מי האיש - פרק 7: הרב ישראל אייזנבך

מי האיש? שלמה קופרמןח. הצצה אל הסודות והסיפורים [מוזיקה] שמאחורי האנשים. >> אז שלום וברכה וברוכים הבאים לפודקאסט מי האיש מבית משפחה פודקאסט. איתי הרב ישראל איזנבח איש החינוך. הרב ישראל איזנבח מנהל תלמוד תורה קרלין ברמות ירושלים. א היום מבחינתי זה יום מיוחד. א ואנחנו ככה אנחנו הבטחנו שאנחנו נדבר על כל מיני תחומים, כל מיני עניינים, נביא אנשים מכל מיני מקומות. והיום אנחנו מביאים אותך בשביל לגעת בנושא שמבחינתי הוא הנושא אולי הכי חשוב באמת. יש כמובן נושאים מדיניים, ביטחוניים, פוליטיים, כולנו אוהבים להתעסק בהם. אבל מה שבאמת כולנו הכי חשוב לנו זה העתיד, זה הילדים שלנו לדעת איך לגדל אותם, איך לחנך אותם, איך אה להביא אותם אל דרך עמות, לתת להם את הכי טוב שאפשר. אני חושב שכל אבא וכל אמא יחתמו על המשפט הזה. אשתי ואני עברנו בזמנו זה משהו טראומטי ואני זוכר שככה יצאתי למסדרון של הבית חולים זה היה בלידה באיזהשהי באחת הלידות וכשיצאתי למסדרות של הבית חולים אני ככה זה ראיתי המון המון המון המון אנשים והדבר הראשון שהבזיק ביזה אמרתי אמרתי לעצמי מה אנשים עוברים בשביל להביא ילדים לעולם ווזה מדהים כי באמת אנשים אני יכול עכשיו לפתוח כל כך הרבה סיפורים על אנשים שבאמת מתאמצים ובכסף ובאנרגיות ובכוח ובזמן מכל דבר אפשרי ממרצם ומעונם בשביל להביא עוד ילד ולגדל אותו ולטפח אותו וזה באמת משהו שהוא באמת נוגע לכולנו ולכן אני כל כך מתרגש מהשיחה הזאת כי כי בעיניי א כל מה שאנחנו עושים כל הזמן זה בשביל הרגע הזה שאנחנו חוזרים הביתה לילדים שמחכים לנו אה נותנים לנו חיבוק נשיקה לפעמים לפעמים זה במיתות כבר במקרה שלי לפחות אה לצערי בחלק מהימים אבל הם נמצאים במיינד כל היום. מה איתם? איך הם מ יש מי שדואג להם והכל בסדר איתם? אם חס ושלום קורה משהו ישר אנחנו א א מתאפסים על עצמנו ורצים ומבטלים את הכל. אז תודה רבה שאתה איתנו פה וברוכים הבאים. ואולי באמת קודם כל נתחיל בסיפור שלך. אנחנו מדברנו על ילדים אז בוא תספר לנו איפה גדלת, איפה היית, א מי הנחה אותך ואיך הגעת לאיפה שהגעת. וככה אולי משם נתחיל לדבר על הסוגויות האמיתיות של הסוגויות החונוכיות שאנחנו רוצים לגעת בהם וככה נלמד בינה קצת ללדברים שחשובים באמת. >> יפה מאוד. אז קודם כל תודה רבה שהזמנת שלמה. אני מאוד שמח להיות כאן ואני אתחיל באנגדות הקטנה. אפרופו מה שדיברת. הייתי בקנדה לפני כמה חודשים והיה שלג כבד. הייתי ברחוב, הלכתי ברחוב ועברתי ליד איזה חנות בגדים של ילדים ואני רואה בחוץ עגלת ילדים שיושבים בה שתי תינוקות קטנים אחד יושן ואחד אר ומחוץ לחנות ויורד עליהם שלג משמעותי וככה נבהלתי מי תופס אותך >> ישר תופס אותי מה הסיפור פה מה >> לא הגיוני >> לא הגיוני אז אני עוצר מחכה שנייה לראות שהכל בסדר איתם אני ככה מוריד קצת שלג מהעגלה ומהילד כבר מתחיל להרם עליו ואבוי >> טוב עובר דקה שתיים >> הדים הם בוכים הם מנסים לקרוא >> לא ממש לא רגועים אחד יושן אחד ככה >> חולם לו >> חולם לו מסתכל להנעתו על העוברים ושבים אני נכנס לחנות אני שואל סליחה ביידיש מונטרל קנדה האזור א של הציבור החסידי שמה בפארק אבניו ואחדתי זה כן כן זה אני אבא ששנייה נכנס לסדר משהו והשנייה התערה לה לכמה דקות משמעותיות ואוי סליחה זה הוא יוצא זה ואני רואה בו דמות כמוני בן אדם ככה אני מחייך אליו אני אומר לה וואו ככה השארת את הילדים בצורה נחמדה וידידותית והוא אומר לי בסדר דקה אני אומר אני אגיד לך את האמת אני כבר כמה דקות עומד פה אני אמרתי אוקיי האבא לא שומר אז אני אשמור עליהם בינתיים והוא ככה נבהל לרגע ואז הוא אומר לי וואו לא חשבתי על זה איב לי >> בעצם הם הם נשארו פה לבד כמה דקות והוא נרדם יואו ואז אני אמרתי לו תגיד לי 2000 דולר גם היית שם בעגלה בחוץ ל-20 שניות אז הוא אומר לי ברור שלא אני אומר לו תקשיב זה הפיקדון הכי יקר שנתנו לך משמיים לשמור לא מפ >> תעשה לי טובה תשמור עליהם >> וואו טוב עכשיו עכשיו פתחת לי עוד איזה ככה תיבת פנדור של המון שאלות של >> אה ילדים שכן אולי קיצר אנחנו נפתח את זה אולי בהמשך >> שמירה על ילדים שמירה על ילדים טיפול בילדים א ילדים שמשפחות ש >> ילדים שמגיעים ולא תמיד יש את הפניות הנפשית א לטפל בהם האם זה נכון או לא נכון >> נכון מאוד אנחנו ניגע בזה אבל בשביל להתחיל זה היה בשבילי חשוב אתה מדבר על חינוך ועל ילדים אתה פוגש אנשים במרוץ החיים אנשי עסקים >> וזה בסדר במרוץ אנשים לא רק בסדר זה רצוי אוי ואבוי אם הם יהיו משועמים בבית כי אבא משועמם זה גם נזק לילדים אבל לפעמים לעצור >> לפעמים לעצור לדקה >> ו באמת להתבונן האם אנחנו נותנים להם מספיק יחס מספיק שומרים עליהם וזה בעצם חלק מהדברים שאנחנו אנחנו נדבר עליהם בקיצור לא לשכוח מה חשוב >> יפה מאוד אז אני ישראל זנבך חסיד בלס גר בגבעת זאב אב לשבעה ילדים לעין הרע >> בלי עין הרע >> ומנהל תלמוד תורה בית אשר של חסידות קרלין ברמות >> איך זה ש הביאו א ככה >> כן זה >> דמים בדמים נגעו >> כן זה מעניין אפרופו אם אתה שואל את זה אז יש לי אח שגם ניל עד לאחרונה את תלמוד תורה קרלין בביתרלית >> אח שלי רב נחמן שהוא גם מנהל תלמוד תורה המון שנים איש חינוך עם הרבה הרבה ניסאום והרבה ידע שאנחנו בקשר טוב ומדברים כל הזמן על הנושאים האלו. א זה תמות רק כלל חסידי. הוא באמת שייך לחסידות קרלין והרבי מקרלין הוא מטווה דרכה לאורך ולרוחב על כל המשמעויות אבל הוא יש בו צבע מכל הצבעים של הציבור שלנו חסידי ליטאי אפילו ספרדי. >> מה אתה אומר? יש ליטאים >> יש ליטאים בתלמוד תורה מה אני חייב לשאול מה מביא ילדים הורים לטעים לשלוח את הילדים שלהם לכלל חסידי? >> שאלה מצוינת. קודם כל זה חדר בשפת האידיש ויש הורים לתאים שהיידיש בבוס כמו הבריסק וכל השפה הזאת מאוד חשוב להם וגם אני אגיד את זה בצניעות כי זה לא משהו שאני אומר על עצמי זה עם רמה לימודית חד רמה לימודית מאוד מאוד מאוד גבוהה זה לא אני זה הצוות באמת אני לא אומר את זה כענוה כי באמת יש שם צוות מעולה ותיק עם המון המון שנים ניסיון שיש להם שיטה לימודית מאוד מאוד גבוהה ויש על זה ויש ברוך השם ברוך השם חדר עם ביקוש שבערך סדר גודל שם מקבלים אחד לשלוש לא בגלל שאנחנו לא רוצים אלא בגלל שבאמת אין מספיק מקום לקבל את כולנו שרוצים. >> אני יש לי ילד בן שמונה חודשים. יש מצב תעשה לי זה >> תתפוס תור ודבר על זה. [‏צחוק] בכל מקרה. אז אני מנהל תלמוד תורה קרלין. לפני שהגעתי לתפקיד הזה ניהלתי את תלמוד תורה בלס בירושלים ברחוב תחילת מרדכי. תלמוד תורה גדול מאוד עם המון המון כיתות מגבילות. ניעלתי את החטיבה העליונה של הכיתות הגבעות ולפני זה גם התעסקתי גם קצת בחינוך של בחורים מישיבה גדולה. בחורים שקצת מתקשים לימודית או עם רקע משפחתי וגם שם עבדתי משמה הגעתי לתלמוד תורה בעצם מי שהביא אותי מהישיבה לתלמוד תורה זה יהודי בשם הרב ישראל שטיינר שהוא בעבר יעץ רבות לישיבות והיום הוא מנהל את כל מערכת החינוך של בלץ >> ווא >> והוא זיהה אותי בישיבה בבלץ בירושלים והביא אותי לתמוד תורה ומשמה כל היסטוריה >> לד ראשון אני מאמין ש לפני שהתקבלת להיות מנהל בחדר של קרלין אז היה לך פגישה עם האדמור מקרלין >> ברור >> מעניין אותי מה מה היה ככה בתוך החדר >> אי אפשר יותר מדי לדבר על זה אבל ברור ש >> מה שכן אפשר לחסוף >> כן האדמור מקרלין האדמור מקרלין הוא אני לא צריך לתת לו ציונים הוא לא לזקוק לציונים וזה לא ראוי אבל האדמור מקרלין הוא אדמור פרקטי וחכם שיודע לזהות תהליכים קדימה בצורה בלתי רגילה היה לי את הפגישה של כמה דקות ממש והוא שאל אותי >> אגב אני בתור אחד ש אין אין על לחסום מעיד על הסרטון אני חושב שגם אומרים את זה הרבה על הדמור שלך אדמור מבלז >> נכון ויש הרבה קווי מטער משותפים בין האדמורים מבחינת הדור והמבט על כל האקטואליה א בכל מקרה האדמור מקרלין שאל אותי כמה שאלות מאוד משמעותיות הוא מאוד מאוד סומך על אנשים זאת אומרת ועד החינוך שלו שגיבלו אותי לתפקיד הם פועלים בכוחו ובהשראתו והוא רק המילה האחרונה >> כן ובאמת הייתה שיחה מרתקת וגם מאז כמה שיחות מאוד מאוד מרתקות עם הרבה >> יש לך איתו שיחות בכביעות >> לא בקביות ממש על סדרמה של יודע שוטף כזה פעם חצי שנה כזה מש דברים משמעותיים שעולים על השולחן שברור ברור >> טוב אז א איך הגעת לזה בעצם איפה גדלת בכלל מה איפה הבנת בכלל שאתה רוצה להיות איש חינוך >> שאלה מצוינת אני נזכר כשהייתי בחור בישיבה והמשגיח פעם יצא מהביתסמדרש וככה הסטנדר שלו היה ריק ואני הייתי באמצע הלימוד וככה נעמדתי על הסטנדר אז כמה חברים אמרו לי עוד כמה שנים אתה כבר תעמוד שם בצורה רשמית אני לא אחסוף פה מה אמרי לי פה כל המערכת אוקיי סבבה >> בסדר [‏צחוק] בכל מקרה אז אני גדלתי באשדוד נולדתי להורים היקרים והמסורים שלי באשדוד כבן כילד שישי מבן 11 אני הסנדוויץ באמצע חמש מעלה חמש סי סנדויץ' אמ >> מתחתיי סנדוויץ' אמיתי ברוך השם ילדות מאושרת למדתי זה לא שגרתי למדתי בתלמוד תורה בלס באשדוד ישיבה קטנה באשדוד וישיבה גדולה באשדוד שזה כמעט לא קורה בדרך כלל יש איזה ועדת שיבוץ שמטייבת את הדברים האלו אבל זה קרה זה לא משהו מבחירה. >> ואתה אומר ילדות מאושרת זה בלי שום טקרים, בלי שום הכל חלק ועוד רגע והשאלה הבאה שלי תהיה כמה זה באמת נפוץ. >> אוקיי, אני אענה לך תשובה. אני ילד שכילד תמיד תמיד ריציתי את המחנכים שלי. זאת אומרת לא היו לי אף פעם תקרימנכים לא כי הייתי ילד חלק. זאת אומרת אני ברוך השם, ילד שלמדתי טוב, התנהגתי יפה. לא הייתי בעייתי. אבל המניע היה הרבה יותר לרצות. ואם אני אדלק שנייה להוה, אני לא יכול לראות ילדים כאלו. אני רוצה לראות ילד שלומד ומתפלל ומתנהג כמו שצריך כי זה טוב לו, כי זה משהו חינוכי שורשי ולא כי הוא רוצה לרצות מישהו. נדבר על זה. אבל בכל מקרה הילדות שלי עברה מאוד מאוד טוב. אני אספר לך נגדות הקטונה שמשפיעה על עד היום דרך אגב >> היה אירוע כן היה אירוע מאוד משמעותי בכיתות בכיתות הגבעות יותר זח כזה שהיה מבחן פומבי שהיו משאיבים את כל הילדים סביב במים ההורים ו >> ואז ואז הלחץ מגיע >> כן ואז הלחץ מגיע אגב אני אחסוך לך אדמור מבלז עסר את הדבר הזה היום אמת מודה תורה של בלז דבר כזה כי זה היה משפיל לילדים וזה היה אירוע מאוד מאוד מביך להורים ולילדים עם האות בחור זה בעצם אולי חשוב לציין את זה למישה שמאזין וצופה בעצם יש פה משהו מאוד לא פרומר זה קישורים אחרים לגמרי ילד יכול להיות א תלמיד מצטיין יודע את החומר >> פחות טוב >> וכן וכל מה שקשור להצגה פרונטלית הוא חוטף נוקאוט הוא יש לו פחד קהל זה פשוט זה פשוט בוא נגיד בוא נגיד זה פקטור משמעותי מה שאתה אומר אבל לא צריך לסבך את זה והילד שלא מצליח והילד המתקש היו משיבים את הילדים לפי סדר מסוים של ה של הציונים היה טקס השפלה ואני דיברתי ממש לאחרונה עם איזה אמא שהתייצל איתי לגבי משהו ואז היא הזכיר לי נשכח חות מהרבה שנים אחורה והיא עד היום לא נרדמת בלילה המעשיות הזה שאת כל הילדים קוראים לקבל תעודה ואת הדרגה ג לא קרו והבן שלה היה בדרגה ג הלכה ביתכתה ולא נרגעה וזה השפיע עליה ועל המשפחה וכולי וכולי >> מה באמת הרציונל לקיים תקס כזה מעניין אותי כאילו אני בטוח הרי מישהו שחשב בוא נעשה תקס כזה היה לו סיבה אני לא חושב ואני לא חושב שהסיבה הייתה בוא נשפיל >> ממש לא ממש לא >> מה הייתה זה היה כאילו עידוד >> קודם כל שים לעצמך סימניה נחזור לאירוע שלי אבל אני אענה לך זה תשובה וזה תשובה מורכבת יום אחד עצר אותי מחנך משמעותי ובכיר באחד אחד מהקהילות ושואל אותי שאלה אני אומר לך את האמת שלמה עד עכשיו אין לי תשובה הוא אומר לי תקשיב אנחנו הפכנו לבית חולים תיכנס היום לתמוד תורה אני מדבר על מוסדות המקצועיים אלו שמובלים על ידי אנשי מקצוע אנשים מלומדים שיודעים לנהל ואנשי חינוך כמובן בית חולים יש לך מענה טיפול רגשי לילדים מתקשים בעיות קשב וריכוז ההורים תקשורת כל הפר הרפוא את מדבר קני תקשורת ריפו אני מכיר מאשתי כן >> וכולי ויפה תחומים אינסופיים של טיפול ועזרה לילדים מתקשים ובצדק ומצוין שכך והלוואי שזה יתפתח עוד ועוד >> חד משמעית >> יפה נכנס ילד תמות תורה אז אם הוא מתקשה ויש לו בעיות יש לו בית חולים ש >> יפה >> אם הוא שפיץ ומצוין אז הוא שואב לעצמו המון המון תשומת לב מטבע הדברים הרבי שואל שלה הוא קופץ ועונה המנהל נכנס לכיתה ומביא >> ומעמד הביניים שחוק >> לא רק שחוק מחוק >> מחוק הוא לא מקבל לא את הצומת לב של הילד המוכשר והמוצלח ולא את צומת הלב של הילד המתקשה. עכשיו אני מספר לך סיפור אמיתי שקרה לי. יום אחד היינו בבסמדרש באחד מקומות העבודה שלי שהזכרתי לפני כן. באמצע אני דיבר דיברתי בפני התלמידים. זה היה במסגרת הכנה לישיבה. אני הכנתי אותם לעלות לישיבה. כל המשמעות של זה. פתאום אבן עפה מהרחוב על חלון הבסמדרש והחלון. שבת החלון בוב זמן שידרתי רוגע שידרתי סמכות המשכתי וכולי ואחרי זה יש לנו ברוך השם היום הכל מצולם ומתועד ואני באמת רואה במצלמות ילד מהזן הזה שאנחנו דיברנו אח זה אתה ילדמעמד הביניים >> שמהחדר שלכם >> מהחדר שלי שלא היה בפנים לא זהיתי את זה בזמן אמת אחרי זה עליתי על זה פשוט זרק אבן לחלון >> למה אני למשוך צומת לב >> עכשיו אם אתה חושב שהמשך הסיפור יהיה שאני קראתי לו והוא אמר לי תקשיב רציתי למשוך צ לא >> אוקיי >> אבל האם אתה שואל אותי האם זה זאת אתה הסיבה התשובה היא כן >> עכשיו סיכנת אותי >> מה קרה אה הוא התחיל איתי והוא זה והוא זה ולכן רציתי זה וחשבתי שהוא יושב פה וחיונתי ולא חשבתי וסליחה והכל בסדר וזה באמת הכל בסדר זה קורה ואסור לעשות מזה עסק ועכשיו להפוך את זה לאירוע גרנדיוזי שאנחנו לא שהוא הוא ואנחנו לא נשכח את זה בחיים >> אבל זה סיפור מאפיין מאוד מאוד את מעמד הביניים שאנחנו מדברים על זה ולכן כשאתה שואל אותי לגבי מה הרציונל של המבחנים פומביים וכל הדברים האלו פעם בעבר כשלא מספיק חשבו והתחשבו רצו לרומם את הילדים בבקשה תיקח לעצמך אתגר תעבוד קשה ותצליח >> מה הייתה השאלה ששאל אותך אותו א >> יפה אז היינו באירוע יפה היינו באירוע צריך לעשות רפרנס לסיפור שלך אני עכשיו פה מתחיל לחזור אחרות >> אז אני חוזר אה איש החינוך הזה שאל אותי מה אנחנו עושים היום בשביל זה מה אנחנו עושים היום בשביל הילדים האלו התשובה היא צריך לעשות יותר >> צריך לעשות יותר >> האם אנחנו עושים מספיק התשובה היא לא כי באמת הקשב הניהולי עיקרון ה280 לוקח אותנו שאוהב אותנו תמיד לילדים המתקשים הילדים השפיצים המוכשרים יודעים לקחת את זה בעצמם נגעת לפני כך עם ילדים שלא יודעים בדיוק אבל בוא נגיד ב >> שניה אני חייב אבל לשאול אין איזשהו גוף מתכלל א לא יודע קהילתי א ממשלתי אני לא אני אפילו לא יודע על מי לשאול אין איזשהו גוף מתחלל שיכול לגרום לכך שיהיה איזשהיא תוכנית חומש ליצירת מענה לאותה לא כאילו אז היית פה בעיה מאוד מאוד מאוד מאוד משמעותית מאוד מאוד עמוקה ואני לא חושב שאתה היחיד שם זה את הבעיה כל הזמן מדברים על זה כל הזמן >> מדברים על זה כל הזמן אז אם מדברים על זה כל הזמן מי אמור לבוא ולתכנן לצורך העין אני יודע עוד פעם אשתי ש א בגנים יש בגנים של חינוך מיוחד יש הרבה פעמים תוכניות של משרד החינוך מבכרות שאיך לטפל בכל מיני סיטואציות אין עד כמה שמדובר פה על חיידרים פרטיים ועד כמה שמדובר פה בגופים פרטיים יש איזשהי ועדה שמתחללת את הנושא הזה ויכולה להציג תוכנית לאדמורים לרבנים שמנהלים את האירוע א בשביל לתת לזה מענה. >> התשובה היא ברור שעושים בשביל זה. ברור שעוסקים בזה. גם ברמתה שאלת ברמת מדינה משרד חינוך, עיריות, מחלקות חינוך, אין סוף אינסוף עשייה. אבל יש פער בלתי נדפס בפרט בעולם האייעוץ והחינוך. אני אתן לך אולי משהו שקצת יפתיע אותך. אני נעזר המון באנשי מקצוע. אני מפנה תלמידים, הורים חיית הורים, תלמידים מתקשים לאבחונים כאלה ואחרים, טיפולים כאלה ואחרים. מאוד מאוד מאוד קשה לקחת תיאוריה ולהפוך את זה לפרקטיקה בפרט בשדה החינוך. קודם כל כי רוב הפעמים התאורה לא בדיוק עונה על הציפיות. אתה חושב שזה יהיה ככה וזה בדיוק הפוך וכולי וכולי. אבל בפרט בנושא החינוך יושבים יועצים מדופלמים באמת אנשי מקצוע שני נעזר בהם בתוך הקליניקה שלהם ומטווים דרך למחנך, לתלמיד, להורים. לא תמיד זה עולה בקנה אחד. הקשב הניהולי של בוא נתחיל מרמת הפרט של האבא לילדים כל אבא לילדים שיהיה רגע עם עצמו ויודע שהילד המתקשר שלו הוא לקח ממנו את האנרגיות והילד המוכשר שלו הוא הוא קוצר את המחמאות וילד הביניהם איך שהוא נמחק וצריך לזכור מזה כל הזמן קודם כל התחלנו ברמת הפרט כאבא לילדים איזה ממשלה תענה על הדבר הזה כל אבא צריך לקחת את החריות על הדבר הזה פשוט לקחת להתבונן גם מחנך וגם זה צריכים בעצם לבוא ולהיות תרים לבעיה הזאת >> יפה ואז אנחנו הולכים לרמת עולים לרמת המחנך גם אותו דבר המרמת המנהל עכשיו משרד החינוך ואגפי החינוך וכל אחד כבודו במקום מנח שעוסקים בזה אני לא רוצה לחלילה להעמיד בערך של מה שהם עושים עוצרים לפעמים הם עושים יהיון ומדברים ועוסקים את זה חד מהשמ בסוף בסוף התאוריה צריכה להפוך לפרקטיקה >> אוקיי בוא בוא נחזור רגע לסיפור שלך יש לי כל כך הרבה שאלות מתפתחים לי זה אנחנו לא נגמור >> אז אז זה לא סיפור טראומטי אבל זה סיפור משמעותי >> אוקיי אז אתה מגיע לתקס >> מבחן פומבי מגיע לטקס ברוך השם תלמיד מוכשר לא הייתי המתמיד של הכיתה, אבל הייתי תלמיד מאוד מאוד מוכשר. ולת הכותרת של האירוע הזה הייתה שאלה זהה. נתנו 20 שניות לתלמידים, חילקו דף בצורה הפוכה, אף אחד לא יכול לראות ואז אומרים שלוש, ארבע וכולם יכולים להפוך את הדף. כולם מקבלים את אותה שאלה. טיימר של 20 שניות, שאלה כמובן מורכבת, מסובכת, שצריכים להשוות ולהביא מכל מיני מקומות ומי שיודע מקבל מתנה משמעותית בפני כולם. זה אירוע יפה מאוד. ואני ברוך השם הצלחתי הייתי היחיד מבין כל המחזורים של תלמודי התורה בכיתה שלי בגיל שלי של בזול אז ירושלים בני ברק ואשדוד ידעתי וכולם מוכים כפיים וקוראים לי עולים לבמה ואני מקבל מתנה יפה תמונות שורן לפונבו >> יפה מאוד ואז אני יוצא מהאירוע הזה מתקרבים לאוטובוס המחנך שלי עם כל התלמידים סביבו והוא דופק לי על הגב ואומר לי משפט אני לא רוצה להגיד מה המשפט מה המילה מילה מילת גנאי שלא מילת גני מפחידה אבל מילה פוגעת. זה מה שיוצא זה מה שיוצא ממישהו שלא לומד כלום ויודע הכל. זה מה שיוצא ממישהו שלא לומד כלום ויודע הכל. הוא אמר את זה ביידיש, אבל אני מתרגם את זה לעברית. כלומר הוא רצה להביא כן אני אגיד את זה ביידיש >> דוסגש גורני כןס עכשיו זה היה בפני כולם הוא >> מה הוא רצה להבין >> להעביר מסר לכל התלמידים שזה לא הולך ככה היו שעות שלמות שהיו צריכים לחזור על החומר ולעשות מבחנים וזה לא הולך ככה שבא איזה ילד מוכשר וקוצר לו את כל השוכחים בפני כולם לא מספיק השקעת למה אתה יודע שזה מגיע למישהו אחר לדעת >> או >> לא אני מכיר אותו ומכיר אותו עד היום הוא עשה מעשה לאלא לא נכון לא ראוי >> לא ראוי הכל >> אני כמנהל בחיים לא עלגבי מלמד שאומר דבר כזה >> אבל למה להגיד דבר כזה הוא מרגיש צורך וחובה אמיתית להעביר מסכל התלמידים כשזה חם כשזה קרה עכשיו שזה לא עובד ככה הצליח לו >> על ידי זה שהוא משפיל אותך >> אני מדבר איתך על 20 שנה אחורה קצת יותר >> ואנחנו לא רוצים להיות במקום הזה אבל זה סיפור שעיצב אותי מבחינת ניהול חינוכי חד משמעית מה מה מה זה עיצב אותי תשאל מה זה איך איך אבא שלך הגיב כשהוא שמע את הסיפור הזה? ואני בטוח שהוא שמע. >> הוא לא שמע. >> לא העדפתי להרבות אותו בהמון נחת. >> אני בצח שזה טוב. אגב, >> ברור שלא. >> למה לאבא שלך? >> הדפתי להרוות אותו בנחת ולא לסו. אבל אם יש מלמד ואולי זה משהו ש לאורים ששומעים אותי עכשיו כדאי אולי לשים לב. אולי אני אני חושב אני שהתעברתי משהו בתור שהייתי ילד בכיתה ה היה לי רבי א שהשפילו