0:00 / 0:00
נס שלא נגמר | שיעור ליום ירושלים - פרשת במדבר | הרב דודי דודקביץ
16 views
מלחמת ששת הימים הסתיימה מזמן, אבל בעל ה"נתיבות שלום" מלמד שהנס של תשכ"ז לא שייך רק לעבר. בשיחה נדירה שנאמרה ימים אחרי שחרור הכותל, הוא מתאר את החזרה לירושלים לא רק כניצחון צבאי, אלא כרגע של מפגש מחודש בין עם ישראל לשכינה. בשיעור הזה מתבוננים במשמעות העמוקה של המאורעות: למה החזרה לכותל הייתה נס רוחני לא פחות מההצלה הגופנית, מה הסכנה בגאולה שמתחילה רק מהצד החומרי, ואיך אפשר לשמוע בתוך האירועים הגדולים את הקריאה של הקדוש ברוך הוא אל עם ישראל גם היום. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
רע בעזרת השם
טוב
יש כל מיני מאמרים מכוננים שטוב להכיר
אותם שרוצים לבנות השקפת עולם
וסוגיות ששונות בעולם האמונה
של רבותינו מלאך הדורות
חכמי ישראל לדורותיהם
שכל אחד במדבטה בסגנון שלו שלו, באופי
שלו, בהשקפה שלו. במידה רבה, יש תחומים
שכדאי מאוד להכיר את המאמרים היסודיים שלא
תמיד מוכרים. אז יש כמה מאמרים יסודיים
להשקפת א
השקפת עולמנו על התורה והגאולה. אנחנו
זוכים להיות שותפים בהם במאה מה20 ה-50
שנה האחרונות.
כל דור ועניינו דורש. אני אמנה כמה שחלק
כמה אתם אמורים להכיר.
אה חובה להכיר. כן,
כמו שאני מניח שכל אחד מכם מכיר היטב שיש
מאמר כזה שנקרא מזמור יט, גם אם הוא לא
בהכרח קרא אותו, אז חובה לקרוא. אוקיי,
מזמור יט. אני מונה עוד כמה סוגים. למשל
כל דודי דופק של הרב סולביצ'יק
חובה להכיר ולא רק מהבחינות בגרות.
מבחינות בגרות זה לא רלוונטי. זה כדי לדעת
שהיה כזה דבר מקבל איזה מידע
כללי. צריך לקרוא את זה. זה לקרוא
ולהפנים.
זה קומה משמעותית
בנפש של אדם בדור הזה בכס לגאולה. מי שגם
חשוב לחסידות בתחום האלו אז חושב שעולה
יעקב
בשתי תורות שלו. אחת שרשמית נאמרה ביום
עצמאות.
עצמות הראשון או אתה בדיוק שחרור חזת
המדינה בשבת הראשונה של הקמת המדינה ויש
עוד מאמר שלו בעולי יעקב שלא לא כתוב עליו
שהוא נאמר בימצאות אבל הוא נאמר ביום
העצמאות
א לא יודע אם זה נאמר בבוקר כדרוש מה שאתם
מכנים או נאמר ב בערב אין לי מספיק מידה
על זה אבל א
ואני חושב שליום ירושלים מה מה חשוב מאוד
יש להם טיבות שלום
הוא לא מוכר
מכיוון שהנתיבות שלום הוציא קובץ בימיו
של חבל לא הבאתי מהבית את הקובץ
קונטרס
שהוא יצא במה שמכונה בעולם הישיבות
בסטנסיל
כך הוא נראה
כך נראים הדפים
זה נקרא בנתיבות בניין ויצירה
בסדר תיבות שלום בניין ויצר יש שם כל מיני
נקודות ציון דרך
שנתירות שום דיבר בהם או ציוני דרך של
עולם ה הפנימי של סלונים יסוד הישיבה נחת
לבן הפינה אחת פינה לבית המדרש
יום הבחינת יום שהוא שם מציינים בסלונים
יום שהרבי שלהם עלה על המוקד
הה ועוד כינוסים חשובים ותהליך בניינה של
חסידות צלונים אחרי החורבן אחרי חורבן
השואה וגם נקודות ציון בחיי עם ישראל זה
לא יצא במהדורות רבות אין להשיג את זה
עקרונית כלומר זה לא מודפס יותר זה יצא
כפי שאתם אומרים לא בספר יש שם למשל שיחות
שהם לא נכנסו אפילו בתוכו שיחות שנמו אחים
נחמת יום כיפור
שהיה אז אווירת חולשה נורא
ספקנות
יש בתוך זה גם שיחה שנאמרה
כתוב פה כותרת לפניכם אם שחר הכותל המערבי
והניסים שקראו בארצנו ערב שבועות תשכז
בסדר שיחה נדירה
א זה נודע לי א מהרבה שנים הבן של תיבות
שלום אח של הרבי של היום
גר בבני ברק
הוא היה מזכיר המועצה דתית
מהמתגן
וגם הוא לימד גמרא גם כשהוא יצא לפנסיה
לימד גמרא ברחוב ביאלי כי יש שם איזה מבנה
אני לא יודע מה מה המצב היום של הפועל
המזרחי
שתחילת רחוב ביאליק ואבא שלי עליו השלום
היה משתתף קבוע אצלו בשיעור כל יום חמישי
הסדר שלי היה ביותם ימי חמישי ש 20 שנה זה
שאני אני לוקח את אבא שלי מהשיעור שם
ליעליק. הוא בא איתי לשיעור בנאורה
לוקח אותו הביתה לוחץ צהריים ואז בא לפה.
