מורא מקדש - להתרחק מהמקדש? הטעות העמוקה שנלמדת מפרשת בהר בחוקתי | הרב אלישע וולפסון

טוב אז מורי ורבותיי אנחנו אולי נעסוק קצת במצוות מורה מקדש שיש לנו בפרשה שלנו קראנו את זה גם מפרשת קדושים ואותו פסוק מופיע גם אצלנו בפרשה את שבתותיי תשמורו ומקדשי תיראו >> אני אדוני [נחירות בוז] אז קודם כל צריכים לשים לב כתוב כתוב מקדשי תיראו אנחנו בעצם א פוסקים כמו שכותב הרמבם שקדושת המקדש קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא כלומר שאף על פי שהמקדש היום חרב בעווננו בכל זאת חייב אדם במוראו כשם שהוא בבניינו באותו הדרך צריך גם עכשיו אז אז קודם כל הנקודה הזאת אז יש לה הרבה השלכות לייסורים למה אסור כן זה אומר שאסור להיכנס בטומ יש את כל הלכות של הכבוד של המקום אבל קודם כל צריך לשים לב שאם קצת מתבוננים מה אנחנו בעצם אומרים תחשבו שעכשיו בית המקדש קיים ועם ישראל מגיע רק לכותל ואהובה שלנו פה בבית המקדש. אז מי יכול לצייר דבר כזה? אף אחד לא יעלה על דעתו. חס ושלום, חס וחלילה. אנחנו נהיה בכותל והאויבים שלנו יהיו בבית המקדש. אבל זו המשמעות של המציאות עכשיו. כי כיוון שאנחנו פוסקים להלכה שקדושת המדש קדושת קדשה לעתיד לבוא. וממילא מה שהתורה מצווה את מקדשי תיראו קיים גם עכשיו. כלומר זה המקדשי תראה הוא לא תלוי בבניין עצמו זה תלוי בקדושת המקום אז בעצם אנחנו צריכים להתייחס אל המקום הזה כבר עכשיו כמו שבית המקדש בנוי בו. אז איך אפשר לעלות על הדעת שאנחנו נהיה בחוץים שלנו יהיו בפנים? זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. זה קודם כל דבר שדורש התבוננות מתוך ה דווקא מתוך הפסוק הזה. כן. כי היו שמק עושים סיבוב. אנחנו >> נכון אתה שואל שאלה קשה. אתה אומר עד שאתה מדבר על מי שנמצא מחוץ להר הבית גם אנחנו נמצאים איי איי איי מחוץ למקום המקדש מחוץ לאזהרה והאויבים שלנו בפנים. עליה על הדת. שאלה קשה טובה מאוד דורשת התבוננות חמורה מבינה מספר >> כן אז אנחנו לא יאללה פ >> כן אז באמת באמת באמת זה שאלה קשה אני הרבה פעמים טמא לעצמי על זה איך יכול להיות שאנחנו בחוץ והם בפנים איזה זה לא הגיוני >> א השם יעזור שבקרון אנחנו ניכנס ונבנה >> אמן אמן ונוציא >> נוציא ברגע שאנחנו מעשה טוב >> כן >> א זהו אז באמת זה דבר שהוא הוא באמת דורש התבוננות כי יש אצלם שהמושג מורה מקדש הכוונה להתרחק מהר הבית התורה ציוותה מקדשית תיראו >> מקדשית תיראו אז אתה צריך ללכת ולא לא לבוא להר הבית, אבל כמובן שזה תפיסה במחילה אינה [נחירות בוז] נכונה בצורה עדינה אני אומר שאינה נכונה. כן. אה אז באמת אם נראה את ה את המפרשים על הפסוק הזה אפשר לראות את זה ישר. א אוונקלוס כותב על הפסוק הזה ית יומי שביה דילי תתרון יום השבת שלי תשמרו ולבית מוקדשי