אותי מול כל הכיתה והסיבה שזה לא באמת טראומה שנצרבה לי בנפש ברמה ש איך אומרים אתה יודע אתה ודאי מכיר אוקיי אנשים שסוחבים את הטראומות של רבס שהתעללו בהם ועשו להם שהשם ישמור ויציל מה זה יכול מה זה יכול להולל אני חושב שזה הסיבה יש לי מלא סיפורים עד >> בטוח אני חושב שזה הסיבה שזה לא קרה כיוון שלחתי באותו יום לאבא שלי כולי בוכה הייתי ילד קטן בן 10 והוא ולא רק שהוא גיבע אותי הוא פשוט הוא פשוט לקח אותי והעביר אותי בית ספר כי הוא אמר הילד שלי לא ילמד אצל רבה כזה אני חושב ש ומי ששומע אותי עכשיו אני חושב שזה חשוב הילד שלכם חייב את הגיבוי [נחירות בוז] של ההורים שלו >> אז אני אענה לך תשובה על זה דבר ראשון הילד חייב את הגיבוי חד משמעית גם כשילד לא עושה טוב כשהילד עושה טוב והרבי מת עושה משהו לא ראוי >> זה ודאי >> ודאי גם כשלא כשהילדים שלי באים אליי היום ואומרים לי הרבי העניש אותי המורה העניש אותי בגלל ככה וככה וככה ולא הייתי בסדר אני קודם כל מחבק אותם ואומר להם אני אוהב אותכם מחר נדבר על הסיפור הזה קודם כל אני כאבא אוהב אותכם תמיד בכל תנאי בכל מצב אבל שאלת לגבי אבא שלי אני אוהב את אבא שלי אהבת נפש אני לא רציתי לצייר אותו פשוט אני מבחינתי כילד התפיסה שלי הייתה אם אני אספר לאבא שלי לעצמי דבר לא טוב אני אצער אותו אני לא רוצה לצער את אבא שלי ובאמת לא צערתי אותו ברוך השם הרואתי אותו בהמון רגע אני חייבת מבחנים של מג אני חייב לשאול אני רוצה לנבור בזה קצת אתה לא עשית פה משהו לא בסדר זה לא שאתה הוא לא אמור באמת להצטער עכשיוני לא יודע היית בכיתה ז' כיתה ח היית היית אמור כבר להבין את זה זה לא משהו שזה לא שעשית משהו לא בסדר וקיבלת עונש המנהל של החיידר שלח אותך הביתה ואמר לך א א תגיד לאבא שלך לבוא לפה ואני אתן לו על הראש זה לא היה סיפור היה פה רבי א אני לא רוצה לקרוא לו בחינוי גנאי אבל אני הייתי מאור מתעצבן זה קוראה לילד שלי אוקיי ובצדק >> אוקיי היה פה רבי שהתנהג לא קשורה בעדינות אני אומר את זה ואתה אתה אתה היית ספץ אין פה מה לצייר את אבא שלך למה שאבא שלך לא יודע מי זה ותיתן לו את ההזדמנות להענק לך את הכיבורי אתה יודע אחד הדברים ש כשהולכים ליועצי הורים שתמיד שואלים אותם האם הילד מרגיש בנוח לשתף אותכם אוקיי >> אז לא לא הרגשתי בנוח זאת התשובה >> אז בעיה יש מושג >> אז אז זה גם שאלה על אבא שלך >> קודם כל אבא שלי בלי הנה הרע יהודי מבוגר מאוד אני לא חושב שבדור שלי הנושא הזה של שיתוף הורים לא יודע אם אי פעם הוא שמע הרצאה אחת על נושא הזה של טוף הו לא אמרתי לא באתי להש אותו אני אומר אומר סיטי אתה מפתיע אותי עם אבא שלך אתה מפטיע אותי אני בדור של הל שלי כילד אני לא חושב שבכלל כל הסדנאות להורים וכל הדברים לא היה את הדבר הזה לא היה את הדבר הזה אני בסת >> כה שלי גם קרה לפני כמעט 20 שנה כן >> נו אז זה מפתיע אני אומר לכם מפתיע אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחר משהו הרבה יותר משמעותי היום היום בדור שכן מדברים על כל הנושא של שיתוף וכל הנושא של הדברים האלו, היום לצערי הרב אני נתקל בזה מתוקף תפקידי בטעיות הרבה יותר חמורות מאשר ילד שלא לא רוצה לצער את אבא שלו וזה הרבה יותר מפחיד והרבה יותר תגובות לא נכונות החל מתגובות אפרופו מה שאתה אמרת החל מתגובות של הורה שמתקשר להתקיף את המחנך מול עיניו של התלמיד של הילד שזה טעות פטלית [‏צחוק] המשך בהורה שמגבה את הרבי בכל תנאי והילד מרגיש דחוי וכל בבלאגן אחד גדול שהאבא עושה או שהילד עושה שהתוצאה אף פעם לא תהיה מזביע רצון. זאת אומרת כשאתה שואל את השאלה אני נתקף בקצת פחד כי אם אנשים יבינו מזה אוקיי אז תגבו את הילד שלכם לפעמים הגיבוי עלול להיות הרי אסון לא ודאי שצריך להיות חכמים >> צריך להיות חכמים מאוד ולדעת אם עושים נכון תאמינו לי יש עצה אחת בשביל זה תחכו ים יום אחד לילה >> תשנו על זה לילה תאמינו לי התגובה תהיה הרבה יותר מחושבת ו >> שום דבר לא הולך לשום מקום בחינוך בחינוך בענישה בחינוך אפרופה עוד מעט ניכנס לעולם החינוך יש מושג שנקרא השיית תגובה תמיד תמיד תמיד תמיד מועיל לא נתקלת אפילו בפעם אחת שמישהו אישה תגובה אם החל ממחנך בכיתה וקלה באבא בבית אבא או אמא בבית שאמרו אוקיי הילד עשה אני אג אגיב לו מחר מותר להעניש מותר לעשות לילד תחושה לא נעימה מהמעשה שהוא עשה שהוא עשה לא חייבים תמיד אגב לדעתי הטעות של המורה ההוא היה זה שהוא היה שהוא הרגיש צורך להגיב בו במקום הייתי יכול להציע לו 10 דרכים נוספות להעביר את המסר גם לתלמידים וגם לי אבל בלי לעשות את זה בצורה כל כך פוגעת הוא עשה את זה בו יום וחבל >> היה איזה משהו איזשהי סיטואציה שקרמה לך להבין שזה זה מה שאתה רוצה להיות כאילו בתור ילד בתורה >> כן התשובה היא כן >> אוקיי >> הייתי בכיתה ו' וילד בא אליי הייתי כתבתי מאוד טוב אני אגב עד היום ברוך השם כותב מאמרים מכל מיני מקומות אני ברוך השם השם נתן לי מתנה העת העת בידיים מאז ומקדם וילד בא אליי ואומר לי אני צריך להשתחרר היום הביתה >> ואמא שלי שכחה לתת לי פתק פתק שחרור תכתוב לי בבקשה פתק ילד קטן כיתה ואף גיל 10 11 לקחתי פתק כתבתי לכבוד המל מאיר צריך להשתחרר היום בכבוד רב איך קוראים לא אמא שלך אסטי א' מעגלית נתתי לו פתק הרבי שחר אותו זה סיפור א לא נעים אבל זה אחד מהסיפורים שאני זוכר כמישהו ש כאחד הסיפורים שבנו את התחושה אצלי שאני יכול לעזור לילדים ולאט לאט לאט אני אומר לך איך מאותי בחו צעיר מאוד הייתי תמיד תמיד כותל מערבי לתלמידים שהיו להם קשיים עם הרבי בכיתה, עם המחנך, עם המגיד שיעור בישיבה, כל מיני סיפורים כאלו. ואז לא חשבתי שאני אהיה מחנך. אני הייתי משוכנע ב-100% שאני הולך להיות מטפל רגשי מוצלח מאוד. אגב, יכול להיות שעוד יקרה יום אחד כי כשאני הלכתי להתמקצע וללמוד לימודים ונדבר על זה עוד מעט, אני הלכתי על הפיק של טיפול רגשי. אני רציתי להיות מטפל רגשי ואני הרגשתי ואני מרגיש עד היום מיכולת בסיעתא דשמיא לעזור לאנשים להקשיב להם להיות איתם שזה מוצר נצרך מאוד ונדיר מאוד להיות עם בן אדם לגמרי לגמרי ואני החלטתי ללכת פיק הזה למדתי ולמדתי ולמדתי ואז ניגשתי לעבוד עם בחורים מתקשים באותה ישיבה שאמרתי לך שהייתי משגיח הלכתי באתי לשם מנת להיות חונך לבחורים מתקשים שזה היה הדבר שרציתי לעסוק בו וסיפור שממיך שהפכתי בתוך שבועיים להיות משגיח שמה משמה כל היסטוריה הרי שאתה שואל אני באמת באמת חושב מבחינתי שליחותי בעולם החינוך זה לשלב להביא את האלמנטים הטיפוליים את האלמנטים המקצועיים של שולחן הטיפולים לתוך הכיתה לתוך התלמוד תורה לתוך הבית כי בסוף בסוף בסוף כל ילד הוא נפש כל ילד הוא עולם מלא ואוי ואבוי לנו אם אנחנו מסתכלים על זה רק כקולקטיב כל אחד והסיפור של >> אז בוא באמת נפרק קצת את הקולקטיב הזה ונדבר ביזנס אני אתה אני יודע אתה האמת היא שכיף לשמוע אותך כי אתה מצאר את זה בצורה כל כך ורודה ואני כזה זה מדמיין המון המון המון ילדים חמודים מתוקים כאלה שיושבים ולומדים ועושים ככה נחס רוח לבוא אבל לפעמים לפעמים כולנו נתקלים בילדים שאני אני לפחות אומר זה כאילו מה עבר לכם בראש וכשאני אומר מה עבר לכם בראש אני יש לי בת בת בת בת בת בת בת חמש לפעמים אני אומר לעצמי היא לא הייתה מיזה לעשות את זה כי לא יודע אני פשוט מחנך אותה אחרת למשל בסדר כשאני רואה ילד ברחוב איך אומרים אתה מכיר את העצים האלה ששוטלים שטילים רקים >> שטילים רכים כן עיריה עיר חדשה בשכונה חדשה פשוט מצים ברוך השם ש אבל בוא נבדוק אולי העץ יכול להתכופף ולעד איפה אופס הוא נשבר אני אומר מה מה עבר עליך מה העץ הסד כל מיני לא יודע ילד נוסע עם בינבה בזה הנה זה למשל אפילו בכוח נפש שלא נוסע עם בימבה על מדרכה ושועט לכביש עם אופניים כל זה אתה לא נעים לומר הכמות ילדים שאני כמעט כמעט חס ושלום ועכשיו ואני אומר לעצמי אני בתור נהג הדבר האחרון שהייתי רוצה זה גם אם לא השם בסדר חס ושלום אני לא רוצה לבוא ולישון לניח את הראש של הקריל כשאני יודע שהשם ישמור לא רוצה לא רוצה מה אני עכשיו אני אני אומר לעצמי אני בתור נהג מנסה לעשות כמה שאני יכול להיזהר אבל מה אני יכול לעשות לילד שפשוט שועט עם האופניים שלי שלו לתוך המכונית שלי ואז וכל הדברים האלה אוקיי זה דברים שאתה בא ואומר לעצמך איפה איפה פספסנו ואני לא אומר שזה מגזם מסוים כזה לאזה יש להם פייס מהסוג הזה ופייס ו וקיפות מכל סוג מכל סוג >> מאז אתה שואל אותי לגבי ילדים שמאתגרים אותנו. זה בעצם השאלה >> כיגם מתגירים אותנו וגם אני אומר לעצמי אתה יודע א החינוך בישראל זה נושא ככה כוב כן החינוך בישראל מדדי הציונים בקנטים וכולי יש הבדל המציאות בשטח כל המקרים שקורים לצערנו ש אני לא כן אבל אני לא רוצה להרב את זה פה כי אנחנו מדברים על חינוך חרדי ולא על החינוך הכללי אבל כן בחינוך הכללי הנתונים לא מחמיים במיוחד לצערי וגם החינוך החרדי אתה יודע אני כמו שאמרת יש דברים לשפר אז אני אומר לעצמי איפ אני שואל את עצמי לפעמים איפה אנחנו יכולים לבוא א ולקחת את הילדים האלה? א אני לא רוצה להגיד לא מחונכים כי הרבה פעמים זה פשוט חוסר חוסר מחשבה אבל איך באמת מתמודדים עם זה כלומר לפעמים את אני בטוח תפס לעצמך את הראש מה מה הוא חשב לעצמו >> לפני הרבה מאוד שנים >> נו >> בעיירה בלס באוקראינה >> בגליציה >> א ישבו החסידים בסוכות בחג הסוכות ישבו בסוכה ודיברו דברי תורה באמצע הדיבורים שלהם הופיע האדמור שלז של בלז רבי שלום רוקח מבלז השר שלום מבז זכות הגן אלינו הוא נכנס לאליהם והם מדברים תוך כדי שמדברים נשר עץ א סליחה נשר תפוח שהיה תלוי נו סוכה נפל על הרצפה וככה הם מסתכלים רוצים לראות מה התגובה של האדמור סיפור מעניין פתאום כשהוא נכנס אז הוא אמר להם שיכולים להיות שלושה סיבות למה תפוח נושר אחד שהוא לא היה קשור מספיק סיבה שנייה שהוא רק מבפנים סיבה שלישית פרח סיבה שלישית אני לא זוכר אולי עוד מעט אני זוכר האדמור אמר להם אותו