מגילת רות הסיפור שלא הכרתם - חג השבועות הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שנת תשפ"ו

אחד מהסיפורים הכי מפורסמים בתנך זה סיפור דוד המלך וגלית. עד היום הסיפור הזה נשאר סמל. עוד סיפור הכי מפורסם זה סיפור נעמי ורות. שניהם קשורים לחג השבועות שכתוב בתלמיד ירושלמי שדוד המלך מת. הוא נפטר לבית עולמו בעצרת בחג השבועות שזה גם היה בעיצומה של יום השבת כי מסופר בגמרא במסכת שבת דף ל. והיום בעזר השם אנחנו רוצים לגלות צעד לא מוכר, לא ידוע בשני הסיפורים האלה, אבל הניתוח הזה הופך אותם לסיפור כל כך עמוק וחודר ורלוונטי לחיינו האחשבים. בוא נתחיל עם סיפור גלית ודוד המסופר בתנ"ך בספר שמואל א' פרק יז. ויעספו פלישתים את מחנייהם למלחמה ושאול ואיש ישראל נאספו ויכנו בעמק האלה וירכו מלחמה לקראת פלישתים ישראל עומדים על צד זה של ההר עומדים הפלישתים עומדים על צד זה של ההר ויצא איש הביניים פלישתם גלית שמו הוא מגיע מעיר גט גבוה שש עמות וזרת קובע נחושת על ראשו שריון כס קסים הוא לבוש משקל הסריון 5000 שק נחושת יש לו מצחת נחושת על רגליו כידון נכושת בן כתיביו יש לו חנית כמגור כמנור הורגים התנך מתאר בפרטות את בפרטיות את הגבורה את הפחד שהוא החדיר והכנס בלבבות עם ישראל הוא אומר לאמן מה למה אתם צריכים לעשות מלחמה בו לכם איש אחד אם הוא יוכל להילחם איתי וכני בסדר היינו לכם לעבדים אבל אם אני אוכל לא אתם נהפכים לעבדים שלנו וישמע שאול וכל ישראל לדברי הפלישתי האלה וכטו ויראו מאוד יש פה מתח בהלה פניק הפחת ויגש הפלישתי אומר התנך שמואל א יז טז ויגש הפלישתי השקם והר כל בוקר וכל ערב הוא מגיע לקלל, לחרף, להפחיד, להכניס מורך, פחד ובה בלבבות ישראל ויתייצב 40 יום. כשמגיע היום דוד המלך, דוד הקטן הרואה, הוא לא מלך, מקבל רשות משאול המלך לבוא ולהילחם נגד גלית. וכשהפלישתי רואה את דוד, הוא נבזה בעיניו. דוד הוא נער אדמוני יפה מראה ויאמר הפלישתי על דוד הכלב אנוכי אתה בא אליי במקלות ויקלל הפלישתי את דוד באלוקיו לך אלי הוא אומר לדוד אתנת פסרך לעוף השמיים הוא באמת השדה ווא יש לו שינה יש לו רצון לנקום בדוד הרואה היפיה האדמוני הזה ויאמר דוד הפלשתי אתה בא אליי בחרב בחנית בחיד ונוכי בא אליך בשם השם צבעות אלוקי מערכות ישראל אשר חירפת היום הזה יסגרך השם בידי ויקידך וכולם יודעים את הסיפור וימהר דוד ויה רץ לקראת הפלישתי הוא לקח אבן שם את זה בכלא שלו ויח את הפלישתי זרק את האבן למצח קלית ותטבע האבן במצחו ויפול על פניו ארצה וימיתו וחרב אין ביד דוד הגמרא במסכת סות דף מב עמוד א' תמ איזה דיוק קטן בהסיפור אבל התנך כותב את זה כי כמובן זה חלק מהסיפור כשגלית מגיע יום יום לחרף לגדף להפחיד את עם ישראל התנך מדייק הוא עשה את זה בבוקר ובערב השקם וערב לא עושה בחצות לא עושה את זה ככה בין הצל בהשקם וערב ויתייצב 40 יום מה הדיוק פה מה הוא ספר היה ללוח גלית עשה סבירת העומר 40 יום השקם וערב כן אומר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבת גלית ידע עם ישראל יש לו מצווה לקרות שמע מתי השקם וחף בשכבך ובקומך. אה הוא ניגש אז כדי לבטל את קריאת שמע. למה 40 יום? אומר רבי יוחנן כנגד 40 יום שניתנה בהן תורה. הגליית הזה שלנו קצת תלמיד חכם קצת ידי היסטוריה יהודית הוא ידי 40 יום נתנה בן תר משה רבנו היה להר 40 יום הוא יבטל את 40 יום. הוא ילחום נגד 40 יום האלו. ואני אשאל אתכם מה גלית היה בחור ישיבה? מה הוא נולד בגדל באיזה בית דתי וחרדי ועזב בשאלה יצא בשאלה מה הוא הגיע למניין בבית הכנסת כל יום הוא רצה להפריע להרב או לחזן מה השיכות שלו קריאת שמ שחרית ורבית היה אנטישמי כמו שאל