על מחלוקות, אגו, פוליטיקאים ועוד... | שפת אמת לפרשת קרח תרמז | הרב יהושע שפירא

חדודקה [שירה] [מוזיקה] >> במשנה כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים זו מחלוקת שמאי והל שאינה לשם שמיים מחלוקת קורח ועדתו סוגיית המחלוקת היא סוגיה עמוקה מאוד שכך ו רגישה היא לא פשוטה בכלל כי היא עומדת בין שני אה צדדים לכל הפחות ו אפילו יותר. למה? מצד אחד לדכה את הדעות השונות ולהכניס את כולם לאחידות של דעה אחת. זה ודאי עבל גמור והוא עתיד להתפוצץ. יש בזוהר הקדוש הבהרה עמוקה בעניין הזה. הזוהר הקדוש אומר, סתראה דקדושה שריה בפירודה ומסיים בהשלמותה. כלומר הוא מתחיל, הוא שורה, הוא פותח ב פירוד וסיים בשלמות. סתר אחרא הוא פותח באחדות ומסיים בפעוד. למה? אז יש א דרכים שונות להסביר את העניין העמוק הזה, אבל בפשטות הסיטרה אחרא מאוד רוצה אחדות כביכול, אבל בעצם יש פה איזה דיקטורה ודיקוי. לא נותנים לגוונים של הדעות השונות להביע את עצמם. הכל צריך להיות בצבע אחד. מידך, אם כל צבע אומר רק אני לבדי ואין מקום לצבועים אחרים אז ה שלמות לא יכולה להגיע. אז לכן עניין המחלוקת הוא הדין. הוא מתוחכם. זה גם אולי נוגע למושג שהיום הרבה מדברים עליו א שלאחרונה שמעתי מישהו שקצת פתח את המושג ממלכתיות מה מה זה אומר ממלכתיות נדמה לי שמה שזה אומר בממלכתיות אם אני יכול לענות לאותו שואל זה ממלכתיות זה היכולת להכיל שני רבדים ביחד רובד אחד ה דעה של כל אחד צריכה להישמע ואין לנו עניין ואסור שיהיה לנו לדקה דעות מעט נסיג את זה אבל בכללות אין לנו דעה עניין ואפילו אסור שיהיה לדקי דעות ומצד שני כל בעל דעה צריך גם לקחת בחשבון מה קורה לשלם כשהוא נלחם על דעתו וממלכתיות פירושה זה שאני אחד נלחם על דעתי ומעידך אני מבין שהשלם הוא בעל חשיבות עליונה שאני צריך להילחם על דעתי באופן מתאים [כחכוח] ולא באופן שמנפץ את השלם. פעם שמעתי מהרב גד ון משל חריף לעניין הזה אומר שני עבריינים נאבקים ביניהם על מנת שם פלוואיני אומר שזה שלו ואלמוני אומר שזה שלו עכשיו הם לא פותרים סכסוכים בדיונים אלא בכוח הזרוע אלא מה הם נמצאים ברחוב אפילו אולי בתחנה מרכזית ולרחוק מהם עומד שוטר אז הוא אומר הם צריכים כל אחד מהם לעשות שני דברים לדאוג שהסם יהיה אצלו ועוד יותר לדאוג שהשוטר לא ישים לב על מה המריבה כאן בעיניי זה הגדרה נפלאה לממלכתיות ממלכתיות זה אומר שאני צריך מצד אחד לדאוג שדעת תי טובה בצורה הטובה ביותר מצד שני שהאויב שם ה השוטר הוא האויב של הבריינים אבל עניינינו שהאויב לא ינצל את המתח הזה כדי להכות את הכל וזה מתח לא פשוט ובמובן מסוים מחלוקת שהיא לשם שמיים היא הגובה הכי עליון של הממלכתיות. הגובה הכי עליון של הממלכתיות הוא השלם העליון, הנסגב, האלוקי, שבמסגרתו ולשמו כל אחד מביא את דעתו. אבל אני רוצה שהאור האלוקי יתגלה בשלמותו בכל הדעות ולא רק בדעה שלי אלא אם כן הוא חושב שהוא האלוקים לכן מחלוקת שהיא לשם שמיים שמצד אחד הבעת הדעה וגם בחריפות ובית הלל