דבר זה חסיד לרבו אם חסיד נושר מרבו אז או שהוא לא היה קשור מספיק או שהיה רקוב מבפנים >> או הסיבה השלישית היא שהוא שקל יותר מדי שהוא שקל יותר מדי ולכן הוא נפל >> זה הסיפור עתיק מאוד אמר על זה אחד המגידים של דורנו סיפר את הסיפור הזה אמר היום אין את הבעיה הזאת לוקחים רשת שמים את התפוח בפנים קושרים את זה חזק התפור יכול להיות רקוב, יכול להיות כבד, יכול להיות לא מחובר מספיק טוב, אבל הרשת מחזיק הכל. מה אני מתכוון להגיד? אני בא מקהילה חסידית, אבל אני יודע להגיד לך שהיום זה בכל הקהילות ככה, אתה רואה פתאום חסידויות בציבור הליטאי או חסידויות בציבור הספרדי, יש רב מסביבו קהילות, מוסדות, א כל מיני אלמנטים של קהילה. זה נכנס אצל כולם. וזה הנושא הרשת. אנחנו אתה שואל אותי כשאתה נכנס לכיתה לתמוד תורה אתה רואה את כולם מתוקים ולומדים מה עם המאתגרים קודם כל הם פה בתוך הרשת הם לא מסתובבים בחוץ אוי ואבוי לנו ביום שהם מתחילים להסתובב בחוץ כשהם מתחילים להסתובב בחוץ אז באמת זה שאלה מצוינת של >> כן אני אשאל אותך אבל שאלה מעשית בסדר אני לפעמים א קרה פעם פעמיים שילד אני נסעתי בכביש ואתה מכיר את זה שילדים עושים משחקים כביש עם מקל או זורקים דברים כן כן >> אני תמיד את הוצאת המכונית קרה כמה פעמים לא פעמים ספורות עכשיו בראש שלי אני אומר לעצמי הרי זה משחק מסוכן כפי שזה דבר מסוכן הוא משחק עם מכוניות זה יכול להתגלגל למצב כזה שהוא חס ושלום >> יפגע חלילה >> פגע יפגע חלילה ואף קטלני מה אני צריך לעשות בתור איש זר ומבוגר לצאת מהרכב ולגרום לו לא לחשוב על זה עוד פעם >> למה אתה חושב ככה >> כי כדי שזה לא יגיע לצה יודע מה אני אשאל אותך שאלה אני [כחכוח] אחזיר לך בשאלה >> נו >> עשית את זה פעם >> עשיתי את זה פעם >> וזה עזר >> אני חושב שכן כן >> אני לא חושב >> אני בטוח שכן >> אוקיי >> אני בטוח ש >> יכול להיות שסגת כל כך חזק שהוא כל כך נבהל ואני לא יודע מה >> לצערי כל פעם הם פשוט היו ממררים בבכי בחייהם והאמת היא ש אתה יודע >> שאל אותו טיפה מהבא >> נו >> עוד פעם זה לא נעים לי זה לא אני צועק עליו באהבה אוקיי אני רואה ילד מתוק ואני פשוט דואג לו ואני עכשיו הוא לא ילד שלי >> הילד שלי היה חוטף פי שבע אבל אבל אני אומר אני רואה ילד מתוק ואני אומר לעצמי חס ושלום אוקיי יש יום אחד בגלל שלא הערתי לו מספיק טוב אני לא צריך הרי הוא מחרת השכחת ממני כבן אדם אבל הוא יזכור את המסר וואלה יש אנשים מפחידים בכיש אני זה בדיוק הנקודה שאני לא משכנע כך אני אני זוכר פה פנה לאבא מאוד מתוסכל עם ילד מאתגר מאתגר אמיתי אותו ילד שפגשת בכביש אין לך מושג מה הרקע שלו מה הוא עבר היום מה הוא עבר שלשום אין לך מושג אין לך את כל התמונה אתה צועק הולך הלאה ולכן אני לא חושב שזה באמת משהו שמחנך אם אנחנו מדברים על חינוך >> לא זה לא מחנך >> אולי זה שם גבול חזק >> זה שם גבול חזק כמו ששמת זיקים [‏צחוק] תפסתי ילד מדביק לי מכו מדבקות על האוטו נראה לי שאחרי מה שהסג גרמתי לו לעשות כן לבוא ולשטוף את כל המחק מדבקות לא נראה לי שהוא עושה את זה על אנשים >> אוקיי בסדר אתה מדבר על משהו התנהגותי פרקטי מעשי בסדר אני לא חושב לאכנס חינוך זה לא אז אנחנו מדברים עכשיו על חינוך אנחנו מדברים על חינוך בא >> אלי אבא >> אני לא יכול לחנך אותו איפה אני >> מסכים אך מסכים איתך אנחנו אבל כן >> זה לא ילד שלי >> אני יודע שזה לא פוליטיקלי קורק מה שאני הולך להגיד עכשיו אני מספר את זה טוב >> דברים כאיתן אבא בא אליי ילד מאוד מאוד מאתגר מאוד מאתגר וכבר לוקח את מה שצריך לקחת ומטופל כמו שצריך אבל עדיין ה העצם הזה לא הולך לשום מקום האישיות שלו וכולי וכולי ואבא אומר לי אני כבר לא יודע מה לעשות הוא ככה עשה וככה עשה וככה עשה אמרתי לא אבא מה עשית עד עכשיו אז הוא אומר לי תקשיב אני אגיד לך את האמת יום אמר לך תפסתו נתתי לו מכות >> כן סיפור אמיתי מספר לך דברים קבת אני יודע שאסור אני אומר לו שאסור >> אז תקשיב להמשך אומר אבא אני לא הגבתי לאבא בשעת מעשה אסור אני מקשיב לו ושומע אותו ואז אני אומר לו תגיד לי זה עזר אומר לי אני אגיד לך את האמת לא >> זה רק הכמין [‏צחוק] אז שאלתי אותו אוקיי ובכן מה מה עשית על המחורת הוא על המחורת פי שתיים וזה עזר האמת לא >> זה רק איך נראה >> אוקיי וככה אני נותן לו להתבשל בתוך עצמו ואז הוא אומר לי אה רגע בעצם מה שאתה מנסה להגיד לי עכשיו שזה לא עוזר >> יש מוזניך מה שפח מדבר >> איך אומרים פסיכולוג מה המילה שפסיכולוג אומר הרבה הרבה הכי הרבה בפגישה מה המילה שפסיכולוג אומר הכי הרבה כש כשנפגש עם מטופל? >> נו אני לא יודע. >> המילה [‏צחוק] שזה זה בדיחה אבל זה הקשבה. יכולת הקשבה זה אחד מהדברים אנחנו מדברים על טיפול וחינוך. יכולת הקשבה בכל תנאי בכל מצב זה המפתח לתקשורת חינוכית עם ילדים ותלמידים. נחזור לאבא ואז הוא אומר לי אה אז אני לא אמרתי כלום אז אתה אומר לי שזה בעצם שזה לא עוזר ואני לא אמרתי הוא אמר אוקיי א ככה זה נשמע >> אז מה עושים לזה חיכיתי או >> אני לפני שאנחנו מדברים מה כן עושים ויש הרבה מה לעשות יש הרבה תוכניות התנהגותיות יש היום תחום שנכנס יש יום תחום שנכנס חזק מאוד של ניתוח התנהגות זה נכנס גם בציבור של מאוד שמח >> מנתחי התנהגות יש בגברים יש בה אנשים אנשים שמתעסקים בזה המון שזה בעצם זה אחד מהכלים בעיניי כלי מדהים ומשמעותי של ניתוח התנהגות הם יודעים להגיד לך מה יעבוד ומה לא יעבוד אבל מעבר לפתרון הטקטי של מה כן יעבוד ומה לא יעבוד זה קודם כל מה לא לעשות אז תפסיק להרביץ לו תפסיק להרביץ לילד לא דיברתי על חוק ולא דיברתי על מותר ואסור זה לא עוזר לך כלום ואם אנחנו ואם אתה שואל את השאלה הזאת מה עושים עם הילד הזה לא להרביץ אל תעשה עוד מאותו הדבר, עוד מאותו הדבר שזה אם זה עוזר לך אני לא נוקט עמדה >> לא אני לא תראה במקר שלי אני פשוט לא יכול חנך אני מנסה רגע לנצל את הסיטואציה שהוא עושה מש >> אני הייתי מאתר את ההורים שלו או המחנכים שלו >> איך אתהתר עכשיו את ההורים שלו מה אני משוכנע לפעמים לפעמים מישהו זר שצועק עלילד ברחוב יכול לעשות לו רקציה ויכול לעשות לו תופחות לא נעימות אני לא הייתי צועק עליל ברחוב אף פעם גם אם הוא עושה משהו לא ראוי הייתי אני אומר לך מה אני עושה >> לא אני רואה המון דברים אני שותה פה או רק במקרה ש לא חשוב להגיד רק במקרה שסכנת חיים שילד משחק עם מכונית נוסעת זה אותי זה מלחיץ >> אתה יודע מה >> נו >> אותם ילדים שבסעודה שלישית במוצץ שבס כשההורים עדיין בבסמדרש מתפללים והם משחקים בחוץ וחוסמים לרכבים את הדרך >> וכבר צעקו עליהם וכבר הנהג העצבני יצא וזרק עליהם אבנים וכבר כל מה ש כל האירועים האלו שאמורים לגרום להם לזעזוע והנהג התורן שאומר אני עכשיו יעשה זה בינתיים לא עזר אני אספר לך אנגדוטה הנקדוטה זה מתקשר קצת לנושא של אמונה הביטחון אבל אבל זה גם סוגיה שנכנסת חזק מאוד לעולם החינוך כי לפעמים זה השליחות שלנו וזה הדברים שאנחנו צריכים לעבור בחיים הייתי לאחרונה במושב יסודות הלכתי לראות מקום ביחד עם המגיד שיעור של המכנ לראות מקום בשביל שבת שבת התערחדות ויש שער ליישוב ואני מתקשר למערך שלי שיפתח לי את השער אז הוא אומר לי תקשיב אני לא ליד הפלאפון הוא צריך לפתור את זה מהפלאפון השני של אשתו לא יודע מה דקה אני פותח לך אני ככה מתקרב לשער ועומד לפניי רכב שגם רוצה להיכנס וההוא לא היה לו כנראה מהרח או מישהו איש קשר >> חיקה >> חיקה לא חיקה צפר והוא צופר ככה בעצבנות ועושה עם הידיים ורגליים נו שיפתחו כבר אתה רואה כבן אדם כולו רותח מזם כנראה כשהוא כבר מחכה כמה דקות ולא הולך לו ו ומנסה וצופר וצופר עוד יותר חזק ופותח את החלון ועושה עם הידיים מישהו שיפתח אף אחד לא פותח לו ואז בחמת זם כזאת מרים את האנבריקס >> יצא >> הוא יוצא מהרכב ותוך כדי תקשיב תוך כדי שהוא יוצא מהרכב הבן אדם שלי מתקשר אליי אוקיי אני פותח לך עכשיו תגיד לי אם נפתח והבן אדם הזה כולו בחמת זם ניגש לשער מתחיל לגרור את השער לפתוח אותו וההוא אומר לי אוקיי נפתח ואני אומר לו כן נפתח והבן אדם הזה אתה רואה איך שהוא מחייך כולו מבסוט >> כמו עם הרכבת עם ה >> דוחף את השער נושם חד רווחה נכנס לרכב חוגר סוגר ונוסע אני אומר לפעמים אנחנו נראים ככה אנחנו מנהלים תעשה ככה אני ארים טלפון למחנך ואני אגיד לו אתה עכשיו אני אעשה והמנהל הוא המנהל הזה אני יש לי מיומנות מצוינת בסיעתא שמיה שפיתחתי עם הזמן לקחת הורה שמתקשר אליי כולו בחמת זם להקשיב לו להיות איתו לא לתקוף אותו תראה לי הורה אחד אצלי >> תן לפרוק אבל אבל הגולת הכותרת שהוא התקשר אליי כולו זם >> והוא והשיחה נגמרת בחיוך משותף זה הנאה הנאה מיוחדת שלי ואני באמת חושב שרק ככה אי אפשר אחרת. תקשורת בחינוך זה תקשורת של מנהל עם ההורים, של מנהל עם הצוות, של צוות עם תלמידים, תלמידים עם ההורים, מעגל אינסופי. >> איפה, איפה למדת את כל זה? כי יש לנו בעיה ב דיברנו על הבעיות של הציבור הכללי את זה אנחנו נשאיר בצד כרגע, אבל אחת הבעיות בציבור שלנו שיש כל מיני מחנכים א מחנכים מחנכים ממחנכים שונים א שרובם הגדול לא עברו עכשיו המעשית. או מקצועית כלשהי ובסופו של דבר אנחנו באים ומפקידים את האוצר הכי כן האוצר הכי גדול שלנו אתה התחלת בשיחה עם סיפור עם סיפור כל כך ממחיש ארכול לא יסלו מפז המתמון הגדול ביותר אנחנו מפקידים את זה בידיים שעכשיו אני בטוח שהם אנשים טובים והכל אבל אפילו לא חשבתנו ככה היית היית נותן לילד שלך לנסוע באוטובוס שנהג לא עשה א שיעורי נהיגה היית נותן לילד שלך ללכת לרופא שלא למד רפואה למה אתה נותן לו ללכת למישהו שהולך הולך לחנך אותו בלי שהוא לא אמרת איך לעשות את זה. >> וואו, שאלה מדהימה ואני אעזור לך. אני אקשר לך עוד יותר. >> או עכשיו אתה יהודי טוב. >> כן. אני לפעמים יש לי כובע מסוים, אני לא רוצה להרחיב על זה. זה בצינת הפרט, זה קשור לאנשים באופן אישי. אני יש לי א אלו א תקשורת מסוימת