אנטישמים הוא למד על ברעים שון והוא אומר אני צריך להתייצב 40 יום ואיך הצבא ההתייצבות שלו 40 יום יבטל את 40 יום שכנגדם נידע תורה הרשע אכזרי גיבור אריץ אנטישמי להפלי מה אומר פה רבי יוחנן מה הוא רוצה לוותר או להבין את זה להבין מאמר חז"ל להבין אומקד דברי חכמים וחידותיהם כפי שמהרל מפרק כותב המרון פעמים בחידוש ובספריו שכל האגדות בדברי חז"ל יש בהם עומק נפלא עומק לפני מעומק להבין את העומק צריך להבין את הרקע ההיסטורי הפסיכולוגי הסוציאלי הרוחני והנפשי מאיפה הגיע הגליית הזה סוד הסינה האטומית שלו לזה צריך תמיד לחתור בשר מה הם שרשי השרשיו של גלית הגיטי גלית הפלישתי והשרשים של דוד המלך הרי בחג השבועות מנהג ישראל לקרות וללמוד מגילת רות תמציתה של מגיל לתרות בהתחלה זה אלימלך ממכובדי שבט יהודה יהודי עמיד עוזב את ביתו עוזב את קהילתו עוזב את עמו ואת ארצו הולך ביחד עם אשתו נעמי לגור בשדי מואב ביחד עם שני הבנים מחלון וקליון אלימלך מת מחלון וקליון שני הבנים שלם אלימלך ניסים לשתי בנות מואב חז"ל אומרים הם באים מבית מבית המלוכה של עגלון מלך מואב קליון בן נועל שלה למלך ונמי ניסע לארפה מחלון ניסע לאישה בשם רות קודים שמה כ10 שנים ואז טרגדיה שנייה מחלון וגם קליון מיתים נעמי האמה האלמנה של אלימלך אמא של מחלון וקליון עכשיו בודדת וגל מודעה אישה שבורה עבדה את כל המשפחה נשארה עם שתי כלות ותומעמי לשתי כלותיו לכנה שובנה אישה לבית אמה יעשה השם עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים נמי אישה מעלה נעימות אישה בעלת מוסר מידות טובות אפשר לשמוע את זה בכל צליל בכל תו בכל משפט בכל מילה שלה אומרת חבר'ה קלות יקרות הייתן בני אדם טובות נחמדות מתוקות עשיתם חסד עם אדי עשיתם חסד עם שני הבנים שלי אבל יש לכם עתיד תחזירו הביתה יתן השם לכם ומצנ מנוחה ותישק להן ותיסנה כולן ותפכנ ופה כל אחד מאחד מאיתנו רצה להוזיל דימה על הרגע המרגש הזה when you say good by היא אומרת שלום מנשקת להן וכולן בכות והן אמרות לא אנחנו אהבות אותך שוב לעמך ותפכה עוד אבל מבינות אין פה עתיד ותישק עלפה לחמותה ורות דווקא בה עלפה נותנת נשיקה אחרונה לחמותה היקרה הנעימה נעמי רות דבוקה בה נמי מתפללט מה קורה פה היא אומרת לרות תהיי לוגית תשתמשי בראש שווה יבמתך אלמה ואלוה יש לה עתיד מזהיר יש לה עם זהפגני יש להם אלילים מעניינים יש להם תרבות תעשה כמגיסתך שובי אחריך מי מדברת דבר טעם אין פה עתיד איתי אני אלמנה גלמודה שבורה זכנה אניך מחוסרת כותמרות אל תפגעי ביז אל תתחנני לז כי אלשר תלכי אליך ובשרתליניין המחמי ולקיך לכי בי תמותי ימות ושמקבר ארפה משתמשת בלוגיקה יש לה עתיד מזן נזכור הן שתיהן באות מבית המלוכה יש במדרשים אפילו שיטה שאין אחיות אבל שתיהן באות הן נסיכות הרפעם מנשקת לכמותה וחוזרת למו רות אומרת לא ורות דוקה בה רות חוזרת עם נמי לבית לחם וכפי שאומרים כל השער היסטוריה הולכת ללקות דבועה בשדה של בועז נעמי עושה שידוך רות ניסאת בסוף לבועז בפרק ד של מגירת נוז היא מולידה ילד עובד עובד הוא אבא של ישי וישי הוא אבא של דוד המלך כסיום הסיפור של מגל התרות שזו אחת הסיבות כתוב בפוסקים שאנחנו קונים מגילתות בחג השמות מה קרתה עם ארפה לכאורה עזבה לנפשה הלכה לשדה מיוב לך להבריאות זהג גזון תפר לכת כולן מברכות אותה שיהיה להתי טוב אבל כל מי שמכיר את התנך ואת התלמוד ואת המדרשים יודעים שזה לא סוף הדרך של ארפה והקשר המסטורי שלה עם ישראל אבל הקשר הזה מבצבץ בצורות מוררות השתאות סיפור גלית ודשמל א פרק יז בוא נלך לשמואל ב פרק כ א ושמה ככה מן הצד יש פצצה פתאום שוב אנחנו למדים על גלית הגיטי אבל פה