אחד הפעמים הוא סיפר לי על הבן הזה
ונפגשנו נוצר בינינו קשר טוב מאוד.
כששמעתי על זה ביקשתי ממנו שיביא לי את
הקונטרס שהוא נתן לי וצילמתי את כולו.
[נחירות בוז] לא בהחווה יודעים שהוא מצלם
את הכל.
צילמתי את זה בגאולה כדי להיות ניצוצות
מכל
הכיוונים יחד. אז זה החוברת וכיוון שהיא
לא מוכרת אז זה עניין גדול ללמוד אותה.
לפני כמה שנים יהודי שהוא קשור לסלונים
מגיבת שמואל הוציא אותה גם קצת אני חושב
שיש לו שפות מסוימת בזה ו
לא הבאתי את זה פה
כן בעיתונם בקובץ המעיין מי שמכיר קצת
בצורה יותר ארוחה ומסודרת
בכל אופן אתם קיבלתם איזה עמוד שאני צבתי
אותו רק בשביל הנוחות
אבל כאמור כך נראה דף המקומות. יש שתי
מילות הקדמה נוספות. הטבעות שלום יש בתוך
העולם החסידי חסידויות מאוד מאוד מאוד ארץ
ישראליות. כלומר כל ימיהם כל תלמידי הבעל
שבת המקרונית שפו לציון. שני הגורמים
המרכזיים נושא שצריך הרבה להרחיב עליו
המון ללמוד אותו איתם. שני התנועות כולי
הייתי אומר שלוש תנועות מרכזיות
יש לכיוון ציון
אחת זה שתלמידי הבעל שם טוב כולם ב-250
שנה האחרונות אחת של תלמידי הגאון מאוחרת
קצת יותר אחרי זה עוד שני תנועות אחת
תלמידי החתם סופר שקטנה יותר ואחת מאזור
המגרה בארצות המערב של אפריקה
שאחד מהדמיו זה הצוף דבש אם אתם מכירים את
שמו שהוא קנה את בית המערבים מה שלימים
יהיה תחילת ישיבת כהנים הגלגול הראשון
ראשון שלה כשמתן מקים אותה שיהיה בארי
יחזור לאיתנו ו כך לאט לאט מארבע קצבות
הבאים אתכם להתכווץ תלמידי הבעל שם טוב זה
היה נושא מאוד מדובר אבל היו חסידויות
שממש היו שותפות בתוך התהליך הזה הן בכך
שהם עלו לפה פה מוקדם הארצה, שלבים מאוד
מוקדמים
ואין בכך שהם השתלבו פה בארץ יותר בכל
מיני הבטים.
כמובן שאלו שקשורים לרבי נחמן בן לביטפסט
אז הם עוד יותר משפו כי רבי נחמן בן לביטב
עלייתו ארצה הייתה במטרה
ובחזון גאולי לא רק למות פה בארץ
אלא לחיות פה בארץ ואפילו חזונו היה להקים
יישוב שיהיה בו חצי יום לימוד חצי יום
עבודת הקרקע פקיעין זה מה שרוצה [כחכוח]
לעשות בפקיעין
ומסורות חסידיות איך הבעל דבר [כחכוח]
נלחם בעניין הזה וזה זה תקפל הרעיון אבל
בתודעה זה תודעה אז יש חסידויות שבעולם
החסידי היום נחשבות יותר ארץ ישראלית זה
יהיה במנהגים מסוימים שיהיו שם זה יהיה
ביותר לבחם על הסוגיה הזו כמובן שמאז הקמת
המדינה העסק נהיה מורכב יותר כי הרבה מאם
חששו שהם אהבת הארץ
היא תהיה עם הזדהות עם דברים שהם לא רצו
להזדהות איתם לצערי
אז תפסו בדברים מסים מרחק אסבר את האוזן
אה
לפחות שתיים שלוש חצי שורשיות
זה
צלונים קרלין
בטרוז'ין וללוב זה ארבע חזבויות ש המנהגים
יהיו בהתאם למשל אם תגיעו לירושם כל
מקומות גם אצל הפרושים יהיה אותו דבר אתם
תראו למשל בבית הכנסת של החסידים הירושלים
למים שמקבילים ספר תורה לפני קריאת התורה
כי הגיעו ארצה וקיבלו את מנהגי מרנה בית
יוסף בדברים מסוימים
כל אצל הפרושים של לא אצל הפרשים אצל
החסיד עם הירושלמרס
יכול לראות את התופעה הזו אני פגשתי אותה
פעם שם בשערי חסד בסדר וסביבה אפשר
להגידות הרבה דברים
א למשל חסידים הארץ ישראלים רובם כמעט
כולם מתעדתפים בטלית בליל שבת
כי זה תקנה של רבי נחלם בן טפס כך כתוב
בסידור סלונים
ולכן חסדי סלונים כך נוהגים כולל שבת חסדי
קרלין כך נוהגים כל שבת ללוב נוהגים כך כל
שבת ויש עוד חסידות שהתפתחה פה בארץ הרבה
הרבה הרבה יותר מאוחר והיא למדה מהם כמעוד
אהבה את טבריה שרובם התרכזו בטבריה
אחרי עלית החסידים לטבריה לפני 200 שנה
מתי למעלה 200 שנה 250 שנה אז הם ימצאו את
