⭐לא תשכח - פרק 64: איך הופכים לצייד קברים?

[מוזיקה] לא תשכח. הרב ישראל גולדבסר מספר את סיפורה של שואת העם היהודי. >> קורה שאני מקבל טלפון מידית והוא אומר לי, "אראיתי פרסום שאתה מלגיע לדבר [מוזיקה] בשכונה שלנו הערב, תגיד לי יהיה מעניין?" אומר לו, "אין לי מושג." לא תגיד, אני צריך לקחת בייבי סיטר, צריך להשאיר את הדברים תגיד יהיה מעניין. אומר, "אני לא יודע, אין לי מושג, אני אבוא, אני אדבר, אם תהיה סיעתא דשמיא, מקווה שיהיה מעניין. אם תשאלו אותי האם הולך להיות מעניין, אין לי מושג, אבל אני יודע שיושב מולי איש מאוד מאוד מעניין ואת הפרקים הבאים אנחנו הולכים לעשות עם רב מאיר בולקה. שלום לך. >> שלום רבי ישראל. >> אה, אני יכול, אני חושב לומר האיש בהגדה. >> או זה צ'ק פתוח ש צריך להכייח פטוח ומספיק שאני אגיד את התואר שלפחות דבק בך צייד הקברים. >> כן. נכון >> כנראה יחיד בעולם אין הרבה יש ציידי אנמרים ציידי אין הרבה ציידי קברים >> זה שם שדבק בי בגלל סרט שצילמו עליי א סרט תיעודי לקולנוע לפסטיבלים פסטיבלי סרטים בעולם א >> זאת אומרת משהו ישראלי או משהו בינלאומי >> סרט ישראלי שהוא רץ עכשיו כבר בכמה פסטיבלים בעולם והוא מקבל פרסים כל הזמן >> כן בוא נגיד קהל השומים שלנו לא כל כך עוקב אחרי פסטיבלים וגם גם אני לא, אבל אני כן להגיד שבינו שמדובר בסיפור שהוא מרתק ברמה ביומית. >> כן, אני לא חשבתי שיהיה לי כזה טייטל. חשבתי שהשם בולקאה הוא קצת יותר אמתני, אבל בסופו של דבר זה תפס וזה שם הסרט ו א הסרט בעצם מלווה אותי כמה שנים בעיקר גם בתקופת הקורונה שזה אפילו תקופה כזאתי קצת מוזרה א ברחבי פולין ומתמודדים עם א כל מה שאנחנו מכירים שאנחנו שומעים ביום יום בשוטף בניוזים >> טוב אז מה שאנשים עד הבינו עד כעת זה שהתצייד קברים זה נורא מסקרן אותם והבינו שזה זה בפוליןזה מבינים מה אתה עושה פה אז א אבל קצת רקע איך מתחילים לצוד קברים לומדים את זה בישיבה לומדים את זה באוניברסיטה איך מתחילים מאיפה מגיעים לזה >> וואו טוב אני עסקתי בכלל לא הייתי בתחום לא הייתי קשור לפולין חוץ מזה שאבא שלי נולד בפולין באוסטרובצה ואני על שמו של האדמור הצדיק רבי מאיר החיל מאוסטרובצה אני >> אנחנו ממש חנים כן >> אנחנו ממש למה >> כי סבתא שלי נולדה באוסטרובצה ונפטרה לפני חודשיים >> ולא ידעתי את זה. אתה רואה? אז א הסיפור הוא כזה שהשם שלי מאז שאני זוכר את עצמי בתור ילד יש עלי איזה חותמת כזאתי רב מאיר חיל מאוסטרובצה הוא מאיר חיל מאיר חיל ולמעשה אני לא ממש על שמו ב-100% אני על שם דודי שהיה הראשון שנקרא על שמו >> זאת אומרת הוא נולד כשהוא נפטר ובברית נתנו בסוף השיבה זה הברית נתנו את השם מכיוון שהזכרו סיפר בשבחו נפטר קרוב למלחמה אבל כל ימיו הוא היה חרד ודאיג ממנה ואמרו שהוא צם 40 שנה כי הוא ראה שהולכים להתרגש מהוראות חמורים על עם ישראל >> אז אתה רואה שאני גם התיקון של ה לצום >> של כן >> א וזה משהו שהיה דבוק עליי אבל לא א אני אגיד לך עוד יותר מזה יום השואה לדוגמה או ענייני שואה לא היה בבית סבא וסבתא עלו לארץ לפני השואה [נחירות בוז] ואני >> מאוסטרוצה >> מאוסטרוצה ואני כז >> אני יכול לספר לך שס סבא שלי אמרת אנחנו מאוסרוצה אז מה קרה שהוא עלה לארץ הייתה לו חנות יין חנות משקאות ואז שהוא בא לסבתא והוא אמר הגויים לוקחים ולא משלמים במילים אחרות הם מרימים ראש האנטישמיות מתגברת אין פה עתיד בואי ניסה לארץ ישראל כמה הכרת הטוב אני חייב לגויים האנטישמיים של אוסטרובצה שבזכותם אני חי >> אז אצלנו הסיפור היה משהו דומה יש את החתן של מושה אירינשטיין החותן שלו של מושה אירינשטיין א >> שכחתי את שמות תכף אני אזכר יותר שעשה השתדלות כזאת ש >> ודאי שאני יודע גם סבא שלי זה מן ינקלביץ' >> ינקלביץ' זה סבא שלך >> זה סבא שלי מצד שני כן >> אוקיי אז אתה רואה ישראל אני חייב לך את זה שאני