למדים גם לא רק מאיזה איר הוא הגיע מי היה אמא שלו ובתנך שמואל ב פרק כ בסוף אנחנו לומדים שלגלית הייתה אמא ושמה הייתה ארפה שמה באמת כתוב ארפע עם ה לא כמו בות ארפה עם עזל אומרים שזה זה אותו בן דן אדם דוד וגליית היה להם קשם משפחתי קצת רחוק אבל קשם משפחתי הרי רות ועלפן ניסו לשני אחים דוד היה נינו של רות וגלית היה ממשפחת ארפה היה בנו של ארפה לכמה מדרשים אפילו אמרתי שירות והיו אחיות ופה יש גמרא נפלאה ותמועה סותט דף מב עמוד ב הגמרא מצטטת את הפסוק בשמואל ב פרק כא את ארבעת אלא יולדו להרפה בגת הייתה אישה ארפה הרפה הייתה בגת היא פלשתי עזה והיו לה ארבע ילדים מי הם סף מדון גליית וישבי ואומרת התנ בן התנך ויפלו ביד דוד וביד עבדיו למה אומרת הגמרא כי כתוב במגילת רוט ותישק עלפלחמותה ולט דווקא בה אומר רבי יצחק אומר הקדוש ברוך הוא יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה וואו כיתה כיוון שותישק עלפה לךמות דווקא בה אז בני הנשוקה נופלים ביד בני הדבוקה בני הנשוקה זה הבנים של ארפה שהיא נשקה את חמותה הנעמי בני רות זה דוד המלך ועבדיו שראות דוקה אומר הקדוש ברוך הוא יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה כיוון שתישק ארפה לכמתו מו דווקא בא יבואו בני נשיקה ואני שואל מה יש איזה אבל בנשיקה זה כאילו שאיזה הנשיקה של נעמי לערפה וערפה לנעמי היה בו איזה עבר מלמה זה היה גסט זה היה אקט של קירוב של דביקות של געגועים של הכרת הטוב של אמירת שלום כיוון שהרפה יודעת שהיא לא תראה את נמאות שהיא לא תראי את נמאות יבואו בני הנשוקה וייפלו ביד בני הדבוקה כאילו ש הנשיקים פה יש פה איזה עובה אבל או אכזריות אומסריות היסטורית ביגדל רבנו המער רבי יהודה ליבה מפרג בחידושי אגדות מסכת סות דף מב אומר משהו כי דרכו זה במילים מאוד פילוסופיות קצת מופשטות ואנחנו רוצים בעזר השם להעביר את העניין אומר המהרל אני מצטט מבני הנשוקה היו קרובים להדבק בנעמי אבל פירשו נפרדו אילו לא נשקה בכלל יש לך לומר לא הייתה ראויה להידבק אין כאן פרישה אין כאן פירוד אין כאן ניתוק לכתחילה אין פה קשר גדול אבל כשנשקה לכם אותה הרי הפירוש שראויה היא להידבק כי הנשיקה זה קצת חיבור ואז היא פש לכן יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה כי הם מתנגדים אחד לשני והמתנגדים יפלו זה ביד זה המרל אומר כך אם ארפה לא הייתה מנשקת לא היה דביקות אז לא היה פירות לכתחילה אנחנו לא קשורים אז גם אין התנתקות אחד משני כיוון שהיה פה נשיקה אה זה כשהפן עזבה זה לא עשית סתם עזבה אתה עזירה זה היה ניתוק אתה התנתקת ממשהו שהיית מחובר אליה בעומק הלב אה עכשיו יש התנגדות דברים עמוקים מבחינה פסיכולוגית מבחינה רוחנית מבחינה דבתית מבחינה נפשית בוא ננתך את העניין ואז זה השם יתברך רבי יצחק בגמרא סות מגלה לנו פה את הצד העמוק יותר של כל הסיפור הזה בכלל כמו כל המדרשים כל הגודות חז"ל הם מגלים את ההרמוניה בתוך המוזיקה הם נותנתנים לנו את התמונה המלאיה בתנ"ך עצמו יש הסיפור עצמו אבל יש המון חללים איך הרגישו כל אחד מה החוויה הפנימית מה הרלוונטיות מה ההוראה מה מאחורי הסיפור וזה אגדות חז"ל בגמרא במדרשים ממלים יש אלה שקוראים חושים מדרשים עוד סיפור עוד סיפור סתם עוד דרש לא לכל מדרש שיש בעולם ומלאו שממלא את החללים לגלות את עומק המוזיקה כמו מוזיקה בלי הרמוניה ומזיקה בלי עם הרמוניה שאפשר להרגיש את כל הרזנס את כל הצלילים את כל הפרטים את כל העשירות האצילות הממלכתיות והכסם של המוזיקה של המנגינה הרפה הרי עזבה בית המלוכה והייתה נשויה לאיש יהודי לקריון והיא גרת תה המון שנים עם נעמי היא הבינה היא הרגישה היא