עם מוסדות נוספים מעבר למוסד שאני מנהל ברמה של ייעוץ >> עד כאן >> ואנשים מנהלים שואלים אותי לפעמים לקחת אותו לקחת אותו ואני פעם שאלתי את המנהל הוא דווקא מנהל כספים גזבר כספים שפנה אליהם שאלה כזאת שאלתי אותו תגיד לי לנהל את הקופה שלך ליומיים אתה היית נותן לבן אדם הזה הוא והוא לא סיים לשבח ח אותו שאלתי גרפולוג ושאלתי את המשגיח שלו באישיבה בחור בן 20 וחצי מדהים חמוד נפלא נראה מצוין פוטנציאל ענק ליומיים היית נותן לו לנהל את התקציב שלך תשובה היא לא >> ו-30 תלמידים רכים בגיל שבע שצריכים השנה להתחיל ללמוד משנה בלי להנייד אף אף אתה נותן לו ולא רק שאתה נותן לו אתה סוגר אותו בחדר לבד איתם אם הוא יהיה יהודי טוב, הוא גם מתייעץ עם איזה חבר נחמד שהוא גם היה פעם מלמד ויכול לתת לו כמה טיפים טובים ואם לא אז גם זה לא והוא אמור עכשיו ללמד אותו משנה אתה יודע אם הוא לא ידע משנה הוא לא יודע גימור הוא לא ידע הוא לא התפתח הוא לא יגדל וכולי וכולי אם יש לו עדיין פערים בכימיש ובקריאה עדיין הוא צריך לתת לתת גם מענה כזה לאתר את הילדים האלו לחנך אותם התנהגותית לחנך אותם לתורר ועיר השמיים שאלה עצומה ואני לא רוצה בשום פנים ואופן לקחת את השאלה הזאת למקום של הלקה עצמית. אנחנו ברוך השם עם עולם חינוך מדהים, מוס לקינה. תאמין לי אפרופו הציבור הכללי לא ניכנס. יש להם הרבה מאוד מה לקנות בעדינות ובמידות טובות ובחינוך הטוב שאנחנו נותנים ואנחנו נותנים בין מגזרי. >> ועדיין השאלה >> אני מכיר טוב את רשת החינוך בני יוסף. אני מכיר טוב את רשת החינוך עצמאי. אני מכיר טוב את כל מוסדות הפטורים של הקהילות והחסידויות והציבור הליטעי והספרדי. אנשי חינוך יש היום אינסוף הכשרות וכל מיני קורסים שנותנים למחנכים ומנהלים והשאלה במקום העמדת אז אני רוצה שנייה להתחיל מה לא בסדר אני באופן אישי תן לך נתון מדהים השקעתי למעלה מ-100,000 שק בלימודים שבעצם אני מדבר איתך היום אין לי מזה כלום כי מעבר לרמת המודעות הדי נמוכה אצלנו ללכת להתמקצע יש שוק ענק של קורסים למיניהם, כל מיני אנשים נחמדים, טובים, חלקם גם אנשי מקצוע המולים שאתה מגיע, אתה מדבר איתם, מבינים טוב נפש האדם, גוף האדם, מחשבות האדם וכולי וכולי. אבל בוא משהו שאפשר ללכת זה למקור. >> אתה בעצם אומר שזה משהו כזה שלא יעזור כם ילמדו אותך. כלומר זה כאלה או שיש לך את זה או שאין לך את זה. כלומר אתה בא אומר יש כל מיני תחומים אומרים את זה גם על התחום שלנו על הקוים אם יש לך את זה לא יעזור כמה קורסים לא משנה כמה קורסים תיקח כי יהיה לך את זה ואם אין לך את זה גם לא יעזור כמה קורסים תיקח כי זה לא יעזור >> ברור שמשהו שיש משהו משמעותי מאוד מה שאתה אומר אבל אני מכוון לנקודה אחרת אני מכוון לנקודה שגם אלו שכבר כן הולכים ללמוד לפעמים הולכים ללמוד במקום הלא נכון וכאן אני מגיע להתעסקות נוספת שלי שהגיעה מרמת השטח בניגוד לאותי מנהל שאף פעם לא הייתי מלמד בכיתה וזה חיסר חיסרון אני מודע לחיסרון הזה לפעמים כשמלמד בא להתייעץ איתי על כל מיני דברים בכיתה אני אומר לו בכנות תקשיב אני לא הייתי מלמד אני לא יכול לייעץ לך על זה אבל בניגוד לזה ברמת ההכשרה אני עברתי את כל קברת הדרך וחשוב לי היום שאנשים לא יעשו את כל הטעיות שעשיתי אלא יתחילו מלמעלה אני הלכתי ללמוד כל מיני קורסים קורסים על משמעת קורסים CBT קורסים בפסיכולוגיה בטיפול קורסים בשיטת טיפול כזאת שיטת טיפול אחרת שכביכול כולם מלמדות את אותם שיטות אלא רוצות להדגיש שיטה מסוימת עד שהגעתי לדבר הנכון שזה ההכשרה המקצועית ה הרשמית של חינוך >> תואר בחינוך >> תואר בחינוך לקח לי המון המון זמן עד שבאתי בכוחותיי הדלים לבד ללכת לתואר בחינוך וחשוב לי להדגיש משהו מאוד משמעותי כל אחד שישמע לרבותיו כל הנושא של כן ללכת ללמוד תארים אקדמאיים לא ללכת ללמוד זה כל אחד ברבותיו אבל אבל מה שחשוב לי להגיד בדבר הזה כמובן שעשיתי כל צעד בזה ב לא לפני ששאלתי את מורי ורבי כבוד שתן מור מבלז אבל מה שחשוב לי להגיד שאסור בשום פנים ואופן לוותר על קוצו של י מערכים שלנו כשאנחנו הולכים להתקדם ולהתמקצע ואני אומר את זה דווקא כאחד שנמצא בתוך המקום הזה שנמצא היום בכל הנושא בכל המנהד של הכשרה מקצועית וציבור חרדי שרוצים לעשות את זה בצורה חלקה וטובה ונקייה שעלינו לעמוד על כך שאנחנו רוצים להתמקצע אנחנו רוצים ללמוד אנחנו רוצים להשכיל ולהשתלם בכל תחום, בכל התחומים, לאו דווקא בחינוך, בפסיכולוגיה, ברפואה, בכלכלה, בכל התחומים האפשריים. תעשו את זה אך ורק עם תוך כדי שמירה על הערכים שלכם. אוי ואבוי לנו, עם דרך הדבר הזה יצליחו להכניס בתוכנו אווירה לא טובה ולא נקיה. יבוא יבואו ויגידו לך שדווקא שבדיוק מה שאתה אומר אתה מדבר עלול ושמור על הערכים ואני ככה ביני לבין עצמי טוהה האם זה לא הסיבה שיש אצלנו סוג של רקציה לפעמים לבוא ללמוד אצל א כן אצל באקדמיה ואצל אנשים לפעמים א לא לדווקא מענש המצב כרגע היום ואתה יודע את זה יותר טוב ממני א הרוב מוחלט של המלמדים א מחנכים [נחירות בוז] א רבי בסיט כן תקרא לזה איך שאתה רוצה א לא עברו הכשרה מקצועית או תקן אותי אם אני טועה >> אני קצת תקן אותך התנועה חזקה מאוד לכיוון הזה ויש מגמת עלייה מטאורית אני יודע להגיד לך היום על אלפים רבים שנמצאים בתוך התהליך הזה אלפים רבים כפשוטו כ אני נמצא שם >> אז זה טוב זה קודם כל זה מצוין זה מצוין חשוב להגיד את זה >> אבל אני חושב שאם אתה עוד רגע נדבר על הפער בן דורי כלום מה היה פעם מה היה היום אני חושב שחלק מהבעיות שהיו פעם אני עוד פעם לא שופט אף אחד זה לא תפקיד אני חושב שבאמת חלק מהסיטואציות שהביאו לתלמידים צעירים שהיום הם כבר אנשים מבוגרים שיש להם לא פחות משריטות לא פחות משריטות בגלל רבי אמ שפשוט היה הבן אדם הלא נכון בזמן הלא נכון במקום הלא נכון זה קרה מכיוון שאותו רבי שהוא יכול להיות בן אדם נפלא ובן אדם טוב שהוא בן אדם טוב למשפחה שלו לאשתו לילדים לחברים שלו הכל הוא פשוט לא ידע איך להתמודד עם הסיטואציה בצורה נורמלית אפילו הרבי שאתה סיפרת עליו >> ברור >> אוקיי אוקיי ואם הוא היה יודע והיה מקבל את ההכשרה המקצועית היינו חוסכים זה זה חללים זה חללים ש חללים חללים של נפשות נפשות של ילדים שאחר כך הופכים למבוגרים ואחר כך זה זה משליך ומקרין על החינוך של הילדים שלהם ועל והלאה וה >> מה שלה מה שלא זה זה נפשות נשמות של דורות קדימה אבל אני רוצה לענות לך על זה תשובה מאוד מאוד מאוד ברורה אני אקדים שנייה משהו ההורים אצלי בתלמוד תורה כשמרחלים עליי מה הם אומרים מה החיסרון המרכזי שלי כמנהל >> לא היית מלמד שאני תמיד מגבה את המלמדים. זה הדבר שאומרים עליי מבחוץ. אנשים שפונים עליי, אתה יודע, טבע דברים, תלונה על מלמד היה ככה והוא אמר ככה והוא העניש ככה. כביכול מה שהם אומרים זה שאני מגבה באופן באופן כללי. אחרי שאני אומר את זה, אני לא אכנס לזה אם הם כן צודקים או לא צודקים, יש צלק מסוים בדבריהם. אחרי שאני אומר את זה, אני אומר את מה שאני הולך להגיד עכשיו. מחנך היום שחלילה חלילה פוגע בחוסר רגישות ובחוסר שימת לב בתלמידים וכל תלמידים יש לו סיפור לפעמים אנחנו חושבים רק ההוא שהוא בן להורים גרושים או שהוא מתמודד עם אח שחולה או אני יודע מה וטאבר אז אז רק שמה לא ממש לא כל ילד אתמול היה לו יום קשה ובלילה הוא לא נרדם בזמן ואחותו הציקה לו לאו דווקא דברים דרמטיים כמובן שיש את הדברים הדראמטיים שבכלל אוי ואבוי לנו וכמו ש ואני אומר לך לצערי מרבה ניסיון בשטח אין כיתה אשר אין שם אני לא רוצה להגיד [כחכוח] את המילה הזאת המפחידה הזאת אבל אין כיתה שאין שם ילדים שעוברים ועברו דברים אירועים ודברים שפשוט תסמרנ שערות ראש ואנחנו חייבים לדעת לגש לזה בצורה נכונה וצריך ללמוד את זה ולהבין את זה ולעשות את זה כמו שצריך אבל חרי שאמרתי את כל זה מחנך שעושה היום דברים כאלו כמו שאנחנו סיפרנו על מה שהיה היה בעבר אין פה מקום אין פה שום מקום להנחות אין פה שום מקום א לדיון שני אוי ואבוי לנו אם אנחנו לא נשים לב לדברים האלו בצורה מדוייקת לעקוב אחרי הדברים האלו כי זה לא נפש אחת כמו שאמרנו זה דורות קדימה ילד שנכנס עולה לישיבה בצורה נחה וממשיך לגדול בצורה נכה וזוכרים לו את זה והוא זוכר את זה וההורים שלו זוכרים את זה וזה מהות לו את כל ה קשה מאוד לתקן את הנזקים האלה >> תגיד לי אם אני בא ושאל אותך מה לדעתך מבדיל הנקודה מבדילה באמת בין הגישה שהייתה פעם לגישה שהייתה היום איך היית איפה היית ממרכז את זה >> נגיד משפט חריף בעבר לא הקשבנו בכלל לצד של הילד >> וואו >> היה ההורה החליט אני הוא גם השופט גם השוטר וגם המוציא לפועל >> היום אני חושב שיש מקום מאוד מאוד מאוד רחב בצורה מודעת מד לא מדי >> לא כי בסוף אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה זה שאתה תוך כדי שאני מדבר איתך ככה בלי רשות ככה הפכתי את הטלפון אני רואה שיש איזה אמא שמתקשרת אליי אני אספר את הסיפור של האמה הזאת. יש לה לצערנו הרב ילד שירד מהדרך ויש לה עכשיו עוד ילד שהוא מאוד מאוד מאתגר התנהגותית. עכשיו יש לנו דילמה מאוד גדולה. אנחנו רוצים לשמור על הילד וזה וזה הדבר הכי מרכזי שאנחנו >> הידלמנחה. >> מה? >> האידיאהלמנחה. >> האידיאלנחה. עכשיו לא רק זה. הילד בבית והילד הקטן והילד שאצלי כרגע. הילד ההוא אין לנו יכולת להשפיע כרגע. הוא לא אצלי וזה לא אין מה לעשות. זה במגש חונה במגרש של ההורים שלו אבל הילד הזה הקטן יותר נמצא בתוך בית אחד עם עם עם עם אח כזה וזה משמעותי משמעותי מאוד >> עכשיו אומר אני מדבר עם המחנך והמחנך אומר לי אה מנהל אז לתת לו לעשות מה שהוא רוצה כי יש לו אח מה התשובה ברור שלא >> ברור שלא להפך אם אתה תיתן לו לעשות מה שהוא רוצה תחמיר >> יפה ואז הוא אומר לי אוקיי אז הילד עשה ככה וככה ואני הנשתי אותו ואני קראתי לו גרתי בו ואז הילד אומר בא הביתה ואומר הרבי נגדי כל דבר הוא עושה לי דווקא ואמא באה ואומרת לי תציל לי את הילד