0:00 / 0:00
פילגש בגבעה - ספר שופטים פרק י"ט | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה
24 views
Categories:
Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אנחנו הגענו ל פרשת פילגש בגיבה.
פרשה קשה שזה
חותמת את א
את ספר שופטים.
כבר הערכנו בשאלה
האם פרשת פלגש בגיבה היא פרשת קדומה?
בפרשה
פרשה מאוחרת
אנחנו נתינו להסביר את פרשת פסל מיכה
כפרשה מאוחרת
ולא כפרשה
קדומה וגם פילגש בגבעה
אה
הקושי כמובן זה הסיפור עם פנחס בסדר שהוא
צריך לזה אז היא בעצם אולי הפרשה
פרשה המוקדמת למרות למרות שגמלה יש קשרים
לפרשה הקודמת בוא נראה רגע והי בימים ההם
ומלך אין בישראל
והיש לוי גר בהרכתי הר אפרים אז הנה יש
לנו עוד פעם אה אה הקשר בין פרשת פסל
מיוחל לפרשת שמשון הייתה 1100 כסף
הקשר בין הפרשה זו הפרשה הקודמת זה איש
לוי שגר ב
גר בהר אפרים לא סתם גר בהר אפרים אלא
מישהו שהוא הוא מגיע מבית לחם יהודה, איש
לוי שלפחות הייתה לו אישה מבית לחם יהודה
והוא גר בירקתי הר אפרים.
אז אה
הדבר הזה מחבר אותנו ל תנסה ש להדליק את
זה.
מה זה עכשיו עכשיו זה על קור כתוב מסובן
נכון?
כן כן כן שזה עדיין
לא
מקווה שזה יעשה
אז יש לנו איש לוי
שגר באפרים זה מתאים לנער נהר הלוי הזה
שהלך לגורב בית תמיכה נכון שאחרי זה הוא
בסופו של תהליך הוא הגיע א הוא הגיע ל
אזור א לאזור של א של בני דן הוא הלך איתם
אבל אולי בתקופה את זה ויש לו אישה
בפילגש
מבית לחם בית לחם יהודה זה ממש
הייתי מחבר את האיש הלוי עם האיש הלוי
הנער הלוי
נער זה שקוראים להילה
לידודי נער אזה אני לא חושב שזה אומר
שמדובר במישהו צעיר כזה
נער זה משרט
ונה יהושע בן כתוב יהושע בן נער לא היה
מיש מתוך האוהל יהושע בן היה בן 70
80 כשמשה רבנו נפטר יהושע בנון היה בן 82
בסדר הוא עדיין נקרא נער של זה בסדר נער
של משה אז גם פה זה לא זה הנער לבד. לא
יכול להיות שלא מדובר בנער
הלוי הזה עצמו, אלא מדובר באחד מהצאים שלו
או במישהו באזור שלו, אבל יש כאן חיבור.
זאת אומרת ה ה גם הביטוי בימים ההם שמתחיל
אצלנו ב ב תסתכלו בפרק יח למשל
ביום אומך אתה
סוף פרק יז ביום מיך אתה ידעתי כתיב השם
לי כי לבי כן בימים הם אין מלך בישראל
ובימים ההם שבט הדנים מבקש לו נחל שבט כי
נפלה לו עד היום נחלה ואצלנו והי בימים
ההם אז זה כן משהו שזה מדובר באותה תקופה
איך פנחס עדיין בחיים
טוב אפשר לדבר על א
על פנחז אליהו הוא חי חי הרבה שנים וזה
היה המקור בסוף גם לאגדה הזאת שאליהו
הנביא
לפנחס והוא תמיד נשאר בחיים וזה אז הדברים
האלה אפילו
אפילו קיבלו איזה
איזה דיון על אה
בדברי הרמבם שמדבר לאחיה השילוני שהוא היה
מיוצא מצרים. אנחנו מוצאים דמויות כאלה
מיוחדות. הרמב"ם בהקדמה ל בהקדמה ליד
החזקה הרמב"ם הוא מלך הריאליסטים הוא לא
יגיד דבר כזה זה יש כאן את הרמב"ם איפה
הרמב"ם שלי? את הרמבם הגדול הזה
כן כן זהו בדיוק
בסדר
אני אקרא לכם את זה זה לא מתאים לרמב"ם זה
דבר גדל אז זה אומנם לא על אליהו הנביא זה
נאמר על זה
בהקדמה ל
הקדמה של הרמב"ם ליד החזקה
הרמב"ם מדבר על אה
על אה שרשרת ארשרת מסירת התורה מדור לדור
כך כותב הרמבם.
כל המצוות ניתו למשה בסיני ומשה משר יהושע
שהוא תלמידו יהושע המסר. ואז הוא כותב
ככה.
וכן יהושע כל ימי חייו לימד על פה וזקנים
רבים קיבלו מושע וקיבל אלים מן הזקנים
ומפנחס.