חפתה את העומק את המוסריות את מתיקות החיים של נמי נמי כשמע כפי שכתוב בזה שחז"ל מלשון נעימות ארפה הייתה בעמקות הנפש היא הייתה כשובה לצלילי הכינור הרוחני שפעמו בליבה של נעמי היא ראתה את היופי את כסם באמונה היהודית, במסירות היהודית בתורת השם במצוות השם היא ראתה את הדמעות של נעמי בעת הדלקת נרות שבת אני יודע שאז לא הייתה מצווה של הדלקת נרות שבת אני רק אומר את זה כביטוי היא ראתה את הקסם היא ראתה את מנוחת הנפש היא ראתה את השלווה כשבן אדם מאוגן בנקודה של אמונה של רוחניות, של דביקות. בן אדם שיש לו דרך ישרה בחיים, לא פונה ימין ולא פונה שמאל, לא מערב קודש וחול, לא מערב בין טוב ורע, בין אור וחושך, היא ראתה את כוזה לכן היא בכתה כשהיא עזבה את נמ לכן כשלאחרי שהתלמנה מבעלה, שניהם שתיהם אמרו לנמי, אנחנו נלך איתך היה משהו שמה מאוד עמוק, מאוד אמיתי, מאוד אותנטי, מאוד קנה הרפל לא הייתה טיפשית, היא ראתה את זה, היא הבינה את זה אבל מאידך מה יש לה פה? היא מגיע חזרה לבית לחם עניה גלמודה לא יהודיה אין לו כשרי משפחה אין לו כשרי מ כסף אין לו כשרי מנגד להפך מגיע מעם מואב כתוב לא יבוא המוני בקבי בכלל השם ועוד המון המון שנים עוד יהיה מחלוקת אם זה המוני ולא המונית מואבי ולא מואבית אם זה כולל גם מואביות הרי זה היה השאלה הגדולה במסכת יבמות אינו אם דוד בכלל ראוי לבוא בקהל דואג האדומי אומר הוא לא ראוי לו בקהל הוא מגיע מסבת שהייתה מואביה אפילו אם אם אתה לא יודעת כל ההלכות אלו אבל יש לה עתיד יפה מאוד אז מה קורה לה היא קרועה בין שני עולמות יש לה קרע פנימי בנשמה כשהיא אומרת שלום לנעמי ושתיהן בוכות יש פה בחייה כי יש פה כל אמיתי בנשמה שומע אני אתגה אליך את המנגינה ששמעתי יוצאת מהלב הטהור והנעים והמתוק והנחמד והקדוש שלך אני יודע שהצלילים האלה אני לא אשמע בהאשרמס בהטמפלים הפגנים בעבודת הלילים של מוהב עם כל ה עם מוסריות ואכזריות וכל ההללים כפי שהתנ נח והמדרשים וספרי ההיסטוריה מתרים איך הייתה עבודה זרה באותם ימים כל השחיטות גם של בני אדם האכזריות השביחות דמים הגילוי עריות בכל סוגי החיים ביטול עשרת הטברות מזכיר אותי סתם דרך אגב אני הייתי ילד אני חושב שזה היה אולי בתוב של מרבי דיבר אז על כל המדינות הנורות שמתקיפות את עם ישראל על האכזריות ועל הכיפוש ועל הגזלה. זה היה בפרשת דברים שמה אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו משה רבנו אומר לעם ישראל שלא יקחו אפילו חבל אחד בארצם של עמים ושפטים אחרים בני לוט בני עסוף אל תיגו שמה זה לא שייך לכם לא אמן ולא מה הוא מספר בריכות זה רבי אמר צריכים להגיד לכל העמים האלה לפני אלפי שנים כשהסאבים שלכם התנהגו כמו קנבלים כמו קניבלן הוא אמר ביידש ואכלו בשר אדם היערות עם ישראל שמז לא תגנוב ולא תגזול אפילו חבל טפח אמה אחת מאלת שלא שייכת לכם עשו לכם לנגוע הזה כשאתם עוד אכלתם בשר אדם אל תטיף לנו על שפיכות דמים ועל מוסריות מואב ידע שהיא עוזבת פה משהו מאוד מאוד טהור ונקי אבל מגיע הזמן ללכת כן אני צריך לעשות חיים הגוף שלי גם לא צריך להנות, היא קנועה. היא עוזבת ופה יש מדרש תמוע ונפלא אבל אפשר עכשיו אפשר להבין את זה במדרש רבנות פרק ב' אומר רבי יצחק גם רבי יצחק ונראה את הרבי יצחק זה לטמאס רבי יצחק בסוטית רבי יצחק פה כל אותו הלילה שפרשה ארפמי חמותה נתערבו בה ערבת גויים של 100 בני אדם והוא מביא את הפסוק שמול א' פרק יז הוא מדבר עמה ממערכות פלישנים מערבות כסיב מ 100 ארלות גים שנתארו בה כל הלילה ואני אשאל אתכם שאלה גדולה וזה הפרק על גלית אני לא מבין אותו הלילה שפרש על פעם מכמתו התערבו בהת גויים של מי הבני אדם נכון