פה >> כן >> הוא עשה השתדלות א >> שוב למי שלא מכיר הוא היה חבר כנסת של אגודת ישראל בשתי הקהנסות הראשונות ובפולין הוא היה מנהל שני תלמודי תורה ונציג של אגודת ישראל א במרחב זאת אומרת לא בסיים הפולני אבל לכל הכנסיות הגדולות של אעגודת ישראל הוא נסע בתור נציג של המחוז כן והם היו מלוג' אה חלק מהזמן >> כן כן ואוסטרוף זה בכלל לא אין קשר בין ה >> אין קשר אפילו מרחקי זה מאוד רחוק אבל איך שהוא לא יודע >> זה הסיפור בבית שהוא אמר צריך לעלות וסבא וסבתא שלי משאירים בערך 150 איש קרובי משפחה שלהם אחים הורים דודים גיסים משאירים אותם בפולין ועולים לארץ אני זוכר ש ממה שאני אספתי מהמידעה זה שהוא היה בן תורה זאת אומרת הוא היה א שוחט הוא עסק ב >> הוא התלמיד חוכה מופלג היה איש חינוך >> כן כן ואני מה שאני יודע מהסיפור הוא שהם הם עולים לארץ עם סרטיפיקט שהוא סבא שלי סייד בדובק משהו כזהכ >> והם עולים לירושלים וזהו ואין יום שואה אצלנו בבית >> טוב אז עד כאן למה אתה לא קשור לנושא >> כן >> חכה אני לא קשור בכלל כלל הנושא >> כן [נחירות בוז] >> אין יום שואה בבית אין לא מציינים בדרך כלל בכל בית שיש בו ניצולי שואה או מישהו מהמשפחה מדליקים נר כלום כלום כלום גם אני לא היה איזשהיא א תחושה כאילו השואה עברה מעלינו ניצלנו כי אנחנו בארץ ואני >> זה מעניין זאת אומרת הניצולים אומרים שהם לא מדברים כי זה היה כואב מדי כי רצו לחסוך מילדיהם את הכאב והישראל ישראלים לא מדברים בהתחלה אמרו שהם לא מספיק האמינו לא מספיק קלטו אפילו זלזלו קצת ככל שגדלת בתוך האווירה הזאת שלפני משפט אייכמן שלא מדברים על השואה >> לא מדברים על השואה בכללכן >> אבל כן היה לנו אבל בבית כי את דוד שלי נפל בד אייר בגוש עציון >> מה ערב הקמת המדינה >> ערב הקמת המדינה הוא היה בן הלוחמים של כפר ציון ואני כן בתור ילד מגיל כלום עולה להר הרצל עם אבא שלי לקבר אחים שזו החלקה הראשונה של הרצל מה אחד מה-35 שם קבר האחים המפורסם קבר האחים של רבריה לוין עם הגורל הגרא שגורל הגראה זה לל >> ויש בהמשך יש עוד קבר >> יש עוד את אותה חלקה נדמה לי 102 או 103 יהודים >> ו מגיל אפס אני רגיל לעמוד מול הקבר אחים וזה קבר אחים זה לא קבר רגיל ואני יודע שסבא וסבתא שלי לא רצו לעלות לשם >> סתם נקודה מעניינת דר בארץ זה יום הזיכרון לחללים לחי ליצל באופן כללי והוא אתה אומר אבל נהרג בדמרת זה יום פטירתו באמת אתה מגיע לארץ הכל הבנתי זאת אומרת אתה מגיע לארצל בדל דיער זה היום הכי מלא והמוס שם אבל בשבילכם זה באמת יום הפטירה >> והיה וכל שנה יש טקס מיוחד לחללי כפר ציון בדיר בנפרד מהתקסים הרגילים >> כי זה באמת היום >> כן וזו החלקה הראשונה של כבר של הרצל זו החלקה הראשונה >> טוב אני מתחיל לשמוע ציד הקברים הנה כבר מתחיל לשמוע >> יפה זה אני לא ידעתי שזה מתחבר לשם ואני עסקתי בייתי ב עבי בהייטק עסקתי בדברים שקשורים להדמיה הדמיה רפואית א [נחירות בוז] צילום א באיזשהו שלב פרשתי מכל הענייני הייטק מאוד אהבתי צילום אוכל ועסקתי בצילום אוכל היה לי סטודיו >> אנשים לא יודעים שספר בישול שרואים את התמונות זה לא משהו שלא תמונה שצילמו בטעות לאכול >> על כל לא ועל כל תמונה >> ועובדים כמה שעות על כל תמונה כזאת המון שעות והפירה זה לא והגליד גלידה הזה לא גלידה זה פירה >> אה ככה >> והמבריק שמים גלזורה מיוחדת יש המון טריקים ואת השומסום מדביקים אחד אחד לא מפזרים מעל אין שום דבר מקרי בתמונות האלה >> אם לא יצא לכם כמו בתמונה אל תתאכזבו >> לא זה מה שאנחנו קוראים לזה המלצת הגשה אוקיי זה אף פעם לא יקרה זה לא אין סיכוי שזה יצא ואני נוסע לצילום בקראקוב לפני 15 שנה אולי קצת יותר 15 16 שנה אני נוסע לקראקוב לצלם מסעדות יהודיות עבור הפסטיבל היהודי בקרקוב יש כל שנה בקטל הודי הגדול בעולם יש שמה כן >> ושוב שידעו מאזינינו פסטיבל היהודים יחשבו