להפוך מוצג למושג - שפת אמת פרשת שמות - הרב יהושע שפירא

טוב בוקר טוב אנחנו בשנה ת רלג והדיבור המתחיל הראשון במדרש במדרש נמשלו לו כוכבים אז אומר המדרש כך ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו איש וביתו ההו שקולין אל ישראל קצבה שמיים נאמר כאן שמות ואלה שמות בני ישראל ונאמר בכוכבים שמות שנאמר מונה מספר לכוכבים לכולם שמות תקרא אף הקדוש ברוך הוא כשירדו ישראל ממצרים מנה מספרם כמה היו ולפי שהם משלים לכוכבים קרא שמות לכולם העניין הזה של שמות עניין עמוק מאוד יש לנו חומש שלם בעצם שנמשך אחרי העניין הזה של שמות חומש מרכזי בתורה יש בו יציאת מצרים ומתן תורה השראת שכינה במשכן ומידה לא מבוטלת אפשר לראות את ספר שמות כספר המרכזי בחמישה חומשי תורה הספר שכל ההתרחשויות החשובות ביותר באומה הישראלית קוראים בה האבות הקדושים זה כהן הקדמה אחר כך ויקרא במדבר דברים זה כמו ענפים וחומש שמות תודה רבה זה בעצם החומש המרכזי על לידה הבר מיצווה והחתונה של האומה הישראלית לידה זה יציאת מצרים ובר מיצווה זה מתן תורה וחתונה זה השראת השכינה שני הקרובים הזוגיות של הדוד והרעיה וכל הספר הזה נקרא על שם העניין של שמות ו מכאן שעניין השמות הוא עניין עמוק מאוד והמדרש משווה את עניין השמות לכוכבים נמשלו לכוכבים בר עשות אמת מדוע שבני ישראל נבראו להעיר תוך החושך שבעולם הזה כמו כוכבים בלילה בחסידות מבואר שיש אור ויש ניצוץ יש מעלה לאור יש מעלה לניצוץ האור הוא לעולם קשור במאור כלומר אם ננתק לרגע אחד בין המאור לאור אז האור בטל מלהיות באותו רגע אם נסתיר את השמש אז אין קרני שמש אם נסתיר את הרקטור אז יש חושך ואי אפשר לאור אלא להיות קשור במור אז הוא תמיד נמשך אחריו מה שאין כ ניצוץ שמצד אחד הוא יכול להיות בחושך אפילו לא אור כי מצד עצמו הוא לא מאיר את כל סביבתו הוא רק מזכיר את מציאותו הוא שהוא קיים אתה רואה את כל החושך ומשהו מתצ אבל הוא לא מאיר לך את כל הסביבה ובכל זאת הוא לא תלוי במאור הוא עצמי גם אם המאור נעלם אם ניצוץ ממדורה אף אז אפילו אם כיבית את המדורה או הסתרת אותה הניצוץ בואר במקומו והמשל הזה בא לבאר את היחס שבין תורה לבין ישראל על תורה כתוב תורה אור ולעולם התורה דבוקה בשם יתברך אי אפשר שהתורה תנתק מהנות אם היא מנתקת נותן היא לא תורה אין כלום אין שום דבר אבל יהודי יכול לחתור יכול להתרחק ויותר מזה הוא יכול להיות במקום שהכל מסביב חושך כשתורמים באיזה מקום ממילה יש אור כי היא בעצמה מהירה המאור מתגלה על ידה איפה שיש קרני שמש אז השמש מהירה אז אין חושך זה זו מעלתה של התורה אבל מעלתו של יהודי זה שגם אם הקשר עם הקדוש ברוך הוא כביכול לא נראה והוא נמצא בתוך חושך אבל הוא בעצמו חלק מהמורה הלשון המפורסמת של חלק אלוקה ממעל ממש אז כל יהודי הוא ניצוץ והתורה היא אור והמנה של ניצוץ על האור זה שאור הוא רק נמשך מהמאורה צוץ הוא חלק מהמאורע מו אז המטרה שבני