נמי עזבת על פן עזבת נמי עזבת רות עזבת המשפחה היהודית הזה בסדר אתה צריכה להשתגע להתמקר לגמרי את משוגעת כי הכאב שלה היא הייתה צריכה להשתיק פי 100 של אחרים כל התמקרות רבותיי זה השתקת כאב שמעתי פעם מהפסיכיאטר הגדול דוקר טברסקי זכרונו לברכה אמר אין אנשים כל אחד צריך כל אחד זקוק לרוחניות ולדביקות אמיתית בהשם אבל יש כאלה שיכולים לרמות את עצמם שהם לא זקוקים לכך יש כאלה שהם לא יכולים כי האלטרנטיבה זה התמקרות הרס החיים הכאב שלה לא היה כאב של אישה רגילה משדי מואב היא טעמה מוזיקה שמימית היא טעמה טעמה של מתן תורה היא טעמה תקריאת שמע התמה ממד סיני התמה שבת שתמעימות נעימות במנח נצח תודינו אור החיים שבשמחות את פניך מנחנצח אני יודע אני מצטט מספר שעוד לא נולד שאז אוי יהיה את צריכה להשתיק את זה פי אל המצפון כל כך חזק יש פה כאב אני לא יכול להסתכל על הכאב בעיניים כי אז אני צריך לעשות החלטה גורלית ואמיצה שאני לא מוכן לעשות החלטה כזו אז מה היא עושה היא הולכת לצרד הקיצוני היא אומרת אין דין אין דיין אין גוף אין נשמה אין כבוד עצמי אין כעון עצמי אין מגבלות אין מוסר אני עכשיו עוסף אני לא אריך על זה חידוש עצום בחידוש חסם סופר רבי משה סופר אבא של פרשבוק נפת תש הוא כותב כתוב בסוט דף י והיא שמשון תוכן בבית האסורים מה זה תוחן הגמרא אומרת שכל הנשים שמה הפלישתיות הביאו כל האנשים הביאו את הנשים שלהם לשמשון באותו לילה החתם סופר אומר שגם ארפה הייתה שמה ולפי אבא של גלית היה שמשון הגיבור. וואו. אוי אוי אוי. הגליית הזה קשור מאוד לעם היהודי רבותיי. אמא שלו ארפה. ארפה סבתא שלו נמי. סבא של אלימלך דודה שלו רות. אבא שלו אולי שמשון הגיבור לפי החתם סופה. לפי זה נבין מדרש רב מאוד תמוע. מדש רבות פרשבס פסקה כ ר לברחיה בשם רבי יצחוק שוב רבי יצחוק רבי יצחוק הוא הגיבור שלנו פה הוא מבין את יצחק בן לשון צחוק הוא מבין את הצחוק של ההיסטוריה כל השמי יצחק לאז ימול לצחוק פינו אומר רבי יצחק בשם רבי יצחק 40 פסיעות הלכה ארפה עם חמותה ונטלה לבנה 40 יום שנר ויגע שהפלישתי השקם וערב ויתייצב 40 יום אתם מבין רבי צוק אומר פה משהו נפלא מאוד אם מסתכלים על סיפור רות מה שכתוב פעם מה כתוב שמה רות ונעמי התחילו ללוות רות ועלפה התחילו ללוות את נעמי תמנו לו כי איתך נשוב למך אומר רבי יצחק ארפה הלכה 40 פסיות ללוות את חמות הנמי 40 פסיות פי stepפס כיוון שהלך 40יות לכן לכן נטלה לבנה גלית 40 יום הוא קיבל שכר 40 יום 40 יום הוא קילל אלוקי ישראל ועם ישראל מה הקשר כיוון שעשתה מעשה כל כך יפה טוב אמרה שלום לנעמי הלכה 40 לכן לכן מה זה שכר שכר גדול שהבן שלו יש פ מה העניין מה העומק הת הפנימבי פה תשמעו טוב טוב ותפתחו את הלב כל כך נורא רלוונטי לדורנו. כל הכאבים, כל הפצעים, כל התסבוכים ואתגרים, כל הטראמת שאבא ואמא לא מטפלים בהם, עוברים בגנטיקה או בצורה אחרת להילדים והילדות. והילדים צריכים לטפל בזה. וזה לא אשמ עניין של שיפוד אבל אני צריך לדעת את זה יש היום דברים אני רואה את זה יום יום רואים אצל ילדים יודעים ננאים נרות שזה פצעים עמוקים מדורות קודמים כי יש דברים שעוברים מדורי דורות אומר שאמא ואבא לא מוכנים להסתכל על זה ולטפל עם האתגר הזה בצורה של אותנטיות ואמת וכינות הילדים צריכים לטפל בזה אתם מבינים מה קרת פה? מה קרה פה? ארפה קברה עמוק עמוק עמוק את המצפון היהודי שלה, את המצפון האלוקי שלה, את הנשמה שלה, את המצפון המוסרי שלה. אבל זהר בגנטיקה גלית. גלית גם מלשון גלות. הוא היה שבוי. היה שבוי בתוך עצמו. המצפון שלה היה בכלא גדול, הייתה פה, היה בו תזבוך פנימי. שינתו לעם השם זה לא רק שינה, כי הוא