שצריך לבוא שם עם תלית לא לא פסטיבל הלא יהודי אני קורא לזה >> כן כן הוא זאת אומרת באים גויים שמתעניינים בדברים של יהדות אבל שוב לא בהבתה לרחה כמוך מתעניינים במוזיקה ודית אכ >> ב נקרא לזה פולקלור יהודי ופחות במי אנחנו אנחנו כיהודים אני מאוד לא אוהב את הפסטיבל הזה במאמר מוסגר הוא אני חושב שהוא פשוט מפרש את העם היהודי בצורה לא נכונה בצורה מאוד אפילו לא מכבדת אבל אני באמת לא ידעתי וקיבלתי הזמנה לצלם אוכל יהודי עבור האותו פסטיבל באותה שנה אז אני נוסע ואז אני גם נוסע ואני אומר אם אני כבר נוסע לפולין שבחיים לא הייתי קודם בפולין אני אסע לאוסטרובצה שאולי אני אעצור אותך אני אספר עוד נקודת השקה בעינינוכ אוקיי >> וארגון הידברות אה שהם עוסקים הרבה בכי יש אה הם עושים הרבה תוכניות על בסיס קירוב והם שמו לב שאחד הדברים שהכי הכי מחזירים אנשים לשורשים זה נוסטלגיה מהבית ואז הם עשו במשך תקופה הם צילמו תוכנית בשם שבט אחים שבת אחים על משקל שבט אחים א שבתות לפי עדות >> אז עשו שבת טריפוליטאית שבת עיראקית שבת ומה זה אומר שבת טריפוליטאית שמביאים פיתן לובי ורב מבני העדה הלובית ואומרים דבר תורה והמאכלים לובים וכל מי שיוצר את טריפולי אמור לדבר עליו לראות א כמובן מצלמים את זה ביום שלישי אבל הוא רואה כאילו שולחן שבת נזכר מהסבתא א אותי הזמינו לשבת הפולנית >> או יפה >> אז הביאו את אחד מבני הרב להו בתור הרב הפולני והביאו אותי בתור מדריך פולין והביאו את מנחים עם בריסטובסקי שגם מגיע כל שנה לפסטיבל היהודי בתור פסנטרן יהודי >> כן ובאמת חזן יהודי קיצור חזן פולני הביאו כל מיני זה ואז היו צריכים להביא אוכל פולני אבל המפיק במקום לא היה פולני וכשמו את הגלר על השולחן והוא התחיל לשוטל והוא התחיל לרוץ לכל הצד יש גם את הפולניה אבל כשהוא כשהמפיקה מבני דות המזרח אני חושב הוציא את הגלר מהקופסה והוא התחיל לטייל לו בכל האולפן והוא בא החוצה אז אני השתלטתי על האירוע זה היה הזמן שבו גם אני עסקתי בלהעמיד אוכל >> אז אתה יודע מה זה סטיילינג של >> אה ואני אומר אוקיי אני >> גם סתם וגם אני מציג את זה בחיוך אבל אני גם שמעתי הרבה דרישות שלום מאוד חמות זאת אומרת הרבה יהודים שכבר התרחקו במורשת בית אבא אבל פתאום המאכלי שבת עם הזמירות עם אני פתאום משהו מחזיר אותם >> אה תשמע אוכל מקרב בין אנשים זה דבר ראשון ואוכל >> אפילו בתמונה >> אפילו בתמונה וגם א אתה אל תשכח דבר אחד שהילדים זאת אומרת המבוגרים של היום היו ילדים פעם אכלו אצל הסבתות היום אני חושב שזה אולי קיים פחות. אנחנו מנסים קצת לשחזר את הדברים האלה, אבל עדיין אנחנו יודעים להתרפק על אולי המרק הכי דלוח שיש ואתה תגיד וואו זה כמו סבתא שלי. כן כן פולין הייתה עניות המאכל פולין זה לא שהיה זה הכל זה נבלטים >> אבל היום זה נהיה מאכל כן >> טוב לעניינינו סתם עצרתי אותך אתה מגיע לקרקו >> אז לא אני לפני קראקוב אני אומר אני נוסע לאוסטרוצה גונב עוד יומיים ואני רוצה לנסוע לאוסטרוצה >> והיה יהודי בשם איסר גרבר אני לא יודע אם אתה הכרת את השם הזה א הוא נפטר איסר גרבר היה מחזיק סי גינס בזיכרון שמות של דפי עד ביד ושם >> והוא זכר 10,000 איש מאוסטרובצ >> והוא ואז יום אחד היה מתקשר אליו ואני אומר לו [נחירות בוז] איסר אני יכול לבוא לשאול אותך קצת לא אוסטרופציה אז הוא אמר בשמחה הוא היה גר התגורר בדיור מוגן והייתי מגיע אליו המון הוא היה מתקשר אליי אפילו מאיר איפה אתה אני מתגעגע אליך קצת אז תמיד היה לי מכשיר הקלטה ומצלמה והיינו כמו שאנחנו עכשיו עושים פודק פקאסט אז הוא היה מצלמה עומדת בצד ומצלמת ומטעדת אותנו ויש לנו יש לי מאות שעות איתו כי הייתי גם מוביל אותו לזכרונות עכשיו לפני הנסיעה ישבתי איתו אולי ארבע חמש פעמים בכל >> זאת הסיגניס שלו היה כללי אבל חוץ מזה אוסטרופצה הוא גדל אני מבין זה זה המקום >> הח בן אוסטרופצה