ובית שמאי היו חריפים בוודאי בית שמאי היו [כחכוח] מחדפי וגם המחלת שלהם הייתה חריפה עד כדי שגלה אפילו בפיקוח נפש. בהר הבית רצו לדחוף את הלל ו זה לא היה מחלוקת רק מעודנת היה גם שוליים חריפות אבל בעומק העניין הכל היה לשם שמיים לשם התגלות כבוד שמו יתברך ולא כבוד דעתי רק במה שדעתי מביאה ומביאה לפועל את כבוד שמו ומחלוקת כוח ועדתו זה הדקות שחוצה את הגבול ועוסקת בא אישיות ובמעמד והכבוד שלי ואולי נגיד פה עניין אחד יש אנשים שמאוד נותנים לבקר פוליטיקאים אני לא שותף לזה בכלל בכלל האם לפוליטיקאים יש אגו והם עלולים [כחכוח] א לעשות הרבה דברים שאינם טובים בשביל האגו הזה? התשובה היא כן. האם יש מגזר של איזשהו תפקיד שאין בו אגו ואלה שנמצאים שמה לא עלולים לעשות משהו בשביל האגו שלהם? אם כן תגידו לי אני [כחכוח] רץ לשם אני לא מכיר מגזר כזה. זה לא פוליטיקאים זה בני אדם. פוליטיקאים בדרך כלל זה אנשים מסורים שיכולים להרוויח הרבה יותר בתפקידים לא פוליטיים. זה תפקיד שיש פה הרבה מאוד מעלומות סופי כל פוליטיקאי. אי אפשר בלי זה. ויש הרבה מסירות להיות פוליטיקאי בעיניי. תשאלו את משהרבל כמה הוא מרוויח היום וכמה הוא מרוויח בתור חבר כנסת ושר ותראו את ההבדל אני לא יודע פי חמש פי 10 אני לא יודע ואתה לא יש ציבור אז זה לא שכל הזמן בתקשורת אתה חוטף בנסראות זה לא נעים אל תנסו כלומר אלא אם כן מישהו מתמסר למקצוע הזה ופוליטיקאים מכל כל המגזרים מכל הכיוונים נמצאים תמיד במתח לא פשוט. הם צריכים לדאוג שהדעה שלהם תצא לפועל. ומי מוציא את הדעה שלהם אל הפועל? הם. ומצד שני להילחם על המקום שלי. כאילו זה העניין זה לא. והבדל הוא לא כל כך רחב. זה דק. זה צריך איזה נקיות שמצד אחד לא לוותר על הדעה. כי הכי קל לטהרנים להגיד אז תוותר. יש לך דעה תוותר. בשביל מה הלכתי? בשביל להבוק על הדעה. ומצד שני קל מאוד למצוא את עצמנו עם החזקה של האגו במקום של הדעה בתוך מכלול דעות לגיטימיות. עכשיו בתוך זה אנחנו צריכים להבחין בין 70 פנים לתורה לזה שיש יותר מ-70 פנים שמתיימרות להיות תורה. כלומר כל זה נכון מתוך ה-70 פנים. הדעה 71 כמו רפורמים קונסרבטיבים בעניין התורני הם לא בחשבון בכלל. מטעם יש מחלוקת שהלשם שמיים הוא שם ישארו מחוץ לגבולות התורה וזה לא פשוט. ואולי בדור שלנו יש תסבוכת עמוקה מאוד כמו בכל הדורות ואולי אפילו יותר שמה קורה כשחלק מה-70 אומרים הוא בפנים הדעה ה-71 הזאתי היא 70 היא לא 71 וחלק אומרים לא זה 71 זה מחלוקת מאוד קשה וגם אותה צריך לנהל לשם שמיים ולנהל מחלוקת מחלוקת זה דבר מורכב אם מישהו עכשיו עכשיו מנסה לתרגם את זה לזה שאני מתכוון דבר פלוני אולמני אני השתדלתי לצאת ורק לדבר על המורכבות המורכבות קודם כל בין השלם לבין דעה פרטית ובין זה שהשלם כולל סך מסוים ויש חלק שמחוץ לשלם למשל בעיניי הקמת ממשלה עם שאינם ודים שרבנו רב צודה אמר זה לא לא ממשלה ודית. זה מדינה יהודית, היא ממשלה לא יהודית. כי הרוב לא נקבע על פי היהודים. אז א היה לנו כבר