אלי הוא סוף כבר השופטים תחילת ספר שמואל
בסדר אז רואים שהרמבם מי אמר שאלי קיבל עם
פנחס כי ספר שופטים מסתיים עדיין פנחס
עדיין עדיין א בחיים אז הרמבם כנראה את זה
שהולך ביחד ושמואל קיבל מאלי ובית דינו
ודוד קיבל משמואל ובית דינו ואחיה השילוני
מיוצאי מצרים היה ולוי היה
ושמע ממשה
והיה קטן בימי משה והוא קיבל דוד ובית
דינו ואליהו הנביא קיבל מאחיה שילוני ובית
דינו ולישע קיבל מאליה ובית דינו וכולי
וכולי אז יש לנו כאן אה
את א שתי דמויות שהרמבם א שהרמבם
שרמב"ם רואה בהם דמיות כאלה שחיות הרבה
שנים מי שחי מיציאת מצרים ועד ימי דוד
המלך
זה מאדם שחי 500 שנה.
בסדר? היה 480 שנה אה בתחילת ספר מלכים 80
שנה 400 שנה לצב בני ארץ מצרים אז בונים
את בונים את המקדש אזה חי 480 שנה זה משהו
פלאי זה לא משהו מה מה שאנחנו מכירים וגם
הרמבם לקח את זה וגם את פנחס ועלי
נכון זה לא 480 כי תורידו את ימי שמואל
ואת ימי שאול ואת
ימי אלי אלי היה זקן מאוד אה בתחילת ספר
שמואל בן 98 בסדר בזמן המלחמה עם הארון
שנפל בשבי אז א אפשר להוריד 150 שנה
אז הגענו ל-350 בסדר
אבל א זה גם סדר גודל רציני מאוד מאוד
מאוד קיצור
אי אפשר לעשות 350 כי ביפתח מדבר על 300
שנה בסדר 400 שנה פנחס ז חי 400 שנה לפי
הרמב"ם
בהקדמת היד כי הרמב"ם ראה את פגש בגיבה
כמשהו המשך לכן השאלה של פנחס כשאלה עצמה
זה נכון שאנחנו היום לא פוגשים אנשים
שחיים ככה בשנים אבל קודם כל אנחנו גם
מכירים דברים כאלה בתורה על אנשים שחיו
900 שנה וזה נכון שלאט לאט הדברים הודו
אברהם אבינו חי 170 שנה יצחק חי 180 שנה
יעקב אבינו מעט ורעים
משה רבנו חי 120 לא קעת עינו ולא נס לכו
כאילו תאורית היה יכול להמשיך לחיות עוד
כאילו הוא לא היה משה רבנו היה בשיג כוחו
גיל 120 בסדר אז אצל אצל רוב בני אדם
הייתה ירידת הדורות אבל יכול להיות איזה
הבלכה של א של מישהו מאוד מיוחד שחי יותר
פנחס
ה אניני נותן לו את בריתי שלום יש כאלה
שהבינו מה הכוונה בריתי שלום שהוא
יחיה הרבה שנים הרבה שנים ישאר וזה היה
קוד מנח בסדר לא הסיפור שאחי השילוני לא
עכשיו אבל זה גם למה שיהיה פתאום איזה בן
אדם כזה שחי כך הרבה שנים וזה כן למה
בשביל מה מה מה גרם למדרש לעשות את החיה
שילוני כל כך זקן שהיה אפילו מיוצאי מצרים
אז זה אשיעור
לספר מלכים
סוף דבר
יש לי הרגשה שיש המשכיות בין פרשת פס אצל
מר לפרשת פילגש בגיבע וההמשכיות הזאת
קשורה גם לאיש הלוי שגר בירקתי הר אפרים
שיש לו אישה פילגש מבית לחם יהודה וזה
חשוב לאיש הלוי הזה לקחת אישה מבית לחם
יהודה כי האישה הזאת מבית לחם יהודה הייתה
קשורה לדברים שאנחנו
לא לומדים את זה השנה אבל קשורים למגילת
רות בבית לחם יהודה היה אמור
להיות הזרע של מלכות ישראל. כולם ידעו את
זה. זה לא היה הסוד.
א יעקב אבינו אמר, לא יעסור שבת מיהודה
מחוק בין רגליו עד כיבו שילו ולא יקחת
עמים.
יהודה אמור להיות ה יהודה גבר באחב כמו
שכתוב בספר דברי הימים. בוא נראה שנייה
אחת. זה חשוב לראות את זה. להבין את ה
את מה שהלך. זאת אומרת איך איך אנשים תפסו
את ה
דברים עם א'
אה
רגע נכון?