ישראל נבראו אליה היא עיר את החושך הכוונה היא שגם בתוך החושך ביטו חשוך שיהיה שמה התנוצצות של אור כי התורה גם נועדה להעיר את החושך אבל במקום שהיא מתגלית אין חושך בכלל אין ההלם היא מבטלת את האלם על ידי שהראה את האור האלוקי אבל יהודי יכול להיות בסביבה חשוכה והוא בעצמו אתזה גילוי אלוקות ואפילו אם הוא חוטא נשמתו נשארת טהורה רק הניצוץ הוא יותר עמום יותר עלום אבל הניצוץ עדיין בואר ברוך אתה אדוני אלנו מלך העולם שהכל נהיה מדברו אז אם כן זה קשור לכוכבים ביום נראה שמש אז כ אופק השמיים מאיר אבל בלילה הכל חשוך הכוכבים הם כאילו התנוצצות של איזה טיפה אור שלא מאירה בסביבתם אלא הם עצמם והכל חשוך ישראל נמשלו לכוכבים הם לא נמשלו לאור יום התורה נמשלה לאור יום אבל היהודי נמשל לכוכב עכשיו הכוכב יש מעלה ש נקראו בשמות הכוכבים נקראו בשמות לכולם בשמות תקרא עכשיו מה העניין הזה שכוכבים בשמיים נקראו בשמות מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא גם היום המדענים מנסים לספור את הכ כוכבים חוסר הצלחה רציני כי אי אפשר לעמוד ב ריבוי כל כך עצום הכוכבים זה עולם הריבוי השמש זה עולם האחדות אז יש ריבוי עד אן קץ כל פעם כל שנה המדינים אומרים לך שמה שחשבנו שנה שעברה שיש מספר בעצם אנחנו מגלים שזה עוד הרבה יותר מזה ו מרוב ריבוי אי אפשר לספור בקושי מהמספר הם יכולים להגיד אייזה השערה שגם היא מתחלפת כל הזמן אבל לא ממש לספור זה רק סדר גודל כמה ספרות כן כמה א מה הגיעו אני לא לא יוד 22 בערך נרא סתתים ספחות כל מיני דות אפשר עכשיו ה לקרוא שמות לכל הכוכבים זה משהו אחר לגמרי זה כשאתה קורא שם אז אתה אומר יש חשיבות פרט ית לכוכב הזה הוא פלוני יש לו הוא אם נאמר את זה בלשון משלבת לשתי פנים הוא עולם מלא הוא עולם בפני עצמו זה כוכב הוא עולם בפני עצמו אז אתה אומר יש ריבוי עצום הריבוי הוא כאילו משטח אומר אין חשיבות לכל אחד רק כולם יחד כמו המשל השני שנמשלו ישראל לחול הים אז גרגר חול הוא לא דמות בפני עצמו אתה הולך על צפת הים יש הרבה חול אבל אתה לא דורך על גרגר כל אחד זה לא התייחסות אבל בכוכבים הם בשמיים כל אחד מאיר אור גרגר חול לא מאיר אור יש משטח אבל כל אחד מאיר אור וגם בתחושה הפשוטה אתה מסתכל אתה רואה זה הוא עולם מלא ומאור ה עומד בפני עצמו בשמיים ולכן לכולם שמות דקרה זה אומר שמצד אחד יש ריבוי עצום ומצד שני כל אחד הוא בעל חשיבות עליונה יש מקום שהרב אומר שמעתם של ישראל זה לא הכלליות אלא הפרטיות למרות שבדרך כלל תופסים את שיטת הרב הפוך אבל יש בת ברשו ובראשית לא זוכר לאיזה פרשה על יעקב אבינו א על אברהם או על יעקב יש שמה נד לי השוואה ביניהם על כל פנים אומר הרב זצל שאומות העולם האומה הכלליות שלה היא מערכת התייחסות בפני עצמה ואז לא כל אחד הוא בא על חשיבות אחד הלך אחד נולד האומה נשארת אותו דבר אבל בישראל זה לא ככה יש משל רבי ודע לוי בכוזרי שהוא אומר על אומות