0:00 / 0:00
פרק לד // הרב יהושע שפירא
336 views
אתר האינטרנט של צמאה: https://www.tzama.co.il צמאה בפייסבוק: https://facebook.com/tzama.co.il צמאה באינסטגרם: https://instagram.com/tzama_music הרשמה לערוץ היוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UCmKXGno-w4e-Jd-CfNuSeZw תובנות תניא סדרת שיעורים קצרים על פי סדר הפרקים בספר לקוטי אמרים תניא שתלווה אתכם מידי שבוע - נקודה מכל פרק. בהגשת הרב יהושע שפירא, הרב אייל יעקובוביץ' והרב אייל ורד. פרק ל"ד היום, כשמקדש אין לנו, כל החדווה והבכייה – הצמד הזה שהוא הלב השלם של היהודי – מתגלה אלינו בלימוד התורה ועשיית המצוות *** צילום עריכה: רואים את הקולות הפקה והגהה: הרב משה שילת, אהרן צלניק, שמואל וולס, מאיר אלייאני וחיים הרשקוביץ.
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
אנחנו עוסקים היום בפרק לדסיומו
מביא האדמור הזקן
משפט אחד עמוק מיני ים מהזוהר הקדוש
בחייה תקיעה בליביי מסתרדה
וחדבה
תקיע בליביי מסתרד. החדוה מצד אחד והבחייה
מצד אחר.
הלב שלנו
הוא לב שמכיל ניגודים.
נדמה לנו הרבה פעמים שאנחנו או במצב רוח
אחד או במצב רוח אחרך.
וכשאנחנו מעיינים בזה,
פתאום אנחנו מגלים שהרבה פעמים יש תערובות
כאלה. רגע, אני גם זה וגם זה.
בדרך צרחות אומרים שמלאך אחד לא יכול
לעשות שתי שליחויות, אבל אדם אחד לא יכול
להכיל פחות משתי רגשות.
והלב שלנו הוא תמיד כפול.
בחייה
וחדווה.
בחייה על הריחוק וחדבה על הקישור.
ותמיד זה כך.
האמת היא שאנחנו רואים את זה ש
בשעת חופה לפעמים אנשים מורידים דמעות כי
מרגישים שמצד אחד יש פה קרבה גדולה ומצד
שני
הם בהשתוקקות אליה וגם בשצר יש תחושה של
כאב עמוק ומצד שני
איזה קרבה שלא הייתה כש ש
הנפטר היה חי איתנו.
הקרבה והרחוק מתחדדים אחד עם השני.
והלב של יהודי כלפי מעלה הוא תמיד שמח
שמחה עד אן חקר מהקשר
וגם בוכה על הרחוק.
האבות הקדושים
הם היו תמיד שם אצלו.
ויש לנו שתי תנועות רצוב ושוב
ללכת אצל זיווגנו
ויש שזיווגנו בא אלינו כך אומרים חז"ל על
יעקב ויצחק יעקב הלך אצל זיווגו
ויצחק זיווגו בא אצלו
במעלה העליונה הנשמה הולכת אצל דודה זה
מעלת האבות והנביאים
אבל
ישראל כשעמדו על הר סיני נשמתם.
כי ללכת אל דוד
זה חדוה וגם בחייה כל כך נפלאות שאין לנו
יכולת להכיל את זה. אנחנו נמסים לגמרי
נשמתם.
ולכן אצלנו הבחייה והחדווה באים בכלים של
תוך גדרי העולם הזה. הקדוש ברוך הוא בא
אלינו, זיווגנו בא אלינו. בזמן בית המקדש
הוא הופיע בבית המקדש. וכשהוא יהודי עלה
למקום שבו השם משכין שכינתו
בתוכנו,
כל ישו
נמסה. אבל לא לגמרי כמו במעמד הר סיני.
אבל היא נמסה
ומתפרצת ממנה חדוה דן חקר שהוא זוכר זוכה
להתקרב שהקדוש ברוך הוא בא אצלו וגם בחי
דן חקר שיש בו צעד כל כך רחוק
שלא
דבוק בהשם
החומריות והנפש הבהמית
והיום שמקדש אין לנו כל החדוה והבחייה כל
הצמד הזה שהוא הלב השלם של יהודי מתגלה
אלינו
בלימוד התורה בעשיית המצות ואפילו בתוך
עולם החולין כשאנחנו ממשיכים את המצווה
וירושלמי סתם מצווה זה מצוות הצדקה
האדמור הזקן נפסק הרבה מאוד במעלת מצוות
הצדקה וכאן בפרק הוא מגלה לנו שכשאדם בתוך
כדרי העולם הזה ושם כביכול
הבחיה היא הכי גדולה שאנחנו לא זוכים
להיות לפני המלך ואני נותן צדקה והמלך בא
ומתגלה בתוך הצדקה הזאת אז שוב כאן למטה
מופיע הלב השלם של חדוה תקיע בליביי
מסתרדה ובחיה תקיעה בליביי מסתרדה ‏Ja.