דבר אני מתחיל כמובן לפי סדר הדורות בפרק
ב' אלה בני ישראל ראובן שמעון לוי
ויהודה ישכר וזבולון דן ויוסף וכולי אחרי
זה יש בני יהודה הם הראשונים שמפרטים את ה
את התולדות שלהם
א ער ואונן וכולי וכולי
ובני פרץ חצרון וחמול
ובני זרע טתה ובני חצרון פסוק טשר נולד לו
את ירחמל ואת רם ואת כלוביי ורם מול את
המנדה מן לחשון צין יהודה שמעת בועז אלישי
דוד זה האיחוס הראשון בעם ישראל מתחילים
שבט יהודה לא מתחילים שבט א עם שבט ראובן
לפי ה לפי הסדר שהיינו צריכים להיות אלא
ישר מגיעים ישר מגיעים לדוד ד תראו פרק ה
אחרי שגמרו לפרט את יהודה אומרים ובני
ראובן
בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצואי
אביו ניתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא
להתייחס לבכורה
כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו
והבכורה ליוסף
מה זה ולנגיד ממנו נגיד זה זה מלך בסדר
בסדר? אז יהודה גבר באכו הכוונה הוביל את
אחיו והנגיד
עתיד לצאת ממנו. זו הייתה המסורת שעברהם
בעם ישראל. כל הדורות א היו זה גרם ללא
מעט מתיחויות גם בסיפור של המינוי של משה
רבנו כמנהיג כמנהיג של עם ישראל. אחרי זה
המינוי של יהושע כמנהיג של עם ישראל. לא
ניכנס לכל מה שהיה.
המנהיג של שבט יהודה מוביל בים נחשון
ומשה רבנו שם לצידו
את חור
חור בסדר שהיה אמור להיות גם מנהיג א יחד
אז אהרון משה אהרון וחור עלו ראשני אהרון
וחור עמכם מה חור מה חור התשובה חור משה
רבנו הוא נקרא לזה אולי מנהיג על
מנהיג על זה משהו שהוא לא הוא לא חלק מה
מהחשבון של איזה שבט אבל שני שבטים עובדים
יחד מי הם שני השבטים לוי אהרון הנציג שבט
לוי ושבט יהודה חור הנציג של שבט יהודה
עיני אהרון וחור עמכם משה רבנו שאני אומר
מניגל אני אומר זה נביא בסדר
משה אולי אולי זה חשוב קצת להסביר את זה
יש בעם ישראל שלוש מקורות סמכות
יש שלוש רשויות, בסדר?
יש רשות אחת שהיא רשות המקדש
ויש רשות שנייה שהיא רשות המלך ויש רשות
שלישית שהיא רשות הנביא.
הנביא מביא את דבר השם המלך אמור ליישם את
דבר השם. לכן הנביא תמיד מחובר עם המלך.
והכהנים הם אמורים להיות עובדי המקדש ולא
רק אלא גם זה בעצם המערכת המשפט בסדר המלך
זה מה שנקרא היום הראשות המבצעת
הכהנים זה הראשות השופטת ובתא אל הכהן אשר
יהיה בעמהם בסדר אל השופט אשר או אל הכהן
או אל הכהן ראש מערכת המשפט מה שהיום
קוראים ניסים בית המשפט העליון זה הכהן
הגדול ולכן במות הבן הגדול אז כל מיני א
חששות לגבי עיוט משפט בסדר קשורים למות
הכהן הגדול ו יכולים לחזור מ הוא ראש
מערכת המשפט וה הנביא הוא רשות מחוקקת
במובן מסוים כאילו זה לא בדיוק אנחנו לא
אני גם לא מחפש להתאים את הסדרי שלטון של
עם ישראל האידאלים
לתיאוריות דמוקרטיות מודרניות כי רשות
מחוקקת זה לא שהנביא לא יכול לחוקק חוקים
חדשים כן כן, אבל הנביא נותן את ההדרכה.
מה ההבדל בין רשות וחוקקת רשות מבצד? יש
את הדרך ילכו בה, זה החוק ואחר צריך את
המעשה אשר יעשו. הנביא נותן את ההדרכה.
המלך צריך למצוא את הדרכים איך איך לאחוף
את החוקים, איך לבצע אותם. זה קרוב לזה.
משה עכשיו
היו תקופות בהיסטוריה ש שהכהונה
לקחה את ההנהגה זה היה בבית חשמוניאי בסדר
והיה זמן אחד ויחיד שבא הנביא לקח את
ההנהגה שזה בימי משה אפילו קצת בימי יהושע
אפשר להגיד בסדר כאשר הייתי עם משה עמך
והיה אחרי יהושע היה צריך להיות
המלכות תיתן צריכה להתפתח בסדר וזה שבט
יהודה באמת השופט הראשון היה עודאל בן קנז
מכל מיני סיבות שאני לא חושב שדיברנו
עליהם זה לא המשיך וזה עבר לא בן גרה וכל
תקופת השופטים אין מלך לא הצליחו לחונן
מלכות כמו שצריך על ידי שבט יהודה א ניסו
להוביל בתחילת ספר שופטים בכיבוש בכיבוש א
כל מיני כיבושים שיהודה יעלה יהודה הלך
ראשון אבל עם ישראל לא התלקד אחריהם מכל
מיני סיבות.
