👵 סיפורי סבתא - פרק 35: לפני שנים רבות...

ילדים פלוס [מוזיקה] ילדים פרוס עולם של תוכן לילדים של [מוזיקה] משפחה שלום ילדים יקרים כאן היא אוכבת לוונשטיין. לפני שנים רבות התפרסמה בעיתון ילדים של משפחה הסדרה האהובה סיפורי סבתא. עכשיו היא הזמינה לכם גם באזנה כדי שתוכלו ליהנות ממנה מחדש. סיפורי סבתא. הסדרה הנוסטלגית עם סבתא רוחמה מתוך ספריית ילדים של משפחה מאת יוכבת לנשטיין. פרק 35 לפני שנים רבות באחד הערבים צלצל הטלפון וכל צעיר ונחמד מצידו [מוזיקה] השני של הקו אמר שלום גברת אריאלי שמי תהילה לוי ואני המורה של נועה הנכדה שלך או שלום המורה תהילה נועה תמיד מספרת [מוזיקה] לי עלייך כמה כמה שאת נחמדה וכמה שהיא אוהבת אותך. איך מתי למורה. תודה שמחה המורה תהילה. נועה סיפרה לך על התוכנית שלנו שנקראת [מוזיקה] בימים ההם בזמן הזה. ודאי שהיא סיפרה לי. גם ארננה שמעתי על התערוכה המעניינת ועל החוברת [מוזיקה] שאתן עומדות להוציא. כל הכבוד לכן המורות. אתן עובדות ממש יפה. אמרתי למורה תהילה. אז זהו, בדיוק בשביל זה אני מתקשרת. [מוזיקה] רציתי לשאול אותך אם תסכימי לבוא אלינו [מוזיקה] לבית הספר כדי לספר לילדות איך היו החיים במושב כשאת [מוזיקה] היית ילדה קטנה. בשבוע שעבר הגיעה סבתא של אחת [מוזיקה] הילדות וסיפרה על הילדות שלה בתימן. סבתא אחרת סיפרה על ילדותה באמריקה. האם תוכלי לבוא בבקשה? [מוזיקה] שאלה המורה. קצת נבהלתי ברגע הראשון אבל אחרי כמה דקות של שיחה עם המורה הסכמתי לנסוע לירושלים [מוזיקה] לבית הספר הנמצא ברובע היהודי שבעיר העתיקה. וכך בוקר אחד [מוזיקה] עליתי לאוטובוס עם צנצנת ריבת תפוזים, קופסת עוגיות קינמון ושקית מלאה רוגלך טריעים. ליד שער בית הספר חיקו לי נוע ורננה [מוזיקה] עם המורה תהילה. לאחר החיבוקים והנשיקות לנכדותיי ולחיצות הידיים עם המורה הובלתי בכבוד רב לאולם בית הספר. המון ילדות נחמדות חיקו לי שם. כולן לבושות בתכלת וכחול. התלבוש את האחידה של בית הספר. עליתי על הבמה הקטנה, היבטתי בילדות המתוקות, ראיתי את המורות החייכניות וזה נתן לי אומץ להתחיל. ילדות חביבות, פתחתי, קוראים לי רוחמה ואני הסבתא [מוזיקה] של נועה ורננה. כל הדרך לירושלים. חשבתי מה כדאי לי לספר לכן, כי יש המון סיפורים עליך היינו פעם. אבל ברגע שנכנסתי לבית הספר היפה שלכן [מוזיקה] ידעתי שאני רוצה לספר לכן על בית הספר שבו אני למדתי במושב. אני מסתכלת על העולם היפה הזה שגש בו אור והוא מקושט ומחומם. ואני נזכרת בבית הספר שלנו. היה זה צריף גדול, מחולק לחמה חדרים, חשמל לא היה לנו. ובמי החורף הקרים והאהפוליים הדלקנו [מוזיקה] הששיות של נפט כדי שנוכל לכתוב, לצייר ולרקום. בפינת חדר הכיתה עמד [מוזיקה] תנור נפט גדול. שהפיץ סביבו חום נעים. המורה הייתה מזמינה בתורנות בכל פעם [מוזיקה] שתי ילדות לשבת ליד התנור. שאר הבנות ישבו יותר