העולם שהם האומות המתות וישראל הם האומה החייה מה ההבדל בין אומה מתה לאומה חיה למשל שהוא מביא זה כמו נגיד במילים של היום מוזיאון השעווה זוכר שהייתי ילד הלכתי למוזיאון השעב בתל אביב והגענו למוזאון השבה הסבירו לנו מה הולך להיות הייתי בכיתה ג' לי טיול שנתי למוזיאון השבה הסבירו לנו מה הולך להיות אז באנו להיכנס עוד לא נכנסנו אנחנו בחוץ בכניסה ואומר זה שוטר בשער לפני השער כאילו שומר ואני עובר לידו ופתאום אני מסתכל אני רואה שהוא משעווה בכלל עכשיו מה ההבדל בין דמות משעווה לדמות חיה הבדל הוא שדמות משבה כשאתה מסתכל על הכללות הוא נראה אותו דבר זה מעשה אומנות זה נעשה ממש כך אבל אם תסתכל בפרטות כל חלק וחלק הוא רק טיפה שאהבה וטו ומידי צבועה וצבעים שונים אבל אצל הדם יש מיליארדים של תאים ב גוף האדם תיקח כל אחד יש בו את הסוד של כל הדמות כולה העולם לא עולם הוו כל ה עולם הומו כולך יפה רעייתי עלזה רואים את היופי זה על הכל אבל שם זה כתוב על ישראל אז אז כאן אומר הרב שיהודי כל יהודי יש בו את כל כללות ישראל כמו שבכל תא יש את הד של כל הגוף וזה ההבדל בין שוה לבין אדם חי אדם חי באורגניזם כל חלק ממנו הוא נושא את הצופן של כל האורגניזם ודמות במוזאון השבה המראה הכללי נראה אותו דבר אבל אין שם שום חיים כי אין שום אורגניות יורדים ישראל וכל מעלתם של ישראל תלוייה בעניין הזה הם יורדים למצרים עכשיו הם נעשים ריבו יצום עד עכשיו היו יחידים אברהם יצחק יעקב שבטים אז יש 12 כל אחד הוא שבט וכל אחד יש לו מיסה וכל אחד יש לו סיפור ואלה מכרו את אלה והוא הלך ככה ו בסדר אבל מעכשיו מתחילים 70 נפש היו לבנימין ערה בנים שירדו למצרים אנחנו לא יודעים עליהם כלום אין לנו שום סיפור חוץ משם עכשיו התורה מלאה בפלא הזה שיש המון שמות שחוץ משם אנחנו לא יודעים עליהם מאומה כלום כלום כלום רק שם איזה טעם יש לדעת שם כ את ודע לא יודע עליו שום דבר זה כמו כוכב בשמיים שאתה רואה שהוא מאיר ואתה לא יודע את הסיפור שלו אבל אתה יודע שיש לו סיפור ואתה יודע שהוא נושא בקרבו אור שמימי עליון כך כשיורדים ישראל למצרים נוצרת אומה ואמרנו שספר שמות הוא ספר ש כל ה הרס הולדה וההתפתחות הראשונית כל ה בסיס וקווי האופי של האומה הישראלית שהם שלושה אומה תורה שכינה שזה המשולש הגדול של ספר שמות אז הוא מתחיל מזה שעכשיו אנחנו באים להולדת אומה שלמה ואנחנו מודדים אומה שכל יחיד בה הוא חי חיים אלוקיים והוא נוסע בקרבות את הצפן הגנטי של כל האומה כולה ולכן יורדים וקוראים את הספר שמות וזה עניין שמות עכשיו האמת היא שכל מה שהסברתי עד עכשיו הוא הסבר חבד לא יכולתי להתאפק שפת אמת לא בדיוק אומר את זה גילוי נעות עכשיו הוא אומר צד שני שגם הוא מבואר ב מקומות רבים אומר כי השם הוא זכר ורמז לגוף הנקרא הנקרא מה הכוונה הנקרא הנקרא בשם אותו דמות שנקראת בשם השם הוא לא הדמות עצמה הוא רק זכר ורמז איפה יש קשר בין שם לזכר זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור אז השם ת השם הוא רק זיכרון אבל הוא זיכרון למה לעצמיות ה תכונות אופי והמידות הם רק א ענפים של האישיות השם הוא זכר לעצם האישיות שהי המקור להכל לכן העניין של שמות זה העניין הכי עמוק שיש ביהדות הוא עדיין לא מביא את זה כאן אבל כשאנחנו שואלים מה הדבר הכי קדוש שיש ביהדות זה השמות שימס מה שנקרא ומר בתפילין במזוזות ובעיקר בספר תורה ואם תשאל בתוך קודש הקודשים אז יש את הלוחות שהם עומק עומק קודש הקודשים ואת ה הוייה של אנוכי הווייה זה קודש קודש קודשי הקודשים השמות הם הדבר הכי הכי עמוק למה כי אין משהו שמסמן ומזכיר ו מכוון אל העצמיות גם זו האלוקית שלמעלה מכל גדר ומכל הזכרה מאשר השם וכך זה כלפי מעלה וכך זה באדם שמצד אחד השם הוא רק מילה באלמה אבל כל כוח המדבר שלנו זה רק מילים באלמה המילים הופכות מוצג למושג דבר שהוא ישנו במציאות מוצג במציאות והמילה משיגה אותו ההמשגה הזאת היא מכוונת אל המוצג אבל היא לא מכוונת אליו לתכונות ה הענפיות שלו הפרטיות שלו אלא לעצמיות הכללית שהיא שורש להכל עם כל הענפים יחד חור אבל יש פה סתירה זאת אומרת ברגע שאני באתי ונתתי לו שם אני נתתי לו הגבלה נכון אז לקחתי משהו שהוא גדול ואני הכנסתי אותו בשם אז עכשיו נראה את הצד השני של המערכת וזה בדיוק העניין כאן ששם זה מעט המחזיק את המרובה אבל עוד יותר מזה זה מעט המחזיק את העצמיות שכל הריבוי נובע ממנה שזה באמת פלא גדול איך המילה אתה אמרת זה לוקח גודל ומכניס אותו לקוטן המילה צמצום שהיא המילה אולי הכי עמוקה בכל סדר ההשתלשלות של ה יש לה שני מובנים אחד זה שיש תקציב אני חוטה חלק אז חלק לא נכנס בתקציב והשני זה שאני מרכז צמצום זה ריכוז כמו צמצם שכינתו בין שני בדי ארון זה שאני לוקח את כל הגודל של השכינה שאין קץ לגדולתה ין קצה להתרחבות ואת כל זה אני מצמצם כלומר אני מכניס את כל הגודל לתוך המיו והשם הוא בדיוק כזה שהוא מעט אבל שהוא מכניס לתוך המיו הזה את כל העצמיות כולה זה כמו יד אולי יד לכלי כמו אוזן כן המשל שמג בחסידות זה כמו אוזן של הכלי שלידו לוקחים את הכלי אבל הוא לא קב לעצמו כן אז כי השם הוא זכר ורמז לגוף הנקרא וכן שמו יתברך הוא מה שניכר בעולם הזה על ידי נפלאותיו אז שמו יתברך זה שהוא עצמיותו שלמעלה מכל גדר ניכרת במקום ש חושך שהוא לא נראה שם זה התנוצצות איך זה נכר על ידי נפלאותיו ועוד יותר ועל ידי בני ישראל הם יחדים שמו כל הנברא בשמי בשמי ולכבודי ברתי ויצרתי תי יצרתי פסתי לא לא כל הנברא אלא כל ה נקרא אז ה ההתחלה של הכל זה של בריאה יצירה עשיה זה הפסוק המרכזי של ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה אז ה הבריאה יצירה עשייה זה ההמשך של הפסוק ברטי יצרתי אף סיתי אבל כל הנקרא בשמי זה אצילות בעצמה שלמעלה מהכל שעצם השם הוא רומז על העצמיות שלמעלה מכל גדר דן זה עולם מה דן זה עולם אם אצילות הוא עולם או לא