ובסוף הגענו למצב של ספר שופטים שהכל
מפורק וקם שופט כל פעם אם יש מקום אחר
והשופט לפעמים הוא בתפקיד נביא כמו אצל
דבורה בסדר אבל לפעמים הוא בתפקיד בתפקיד
מלך כמו יפתח זה קצין תהיה היית לנו לראש
הוא לקצין ולפעמים הוא אפילו משהו כזה כמו
דמות כהנית ששופטת ומובילה את העם נכון או
לא נכון
זה בסיפור של פנחס. בסדר? פנחס הוא דמות
כזאת ש שאפשר להגיד שהוא השופט של
התקופה הזאת. בסדר? זה שהשיפוט עבר זה עבר
לכהנים זה היה את פנחס וזה גם מתאים לסדר
הזה לסדר של ספר שופטים. אחריו
>> אלי שופט את ישראל. מתי הכהן הגדול שופט
את ישראל? כי אז עוד פעם זה נע בין בין
שלושת התפקידים האלה. אז זה משה אהרון
וחור אבל היה ברור שיהודה אמור להיות בבית
לחם יהודה שמה גרו משפחת משפחת המלוכה רם
בועם בסדר שמה זה המשפחה סלמון וכל ה כל
המשפחה המשפחה הראשונה הזאת שמובילה את את
עם ישראל עוד ממי נחשון בן עמינד
רמ את המן אדם מד נחשון צלמה
בועז
אה איפה אלימלך נכנס לסיפור. זה עוד שאלה,
אבל לא סתם קראו לאלימלך. אלימלך. בקיצור,
כשאתה רוצה להיות בן אדם שמנהיג את עם
ישראל, שמוביל את עם ישראל, שזה
אה לפעמים אתה לא זוכה להיות מה?
בן לשבט יהודה. מה לעשות? זה לא תלוי בך,
זה לא השמת אף אחד. איפה נולדת? כן, נולד
למשפחה משפחת לוי. אבל
אפשר להתחתן עם מישהו ממשפחת יהודה וזה
נותן לך
איזשהוא תוקף
לאומי שאתה לא הולך נגד א המהלך של הקדוש
ברוך הוא שהמלכות צריכה להיות קשורה
ליהודה גם דרך אמא אנחנו למדנו מסכת
סנהדרין זה לא רחוק מאיתנו בסדר שהיו מצד
האמא מצד האבא האלה בארץ ישראל היו מצד תד
האמא והם היו נשיאים אז אנחנו רואים שיש
נשיאות
נשיאות על ידי משפחת האמא ואז יכול להיות
שיש לנו איש לוי עם אה עם אה שגר בירקתי
יער אפרים והוא יש לו אישה יש לו פילגש
מבית לחם יהודה כי הוא הופך לאט לאט להיות
מין כהן מנהיג שופט משהו כזה או בונה את
עצמו או מתכנן שהבנים שלו יהיו כאלה בסדר
אני לא קשה קשה מאוד להות זה לא כל כך
משנה. זה כן משנה לנו שיש כאן חיבורים בין
איש לוי,
בין מגורים בהר איש לוי, שהוא בעצם התפקיד
מגורים בהר אפרים. אפריים שבט מאוד
משמעותי ונישואין עם אישה מבית לחם יהודה.
נישואים שהם לא בהכרח נישואים כמו שאנחנו
קוראים נישואים מאהבה, בסדר או דברים
כאלה. זה נישואים פוליטיים לצורך כל מיני
חיבורים ולכן קוראים לאישה הזאת פילגש.
זה יתן לנו גם פתרון להבין קצת הסיפור של
האישה הפילגש הזאת.
אחרי שהסברנו וראינו ואנחנו מבינים שלא
מדובר כאן סתם איש לוי
א הביטוי ירקטי הר אפרים.
מה זה ירקתי הר אפרים? איפה באר אפרים?
למה אתה אומר ירקטי?
אני חושב
יש לנו הביטוי הרכתי בתורה לפחות מתייחס
במשכן לצד המערבי ולירקתי המשכן ימה עכשיו
הכתוב מביא ירקתה כמה פעמים בירחתיים
בירחתיים וירקתי בירחתיים וזה היה הצד
המערבי
אבל כאן לא באו להגיד ירקת הרפיים אלא זה
המקום שבו נמצא
הארון המקום שמקום כלום שב נמצאת את
השכינה בסדר ואז הוא גר ברכתי הרפריים זה
בשילו בסדר שילו גם לא הייתה במרכז הרפרים
בית אל היא מאזור של בנימין שהיא לא זה
כבר אפרים זה ה
החלק הדרומי של הרפרים זה לא על הגבול ממש
היא לא על גבול אפרים ובנימין אבל היא
מאוד קרובה לגבול בסדר לכן אפשר לקרוא לזה
הרקט הר אפריים בשילו
האיש הזה
א יש לו א ויקח לו אישה פילגת שבת לחם
יהודה א
א ותזנה עליו פילגשו
אנחנו מגיעים לותזנה עליו פילגשו אז כולנו
ישר מבינים ותזנה עליו פילגשו ש
שהיא חטאה בחטא של אריות בסדר ואז מה שקרה
ותלך מאיתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה
ותהי שם ימים ארבעה חודשים
אז ככה מבינים שהיה כאן חטא של עריות אלא
מה שזה לא מתאים לביטוי ותלך מאיתו ותלך
מאיתו משמע שהיא זאת שהלכה ואנחנו יודעים
שתמיד פירוק חבילה בין איש לאישה זה דבר
שהאיש עושה בסדר האיש מגרש כן ולא האישה
האיש מגרש את אשתו ולא האישה מגרשת את
בעלה
נכון וכתוב א וכתב לספר קריטות ושלכה
מביתו ויצא מביתו והלכה והייתה לאיש אחר
אז הביטוי ותלך מאיתו יכול להיות שזה מדלג
על כל ה בסדר כאילו ושילחי ביתו ויצא
והלכה
אז היא הלכה אבל במקום להיות לאיש אחר היא
הלכה לבית לבית אביה אבל תאורטית יכלה גם
להתחתן עם עם מישהו אחר זה לא מתאים בכלל
לזה שהאיש איש הולך להחזיר את פילגשו.