תאון אזלין בדחלתה אנה אדוני לבית מקדשי תהיו הולכים בירה א כן כך מופיע אצלי א לא זה אתה צודק אונקנוס כותב ככה ולבית מקדשי תהון דחלין אנה אדוני ותרגום המיוחס ליונתן מתרגם ולבית מוקדשית תאון אזין בדחלתה ענה אדוני כן תהיו הולכים לבית השם ביראה כלומר המושג מור מקדש הוא ללכת לבית השם ביראה הוא לא לברוח מהר השם הוא לא להתרחק מן המקדש הוא לבוא אליו ביראה בדיוק כמו שמצוות מורה אבהם אין פירושו להתרחק מאבא ואמא כמובן פירושו לבוא אליהם בכבוד לדאוג להם לדאוג לכבודם ולא להתרחק מהם א ורשי כמובן מביא את דברי חז"ל ומקדשי תיראו לא יכנס בהר הבית לא במקלו ולא במנהלו ובפונתו ובקש רגליו ואף על פי שאני מזריכם על המקדש שבתותי תשמעו אין בניין בית המקדש דוכה שבת עכשיו שימו לב זה גם נקודה אני חושב מאוד עמוקה נקודה שכיוון שמורה מקדש דאורייתא הרב דרבנן פה הרכבה כזאת >> את שבתותיי תשמורו מקדשי תיראו כלומר מה הפשטות יוצא מכאן לפי דברי רש"י לפי דברי חז"ל כי אולמה צריך להגיד שבותה תשמור מקדשית תיראו היית חושב שבגלל שזה בית המקדש אני לא אפסיק לרגע. אני אבנה אותו ביום ובלילה כן 7:24 כל רגע. והתורה אומרת לנו לא לא מקדשית תיראו שבדותיי תשמעו. כלומר אף על פי שאתם כל כך משתוקקים למקדש יש פה גם דרך לעשות. יש זמן ויש דרך. כלומר המצווה הזאתי בעצם מדריכה אותנו איך להיות נוכחים בהר הבית ובמקדש בדרך הנכונה היא ממש ממש לא אומרת לא לבוא להר בדיוק הפוך אומרת תבוא להר בצורה הזאת שאתה כל כך רוצה להיות שם כל רגע בין כל הזמן וכל הזמן אתה רוצה לבנות יש יש דרך לא לעלות בצורה מזלזלת לא לבנות בבית המקד בשבת כן אה אה אומר העמק דבר פה על הפירוש ומקדשי תיראו באשר כל ברכות הארץ שעל ידי קורבנות מן המקדש הם היוצאין על כן עלנו לרום מן המקדש ונהוג בהם בקדושה להפוקה אם הוא באז לדברי קודש יחבה לו ולא תבוא עליו תועלת שבמקדש כלומר מורה מקדש הוא בעצם שת תנהג בצורה שהברכה כי שם ציווה אדונה את הברכה חיים עד העולם שהברכה ממקום המקדש תוכל להיות מושפעת עליך בעצם להכין כלי לברכה הקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע מהעולם הזה שפע טובה ברכה איך אתה עושה את זה המקדש [נחירות בוז] גם אבן עזרא כותב היבן עזרא ומקדשי תיראו זה פלא שיבוא למקדש שלוש רגלים >> [נחירות בוז] >> מדהים ממש פלא לו מסעירה >> מקדשית יראה הוא מה זה אומר להירה מן המקדש זה אומר לבוא אליו אם אתה לא בא אתה לא ירה ממנו לא אכפת לך ממנו ליבוח לכבד מתוך נורא >> כן אם אתה לא בא אתה בעצם בזמ שבתותי תשמע >> אה יפה שבת או ישר כוח אתה משלים את העניין למה מה זה קשור לשרגלים שבתותיי תשמורו יפה ישר כוח >> יש רמבם >> תשמור את השביטה דנו את הרגלים לבוא למקדש >> רמבם שכל הימים טובים