז לא צריך להגיע לפסוק שיש אבי תראו בשבתי תשמורו גם בלי הפסוק הזה גם בלי הלימוד הזה הלו יהיה יותר מעשה בעשה לא יתחלב לכן הגמרא בבמות שדנה בשאלה מתי העשה דוכה לא תעשה לא דיברה על זה אלא דיברה שיש לו הנאה אבל כשאין לו הנאה יש עניין לשמוע. אבל אם זה נגד עליו אז פשוט הוא לא צריך לשמוע. והרשבא הזה קשה לכולם. יש הסבר של הרב גוסמן, יש הסבר של הברכת שמואל. אבל הרשבה הזה קשה לכולם. איך יכול להיות? או שיש עשה או שאין עשה. ואם אתה אומר שהוא כמו רש"י ויש עשה, אז למה בלי הלימוד העשה? לא דוכה אתה לא תעשה. הרב גוסטמן רוצה להגיד שאין פה מיסה. כשאתה עושה משהו שהוא הנאה לאבא, יש מיסה. כשאתה עושה משהו שהוא לא הנה עלהבה אתה המיסה זה רק שאתה לא תעשה הפוך אבל אין פה מיסה בגלל שאין פה מיסה לכן אני אומר שזה פשיטה שעליו ינצח אבל הרב יעקב אריאל רוצה ללמוד את הרשבה אחרת הוא אומר כאשר אין הנאה לאבא הסיבה שזה אסור כי אתה מזלזל באבא. אבל אם אתה עושה את זה בגלל שיש שלב, אם אתה עושה את זה בגלל איזשהו ערך, לא בגלל שאתה שם פס, לא כי זה לא חשוב לך מהאבא אומר, אלא אתה אומר זה רצון השם. במקרה כזה ואין דין של כיבוד, זה לא משהו שקשור להנאת האבא. במקרה כזה העשה לא קיים. החיוב לשמוע לאבא אם הוא אומר לך קח סוודר ואתה אומר אתה לא תגיד לי מה לעשות אז יש לך חיוב לשמוע אבל אם אתה רוצה להישאר בעזה כי אתה אומר זה אני רוצה לקיים משהו בהידור בפוסקים מופיע אם אתה רוצה לעשות תעניות ואתה רוצה לקיים אותם בהידור אז אתה עושה את זה בגלל הלו אתה עושה את זה בגלל כבוד שמיים לא כי אבא לא חשוב לך ואין לאבא הנאה רק שאין לאבא הנאה ואתה לא עושה את זה בגלל שאתה רוצה לעשות נגדו אלא כי יש לך ערך אחר מותר לך לעשות האם הרשבה מובן לכולם יוצא שלפי הרשבא הם יכולים להישאר בעזה כי הם עושים את זה לא כדי לא לשמוע להורים, אבל עושים את זה משום הדבר עצמו. ואני מדגיש עוד פעם, זה לא אומר שהם צריכים להישאר בעז. הם עכשיו התקשרו לרב כמו שהתקשרו אליי ואני לבדוק כל מקרה מה היו השלכות בעתיד ומה בעתיד זה ישליך על הקשר וכולי וכולי. אם זה יגרום שלאבא לא יהיה כיבוד הורים אז לא עשינו כלום. לכן כל מקרה צריך לדבון. אנחנו קטנים על הסוגיה בלי כל התוספת מסביב. יוצא שלפי רש"י דין מורה הוא דין שונה מדין כיבוד וזה לא קשור להנאה מאבא ואתה חייב תמיד לשמוע לו לפי תוספות דין כיבוד ומורה זה אותה פרשה ולכן רק שיש הנאה צריך לשמוע כשאין הנאה לא צריך לשמוע עוד פעם עם ההסתגלויות שאמרתי ולפי הרשבא אתה חייב לשמוע מדין זלזול לא מדין צער לפי רשי זה מדין צער לכן לפי רש"י גם אם יש לך ערך אחר אבל בסופו של דבר אתה מצאר את האבא לכן אנחנו אומרים יש פה שתי מחלוקות האם כיבוד במורה זה אותה פרשיה או לא אותה פרשיה מחלוקת שנייה האם אם זה לא אותה פרשיה, האם זה מדין צער או מדין זלזול? אם זה מדין צער, אז זה קיים תמיד, זה רש"י. אם זה מדין זלזול זה רק במקרים שאתה מזלזל. אבל כשאתה לא מזלזל, אתה עושה את זה כי אתה אומר זה רצון השם. אז מותר לך לעשות את זה. יוצא שלפי רש"י הם צריכים לעבור לג'וליס ולפי תוספות, ריטבה ורשבה הם לא חייבים לעבור לג'ולס. זה עוד לא אומר שהם לא יעברו. זה צריך פסיקה של רב, אבל הם לא חייבים. אין לנו