הזה תציל את הילד הזה האם זה יותר מדי אני לא חושב אני בתשובה לשאלתך אני חושב שצריך לתת מקום לילדים מקום הכי רחב להגיד את אשר הלייבם ואנחנו צריכים לעשות מה שנכון >> אגב איך אפשר אולי זה באמת שאלה שהרבה ההורים שואלים את עצמם בחשש ואתה יודע מה אני אני פשוט שואל את עצמי א לא פעם כבר בגיל של הילדים שלי יש לי כפי שאמרתי ילדה בתוד חמש עוד ילד קטן א והם לומדים מקום במקומות מצוינים מטפלת מגננת כולה הם באמת נהדרות אבל אני אומר לעצמי איך אני בתור הורה א יכול כן דיברת על האוברגישות ועל הזה אבל יש לנו עדיין רבס שלצערי עדיין עושים את הטעויות ואני יחריף ויאמר לפעמים יש רבס מתעללים וזה עדיין קיים א וזה לא וחס ושלום שלא ישתמ ממני שאני לא מעריך את את האנשים האלה שהולכים כל בוקר רובם המוחלט והמוחץ עם תחושת שליחות חדורי שליחות באמת להקים דורות יש מבורחים ואני באמת מעריץ אבל אותם אותם מסבים שותים אותם אותם אנשים אני לא רוצה להגיד מילים חריפות הם רוצחים נפשות איך אני יכול בתור הורה אם יש רבי שהוא לא מתאים לתפקידו אוקיי ולא משנה מה הסיבה שישר תהיה זה לא זה לא השפתו של ילד אתה יכול להיות בן אדם טוב אם אתה לא מתאים להיות רבי ואתה עושה טעויות אתה פושע אתה רוצח אתה רוצח את הילד הזה איך אני יכול בתור הורה למנוע את זה איך אני יכול בתור הורה לזהות שיש פה רה בשלא מתאים שלפחות הילד שלי לא ילמד אצלו חס אולי להפנות את תשאומת לבו של הנהל חייבים להשי לא יודע למצוא לו משהו אחר כי זה זה דברים שזה דינפושס זה דיני נפושס >> כי מתחילה חלוטין אני רוצה שנייה לענות לך תשובה שמתחלקת לשאי חלקים דבר ראשון מבחינת מה שדיברת על הרבס אנחנו מדברים אני אני מצטער אני מסתכל אנחנו כבר מדברים די הרבה זמן ואניזה מרתק מהני קודם כל תודה ואני מצטער מאוד שעד לא אמרתי את המבא מאליו >> אין לך מושג מה זה מה המשמעות של להיות היום מחנך. אפרופו מה שדיברת על המודעות של היום, גם המודעות של ההורים עלתה וגם המודעות של של הילדים עלתה והרבי מתמודד עם כל הדברים האלו בבוקר הוא מגיע נכנס לכיתה גם לא יש חיים גם לא יש משפחה גם לא יש חובות הוא חיתן ילדים או שהוא עוד לא קנה דירה או ש עוד לא יודע איפה הכל >> כל אחד יש את הפה כד שהוא צריך לדבר >> ואז הוא נכנס לכיתה ופה הילד עם הריטלין שלו לקח היום ופה ההורה הזה העצבני שאתמול צעק עליו ועכשיו אני צריך להתייחס אליו בכבוד >> זה עבודה אין אין משכורת שיכולה לשלם על דבר הזה אז קודם כל הורים יקרים לפני שאתם הולכים לשפוט ולדון ולבדוק ולחפש את הרבי הזה שהוא לא בסדר והוא צריך הורים תעריכו תעריכו את הרבי באים להשיפת הורים מכתב יפה אני אמרתי פעם משפט להורה והוא התקומם אני לא מפחד להגיד את זה אני אומר את זה בצורה ברורה גם לתת לרבי לדעת לתת לרבי לצ'פר אותו כמו שצריך זה לא בושה אפשר לדבר על זה צריך וחייבים לעשות את זה כי בסוף בסוף הרבי קם בבוקר בא לעשות את שליחותכם אילולי הרבי הזה אתם הייתי משמים בבית ומלמדים את הילד קומץ לפע הוא ואז חומיש ברשבור אלוקים ואז משנה ממוס הקורן נשמה וסז ואז גימור מחרז של דוגים בעל מציאס עד הראשונים ואחרונים בפרק השוטפים בבוקמה כדי שהוא יוכל להיבחן לישיבה טובה הם עושים את עבודתכם והם עושים את זה בצורה יוצא דופן ויש היום תנועה אדירה של מחנכים שנכנסים באים אתה יודע אחרי יום עבודה מסיימים יום עבודה ואז ניגשים ללמוד חינוך ויושבים שלוש שעות בערב לקבל תעודת תורה ממכון החיה ואז להשלים לתוא וכולי וכולי ואגב יש היום גם זה בא לידי ביטוי ברוב המקומות גם במשכורת רבי שלומד מקבל העלה במשכורת ובכלל זה משהו חיובי ולכן לשאלתך קודם כל בוא נתחיל עם זה צריך וחייבים להעריך אותם אתה יודע מה זה לא נעים להגיד את זה אני לפחות שבע שמונה פעמים במהלך השנה דואג לצ'פר את המלמדים של הילדים שלי כן שבע ש לא צריך תמיד להיות מעטפה עם 1000 שק ממש לא מכתב יפה מתנה קטנה לכבוד החג לכבוד טוב בשבט לכבוד פורים לכבוד פסח חייבים לעשות את הדבר הזה. אני אומר את דעתי כנראה שלא כולם מסכימים איתי אבל אני חושב ככה. זה דבר ראשון. דבר שני שזה לא פחות משמעותי אל תחרצו דין. יש תופעה של כל הורים של כיתה שלמה של ילדים פותחים קבוצת וואטסאפ ואז כל אמא שהילד בא להביתה עכשיו מצוברח כי הרבי אמר ככה אמר ככה מעלה את זה ואז כל ההורים מגיבים ובוא נעשה וב אל תשפטו כל כך מהר זה מורכב. לכל סיפור יש שני צדדים >> וכל סיפור יש שני צדדים ושני הצדדים לא בהכרח אתם >> אומרים אחד השני >> יפה מאוד יש שני צדדים צודקים לפעמים איך אמר הרב ההוא היה דין תורה והוא אמר לה לראשון אתה צודק ואז הוא אומר לשני אתה צודק ואז באה הרבנית אומר הרב איך יכול להיות דבר כזה שניהם צודקים אז הוא אומר לה את גם צודקת >> זה מורכב ולא פשוט ואחרי שאמרנו את כל זה >> אחרי שאמרנו את כל זה >> אם יש באמת תופעה כזאת של רבי שעושה לא כמו שצריך מחנך שעושה כמו שצריך וזה בק קצה זה בקצה זה כבר לא קיים אני אומר לך באחריות אני מכיר את זה מבפנים זה כבר לא מה שהיה פעם פעם הרבי שהרביצו עם הסרגלים והיו מתעללים ומשפילים אני חושב שזה כבר כמה סרגלים אני חושב שהמכות שנותנים בנפש הרבה הרבה הרבה יותר עמוקות ומשפיעות מאשר המקות שנותנים על היד א ה זה אנשים לפעמים נותנים לחשוב שהולכ כואב להם הרגל הולכים לרופא כראש לרופא של משום על הנ נפש הם לא הולכים וזה הרבה יותר גרוע >> זה הרבה יותר גרוע הבן אדם שהנפש שלו צריכה עזרה אוקיי זה הרבה יותר >> וא אתה יודע מה אני אגיד לך עוד יותר מזה אני זוכר שהייתי ילד >> רגע אבל מה עושים >> שנייה אני זוכר שהייתי ילד והרבי הסתובב בכיתה ככה לימד אותו הסתובב ואז ילד בתום לב הוציא את הרגל שלו החוצה מהשולחן הרבי עבר והשתתח על הרצפה וכל הכיתה פרצה בצחוק >> הרבי קם ראינו עליו שהוא עובר שסערת רגשות מה אני מגיב מה אני לא מגיב אתה יודע ילדים קטנים יודעים לזהות זה מקילומטר ו שתק חיכים עוד יום עוד יום מה הוא יגיב כלום אם אתה מדבר על נזק לנפש אין לך בניית נפש גדולה מזו >> וואו וואו >> הוא לא הגיב אגב הוא היום מנהל בתמוד תורה שאני למדתי בה הוא היה רבי והוא הפך להיות מנהל אני מה זה מעריך אותו וזה באמת לפעמים המסרים הבלתי מלוליים האלו עוד 10 מונים >> בכלל אתה שומע הן >> ממש ככה ולשאלתך כהורים כבעלי אחריות אסור לנו להסכים לדבר כזה זה דברים שאסור שזה יהיה >> איך מזהים אבל לפעמים אתה יודע איך מזהים בזמן אתה דיברת על זה אתה לא באת לאבא שלך ואמרת לו נכון מה אני עושה איך אני יכול לזהות אינדיקציות שבאות ואומרות לי נורא אדומה אפילו ברמה של לבדוק לבוא לבדוק אני לא באתי ישר איך אמרת לא לשפוט לא אמרתי לבוא לשפוט אבל אבל איך אפשר להיות מיד על הדופק תקשיב זה זה כי הם כי הם חינו זה המלאנו זה אנחנו צריכים לא יודע איך אני בתור >> תזכיר את זה הרבה פעמים כי זה בסוף יחלחל >> כן כן אני אומר איך אני בתור הורה יכול לשמור פשוט ליטרלי לשמור לילד שלי >> אני לך בכותרת ואז אני טיפה אסביר באמת אי אפשר להכנס יותר מדע עומק הכותרת זה תקשורת מהילדים אנחנו אמורים לדאוג אנחנו לא הילד זה לא אחריותו וגם לא המחנך שאתה אוהב להשים אותו בכל דבר כל מה שהוא לא הולך לא אתה ההורה ההוא אני מדבר להורה ההוא שעכשיו אומר הילד שלי לא משתף אותי הוא לא מספר לי זה רבל לא זה אתה דבר ראשון החיות שלך הילד הוא שלך הפי קדוש שהשם נתן לך ואתה צריך לשמור עליו וחנך אותו לגדל אותו ולרומם אותו עכשיו ככה תקשורת לפני חודש התקשרו לפה מערכת איתו משפחה ריינו אותי לכתבה בתוך המשפחה על נושא התחשבות איך מחנכים ילדים להתחשבות אני אתן לך כלי לדעתי זה כלי מסטר לכל הנושאים שדיברנו עליהם קודם כל לדבר עם הילדים אם לא נדבר איתם לא נדעגע פה >> גם תעשה את זה בעצמך כי ילד רואה >> יפה מאוד עכשיו מה שקורה זה שאבא הוא דמות נערצת על הילד הילד מסתכל עליו קדמות מאוד גם אבא לא טוב אגב גם אבא לא טוב בעיה >> נכון נכון אבל אני לוקח את זה לשנייה למקום שאנחנו רוצים עכשיו לא על הבעיה שבזה האבא האבא שהוא דמות מהרצת לך דוגמה ילדים נוסעים לטיול שנתי כולם עולים על האוטובוס מה הילדים עושים דבר ראשון ניגשים לנהג מי הנהג מה עכשיו מי זה הנהג בן אדם מתפרנס בא מה הוא מבין בחינוך מה הוא מבין בפוליטיקה מה הוא מבין ב אני לא יודע נושאים צים עכשיו לפארק חדש באשקלון. שמעת על הפרק החדש הזה באשקלון? מאיפה הוא יודע? מה אתה רוצה ממנו? יש טבע בילדים שהשם ברא את זה שזה משהו טוב אבל זה עלול חלילה גם לעשות דברים לא טובים שמבוגר נדפס בעיניהם כבעל סמכות. דעתו מאוד חשובה לילד. הרי הילד מאוד רוצה לשמוע מה הוא אומר וכולי וכולי. אבא זה פי >> פי מיליון. >> מיליון. עכשיו האבא הזה רוצה שהילד שטף אותו. תספר לי מה עובר עליך. איך איך אומר לאבא? אני שואל את הבן של איך היה היום בחדר? טוב. מה היה עם הילדים? טוב, שיחקת בהפסקה? כן. מה אני עושה? איך אני מפתח את זה? ופה אני מגיע לטיפ שזה טיפ פרקטי ואמיתי. אגב, זה לא רק לעשות הצגה, אבא יגיד, "אוקיי, אני אתחיל לשחק את זה, לא, תעשה את זה באמת." הילד לא משתף אותך? תשתף אתה. ולא רק לשתף, אתה יודע, הייתי היום בבית שמש, לא? הייתי ום בבית שמש ואל תשאל באמצע הדרך הרגשתי עייפות הרגשתי שאני עוד שנייה נרדם על ההגה. ואז הייתי מאוד מאוחזב מעצמי. מה אני מתכוון להגיד? תביא רגשות, תביא פשלוט. כן, גם לאבא קורה פשלוט, גם אבא לא מצליח תמיד. >> איך מתמודד אבא? ואז הוא שואל את עצמו, איך אבא מתמודד? >> יפה מאוד. ותספר לו, תספר לו איך התמודדת, >> אבל אל תהיה עסוק כל היום בספר לבן שלך פשלו. תספר לו גם הצלחות. תהפוך אותו לבר שיח ברמה גבוהה ואני מדגיש בפן הרגשי בפרט. >> אגב, אולי כדי להדגיש גם כשהוא כבר תינוק. >> ברור שכן. ברור שכן. אנשים חושבים [כחכוח] אה הוא ילד קטן חצי שנה מה מבין לא >> אשתי מספרת לי יום אחד ילד כאן ילד בן שלוש שהתנהג משהו לא יפה ואז אני ככה