עולם ומה הוא מעלים זה דרו שלא ניכנס אליו פה כי לכאורה נקרא בשמי זה כן עוסק בי זה לא זה לא ברטי יצרתיו שזה עוסק בעולם זה שמי הוא נקרא בשמי וישראל נבראו לעולם בשביל לקרוא בשם השם מה עשה אברהם אבינו קרא בשם השם מה זה לקרוא בשם השם זה למשוך את העצמיות על ידי זה שאתה רק מזכיר אותה ולא היא בעצמה אז לכן זה כמו התנוצצות אבל התנוצצות שהיא חלק מהעצם כמו ניצוץ שהוא חלק מה מאור ועל ידי בני ישראל המייחדים שמו שיהיה ניכר כבוד מלכותו בעולם הזה זהו בחינת שמו יתברך עכשיו הוא ממשיך להסביר כלומר עד כאן זה בעצם ההסבר ש מדבר על מה מהוא עניין השם איך איך זה מתגלה בספר שמות כי כל אלה הגבורות כ יציאת מצרים וכדומה מה זה וכדומה מתן תורה השראת שכינה כל ניני ספר שמות שהם המופתים של ארס ילדותנו הם רחוקים עצומ מעצמותו יתברך זה לזאת מכונה בלשון שם למרות שכתוב יד השם כתוב ות שכתוב וירד השם כל זה בספר שמות נכון הנה יד השם הוייה במקלך אשר בשדה ודד השם על הר סיני בכל זאת כל אלה זה לא הוא בעצמו בכורות מה בכורות אני ולא מלאך אני ולא שרף ועדיין גם זה לא שהוא בעצמותו חס ושלום אחרת זה כאילו אז יש גדר באמת אם אתה אומר שת שלמעלה מגדר אני מצמצם לתוך גדר אבל הוא בעצמו למעלה מכל גדר אז זה אמונה אבל אם אתה אומ שהוא בעצמו בתוך גדר זה זה חס וחלילה זה הנצרות הוא ההב הוא הבן הוא רוח הקודש הוא חס ושלום אז הוא אומר כי כל אלה הגבורות הם רק מכונה בלשון שם אז מה זה לה שמות אלה שמות זה לא רק שמות בני ישראל יציאת מצרים זה שמות וירד השם על הר סיני זה שמות באיזה מובן שזה שם השם מה פירוש שם השם התנוצצות במקום החושך היינו במקום שיש גדר וגבול ואין התגלות של אור אינסוף ומה מתנוצץ בתוך מקום החושך שם שהוא ניצוץ מהמאורע מו ולבחינה זו ירדו בני ישראל בגלות עכשיו הוא כלומר בהתחלה דיברנו מה זה שמות ואחר כך שזה קשור לשם השם הוא ממ כל עניין ספר שמות זה התגלות האלוקית בעולם אבל התגלות בעולם זה בחינת שם וכל המופתים האלה הם התגלות שם שמיים ועכשיו הוא אומר וכל זה זה הירידה למצרים ואלה שמות בני ישראל היורדים מצרימה כי כיוון שהתנו היא דווקא בתוך החושך אז לכן כשאתה רוצה לגלות שם אז זה בדיוק התהליך של להעיר בתוך הגלות ולבחינה זו ירדו בני ישראל בגלות כי כי דכתיב שמנו קראת בשמך מה פירוש שמנו קראת בשמך שהשמות של ישראל הם ההשתקפות של השמות האלוקים שמנו קראת בשמך וזה פלא שעניין כל כך עמוק נמצא באיזה פיוט זה לא פסוק אפילו לא מאמר חזל שמנו קראת בשמך פיוט לימים נוראים פיוט מופלא מאוד מאיפה לומדים ששמנו קראת בשמך זה מפרשת קדושים קדושים תהיו כי קדוש אני שיש שם השוואה בין מדרגתם של ישראל למדרגת הקדוש ברוך הוא כו ואתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יללו חסל זה אתה קדוש ומה כתוב אחר כך ושמך קדוש וקדושים שזה אנחנו יש מחלוקת בפרשנים וקדושים בכל ימנו ח שלה האם זה על ישראל או