גוי אנצמי, זה הרבה יותר עמוק. זה שינה נגד עצמו. הוא צריך להכור את חלק אמיתי בו. הקללות החירופים. למה הוא כל כך כועס? מה הוא מקלל 40 יום? תשתוק, תלך, תאכלה. מה אתה מקלל כמו משוגעגלית? או כי זה משהו שאוכל בו. זה יושב בו ואכל את כל חלקה טובה. אין לו מנוחת הנפש, אין לו מנוחת הגוף. הוא לא יכול סתם לקלל. הוא לוחם נגד קריא שמע. הוא לם נגד הר סיני 40 יום. מלחמתו האכזרית של גליית הוא עוצמה. הוא מקבל את עוצמה. הוא זני מקבל תזונה על ידי הקשר התמוד שלו ושל אמו לרוחניות, ליהדות, ללקי סנו. עומק הניתוק שלו זה תוצאה של עומק ההתקשרות שלו, עומק הסינה שלו. זה תגובה ריאקציה לעומק אהבתו, להגגוים, להקשוקה, שהוא לא יודע אפילו על זה. ה40 הצעדים, 40 הפסיות שערפה פסעה כדי לעקוב אחרי חמתו, מייצגים את הקשר שלה לפעמי. ואיך הם תגלו ב-40 הימים של בנה חדור שינתו מתלעם ישראל לדוד המלך. גלית צריך להשמיד חליל את השמל השם אלכנו השם חוד ששוכן במרתפי התודה של נפשו המונה ותישק אורפלחמותה זה בני הנשוקה המרה לומר לנו יש להם שיכות אבל הם התנתקו וניתוק הזה לא נותן לו מנוח זה לא סתם הם לא קשורים או הם קשורים הם כל כך הקשורים שצריכים לשנוע את זה בעומק עכשיו נלך לרות ורות דווקא בא רות היא אישה היא לא רק מנשקת את חמותה ביי ביי כי יש לה געגוים להרפה יש געגוים להרפה יש נשמה אבל אין לה אומץ להידבק יש לו נכונות לנשק אבל לא להידבק רות דווקא בה לרות היה אומץ לאמץ מה שידע שהוא נכון רות צרבה לך לחיות חיים של יאוש שקט של נאמנות כפולה של ערכים סותרים היא אמצא חיים שלמות פנימית של בהירות של מטרה של בהירות רטווה הייתה נעיבת היא ידע על מואב היא גדלה שמה היא הבינה את ארפה היא אפילו אולי העריכה את הצבעוניות והאפרטוניטיז וההזדמניות הרב גבוניות שנמצאים בשדה מואב אבל היא לא רצתה לחיות חיים קרוים בעומק הלב והנפש. היא הבינה שלהקריב את הדכפים החיצונים שלך זה המחיר שאתה צריך לשלם כדי להיות מסוגל להביד במראה ושהפנים במראה יוכלו לחייך במצפון נקי וכל אחד יודע מה הפירוש. אי אפשר לרמות את הפנים שמסתכלות עליי במראה. אני יכול לרמט את כל העולם. אני זה ואני זה ואני זה ואני צדיק ואני קדוש ואני דתי ואני חרדי ואני קנאי. אבל אתה לא יכול לרמות ליותר מדי זמן אולי גם לכמה שנים את הפנים במראה. האם הפנים האלה יש להם מנוחת הנפש? האם הכינות שלך הפנים במראה מראות אותך? רות ידע יש מחיר שצריך לשלם על זה. המחיר זה אמת בטהרתה בתכלית כתוב במדרש ברב טסר פה מלשון עורף עורף הפכה עורף לחמותה רות מלשון ראייה בדברי חמותה מה פירוש רות מפנה עורף הופכת עורף לחמותה וגם לעצמה היא לא יכולה להסתכל על כל מה מה חובר ולבחור בשם היא לא יודעת היא יודעת שאם היא מסתכלת אם היא מחבקת את הצד של את הש לראות היא תראה את הכאב את הייסונים את הפ את הפ את ההתפצלויות את המכיבים היא מוכרחת לקבור הכל בעומק ההכרה והכאב מתפרץ באופנים הרבה ובפרט מה שקרה באותו לילה אותו לילה מר של הפרישה רות יודעת מי היא לא פצועה היא לא קרועה בין שניומות וואו איזה מנוחת הנפש ודאי ודאי יש לה תחפן, ודאי יש לה תאבות, ודאי יש בה מלחבה, אבל רות דווקא בה יודעת מה היא האמת, יודעת מי היא בפנימיות והיא יכולה להסתכל באמפטיה על כל הצדדים האפילים, לחבק אותם, אבל להגיד אני יודעת מי אני ואני נשאר דבוקה להמת האינסופית, לכוח הפועל והנפעל, להתזמורת האלוקית של הבריאה בכל רגע. סריי. היא לא צריכה ללכת בלילה ולהשתקר. היא לא צריכה ללכת בלילה ולמכור את הגוף שלה. היא לא צריכה לאכול שמה מוות כדי להשתיק את מחבה. היא לא צריכה לשקר לעצמה או לאחרים. היא יכולה להיות