מדבר איתו ארי מה נשמע וסיצר גבונט ואז הוא אומר לי ואז אני אומר לו אתה יודע אני מאוד עצוב עכשיו אני עושה לו כזה פרצוף מאוד עצוב והוא תתי למה אתה עצוב בוא אני אשמח אותך אני אגיד לך למה אני עצוב כי מאמי סיפרה לי שככה וככה הופה הוא לא רוצה שאני אהיה עצוב אבל מה שיתפתי ברגשות הוא כבר ידע שאני לא אהיה עצוב אבל תשתף באמת יש הרבה אנשים קוראים עיתון יש שמה טיפים לחינוך או טיפים למשהו זה כמו מתכון לבישול אוקיי אז מה צריך להכניס לסיר שתי כפות מלח וארבע כפות סוכה אז אני אכניס את זה א מושי אתה יודע היום הייתי עצוב וגם אחרי אני אהיה שמח ולא תעשה את זה באמת באותנטיות הדברים מדברים בעד עצמם תשתף תדבר אתה יודע מה עוד יותר עמוק מזה אם הבן שלך כן קצת מספר לך משהו היה בכיתה איזה ילד שנפל באמצע הפסקה וקיבל מכה תגיד, תבטא מה הילד הרגיש אז. וואו, ובטח הרגשת נורא נורא לא נעים לראות את הילד הזה. זה נופל. וגם אם הוא לא מודה לך, תביא את הרגש האותנטי האמיתי שהוא מרגיש בפנים, תבטא את זה. ככה הוא ילמד לשתף ברגשות. ככה הוא ידבר איתך. לא לוותר על זמן איכות עם כל ילד וילד, גם לאבא שיש לו 11 ילדים, לא לוותר. אני אומר פעם בשבוע, כל המרבה הרי זה משובח. כל הממית חמור מאוד. לפחות פעם בשבוע זמן איכות אני רק בשבילך. אין פלאפון, אין משחקים באמצע, אין זה אם זה בהליכה או להיכנס לחדר. >> אני חייב >> שנייה, אני רוצה להגיד לך עוד משהו. סתם אנגדוטה. יום אחד ישבתי עם הבן שלי לזמן איכות שלנו >> והוא ככה מדבר איתי ואז פתאום הטלפון שלי מצלצל וזה לא היה משהו חשוב. רציתי להעביר לו מסר, הרמתי, אמרתי הלו, אני באמצע פגישה מאוד חשובה, אני אחזור אליך. מהז מן שמסתכל עליו, אומר לי אתהתי באיזה פגישה אתה מצה? מה זאת אומרת? אני אשאל אתך. >> וואו >> וואו וואו. וזה המסרים הבלתי העקיפים. אפרופו א מחנכים ומנהלים המחמאות האלו, העקיפות האלו, הסביצון העקיפה עולה על הכל. >> זה מה שבונה. תגידי, אתה באמת דיברת על אה אני נזכר ככה בסיפור הראשון שלך שפתחת איתו ובתקשורת עם הילד ולהקדיש לו זמן? אני לא אני רוצה להתבטות מאוד מאוד בעדינות. א לפעמים וזה תחושה אנחנו ברוך השם הציבור החרדי מתברך במשפחות ברוחות ילדים וזה ברכה ילדים זה אושר ילדים זה שמחה אבל לפעמים לפעמים לפעמים יש תחושה א שהורים לא מצליחים לא יודע איך להגיד את זה לא מצליחים להגיע לכולם ואני עוד פעם אני מתבטן נורא בעדינות אני לא חושב שאני לא בא לשני לא רוצה לשמע אנטישמי חס ושלום ולא או יש מספיק שמתקיפים ואני רוצה באמת לדבר ולהסתכל נכוחה על העומק. א כלום בגישה שאני ככה מסתכל עליה, אני בא ואומר ילד זה אוצר ואם אין לך את הכלים לשמר ולטפל באוצר הזה אז אז אז אתה לא יכול זה לא זה לא סתם עוד איזה משהו עוד כיסא שמביאים לבית זה אוצר זה אוצר גלום זה כל ילד יהודי זה באמת ובן אדם ש שכן למה למה למה לא מביאים ילדים בגיל 15 כי ילד כי למה בן 15 לא מסוגל כן וכולי. אז עכשיו השאלה היא כמה פעמים אתה פוגש לפעמים אתה מדבר ממורים אתה מדבר עם ילד ואתה מטפל כל הזמן בילדים וזה השאלה אם אנחנו לפעמים פוגשים כאלה סיטואציות שבהם אגב זה לא דווקא חייב להיות משפחה ברוחת ילדים זה יכול גם להיות משפחה עם ילד אחד זה אתה עזרת קיצרת לי את הדרך אני אני חושב כל הזמן אני לא רוצה להתפרץ לדבריך אבל אני אומר אני אומר לעצמי לצערנו הרב הגדול מאוד יש לי משפחות ברוחות ילדים אצלי בתמות תורה יש להם שישה ילדים בתמות תורה לא מדבר אך שישה בנים ויש בנות ויש בלי הנהרה ביתך ילדים יש לי יציאה אגב בתורמות תורה משפחה שיש לו 18 ילדים >> וואו >> בלי הנהרה >> אני הכרתי היה לי חבר 18 ילדים >> אז 18 ילדים ציבות מותורה >> וואו >> ואני אומר לך בלי הנה הילדים האלו באים מתוקים מטופחים לבית אני מדבר איתך על בית שיש להם קו הספקה לבית של חלב >> אני לא מאמין >> באמת אמיתי אגב משפחה יש לה גם אתגרים עם ילד מיוחד וכולי וכולי לא זה אבל >> איזה מתוקים ממש עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד יותר יש ילדים במשפחה הזאת שלוקחים כל מיני דברים לעזור להם קשב וריכוז לא דברים משמעותיים לא נפש וזה אבל באמת דברים א א >> רגע נדבר גם ב זה >> כן ואני אומר לך ויש משפחות יש לי יציבות עמות תורה משפחה אני אגיד לזה כי אין שום דרך להגיע לזהות זה כי אני מטשטש משהו שיש להם כרגע בבית ילד אחד אני מנסה לתר את האבא כבר חודש אני לא מצליח וילד מתקשה ומתמודד עם הרבה דברים ולכן אני מפריך את האקסיומה הזאת מכל וכל מכל וכל בעיני בעיניי אני רואה את זה מעשה יום יום זה לא קשור למספר ילדים וזה לא קשור למספר זה אגב גם לא קשור לרמה סוציוא אקונומית כלכלית דירוג בחברה סוג סוג חברה מגזר לא קשור יש אנשים שיודעים לעשות את העבודה כמו שצריך ובלי הנהרה שכן כן ירבה להם השם כמה שיותר לפעמים אתה יודע לפעמים אתה נכנס לכיתה אנחנו מדברים על אתגרים ובעיות שם לב איך שכולנו נגררים לבעיות איזה הנאה לפני מתן תורה יש דרשה על תורה וילדים מתיישבים כמה שעות רציפס ללמוד ואתה רואה את כל הילדים מגדול עד לקטן ברמת הכישרונות וברמת היכולת לשבת וללמוד יושבים ולומדים בהתמדה אין לך נחת גדולה מזה ואני אומר יש ילדים מגיעים מטופחים נקיים >> שמחים ומושכים ריח טרי של כביסת טריאה ובית מתפקד ויש בתים שלצערנו הרב והגדול לא מתפקדים ללא שום השקה למספר ילדים ואני רוצה להוסיף לך על זה עוד משהו יש לי אבא בתמות תורה שמתקשר אליי כל שבוע שלום המנהל מה שלומך רציתי לשאול מה שלומדים שיש לו כמה ילדים שלושה ארבעה אני לא זוכר עכשיו שלושה ילדים ומה שלומדים בהתחלה בתחילה דרכי זה היה נחמד כזה אבא מתעניין כל הכבוד ואז יום אחד אמרתי לו תגיד לי מה הסיפור שלך אם יש בעיות אני מרים טלפון אם אתה רוצה להתעניין פעם בחודש מספיק פעם יש סיפת הורים יש זמני מה הסיפור אדרבה תגלה את אוזני >> לא מה אומר אני אגיד לך את האמת אני איש עסקים הוא מתעסק בנדלן אם יש יום אחד שאני לא במשרד ואני לא נכנס או דרך הטלפון או דרך המחשב לכל העסקים בחשבונות הבנק לכל זה אני אני אוכל את זה אני צריך כל יום לעקוב אחרי כל מדד ומדד לעקוב אחרי כל פרויקט ופרויקט לראות אם המזכרים עובדים תגיד לי >> הילדים שלי >> הילדים שלי זה לא מגיע >> וואי וואי >> הייתי מתקשר אליך כל יום הוא אומר לי ואני לא רוצה להיות נכס אז פעם בשבוע מספיק לי >> וואו >> אבל זה מסר עוצמתי מעין כמו טוב ואני כל פעם שאני רואה את הטלפון שלו מחייג אני אומר כמה צריך ללמוד ממנו >> כזה רב וקדש >> כזה רב וקדש עכשיו אל תתקשרו כל שבוע תיקחו את הרעיון [‏צחוק] תיקחו את הרעיון להתעניין לעקוב אתה יודע מה אמר לי ר >> אני רוצה אני רוצה אבל אני רוצה רגע אני רוצה להספיק איתך עוד כמה דברים >> א בחינוך החרדי אנחנו באמת מח ש מה שהכי יפה וחשוב ומדהים זה שאנחנו באמת מחינכים לחיי רוח חיי תורה א השאלה היא כמה דגש א אנחנו גם מביאים לחיי מעשה זה גם נושא שעכשיו מדובר גם ברמה הפוליטית למודל ליבה למקצועות חול יש הבדלים בין הקהילות בל זה ככה ליטאים כל מיני חסדויות א הייתי רוצה את ההתייחסות שלך לנושא הזה א איך אתה מסת סתכר על הסוגיה הזאת. >> אוקיי? אה, אני לא רוצה בשום פנים ואופן לגעת בדברים שנתונים אך ורק לגדולי ישראל, החלטות ברמה של ציבור מגזריים וכולי וכולי. זה נתון להם. אני אומר לך משהו פן הפרקטי שאני נמצא בו ואני חי ככה המון המון זמן. אנחנו דיברנו על למידה, דיברנו על חינוך. למידה זה גם חינוך אגב >> ברור >> אבל יש פרמטרים יש סולם שאלה צריך לעלות מדרגה לדרגה מתחיל מלמטה וצריך להגיע לגדול גדול בישראל לא כולם גודליםגד גדולים בישראל ולכן אנחנו גם מחנכים אותם אני אומר לפעמים לילדים בעצמי ילד אומר לי ככה יש איזה בעיה או משהו אני אומר לו אתה יודע עכשיו אני באמצע לחנך אותך אתה באת לפה חוץ מאשר ללמוד תורה וזה זה העיקר ואתה באת בוא גם שאני אחנך אותך ואני אלמד אותך להתנהג יפה ולהתפלל יפה וללמוד יפה, להתנהג בן אדם לחברו יפה ולהתנהג יפה לאנשים ברחוב. ואם אתה עכשיו טיפסת על מרפסת של של שכנים ברחוב כי תלה שמה שלט של בחירות של שאתה שלא מהפלגה שלך ואתה הלכת לקרוא את זה אז אני צריך עכשיו לחנך אותך ואני עכשיו מעניש אותך כי זה תפקידי. אני יכול להגיד ככה לילד, אנחנו מעבר למידה שזה גולת הכותרת, מחנכים לדרך ארץ, למידות טובות. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שתלמיד שבסיעת דשמיא אנחנו מנסים, עושים את השתדלותינו ולא עושים מספיק וצריך לעשות עוד יותר, אבל אני מדבר ברמת העיקרון. השתדלותנו לחנך את הילדים בסוף בסוף אין לנו שום ואני אומר את זה לתלמידים, אין לי שום יכולת לדעת מה בעזרת השם יהיה כל אחד מכם. אחד יכול אף אחד לא חושב יכול להיות הראשיב הכי גדול המגיד שיעור הכי גדול ואחד שאנחנו לא חושבים יכול להיות איש עסקי מאוד מאוד מצליח אני אומר את הדברים הגולת הכותרת היא לעולם לעולם יהיה אדם אנחנו אומרים את זה בתפילה כל בוקר >> לא השאלה אבל צורך כשאתה אומר לו ש יכול להיות גם איש עסקים זה אומר שאם הוא נהיה איש עסקים זה אומר שהוא נהיה גוי או שאם הוא נהיה איש עסקים זה אומר שהוא צריך להיות בעלי בוסים שלחן ערוך >> מן דחר שמי לא שמעו את זה ממני בחיים ולא ישמעו את זה ממני בחיים להפך אני חושב שפסילה קטגורית של דבר כזה פה פוגע בראש שבראשונה באלו שרוצים לפסול את זה כשזה לא הולך להם כ כמו שהם רוצים. כלומר יש הרבה מאוד א כל מקום אגב אין מהרבן כולם רוצים השאיפה היחידה והגדולה והמרכזית של כולנו זה להיות בני תורה ללמוד תורה להיות בהועלה של תורה בית של תורה תיקח כל בחורה בסמינר מה החלום הכי גדול שלך בית של תורה אגב הרבה מאוד מאוד מאוד בנות שלא מאפיינות לא מאופינות ככאלו שהיינו אומרים עליהם הם רוצות להיות בית של תורה יותר קרריסטיות וכאלו ודברים כאלו כשעיווצרים אותם מה אתם רוצים גם הם עונות בעת של תורה. לפעמים זה מתנגש