בל שבטות את השם >> נכון נכון >> יפה מאוד אז זה את שבתותיי תשמורו איך איך אתם שומרים את שבתותיי איך אתם שומרים את הרגלים >> מקדשית רע כשאתם באים למקדש אז אתם באמת שומרים את שבתותיי זה מבהיל יוצא מכאן שאם לא באים למקדש אז בעצם זה מחללים את שבתותיי בילרעיון ממש [נחירות בוז] א אומר היראים במצווה תט מצוות מור מקדש צוהיכנס אדם למקדש שינהג בו מורא מקדש כן אותו דבר וגם כתב על בספר חרדים להיות בבית המקדש במורה וכובד ראש ממת השם יתברך שוכן בתוכו כן כלומר שאם רוצים לזכות לקיים הורה מקדש אז ה ה המצווה הזאתי בעצם אומרת לבוא למקום הקדוש הזה ולכן כל מי שעולה להר הבית בטהרה כהלכה הוא זוכה לקיים מצווה מיוחדת מאוד מצוות מורה מקדש א [נחירות בוז] ככה אומרת הגמרא במסכת יבמות דף ו תניה יכול להתיירא אדם עם מקדש תלמוד לומר את שבתותיי תשמעו מקדשי תיראו נאמרה שמירה בשבת נאמרה מורה במקדש מהשמירה מורה בשבת לא משבת אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על השבת אף מורה מורה במקדש לא במקדש אתה מתיראה מפני אלא ממי שהזהיר על המקדש כלומר יש פה איזשהו דגש מאוד מעניין צריך להתבונן בו. מה זה העניין הזה שאתה אומר אני לא ירא מהמקדש, אני לא ירא מהאבנים, מהשבת, אני לא עכשיו זה לא חס ושלום יום השכילה או מתחם הכרת, חס וחלילה חס ושלום. לא, זה לא זה שאתה ירה מהקדוש ברוך הוא וכל רגע שאתה ירה ממנו, אתה מקיים מצווה גדולה, אתה מתבק בו. זה לא סיפור של פחד מרחיק, זה סיפור של מורה שמקרב. [כחכוח] זה העניין. כן. ממשיך משיכה הגמרא ואומרת באיזה מר מקדש מה שראינו שרשי מביא לא יכנס בהר הבית במקלו, במנהלו, בפונדתו והבק רגליו לא יעשנו כפנדרייה כיקוב כל אלו דברים שבעצם מזים מבטאים ביזוי של המקום. ואין אלא בזמן שבית המקדש קיים. בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר שבתותיי תשמור מקדשיתי תראהו משמירה אמורה בשבת לעולם אף מורה אמורה במקדש לעולם אז יש פה קשר עמוק מאוד מיוחד בין השבת לבין המקדש >> אין ללימוד של אני השם בסוף שתיהם >> שימו אני השם היצבת ותשמור הוא לא משבת אתה תראה אלא אני השם אז אני השם חלל שבת חלל במקדש כן כן מעין זה מה שהגמרא אומרת פה לכאורה אתה אומר דבר נכון א אני אומר אני חושב שיש פה קשר עמוק כמו שהזכרנו שבת באמת זה לא פשוט שבת יש המון המון ייסורים מפחידים תוך כדי אכילה אתה יוצא שכחת משהו בכיס אין ערוב 11 דברים כל תנועה כל רגע אבל שבת זה עונג שבת כן דיברנו על זה פה לא מזמן פה פרשת קדושה >> [נחירות בוז] >> ואותו עניין מורה מקדש. מורה מקדש זה אומר נכון יש הגבלות אבל זה לא העניין. העניין זה קרבת השם. העניין זה הדבקות העניין זה אשרי תבחר ותקרב ישכון חצרך. נשבעה בטוב ביתך כדושך עליך. זה העניין