תראו ויקום אישה משמע שהוא עדיין בעלה.
היה יכול להגיד ויקום האיש הלוי. היה יכול
להגיד ויקום האיש.
אישה זה
בעלה. הוא עדיין בעלה. וילך אחריה לדבר על
ליבה
להשיבה
ונערו אמו וצמד חמורים ותביאו בתביה ויראו
אביה נערה וישמח לקראתו
אז מה הסיפור אז מסבירים לא מעט מפרשים
ואני ממש הולך איתם חזק מאוד בעניין הזה
לא מדובר כאן על זנות כמו שאנחנו מכירים
המילה המילה ותזנה יכולה לשמש גם ש הלך
מאחריו
כמו ויזנו מאחרי השם בסדר אצל עם ישראל
כשהם חוטים ויזנו אחרי השם היא עזבה אותו
למה היא עזבה אותו
לא היה לה טוב בבית התנגלה לא יפה יש
בתרגומים חלק מפרשים שכעשה הוא כעס עליה
או נזף בה דיבר אליה לא בכבוד הראוי היא
אמרה ככה
אני הולכת מה זה פמיניזם בהתגלמותו מה זה
כאילו בימי המקרא כבר אישה התשובה
לא מדובר ב איזה אישה רגילה שמישהו לקח את
זה מדובר באישה מבית לחם יהודה
שאנחנו לא המקרא לא מוסר לנו את השם של
אבא שלה אבל בוא נגיד יכול להיות שלאבא
שלה קוראים בועז
איש חשוב מאוד מאוד שהשיא את בתויש
חשוב מאוד מאוד. אבל אם בת איש חשוב מאוד
מאוד.
אני ככה גם מבין את ההבדל בין הקרי לבין
הכתיב.
יש לנו הבדל בין הכתיב. הכתיב כתוב
להשיבו. הקריא להשיבה. מה הסיפור הזה? מה
קרה פה? יש כאלה שמבינים שחלק שכל הקריב
והכתיב זה איזה שיבושים במסירת הנוסח או
משהו כזה יש מפרשים אני לא חושב שזה נכון
אני חושב שהקריא והכתיב מבטאים שתי
משמעויות בדרך כלל הכתיב מבטא את המשהו
הפנימי הרעיון הפנימי ואילו הקריא את מה
שהיה באופן חיצוני כשהמטרה
בנישואין לא הייתה האישה
האיש הלוי היה יכול להסתדר גם בלדיה. לא
היה חסר נשים שהתחתנו עם איש לוי חשוב שגר
בקטי הר אפריים אולי אפילו במשכן שילו.
אבל אם אתה רוצה להיות בעל השפעה ציבורית,
רחבה, שכל עם ישראל יבוא אליך,
או שהבן שלך יהיה איש מאוד חשוב, לא יודע
מה, אתה לוקח אישה מית לחם יהודה, אתה
לוקח את בתו
בועז. עכשיו שני אומר ביתו של צריכים גם
כן לקחת בחשבון שכמדובר באנשים מהסוג הזה
כמו בועז או כמו שופטים שכבר למדנו עליהם,
יש להם כמה נשים, בסדר? זה לא מדובר עם
אישה אחת, אלא יכול כמה נשים ומספיק שאתה
לוקח את אחת הבנות. אף אחד לא יודע מאיזה
אישה
א יצא בסוף הזה, אבל כולם נחשבים בנות
שלו. בסדר? כולם נחשבות בנות שלו וו
וכ אני ככה מסביר את לפי הפשט לפחות. לפי
הפשט, דבר שאנשים בדרך כלל לא מבינים
המדרש בא לפתור את זה הסיפור עם בתועל,
נכון? בהתחלה שבתועל בתועל בתועל פתאום
פוף בתל נעלם ולבן ממשיך את המסע ומתן לבד
מה קרה אז חז"ל אומרים בתואל היה אז שמו
לו רעל בצלחת וזה אזשה החליף את הצלחות זה
סיפור ככה מעניין על החלפת צלחות בדיו
בתואל לא שם לב אכל מהרל ומת טוב תשמע אם
רצו להרוג את אליעזר לא צריך לשים לו רעל
בצלחת ויו פשוט דברים לקחת אותו בוא בבקשה
ידידנו
לחדר רוצים להראות לך משהו יפה
ולסיים את חייו כן זה לא משהו לא צריך
בשביל זה רעל אני לא בא לחלוק על מדרש
חז"ל הזה אני רק רצה להציע הצה אחרת מה
שקרה זה בתל
בחור נחמד שיש לו אישה אחת ובית קטן א
בחרן לא מדובר על איזה שך
חשוב מאוד בסדר והשיך הזה היה לו לו כמה
וכמה נשים וכמה וכמה זה וכשהיו
רוצים לקחת את אחת מבנותיו אז היו קודם כל