מדינה יהודית עם ממשלות מתבוללות. אז יש יכול להיות דעה של מישהו שאומר זה לא בתוך ה-70 פנים, אני לא מחפש שלם עם זה. עכשיו, האם מהצד השני יש גם טענות? כן, תשי לא לנקות בהם ולא להביא אותם, אבל רק תיאורטית ה עניין של המחלוקת הוא באמת מורכב, עדין, עמוק וכשמנהלים אותו צריך להיות ממלכתי. והשם הוא המלך. ממלכתי במובן שאנחנו רוצים גילוי השם בכל המישורים וגם על הגויים שאנחנו אומרים בהנהגת המדינה היהודית הם לא יכולים להיות אלה שמקימים את הממשלה אלה שמצטרפים דעת רבים מתלמידי הרב ציודה זה שמצבים מסוימים לתפקידים מסוימים אפשר לצרף אבל לא להקים את הממשלה לא שהם יהיו הרוב שמכריע את השאלות הבסיסיות וזה לא אומר שאנחנו לא רוצים להפוך כל העמים כולם לקרוא שפה ברורה בשם השם ולהביא שלום שלא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו מלחמה זה במישור יותר רחב גם כן מחלוקת שהיא לשם שמיים יש מחלוקת ויש מלחמות וכרגע אנחנו בסוג של א עליות וירידות בתוך מלח מלחמה, אבל בתוך המלחמה אנחנו קיבלנו אור עצום מהנביאים של עתיד שלא ילמדו עוד מלחמה וזה החלום שלנו וזה גם בין אומות לנהל מחלוקת לשם שמיים טוב אז זה הקדמה וכן בזוהר הקדוש דפליג על שבת שנקרא שלום ואחיד במחלוקת כלומר שקורח הוא חלק על השבת שנקרא שלום. כלומר, הוא לא חלק על דעה אחרת. על מה חלק קורח? על השלם, על הכללות, על הממלכתיות. ואנחנו צריכים להבחין, זה לא שאלה קלה בכלל בכלל בין מי שחולק על דעה אחרת למי שחולק על הממלכתיות. סוגי הדינה אני לא יש לי מלא דוגמאות מהמציאות אבל היא סוגיה כל כך חשובה שלא נכון בעיניי עכשיו לדבר א ברמה מעשית כי זה עלול להכיר את המחשבה אז הוא פלג על שבת שנקראת שלום והחיד במחלוקת כלומר הוא אחוז מהמחלוקת והלא לשם שמיים עם זה שאתה השלם הוא לא ראה, הוא לא היה נתון בו, הוא לא היה ממלכתי, כי בוודאי יש מקום לחילוקי דעות. זה פשיטה. מי שאומר שאין מקום לחילוקי דעות הוא דיקטור סובייטי. הוא רוצה אחידות. זה פשיזם. וראינו לאן? הדברים האלה הובילו בעולם ואיפה הם נמצאים היום הין ערך צפון קורע אז זה ודאי יש מקום לחלוקדות שנמצא בבני ישראל כמו שכתוב כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותהם שוות כלומר הקדוש ברוך הוא בעצמו ומייצור כאלוקינו אומרים חז"ל מצייר כאלוקינו שכש שאתה לך בתוך רושת ואתה רואה חותם יוצא אחד אחרי השני אותו דבר והקדוש ברוך הוא מוציא מתחת ידו עוד נשמה ועוד נשמה וכל אחד נראה אחרת אין צייר כאלוקים אז כשם שפרצופיהם שווים כלומר אתה רואה בעיניך שהקדוש ברוך הוא ברא כל אדם עם דיוקן עם צוויון אחר גלוי בגשמיות א תבין שזה מבטא את הרוכניות של כל אחד הוא אחר. ככה סוד הבריאה האלוקית את בני אדם. ועניין על פי מה שאמר אדוני אדוני אבי זקנים הורי ורבי ז"ל הסבא קדישה חידושי הרים על [נחירות בוז] המשנה אם אין אני לי מי לי? כי כל אדם נברא לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקן. ולכן כל אחד הוא בעל