🕰️זמן סיפור - פרק 143: מוכרחים לדבר

[מוזיקה] ילדים פרוס ילדים פרוס של תוחם לילדים [מוזיקה] של משפחה זמן סיפור מתוך ספריית ילדים של משפחה >> [מוזיקה] >> מוכרחים לדבר מעת שולה. מה הוא הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאתם שומעים את המילים ראש חודש? כחול לבן, תפילת הלל חגיגית ומזדמרת, שוקו ולחמניה וגם יום לימודי מקוצר. במיוחד אם אתם בנים שלומדים בחיידר, שלא תטעו, אני אוהב את החיידר, אני גם אוהב את המלמדים שלי ואני אוהב ללמוד, אבל כל ילד אוהב לפעמים גם חופש. והחופש הזה שלחר הצהריים של ראש חודש הוא בדיוק במינון הנכון. כמה שעות של אוורור והנאה וצבירת [מוזיקה] כוחות ללימודים של החודש הבא עלינו לטובה. מה אני עושה בחופש של ראש חודש? פעמים רבות [מוזיקה] אמא שלי מנצלת את ראש חודש ליציאה לגינה מרוחקת או למקום מעניין אחר בהרכב משפחתי כמעט מלא בלי אבא כי לא אין חופש בראש חודש אחר הצהריים אבל עם כל הילדים כולם ואם איננו יוצאים אני נהנה סתם כך מלנשום [מוזיקה] את הבית שלנו בשעות אחר הצהריים ההומות בדרך כלל אינני זוכה לזה משום שרק בשעה 6 אני חוזר מהחיידר וכבר בש [מוזיקה] אני שוב יוצא לישיבת המסמידים כשני אני חוזר משם בשמונה. [מוזיקה] הקטנים כבר ישנים והגדולים עסוקים בכל מיני עניינים שקטים. בראש חודש יש לי הזדמנות להיות חלק מן ההוואי של היום יום בבית. פטפוטים, צחוקים, שיעורי בית, מטלות שונות, הנאה מהחוכמות של התינוקת [מוזיקה] ועוד. באותו ראש חודש הייתה אמא שלי עסוקה מאוד ולכן תכננתי להיות בבית כמו שאני אוהב ובערב ללכת למסיבת ראש חודש בישיבת המסמידים. זוהי מסיבה מיוחדת. >> [מוזיקה] >> שיש בה תוכניות וחידונים וגם פרסים למצטיינים החודשיים. הייתי בעיצומו [מוזיקה] של משחק מסירות משעשע עם אחי הקטן שצלצל הטלפון. על הקו הייתה שושי חברה של אמי. היא הזמינה אותנו אותי ואת גבריאל אחי בן השמונה להצטרף אליה ואל ילדיה. יש לה רק בנים. לנסיעה לפארק מרוחק שיש בו שטחים נרחבים לרחיבה על אופניים. תוך 10 דקות היינו מוכנים. אפשר הזמין הטנדר ולאחר נסיעה קצרה הגענו לפארק. הוא התגלה כמקום נפלא לרחיבה על אופניים. היו בו מרחבים ושבילים מיוחדים שאפשר לרכוב בהם בביתה בלי להתעקל בילדים קטנים או באנשים כמו שבדרך כלל קורה לנו בגינה הציבורית שליד הבית. רחבנו והתחרינו נהננו מכל רגע והוצאנו את כל המרץ כמו שאמא שלי אוהבת לומר. כשהודיע לנו שושי שהגיע הזמן לחזור הביתה, טבעי היה שנבקש להישאר רק עוד רבע שעה. כך אומנם עשו ילדיה של שושי וגם גבריאל אחי. אולם אני זכרתי שיש לי מסיבה בישיבת המסמידים ושאם אני רוצה להגיע אליה אני לא יכול להישאר משום שאחראי אינו מרשה לאחר. מי שמאחר מפסיד. עוד 10 דקות אמרה שושי ואני מהרתי לחשב שזה בסדר כי גם אם נעזוב בעוד 10 דקות הואכל להגיע למסיבה בזמן אבל כמו שקורה בדרך כלל משחלפו 10 הדקות ביקשו הילדים רק עוד 10 דקות ודי ואז ידעתי שאם שורשי תעסקים לבקשה הפסיד את המסיבה לא צריך עוד 10 דקות אמרתי בשקט אבל לא פירטתי את הסיבה שרשי הרתעייפתי ולכן הציע לי בקול נעים. אם אתה עייף, אתה יכול לשבת כאן לידי עד שניסע הביתה. לא עניתי לה. התחלתי לכעוס בלב על ילדיה של שושי. למה לא מספיקות להם השעתיים שהיינו כאן? מה יועילו להם עוד 10 דקות? [מוזיקה] גם על אחי גבריאל כעסתי מאותה הסיבה וגם על שושי עצמה. למה היא כל רגע משנה את דעתה? אם קודם היא אמרה עוד 10 דקות, [מוזיקה] למה היא נכנעת לעוד 10? אבל הכי גרוע היה שלפטע [מוזיקה] התחלתי לכעוס גם על עצמי. לא היית צריך לנסוע, נזפתי בעצמי בלב. [מוזיקה] אם לא היית מצטרף לנסיעה, לא היו לך בעיות. רק את הדבר ההגיוני מכל להסביר לשושי, לילדיה ולגבריאל מדוע אני מעדיף שנחזור מיד? לא עשיתי. כייצאנו לכיוון הבית, 10 דקות נוספות אחרי 10 הדקות הקודמות ו10 הדקות שקדמו להן, ידעתי שגם אם תהיה לנו קפיצת הדרך, אין לי סיכוי להגיע למסיבה בזמן. בדרך הזור פטפטו כולם בהנאה ואף אחד מהם לא הבחין במצב רוח הירוד. רק אמא שקיבלה את פנינו בפתח ראתה את פניי הנפולים ומיד אמרה, "רגע, מה עם המסיבה המסמידים? [מוזיקה] עכשיו כבר פרצתי בבחי. הם רצו להישאר עוד ועוד ועוד. היה כל מה שהצלחתי לומר? שיחת טלפון קצרה לשושי גילתה לאמא את האמת. >> הוא לא אמר שום דבר. התנצלה שושי בחינות. >> איך יכולתי לדעת? הילדים נהנו, לא מרנו ולכן העניתי לבקשתם להישאר. >> היא הסבירה ואף הוסיפה. ובמיוחד, משום שכבר למדתי ש-20 דקות לפני שאני רוצה באמת לחזור, אני קוראת לילדים [מוזיקה] ונענת לבקשת העוד קצת שלהם, כך שגם הם מרוצים שנעניתי להם וגם אני מרוצה שעמדתי בלוח הזמנים של עצמי. ההסבר היה הגיוני כל כך, פשוט כל כך, ודווקא משום כך מתסכל. את המסיבה הפסדתי, גם את מצב הרוח הנפלא של ראש חודש, אבל הרווחתי משהו אחר. למדתי שאיש אינו יכול לנחש מה אני חושב, מרגיש או רוצה ושאם אני רוצה שיתחשבו בי אני מוכרח לדבר. [מוזיקה] עד כאן זמן סיפור מבית משפחה פודקאסט. אני שרה שפירה. תודה לעורכת שלנו תהילה סיטון למנהל את ההפקה איילה גולדשטיין ולעורך הסאונד אברי מויזל. אפשר להאזין לכל הפרקים בקו ילדים פלוס 077123 שלוחה [מוזיקה] 2 להתראות בפרקים הבאים เ [מוזיקה]