פני הכבוד באים לביתו זה השיך הגדול ושיך
בתל בתואל אנוכי בתועל זה אז אבל היה הרבה
בנות שיכולות יכלו להתהדר בתואר בת בית
בתואל אנוכי וזה אחרי שהוא נותן את ההסכמה
את
הסגירות הקטנות זה כבר עושה האח הגדול כי
יש לו
יכול להיותת לו 20 נשים לבן אדם כזה בסדר
עם כל אחת מהבנות הוא צריך לעשות להזה זה
לא התפלחית שלו הוא נותן את הזה מסתכל
יאללה בסדר עושה סימן ולבן וזה כבר סוגרים
את את העניינים זה הפשט אז א אני חושב
שאותו דבר היה גם פה אה הוא רצה להשיבו
מדובר בבחורה שהיא נשבת יהודה היא מבינה
את המקום שלה בנישואין האלה אבא שלה הוא
איש מאוד חשוב איש מאוד דומיננטי בעם
ישראל. אף אחד לא ידבר אליי ככה ולא יתנהג
אליי ככה. וכשהאיש הלוי התנהג אליה בצורה
לא ראויה, או שם, הפך אותה לפילגש במקום
במקום לאישה חשובה או משהו כזה. אז היא
יום אחד אמרה, אם ככה לא בא, הנה אני
חוזרת לאבא שלי וזה והיא הלכה והיא אומרת
בוא נראה הוא כבר ירדוף אחריי והיא צדקה.
הוא רדף אחריה. וכשהיא חזרה הביתה היא
מספרת לאבא שלה, תשמע וזה וזה ככה וככה
היה. אבא של אומר
מה את ספרת? ואז הוא שולח לו איזה מסר.
האיש הלוי הזה לא מצחן בעיניי הצורה שבה
התנהגת לבת שלי.
אני מצפה ממך
לתקן את דרכיך ומיד.
זה לא היה מיד כי זה היה שנה ארבעה
חודשים. בסדר? אבל ארבע חודשים תנו רק
ללכת מפה לשם זה לוקח שבוע כן לא היה
מכוניות מהר אפרים להגיע עד לבית לחם
יהודה התארגנות זה שבוע בקיצור עד שהוא עד
שהגיע הביתה עד שהוא נרגע אומר לי רגע
קודם לפני שזה עד ששלח שליח עד שהגיע המסר
עד שהוא התארגן על עצמו הוא הבין שהוא
צריך להשיבו אליו
הוא בעצם לא רצה בחזרה את האישה שאולי גם
לא היה ביניהם כיחסים כל כך בריאים
וטובים. הוא רצה את אבא שלה. הוא רצה את
אבא שלה. אבל בשביל בשביל לקבל חזרה את
אבא שלה, הוא צריך לקחת בחזרה אותה. בסדר?
אבל אתם מתרים לעצמכם שהוא
לא
כל כך אה היה מרוצה מכל הסיפור כי הוא
בעצם היא גרמה לו, היא גרמה לו השפילה
אותו, היא גרמה לו למש למסע מיותר וזה
הוציאה אותו לא טוב. והוא צריך לבוא
ולהתנצל ולהתחנכן ובקיצור ולמצוא כן שום
מחדש בעיני הזה ולהבטיח ו
זה מסביר קצת את מה שהולך לקרות בסדר זה
שמ השם ברובד של אפילו של הפשט
זה אביה בית זה תהיי שם ימים ארבעה חודשים
ימים ארבעה חודשים זה לא ברור הביטוי הזה
יש כאורים שנה וארבע חודשים בסדר יש
כאורים ימים ארבעה חודשים היא הייתה שם
ארבעה חודשים
ויקום אישה וילך אחרי לדבר עליבה להשיבה
להשיבו להשיבה זה שהסברנו ונהרו אמו בית
ספר חמורים ותבאו בית אביה ויראהו אבי
נערה וישמח לקראתו
ויחזק בו חותנו אבי הנערה וישב איתו שלושת
ימים ויאכלו וישתו ויעלינו שם למה שלושה
ימים מזכיר לנו הלכה במסכת כתובות על
אלמנה בסדר שמתחתנת
שעושים במקום שבעה ימים עושים שלושה ימים
בסדר שלושה ימים משתה בנישואים שזיווג שני
אמנם יש דיון אלמון שנסא אלמנה וכולי כל ה
זה אבל ככה זה נראה שלושה ימים זה בעצם
חצי מהחגיגה אבל חצי מהחגיגה זה גבולי חצי
זה יכול להיות שלוש זה יכול להיות גם ארבע
נכון שמחלקים שבע אז החותן רוצה לעשות למה
כל כך לחוץ לחותן הזה בוא תישאר עוד יום
אתם מכירים אתם מכירים את הסיפור נכון זה