רחוק, מחורבלות במעיליהן, מנסות להתרכז בדברי אמורה למרות הקור. היום יש לכולכם מחבאות, אפרונות, לורדים וצבעים. לנו הייתה רק מחברת אחת [‏צחוק] וחתבו בה רק קצת כדי שלא תיגמר וכדי שלא יתבזבזו האפרונות שלנו. לכל ילדה היה עיפרון אחד ורק לילדות עשירות היה מחק. לילדות ממש מאושרות היו [מוזיקה] צבעי עיפרון שעליהן שמרו מכל משמר. את האפרונות חידדנו בעזרת סכין חדה כי כך הם התבזבזו פחות מהר מאשר בחידוד עם מחדד. >> [מוזיקה] >> אף פעם לא היינו ממשות. בכל העולם השתוללה [מוזיקה] מלחמה וגם בארץ הייתה תקופה קשה מאוד. בכמעט לא היה מה לאכול. [מוזיקה] בכל שבוע קיבלנו קמח ואמא [מוזיקה] שלי הייתה עופה ממנו לחם. לפעמים היינו מקבלים לחם ממאפייה. על הלחם מרכנו שמן זית [מוזיקה] והנחנו פרוסה דקה של עגבניה. לפעמים היו לנו גם זיתים [מוזיקה] או מלפפונים או צנוניות קטנות. אמא שלי [מוזיקה] גידה בחצר כמה תרנגולות. את הביצים שלהן נתנו לילדים חולים ולאנשים [מוזיקה] חלשים. גם אז הייתה לנו בחצר, כך שלפחות [מוזיקה] קיבלנו בכל בוקר חצי חלב חם. אנשי [מוזיקה] המושב גידלו בחצרות הבתים קצת ירקות, אבל המעט [מוזיקה] שגדל לא הספיק לכולם. הילדות שאלו אותי שאלות רבות ואני [מוזיקה] סיפרתי להן עוד שעה ארוכה על אמא שלי שהייתה [מוזיקה] מבשלת על פטיליה ומרתיחה את הכביסה על פרימוס על עגלת הנפט שהייתה מגיעה פעם בשבוע למכור נפט לדיירי המושב. סיפרתי להן שלכל ילדה היה בגד אחד ליום חול ובגד אחד לשבת. [מוזיקה] נעלי שבת. מי שמע בכלל על דבר כזה? זה היה רק לנסיכות אנגליות. גלידה, שוקולד, ארטיק. על זה יכולנו רק לחלום. אבל לא היינו מסכנות בכלל. הייתה לנו ילדות שמחה ויפה. שיחקנו באותם משחקים שאתן משחקות. מחבועים, תופסת, גומי, חבל, חמש אבנים, קלאס, 1 2 3 דג מלוח ועוד ועוד. למדנו יחד. שרנו, שיחקנו, השתוללנו, התרוצנו, ועשינו שטויות בדיוק כמו שאתן עושות. ידענו לוותר [מוזיקה] זו לזו וידענו לסלוח ולהשלים אחרי מריבה, היינו מתחלקות בכל [מוזיקה] מה שהיה לנו ובזכות זה היינו מאושרות ומרוצות. >> [מוזיקה] >> לבסוף, כשסיימתי, הודו לי כל הילדות והמורה תהילה. היא לחצה את ידי ואמרה, תודה לך גברת אריאלי. הסיפורים שלך היו יפים ומרתקים ואני בטוחה שהילדות למדו מהם רבות. [מוזיקה] הרחוב הקריר קיבל אותי בשמש חיוורת של יום אבבי. היו [מוזיקה] לי קצת געגועים לימי הילדות שכבר חלפו, אבל כשהתיישבתי באוטובוס המהיר וידעתי [מוזיקה] שבעוד שעה וחצי אהיה בבית, שמחתי שהיום זה היום ושאני לא צריכה לנסוע שש שעות למושב שלי [מוזיקה] בעגלה רטומה לסוס. עד [מוזיקה] כאן סיפורי סוטא מבית משפחה פודקאסט. אני יוכבת לוונשטיין. תודה לעורכת תהילה סיטון. למנהל את ההפקה [מוזיקה] איילה גולדשטיין ולעורך הסאונד אבריימי ויזל. אפשר להאזין לכל הפרקים בקו ילדים פלוס 077 שלוחה 5 להתראות בפרקים הבאים