והוא הביא את השמות מאוסטרופצה זאת אומרת אותם אותו מאגר שמות שיש >> שיש אזה מאוסטרוצה זה ממנו >> הוא זכר הכל מהראש הוא ישב עם חוקרת שפשוט מילאו את הדפים וזה הוא חתום על כל הדפים האלה הוא ידע להרכיב משפחות שלמות בצורה פנומנלית ממש >> ואז הייתי יושב איתו הוא לא היה שומר מצוות אבל הוא היה מאוד הרגיש את ה את היהדות ואת הדת מאוד בפנים >> כנראה שהוא גדל בחיידר גם כן >> כן כן ואז אני אומר לו תן לי מהזכרונות שלך מאוסטרובצה איפה שחפתם תפוחים איפה איפה זרקו אותך מהחידר >> כן >> ואז הוא היה אומר היה מספר מאר יחליל היה אפילו מפליק לי היה אומר לילד בחדר אתה תהיה יותר בן אדם אל תסתובב בחוץ הוא היה מביא לי את הזכרונות האלה וככה אני ידעתי לנסוע לפולין אני מדבר לך כמי שעוסק בצילום בעיניים שלו זאת אומרת הגעתי לאוסטרוצה בעיניים שלס של ילד כן >> וזה מבחינתי זו הייתה נסיעה מ >> שם אני אעצור אותך אבל אם דיברנו על הסבא שלי על הסבא זן מן אז אביו אה לא סליחה סליחה הוא בעצמו זרמינקלביץ היה מנהל חיידר ואני הכרתי תלמיד שלו יהושע שהיא סופר השוע מפורסם >> והוא גם היה מספר לי על איך המנהל העניש אותו ואיך המנהל שלפני סבא שלי קלה אותו בתפחמים והוא היה מספר את זה בגיל 102 והיית רואה אדם חוזר בבת אחת לגיל 10 עם כל המשוב נעורים צות בעין >> נכון כן כן >> איסר סיר אני ניסיתי לשכנע אותו כמה פעמים בוא ניסע לפולין ביחד ואני הבנתי שהוא חושש שהוא מבוקש כי הוא רצח קצין פולני >> הרג מישהו >> אחרי המלחמה >> במלחמה והוא לא רצה. היה איזשהו כל פעם שהייתי אומר לו איסר בוא ניסע יהיה בסדר הטיסא זה לא נורא כזה [נחירות בוז] בוא נעשה נסיעה כזאתי מיוחדת והבני משפחה שלו תמכו אבל הוא כל פעם שנגעתי בזה זה כמו איי זה כואב לי לא רצה >> זה גם נקודה מאוד מעניינת כי כשניסו לטאד את סיפור הנוקמים שהיה אחרי המלחמה הבריגדה היהודית שניסתה לרצוח קצינים נאציים אז גם 70 שנה אחרי כשצילמו את המדברים עדיין זה היה בעבות קול ותשטוש פנים אפילו שכבר >> כולם כולם היו מזמן מזמן בבית אבות אבל עדיין הם חששו על ה >> כן >> עכשיו אתה בטח רוצה לדעת איך זה מגיע לצייד הקברים אז אני >> כבר ידליק אותך מהתחלה שאני יושב איתו >> הוא אומר לי אני רוצה לספר לך משהו רבי יחזקאל בנו של מארחיל מאוסטובצה הבין שהוא מבוקש על ידי הגרמנים יש איזה סיפור הרי הוא נרצח בעשרה בתבת הוא וכל ילדיו >> אבל לפני זה הוא החליט שהוא מוסר את עצמו כי מה שקרה זה שהיהוד יהודים. הגרמנים אספו את היהודים בכיכר המרכזית ואמרו עד שהוא לא בא אנחנו הורגים יהודים. יש לי קרוב משפחה, אחד מבני המשפחה שלי שמצאתי את התעודת פטירה שלו סוקד פטירה כדור בראש ברינק בתאריך הזה. >> מרינק בשוק של אוסטרס. >> בשוק של אוסטרצה. ואז הוא אומר [כחכוח] עכשיו אני אספר לך משהו שלא סיפרתי לאף אחד. יום לפני שהוא מסר את עצמו הוא התחבה בסנדומי. יום לפני שהוא מסר את עצמו >> סנדומיז של מזמנה בפולונית אני לא מכיר >> סנדומי זה עיר עיירה קטנה מאוד ליד אוסטרופצ רחוק מאוסטרוצה ושם הוא התחבה הבריחו אותו לסנדומש ושם הוא התחבה באיזשהו מרטף והוא הבין שהוא צריך למסור את עצמו והוא אמר אני אתאר את עצמי ואני אמסור את עצמי והכל בסדר יש שמה סיפור שאני לא הצלחתי למצוא לו עדויות אבל הסיפור הזה ידוע [נחירות בוז] שבאו פרנסי היהודים ואמרו אנחנו רוצים לבדות את עצמנו, תהרגו אותנו ותשאירו אותו בחיים. והגרמנים צחקו אמרו נהרו גם אותכם וגם אותו. אבל זה סיפור אחר. הוא אומר יום או יומיים לפני הם החביעו ספרי תורה של אוסטרופצה. הוא לקח את הספרי תורה והחביא אותם. רביסר, תספר לי איפה החביאו. >> כן. >> אני לא אגלה לך. אני חתום סוד. אני לא אגלה לך. >> חתום סוד למי? >> חתום סוד לא מגלה בונקר. בונקר לא מוכן לדבר >> עברו 70 שנה הוא לא רוצה שימצא >> אף אחד אני לא אדבר >> ואני משדל [כחכוח] אותו ואני מביא לו בא אליו לביקור נוסף מביא לו איזה עוגה טובה לא עוזר הבן אדם נעול ואז הוא אומר טוב אני מוכן משהו אחר תביא פתק אני אעשה לך ציור שלושה ואני אכתוב ארבעה מקומות אחד מהמקומות האלה זה שם >> זה נמצא >> איך עכשיו מאיר בולקה >> אתה מבין אותו שיזשהיא שריטת שואה אתה מבין למה למה הוא לא רוצה לספר לך עשרות שנים? >> פחד נוראי מסוד. אנחנו לא מגלים סוד. נכון אומרים שנכנס יין יצא סוד ואין סוד ליותר משני אנשים. זאת אומרת זה כבר לא סוד והבן אדם שומר סוד. >> והוידאו הזה מוקלט. הוא אומר אני לא אגיד לך כמה אנשים ואני לא אגיד לך מתי זה היה ואני לא אגיד לך גם איפה זה היה. אולי תחפש, אולי תמצא. עכשיו איך אתה קם בבוקר ואומר אני רוצה את הספרי תורה האלה >> תחבולה צריך למצוא פה תחבולה אני נוסע לאוסטופצה נוסע מצלם את מה שעושה את עבודתי ונוסע באוטובוס לאוסרוצה וברכבת הרגשתי אני חושב שזה היה אולי הפעם היחידה שנסאתי ברכבת ובפולין רכבת מקרטעת אל תזכן הרגשתי את כל הכלישאות ואני מגיע לאוסטרובצה ובחור פולני שיודע קצת אנגלית קיבל את פניי והוא לוקח אותי דבר ראשון לבית הקברות דבר ראשון צריך ללכת לבית הקברות אז הוא אומר המפתח נמצא בעיריה והיית באוסטרופצה >> כן >> אז הולכים לוקחים את המפתח ומגיעים לבית קברות הזה ופותחים את השער ואני אומר לו תשמע זה לא בית קברות משהו פה לא נראה לי הגיוני זה נראה לי כמו מחסן של מצבות יותר מדי מסודר טוב, גם מקום קטן נורא. היו פה 16,000 יהודים, יש פה אולי 100 מצבות, זה לא משהו >> כן, נראה חצר כזאת. כן. >> כן. נכון. ואז הוא אומר, אני לא יודע. זה מה שכתוב פה, זה מה שאני חקרתי בזה בתמורות היהודים מבחינתם. >> ואז עובר מישהו מבוגר עם כלב, מטיל בפארק מאחורי הגדר, [נחירות בוז] ואני אומר לו, תשאל אותו, אולי הוא יודע. והוא עונה לו בתנועות ידיים, מדבר איזה רבע שעה. לא טוב ככה וככה וככה וככה אני שואל אותו מה הוא אומר אז הוא אומר הוא אומר שכל הפארק זה בית הקברות בעצם >> ווא ופהפו את המצבות >> כן ושהוא היה ילד הוא היה בורח מבית ספר פה הוא היה מתחבה >> ושהוא היה משחק כדורגל אז הוא היה בועט את הכדור והמצבות כאילו בועטות לו את הכדור בחזרה >> וי >> אז אני אומר אוקיי אבל איפה המצבות ואז הוא שואל אותו והוא אומר אני אקח אותכם ואנחנו לוקחים מונית והוא יושב לידי, הכלב על חצי עליי, כלב מסריח בצורה נוראית. >> והאיש בן 80, אני מבין משהו כזה. >> והוא יושב לידי והוא מריח מאלכוהול כמו חייב אינישלי וסומי וו והוא נוסעים רבע שעה והוא מביא אותנו לבית קברות נוצרי. >> כן. >> ואני אומר הוא שיכור. ואז הוא לוקח פשוט תופס אותי ביד בכוח וגורר אותי. והחומה של בית הקברות הנוצרי ממצבות של יהודים. >> רואים את האותיות, הם לקחו מצבות אחת לשנייה כמו סנדוויץ'. >> כן. >> ובעצם בנו איזשהו גדר, איזשהי גדר >> ואת האותיות החוצה >> ואותיות הכניסו. היום אמורים להכניס פנימה, אבל הם לא ידעו מה זה אותיות ומה זה לא. אז יש איזה 100 מקומות שאתה רואה אותיות. >> אה, זאת אומרת הרוב יש מקומות אבל שכמו פספסו. >> כן. זה כמו לקחת אותי ולהכניס אותי לתוך פוט פרוסור ולהפעיל על המהירות הכי גבוהה ולזרוק את מה שיצא. זה טלטל אותי בצורה מטורפת. אני פשוט אני הייתי מזועזע. אני לא רגיל לראות כאלה דברים. מה שואה אני יודע גרמנים וזה אבל פולין לא ציפיתי. ואז שמחזירים את המפתח אמרתי לבחור אני רוצה לדבר עם ראש העיר. אז הוא צוחק הוא לא ידבר איתך >> הוא ראש עיר זה פרסידנט בפולין אתה יודע >> כן >> ואני אומר אני חייבים לדבר איתו אני חייב חייב להחליף איתו מילה והמזכירה צוחקת היא אומרת לי מי אתה מאיר בולקה תחפשי ברישומים שלכם משפחה גדולה מפה כן היא אומרת אנחנו לא מעניין אותי מפהיסטוריה >> מי אתה >> כן >> אז אמרתי לה תרשמי פרזידנט גם