חשיבות קריטית עליונה מוחלטת. אף אחד אחר לא יכול לתקן את מה שרובן יכול לתקן. ולכן הוא נברא בצוויון אחר. וב את הדבר הזה אנחנו בדור ה מפורט שלנו אה יודעים להגיד היטב [כחכוח] אבל צריך לזכור את הצד השני נכון לכל אחד יש מה שהוא יכול לתקן שאף אחד לא יכול לתקן אבל קודם כל לא כל כך ברור מה הוא וב אין הלכה איך עושים את זה כי אז צריך שולחן ערוך לכל אחד ואחד וזה לא קל להציב את זה במרכז העניינים כי זה עלול מהר מאוד להחליף את התורה, את ההלכה, את השולחן ערוך. ואני לא מדבר רק מרעיונות באספמי אלה רואה את זה בשאלות שהציבור כולל אני שואל את עצמו. אם נבראתי לדבר אחד אז אני רוצה לדעת מה הוא. אבל יש דבר הרבה יותר חשוב מזה. לדעת מה השם רוצה מכל אחד ואחד. הנחתי תפילין היום. הקדוש ברוך הוא רוצה את זה. והוא אומר, אני רוצה אבל שתניח תפילין באופן מסוים כמו שאף אחד לא. אני לא יודע מה. צריך להודות שזה לא דבר פשוט. איפה זה כן פשוט? לילדים שלי רק אני אבא. למקום העבודה שלי רק אני בתפקיד הזה. לאשתי רק אני בן הזוג, להורים שלי רק אני בן מספר זה וזה. כאילו יש לי מקום ויש לי הקשרים שהם רק מוטלים עליי. אפילו חיילים בצבא עושים שלשות ואחד זה מספר אחד, אחד מספר שתיים ואחד מספר שלוש. אין דבר כזה שיש זהות. ואם פתאום חסר אחד אז חסר אז הוא צריך להשלים את התפקיד שלו אני לא אבא של ילדים אחרים אבל אף אחד אחר לא אבא של הילדים שלי זה ברור זה גלוי אבל באיזה סוג עבודת השם בדיוק אני צריך לנקות זה לא כל כך פשוט אז הוא אומר שאין אחר יכול לתקן וכן בכל זמן וזמן מיוחד תיקון אחרם אם כל זה, כלומר כל זה נכון שיש לכל אחד גוון ואישיות מיוחדת. לכן כהן גדול הולך עם 12 אבנים בצבעים וגוונים שונים כי כל שבט יש לו את האיכות המיוחדת שלו, את הדגל שלו. עם כל זה, כשאני לעצמי, מה אני שצריך כל אחד לבטל חלק פרטי שלו אל הכלל. עד כאן דברי פי חכם. כן, בעצם אנחנו הקדמתי קצת הקדמה בשביל לבאר את דברי החידושי הרים. כלומר שמצד אחד אם אין אני לי מי לי ואם אני לא אביע את דעותיי כשזה תפקידי בסוגיה אז מי יעשה את זה במקומי? אבל מצד שני אני צריך לראות את השלם שהוא מכלול הדעות הלגיטימיות. זה כמו שאמרנו. השאלה איזה די לגיטימית ואיזה לא זה התסבוכת אולי הכי קשה ועניין זה נוהג בעולם שנה נפש כלומר יש את זה במישור ה מימד המקום מימד הזמן והמימד של האישיות כי בששתש ימ בששתש ימאשית נברא בכל יום עניין מיוחד לא רא כרי זה ולכן בכל יום אנחנו אומרים שיר של יום אחר כי לכל יום יש איכות מיוחדת. פעם שמעתי דרשן שסניק זה יקר מאוד שהוא מלכי רבנים איך ללכת לנחם הוא אומר אתה רוצה להתקרב לאנשים יש להם שעה שהם בצרה תלך הרבה לניחומי אבלים ותדרוש אומר ואין אנשים שהם לא יודעים לדרוש כל כך לא כל פרשה כבר יודעים הוא אומר אדם צריך להחזיק בכיס שש דרשות אחד ליום ראשון אחד ליום שני יש שישה מזמורים שאומרים בכל יום תחזיק שש דרשות וכל אחד מהם שיהיה קשור לעניין האבלות וכשאתה מגיע תגיד