על המלאכים אבל בפשט כשקוראים את ה את כל התפילה אם התפילה בציבור אז ברור שהכוונה גם לישראל וגם על המלאכים אנחנו אומרים תחיית המתים שזה שח קני ישראל מלאכים לא מתים ואחרי זה אומרים נקדישך ונרצח כנו המסח שרפי קודש יחד כולם קדושה כלומר שיש הצטרפות של ישראל והמלאכים ואז הקדוש הקדוש הוא קדושים שנראה שהקדושה הזאת שזה בדיוק הקדושה הרי מה אומרים בין תחיית מחיי המתים לבין אתה קדוש קדושה ומה זה הקדושה הזאת שישראל אומרים קדוש קדוש קדוש כמו שהמלאכים אומרים קדוש קדוש ועכשיו אומרים אתה קדוש קדוש קדושים ללוכה אז ר הפשט שמדובר ודאי גם על המלאכים וגם על ישראל וזה בדיוק אתה הקדוש ושמך קדוש הו קדושים שהתה קדושים תהיו כי קדוש אני כלומר שקדושת של ישראל היא המשך קדושתו של הקדוש ברוך הוא ומה פירוש קדושתו של הקדוש ברוך הוא זה שמו שהתה קדוש כלומר מופלא מכל גדרי העולם הזה נמשך בזה שיש לך שם בעולם הזה וגם הוא מציין את הקדוש שבך שלמעלה מכל גדר וזה נמשך עד בני ישראל וזה ואלה שמות אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים זה הישראל שהם המשך של שמך שהמשך של אתה קדוש לקרוא בשם זה בעצם מה שהרב אמר מקודם על הניצוץ זה ש ד הצצות למה זה לא יותר דו באור שאני קורא בשם הקדוש ברוך הוא למה זה לא יותר דווקא מחובר לאור האלוקי לא כי אם אתה נמצא עכשיו פה ומישהו מדבר עליך לשון הטוב וא אומר מבשר אז כשהוא אמר מבשר מה ממך היה שם שם שם ומה מה קרה ל השם זה איזה התנוצצות שכל אחד ידע למי הכוונה ואיזה אפיון כללי של עצמיות שלך התנוצצות שם אבל זה במקום החושך כי אתה לא היית שם טוב שם ש כן השם הוא דבר חשוב ה כי הוא נוגע לעצמיות כן אם אין אין אתה קדוש שמך קדוש פילות בנושא אתה קדוש אר שהוא קדוש אז גם שמו קדוש אתה קדוש זה למעלה להכלל בגדר שם ושמך זה כמו שאתה מתגלה בגדר שם וקדושים באמת זה קדוש קדוש קדוש זה קדוש ראשון כדי שאלה אם זה מלמעלה למטה או מלמטה למעלה קדוש אחד זה כנגד אתה קדוש קדוש שני זה כנגד שמך קדוש קדוש שלישי זה כנגד הקדושים בכל יום לו סלה ש הרב דצל מסביר את זה זה קשור מאוד לענייננו שזה כמו כשאנחנו מדברים על הקדוש ברוך הוא אנחנו אומרים הגדול הגיבור והנורא אז הגדול זה מצד עצמיותו לגדולתו אין חקר יש לך גודל שאי אפשר בכלל לעסוק בו והוא בכלל לא נמדד במידות שלנו אבל גיבור לא עוסק במי שהוא אלא במה הוא יכול לעשות גיבור זה הופעה כלפי חוץ מה זה פעולה עכשיו כמה הוא יכול לעשות הוא כל יכול אז הגדול זה עצמיותו הגיבור זה כל יכולתו שהוא כל יכול המילה גיבור מתכוונת לכל יכול זה צורת גילוי בע ז עכשיו זה לא גילוי באמת כי זה רק היכולת להתגלות והנורא זה שהוא כבר מתגלה שהוא ברא נבראים אז כל הבריות מ רש כל דרגין עד סוף כל דרגין נכללים בנורא עכשיו למה זה נקרא נורא כי מוכח להיות צמצום כל יכול טוב בשביל שיהיה זה נברא כי כל יכולת היא למעלה מגדר נברא זה עצם היכולת