אני פרזידנט גם אני פרזידנט כן >> והפגישה שהיא קבעה לנו הייתה לעוד חצי שנה 18 בינואר 18 בינואר משהו אני לא זרות את השנה >> הוא נורא עסוק ראשיית אוסטובצ >> מה זה עסוק חבל על הזמן אבל זו הייתה הטעות שלו למה כי עד ה-18 לינואר היה לי זמן להתחיל לחפש ולבדוק מי הרס את בית הקברות זה היה טעות >> כן >> ונסעתי עוד פעם אחת באמצע לאוסטרופצה וא כצלם חשבתי מי תיעד את היהודים הצלם היום לכל אחד יש מצלמה בכיס אז היו הולכים להצטלם אז מניצר שלושה ימים כן ונעמדים בלי לזוז 10 דקות כן >> כן כן אז התחלתי שאני מחפש את הצלמניה של אוסטרופצה ומצאתי ו מתברר שהנכד של אותו צלמן >> כן >> הוא עובד באיזשהו מוזאון כזה קטן באוסטופצה והוא אומר לי תמונות במזוודות אני אביא לך >> אתה מחזיק את התשלילים עדיין זפילים >> כן כן הוא לוקח אותי לאיזה עלית גג ומוריד מזוודות והוא אומר תעשה מה שאתה רוצה עם תחזיר לי >> עכשיו כל הסיפור הזה שאתה מספר זה מלפני 15 שנה בערך >> כן כן לפני כן לא ידעתי איפה פולינה למפה >> זאת תיאורטית תיאורטית סיפורים כאלה יכולים גם לקרוא עכשיו יש עדיין ענייירות שלא עשו את העבודה שאתה מספר עכשיו שעדיין אפשר לבוא ולעשות את כל השחזור הזה >> אני טוען שלא אתה ואני ועוד כמונו לא גילינו אפילו 10% ממה שיש >> 10% אנחנו אפילו לא ב-10% >> א וכל המקומות האלה אלה קרקעות בטוליות שפשוט מחכות שנגיע, >> שמישהו יגע בהם, >> להזיז את האבק, אני כל הזמן אומר לנהר את האבק, >> הוא נותן לי את התשלילים, אני לא יודע מה לעשות איתם, אני יודע מה אני הולך לעשות, אני הולך לחנות כמו ה home סנטר כזאתי בפולין >> ובונה [נחירות בוז] ארגז אור >> אה בשביל לפתח פילים כמו פעם >> להתחיל לעבוד על זה >> רגע 15 שנה עוד פיתחו פילים זה עוד >> לא היה פילים לא היה אבל אני עושה ארגז אור שהוא כמו תיבה לבנה עם פלורוסנד בפניםכ >> ובעצם אתה מקרין מלמטה את ה את ה תפילים >> והתמונה עולה לך למעלה ואני מצלם את התמונה למעלה עם מצלמה שלי רגילה >> וככה אני מצלם את הכל מחזיק אולי 1000 תמונות זה אני עושה במלון בלילה באוסטרוצה >> ויושב יום שלם ועובר על התמונות ולאט לאט אני מתחיל למצוא תמונות מעניינות שכתוב עליהם קירקוט בית קברות יהודי או ברוך הבא זה מה שאני מחפש ואני רואה >> אבל אתה מוצא גם תמונות של סבא שלך כנראה אולי בלי לדעת >> לא לא מצאתי לא אני ידעתי את הדמויות אבל לא לא ידעתי גם מה שהיה כתוב זה תקסים בעיקר >> לא ראיתי הרבה משפחות היו משפחות יהודיות אבל לא היה הרבה אבל חיפשתי דברים שהם כלליים שקשורים ליהודים והיו כל מיני תקסים היה בית כנסת היה הבית כנסת שנשרף הבית כנסת מעץ אבל מה שחיפשתי זה בית ואתה רואה תמונות של פועלים שפשוט מפרקים את המצבות ומעלים את השברים לעגלות. הם תעדו גם את הפ >> הכל מתועד. והשנה היא אחרי השואה היא אה 68 60 אה כן 6 58 68 >> לא 68 זה משמעותי כי הרי ב-67 היה גל ענק של הזיבה של יהודים >> זיבה אבל הכי מוקדם היה 52 >> כבר התחילו את ה >> כבר התחיל ואז אני אומר אוקיי אז לאן לקחו אותם אנחנו יודעים לאן לקחו הוא ואני מחפש ביוטיוב בגוגל וכל זה ואני מוצא שבאמת שכנים של אותה חומת אבנים אומרים למה עושים פה הם לא ידעו שהולכים לבנות להם בית קברות ליד הבית אומרים מה פתאום עושים לנו פה חומת אבנים מ של היהודים מה זה קשור אלינו [נחירות בוז] והיה לי ממש קייס מוכן ל-18 בינואר שאני הולך לפגוש את ראש העיר ואני מגיע לפגישה והדפסתי חמישה כרטיסי ביקור וכתוב עליהם מאיר בולק פרזידנט סתם באמת בדפוס הוא אומר אני לא יכול להדפיס חמישה אמרתי לו אני לא רוצה יותר אני צריך חמישה ואני אחזיר לך ארבעה בחזרה גם סתם שיהיה לי בכיס ואני בא לפגישה מצוייד הכל מודפס והכל מוכן והוא בכלל לא הוא היה בלי חשק הוא היה כזה כאילו חנו אותו גררנו אותו בכוח לפגישה ואז הוא אומר מה אתה רוצה