להם בכל מיני דברים אחרים שהם רוצים ושם נהיה הבעיה. אני לא נכנס לזה. >> רוצות >> רוצות אבל כן רוצות זה רצון מרכזי. אבל אנחנו יודעים שגם אם אנחנו רוצים לא תמיד הולך לנו כמו שאנחנו רוצים ואוי ואבוי לנו אם אנחנו הולכים כי אני מדבר שנייה בתור חסיד אני יודע שבציבור בציבורים אחרים יש אתגרים אחרים אני לא נכנס לזה >> כן >> אני בתור חסיד יכול אני אדבר איתך מ קבוצות מסוימות שמיועדות לאבריחים עובדים לאנשים עובדים >> כן אני חושב שציבור החסידי זה באמת הנושא הזה >> לא לגעת בלבוש ולא לגעת בזה להיות אתה יכול להמשיך להיות חוסיד נאמן ומושלם ולעשות את עבודתך נאמנה. עכשיו אני רוצה להדגיש לכם משהו מאוד מאוד חשוב. אפרופו מה שדיברנו, מקצוע וללמוד חינוך ולהיות מחנך טוב. פעם בעבר הייתה תפיסה שמי שהולך ללמוד חינוך או כל דבר דבר כזה א הוא יצא מהמחנה. עכשיו >> התפקר. >> התפקר. עכשיו יש סיבות טובות מאוד למה חשבו ככה. זה לא באחל. כן. מדבר על פעם. מדבר מדגיש מדבר על פעם. זה לא בא בכלל ריק. היו יותר מדי ניסיונות כושלים של הדבר הזה שהוכיחו לאלו מבינינו שלא הסכימו לדבר הזה לגדולי ישראל שאמרו אי אפשר ללכת ללמוד במקומות בחוץ כי רשימה שלמה של סיבות שהציבות שהציבות זאת כמי אני שיגיד אבל ראינו את זה בעיניים וטוב מאוד שהתנגדנו לזה כי אנשים שמה הבינו היום שאם רוצים שציבור חרדי ילמד ויעשיר צריך לעשות זה בדיוק בדרך שהם רוצים ואני אומר אומר לך שיש היום תנועה חזקה מאוד של הדבר הזה ואני קורא אני הראשון שקורא לא לוותר על קבוצו של י גם אני שנמצא בתוך העולם הזה לא לוותר על קוצ שאפשר להיות פסיכולוג לאילא או לאילא ולהיות חרדי נאמן לשם ולתורותו בלי לוותר על קבוצו של י' לא על הופעה חיצונית ולא על הופעה פנימית שזה לא שזה אפילו יותר חשוב מההופעה החיצונית ואני אומר את זה גם בפען ה ה פסיכולוגי חינוכי א מדעי הרוח כמו שקוראים קוראים לזה וגם ברפואה וגם בייעוץ וגם בכלכלה וגם ב אינסוף אינסוף אפשר להיות חרדי למהדרי מן המהדרין ואפשר להיות מקצוען למהדרין מן המהדרין למי שחשב שזה מתנגש אחד עם השני אני חושב שיש היום נוסחה שעובדת >> אפרופו המקצוענות אחד הנושאים שבאמת מאוד מאוד מאוד מדוברים זה הנושא של טיפול תרופתי א בכל מיני ילדים שככה יש להם קצת קוצים ועוד פעם אני פוגש את זה אמ בהרבה מקומות גם אשתי מספרת לי וכאלה וגם אני בעצמי הייתי בסרט הזה. מה כאילו אני חושב שהיום באמת יש הרבה יותר גישה מחילה באמת לאותם לאותם תכשירים שאיך איך קר קראו לזה פעם המשקפיים של המוח ואולי זה ההזדמנות להגיד לאותם הורים לילדים שאולי חוששים מזה אני לא אני לא יודע אני לא הולך לך לציונים לעצמי האם אני מוצלח או לא כי זה לא תפקידי אבל אני חושב שזכיתי במשך שנים ארוכות מאוד לשבת וללמוד כמו שצריך ולקבל ציונים טובים ולהיות עם המון המון סיפוק ממה שאני עושה גם בתור נער וגם בתור בחור וגם בתור אברך אפילו היה לי כדור קטן שגרם לי לשבת במקום אה באיזשהו פעם זה היה בהתחלה עול אליי זה היה סוד אחרי הרבה שנים כבר הבנתי שזה שמי שמקטלג אותי על פי זה ש מוזמן ללכת לחפש את החברים שלו ואני רוצה להגיד לכם אם יש לכם איזשהו חשש אל תמנו מהילד שלכם אל תמנועו מהילד שלכם את הסיכוי ואת האפשרות להצליח זה זה נוגע לליבי מאוד הדבר הזה. כלומר אני באמת לפעמים שומע וברמה שמטופלים של אשתי לפעמים הרי טלפון. שאלו אותי איך זה היה ו >> וואו. >> וואני ממש ממש היה לי דמות בעיניים. אני התחננתי בפנים. אל תנו תקנו לו את המשקפיים האלה. >> וואו. >> תקנו לו את המשקפיים האלה. זה ילד זה ילדים תקשיב זה ילדים >> עם פוטנציאל. >> עם פוטנציאל אדיר. הם המנהיגים של הדור הבא. הם האנשים הכי מובילים אחרי זה בתעשיית הורות בכל מקום. הם אתה יודע הם הקטרים הקטרים האמיתיים של כל יוזמה >> מסכים לחלוטין >> ואל אל תמנו מהם אל תמנו מהם זה ש זה ילדים שעם המון אמביציות ויש להם ומשהו ודברים שמרתקים אותם הם יכולים להגיע לפסגות אל תמנאו מה >> יש רשימה היום של ידוענים ומוצלחים בוראשם נשיא ארצות הברית והרבה מאוד [‏צחוק] אנשים שבאמת מאופנים בדברים האלה אני רוצה להגיב מה ש >> זה משהו שמאוד מאוד באמת אה >> וואו אה מדהים קודם כל אז לא יודע אם א אתה לא נותן לעצמך ציונים אז קודם כל מרעיין מוצלח אתה כן ולכן אשר >> א א זה מה שאני בחלקי הקטן >> אני רוצה להגיד לך משהו >> היינו >> אמ נושא מורכב וקשוח למה ואני אתחיל מהסוף ואני קצת יפטיע אותך יש הורים שצודקים יש יותר מדי אנשי חינוך שורים את זה קל כאילו >> להם קל להם לשלוח לכיוון הזה וההורה ככה אומר המנהל אמר או המחנך אמר או מטפל המות בכלל אין לי אז אל אל תק קבלו את זה כמ כתורה מסינה אבל אני רוצה להגיד לך משהו >> סיפר לי מישהו שיש מנהל איזה מנהל חדש במקום מסוים ו הוא נפגש עם איזה מישהו שמנהל איזה מכון אבחון דידקטי שהוא אמר לו שהוא מבין בכל מיני דברים ואפשר לשלוח עליו לאבחונים בתוך תקופה ההורה אומר לי שהוא דיבר עם כמה וכמה הורים ואורה אחד הילד היה לו בעיית קריאה הוא שלח אותו לאבחון דידקטי הילד היה לו הייתה לו בעיית קשב וריכוז שלח אותו לאבחון דידקטי הוא נתפס על מוסד מסוים על מכון אבחוני מסוים ושלח לכולם כולם שלח את כולם לשם אסור לסמוך ואני אומר גם אל תסמוחו עליי ביניים עצומות להורים אצלי יש הרבה שיטות יש הרבה ועדיין >> אפרופה מה שדיברת אתן לך סיפור אחד קטן שהיה לי וזה מעיד על הכלל כולו יצא יש לי אצלי בתמותה משפחה של ילדים שהם ממתנגדי החיסונים אני אתן את זה כשם קוד לא לוקחים חיסונים לא לוקחים הכמול >> כואב הראש נכנסים למיטה אנטיביוטיק כלום כלום כלום לא נכנס לזה זה סוגיה >> את גב כמו מילה אבל חיסונים >> גדולה מכולנו אני יודע אני יודע אני מבחינתי הם לוקחים אחריות על עצמם אין לי אלא ליה הבעיה עצמם זה משהו אחד מה עם השער מה הם >> לא אני לא חושב שמשפיע על השער >> אם מדביקים אחרים >> הם לא יכולים להדביק אחרים כי אחרים כן מחוזונים >> לא תמיד לפעמים יש מדוקי חיסון >> לא ניכנס לזה אני לא נכנס אני עוד נושא שנגע ביוד זה לא נושא שאני יכול להשפיע עליו אני לא המחנך של ההורים אני מחנך של התלמידים אבל א סיפור >> סיפור כן >> ואז ילד כזה מאותה המשפחה משפחה טובה ילדים טובים היה מאוד גר בעניינים הפראקטיביים וכאלה ולא יכל ללמוד ואבא מתוסק בא אלי עוד פעם ועוד פעם מה עושים מה עושים >> מה עושים מה עושים >> ואני אומר לו תקשיב אני יש לי כל מיני כיווני חשיבה אבל אני יודע שאתה מגביל אותי אתה חוסם לי את הדרך אתה אומר לי פה יש מחסום אוקיי אז אני אתן לך דרכים שאני יכול לתת בתוך המסגרת הקטנה >> שהשארת לי >> ואני אני אגב יש לי בדברים האלו שיטה אני הולך בראש שלו אני יש לי עוד קצת סבלנות לפעמים כבר רוצה לראות את הפתרון אני אומר בוא עוד קצת סבלנות כדי שזה בסוף יהיה גם מקובל עליו. סוף הסיפור הילד לוקח היום ריטלין הוא אחד מהתלמידים הכי טובים בכיתה. יושב גם מצד אחד יושב ברוגע בכיתה ומתנהג יפה מה שלא היה. והוא היה ילד שרב הרבה והיה מציק הרבה לאחרים ולא ישב בשיעור וכולי וגם לא הפך להיות פחות פעיל מהחשש של אבא. לא הפך להיות פחות פעיל ופחות דינמי ונמרץ מאשר שהוא היה. מה אני מתכוון להגיד? מבחינתי זה כלי מדהים חזק. אני אגלה לך בסוד שיש פעמים שאני לא מובחן בעיד קש רכוז יש לי לפעמים ימים עמוסים ומורכבים יש לי במגירה כל מיני סוגים ואני יודע גם לקחת וזה עוזר לי אגב אחת מהתופות לוואי שיש לי כשאני לוקח שזה מאוד מייבש לי את הפה אני כל הזמן שותה מים אני כבר שמעתי על זה מהרבה אבל >> התופעת לבכרת >> התועלת היא גדולה מה מהחיסרון אבל אני לא רץ כל כך מהר לשם אני נותן להורים את הצבלנות ואת הזמן לפעמים זה מעצבן את הצוות הם אומרים יאללה לנו זה כבר תביא את הפתרון אבל הם כבר למדו שלפעמים עדיף לעשות פתרון עומק ואם ההורים מאמינים בזה זה יעזור ואם ההורים לא מאמינים בזה ואתה הצלחת עליהם זה לא יעזור כי פה הוא ישכח והם ישכחו לקנות וכולי וכולי >> הרב אייזן לא נגע לנו האם תרצה במסר ככה קטן א לסיים איתנו את השיחה המרתקת הזו >> קודם כל תודה שוב תודה על ההזמנה אני רוצה לסכם מבחינתי את הנקודה הכי מרכזית והכי חשובה פעם בעבר לפני עידן תלמודי התורה והכיתות כל אבא חינך את הילדים שלו ואז לאט לאט שחו לבית של מלמד ושחו לתמוד תורה ונפתחו והתפתחו הדברים עוד ועוד. היום כבר נהיה מצב שהורים באים בבוקר, סליחה על המטפורה, זורקים את הילד לחדר. תסימו כמה שיותר מאוחר. כל פעם שמסמים איזה שעה יותר מוקדם כי יש ראש חודש יודע מה וואלה הילדים חוזרים יותר מדי מוקדם. אני קצת עקצנתי אבל אני רוצה לזקק את הרעיון. >> לא תמיד אתה מגזים. זה ישמקרים. כן. >> אוקיי. אז זה אתה אמרת. [‏צחוק] אני רוצה להגיד לכם הורים יקרים אל תורידו עיניים מהילד, מהילד, מהמחנכים. תזכרו זמן איכות פעם בשבוע לא מוותרים. מתעניינים אצל הצוות, מוכירים ומכירים טובה לצוות, לתמוד תורה כולה, למסגרת, למעטפת. אתם לא זרקתם והלכתם, אתם הפקדתם פיקדון, >> אתם שלחתם, >> שלחתם ואתם צריכים וחייבים לעקוב אח הפיקדון הזה יום יום ושיהיה לכם הרבה נחת. >> הרב הרב ישראל איזבח, ישר כוח עצום. תודה על הכל ובעזרת השם מיתן והברכה תישאר במעשה ידיך ותזכה למד עוד המון המון דורות ישרים מבורכים ביחד עם כל הצוות שאתה מנהל ואנשים אחרים גם כן מנהלים א עם אנשים שבאמת עושים שליחותם נאמנה אנשים נערצים [מוזיקה] אנשים קדושים וטובים שעושים עבודת קודש מי יתן ותשרי הברכה מעשה ידיכם תודה רבה רבה >> תודה רבה >> אה הזנתם למי האיש [מוזיקה] מפת משפחה פודקאסט אני שלמה קופרמן תודה לעורכת הילה סיטון למנהלת ההפקה העלה גולשטיין לאורכי הסאונד אברי מויזל דניאל אבין והיל הלם ולאורכי הוידאו נתי קנפל מחר ושלי מזרחי כל הסדורות והפרקים [מוזיקה] מחכים לכם באתר משפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772268 להתראות בפרקים הבאים ‏Ja.