של היראה הזאתי. א כן, ככה רמב"ם נקרא גם כדאי לקרוא את הלשון של הרמב"ם בספר המצוות, מצוות עשה כאנצטונו להראה את הבית הנזכר מאוד מאוד עד שנקבע לו בליבנו מקום היראה והרעדה וזוהי מורת מקדש ואומרו תעלה ומקדשי תיראו כלומר יש פה איזשהו עבודה עבודה כללית כוללת חוץ מהגדרים ההלכתיים זה ההבנה והנחכה של הקדוש ברוך הוא במקום הזה ככל שאדם יותר נותן אל ליבו את הנוכחות של הקדוש ברוך הוא כך הוא זוכה לקיים מצוות מור מקדש בהידור השם נמצא פה נוכח פה כן א והוא מביא פה את הדרשות שכבר ראינו לפני כן אה א יש פה שאלה גדולה [נחירות בוז] שחז"ל אומרים לא מהמקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש למה זה צריך בירוקים כל כי התורה אומרת מקדשי תיראו כאילו כן א למה למה מה הצורך כאילו להוציא מהפשט כאילו מה אם זה לא הכוונה שיהיה כתוב אחרת שאת השם תרא במקדשו לא כתוב ככה במקדשי תיראו נכון אה ואם המצווה היא בעצם מצוות יראת השם אז למה זה מצווה שהיא א למה היא מצווה שהיא עומדת בפני עצמה כן כלומר על מורי המקדש על יראת השם אנחנו מצווים אז יש בסדר יש מדרגה אינו דומה יראה במקום פנימקום אחר בביתו מקום אחר אבל אבל לכאורה זה פרטים בגדר המצווה התורה מצווה את השם אלוקיך תראה ממילא בביתו יש מכל מקום לפי דרג דילי מקדשך לפי ההדרגה >> נכון אבל למה התורה כן מצווה על זה באופן נפרד כי וזה נכל במצוות עשה נפרדת. כאילו יש פה איזה אה אה אה איזשהי עמידה עצמית. מי ש מי שקשה את זה זה הרב סולובייצ'יק א הוא כותב ככה אני אקרא לכם את לשונו ובזה אנחנו כבר נראה לי עוד מעט נסיים לא [נחירות בוז] ממקדש אתה מתיירה אלא ממי שהזהיר על המקדש רוצה לומר שקיום מצוות מורה המקדש מהווה קיום מצוות יראת השם יתברך פני הרמבם מנה מצוות מורה המקדש כמצווה בפני עצמה וצריך עיון שמאחר שהלכה היא שאינו מתראה מן המקדש אלא מהשם יתברך למה מנה הרמב במראת המקדש כמצווה בפני עצמה >> גם הלשון שלו יותר כאילו נשמע קצת על >> נכון נכון נכון >> אתה רואה יש שתי ציוויים מקדש תראו זה דין אחד לך חטירה זה דין שני >> דליכאורה אינה אל פרט ביראת השם דנו במצוות השם כחתירה והרמבם אינו מונ פרטי המצווה כמצוות בפני עצמן ואם כן למה מנה מצוות תירת המקדש כמצ בפני עצמה כן דרכו של הרמבם אמנות אה אה כמצווה אחת מעשה העולם מעשה החטאת אומרת שיש הרבה פרטים מצוות דאורייתא אז זה מנה כמצווה אחת המקדש והמזבח אפילו זה מצווה אחת כן אז לכאורה גם הורה מקדשזה פרט בכלל מצוות א יראת השם בשתי פסוקים מצלמה כדי שתירה הוא עני השם ויש תירה באותו תעבוד דין מורה הקדוש ברוך הוא זה בכל מקום דין מורה המקדש במקדש וגם המקדש אתה לא מתי המקדש אתה מתר הקדוש ברוך הוא שתי מצוות כמוך בבית המקדש >> כן אז הוא פה בהערות