פתוח לכל צדדי הלב שלה. כי יש בה עומד של דביקות. זה פרדקס מעניין. לפעמים אנשים חושבים אני רוצה ככה חיים קרוים כדי שיהיה לי דיברסיטי רב גבניות להפך אז אני לא יכול להיות אתנטי אין לי רב גבוניות אני צריך לגבור המון המון דברים תפגרות שמוחנת לראות הכל היא יכולה באמת לראות הכל לראות את כל הצדדים היא יכולה לחיות באמת אמיתית עם עצמה כי היא לא מפחדת משום דבר על פעם מפחדת כי היא צריכה אז לבכות לעולם ועד על הטעויות המשונות שלה רות יכולה להיות מושלמת עם עצמה כי יש להומץ לעשות את הדבר הנכון על זה אומרת הגמרא בבסר דף אומר רבי יוחנן לא מנקר שמרות שיצא ממנה דוד שדיברהו לקדוש ברוך הוא בשירות ותשפחות מלשון כוסי רביה מן שפות הרבה את עצמיה היא הייתה רבויה חדורהד עם תזמורת עם שנים ותשבחות איך אומרת הגמרא בסדנ הז בברכות כינור היה תלוי למעלה ממותו ממיטתו של דוד כיוון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו ו מנגן מאליו דוד עומד מהמיתה ועוסק בתורה עד שהמוד השחר מי זה דוד דוד יש לו אתגרים דוד הוא איש אדמוני כתוב ששאול המלך ששו שהוא כמו איסו דו גמר הוא אדמוני הוא אכזני יש לו דם הגמרא אומרת הוא לא כמו איסוף זה הידג מדסדן זה הולג של מדסדן דוד המלך יש לו אגן אן כי אתה גוכי מבטן מבטיחי על שדיך השלחתי מרחם מבטן אמי כלי אתה אומר בטילים כב טילים קלט אם שק שמיים שמה אתה צי שעונקה גם חושך לא יחשיק ממקה ככה שיךגרה אם לא שיויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו לדוד יש אוגן הוא יודע מי הוא לכן כשאהרון מגיע להי דוד התנך אומר מפזז מחרקר בכל אין לו סל הוא יודע לרקוד, הוא יודע לשיר, הוא יודע לנגן כי כל האנרגיה שלו יכולה לפרוח, לבצבץ, כי הוא לא קובר שום דבר. קינר היה תלוי למעלה מלאך. הוא יכול לשמוע את המנגינה של החיים. הרפה מסכנה מסכינה צריכים קצת לרחם עלה. והבן של הגליה סובל מהפיצול הזה יותר מכל בן אדם אחר בעולם. איזה פיצול שמשון. ארפה נעמי ארפה אלימלך ארפה איזה פיצול הילד הזה גלית באמת גלית באמת נמצא בגלות גת הרפת הכל דשינות כערפות עורף הרפה הייתה מוכרחת לערוף את הראש שלה ליצור קרע בין הראש והלב היא מלאה קראים כי היא משקרת לעצמה כל היום וחצי מהלילה וואו וואו וואו וואו וואו כשבן אדם לא יודע מי הוא מרסיך מחרך ממך יצאו אין כמו מסיך מחרבייך שיוצא מהפנים כי יש שמה חוסר אותנטיות בצורה משבת כי אתה לא יכול להתנקל באמת הניקוש שלך נובע מעומקד ועיקוד ולכן אתה מתכחקש בצורה פסיכופטית לפעמים זה כלית אה עכשיו נבין את הגמרא אומר רבי יצחק אומר הקדוש ברוך הוא יפלו בני הנשוקה ביד בני הדבוקה אם אני יודע רק לנשק ולא לדבוק אני תקוע לנצח כדי לנצח אתה צריך לדעת מי אתה וללכת כל הדרך לא רק 40 פסיות האם הסיפור הזה לא רלוונטי לכל אחד מאיתנו ותישק הרפה לך מותה מי לא רוצה את הנשיקה מי לא רצה לפעמים לנשק את השמיים, לנשק את הרוחניות, לנשק את האמונה, לנשק את המסורה, את השרשים, את הירושה, את התורה, את המצווה, את התפילה, את האהבה. מי לא רוצה את זה? אתה צריך להיות משוגע. הפעם לא הייתה משוגעת. אני רוצה לתן נשיקה ליהדות, נשיקה לקדוש ברוך הוא, נשיקה לקדושה, נשיקה. זה כמו בנישואין. בן אדם אומר כן ודאי אני רוצה את הצד היפה של הנישואין את הכסף את הרומנטיקה למה לא דבקות טוטלית לא לא צריך להישאר פתוח מה קורה יבואו בני הנשוקה וייפלו ביד בני הדבוקה אין לך שלם בית אין לך זוגית מוצלחת אתה בן אדם קרוע אתה בן אדם פצוע מפוצל בין שני עולמות ארפה הייתה מפוצלת בין 100 עולמות זה לא יצליח זה ייסורי מצפון בכל יום מחדש לכא קל יותר אני לא רוצה commitment I