אתה רוצה את האבנים האלה בחזרה אתה תקבל אותם אני רוצה חצי מיליון זלוטים >> על מה? על החזרה החזר על הגניבה. כן. אז הוא אומר, "תשמע, אתה מפרק לי עכשיו חומה צריך לבנות חומה מחדש. החומה היא 900 מטר. X מטר עולה ככה פלוס ימי עבודה. >> תשלמו. >> תשלמו זה אבל תפנה את זה מפה. גם איפה אני הולך לשים קילומטר של מצבות? בוא. ואז אני אומר לו, ברוב שטותי, אני אטבע אותך. כן. בארץ אנחנו אוהבים להגיד את זה גם כן. אני אטבע אותך. והוא אומר, תטבע. וברגע שאני אומר, אני אטבע אותך, גם הפגישה מסתיימת. הוא קם והולך. >> מה אני עושה? אני מרגיש די טיפש. אמרתי כאילו שרפתי גם את הקשר היחידי שהיה, >> כן? לטפוע ובערב תשעה באב אני נוסע לעוד פגישה איתם וערב תשעה באב והפגישה צריכה להיות עם העירייה אולי בכל זאת נמצא פתרון כי ה אותו ביתלמין הוא גם פארק ואני לא מוכן שילכו שמה עם כלבים וטילו צרכים כל זאת וגם אנחנו מתחילים היה התחיל הנושא של הבניית הציון מחדש של מאר יחליל ששם החליטו שיודעים איפה המקום עשו שמה גם רדר וגם עוד כל מיני ניסיון >> א זה לא פרויקט שלך זה פרויקט נפרד שהיה במקביל >> אני הצטרפתי מאוחר יותר >> כן >> שכבר היה תהליך אני חושב שהיה מקום שחשבו שזה מקום קברו ואז הבינו שזה טעות הבינו שזה טעות כי יש גם מצבה שנמצאת בתוך אותה אותו שטח מגוד יש מצבה שהיא מצבה נכונה >> זאת אומרת זה מצבה מאוחרת יותר >> א ואז אני מגיע בערב תשעה באב ואני אומר למי שאיתים א ניסה לליג'נסק אין לנו מה לעשות עכשיו אז גם עשינו מעין כאילו סעודה מפסקת כזאתי קצת קפה מים וכל זה ונוסעים לליז בכל זאת זה חתיכת נסיעה ובליז'ן סגור חושך מצרים אבל שאני פותח את השער כל האורות נדלקו אז אמרתי או זה הקדוש ברוך הוא אומר לי לך על זה כי אמרתי אני אשאל בן שס פעם ראשונה שהייתי שם אמרתי אני אשאל את עצמי אני אשאל את ברבי מלך מקום קדוש מה >> מה האם יהודי טיפש כמוני באמת נכון מה שאני עושה אבל שנפתחו כל האורות אמרתי זה סימן שזה שחייבים להמשיך >> למחרת אנחנו חוזרים חזרה לאוסטובצה ולמחרת אני ניגש למשטרה היה לי עורך דין שבדק את כל החומר ואמר יש פה קייס פלילי מצוין אנחנו נקה בהמשך קל ירך זה התביעה הראשונה בפולין שודי טובע זכויות על קברי אבותיו >> אה ככה זה היה >> כן זה היה הכי >> א ועכשיו זה להקות לא מישהו מסוים לא לחפש את מי שפרק את הגדר אלא את הממסד את ה >> כן אבל יש לי שיו כי משפחתי קבורה שם >> אז יש לי חזקה מסוימת >> ואנחנו הולכים למשטרה להגיש תלונה פלילית כדי שזה יהיה באמת הבסיס להגיש את ה את אותו קייס משפטי ואני נכנס ואני הייתי צריך מישהו שיתרגם אותי אז גם הגיע מישהו תרגם אותי לאנגלית ואז החוקר מולי א דרכון בבקשה מי אתה מאיפה אתה על מה אתה רוצה לדווח אני רוצה לדווח על פשע איזה פשע ארס בתלמין מתי זה קרה אז אני אומר לה בשנות ה-50 אדוני הכל בסדר אצלך אתה אתה רוצה מים? אני לא יכול לשתות מים אני בצום. על מה אתה צם? [‏צחוק] על חורבן בית המקדש מקדש. 200 נחרב >> מתחרב לפני 2000 שנה שנה. אוי אוי אוי. >> והיא שאני מגיע לאוסטרוצה עד היום ולפעמים אני צריך משהו במשטרה. היא זוכרת היא אומרת אני לא יכולה לשכוח את האירוע הזה. >> סיפור חזק. זה סיפור יהודי אמיתי. >> זה סיפור יהודי. ואתה יודע מה? אני אגיד לך ככה שכל שלב כזה אמר לי בפנים אתה חייב להמשיך כי אתה עושה את זה נכון אם היא לא יודעת מה זה תשעה באב עכשיו היא יודעת >> כן >> ואם היא לא יודעת שבית תלמין נהרס עכשיו היא יודעת והמשפט נקבע לפורים פס >> כן הגמרא אומרת שבשיש לו דין עם גוי שידון איתו בהדר כן >> בדיוק ואנחנו גם זוכים במשפט >> ווא >> אלא מה הלכנו על משפט פלילי >> כן ובמשפט פלילי אתה צריך לטלוט אתה אתה צריך להעניש את ההשםכ >> [נחירות בוז] >> ראש העיר שאמר להרוס את בית הקברות דאז הוא כבר לא בחיים אי אפשר לתלוט