Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שלום וברכה. אנחנו נעסוק היום בפרק כה
ותניה
ואמירה של רבותינו
במשנה שאומר הכתא והשוב אכתא והשוב עומדת
ביסוד הפרק.
לקראת סופו האדמור הזקן מבאר שאומר כתב
והשוב אין מספיקים בידו זה רק
כאשר הוא מתכוון לנצל את זה שהוא יכול
לשוב
כדי לחתו באיגרת
התשובה בהמשך התניה הוא מבאר את הדבר עוד
יותר שאם יצר הרע משתלט עליו אז זה לא
בכלל הכתב ושוב אבל הסוגיה הזאת מתבארת
בפרק שלנו בצורת יותר חריפה, לא רק כהוראה
מבחוץ, כמשהו שרבותינו אומרים, מגלים לנו
שהאומר הכתב והשוב
במצבים שהוא רק מנצל את אפשרות התשובה כדי
לחתו, אין מספיקים בידו, אלא
כהבהרה מה אנחנו מצד שורשינו האמיתי רוצים
באמת.
אם אדם
יכול לשבור את היד של בנו יחידו שנונהג לו
לזכוניו אהבת
חייו ואחרי זה יבואו רופאים
וירפו ויבואו רופאים טובים וירפו את זה
באופן שזה יהיה כבתחילה לגמרי
ולא עוד אלא שכאילו
ישכח מה שהיה
האם גם אם יהיו רופאים כאלה אדם יבוא
לשבור את ידו של בנו? הרי הוא לא מעלה על
דעתו דבר כזה. ואפילו אם בעתיד הכל ימחק
והכל ישכח, אבל הרגע הזה הוא עומד בפני
עצמו. ורק
המחשבה שהוא יגרום כאב. הוא בוודאי כאב
חריף. לבן שלו מזעזעת, מטלטלת אותו ומנעת
ממנו כל
אפשרות לעשות מעשה שכזה.
כשאנחנו עוברים על רצונו
יתברך, גם כשיש דרך תשובה ובאמת אפשר לתקן
והתשובה מתקנת
ומשכיחה את את העבר, יש לה דרגות שונות
ואין כאן מקום לפרתם אבל התשובה היא
באמת הופכת את האדם כמו שאומר רבי נחמן
ברסלב אם אתה מאמין שאפשר לקלקל ושיש חטא
שאפשר אפשר להתרחק מאלוקות אז זה התקרב ע
על כמה וכמה להמין שאפשר
לתקן ואף על פי כן כמו שאצל בנו יחידו של
אדם כל רגע הוא
יקר אצל הקדוש ברוך הוא והקשר איתו שהכל
אצלו
נצחי הכל אצלו מעל
הזמן אז כל
פגיעה היא כל כך
נוראה שהרעיון יון שאחר כך אני יכול לחזור
בתשובה הוא לא משנה
מאומה
לחרדה
ולדחייה מפני כל אפשרות של חטא כך הנפש
שלנו מצד המיתתה כך הנשמה של היהודי רואה
את
המצב ולכן כל מה שמדובר על
תשובה זה רק בדיעבד אחרי החטא
לפני החטא לא מדברים עם זה בכלל
ולא
מאפשרים למציאות של
התשובה לפגוע משהו
מההתמסרות לקיום התורה כולה
ולא לעבור על חטא קל שבקלים
כי התשובה היא רק אחר כך ועכשיו יש
פגיעה כמו שגם בבן אהוב
הרפואה שאחר כך לא יכולה לאפשר לי כאב
עכשיו ובוודאי אומר האדמור הזקן שאצל הבן
שחי תחת
הזמן כשיבוא העתיד אז ההובה באמת בכלל לא
יהיה אבל כשאדם עושה מצווה או חלילה אם
יעשה עבירה הרי זה קישור לדבקות האלוקית
שלמעלה מכל זמן
והכאב כאן הוא גדול לאן ארוך והוא נצחי
מצד הרגע הזה
ולכן גם אם יש ברקע תשובה בעולם אבל לעולם
הנשמה לא מוכנה לשמוע
מזה כדי לעבור עבירה ולכן לא רק שציווי
חז"ל לא מאפשר לנו לכתב שוב אלא שהנשמה
שלנו אומרת זה לא אפשרות בשום פנים ואופן
‏M.