מנהגי טבריה לכן תולדות אהרון גם הולכים
תל שבת לכן תולדות עברו יצחק שיצאו
מתולדות אהרון גם הלכים את שבת אבל המקור
זה סלוני וקרלין
אחריזות הארץ ישראלית כן אני עצמי גם נוהג
כך בגלל זה שבת מה הסיבה הזו שאם זה תקנה
של רבנחם בויטבסקה זה חסידים זה לא רק
בשביל לאכול קוגל יחד זה גם קצת מקבל בל
בכל אופן זה דוגמה קטנה אבל בלב זה דוגמה
הרבה יותר מזה כן הרבי הראשון שיצא
מירושלים
לקים חסידות במקום שאז היה מחוץ ל לעיר זה
הקרלינר הוא הקים בגבעת זהב כשהי הייתה
קטנה
וברור שזה מושפע מהדבר הזה כן ברור שהם
היו בגוש כתיף א המון פעמים המון הגיע
לבקר בגוש כטיף לפני המון ברור שהם הם
נסעו במלחמה הזו אה מעבר זה שם הרבה שהיו
ששותפים בהתגייסות למקומות שאפשר לשרט בהם
בחורים חסידים והבחים חסידיים שיש להם
הרבה כאלו הם עברו בכל המקומות שהיו בהם
משפחות של חיילים הם כל יום הוציאו 1000
מנות למשפחות של לוחמי מילוים
כחסידות כציבור בסדר כי
וסלונים שהיא לא באופן הזה יותר מסתייגת
מהציונות נניח אבל מאוד ארץ ישראל קרה לה
אז הטיבות שלו מעולם לא ענה למישהו בשאלה
אם מותר לצאת מהארץ
מי ששואל אותו יש לי ידית ששאל אותו אחותי
מתחתנת בלונדון
אז אמר לו אל תשאל אותי שאלות כאלה אני לא
עונה לשאלות האלה בסדר לקבל כנ מידה ואחרי
הגירוש הם לא הצביעו לאגודת ישראל שנה אחת
בחירות אחת כמישותים בגירוש ועוד ועוד
ועוד כן
לא ארץ ישראל במונחים רק המוכרים לנו בסדר
הם לא שרים שירי גבוטרון בטישים
לא תחול המטפחד ולא כותוב של נחת אפילו לא
על הדבש ועל האוקץ לאשרים
אה
אבל מכל הקודש של ארץ ישראל זה כאילו נושא
וואו
הנטיבת שלום הוא היה כזה הוא כך גדל על זה
והוא היה כזה והוא הגיע לארץ בתור בחור
כדי להינסא
לבת של מי שלימים בהפתעה אבי היה אדמור
מסלונים לפניו לא על פי הסדר בתבות השואה
הכל התערר הוא בא להינסא לפה בטבריהו
צעיר בשידוך של
הרמז שלו של הבית אברהם שהוא שידך ביניהם
ומאז הוא נה איש ארץ ישראל ומעולם לא עזב
את הארץ מעולם מעולם מאותו רגע עזב את
הארץ גם בימים שאבא שלו שלי לו מכתב,
תחזור, מה אתה עושה שם? מסוכן אמר לו
כיוון שהגעתי
וכשהפציעו בו מחוץ לארץ לבוא לשיחות קח
אותך במכונית מהמטוס נחזיר אותך למטוס בלי
שתישן רגע אחד כלום לא עוזבים את הארץ זה
הנחת יסוד
כמו בניין צוע יותר מזה הייתה אהבותו
לירושלים ולקודות תלמידה רבן תיבות שלום
זה התחיל בימי חות הברכת אברהם שאלה לה את
חסידות צלונים לירושלים עוד יותר נטיבות
שלום כשנתיבות שלום החליט לשכם את צלונים
אחרי השואה שסלונים כמעט
לא נשאר לה זכר פלית וכבר חשבה להישור
ולהתפזר כמו עוד חסידויות שהתפזרו ועברו
לצדיקים אחרים ואיבדה את ה
א חצר שלה את את הנשוא
שיקם אותה ולימים כשהוא בנה את בית המדרש
שעומד עד היום אז הוא חיפש את המקום שהכי
קרוב יהיה לכותל
כדי שניתן ללכת לכותל בהליכה
רגלית באופן טבעי אם אתם יודעים איפה היא
נמצאת אז היא באמת אחת המקומות הכי קרובים
לכותל בשל גאולה של 100 שערים בחינת 100
שערים כן הכי קרובה ליד משרד החינוך שם על
הצי על הצומת
והתיבות שלום באמת לפני שהרב נותן כל שבת
בקוד כל שבת גם הרבי של היום שליטה
כולל שבת עדותו אדמור כלל שבת בכותל
א קשר עם הכותל מאוד חזק הבאתי פה תמונה
שמעתי יש לה נתיבות שלום אה קשר של אהבה
מאוד מיוחד עם הכותל אחרי פטירתו
אחד מסופרי
סלוני מאוד מפורסם לנדום מי שמכיר יוציא
הרבה ספרים אז כתב א מאמר
שזה הטורף שלו כי רצו אבדך את הבניה כותל
המערבים משטת חייו של דושת מרן אדמור
מסלונין בעל תיבות שלום יש פה תמונה
מיוחדת שאני אוהב את התמונה הזאת כיוון
