וארא תשפ"ו - הרב יצחק ג'מאל

שבת שלום אנחנו בפרשת וירה בפרשה הזאת פרשיות האלה אנחנו מתוודים להנהגתם המשותפת של משה ואהרון נשאלת השאלה מדוע באמת צריך שני מנהיגים מדוע לא די במשה ומדוע לא די באהרון ואכן משה בתחילת הדרך מבקש שאהרון יהיה המנהיג יש שלוש סיבות טובות בזה שאהרון דווקא יהיה מנהיג שיתה הוא גדול יותר ממשה ועומדם לפני פרעה משה בן 80 שנה אהרון בן 83 שנה שנית שלחנה ביד תשלח משה אומר אהרון היה מנהיג שלם בשעבוד הוא חווה איתם את קושי השעבוד את הצרות הוא ראוי להנהיג להמשיך להנהיג את העם אני אומר משה הייתי בחוץ הייתי במדיין לא השתעבדתי דבר שלישי ורעכה ושמח בליבו הלב של אהרון הוא לב קדוש הוא לב טהור הוא לב שמוכן לשמוך מוח ושמחת אחיו. אפילו שאחיו עכשיו יפעיל עליו, אפילו שאחיב יכנס להנהגה במקומו, הקדוש ברוך הוא מעיד שאהרון ישמח באמת. בזכות ורחה ושמח בליבו זכר החושן על ליבו. אם כן, לאהרון יש תכונות טובות. אהרון הוא המנהיג של העם. אהרון יכול להנהיג לכאורה. אז מדוע צריך את משה? אז כדי להבין את זה נראה את התכונות המיוחדות של משה ואהרון. הגמרא בסנהדר מביאה מחלוקת התנאים. האם בבית הדין צריך לנסות להגיע לפשרה מצווה לפצוע או שאסור להגיע לפשרה צריך לדון את הדין אז הגמרא מביאה דעה שאסור לעשות פשרה וכל מי שמברך את הבוצע הרי זה מנעץ ואז הגמרא מביאה וכן במשה הוא אומר יקוב הדין את ההר משה איש האמת איש הצדק איש המשפט הוא לא יכול לסבול פשרות כי בפשרה יש סתייה מן האמת המוחלטת אהרון לעומת זאת מביאה הגמרא הוא אוהב שלום, רודף שלום, מסים שלום בין אדם לחברו. אהרון הוא איש הפשר פשרות, הוא איש השלום, הוא איש האהבה. אלו תכונות מיוחדות למשה איש האמת ואהרון איש השלום. להנהגת עם ישראל שניהם נצרכים. מביא המדרש, חסד ואמת נפגשו. חסד זה אהרון, אמת זה משה. זה שהוא אומר, חסד ואמת נפגשו. להנהגת עם ישראל נצרך גם האמת וגם השלום. נראה דוגמה למקרה שהשלום היה בלי האמת והאמת הייתה בלי השלום. מה קרה בעקבות זאת? ראשית כששלום היה בלי האמת. משה רבנו עלה למעלה לקבל תורה ומשה אהרון נשאר עם העם והעם מבקש לעשות עגל ואהרון מנסה לדחוט אותם אהרון מנסה לפייס אותם ואהרון יודע שאם הם יהרגו אותו כמו שהרגו את חור אולי לא לא תהיה להם תקומה אז אהרון הסם אין פשרה כזאת ובסוף הוא מאפשר להם לעשות את העגל ודאי שכוונתיו היו טובות ודאי שהוא לא התכוון אבל בסופו של דבר בגלל השלום בגלל הפיאוס אהרון הביא אותם לחיט העגל והקדוש ברוך הוא כעס עליו ואהרון גם נאנש על זה. אז פה רואים דוגמה שכשהשלום מנהיג כשהשלום מנהיג ללא העזרה של האמת ללא האיזון של האמת זה יכול להגיע אפילו לחטא העגל דוגמה שנייה שאהרון ומרים מדברים במשה אז אומר הפסוק אומר ותדבר מרים אבל המדרש מביא מרים אמרה לאהרון ואהרון הוסיף על דבריהם אהרון היה לו כוונות טובות איש השלום רואה ציפורה שמשה גירש אותה ואהרון בשם השלום מדבר וקחורה לו על כך. מה שאהרון לא יודע זה שמה שאיש האמת עושה זה על פי הציווי האלוקי. בגלל שמדרגת משה הייתה מדרגה גבוהה מאוד בנבואה. פלפי הדבר בו הוא הצטו לפרוש מציפורה. אז יש שתי דוגמאות שהשלום בלי האמת והשלום מגיע לידי מקום לא טוב. ולכן צריך שהאמת תאזן את השלום, שהאמת תהגל את השלום. כי אם יש שלום