don't want commitment לא רוצה commitment אני לא איזה אני לא איזה ככה הדוק אני לא הדוק אני בן אדם פתוח פתיחות אמיתית זה פתיחות להבנת כל הצדדים בך זה פתיחות לכל מה שקורה בתוכך כל הקולות כל הדחפים כל הטריגרים כל התאוות כל הפחדים בהכרה או בתת הכרה זה פתיחות אבל פתיחות אמיתית היא דורשת צעד אחר. ואיפה אתה תדבק? האם אתה מוכן להתמסד את עצמך טוטלית? אז יש לך מנוחת הנפש. יש רעיון עצום של המגיד ממזריץ'. תלמידו מעלה מקומו של הבעל שם טוב שגם נפטא בחג השבועות. המגד אומר ככה שכתוב בתהילים לך יום אף לך לילה את תכין אותם מואר ושמש. אומר יש שני פילוסופיות בחיים לך אף לך יש פילוסופיה לך הכל זה לך הכל זה נס אלוקי אנחנו צינורות של האינסוף יש פילוסופיה אחרת אף לך אני אכניס את הקדוש ברוך הוא גם בתוך היום ניתן צתק צתקה נתפלל אומר יהודי שחי עם לך הוא חי ביום ויקרא לכמים לו היום אף לך זה לילה וחושך אתה מפוצר אני לא יודע מי אני חצי מהיום יש לי אגו חצי מהיום אין לי אגו חצי מהיום אני עבוד עבוד עבור הכבוד והתאבות והכסף שלי והכוח והעוצמה שלי חצי מהיום עכשיו אני מתחיל לבכות אוי אלוקים אני רוצה לעשות תשובה אלו ראשונה ויום הכיפורים אוי אני רוצה מהבן איזה מסכן זה לא חיים זה גיהנום לבנחבר ספמ יש אלה שוב בנים שם צריכים להאמין בגנם אומר לא צריך אומר הבנים בני נחמן אמר פה שואל לו מה זה הוא גנם עכשיו הוא צריך לחפש איפה הגן עדן מה פירוש ייסורי מצפון זה היסורים הכי עמוקים אתה לא שלם בעצמך ולא הניבוש ולא הני קול ולאני כל שלא לם ועוד אומרים בתפילה אחד מהתפילות הכי עמוקות לתתניה מבא בלקודת פרשת אחרי כל אחד יראה את הנצחיות יום אחד מה זה עולם ועד ואז האם אנוכל להגיד שב פרספקטיבה של נצחיות כשאני מסתכל על הניצות מסתכל על הנשמה הכי עמוקה שלי האם אני אתבייש או לא אתבייש שאלה מאוד עמוקה כשאני פצוע המצפון לא יתן לי מנוחה ויש את זה אצל כולנו בדקות דקות יש יהודי כן מסו לגמרי אבל לפעמים אני משקר לפעמים אני מרמה לפעמים אני מגזם לפעמים אני עושה ככה דברים מאובותים אני מקל דרכים לעשות כסף להרוויח קצת קי עוצמה כמובן הכל בשם אלוקים אי אפשר לרמות את הנפש האלוקית שהחיל לקלקה מממש לכן אתה מתוח לכן אתה לא יודע לפז או לחרקר בחלט לכן אתה לא יכול לשב על הרצפה בבית שלך עם לב פתוח לילדים לכן הזוגיות שלך סובלת או שלי אני לא מדבר רק עליך או עלייך על כולנו כל אחד אפשו דלי השקפת היהדות זה דברי שלמה המלך בכל דרכיך דאיום כל דרכיך 24 שעות ביממה יש דעיו מלשון דעת ואדם ידע את חווה התקשרות התחברות זיווג ריבונו של עולם לכן קוראים מגילת רות בחג השבועות כי זה זמן קבלת התורה מה פירוש קבלת התורה בדר זה לא רק פירוש אני רוצה לומר תורה זה דבר גדול אני אתפלל מזמן לזמן אלך לבית הכנסת אתן צדקה עשה שבת דבר גדול מאוד אתה אולי עשה את זה תעשה את זה עוד יותר ותשפיע עלחרים נפלא ונפלא מחיל חויל העניין פה זה עניין שיש ותישקרפה לכמותה ורות דווקא בהתראה הזה התמטרות אותנטית פנימית לאמת לאלוקות לאמת שלך לאמת שלך לאמת הכי פנימית אבל תמיד 24 שעות ביממה. להפך זה יוצא מקום בטוח לכל הדחפים, לכל הטריגרים יודעים שיש פה הורה, יש פה בן אדם אחראי, יש פה בן אדם אמיתי. אז אתה לא יכול צריך לפחד אפילו מהצדדים הכי יפלים שלך כי יש להם קונטקסט כי יש להם עוגן כי יש להם בית כי אתה גויכי מבטן מפתיח שדיציו שואל גם כיך בגי צלמו ואת אומר דוד המלך נכד שורות לא יירר כי אתה עמדים מילות ודוד המלך נוצרת גאולת ישראל לאלך אתכם קוממית את הקומה הסופה של עם ישראל של ארץ ישראל מזה נוצרת גאולת ישראל משיח צדקנו תכף מיד ממש חג שמח