שהיא מזכירה תמונה שאמורה להיות מוכרת לכם
מ
רבותינו נשיאנו
אה זה תמונה נצמדים לכותל
את הנתיבות שלום
זה הנתיבות שלום לפני שהוא נהיה אדמור
תשכז כתוב פה למטה כמו דושת אדמור הנטיבות
שלום מסלוני אם חמים כמו דושת האדמור ברכת
אברהם ושפך שיח בכותל המבי כיבושו בתשכז
אם נגיד את התמונות של הרב צבודה של הרב
הנזיר אז זה הנה זה נטיבות שלום שהוא עוד
לא רבאז הוא חתן של ברכת אברהם זה הברכת
אברהם מתפללים צמודים לכותל אבני הכותל
נתיבות שלום זה היה נושא מאוד מאוד מאוד
חי במשנתו מאוד והרקע הזה נלמד איזה דברים
שהוא דיבר ממש בימים עללו אני חייב רק
לומר משפט האמת היא שכמו שאצלנו יש יום
ירושלים שלמען האמת לא זכינו שהוא הפך
להיות יום ממלכתי אני מניח שאתם מודעים
לכך אנחנו חיים באיזה בואה לעניין הזה
לצערי צער
זה משהו מהותי, זה לא משהו טכני כלומר
עצמאות חומרית
מדינת ישראל בכלל אזרחי ישראל
מציינים
את זריקת הנשמה בלשון הרב קוק של ירושלים
בתוך המהלך הזה לא זכינו שכולם יתוממו
אליה למרות שאין ספק שירושלים היא הגורם
המאחד
מספר אחד
מילה ירושלים מלכת קסם ברוך השם על נפש כל
יהודי אומיה אבל זה לא חדר לתודעה שאנחנו
שמנו אותה נעלה את ירושלים לא חדר לתודעה
שלחוקק חוק כזה יש חוק ירושלים אבל לחוקק
חוק ושכולם יחגגו אותו ביום הזה א וזה
כמובן דורש הרבה חשיבה ומוד פתיחה אבל
במקביל היה עוד יום ירושלים של אותם יום
פחות מוכר יום ירושלים של הציבור הירושלמי
לגוונ וקוראים לו שבועות
אני לא זכיתי אף פעם להיות בשבועות בבוקר
בירושלים
רקספל התיאורים האלו
מכיוון שמגיל מאוד צעיר אני בתפקיד א
תפקיד על הכתפיים אז
קרוב ל-40 שנה אז מפחות או יותר רגיל של
פחות של הצעירים שבכם אני כבר אין לי את
הפריבילגיה
להיות בחגים איפה שהרבה פעמים התחשק לי אז
לא הייתי מעולם בירושלים בשבת אבל אם
הייתם
ולכן אין אין התר לא להיות פעם אחת. אז
לראות את ההליכה לכותל משבועות בבוקר זה
מחזה שכנראה אין מה שישווה לו. תראו, בכנה
מידה ריאלי,
הלכתי, רעיוני
זה לא פשוט כי אנשים הולכים שעה וחצי לך
שעה וחצי חזור. אולי ישווה ללמוד בזמן הזה
שעה וחצי בלי שבועות. טוב אפשר להגיד
בחינת עליה על הרגל גם ברגלים אתם מבינים
שהלכו אבל זה בחינת האם זה עומד מול חיוב
תורה אני ודאי מסכים מה שבירושלים נוהגים
רק רציתי לעורר את ההבנה כמה זה חשוב בני
רב אברום כמה זה היה חשוב
תחשבו רב אברום בגיל שלו פלג היה הולך
לכותל כל שבועות בבוקר נכון שרב אברם היה
עושה את הכל מהר גם מדבר מהר גם לומד מהר
גם הולך מהר אבל זה הליכה ממרכז לבחורים
צעירים כ זה הלכת לכותל כל צדק
>> 50 עד שעה נכון אחרי לילה זה אירוע הרב
מנגנס היה שליח ציבור לא ראיתי רק את
הסיפורים אני מספר אבל זה נבה מכך שכולם
רצו בשחר הכותל לרוץ לכותל ורצו לכותל רצו
עוד באש של הצלפים הירדנים רצו צהל היה
מוטרד מזה אז הוא הציב מחסומים
יהודים שחיבת הקוד גמים לפרוץ לו המחסומים
אתם מכירים סרפות מוכרות
אבל הרוב לא פרצו רבינו זה מסוכן אז הרוב
לא פרצו היו כאלו שפרצו
מתי כולם הלכו שבועות הגיע
כבר ירושלים נקיה
ילדים לא יכלו לעמוד בזה כולם רצו לקודם
ומאז זה נשאר ככה שבשבועות כולם הולכים
לקודם כל ירושלים אתם יודעים זה ארכות שם
בסדרי גודל זה עשרות אלפים שמגיעים לפרק
זמן מאוד קצוב. תחשבו לתת שתייה אחרי זה
וקידושים אחרי זה. איזה אירוע זה? ראיתם
בזה
מה? אירוע
ענק שבענקים.
אז הרקע לדברים האלו כדי ללמוד עכשיו את
הפסקה הזו מתוך דברי נטיבות שלום הוא מדבר
בין יום ירושלים בין כח בירן שבועות הוא
נוצה שיחה בפני כהלדתו.