הרבה זמן, אבל אני רוצה לשתף בכמה מקרים נוספים ורק לראות את השאלות ההלכתיות שקיימות בדבר הזה. הגיע לרב חיים קנייבסקי שאלה מאוד מאוד זכר צדיק לברכה שאלה מאוד מעניינת אדם למד רפואה בסוף לימוד הרפואת שיניים יש שני מבחנים אחד בכתב ואחד בפועל הוא צריך לעקור שן לסתום שן ובא מישהו ורואה ואם כן הוא מקבל את התוא הבן אדם הזה פרסם שהוא מסכים לעשות את זה חינם ואף אחד לא הגיע. אף אחד לא הגיע. אחרי שנה שאבא מצטער שהוא לא מקבל את התואר, האבא בא לבן ואומר לו, "תשמע, כל השיניים שלי בריאות, הכל בריא, אבל בוא תעקור לי שן, תעשה לי סתימה, נביא את המפקח כדי שיקבל את התואר." כן. בבקשה. והשאלה אם זה מותר או לא. יש פה הרבה שאלות. הוצאת דם לאבא. אבל בסופו של דבר רב חיים אמר שאסור לעשות את זה מדין מורה. כי אתה מבייש את האבא ומכאיב לאבא בשבילך. למרות שאבא מוכל ואבא יזם את זה. אין מחילה במורה. יש פוסקים שאומרים שיש מחילה במורה. הייתה לי שאלה למעשה. אדם אבא שלו חצי שנה הרגיש לא טוב, לא היה בחברה. הוא רצה לתת לקליינט עם הרגשה שהחברה ממשיכה. ביקש מהבן לשבת בכיסא שלו, בשולחן שלו. ואמר אני מוכל. והם באו אליי לשאול אותי אם זה מותר או לא. מחלוקת ראשונים. יש ראשונים שמסבירים שלמה הבן מסב אצל האבא. בדיוק בגלל זה. הוא מסב אצל האבא כי אבא מוכל. הרב לא מוכל. לכן תלמיד לא מסב אצל הרב. אז מי שאומר ככה מבין שיש מחילה במורה. רב חיים קנייבסקי פסק כמו רש"י וכמו הרשב"א מחילה וכיבוד זה שני פרשיות שונות בכיבוד יש מחילה במורה אין מחילה ולכן אסור לעשות את >> זהשאבא פשוט לו >> מה >> אבא מסר לו >> לא אחר כך האבא יחזור זה לא המקום של האבא הוא לא מסר לו זה זמני אם זה היה קבוע ואבא היה עוזב אז כן אבל זה לא המקרה. אז גם השאלה הזאת היא קשורה. מה קורה אם האבא אומר לך תביא לי סטייק יום? תקנה לי סטייק יום ואתה צריך להוציא כסף. אתה צריך להוציא כסף בכיבוד הורים. ההלכה היא לא מוציאים כסף. רק משל אב זה כשהוא אתה מיוזמתך אתה קונה לו סטיק אתה לא צריך רק מהכסף של האבא מה קורה אם הוא דורש את זה הרן מביא פירוש במורה רואים את זה גם מהרמבם לגבי זרק ארנק במורה אם הוא דורש ממך משהו תוציא את כל הכסף בעולם כי מורה בכיבוד זה לא אותה פרשיה יש כאלה שרוצים צים ללמוד את זה מהסיפור של דמה בן נטינה. בדמה בן נטינה הוא הפסיד כסף שלו כדי לא להעיר את האבא. אז רואים שגם במורה מפסידים כסף. אז זה שתי פרשיות שונות. זה לא כמו כיבוד שזה רק משל אב. לעומת זאת יש כאלה שרוצים להגיד שבדם הבן נטינה זה היה להפסיד רווח אבל לא להפסיד את הדבר עצמו. רק שלא ירוויח כסף אבל מורה זה אותו פרשיה יש לי שלוש דקות אני אגמור בסיפור מאוד מאוד מעניין לפני כמה שנים נפטר האדמור מסדיגורה האדמור מסדיגורה במנהג החסידים תמיד כשאבא נפטר הבן הבכור נהפך להיות הרבי לקראת סוף השבעה מגיע הרב של גני גאולה ואומר שהאבא חתם על צבאה ובצבואה האבא כתב שהוא ממנה את הבן החמישי בן 24 להיות הרבי על כל החסידות של כל העולם בסדיגורה. לא הייתה בכור, לא הייתה שני, לא היית שלישי, לא היית רביעי. החמישי שהיה אברך בן 24. בסוף השבעה האמא הודיע לא יקום ולא יהיה. זה ביוש גדול לבן הבכור. הבן הבכור יהיה הרבי. והבחור הזה בן 24 נכנס לשאלה האם