לא יודע מי כתב את המערות על הרב סלובצ'יק הוא מתרץ ככה כי הרב סלובצ'יק נשאר בצריך מעניין נשאר בצריך יון והרות שם הוא כותב ככה ויש לומר שהיראה שבתוך בית המקדש מהווה חפצה וחלות שם של יראת השם בפני עצמה שאינו דומה ליראת השם שמחוז בית המקדש גבלת יקח נמנע כמצווה בפני עצמה אמרנו זה פרטים בתוך המצווה >> אז אז הוא אומר שלא אומר התירוציא של זה לא זה משהו אחר אף על פי שגם באס למקדש אתה יראה מן הקדוש ברוך הוא כן ממי שציווה על ירתו אינו דומה מורה המקדש ליראת השם רגילה. ומה? אז אני חושב אפשר להציע דבר כזה. בעצם יש פה עבודה הפוכה בנפש ובכל המושגים. כן? ממלא כל עלמין, מסובב כל עלמין. העבודה של יראת השם ב שמצוות מורת יראת השם היא בעצם עבודה של התבוננות שאין עוד מלבדו שמלא כל הארץ כבודו זה ההתבוננות השם נוכח בכל מקום השם נמצא איתי בכל מקום כן כמו שפותח השולחן ערוך הרמה דברי הרמבם את תנועת הדם ועסקה וזה כשהוא בבית אתול עד שהוא בארמון המלך. כלומר ה המצווה של א יראת השם הרגילה, כן? א היא בעצם השם יתברך נמצא בכל מקום, בכל רגע. הוא מחי את הכל, הוא מהווה את הכל, הוא מדבר איתי מכל דבר. הכל השם יתברך. >> כן. ממלא כל מים, מסובב כל על מל כל הוויה. העבודה של של מורה מקדש אני חושב שזה בדיוק הפוך כאילו יש קדוש קדוש השם מלא כל הארץ כבודו זה מצוות יראת השם ויש ברוך כבוד השם ממקומו שזה מצוות מורה מקדש מורה מקדש זה ההתבוננות ההפוכה יש דווקא מקום אחד בלבד שבו השם שורה במובן אחר לגמרי מהמובן הרגיל שמלא יכול כבודו לא פה הבית של השם פה השם שורה פה משכין את שכינתו פה עיניי וליבי שם כל הימים פה הנוכחות של הקדוש ברוך הוא זה לא כמו נוכחות במקום אחר כן שאל אותי הכתב לפני כן מה כאילו יש פה א ודי עובד את השם בכל מקום מה לי העניין במקום הזה כאילו מה מה תמיד עבדנו את השם 2000 שנה גם שלנו פה עבדנו את השם מה צריך את המקום זה בדיוק מצד מור מקדש. לא הבנת? יש מקום מיוחד בעולם הזה. יש מקום שונה מכל העולמות כולם. בהר אדוני יראה. שבו השם ברכה להשקין את שכינתו, להיות ביתו ממש. וזה נוכחות שונה בתכלית מהותית מהנוכחות של הקדוש ברוך הוא בכל מקום אחר. ולכן זה חייב להיות כמצ בפני עצמה. כאילו אז אתה אתה לא הבנת את העניין. זה משהו אחר לגמרי. נוחות של השם פה זה נחות שהוא בבית שלו. הוא עיניי וליבי שם כל הימים אדם אפילו רוק בהר הבית כרוק בבת אינו של הקדוש ברוך הוא זה [נחירות בוז] משהו אחר לגמרי ש הרבה התבוננות השם יזכה אותנו לקיים מצוות מורה מקדש תכנית השלמות הראויה למקום הקדוש הזה זקו כל בית ישראל לקיים מצות מור מקדש לבוא לכאן ברגלים ובכל יום ויום בקדושה ובטהרה לעשות רצון הבורא יתברך שמו בשמחה תוב לבזכה לבניין המקדש כן י רצון ונאמר אמן من