הלץ ליבי בהשם רמה קרני בהשם רחב פי
עלויביי כי שמחתי בשועתך
אין קדוש כהשם כי אין בלתך
השם ממיט ומחיה מוריד שול ויעד
כמו תמיד אני תיבות שמתחיל בפסוקי הודיה
או מדברי דוד או מדברי חנה חנה ש יודעת
לזהות שממנה יצא דוד נכון כשהיא אומרת ירם
כן כן משיכו היא מכוונת לדוד המלך אנו
מחוייבים
להכיר בניסים שלנו הקדוש ברוך בימים האלו
אני אוהב מאוד כשאני קורא את זה קורא לזה
מזמור על הנסים ועל הנפלאות שנתיבות שלום
מקביל למזמור
מקביל למזמור יט כן זה מקביל למזמור יט יש
מילים שמש מעדדות את אותו דבר מה עד פה לא
שמעו מה
>> מה יודע אני רואה אחר כך לקטה לא
>> תפסידו
>> מה
יכול להצי מספיק
>> לא לא יודע בסדר
הינו מחויבים להכיר ניסים שעשנו לקדוש
ברוך הוא בימים האלו ניסים גלויים והרד
פנים מלפניו יתברך שמו לעמו ישראל מה שלא
זכו לראות הרבה עשרות דורות ואסור לנו
להיות כופר בטובתו של מקום כי עשה עמנו
עכשיו נס כפול
א' רשע מה שזמננו עם מחשימו מי זה
>> כולנו גדלנו על השיר החשוב והיקר
נצר מחכה לרבין איי כלומר עושה קרחצן מרוב
ציפייה
ו שיחכה
זה שיר שמחה
וגאווה ישראלית היה באותם ימים והרשע
המנובל הזה אם אח שמו רצה שם את כל
היהודים הביטוי להשליך אותנו נו לים
הקדוש ברוך הוא ניסים להפוך שלטו היהודים
בשונה
והשמידו את כל סוס רכב פרעה ופרשה בשעות
ספורות נפל פחד היהודים עליהם אתם רואים
שהוא מתכתב
עם מאוראות קיומיים באומה עם ימי הנפלאות
הקודמים שלנו שני חגים עומדים פה ברקע
איזה
>> פועים ופסח באולם נס צלת הגוף וניסים
שמימיים כשהוא משווה את זה פה ואומר שמינו
את כל אוסוס רכב פרעה פרשב שעות שעות
ספורות למה הוא מכוון
>> כולם מכירים אני מקווה שמדת צבא חיל
האוויר של מצרים כשהוא על הקרקע לפני
שבנחים מתורם באוויר
הגודל הישועה הזו וגם נפל פחד היהודים
עלים אבל יש פה עוד מקום שהוא הולך איתו
והיה בישראל תר גדולה שעשה השם ממצרים
וימינו בהשם שם שגם אלו רחוקים מאמונה וכל
מי שיש לו מוח בקודקודו
מודים של שום עניין טבעי [נחירות בוז]
בניצחון שעשה הקדוש ברוך הוא באופן מופלא
ביותר שום צבא עוד לא השיג השגים כאלו
שכוחות כבערים התמצטטו לפניו בשעות ספורות
תוק שלמדתי את זה בעבר
לא היה את ה
ידיעה של מה שקרה בשנתיים האלו אנחנו
יכולים לכתוב את זה מחדש
אין מאוד בכל העולם הצבאי כולו
מהשנו בשנתיים האלו
צריך לכתוב פה בצד הגאות איננו ראו שנת זו
וזו במבצע הזה במבצע הזה במבצע הזה במבצע
הזה שנו איזה ארבע חמש כאלו שאין להם
תקדים בסדר מזה פעם מתגלה עוד איזה פטנט
של צהל עשה איזה בסיס סודי פה בסיס סודי
שם עדיין זה למעלה מכל שיעור שניתן להבין
אז התראות ש אומר חייבים להודות חייב לומר
שיש בזה איזה כשל
שאין הודעיה ציבורית רחבה
לא כלל ישראלית רחבה צריך להגיד שאנחנו
עדיין במלחמה לא נכון אבל גם בתחנות
הביניים
מישהו בא להגיד לי שבו אצלנו בישיבה לזכור
את התאריך שבו
היה שנה יהיה שנה בעוד שבועיים ל להתקפה
הראשון שלנו באיראן שהשמידו את כל ה את
הכל שם במכה אחת ביקש להזכיר שנעשה אירוע
בישיבה ביום הזה מה לעשות אני לא יודע אבל
שנה לנעשה העצום הזה
תודעת ההודיה היא קריטית כדי לזכור שיש
מנהיג לעולם להכיר לו תודעה
ולא לפס פוטנציאל המשיח הרי זה הסיבה שלא
זכה חזקיהו את מלך המשך כי מי שלא מודה
סימן שהוא לא מבין את תהליכי הגאולה
למה מחייכים פה? היה פה דיונים על זה. מה
הנס השני? נס השני וזה עכשיו מבט קלאס
איסלונימאי.