שלו אז כל הנבראים אפילו העליונים שם עליונים העולמות הכי עליונים השמות הכי גבוהים הכל כל זה כבר איזשהו צמצום איזשהו גדר זה הנורא לכן זה נקרא נורא כי יש פה פער בלתי נערך בין המתגלה למקור שלו והגיבור זה הכל יכולת שלו והגדול זה העצמיות שלמעלה אפילו מלהיות כל יכול הוא בוודאי יותר גדול מלהיות כל יכול כי כל יכול זה רק היציאה שלו כלפי חוץ יכולת לברוא נבראים אז זה הגדול הגיבור והנורא וכתוב שזה גם הקדוש קדוש קדוש קדוש אחד כנגד גדול שלמעלה מכל גדר בכלל קדוש אחד כנגד הגיבור שהוא כל יכול וקדוש אחד כנגד הנורא שהוא ברא כל כל הנבראים זה שלש קדוש וגם וזה גם אתה קדוש ושמך קדוש הוא קדושים לכן זה עוד יותר שייך גם לקדושה כלומר כקדושה ואתה קדוש הם בעצם השתקפויות זהות ואתה קדוש זה מצד עצמיות ושמך זה הכל יכולת שלך וקדושים זה אנחנו כ ממשיכים שמך בעולם באמת נקדש סח האשכנזים נקדש את שמך בעולם זה ממש ממש ענין מקדש את שמך בעולם ממש העניין של אתה קדוש שמך קדוש קדושים מקדשים ך בעולם אז זה בדיוק מה שהוא אומר ולבחינה זו ירדו בני ישראל בגלות כ כתיב שמנו קראת בשמך שנקראו בני ישראל כמו שהם ביחד מעוררים במעשיהם עד שמו יתברך רק בגלות נשכח זה השורש שזה עצמה הגלות כלומר שאם השם האלוקי היה גלוי זה לא היה ניצוץ אלא יש מאור שמאיר את הניצוץ לשון אה אדמורי חבד מתן תורה זה ש האור מקשר את הניצוץ חזרה במאור כולל בכליל את הניצוץ חזרה במאור אמרנו שאור זה תורה וניצוץ זה ישראל והמאור זה קדש בריך הוא אז מתן תורה זה שהאור האיר מהמאורע לניצוץ וממילא חיבר חזרה את הניצוץ בתוך המאור שזה זה עניין מתן תורה אז אבל ענייננו בגלות אין אור אמרנו שכל עניין השם התנוצצות הכוכבים זה דווקא במקום החושך הוא אומר כן אבל בכל זאת התנוצצות יש ומה התנוצצות וזהו שכתוב שלא שינו שמם ועל זה שלא שינו שמם נגלו כמו שהמדרש אומר שכל הגאולה זה שלא שינו שמם אז עניין השם זה שלמרות שהכל היה חשוך מסביב והיו שקוים אפילו במט שערי טומא אבל זה כל ירידה לעולם שיש חושך אלם צמצום האור ובתוך צמצום האור בכל זאת יש ניצוץ לכן הירידה לגלות למצרים שלמרות כל החושך שם יש איזה החזקה שלא שינו שמם והלא שינו שמם הזה הוא כל המטרה של הירידה לגלות כדי שגם במקום החושך האור האלוקי הזה של הצטמצמות המאור בשם הוא יאיר מאיפה הה להם את הכוח שלא לשנות שמ כי באמת כל החושך אין לו שום קיום אלא בשביל התנוצצות של האור בקרבו מאיפה הגיע החושך הרי לפני הבריאה אז הכל הוא אור עכשיו בשביל מה יש בריאה לא בגלל שהיא מצליחה באמת יך אלא בשביל לגלות את ה א מעלה הזאת שגם במקום החושך יש אור אז באמת אם לא היה אם היה בטל השם היו מבטלים את שמם אז כל מצרים היו מיד בטלים מליות כל קיום מצרים זה רק בשביל שיהיה חושך כזה שגם בו תהיה התנוצצות השם לכן זה השמות שלא שינוי שמם זה קיום הכל זה קיומו של פרעה וכבו פרשיו הכל מתקיים מזה שלא שינו שמ יצא טוב