בלי אמת אפשר להגיע לחטא העגל. לעומת זאת יש דוגמה שהאמת נשארת בלי השלום. בפרשת השבוע משה הגיע לדבר עם עם ישראל ושם כתוב ולא שמעו אל משה מקוצר רוח מעבודה קשה. ומיד אחרי זה הקדוש ברוך הוא אומר עוד פעם למשה ללכת לדבר אל בני ישראל. נשאל את השאלה הם לא שמעו אליו. למה שהם ישמעו אליו מיד אחרי זה? אלא שכתוב שלא שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה. עבודה קשה של ישראל. הם היו טרודים בעבודה. לא היה להם רוח לשמוע את הדברים הגדולים של משה. אבל מה זה קוצר רוח? אומר הרלבג, קוצר רוח של משה להתבונן בדברים. משה היה איש האלוקים אומר הרלבג. מרוב התבודדותו עם אלוקים הוא דיבר גבוהה גבוהה. היה קשה לו להנגיש את הדברים אל העם. ככה יש מפרשים את הביטוי כבוד פה וכבוד לשון. העמקות של משה. שאיש האלוקים שמדבר גבוה גבוה, הדבר הזה לא מאפשר לו להגיע לעם ולכן העם לא שומע אליו מקוצר רוח של משה. כך אומר הרבג. וממילא הציווי אחרי זה כתוב שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה ללכת לבני ישראל אבל כתוב שיצרף אליו את אהרון ויצווהם את משה ואת אהרון ללכת לבני ישראל. אהרון איש השלום יודע להנגיש את הדברים של משה. וכן בפרשה הקודמת בפרק ד' בהתחלה כשמשה ואהרון הלכו לזקנים ודיברו איתם כתוב ומן העם ויגדו וישתחוו כשההרון הצורף למשה העם שומע העם מקבל העם מאמין כי אהרון יודע להנגיש את הדברים אהרון איש השלום יודע לקחת את התורה הגדולה של משה את האמת הגדולה של משה ולהנגיש אותה לעם שהעם יוכל לקבל אותה אם כן האמת והשלום חייבים ללכת ביחד הזוהר מביא שהמשה הוא השושבין של המלך ואהרון הוא השושבין של המלכה ורק בצירוף שניהם התורה יכולה לרדת לעולם מביא המהרל שהועיל והתורה היא אלוקית היא שכל נבדל היא חייבת לרדת לעולם על ידי איש האמת משה רבנו איש ללא פשרות ללא שלום איש שאומר את הדברים כהווייתם ככה התורה יורדת לעולם אבל אחרי זה כשבאים להנגיש אותה כשבאים אותה לקרב אותה לעם אז בא אהרון ואהרון יודע לחבב עליהם את התורה, שיוכלו לקבל את התורה. שתי ההנהגות האלה ממשיכות ממשיכות במחלוקת מפורסמת בין בית שמאי לבית הלל. כיצד מרגדים לפני הכלה. בית שמאי אומרים כלה כמו שהיא בית שמאי אנשי האמת. קובדין את ההר. אי אפשר לשקר. אומרים לקלה מה שהיא אבל בית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להם בית שמעי לבית הלל הרי שהייתה חיגרת או סומה אומר לה כלה נעבחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם בית הלל לבית שמאי לדבריכם מי שקנה מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו ישבחנו בעיניו מכאן ארוך חכמים לעולם תה דתו של אדם מעורבת עם הבריות ואת שמי בית הליל נחלקים מאותה מחלוקת האם השלום עדיף או האמת עדיפה וכן בבריאת השמיים והארץ ואת שמיים אומרים השמיים נבראו תחילה ואחר כך הארץ. בית הלל אומרים קודם כל הארץ ואז השמיים. המחלוקת היא לא רק במטפיזיקה, אלא בית שמאי אומרים השמיים, האמת קודמת להכל. בית הלל אומרים השלום קודם להכל. כדי להנהיג את עם ישראל זקוקים גם לאמת וגם לשלום. האמת צריכה לאזן את השלום והשלום צריך לאזן את האמת. ורק בכוח המשותף הזה ההנהגה תהיה מוצלחת. וזוהי הנהגתם של אהרון ומשה. שב ואהרון טובים השניים מן האחד.