עד פה גםנם לא כל אחד אומר את הביטויים של
הניסוח הזה אבל כעת יש עוד מבט שהוא קלאסי
הנטיבות שלום. מה הנס השני? נס כפול בת
הנס השני בגילוי אהבתו יתברך למו ישראל אף
על פי שאינו אגון ואינו כדאי
שוחזרנו לרשותנו סיד בית מקדשנו הכותל
המערבי שמעו חז"ל כי מעולם זז השכינה משם
שנאמר הנה עומד אחר כותלו חי יט שנה כמו
מזמור יט קצת נכון ח יט שנה שכבר נתרחקנו
ממקום הקודש הזה וחזרו לנו מקומות הקדושים
מעלת המכפלה ישני חברון קבר החל
וכון שדרכו שם רגל יהודי זה יוט שנה אפשר
להלב למה הוא לא מזכיר את קבר יוסף
הציג צפון השמרון מה למה הוא לא מזכיר כי
הוא אכפת לו ממך אה למה הוא לא מזכיר כל
הוד לא יודע חדשות אין כמו בימינו כל רגע
עדכונים אולי הוא עוד לא יודע אולי לא באו
מה קורה זה קורה כבור קמים זה לא קורה בכז
ואי לבנים שגלו
מעל שולחן מכפרי אבות ואמהות ומהתיים
נמצאים תרשותנו ואנו עומדים ונדמים
ומזועזעים הגילויים הגדולים שהרע לנו השם
יתברך ומה השיב להשם
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך חוסיף לביך
קודשך מי אמר את זה
>> יונה אומר את זה ביותו
במאי הדגה הפסוק הזה עמד נגד עיניי לפני
יותרת שנה עכשיו תראו תיאור מקביל זוכר
אצל הרב רב צודה מה קורה בחלוקה הגיע
ליסודנו
שבנו בחדר של הרב זצל זוכרים
ובוכינו ומכינו ואמרנו תראו את מזמור יט
שלטיבות שלום פסוק הזה אמר נגנה לפני יטת
שנה אתת נפלה העתיקה בידי ערבים ושוב לא
יכול היה יהודי לגשת אל מקום מקדשנו
והתאספנו כ2000 איש בכך לשבעת 100 שערים
וישבנו על הארץ ובכינו
חשבתי אז שהגענו לשיא האסתר
כי אחרי שהשמדו מאיתנו בחירה האומה כשישה
מיליונים יהודים וגדה בכור יאף את כל קרן
ישראל כל זמן שהכל מרוויח בידינו
מקום הקודש הזה שודי היה יכול לשפוך שיחו
בפני אבי שהוא בשמיים עוד היה כוח להחזיק
מעמד אבל מה נורא הסתרת הפנים זו שיתברך
הרחיק אותנו מעל פניו כאילו אינו חפץ שוב
בנו ואוי לבנים שגלו מהשולחן אום הכל אותו
בן מלך שמסוגל לסבול גם כשאביו מייסר אותו
בכל מיני ייסורים קשים ורעים אבל בשעה
שאביב המלך מגרשו מאכל המלך על זה לא יכול
להתנחם ולהתחזק והגשנו באותה שעה כי היינו
מתמוטטים
מצר ויגול שניגשנו מנגד עיניך יש הקלטה של
תפילה של הרבי ביצנזכר צדיק קודש לברכה
שהוא מתפלל עם מלכ שהוא מגיע לכותל וואו
איזה דבר זה אי אפשר לתאר זה ביידיש עם
תרגום ב לעברית ליד בכיתוביות
הוא פורץ שם בבחר
אחרי שכור הכותל
הוא בוכה ואומר כבן מתחתן לפני אביו
ביידיש עסיסית
אומר אמר לו שם איך עשית לנו את זה הבאת
אותנו לפה לא הכנסת אותנו להר
מה אתה רוצה שנהיה לך בחוץ ולא להיכנס
פנימה אליך הביתה
טוב, עכשיו אפשר להגיד הוא הכניס אותנו
תלוי כבר באנו לא אבל כבן מתחתה על אביו
הרגשה שזה הבית ועכשיו צריך לזכות להיות
בקרבה אליו 19 שנה לא היינו ליד איזה
געגוע מתואר פה
ותראו את המהפך אחרי הצער שהוא מתאר איך
הרגשתי אז
אשרנו מטוב חלקנו בשעה גדולה הזאת ששוב יר
לנו שהקדוש ברוך הוא בהערת פנים וגילויים
שלא זכה שום דור
החזרנו מקום מקדשנו את יודעת שבותם ימים
חלקים רחבים בידות החרדית חיו בתודעה הזו
הן באמירת הלל ספונטנית בבוקר של החב
ביטויים מופלגים כמו שרב חזקל לוונשטיין
המשגיח שזה יותר גדול מנס קריאת ים סוף
ועוד ועוד ביטויים כאלו ואחרים אצל גדולי
חכמי וצדיקי ישראל לגוניהם
והאושר התענוג
הכי גדול שודי מרגיש בעולמו בשמרגיש בקרבת
אלוקותו יתברך
כמו דיית ואני קרבת אלוקים לי טוב והמקום
מסוגל ביותר לזו בקות הרבי יהודי מרגיש כי
הוא עומד שם נוכח פני השם שופך ליבו כמה
נכו שאומר שם ברוך אתה
מרגיש משמעות מיוחדת בנוכחותו יתברך
שאם כי לא יכול לעז כבודו שם המקום היחידי
בעולם שסת השכינה משם ואילו פינו מלא
שיהיה קיים מננו מספיקים וכולי
מעת השם הייתה הזאתי נפלאת בעינינו מוכר
לכם במזמור יט מוכר צאנו ואמרנו שנינו השם
הייתה הזאת
חייב לומר שחוץ שזה מסמך אותנטי ומרשים
ומרגש
יש פה שיעור גדול בכלל איך מתקרבים אל
הקודש
האם כשבאים אל ירושלים ואל יהודה ושמרון
באים רק מדין כיבוש וירושה
או באים מדין מפגש עם אומור יתברך?
אני מקווה שאתם מבינים את העדינות שאנחנו
מדברים עליה כעת כשאתה עומד בכותל
אתה עומד עם בלנסטון
בנפש
בתרבות אתם מבינים את השיח שאני מנסה לרמז
עליו בליסטון זה גבריות זה נוכחות שאתה
עומד שם כבן המתחתן לפני אביו מה אתה שר
שם
והמחרשה שוב פולחת שוב
הייתי פעם ביום ירושלים בירושלים שלו נתנו
לי להיכנס לקוטן אם אתם זוכרים לפני כמה
שנים זה לא זוכר והינו קבוצות שמות של
ישיבות שעשינו סור בציון צרינו להיכנס
אנחנו מגיעים לשם אני שומע שם חבורה שומדת
ושרה
לא הבנתי מה הם שואגים שורו רוסזה שורו לא
הכרתי
מכירים
האם זה או שאתה אומר ואני קרבת אלוקים לי
טוב מה נקודת מסתמץ צריך את זה ואת זה.