בדיוק היום יום שלישי אמרנו [כחכוח] ותדרוש עצ כזו כי לכל אחד יש כאילו זה נראה כאילו זה מיוחד בדיוק עכשיו באתי לכאן היה בדיוק יום חמישי אז היצה טוב אך השבת הוא לא אחד מהימים הוא הכולל כל בימים ולכן אומר הזוהר הקדוש קורח חלק לא על פרט אחר הוא לא אמר אני פרט הזה יש פרט אחר זה גם בית שמאי ובית בית הלל חלקו אבל בית שמאי ובית הלל התכוונו לשבת שמתגלה בכל הפרטים וקורח חלק על השבת עצמה על הכלליות על הממלכתיות מי המלך על זה היה המחלוקת רק לא משה אה [כחכוח] סליחה על מי המלך זה מחלוקת אחרת בוודאי כשיש משה רבנו והוא כלי מחזיק ברכה על ידי שיש בו אחדות מי זה כלי מחזיק ברכה השבת ויברך אלוקים את יום השביעי למה כי מיני מתברכין כולו יומין כל השישה ימים מתברכים מהשבת אז הוא כולל את כולם לכן הוא קיום כל הימים כדי בת שבת בת מנוחה ונגמרה המלאכה של כל ששתמים כי אם אין שלום אין כלום אם אין את [כחכוח] ה שלם את הסך הכל ורק כל פרט עומד בפני עצמו אז הכל תבטל אם יקזזו אחד את השני ואז לא יהיה כלום ובאמת המקור האמיתי של הקיום הוא השלם וכשהוא לא מופיע אז באמת אין כלום ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה מדברו >> אמן >> אז זה בימים כמו כן בנפשות כל נפש יש בו עניין מיוחד שאין בחברו. יש מאמר של הבעל שם הטוב הקדוש, כל אחד מתוקן לחברו. זה לא רק שכל אחד יש לו עניין מיוחד, כל אחד יש צד שהוא הכי מתוקן מכולם. יכול להיות שמפלוני הוא מתוקן בזה, מאלמוני הוא מתוקן בזה, אבל יש בעל שם טוב שהוא הוא מייקר כל אחד, לא רק שיש לו תפקיד, הוא גם מתוקן יותר מכולם אז הוא קורחן נפשות, כל נפש יש בו עניין מיוחד ובני ישראל הם הכלל. אף על פי כן, [‏צחוק] נכון שיש כללות בני ישראל, זה כמו כללות כל השישה ימים, אבל בבני ישראל עצמם יש גם כן צדיק הכולל כל הפרטים כדי שיהיה יודע להלוך נגד רוחו של כל אחד. במעבר מושע למשה, איש אשר רוח בו, אומרים חז"ל, מה זה רוח בו? שיודע להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. זה מה שמבקשים כשמבקשים מנהיג. כי המנהיג הוא לא רק אומר את דעתו, אלא הוא בעיקר רואה את כללות כל הדעות והוא מביע גם את הכלליות. וכמו כן בעולם, עד כאן זה בנפשות, עכשיו בעולם ציון מכלל יופי. הכללות של היופי שיש בה כל מקום מניין ויופי מיוחד. אנחנו לא חולקים על זה שכל מקום בעולם יש לו יופי משלו וארץ ישראל ובית המקדש היה בו שורש כל מיני יופי של כל המקומות לכן אני לא מסוגל לצאת מהארץ כמו במקום שיהיה לי את כל היופי שבעולם אתה רוצה לתת לי רק חלק איזה עסקה זאת [כחכוח] דור שמיני בארץ כת התחתנתי אשתי היה לה משפחה בחוץ לארץ אמרתי לה לי אין תנאים אבל לצאת מהארץ הזאת זה לא אחת מהאפשרויות לא משנה מי נולד מי מתי מתחתן מי זה התנאי שלי אני את צריכה לסועסי אני לא יכול לצאת מהארץ הזאת היה לי סיוטים בלילה כשאמרתי את זה שצריך וזה וקורה וצריך לנסוע ואני בא ל נדבג וכאילו חייבים לנסוע אני מתמוטט, אני לא יכל לסרוע, אני לא