לא פעם ראשונה שלומדים אז אומר לו וי ביום
הרביעי והשכימו בבוקר והיה קום ללכת טוב
אומר הנה גמרנו את הסיפור יצאתי החומה
הייתי מספיק אצל חמי וחמותי רוצה לחזור
הביתה אומר רבינה לך אתנוס עוד ליבך פת
לחם אחר תלכו בוא נו מה עד שאתה כבר בוא
נאכל אחת בוקר אחת בוקר וישו וישבו ויאכלו
שניהם ירדהו וישתו אומר אם כבר אתה יושב
בוא נשחט משהו בוא נצלם משהו אם כבר זה
יין בוא קצת יין טוב יש נשאר לי משהו וזה
שתה כבר התעייף מנחה יש כאן מניין מתפלל
ככה לאט לאט התגלגל היום ויום רבי הנערה
אל האיש אונה ולין ואיתב ליבך ויקום האיש
הלכת ויצר בו חותנו וישוב וילן שם וישקם
בבוקר יום החמישי ללכת אומר רבי ינרס עוד
לבבך עוד פעם השאיר אותו עוד פעם אורד
בוקר נתן לו לא נתן לו קורנפלקס נתן לו שם
לו ארוחה והתמד עד נטות היום ואכלו שניהם
עכשיו מה הוא לא יכול להגיד לו
ידידי אני הולך
אתה יודע לפעמים אתה מגיע יש כאלה מלבים
אותך אתה לא יכל לא יכול לצאת אז אתה
מתניע את האוטו
אז לא שומע טוב דבר בהמשך אתה מחפש אבל
תשמעו אם מדובר באיש מכובד עכשיו וגם
החמיב לא היה סתם איזה קשקשן שמחפש את
פטפת ומחפש זה כל הנראה הסיבה
החטן לא הרגיש הרגיש משהו לא טוב הרגיש
שמשהו פה לא הולך טוב.
משהו כאן לא לשם שמיים. הוא לא הוא מרגיש
הוא עדיין מרגיש את המתח בין הבת שלו לבין
החתן וקשה לו קשה לו לשחרר. הוא אומר אולי
נעשה עוד יום שמחה עוד יום. ככל שיהיה עוד
שמחה יהיה יותר יותר אוירה טובה יותר יהיה
זה כי בסוף ה כמה שבע ברכות היום הם
יוצרים בסוף איזה חיבור בין המשפחות בין
האנשים שאחרי זה זה לא משהו שאפשר לפרק
אחרי שעשינו ככה הרבה שמחה שמחה וחגיגות
והכל אז החגיגות הם הם מחברות משפחות
מחברות אנשים היום הכל זה רק האיש ואישה
אבל משפחה זה גם כן משהו ש קיצור זה כנראה
הסיבה שהוא מנסה למשוך אותו עוד ועוד ועוד
ויכולו שני ויקום האיש הלכתוב פילגשו
ונערוב לו חותנו אבינה ראה היום רפה היום
לערוב לינונה
הנה חנות היום לין פה ואיתם לבבך ושקמתם
מחר דקרב הלכת עליך מחר על הבוקר
על הבוקר מחר מחר קורנפלקס
ולא אהבה יש ללון
הוא לא רצה ללון לא רצה להישאר שמה רצה
כבר ללכת למה הוא כל כך רוצה לא בגלל
שמיטה לא הייתה נוחה
אלא א מסתבר או שהבעל תפקיד חשוב בהר
אפרים יש לו שם קהילה יש לו שמה משכן אולי
כמו שדיברנו יש זה יש לו שמה כל יום שהוא
לא נמצא זה זה כבש את כל ה את כל המערכות
הוא רוצה ללכת אבל לפחות הרווחנו מלימוד
הפשט שהמטרה הייתה בנישואים האלה נישואים
לצורך אצורך עצמו וזה להשיבו להשיבה
החמיב מרגיש את זה, לכן הוא מנסה למשוך
עוד יום ועוד יום. זה לא איזה סיפור ככה
חביב על איזה מישהו ש אח ולא שם לב שהזמן
עבר. בסדר? מדובר כאן ב בשאלה באמת
עקרונית על החיבור ביניהם ו ובסוף בסוף
נפרדים אחרי ביום החמישי
לקראת א לקראת הערב אפילו.
א רפה היום לערוב. לערוב הכוונה זה שתיים
בצהריים בסדר כבר התחיל התחיל לטות לצד
מערב
ולא אבה איש ללון ויקום מלך ויבוא עד נוכח
יבוס אי ירושלים ואמות צמד חמורים חבושים
ופילגשו מות צמד החמורים החבושים שהוא
הביא למה הוא הביא צמד חמורים חבושים
>> מה
>> בשביל להראות לחותן אחד בשבילי
אחד בשבילה ומי הולך ברגל?