אבל מי שלא מכיר את השפה ודאי שהמקום
הראשון זה בחינת אה תודה, זכות להיות
מהדור שזוכה לראות בעיניים איך גועלים את
ארץ ואת ירושלים. אבל זה גם מקום מפגש אם
לא זהז זה השכינה. בסדר נגיד את זה קצת
בשפה יותר סלנג של הציבור שלנו. אתה ברגש
ריבונו של עולם אחרי 19 שנה אתה נותן לו
כזו בחינת תפיחה על הכתף כמו שתי חברים
שנפגשים אחרי הצבא.
שאתה ניגש אליו עם א זה בנפש נפקמינה
גדולה נכון איך שרים איך רוקדים איזה
סגנון מפגש יש בכותל
נכון אתם מכירים שנפגשים חבר'ה בכותל מה
צורת המפגש כמו אצל הרבי או כמו במדורת
השבט תורת המגזר
נכון אתה רץ מרחוק עם היד הזו המושטת
באויר כבר לשתי כפות ענקיות כאלו שכל
הכותל רועד מהם נכון מכירים את התופעה הזו
אני את עכשיו בהכלו של מלך קרוב לאכלו של
מלך זה עולם אחר
זה עולם שהשתחוו לשם בהדרת קודש
זה יחד זה יחד כן זה ותחזנה עינינו שולחן
לציון ואשרנו וגאולה וישועה וזכות ואוז
וגבורה
אבל השילוב הזה בנתיבות שלום נראה לי
שיכול להשלים אצלנו עוד איזה פען שתרומתו
לא קטנה עבורנו בעבודת השם של הכותל.
אז אנחנו ברשותכם אצלכם לא בכרך הופכים דף
פסקה ג'. ממאוראות הימים הגדולים האלו,
אנו צריכים לשמוע את כל השם היוצא מהם
הקורה לנו. זה תמיד שיטתו שלטיבות שלום.
צריך לשמוע את דבר השם הבוקע מתוך המצות
ממש מה שיטת
הרב ציודה הרבה והרבצל.
ממות הים הגדולים האלו אנו צריכים לשמוע
את כל השם היוצא מהם קורה לנו [כחכוח] אם
נשאל רגע
מה הציבור שלנו שמע את דבר השם קורא לו
זה שאלה הקריטית זה כמעט סדנה עכשיו על זה
>> מה קיבל גשים
>> בוא תגיד את זה אולי בשפה של שפה של תורה
לי
>> לרשת ולשב לי ישב את הארץ נכון בוא נשמע
אם תיבות שלום שמע פה עוד בת קול מנמת
קיונה הנוספת
כמו שאמר מרן אדמור זיה על הפסוק ויקרא אל
משה וידבר השם אליו מה דכתיב ויקרא לשון
נסתר ולא כתיב מי הקורא וידבר השם כתוב
שהשם מדבר מה זה ויקרא מי קורא אז ככה אמר
על זה הבית אברהם שמכל המוראות העוברים על
האדם בוקעת קיים הקדוש ברוך הוא פעם
מוראות של שמחה מר רימים אותו ועל ידי זה
שומע את דבר השם הקורה אליו ופעם הוזה
מיגון וצר משברים את רוחו שם צריך לשמוע
דבר השם קורה אליו כל חיי אדם הואיו עם
קריאה גדולה מהבשמיים
ואם בחיי הפרט הוא כן כל שכן המאורה הקביר
הזה ניסים לפות שעשה הקדוש ברוך הוא איתנו
שהם קריאה גדולה מ שמיים זה בניסתר הקריאה
הוא לא פונה עליך במילים
אבל הוא מדבר אלינו מה אנחנו שומעים מה
הדיבור אנחנו שומעים מה הקריאה הזאת
הגילוי הגדול מערב פך הוא כיפ פקד השם את
עמו
הוא חפץ בנו למה הוא משתמש בפסוק הזה
כעוד שלושה ימים רות זה מה שיראה את פקידה
פקוד יפקוד אלוקים אתכם
ועלינו לאור רחמים רובים כי אתה השם אכילת
להרות לעבדך את גודלך ואת ידך החזקה אשר
מל בשמ שסך מסר גבותיך הברנראה את הרטוב
הזה לבנון
היינו שבננו בית המקדש ר בימינו
פנייה ותפילה
שהישועה תימשך הישועה הרוחנית כי עדיין
שכנתה בגלותה זה ודאי לא כמו מזמור יט
ועוד לא זכים אפילו להתחלת דגאולה כי מה
הוא עניין גאולה גם אם אנחנו לא צועדים
באופן הזה איזשהו חשוב על המשפטים הבאים
מה הוא עניין הגאולה שהבריאה כולה שקועה
בחומרנות יזכה לגאולה הוא על הארץ דעה את
השם ונראה הוא עין בעין משובן נתים הוא
למד במרכז והשיר של ירושלים היה
כי עין בעין יראו רואים נכון זה ממש ברור
לא
ונראהו עין בעין בשובו אלוהו מי שלא הבין
זה הייתה בדיחה כי לא ראיתם לפנים שהבנתם
אז אני לא רוצה להשאיר פה טעות ונראה אין
באנו שוב אל נבהו ונגלה נגלה כבוד השם
וראו כל הבשר ד וגומר אמנם יחד עם זה
עלינו להביט נחוכה במורות הכבירים שבוע
עלינו זה אתה וכל מה שעברנו מהדור האחרון
נחל מהשמדה הנוראה.
כל המוראות הבלתי רגילים שעברו עלינו בכל
התקופה האחרונה שהכל מחייב התבוננות
ומחשבה. כאן הולכים מתקדמים לקראת הגאולה.