אותו >> אז אתה צודק אבל אין אין מי שיצדיק אותך אין אין לנו את מי להעניש >> כן >> אבל נרשם לי לזכותי המשפט הראשון שנעשה בפולין על א על קבורת יהודית על ארץ קבורה ודית ניצחתי >> אה אז ככה צדת את הקברים הראשונים >> כן אפשר להגיד לימים חזרתי הביתה וה הבנתי שיש כאן משהו שאני לא מספיק מכיר >> עכשיו לפני שנעבור למקומות אחרים אז מה סוף הסיפור באוסטרוצה בוא ניתן למאזינים לנשום לרווחה אז מה הסוף מה קרה לגדר מה קרה לבית >> הגדר עדיין שמה כי אין לי חצי מיליון לבזבז עבור פולנים שיפרקו אותנו >> על אף שזכית במשפט אבל עדיין צריך לשלם אם רוצים לפרסים את זה >> כן זה שני דברים שונים אתה רוצה את הגדר זה בסדר ראש העיר כרג רגע אותו ראש עיר מנובל שעשה לנו קונצים הוא הורחק מתפקידו כי הוא לקח שוחד אז התברר שהוא גם כנראה שחלק מהכסף היה אמור להיות שוחד >> א יש ציון שלפחות פעם בשנה אני מגיע לשם כדי לשפץ אותו כי הפולנים אוהבים להפליא את הוונדליזם שלהם בציון הזה לדפוק בקבוקי בירה על הקירות ולנסות לשבור את החלונות אז לפחות עוד פעם בשנה אני מגיע, אני לוקח איתי שני פועלים, צבע, קצת תחזוקה ודברים כאלה. בדמיוני ובתקוותי ובתפילותיי אני עדיין מקווה שבית למין הזה הוא מוכר הוא מוכר כתר מורשת פולנית >> אבל עדיין רק החלקה קטנה >> לא כל בית כל הפקר כן >> אבל עדיין מותר להם ללכת שם עם כלבים זה המקום היחידי באוסטרובצה שמותר ללכת עם כלב ללא רצועה כדי שיטיל צרכים >> אה זאת את זה לא לזה לא הצלחת שו כי את זה היהד לשנות אותו >> לא מה שאני עושה זה וזה בסרט מופיע כמה פעמים אני עושה רולאפ כל פעם אני עושה את אותו רולאפ ואני עומד עם הרולאפ הזה בבטלמן ופשוט הולך אחרי אנשים ומציק להם ואני אומר להם תכבדו את המקום כי מה שהכלב שלכם עושה פה אנחנו יכולים לעשות גם אצלכם >> כן >> אז יש כאלה שמבינים ויש כאלה שצוחקים ויש כאלה שמתכועסים אבל אני משאיר את הרול הפשם יכול להיות שזה מחזיק שעה ויכול להיות שזה מחזיק שבועיים אין לי מושג אני כל פעם עומד עם רולאפ כמה שעות ואחר כך אני הולך ואני יודע שהרולאפ שם. >> לפני כמה שנים עשיתי להם קטע שעשיתי יחד עם זוג פולנים שיש להם גם כן איזשהו רעיון מאוד יפה. עשינו מצבות שקופות מפרספקס >> עם שמות אמיתיים כולל המשפחה שלי >> והתקנו את המצבות האלה בלילה >> פיזרתם בפארק >> ופיזרנו בפארק ואנשים קמים בבוקר ורואים את זה ולא מבינים לאיפה זה בא כאילו האנשים השקופים אתם שוכחים את באנו להזכיר לכם >> אמ בוא נגיד שזה דבר שחוזר על עצמו והם כבר מבינים שזה אני לא מתכוון לוותר בתש ספרי תורה גם צריך להמשיך להביא >> וה >> ויום אחד הספרים האלה החזרו אני יודע שהם יחזרו אני חושב גם שאני יודע איפה הם >> ככה זאת אומרת מארבעת המקומות שהוא ציין לך אז מדם >> הוא חשוד בתור [מוזיקה] המקום האמיתי >> כן יש לי איזה רעיון לעשות א מבצע שבת רכוש כזה לנו אסור לחפור >> והרשויות לא יתנו לי לחפורום בכל מיני מקומות אז מבצע כזה אם יש לכם פריט יהודי בבית אנחנו נשלם לכם עליו. תחזירו ונשלם. אני אעשה את זה. אני צריך לפנות זמן לזה. [‏צחוק] >> טוב, אני חושב שאנחנו עניי שאת הכותרת של הפרק הראשון של איך נהיים סייד קברים, זה אנשים כבר שמעו ואנחנו נצ לך בפרקים הבאים להתחיל לספר מה צי קברים עושה. >> אוקיי, בשמחה רבה. >> אז יש לנו 15 שנה עבודה. >> 15 שנה עבודה. אבל זה לא מומלץ, אני חייב להגיד. תשארו בעבודות שלכם. >> טוב, תודה. >> תודה ישראל. האזנתם ללא תשכח מבית משפחה פודקאסט אני ישראל גולד בסר תודה בשם המאזינים לעורכת התוכן תהילה סיטו מנהלת ההפקה עלה גולדשטיין ולאורכי הסאונד והוידאו אברי מי ויזל דניאל לוין וילביללם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר המשפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 077 שלוחה 22 להתראות בפרקים הבאים