הנר בסדר הולך מרגל ואנחנו שנינו ביחד
באותה מדרגה הוא לא מביא סוס וחמור מביא
שני חמורים חבושים בסדר שניהם מסודרים
מוכנים באותה מעלה באותו כבוד אה מה קרה
פה בפועל
אני לא בטוח לפי לי נראה שהיא לא רחבה על
החמור בסדר חים הפילגשו אמו היא היא הלכה
כנראה אחרי שנפרדו אולי בהתחלה אחרי זה
הוריד אותה והיא נסרכת אתה זה קצת יסביר
את המצב הגופני שלה גם בסדר שבסוף היא מתה
באותו הלילה ו
זה היה כבר משהו מצטבר בסדר
אה צמת חמורים חבושים הם עם יבוס והיום רד
מאוד
ויאמר הנר על אדניו לכנה ונסור על עיר
האיבוסי הזאת להיות מחוץ לעיר זה מסוכן יש
היום מקסימום יש כמה תנים או איזה שועל או
משהו כזה, אבל בימי ספר שופטים עדיין יש
עריות, דובים, בסדר
דובים היו פה עד תחילת ה מ הקודמת היו כאן
היו כאן עדובים יש דוב סורי זה סתם שם יש
האריות אסיאטיים זה לא אריה כמו אריה
אפריקאי שאנחנו מכירים גדול קצת יותר קטן
בסדר אבל זה לא בעל חיים שנעים לפגוש וחלק
יכול אפשר למות אנחנו מכירים את זה בנביא
בבית אל נכון שהאריה בא וזה החמורים
הם גם מזיקים לעניין למה הם מזיקים כ יש
להם ריח מאוד זה חזק בעלי חיים אתם יודעים
שחוש הריח שלהם יכולים לריח מרחקים של
קילומטרים וזה הם גם עושים קולות זה גם
מזמין שודדים בסדר כמו הסיפור ידע עם רבי
עקיבא אז גם חיות רעות גם שודדים כל מיני
אנשים זה בקיצור להיות מחוץ לעיר
זה לא רעיון טוב. אז אומר, בוא ניכנס לעיר
הזאת ליבוס, לירושלים. בעצם יש כאן ודאי
משהו סמלי שקשור לכל הסיפור הזה וזה השאלה
שהרמבן אומר למה מביא מדרש? למה נפלו כל
כך הרבה מישראל? בגלל שלא ביקשו את בית
המקדש.
מאיפה אתה לא? איפה יש כאן סימן? אם היו
נכנסים לירושלים
אז לא היה בעיה נכון לא היה קורה כלום מי
היה נכנס לירושלים האיש הלוי למה האיש
הלוי מה יש לאיש הלוי הזה חפש בירושלים
מתחבר קצת לכל מה שדיברנו קודם אם מדובר
ביהודי שהוא עובד בשילו בסדר הוא נמצא
בשילו אז אדוני במקום בשילו היית אמור
להיכנס לירושלים
ולא נכנסת נכון שלא נכנסת מסיבות טכניות
שהם קנענים וחששת ופחדת וזה וזה אבל זה
היה סמל וסימן ורמז על על מה ש
בקיצור אין יבוז זה הוא אומר לו ויאמר
אליו אדוניו לא נסור אלעיר נוכרי השלום
בני ישראל הנה ועברנו עד גבעה בוא נלך
לגבעה הגבעה זה מה שנקרא גבעת שאול כנראה
יש גבע בנימין ויש גבעת זה מי שרוצה גבעה
זה רוצים להגיד שזה נמצא במקום שקוראים לו
טל אלפול
טל של אלפול זה גבעה מאוד א גדולה באזור
צפונה לירושלים הם הולכים צפונה בסדר
עושים צפונה אז יש בוא נלך לגבעה ואם אדם
הולך נקרא באחד המקומות יה לנו בגבעה או
ברמה
איפה הרמה איפה הגבעה שאלות שגאוגרפיה
שלנו נעסוק בהם עכשיו מיש מישהו הייתי שם
בזה היינו בכשהיינו ב
נבי שמואל מישהו הייתי בפעם האחרונה
שלקחנו את האלה לא הייתם היה סיור באלה של
גבעת זאב של הישיבה החדשה אז לקחתי היום
קרוץ לקחתי אותם לסיור בזה ראיתי להם גם
את גבעה גם את רמה זה היה מודרס טוב
בקיצור זה מה שהם הלכו
ויעברו וילך אותו למשם יש אצל הגבעה אשר
לבין ימין
אסור שם לבוא ללון בגבעה ויבוא וישב ברוב
העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללול אנשים
חוזרים הביתה תמיד בשעות הערב מהשדות זאת
כולם עוברים ברחוב הראשי של ה של הכפר של
העיר איך שתקרא לה ורואים אנשים הם מחכים
ליד הבאר או במקום בכיכר בסדר מה זה מקום
זה ומחכים שמישהו יזמין אותם בוא תישן
אצלי עובר עוד אחד ועוד אחד אף אחד לא
מזמין אותם אליו הביתה והם נשארים ברחוב
עד שמגיע איזה איש זקן שהוא גם מהר אפרים
האיש הזקן הזה ועליו ועל המעשה וכל מה
שהיה בעזרת השם יתברך
בשבוע הבא.