אני לא קורא לזה חלתי כ אנחנו מתקרבים
מתקרבים
ועל פי שפירשו הבן הקדוש לשון שאמרו חז"ל
עכשיו זה מהלך יפה מאוד חז"ל אמרו אם ראית
כך וכך ספסלים תמיד חמים בארץ ישראל צפה
לרגלי משיח
שלכאורה לשון רגלי משיח אין להם ביאור מה
אתם רוצים את הרגליים שלו את הפנים שלו
את הפנים שלם ז יש תשובה במנחת שלמה מה
נברך שנראה את פני משיח צדקנו איזה ברכות
נברך הוא אומר שלוש ברכות מברך כמה הוא
פוסק במלכת שלמה אז למה כתוב פה רגלי
אלא מרומז זה פירוש מקובל בסלונים שכמו
שידו כי בלידה רגילה מתחיל ללכת עם הראש
אבל כשקורה שמתחיל לציד עם רגליים זהו
לידה מסוכנת אבל להיתרן שיצא גם מזה לידה
אותו דבר בביאת המשיח כשלא זוכים הכל הולך
להפך מבחינת הרגליים
אבל יתכן שכל זור רגלי משיח שאנו צריכים
לצפות לזה עלינו להריש עולמות אבינו מלכנו
גלי כ מלכותך עלינו והנסה עלינו כל חי
כלומר מה זה עדה עם הראש קדימה
שראשי העדה זה הרוח עיני העדה עם הרגליים
זה בר כוכבה שהוא עם הרגל שלו פותח את
הדרכים גאולה גופנית
גאולה שלא קוראת
בפה בשם השם אבל גם זה יכול להיות שזה
גאולה לכן צריך להתפלל שהגאולה הזאת לא
תהיה מסוכנת
אני מניח שכל חותמים זה גם הרב זצל שאנחנו
מדי פעם במהלך שנות קיומנו מה זה קמת
המדינה ברוך השם ד פעם חווינו היטב מה
קורה כשהרגליים שולטות ולא הראש
מוראות הימים ותפקידנו הקדוש בשעה הזו יש
לראות מאומז הפסוק אתם ראיתם את אשר עשיתי
למצרים ושא אתכם גפי ישרים והביא אתכם
אליי ותיים שמעת שמעו בקולי גם זה פסוקים
של שבועות מתן טוב תורה זכינו לראות את
הנס הראשון שעשה השם מצרים לעינינו זכינו
לראות את הגילוי והרת פנים שקרב אותנו
שאנו יכולים לבוא למקום השכינה בחינת והבי
אתכם אליי כל זה מחייב אותנו הרבה זה לא
זמן לסמוח בזה בפטישים זה בעיקר להבין מה
הקריאה שיש אלינו מה זה מחייב אותנו כל זה
קריאה גדולה הקדוש ברוך הוא ויתן לסגולה
שיתקרב אליו בכל לבבנו ובכל נפשנו ידוע
מאמר מה דכתיב אחרי קבלת התורה וכל מורים
את הקולות ואת הלפידים כל השופר והיה רב
וינו ועמדו מהרחוק היינו כי בשעהש נפתחו
כל השבעה ריקים במעמד הנסגב והוא כן עוד
מלבדו ושמעו את כל השם מדבר מתוך האש
האנשים הפשוטים כל העם לא התבנו אל העיקר
שמו לב אל הקולות וללפידים זה ועוד קוצקי
ידוע מאוד וירם
מי שהממי מה הוא ראה באירוע את
הפירוטכניקה
את הלפידים
את הרעש את המוזיקה מי הזמרים
ואז מה קורה כשרואים את זה כך ויראם וינו
וימדו מרחוק
קודק היה אומר אז אפשר להתנדנד הרבה וינו
וינו משוק לצך משוק לצך מתנדדים מתנדדים
או נשארים
תמדו מרחוק כי חיפשת את החיצוניות של
העניין לא קת מהאירוע לא הבנת את גודלו
שפשוטים חולם לאמנו אליי כן שמו לב לכל
הדל על הפינים וידי זה רבנו ונשארו אחר כך
שוב עומדים מרחוק
כן זהו עיקר העבודה בים האלו להרגיש את
העיקר להתבונן מה השם ככה שואל ממך שעה
הגדולה הזאת להתרומם ולהתעל בתורתו יתברך
עם זה להתאמץ בתפילה לבקש יגלנו גאולה
שלמה יני בית המקדש ואו פניך עלינו אדון
נשא לקוח מתוך הפיוטים של שבת שקלים כמו
שאמר הרב הקדוש אמר שזיע על דבר משל כי
בשעה שאדם מגיע לך למלך ומבקש רשות כניסה
אז הסים נמצא סים שאומרים לו שכל מה שהוא
רוצה גם הם חינו מלבוקו אין צריך מה אתה
הולך לבקש מהמלך תגיד איך הוא ניתן לך
אבל אם הוא אומר אבל אם נותן אני רוצה שום
דבר רק לראות את פני המלך אז היו מוכחים
לתת לו רשות כיסה אישור לפתוח בסת הם
יכולים לתת אבל לראות פני המח לא יכולים
להיות תחליף יצ לראות מלכנו בחבד מוכר
הביטוי אני מניך אסור לנו להתפרטות
ולהשלים עם כל מה שברוך השם יסגו תפילתנו
כס צ לראות את מלכנו קש מלך רחמן רחם
עלינו בני ביתך כבתחילה חונן מקדשך על
מכונו ושם נעלה ונראה
וכו יעזור השם נמרה בימינו אמן יראו
עינינו וישמח ליבנו בעזרת השם ימרחיל
[מוזיקה]
لالا
[מוזיקה]
لا