להקשיב לאמא או להקשיב לאבא. דרך אגב, יש בבן איש חי שאלה מאוד מעניינת. אנחנו ממש במירוץ נגד הזמן אבל הבן איש חי דן מה קורה. הרי הגמרא אומרת שכשיש אבא ואמא נשואים, לא כמו פה שהיא אלמנה, אבל כשהם נשואים, צריך לשמוע לאבא, כי גם היא מחוייבת בכבודו. שואל הבן איש חי, מה קורה אם האבא מבקש משהו שעין בו הנאה והאמא מבקשת משהו שיש בה הנאה? האם בגלל שהיא מבקשת משהו היא אומרת תביא לי מים והוא אומר תעשה משהו בשבילך האם עכשיו האמא תגבר על האבא כי היא מבקשת משהו עם הנאה והוא מבקש משהו בלי הנאה חשוב כסוגיה שלנו בכל אופן הרבי הזה בן 24 אולי הרבי ביקש לקחת שבוע והלך לכל מיני גדולי אדמורים שיגידו לו מה מה הפסק לשמוע עלמא או לשמוע לאבא בסופו של דבר הוא קיבל שלושה פסקים אחד אמר תשמע לאבא אחד אמר תשמע לאמא ואחד אמר תעשה מה שאתה רוצה יש לנו שתי דקות נבין את על מה הדיון שאלה ראשונה האם כיבוד הורים אחרי המוות הוא דאורייתא או דרבנן? אתה יודע מה אבא רוצה? אם נגיד שזה דרבנן והאמא זה דאורייתא אז הוא חייב לשמוע לאמא. אם נגיד שכיבוד הורים אחרי המוות זה דאורייתא אז שניהם דאורייתא. ואז אנחנו נכנסים לשאלה נוספת שנודע ביהודה דן באריכות האם אלמנה צריכה לשמוע בכל בעלה או לא? גרושה לא צריכה אבל מה קורה באלמנה? האם היא מחוייבת לשמוע בכל הבעל או שמותר לה לחשוב אחרת? זה שאלה שנייה. שאלה שלישית, מכיוון שיש פה צבאה, האם אנחנו נגיד פה מצווה לקיים דברי המת או לא מצווה לקיים דברי המת? האם זה יוגדר כמו ממון או לא יוגדר כמו ממון? ושאלה רביעית פה מדובר על חיי הבן, לא חיי אבא. אז זה חוזר לדיון של רש"י, תוספות והרשבה. לכן מי שאמר לו תעשה מה שאתה רוצה אמר לו לא האבא ולא האמא יכולים להגיד לך כי זה חיים שלך אתה יכול לבחור כמו תוספות באריטבה מי שאמר לו אתה חייב להקשיב או לאבא או לאמא אמר לו כן יש פה כיבוד הורם בגלל שההורים קובעים גם בדברים שקשורים לחיים שלך ממילא אם הם קובעים גם בדברים שקשורים לחיים שלך כמו רשי והרשבא אז אתה חייב עכשיו השאלה אם זה לפי הרשבה יש פה ערך אחר אין פה ערך אחר וכולי לכן גם הסיפור של הרבי מסדיגורה קשור לסיפור הזה האם האבא יכול להגיד לך אתה חייב להיות רבי או שאתה מחליט אם אתה רבי או לא ועוד שאלה האם החסידים מחליטים הרב מחליט מי מחליט זה עוד דיון שגם זה אין לנו זמן להיכנס לזה זה בסופו של דבר הנחת היסוד צריך להיות שאנחנו תמיד באים לעשות את רצון השם בעולם ולכן השאלות האלה של כיבוד הורים הם שאלות גדולות מאוד וחובה עלינו חובה עלינו לשאול רב בכל מקרה במקרה הבאנו פה את היסודות של רש"י, רש"בע ותוספות, אבל כמובן שחובה עלינו בסופו של דבר לשאול את השאלה הזו בכל מקרה ומקרה וללכת ולשאול רב. ובכלל אני חושב שאנחנו צריכים להתחזק בנושא הזה של עשה לך רב כדי שבאמת נכוון בכל דבר לעשות את רצון השם. אנחנו רואים בפרשה בזה אני מסיים את הפרשה של פסח שני בזכות זה שבני ישראל ביקשו פסח שני בזכות זה קיבלו את הפרשה לא היו מבקשים לא היו מקבלים הרעיון להיות מבקש כל מי שנמצא פה ביום עיון זה בגלל שהוא רוצה להיות מבקש הרעיון להיות מבקש לעשות את רצון השם בעולם. זה צריך להיות בהנחת היסוד שלנו. והסמך זה בעזרת השם נביא את הגאולה השלמה במהרה בימינו. אמן. الله