יכל לסוע מהארץ הזאת מקום שיש בו את כל היופי שבעולם אתה רוצה שאני אלך [נחירות בוז] והנה כן עשה השם יתברך שיהיה מקודם ששת מעשה למה הוא אומר מקודם בגלל שבקדושה כמו שאמרנו קודם המחלוקת ואחרי זה השלום ואחר כך יהיה חיבור אחד מכולם כמו כן גם כי המחלוקת צריך להיות שכל אחד יאמר דעתו בבית דין, בסנהדרין, בכל עניין, אבל הכל כדי שיהיה אחר כך אחדות אחד. זה דין זקן ממרה. זקן ממרה זה אחד שהוא לא רק אומר את דעתו אלא שהוא אומר את דעתו באופן שמסתיר ממנו את הצורך באחדות שבסוף שלקבל דעתם של הרבים. כדי כתיב והב בסופה אהבה בסופה זהו מלחמת השם לשם שמיים כלומר שגם כשכל הדרך יש מאבק על הדעות אבל בסוף חייבת להיות אהבה וזהו מה שהוא מתחיל הוא מתחיל בפירוד הוא מסיים בחיבורה זה הזוהר הקדוש שבאנו שהסתרה דקדושה הוא מתחיל בפירוד ומסיים בחיבור המעניין שהם לא הביאו כאן את אה אולי כן לא הם לא הביאו את הזוהר הקדוש אבל כאן רומז לזוהר שההתחלה היא פירוד אבל לשם האחדות וצריך במחלוקת גם לראות כל אחד כשהוא מדבר וגם כשאחרים מדברים מתי הבעת הדעה זה בשביל להביא לאחדות של כולם כולם ומתי כשאני מביא דה זה שאם לא מקבלים את דעתי אז א אני מפורר את האחדות של כולם ואז מתקיים כמו שכתוב עושה שלום במרומיו בעצם הוא מנתח פה ניתוח נפלא נדמה לי את הפסוק הזה עושה שלום עם רומיו משמע שלפני שהוא עושה את זה מה קורה יש מחלוקת במרומיו המצ מצב הטבעי של המרומים זה מחלוקת שיש מלאך של אש ויש מלאך של מים כל מלאך יש לו תפקיד אחר שמה אין תורה במצוות אז זה רק התפקיד לכן כל אחד יש לו שם אלוקי מיכאל גבריאל ושהוא עושה שליחות אחרת לגמרי אז המצב הבסיסי במרומים הילולי התגלות אלוקית עליונה עליהם זה מחלוקת זה לא שבמרו כולם אחד אבל אחרי כל המחלוקת ונותנים באהבה רשות זה הזה להקדיש ליוצרם זהו עושה שלום במרומיו והנה משה רבנו עליו השלום ואהרון הם הראשים הכוללים כל נפשות בני ישראל כמו שכתוב בגמרא במדרש מתוב ומנאים שבט אחים גם יחד שני האחים האלה משה ואהרון כיצל חרמון שם ציווה השם את הברכה מ שני שני המנהיגים האלה זה הברכה של השם הברכה של כל 60 ריבו נפשות ישראל כמו שבית המקדש היה הברכה לכל המקומות והשבת לכל הימים ראינו כן אחים הללו המשיכו הברכה לכל בני ישראל וכתיב גם יחד הוא כשכל בני ישראל התאספו והיה אחדות בהם אז חליהם ברכה משני אלו כדכתיב שני אלו משה ואהרון שכל השפע מגיע על ידי משה ואהרון וגם זה מת כי בכל עת יש אחדות מבני ישראל מתעורר כוחות אלו של משה ואהרון עכשיו הוא אומר הפוך וואו בואו נראה את זה באזריזות אני רק אגיד את התוכן בלי לקרוא אומר זה גם הפוך שכשיש אחדות אז משה ואהרון מאירים חזרה משה ואהרון זה הכללות לא רק של דורם של כל הדורות הוא מביא א לימודים על זה וגם עד עצם היום הזה משה ואהרון הם המנהיגים של כלל ישראל לנצח וכל פעם שיש אחדות לישראל אז דמותם של משה ואהרון וברכתם מופיעה שנזכה בעזרת השם לאחדות תחת משה ואהרון [שירה] [מוזיקה] שבת מקבלה ‏am